הגת ועונשו

המטרה: כסף קל • האמצעי: הברחה של חומר שמותר לשיווק בארץ ואסור באירופה • הקרבנות: צעירים חרדים מרקע קשה ועם רצון לטוס • והתוצאה: הסתבכות פלילית, מעצרים ממושכים וגירוש לכל החיים • עכשיו, הצעירים, ההורים וגם המגייסים מדברים ומרימים מסך מעל אחת התופעות הכי מסוכנות שצמחו בחצר האחורית של הציבור החרדי • תחקיר פוקח עיניים, עם תמרור אזהרה בוהק

שרה פרדס

אבי ישב על הספסל בחדר השיעורים, מנסה לסנכרן בין המחשבות לשורות הגמרא. הריכוז ממנו והלאה. לבושו שחור-לבן ומוצאו חרדי למהדרין. אבל עכשיו הוא מחפש הרפתקה.

ההרפתקה הגיעה מהר מהצפוי. בהפסקת צהריים שאל אותו חברו יוסי אם הוא רוצה 'לקפוץ' לחו"ל ליומיים, ועל הדרך להרוויח 4,000 שקלים.

"איך נוסעים לחו"ל ומרוויחים ארבעת אלפים שקל?" שאל אבי.

יוסי גילה: "יש מישהו שמציע כרטיס טיסה חינם, פלוס תשלום למי שמעביר מזוודה לא גדולה ולא כבדה בכלל לאדם שאוסף אותה בשדה תעופה באירופה".

הוא עצמו, כך סיפר יוסי, יוצא מחר וחוזר לקראת סוף השבוע. "אם אתה רוצה, אני יכול לסדר גם לך נסיעה כזאת, כבר בתחילת שבוע הבא".

אבי, בנמהרותו, קפץ על המציאה המפוקפקת. בתוך שעתיים התקשר אליו צעיר שהזדהה כ'אוריאל' ולקח ממנו פרטים. 'אוריאל' הבטיח לארגן לו בתוך יומיים דרכון וטיסה הלוך ושוב לגרמניה, ארץ היעד. "אתה צריך רק לארוז, ובתוך כמה שעות תקבל את ה'חומר' שאתה צריך להעביר".

הכל עבר מהר מדי. אחרי שעות שנדמו כנצח מצא אבי את עצמו לראשונה בחייו בנמל התעופה בן גוריון. הוא פעל על פי ההוראות, ותוך כמה שעות הוא מצא את עצמו במטוס.

כשנחת אבי בפרנקפורט, הזדחלה לליבו תחושה מבשרת רעות. פתאום הוא התחיל לחשוב. מי האיש שמוכן לשלם כרטיס ותשלום תמורת העברת מזוודה? מה מכילה המזוודה? כל מיני שאלות. אבי לא ידע להסביר לעצמו מה מפריע לו בדיוק, אבל הפקידים חמורי הסבר שסבבו אותו – כבר ידעו להסביר לעצמם שהלחץ שלו נראה להם חשוד.

אבי התבקש לפתוח את המזוודות. כשנפתחה המזוודה ש'אוריאל' העביר לו – התברר שהיא מלאה בירק טרי ורענן. היחס לאבי השתנה באחת.

"פתאום קפצו מולי שוטרים חמורי סבר. הם מיהרו לאזוק אותי", מתאר אבי בשיחה ל'משפחה'. "לא הבנתי מה רוצים ממני. לא הבנתי מילה ממה שהם אמרו. רק המילה 'פוליס' הייתה מוכרת. הבנתי שבמעצר אקבל תשובה למה שנעשה איתי. לא ייאמן, אבל גם בשלב הזה האפשרות שהמזוודה שהעברתי היא מקור ההסתבכות – עדיין לא עלתה בדעתי".

בתחנת המשטרה שאליה נלקח אבי לאחר נסיעה קצרה, הוא זכה למתורגמן. ממנו שמע על מעצרו בשל הברחת גת, חומר שאסור לשיווק באירופה. עכשיו הוא ישב בכלא כמו ילד טוב ירושלים, ובשלושת החודשים הקרובים ימתין למשפטו.

• • •

הסיפור של אבי הוא קצה קרחון בתופעה מטרידה ומבעיתה. היא מתרחשת כל הזמן, מתחת לאף של כולנו – בחצר האחורית של הציבור החרדי. בימים אלו ממש עצור צעיר חרדי מעיר חרדית במרכז הארץ בבית מעצר בבריסל, ממתין למשפטו, גם כן בשל הברחת גת. אדם בשם ד' העביר לו את המזוודה התמימה, ומהרגע שנתפס – החל להתנער מאחריות. (בהמשך שוחחנו עם ד', ונחרדנו לגלות באיזה קור רוח הפשע הזה מבוצע. ראו מסגרת.)

"העברתי את ראש השנה יום כיפור עם עבריינים מוסלמים שהחטיפו לי מכות ואגרופים לפנים בבית מעצר חשוך ומפחיד – הכל בגלל שהתפתיתי לכסף קל ומסוכן". תמונת אילוסטרציה

מחפשים טרף קל

גת הוא צמח שבמדינת ישראל מותר לשימוש, לשיווק ולהפצה. הוא משמש בעיקר קשישים ממוצא תימני או אפריקאי, שנוהגים ללעוס אותו. צעירים ישראלים, בעיקר משכבות סוציו אקונומיות נמוכות שמתמודדים עם מצוקה – מתפתים לייצא אותו לחו"ל, בעיקר לאירופה. באירופה נחשב הגת לחומר אסור בהפצה, עקב מסוכנותו. דא עקא, יש לו שם ביקוש גבוה במיוחד מצד מהגרים מאפריקה: סומלים, אריתראים, אתיופים וחבשים, שמוכנים לשלם עליו הון רב.

