הקול החרדי

מתמיכה שקטה במועמדים מקומיים להשפעה ארצית משמעותית: כך הפך הציבור החרדי לכוח פוליטי שמשנה את כללי המשחק בזירה הפוליטית האמריקאית | רפאל וואהל יצא למסע מרתק בין הכוחות המובילים במסדרונות הקונגרס, בסנאט המדינתי וברשויות המקומיות, דרך עיניהם של העסקנים והמועמדים הבולטים | וגם: חבר הקונגרס והמועמד החרדי לסנאט מדברים

ניו יורק, זאת חנוכה תשע"ח.
ניו יורק החרדית הייתה עסוקה בשגרת היום: עשרות אלפי משפחות ישבו סביב השולחן המשפחתי למסיבות חנוכה. חסידים עמדו צפופים ורקדו בהתלהבות בשולחנות הטהורים של רבותיהם. ואז, ללא כל התראה מוקדמת, התמלאו הרחובות במונסי, בבורו פארק, בקראון הייטס ובשאר הריכוזים החרדיים, באלפי יהודים שפרצו בריקודים סוערים. בתוך דקות ספורות ארגנו כמה יודעי פרק בשיר מערכות הגברה וכלי נגינה, והעלו את השמחה לגבהים שאמריקה החרדית טרם חוותה.

לימינו של אוהד ישראל. פעילים חרדים למען טראמפ 

לשמחה יוצאת הדופן הזאת היה אחראי אדם אחד, אומנם לא יהודי אך סב לנכדים יהודים. דונלד טראמפ שמו. להלן: הנשיא הכי אהוד על היהודים אי פעם. שעות ספורות קודם לכן חתם טראמפ על צו נשיאותי ששחרר לחופשי את האסיר היהודי המפורסם ביותר בארה"ב החרדית, ר' שלום מרדכי רובשקין.
רק שבוע קודם לכן התראיינה רעייתו של רובשקין למגזין זה ואמרה דברים שנשמעו אז מופרכים לחלוטין: "במכונית שלנו נמצאים תדיר בגדיו של בעלי: כובע, חולצה לבנה וחליפה ארוכה. אני תמיד מוכנה לקבל את ההודעה על שחרורו! אנחנו בכוננות גבוהה ומאמינים שזה יכול לקרות בכל רגע".
והנה, זה אכן קרה הודות לנשיא שבניגוד לקודמו, ברק אובמה, עשה את המעשה הראוי ושחרר אדם שנשפט לעשרים ושבע שנות מאסר על ידי שופטת שנחשדה באנטישמיות, אשר "ירתה את החץ ורק אז ציירה את המטרה", כלשון סנגוריו של רובשקין.
היום הזה ייזכר לדורות כנקודת מפנה ביחסם של יהודי ארה"ב שומרי התורה והמצוות לפוליטיקה האמריקאית. אם עד אז רוב הציבור החרדי הזדהה בליבו עם המפלגה הרפובליקנית, אך במדינות בעלות רוב דמוקרטי מובהק כמו ניו יורק וניו ג'רזי לא הייתה לו דרך לתרגם זאת להשפעה בקלפי – הרי שהתייצבותו המוחלטת של טראמפ לימין העם היהודי הפכה את רוב שומרי התורה והמצוות לתומכי טראמפ מושבעים ונלהבים.
בבחירות הבאות (תשפ"א, 2020) כבר נראו בשכונות החרדיות מראות חסרי תקדים: בעוד שבעבר השתדלה היהדות החרדית להתנהל בשקט בכל הקשור לפוליטיקה המקומית והארצית – תמיכה במועמדים דמוקרטים כן, אך החצנה פומבית של התמיכה לא – טראמפ הצליח לפרוץ את המוסכמות וזכה למצעדי תמיכה, דגלים בפתחי הבתים, ואפילו אירועי התרמה שבהם תרמו אילי הון יהודים מיליוני דולרים לקמפיין הרפובליקני.