איך מתווכים למהגרים האפריקאים את החומר האסור? כאן נכנסת לתמונה רשת הברחות פושעת, שמנסה כל העת לגייס צעירים חרדים מהארץ. ההצעה: כרטיס טיסה על חשבון המבריחים, לצד כסף קטן וקל. על הרקע הזה התפתח בשנים האחרונות מפעל הברחה ענק, שלוכד ברשתו בעיקר צעירים ואף צעירות ממוצא חרדי.

את הגת מגדלים במספר מוקדים בארץ. שני 'משווקי-על' רוכשים את הסחורה הירוקה והטרייה בפרוטות ומרוויחים עליה הון עתק. ואז הם מגייסים 'שליחים' פוטנציאליים שיסכימו להסתכן ולעבוד כמבריחים. בדרך כלל ההצעה כוללת סידור של דרכון – מה שחסר לרובם המכריע של הצעירים הללו – מימון טיסה הלוך ושוב, ושהייה במלון במשך יומיים שלושה. על העברת ה'סחורה' הם מעניקים סכום של עד 5,000 שקלים, לפעמים פחות. הרווח של ה'מגייס' הוא כמובן פי כמה.

בכוונה תחילה הם בוחרים דווקא בצעירים מבתים חרדיים או ממוצא אתיופי. בדרך כלל אלו צעירים שקלים להתפתות, כאלו שהפרוטה לא מצויה בכיסם ואין להם דרך לממן לעצמם טיסה לחו"ל, שהיא משאת נפש עבורם.

בשל העובדה שהגת מותר לשימוש בארץ ואינו נחשב חומר אסור לפי החוק הישראלי, הרי שגם אם המזוודה עוברת שיקוף בנתב"ג והתכולה החשודה מתגלה – הצעירים לא מקבלים כל עונש, אלא מורשים להמשיך בדרכם למטוס. הם מקסימום יזכו בעצה טובה מעובדי רשות שדות התעופה שחבל להם להסתבך, אבל בדרך כלל גם זה לא קורה.

ומה קורה בנמל היעד? המגייסים מבטיחים כמובן שלא תמיד המזוודות נפתחות. ואכן, לא תמיד הן נפתחות – מה שמאפשר לשוק המפוקפק להמשיך ולפעול. אבל כשהתכולה מתגלה, הבלדר זוכה לאפס סובלנות. מדינה ומדינה לפי חוקיה. באיסטנבול, למשל, נלכד לפני מספר שנים צעיר ישראלי ממוצא אתיופי על הברחת גת ונידון ל-11 שנות מאסר(!) בכלא הטורקי הידוע לשמצה. בבריטניה העונש על הברחת גת מגיע לכדי שלוש שנות מאסר. במדינות אחרות באירופה – שנת מאסר אחת.

בשנים האחרונות ספג השוק הזה האטה. הקורונה 'תקעה' את הגת בארץ למשך כשנה וחצי, אבל בתקופה האחרונה – שוב הרימה רשת המבריחים ראש. לאורך התקופה האחרונה מנסים מבריחי הגת, בהם ד' שסיבך כהוגן את הצעיר החרדי שעצור בימים אלה בבלגיה – לחזור לעסקים כרגיל. הם בוחרים את קרבנותיהם, ומנסים להסתנן אל הספסלים האחוריים בעולם הישיבות, במאמץ לאתר 'טרף קל' בדמותם של בחורים משועממים, שנפשם יוצאת להרפתקת חו"ל כלשהי.

במקביל, הגיע שחקן נוסף לזירה: גת שמקורו בחבש, שנחשב למבוקש יותר ביחס לסוג הגדל בארץ. הזן החבשי מצליח לדחוק את רגליהם של גורמי הפשיעה הישראלים. ירידת המחירים באירופה הפכה את העסק להרבה פחות כדאי. רק בלונדון עדיין מרוויחים המון כסף על הסחורה הישראלית (ושם, כאמור, הענישה על הברחת החומר האסור היא מהמחמירות באירופה).

מעצר, מאסר וגירוש

חזרנו לאבי, הממתין בלב הולם בחדר החקירות במשטרת פרנקפורט.

"אישרו לי להוציא שיחת טלפון אחת בלבד. בחרתי כמובן להתקשר להוריי ולעדכן אותם. האמת היא שלא סיפרתי להם בכלל שאני אמור לטוס. לא ידעתי אם הם יאהבו לשמוע על ה'עיסוק' הזה, אבל עכשיו, כשאני בצרה, לא נותרה לי ברירה.

"כצפוי, הוריי לקחו את הסיפור בצורה קשה מאוד. אחרי ההלם הראשוני הם הבטיחו שינסו לסדר לי עורך דין. בנקודה הזו הורו לי השוטרים לנתק את השיחה. הבנתי שאני עומד לשהות במקום עד שיגיע מועד המשפט שנקבע לי – כעבור שלושה חודשים".

אבי נלקח לתא מעצר מצחין. השכנים שלו היו שני מוסלמים שזרקו לעברו מבטים עוינים ומעוררי אימה. "כשהביאו לי מגש עם אוכל, הם פשוט לקחו לי אותו, בלי למצמץ אפילו. ניסיתי להתלונן לפני הסוהרים באמצעות תנועות ידיים ופנטומימה, אך הם הסתפקו במשיכת כתף. אחרי שהם יצאו הבנתי את גודל הטעות: ה'חברים' לתא העניקו לי כמה אגרופים לפנים, מתנה על כך שהעזתי להתלונן".

במקביל, ניסו הוריו של אבי לסייע לו מהארץ. הם ביררו על עורך דין מקומי בעל ניסיון, שנכנס לתמונה כבר באותו היום. אבל אז התברר כי הוא לא יכול לעשות מאומה בטרם יתקיים המשפט, אפילו לא להקדים אותו. רק בדיון המשפטי הוא יוכל להופיע, ואז ינסה להמתיק את רוע הגזירה.

"לא הייתה לי ברירה. נאלצתי להמתין בכלא במשך שלושה חודשים, שנדמו לי כנצח", מצטמרר אבי כשהוא מנסה לשחזר את הטראומה. "זה היה לפני שנתיים וחצי, שבוע לפני ראש השנה. עברתי את התקופה הקדושה הזו בין מוסלמים גויים, ללא תפילות, בית כנסת, שופר או סוכה. לא יכולתי לאכול כמעט כלום, מכיוון שהאוכל שם לא היה כשר בעליל. התקיימתי בעיקר מירקות ולחם".