המהפך של טראמפ
כדי להבין לעומק את מערכת הבחירות האמריקאית ואת המעורבות החרדית, נפגשתי לשיחה עם אחד מהאחראים לסחף החרדי לכיוון המפלגה הרפובליקנית: ר' רפי זילברברג, מנהל המשרד המחוזי של הסנטור הרפובליקני מייק לולר.
"ציבור שומרי התורה והמצוות במדינות ניו יורק וניו ג'רזי הזדהה כדמוקרטי לא בגלל אידאולוגיה אלא בגלל צורך", אומר זילברברג ל'משפחה'. "אך עם הזמן הפך בלתי אפשרי עבור יהודי חרדי להזדהות עם מסרי המפלגה הדמוקרטית. המפלגה נלחמת בחינוך היהודי ומקדמת ערכים המנוגדים לתפיסת העולם החרדית, כך שגם אם יהודים מצביעים לנציג דמוקרטי, זה לא מתוך הזדהות אידאולוגית עם המפלגה".

"ההתנהלות החרדית בפוליטיקה האמריקאית הייתה תמיד שמרנית מאוד והתבססה על הצורך לתמוך במועמד בעל הסיכויים הטובים ביותר להיבחר", מסביר ר' יואל פלזן מוויליאמסבורג, שדרן ופרשן פוליטי בעל השפעה. "התפיסה החרדית גרסה שאנו חיים במלכות של חסד, ולכן, במקום להריץ מועמדים חרדים, עדיף לתמוך במועמד לא-יהודי מהמפלגה השלטת שידאג לצרכים היהודיים.
"עקרון הכרת הטוב היה חלק בלתי נפרד מההתנהלות הפוליטית הפנים-חרדית", מגדיר פלזן. "על פי רוב נטו החרדים להצביע שוב למועמד שסייע להם לאורך הקדנציה, גם אם מולו התמודד נציג חדש בעל סיכויים גבוהים יותר. ההסבר שניתן למועמד החדש היה שכיהודים אנו מחויבים להכיר טובה למי שדאג לנו, לצרף איחולי הצלחה בבחירות והבטחה שבבחירות הבאות הקהילה היהודית תתמוך בו כהכרת הטוב על עזרתו לציבור החרדי".
בנוגע להצבעה לנשיאות שניהם מסכימים: טראמפ שינה את המשוואה. אם בעבר כמעט לא היה עניין בבחירות לנשיאות, כיום ניכר היטב במפות ההצבעה, שבתוך הים הכחול של המפלגה הדמוקרטית בולטים איים אדומים ובוהקים בדמות השכונות היהודיות, כמו בורו פארק, ויליאמסבורג, פלטבוש, פייב טאונס וקראון הייטס.
האנליסט הפוליטי רב ההשפעה ר' משה גרובר, שהערכותיו ופרשנויותיו נקראות בשקיקה על ידי עשרות אלפי חרדים אמריקאים, טוען שמבחינה אידאולוגית הציבור החרדי היה תמיד רפובליקני. זה בא לידי ביטוי גם בבחירות למקיין ורומני לעומת ברק אובמה, וכך גם בבחירות הראשונות שבהן התמודד טראמפ עם הילארי קלינטון.
"הציבור החרדי בארה"ב ברובו לא הזדהה עם האג'נדה השמאלנית של אובמה, הן בשל השפעתה השלילית על עסקים והן בשל התנגשותה עם ערכי היהדות, לצד יחסו המורכב למדינת ישראל לעומת יחסו המתרפס למדינות ערב.
"בבחירות 2016, כשטראמפ התמודד לראשונה, היו אומנם רבים שתמכו בקלינטון, בהם חסידי סקווירא שזכרו לטובה את החנינה שהעניק בעלה, הנשיא ביל קלינטון, למספר יהודים חרדים בסוף תקופת נשיאותו, אך אחרי שטראמפ נבחר והציבור היהודי ראה את התנהלותו עם יהודים חרדים, הוא שבר את כל המוסכמות והפך לתומך נלהב של טראמפ.
"לפתע הבין הציבור החרדי שיש כאן נשיא שמדבר אליו ומכיר בחשיבותו, וזה יצר סחף היסטורי. לראשונה גם הקהילות שינו רשמית את דפוס ההצבעה שלהן. אם ב־2016 סקווירא הצביעה להילארי קלינטון, בבחירות 2020 כמעט מאה אחוז מתושבי העיר, כמו גם תושבי קריית יואל, הצביעו עבור דונאלד טראמפ".