לא זכית לסיוע מהקהילה המקומית או מהשגריר הישראלי?

"השגריר הגיע פעם אחת לבקר, אבל הודיע לי שהוא לא יכול לעשות מאומה, כי עברתי על החוק המקומי. ניסיתי לבקש ממנו עזרה בהשגת מזון כשר באמצעות הרב או הקהילה המקומית, והוא אמר לי שהוא ינסה לעשות משהו. הקהילה אכן קיבלה את הפנייה והעבירה לי מדי פעם מזון כשר, במיוחד בתקופת החגים. אבל חוץ מזה באמת לא הייתה להם דרך לסייע".

אחרי שבועות קשים מנשוא, הגיע מועד הדיון בבית המשפט. אבי עמד לפני השופט וטען את מה ששם בפיו עורך הדין: "במדינת ישראל הגת נחשב מוצר חוקי. לא ידעתי שאסור להעביר את זה לחו"ל". עורך הדין השלים את העבודה ותיאר שמדובר בבחור צעיר, חסר ניסיון, שלא הכיר את כללי המשפט הבין לאומיים, וזו לו פעם ראשונה שהוא מסתבך.

"בחסדי שמים השופט קיבל את הטענות והורה לשחרר אותי אחרי ריצוי של שלושה חודשי מאסר, שנספרו בצורה רטרואקטיבית החל מיום מעצרי. שוחררתי עם הגבלה שלפיה אסור לי לדרוך על אדמת גרמניה בחמש השנים הקרובות. מילא, גם בחלומות השחורים שלי לא תכננתי לעשות זאת שוב".

אבי למד על בשרו – את מה שעשרות צעירים וצעירות ילמדו בשנים הבאות על בשרם.

תעשייה של פראיירים

פראיירים, כידוע, לא מתים. הם רק מתחלפים. הפראיירים הכבדים אפילו לא טורחים לעשות את זה.

דוד, כיום בן 21, נחשב בין הוותיקים ב'ענף' המפוקפק. המזוודה הראשונה שמכילה גת – הועברה על ידו לפני שנתיים וחצי, ומאז הוא מכור לעבודה המפוקפקת הזו, כשהוא מסב צער עצום למשפחתו וליקיריו.

איך התחלת?

"שמעתי על האופציה הזו מחבר. בכלל, העסק הזה עובד בצורה של חבר מביא חבר. הציעו לי טיסה ללונדון, פלוס 4,000 שקלים. אחר כך אמר לי מישהו שאם הייתי מבקש אלף שקלים נוספים הייתי מקבל גם אותם בלי בעיות. הענף הזה מגלגל כל כך הרבה, שזה 'כסף קטן' עבור הקודקודים".

חששת?

"מה פתאום. הייתי בן 19. פעם ראשונה על מטוס. ובאמת, הכל עבר בשלום. בנתב"ג לא פתחו לי את המזוודות, וגם לא באנגליה".

מה קרה אז?

"ירדתי מהמטוס. פגש אותי אדם ולקח ממני את המזוודה. הוא נתן לי את הכסף במזומן, בשקלים, נתן לי כתובת של מלון ועצר לי מונית. הוא שאל אותי מתי לאסוף אותי חזרה לשדה להמריא לארץ, ואני אמרתי לו שבעוד שלושה ימים. הוא 'עשה פרצוף' אבל הסכים. אני יודע קצת אנגלית בסיסית ולכן יכולתי לתקשר איתו. לחברים שבכלל לא דוברים את השפה שלחו מקומיים, מהקהילה היהודית בלונדון. אנשים בעלי לבוש חסידי אותנטי(!) שקיבלו אותם ועזרו להם. הם חלק משרשרת המזון, כנראה. לא בטוח שהם יודעים מה הם עושים".

אחרי שלושה ימים של טיולים ברחבי לונדון חזר דוד לשדה התעופה, הפעם רק עם המזוודה המקורית שלו. אבל אחרי חודש וחצי הוא שוב מצא את עצמו על קו נתב"ג-הית'רו. גם הפעם הכל עבר חלק, ועם 9,000 השקלים שקיבל (הפעם הוא ביקש וקיבל את האלף הנוספים) הוא הגשים חלום ורכש רכב. עם הכסף בא התיאבון, ועד שהוא לא ייעצר, הוא מתכוון להמשיך.

לעומתו, דניאל שעשה את אותו מסלול בדיוק כבר חמש פעמים, החליט להפסיק. "יש לי חבר שנתפס בלונדון. למזלו, הוא רק גורש לארץ באותו יום. הוא קיבל 'חותמת שחורה', כך שאסור לו להיכנס לאנגליה כל החיים. במקרים אחרים, באנגליה מעמידים לדין ומכניסים לכלא לתקופה של עד שלוש שנים. אחר כך סיפר לי מישהו נוסף שכבר בנתב"ג פתחו לו את המזוודה והחרימו אותה. לי זה הספיק כדי להתרחק מהעסק הזה, בינתיים. אין סיבה להתכונן, להתרגש, לארוז מזוודות ולספר לחברים על הטיול, ואחר כך לחזור שוב בפחי נפש. לא מתאים לי".

תתפלאו או לא, אבל בעסק הזה מעורבות גם צעירות חרדיות. בנות 'חלשות'. אחת כזו מספרת שהיא למדה בסמינר חרדי, אבל לא נראתה כבת 'בית יעקב' קלאסית. מחברה שלמדה במוסד דומה היא שמעה על האפשרות להרוויח כסף קל ביומיים והחליטה לנסות. היה זה בעיצומה של תקופת מבחנים עמוסה, אבל הלימודים, אתם מבינים לבד, לא עניינו אותה מי-יודע-מה. יחד עם אותה חברה היא יצרה קשר עם אדם חרדי, שהעביר להן שתי מזוודות פלוס דרכונים.