חרדי לתפקיד סנטור
כשמדובר בצרכים פנים-קהילתיים, התמונה שונה לחלוטין. בעוד שבבחירות לנשיאות הציבור מצביע לפי צו מצפונו, בבחירות האחרות עליו להיות ריאלי ולבחור במי שידאג לצרכים המקומיים.

היהודים הפכו למחוזרים. יו"ר בית הנבחרים מייק ג'ונסון והקונגרס-מן מייק לולר בביקור אצל כ"ק האדמו"ר מסאטמאר 

בשנים האחרונות, עם הגידול בציבור החרדי, נפרץ גם הסכר הזה והקהילה החרדית החלה להריץ מועמדים חרדים לתפקידים השונים, אם כי רובם מתמודדים במסגרת המפלגה הדמוקרטית.
אחד מהם הוא העסקן ר' אהרן בנציון וידר, המשרת את הציבור החרדי כבר 15 שנה במגוון תפקידים. בבחירות הללו הוא התמודד לראשונה לסנאט של מדינת ניו יורק מטעם המפלגה הדמוקרטית.
כשאני שואל את ר' רפי על המועמד ר' בנציון, הוא משיב בכנות: "למרות שאני פעיל רפובליקני, אני מאוד מקווה שהוא ינצח. אומנם כמי שעומד מהצד השני של המתרס יהיה מאתגר לעבוד איתו, אבל מדובר בעסקן אמיתי המוסר את נפשו למען אחרים לשם שמיים, והוא ראוי לניצחון".
במונסי אין מי שלא מכיר את ר' אהרן בנציון, עסקן בנשמתו ואיש שמעולם לא גבה ליבו. בשבת אפשר לפגוש אותו חובש שטריימל פשוט, ללא גינונים הקשורים למעמדו הפוליטי. אנו משוחחים איתו יום לפני הבחירות הגורליות, ולמרות שהוא יודע שהכתבה תתפרסם רק לאחר היוודע התוצאות הוא מסכים בטוב לב להתראיין.
מה גרם לך להפוך לעסקן? (כאן צריך להדגיש: בשונה מהטרמינולוגיה הישראלית, התואר 'עסקן' בארה"ב החרדית הוא תואר כבוד יוקרתי של אדם העוסק בצורכי ציבור באמונה.)
ר' אהרן בנציון וידר: "העסקן הנודע ר' יעקב הורביץ ז"ל הכניס אותי לעסקנות. עד היום איני מבין מדוע פנה דווקא אליי. הוא היה חסיד סאטמר ואני חסיד בעלזא, אבל זה לא משנה כשמדובר בעזרה ליהודים. הוא הציע לי לרוץ לסקול בורד, הגוף האחראי על מערכת החינוך במחוז. הסכמתי, ומאז כאילו נולדתי מחדש. כבר שש עשרה שנה אני מכהן במגוון תפקידים ציבוריים, ובכל מערכת בחירות אני זוכה להיבחר לתפקיד בכיר יותר. אני קם כל יום בתחושה כאילו זה היום השלישי שלי בחיים הציבוריים. לא הראשון, גם לא השני, אבל בהחלט השלישי, גם כעבור שנים".
עד היום הציבור החרדי בחר בדרך כלל במועמדים שאינם יהודים. מה הביא אותך להתמודד לסנאט המדינתי?
"הסלוגן של הקמפיין שלי הוא: 'אם אין לך מקום מסביב לשולחן, אתה הופך להיות התפריט'. זו המציאות שהתרחשה בארבע השנים האחרונות באלבני (בירת מדינת ניו יורק). פשוט 'אכלו' אותנו בלי מלח".
מה יכולת ההשפעה של נציג יהודי חרדי יחיד בסנאט המדינתי?
"קודם כל עצם המפגש הראשוני שלהם עם יהודי חרדי 'בגודל טבעי' יוצר מהפך. פתאום הם מגלים את האדם שמאחורי החליפה השחורה הארוכה. אדם כמוהם, עם משפחה וילדים, שרק רוצה לעזור ולייצג את בוחריו בכבוד".