איך היה?

"בפעם הראשונה נהניתי עד הגג. גם בפעם השנייה הכל עבר ללא תקלות. הכרתי יותר את לונדון וידעתי להיכן ללכת. הסתמכתי על מה שאמר לי ה'מגייס', שבנות בדרך כלל לא נעצרות, במיוחד כאלו בעלות חזות חרדית. הן נראות תמימות מדי בשביל בלדרות אסורה כזו. אבל בפעם השלישית התחילו הצרות".

מה קרה?

"פתחו לי את המזוודה ומיד עיכבו אותו לחקירה. אחר כך שחררו אותי והחזירו אותי לארץ. אחרי שלושה חודשים ניסיתי שוב, וגם אז פתחו את המזוודה וגילו מה יש בה. כנראה, במחשב השם שלי קפץ. הפעם הם לא הסתפקו בחקירה ובגירוש, אלא נתנו לי קנס כספי ו'ויזה שחורה'".

הפעם האחרונה שהיא ניסתה להבריח גת הייתה לפני חודשיים. כבר בנתב"ג פתחו לה את המזוודה וגילו את החומר האסור. היא עוכבה לחקירה, הפסידה את הטיסה והחליטה מאז שהיא לא ממשיכה עם העסק הזה.

"בסופו של דבר לא עשו לי כלום, מכיוון שלא עברתי על שום חוק. אבל ההרגשה הייתה נוראה. השתחררתי מיד, אבל הטראומה גרמה לי לרתיעה אמיתית מכל המשלוחים הללו".

איך ההורים שלך קיבלו את זה?

"בתחילה לא שיתפתי אותם, אבל אחרי שנעצרתי בנתב"ג סיפרתי להם. הם לקחו את הסיפור מאוד קשה. לאחר שביררו קצת והבינו במה מדובר, הם התחננו לפניי שאפסיק עם הנסיעות הללו, אחרת ליבם לא יעמוד בקושי. אני יודעת שגם חברות אחרות שלי נתקלו בתגובות דומות. כפי שאמרתי, אני הפסקתי עם זה".

זעקה של אמא

כדי לשמוע מכלי ראשון איך ההורים מרגישים – לא הסתפקנו רק בעדויות הסובייקטיביות של ילדיהם. אם שבנה שוהה כעת במעצר בבית כלא במדינה מערב אירופית לאחר שנתפס עם גת, מתארת את השבוע האחרון שחלף מאז נודע לה על מעצרו של בנה כשבוע הנורא בחייה.

"הייתי בעיצומה של עבודה אינטנסיבית כשהטלפון צלצל. אפילו לא הבטתי בצג, ומיד זיהיתי את קולו של בני, בחור הישיבה בן ה-19.

"'אמא'.

"'מה שלומך? איך בישיבה?'

"'אמא, אני לא בישיבה, אני בכלא'.

"בום. השיחה התנתקה, ועימה התנתק חלק משמעותי מהלב שלי. כמעט נפלתי מהכיסא. הרגשתי סחרחורת איומה, מחנק בגרון, ולא האמנתי שזה קורה לי באמת.

"האמת היא שזה כמה ימים הייתה לי הרגשה רעה במיוחד. דאגה אין סופית לא מוסברת וחלומות בלהות בלילות. היום אני יודעת שזה הלב של אמא שאותת על הסכנה.

"היה גם משהו נוסף: משהו במראה פניו של בעלי היה לא שגרתי. ראיתי על פניו מתח מוסתר. בדיעבד התברר לי שהוא ידע על המעצר כבר ימים ארוכים, אבל חשש לצער אותי".

את יודעת מי שלח אותו לחו"ל?

"מדובר בבחור צעיר, ד'. אני יודעת את שמו ואת מספר הטלפון שלו. הוא זה שסיפר לנו מה קרה, אולי מתוך רגשי אשם על שסיבך אותו ואותנו. אבל הוא מיהר להתנער ואמר שהוא התריע בפני הבן שלי שהוא עלול להיתפס ולהסתבך. הבנתי שהוא מפתה את הצעירים בלשון חלקלקות שמדובר בחומר שמותר לשיווק בארץ, מה שנכון כמובן – אבל לא טורח ליידע אותם שמדובר בעבירה פלילית בארץ היעד".

הבחורים לא מבינים לבד שהסיפור לא כזה תמים?

"הם מודעים, בחלקם לפחות, אבל הם מסונוורים מהכסף הקל שאותו ניתן להרוויח בלי מאמץ בתוך יומיים, וגם מהטיסה. אגב, לא מדובר בסכום גדול, 3,000 שקלים בלבד הובטחו לבני".

לדעתה, מדובר במגפה שפושה בעיקר אצל צעירים, כשההורים לא יודעים ואפילו לא מעלים בדעתם שהבן יקיר אינו שוקד על תלמודו בהיכל המואר אלא מגיע למקומות הנוראים ביותר עלי אדמות. "שמעתי בעבר על צעירים חרדים שהסתבכו בסיפור הזה, אבל מעולם לא חשבתי שזה יקרה לבן שלי", היא אומרת בדמעות.

מה קורה איתו היום?

"אנחנו כמעט לא יכולים לסייע, אבל הקב"ה לא עוזב אותנו לרגע. הרב של בני נמצא בקשר טלפוני קבוע איתו, והוא מהווה עבורו משענת בימים טרופים אלו. באופן מעשי, שליח חב"ד המקומי מבקר אותו במעצר ומביא לו ממתקים, קצת ספרים וכל מה שהוא יכול להעניק לו, כדי לשמח אותו ולתת לו הרגשה טובה. נוסף על כך, ישנו עסקן מקומי, צדיק ובעל לב ענק, שלקח את עורך הדין מטעם הסנגוריה הציבורית כדי להיפגש עם בננו ולראות את התיק. הבעיה היא שעורכי הדין האירופים מתנהלים בקצב איטי להחריד, ולנו אין סבלנות".