הסוד: להיות חרדי אותנטי
מהם הנושאים הבוערים על סדר היום החרדי באלבני?
"יש נושאים רבים, אך שתי הנקודות הקריטיות הן גזרת החינוך המאיימת על עצמאות החינוך היהודי, ומיסי החינוך (School Taxes) במחוז שלנו, שהם גבוהים מאוד. נוצר עיוות שציבור גדול שאינו נהנה ממערכת החינוך הציבורית נאלץ לשלם מיסים גבוהים עבורה".

הצליח לגרום למהפך. הקונגרס-מן מייק לולר

איך מרגיש יהודי חרדי במקומות שלא תמיד אוהדים יהודים?
"חשוב לי דווקא לייצג את האותנטיות שלנו. אני תמיד מקפיד להופיע בכובע וחליפה, בפאות גלויות, בלי להסתיר את החזות החסידית שלי. אני תמיד אומר שהגוי לא באמת מבחין בין חליפה שחורה לכחולה בהירה, או בין חולצה לבנה חלקה למשובצת. מבחינתו הכל אותו דבר. בסוף מה שקובע הוא האדם שמאחורי הבגדים, והוא זה שצריך להשאיר רושם טוב".
בבחירות המקדימות מטעם המפלגה הדמוקרטית ניצח ר' אהרן בנציון וידר בפער ניכר את יריבו הלא יהודי, אך כעת כדי להיבחר הוא היה זקוק לקולות רבים של מצביעים שאינם יהודים. בזמן שכתבה זו תגיע לידכם כבר תדעו אם הניסיון הצליח.
איך גורמים ללא יהודים להצביע ליהודי חרדי?
"בדיוק כפי שהיהודים הצביעו כל השנים לגוי 'חרדי'", הוא עונה בחדות.
אל ר' אהרן בנציון מצטרף חבר סנאט מדינתי חרדי נוסף, ר' שמחה אייכנשטיין, המצפה גם הוא לתגבור כוח במקום שבו נדרשים רחמי שמיים רבים כדי לרכך את לב האבן של הנציגים הדמוקרטים.
בלייקווד שבניו ג'רזי השיטה שונה ומעניינת: למרות שמדובר בעיר בעלת רוב יהודי חרדי מובהק ורוב הנציגים הנבחרים ברמה המקומית הם יהודים – הוחלט במכוון לבחור בראש עיר שאינו יהודי. גם שם הנציגים החרדים רצים לסנאט המדינתי במסגרת המפלגה הדמוקרטית, אך חבר הקונגרס מטעם האזור הוא כריס סמית הרפובליקני. בחירה זו משקפת מגמה רווחת בכל מקום שבו מתגוררים יהודים שומרי תורה ומצוות: להצביע לנציג הרפובליקני אם יש לו סיכוי לנצח.

המהפך של מייק לולר
כשאני מנסה להבין מה קובע את התמיכה בהיעדר מפלגה חרדית, ר' משה גרובר מסביר שלמרות שבכל קהילה יש עסקנים, ראשי קהילה ובעלי הון – הרבנים הם הכוח המכריע. אומנם כל צד מקדם את המועמדים הרצויים בעיניו, אך סגנון ההנהגה של הרבנים באמריקה מתאפיין בכך שהם עורכים בעצמם את 'שיעורי הבית' עד לפרטים הקטנים: נפגשים אישית עם המועמדים בלי להסתמך רק על העסקנים, ומקבלים החלטות בהתאם.
מציאות זו מועילה מאוד לציבור היהודי, שהחל להיות מחוזר על ידי המפלגות, וגרמה למועמדים להשקיע משאבים רבים כדי לזכות בתמיכה החרדית.
כל המרואיינים מעניקים קרדיט משמעותי לקונגרס-מן הרפובליקני מייק לולר, שבשנתיים של כהונה חולל מהפך ניכר כשהפך את וושינגטון לבית עבור הנציגים היהודיים. הוא מקפיד לרדת לשטח, לשוחח עם התושבים ולדאוג להם באופן אישי – דבר שיהודים חרדים לא הכירו קודם אצל אף נציג ממשל. הוא גם אימץ את המאבק באנטישמיות וטיפול ב'גזרת החינוך' כפרויקט אישי, ופועל עם מנהיג הרוב בבית הנבחרים לחקיקת חוקים פדרליים שימנעו את התערבות המדינות בחינוך הפרטי.
"הצד הדמוקרטי לא מוותר בקלות", מספר ר' רפי זילברברג. "הם השקיעו במחוז הזה לבדו כעשרה מיליון דולר, נוסף לסכום דומה שגייס המועמד המתחרה. גם אנחנו לא טמנו ידינו בצלחת: המפלגה הרפובליקנית הקצתה סכום דומה, לצד גיוס של שבעה מיליון דולר שחלקם הגיע מיהודים המעריכים את עבודתו המצוינת למען הקהילה היהודית מאז שנבחר. אלו סכומים שהציבור היהודי מעולם לא הכיר, ואני מקווה שזו רק ההתחלה".

חבר הקונגרס מדבר
לסיום אנו זוכים להפתעה: השיחה עם ר' רפי זילברברג מתקיימת כשהוא ברכב עם חבר הקונגרס מייק לולר, בדרך לסיור במרכז הכוללים של שיכון סקווירא. כששומע חבר הקונגרס שר' רפאל משוחח עם רפאל אחר עבור העיתון החרדי הנפוץ בעולם, הוא מבקש להוסיף כמה מילים:

היהודים דואגים לעצמם. המתמודד החרדי לסנאט בניו יורק ר' אהרן בנציון ווידר מקבל את ברכת כ"ק האדמו"ר מסקווירא 

"מאז שהתחלתי להכיר יהודים מקרוב, גיליתי עם מדהים שהוא מודל לחיקוי. יותר מכל הרשימה אותי החשיבות לנושא החינוך, שבו הקהילה החרדית מגדלת דורות לתפארת".
מה דעתך על מה שהחרדים רואים כגזרה של התערבות ממשלתית בנושא החינוך?
"מדהים אותי הרצון של מדינת ניו יורק לכפות על המוסדות היהודיים את תוכנית הלימודים של מערכת החינוך הציבורית", אומר לולר. "הם נתלים במשפט בחוק המגדיר שהלימודים צריכים להיות 'שווי ערך'. עבורי, המשמעות של 'שווה ערך' אינה מה לומדים במערכת החינוך אלא מה התוצאה, והקהילה החרדית ראויה לשמש מודל לחיקוי: בוגריה מתאפיינים ברמת פשיעה הנושקת לאפס, הם מקימים עסקים רבים, עובדים במקצועות מכניסים ועוזרים זה לזה באופן יוצא דופן, וזה הרבה יותר חשוב".
במה תתמקד בקדנציה הבאה?
"אמשיך בפעילות למען כל המחוזות ברוקלנד שקיבלו תקציבים פדרליים משמעותיים בשנתיים האחרונות. אך מעל לכל, אהיה תמיד זמין לסייע לעם היהודי בכל צורך: אם בנושאי החינוך ואם במאבק באנטישמיות. ארץ ישראל חשובה ליהודים וחשובה לאמריקה; היא מייצבת את המזרח התיכון כולו וכך זה יישאר תמיד".