משרד החוץ הישראלי מסייע?

"ממשרד החוץ אני מאוכזבת למדי. ציפינו ליותר, אבל אף על פי שהם מודעים לסיפור ומעורבים בו, הם לא עשו יותר מדי כדי לעזור לנו. וכמובן, המשפחה המורחבת ששיתפנו אותה בנעשה מנסה לסייע בכל כיוון אפשרי".

ומה קורה איתכם, ההורים?

"אנחנו מתחזקים כל העת בתפילה, אמירת תהילים וצדקה. אבל מהרגע שבו שמעתי על המעצר – החיים שלי התהפכו לחלוטין. אין לי יום ואין לי לילה. אין שנייה שאני לא חושבת עליו ודואגת לו. הלב שלי שבור לרסיסים, אני לא מצליחה להירדם בלילות ורק חולמת על הרגע שבו יחזור ארצה.

"אנחנו ממתינים במתח נורא לטלפון ממנו, אפילו שמדובר בשיחה שנמשכת רק עשר שניות. כרגע אין לנו אפשרות אפילו לטוס ולבקר אותו, מכיוון שהוא נמצא בבידוד, בתא קטן, למשך 14 יום. יש בכך נחמה פורתא, מכיוון שהוא לא שוהה עם עצירים נוספים. אבל מצד שני אי אפשר לבקר אותו, מלבד רב ועורך דין.

"אני רק מקווה שהסיפור שלנו ירתיע צעירים וצעירות נוספים שלא יעזו להיכנס להרפתקה הנוראית הזו. זה לא שווה את הכסף שהם מרוויחים, וכאשר הם נתפסים – אף אחד לא עומד מאחוריהם".

ללא גבולות ומצפון

לא תאמינו, אבל הצלחנו לקיים שיחה ארוכה עם אחד מהמבריחים הגדולים של הגת לאירופה, זה ששולח את הצעירים החרדים לעשות עבורו את העבודה השחורה.

השיחה התקיימה בצורה מוזרה במקצת, בתיווכו של גורם שלישי. משה, שם בדוי לדמות מפוקפקת שהצליחה לסבך עשרות, שמע על הכתבה והתקשר ממספר חסוי. התברר שהשיחה הייתה חשובה עבורו. עוד מעט גם תבינו מדוע.

"התחלתי עם העסק לפני ארבע שנים, כצעיר בן 17 ששמע על כך מחברים והצטרף בעצמו למערך הבלדרים באירופה. כיום אני משווק את הגת רק בארץ, לחנויות ולכל מי שמעוניין.

"באופן אישי, לא נזקקתי נואשות לסכום של ה-4,000 שקלים שהציעו לי. זה היה עבורי יותר בשביל המעמד החברתי וההרפתקה. חשבתי שאוכל ללמוד נהיגה בכסף הזה בשלב מאוחר יותר. אגב, הוריי לא ידעו על הטיסות הללו".

עם איש הקשר שרכש עבורו כרטיסי טיסה ומקום במלון – נפגש משה יחד עם חבר ברחובות. אז, לראשונה הוא ראה בעיניו את הגת: צמח ירוק, דומה לחסה תמימה.

"נחַתי בלונדון, שם פגש אותי יהודי מקומי. הוא לקח אותי ברכב שלו לבניין יהודי בשכונת גולדרס-גרין, וכמובן נטל את המזוודה והעניק לי את התשלום. הוא בירר מתי ארצה לחזור, ובינתיים ארגן לי טיולים לכל יעדי התיירות בלונדון".

שלוש פעמים עשה משה את המסלול, אבל בפעם הרביעית הוא נתפס. "נעצרתי בביקורת הדרכונים בנמל התעופה. שאלו אותי למה אני מגיע ללונדון בכזו תדירות, ואני עניתי ש'יש לי כאן הרבה חברים'. ראיתי בעיניים שלהם שהם לא מאמינים לי. הם שאלו אותי אם אני מסכים שיפתחו את המזוודות. הלב שלי רטט, אבל הסכמתי. לא הייתה לי ברירה".

החומר המוברח התגלה, ומשה קיבל סטטוס של 'מעוכב'. 'ויזה שחורה', שמשמעותה איסור כניסה לממלכה. באותו יום הוא חזר ארצה, אבל לא אמר נואש.

"היעד הבא שלי היה צרפת. גם שם נעצרתי ואפילו ביליתי בכלא מספר חודשים. לפני חצי שנה טסתי לגרמניה ושוב נעצרתי, אבל שוחררתי באותו יום".

טסת גם בקורונה?

"קצת פחות. אבל מאז שפתחו את השמים כבר הייתי כמה פעמים באוויר".

המפנה בחייו של משה הגיע כאשר הבין שהוא מקבל סכומים פעוטים ממש תמורת הפעילות האסורה, בעוד ה'בוסים' גורפים את כל הקופה. "באותו הרגע החלטתי שגם אני הופך לקניין של גת, ומשווק את הסחורה לחו"ל דרך צעירים חרדים".

כמה הספקת לשלוח?

"לא מעט. אבל הכמויות הולכות ויורדות כל העת. אם לפני זמן לא רב יצאו מדי יום 15 צעירים עם גת – כיום המספר ירד משמעותית. באירופה המחיר של הגת מהארץ ירד מאוד, בשל ייבוא מסיבי מאתיופיה ומחבש. לאחרונה הבעיה המרכזית נמצאת בארץ, בנתב"ג. אם פעם בקושי פתחו מזוודות, וגם אלו שנתפסו עם הגת זכו לכל היותר להמלצה לא להעביר לחו"ל כי שם זה אסור בשיווק – היום המדיניות בשטח השתנתה.

"אני שומע שוב ושוב על כמויות סחורה עצומות שנתפסות בנתב"ג. במשטרת הגבולות של מדינת ישראל כנראה החליטו לשים קץ לחרפה הישראלית. הצעירים התחילו להיתפס, להפסיד את הטיסות ולהיעצר לחקירות ממושכות. להערכתי, רק 25 אחוזים מהסחורה יוצאת מהארץ בסופו של דבר. אני רואה את זה כמשווק: אם בעבר הזמינו 200 קילוגרם של גת כל יום, היום מדובר בארבעים קילוגרם לשבוע, במקרה הטוב".

'ענף' בגסיסה

לדברי משה, כאשר הוא נכנס לתחום שלטו שבעה אנשים בענף, וכיום נשארו שניים בלבד. אחד מהם, שהספיק להסתבך כהוגן, נמצא עם רגל אחת בחוץ.

"אני יודע שכל האנשים הללו נפלו ובגדול. הם הרוויחו הון, אבל הכסף הזה לא נשאר אצלם. מדובר בסוג של התמכרות, והם נקלעו לחובות עצומים. הם רכשו כרטיסים, הזמינו מקום בבתי מלון, וכאשר השליחים נתפסו – הם נשארו עם ההוצאות אבל לא קיבלו את הכסף המיוחל, והסחורה עוד הלכה לפח. אנשים מכרו דירות ורכבים כדי לצאת מעסק הביש הזה, ולא הצליחו להתרומם. שמעתי על אחד מהם שביתו התפרק בשל החובות. לדעתי, אין ברכה בכסף שמקורו בהפלה של אנשים ישרי דרך".

באופן אישי, היו צעירים ששלחת שנתפסו וישבו בכלא?

"בהחלט. היו כאלו שנעצרו לחודש או חודשיים. היו גם כאלו שישבו שלושה חודשים".

ואיפה המצפון שלך?

"המצפון היה מנוון למדי. כשעסוקים מעל הראש בעבודה שכוללת רכישת החומר, הזמנת בתי מלון וטיסות, וכמובן גיוס צעירים בלתי פוסק – הופכים למכונה של הרס. אין זמן למחשבות".

מה נפח הרווחים שעשית?

"בדרך כלל אני משקיע בבלדר שבעת אלפים שקלים, כולל הטיסות והמלון. הרווח שלי אמור להיות כפול ויותר".

לדבריו, גם המדיניות באירופה השתנתה ושינתה את הענף. "בלונדון משלמים הכי הרבה. בחלק גדול מהמקרים מסתפקים בשליחת המבריח ארצה. כשראינו זאת, פשוט ניסינו להבריח למקומות סמוכים. לשלוח לבריסל, ומשם אפשר להסיע את המזוודה במונית ללונדון. ביעדים אחרים משלמים הרבה פחות על הגת. אבל אם מתוך ארבע מזוודות נתפסות לי שלוש, ואני משלם על הטיסה ועל המלון וחוסך רק את הסכום של הבלדר – מה הטעם להמשיך להשקיע?"

ויש גם התפכחות מאוחרת. "דווקא מהמקום הזה אני קורא לכל הצעירים: אל תתפתו. סכום של כמה אלפי שקלים פלוס טיול בחו"ל לא שווה את המעצרים, את המתח הנורא, את 'הוויזה השחורה' להרבה יעדים, ובעיקר את עוגמת הנפש להורים שעלולים להתמוטט ולחלות מדאגה. מניסיון הכי אישי, אין לאף אחד ברכה בכסף כזה".

'אני הבלדר, חומק מאחריות'

ד' הוא צעיר בן 23 – שסיבך את הצעיר שאימו התראיינה לכתבה, היושב בימים אלה בבית מעצר חשוך במדינה מערב אירופית. בהקלטות שהגיעו לידי 'משפחה' שאותן שלח למשפחתו של הבחור האומלל – נשמע ד' מתנער מאחריות. "זה כמו שנתתי לבחור שלכם מכונית והוא עשה בה תאונה. זה לא קשור אלי", הוא מנסה לחמוק מאחריות לפשע.

החלטנו לחייג אליו. מתברר שרבים מאוד מהמבריחים מכירים אותו היטב. השמות המלאים שלו ושל מפעיליו שמורים במערכת, ובמקרה שיתברר כי הם ממשיכים בפעילותם המפוקפקת להפלת צעירים חרדים – הפרטים יימסרו על ידי מערכת 'משפחה' לראשי ישיבות ואישי חינוך, כדי שיוכלו להזהיר מפני השפעתם הרעה של הפושעים.

"אני לא בעל העסק", הוא מנסה לומר כבר בפתח השיחה עם 'משפחה'. "יש מישהו שאני מארגן לו רק את ההסעות לשדה התעופה. אני לוקח את המזוודה ומביא אותה לשדה, ובמקביל, את אלו שמעוניינים לקחת אותה לחו"ל. האמת, גם עם זה הפסקתי לפני חודש, מאז שזיהו את הרכב שלי בנתב"ג ונתנו לו סטטוס של 'מבריח גת', לאחר שצעיר שנתפס עם הגת ירד מהרכב הזה. כיום אני נשוי עם ילד, ואף על פי שיש בזה הרבה כסף אני מעדיף לשמור מרחק, להתמקד בנסיעות שאני עושה במונית שלי.

"לא הטסתי אף אחד לחו"ל. אני יודע שזה מה שאומרים עלי, מכיוון שאנשים מזהים אותי כמי שלוקח את המבריחים לשדה. אבל אני רק עובד אצל מישהו שהוא מנהל את העסק. הוא רק נותן לי כתובות, ואני מבצע את הנסיעות תמורת 250 שקלים. כל מי שטס עושה זאת על דעת עצמו. מדובר באנשים בוגרים, לא ילדים. הם יושבים עם עצמם ומקבלים את ההחלטות. אף אחד לא כפה מישהו לטוס לחו"ל עם גת".

מי יוצר קשר עם הצעירים הללו?

"הבוס שלי, ששולח אותי לנסיעות הללו".

איך הוא מכיר אותם?

"אין לי מושג. אני יודע שהרבה מאוד אנשים טסים. הצעירים החרדים מהווים מיעוט קטן. מי שטס אלו צעירים, מבוגרים, נשואים ורווקים ואפילו קשישים. כל מי שרוצה להרוויח כסף קל ומוכן להביא בחשבון שהוא עלול להיעצר".

אתה בעצמך הברחת גת לחו"ל?

"כן. לפני שנתיים נסעתי ללונדון. הייתי אז לפני החתונה והייתי זקוק לכסף. קיבלתי 2,500 שקלים".

בניסיון להצטדק ד' טוען: "החיים שלי לא היו פשוטים. בגיל 14 עזבתי את הישיבה שבה למדתי, ובמקביל עזבתי את הבית. עבדתי בכל מיני עבודות מזדמנות, עד שהתגייסתי לצבא. הייתי זקוק אז לכל שקל, ולכן ראיתי בגת הזדמנות. טסתי והכל עבר כשורה. אבל כשטסתי שוב, נתפסתי וקיבלתי חותמת שחורה. אני מחוק בלונדון, אבל מאז הציעו לי לטוס לאמסטרדם, לצרפת ולבלגיה, אבל לא העזתי לעשות זאת. שמעתי ששם מסוכן יותר מבלונדון".

לדבריו, אחיו, שהבריח גת לצרפת באותה תקופה, נתפס וישב בכלא. "זה היה בתחילת הקורונה ממש. הכל היה מבולבל מאוד. אימי נשברה ממש, והשקיעה מאה אלף שקלים כדי למצוא עורך דין שיטפל בנושא. היא מצאה עורך דין, אבל הוא לא עשה את עבודתו יותר מדי טוב. אני לא ממליץ לאף אחד לנסות את זה. אמנם אחוזי הנתפסים נמוכים, אבל הסיוט לא שווה את זה.

"אני חושב שהצעירים שמקבלים את ההחלטה מביאים את הסיכון בחשבון, אבל אני סבור שלהורים יש כאן תפקיד חשוב. הם צריכים לחבק את הילדים שלהם, שלא יתפתו. בדרך כלל מי שמתפתה הוא צעיר אבוד, שאין לו מה לעשות והוא זקוק לכסף כדי לחיות. ההורים של בחורים כאלו צריכים לעשות הכל כדי שהם לא יתפתו לעסק הזה".

יש לך מושג באילו כמויות מדובר?

"אני מעריך שמדי יום יוצאת מהארץ כמות של חצי טון".

אתה עצמך שלחת צעירים לחו"ל?

"יש בחור שעומד להתחתן עוד מעט וביקש ממני לטוס. היו עוד כמה שפנו. אבל המלצתי להם לרדת מזה. אפילו לאחי הקטן שביקש שאסדר לו מזוודה לא הסכמתי לעזור. אני לא רוצה לקחת על המצפון שלי את המעצר שלו".

איפה המצפון שלך כשזה נוגע לצעירים אחרים?

"אני חושב שכל אחד שמחליט לנסוע עושה זאת באחריותו", הוא משמיע תירוץ זוועתי. "זו בעיה שלהם. לא מכריחים אף אחד. אבל אני לא רוצה שכל מי שייעצר יגיע לבכות לי. לכן אני ירדתי מהעסק הזה".

מה הרווח שלך על כל אחד שטס דרכך לחו"ל?

"משהו כמו אלף או אלפיים שקלים".

מה יגרום לאנשים כמוך או צעירים שטסים עם גת לא להתעסק עם הסיפור הזה?

"רק חקיקה שתוציא את הגת מחוץ לחוק גם בארץ, נוסף על עונש מאסר למי שמשדל צעירים להבריח את החומר הזה לחו"ל. אחרת, מניסיון, שום דבר לא יעזור".

דבר עורך הדין

'מדינת ישראל צריכה לעצור את התופעה'

עורך הדין מרדכי ציבין, המתמחה בין היתר בטיפול באסירים יהודים בחו"ל, מקבל בשנים האחרונות אין ספור פניות ממשפחות שילדיהן נעצרו בחו"ל בשל הברחת גת.

"בדרך כלל פונים אלי ההורים של הצעירים הללו, או אלו ששולחים אותם ומרגישים אחריות מצפונית על מה שקרה. כשאני מקבל מקרה כזה, אני יוצר קשר עם עורך דין מקומי, לאחר שאני מברר עליו היטב. לרוב יש צורך בבדיקה מעמיקה של היכולות שלהם, שנעשית בסיוע הקהילה המקומית. עורך הדין מטפל בתיק עצמו, ואני מבחוץ מלווה את המשפחה והעצור בדברים הטכניים כמו ערבות ואיתור מקום לשהות בו עד שהתהליך מסתיים. בדרך כלל, בבתי המשפט הטענות המקובלות הן שבמדינת ישראל החומר מותר לשימוש ולשיווק, ולא ידענו שאסור להעביר אותו לחו"ל".

הטענה הזו קבילה שם?

"ברוב מדינות אירופה היחס בבית המשפט סלחני למדי כלפי המבריחים. הם משחררים את העציר לאחר המשפט ומחשיבים את תקופת המעצר עד למשפט כחלק מריצוי העונש. אבל יש הבדל גדול בין המדינות: ברוסיה אפשר לשבת בכלא שנים רבות על עבירה כזו. גם בטורקיה נשפט אזרח ישראלי ממוצא אתיופי ל-11 שנים בכלא. בצרפת נותנים עונש של שנה וחצי מאסר, בשל התרבות ההברחות שם והקהילה המוסלמית הגדולה שצורכת את הגת.

"באירלנד היו לי חמש צעירות חרדיות שישבו בכלא שנה וחצי ולא ניתן היה לשחרר אותן. גם בדנמרק, באטליה ובגרמניה – היו לי צעירים שנכלאו לחודשים ארוכים. בדרך כלל, מהמעצר עד המשפט יש המתנה שיכולה לארוך בין חודש ימים לשלושה חודשים, כאשר עד למשפט לא ניתן לעשות כלום. בלונדון בדרך כלל מגרשים את העצירים עם 'ויזה שחורה' (אף על פי שהחוק המקומי קובע עד שלוש שנות מאסר למבריחי גת). אבל חשוב להדגיש שאי אפשר לדעת מה יקרה בעתיד. לשלטונות מדינות אירופה כל ההברחות הללו מתחילות להימאס, ולא אתפלא אם הם יחמירו את הענישה כדי להרתיע. נראה שזה בדרך".

לדבריו, בכל תקופת המעצר בתי הכלא לא מאפשרים להכניס לעציר מזון או תשמישי קדושה. "בגרמניה ובצרפת בתי הכלא מלאים מוסלמים, ויש אנטישמיות רבה נגד יהודים. בבולגריה ובטורקיה תנאי הכליאה קשים מנשוא ממש. היו לי מקרים שבהם צעירים וצעירות נאלצו לעבור טיפול נפשי אחרי חודשים שבילו בכלא כזה".

מה עובר על ההורים?

"בדרך כלל, רוב המשפחות נמצאות מתחת לקו העוני ואין להן כסף לשכור עורך דין. הסיטואציה נראית להם הגיהינום בהתגלמותו, הם המומים ולא יודעים מה לעשות. הצרה הגדולה היא שגם צעירים שנתפסו וישבו בכלא – ממשיכים לעיתים להבריח, כאילו אין מחר ולא היה אתמול, למרות הסכומים העלובים שמבטיחים להם".

לדעתו של עו"ד ציבין, מדינת ישראל צריכה לקבל אחריות ולהתמודד עם התופעה דרך שלטונות המס. "למשטרת ישראל יש מקום להתערב, מאחר שמדובר בהטעיה מכוונת של אותם צעירים המתפתים להברחות הללו. גם לשלטונות המס ישנם כלים לטפל בתופעה, מאחר שמדובר בהעלמת מס והלבנת הון. מה גם שצעירים שהתפתו להבריח גת – עלולים להבריח גם חומרים ממכרים אחרים ולבלות שנים ארוכות מחייהם בתקופות מאסר ממושכות בבתי כלא בחו"ל. הפתרון שיכול למנוע כליל את המצב הוא להוסיף לחוק העונשין עבירה שלפיה אסור יהיה להעביר לחו"ל חומר שאיננו חוקי בחו"ל, על אף שהוא מותר לשימוש במדינת ישראל על פי החוק".

איפה משרד החוץ בתמונה?

"הוא בכלל לא בתמונה. יש אג'נדה שלפיה משרד החוץ לא מתערב בהליכים פנימיים של מדינות אחרות, כל שכן כאשר מדובר בעניינים משפטיים. במקרה של מעצר, השגריר הישראלי במקום מקבל מידע על העצורים, ולפי החוק עליו לבקר אותו אחת לחצי שנה. רק אם המצב הבריאותי של העציר קשה, הוא יעשה משהו כדי להאיץ את הטיפול בו. לא זכורה לי שום אישיות ישראלית בכירה שפנתה לשלטונות במדינה אחרת וביקשה לשחרר עצירים ישראלים שהבריחו גת".

• • •

דבר המחוקק:

משרד המשפטים מעכב חקיקה

"אין ספק שמדינת ישראל נושאת באחריות להפקרות בתחום הברחות הגת שמסבכות צעירים רבים", מאשים ח"כ משה ארבל משס, שהיה מעורב בשנים האחרונות בכמה מן המקרים שבהם נתפסו צעירים וצעירות חרדים בשל הברחת גת. "המשטרה יודעת היטב מי הכנופיה שמבריחה את החומר הזה לחו"ל. אין לה בעיה להגיע לכל אחד ולעצור אותו, הבעיה היא שידיה קשורות, מכיוון שאין עילה למעצר. האנשים הללו לא עוברים על החוק הישראלי, מכיוון שהחומר מותר לשיווק ולשימוש בארץ.

"כדי למגר את התופעה, שפוגעת בעיקר בצעירים מרקע סוציו אקונומי קשה, הצעתי בכנסת הקודמת הצעת חוק שלפיה תיאסר העברת גת ממדינת ישראל למדינה שבה הצמח אסור בשימוש. ההצעה עברה בקריאה טרומית, אבל היא נתקעה על ידי פקידי משרד המשפטים. הם השתמשו בנימוקים משפטיים מפולפלים, וטענו שהיא יוצרת מורכבות בדין הבין לאומי, מכיוון שאסור להחיל דין פלילי של מדינה אחת על מדינה אחרת.

"הדיונים הללו – שאולי מתאימים לדיון אקדמי ערטילאי – הם ממש לא במקום, כאשר השטח בוער וצעירים נאלצים לשבת בכלא חודשים ארוכים בשל אוזלת היד הזו. המכנה המשותף של כל היושבים מסביב לשולחן הדיונים במשרד המשפטים הוא – שאין סיכוי שאיש מקרובי המשפחה שלהם ייפול לרשת הזו. מבריחי הגת אינם מגייסים נערים ממשפחות מבוססות בצפון תל אביב או הרצליה, אלא את נערי השוליים ממשפחות קשות יום, כאלו שמעולם לא ראו מטוס מבפנים".

יש לך מושג בכמה עצורים מדובר?

"על פי דיווחי משרד החוץ, לפני הקורונה היה מדובר ב-54 צעירים ישראלים שנעצרו. אין לי מושג אם המעצר היה אקראי, או בעקבות מידע מודיעיני. עם זאת, רובם של המבריחים לא נעצרו, מה שמלמד על היקף ההברחות. מאז אני משער שהמספרים רק הלכו וגדלו".

ח"כ ארבל מודה שכרגע אין היתכנות כלשהי להעביר את החוק הזה. "גם אם אצרף להצעה עוד חברי כנסת מסיעות אחרות שבוודאי ימצאו בה עניין, עדיין את הגורמים במשרד המשפטים הנושא לא מעניין בכלל, שלא לדבר על שר המשפטים סער, שהוא מנותק כליל. בינתיים, כל שנותר הוא להעלות את המודעות הציבורית כדי ששום צעיר לא יתפתה להיכנס להימור מפוקפק שהוא ישלם עליו ביוקר".