חיים של חיסכון: בסופר השכונתי הלחם עולה עוד קצת יותר מהחודש הקודם. מחיר הביטוח של המשכנתה החליט גם הוא לטפס. חשבון הארנונה שיגיע – כבר אמרו לנו שיהיה גבוה יותר מזה של השנה שעברה, וגם חשבונות המים והחשמל מדברים ברור בשפת ההתייקרות המעצבנת מאוד | החיים שלנו עולים ומתייקרים, וגם אם כל סעיף בנפרד אינו זה שיפיל אותנו, הרי כשכל סעיפי ההתייקרות מצטברים להם בנחת – הם בהחלט מאיימים לעשות זאת. אז מה עושים? | שאלנו את המומחים – הן בתחום התיאורטי–מחקרי, והן בתחום המעשי – והיו להם תשובות מעניינות מאוד, הסברים מרתקים ופתרונות יישומיים | כתבה של הביוקר
כל מי שפותח עיתון בתקופה האחרונה אינו יכול להתעלם מהאותיות הגדולות והצועקות. מעבר לכל החדשות המרות שהותרו לפרסום בנוגע למלחמה, ההרוגים והחטופים, גם הנושא הכלכלי נוכח.
הגזרות הכלכליות שנכנסו לתוקף עם תחילת השנה הלועזית שהגיעה, מעמידות את כולנו בפני שוקת שבורה. זה זמן שסל הצריכה הולך ומתייקר, ובד בבד קצבאות הביטוח הלאומי מוקפאות, המע"מ עולה, מוטל מיסוי נוסף ועוד גזרות הולכות ומכבידות על האזרח הקטן.
אותו אזרח קטן (כן, זו את שם, נכון) הולך ברחובות גאולה או רבי עקיבא, ורואה בעיניים כלות איך כולם קונים וקונים. החנויות מלאות, הילדים שהוא רואה לנגד עיניו – כולם לבושים, מטופחים ומעודכנים ואפילו הולכים לחוגים. למכירה השכונתית כולם יורדים בצוותא חדא וקונים את אותם המוצרים.
מה קורה כאן? שואל האזרח הקטן את עצמו. האם רק ארנקי שלי הצטמק ורע לו? רק הוא מודע להתייקרות הבלתי נגמרת בסל הצריכה? האם רק אני מרגיש את קלילותו של הארנק הריק, ואחרים מצליחים היכן שאני נכשל?
יצאנו ללבן את הסוגייה. כיצד מתייחסים אנשים למצב הכלכלי המורכב? האם בשנת תשפ"ה, 2025 למניינם, אפשר להוריד את רמת החיים מתוך בחירה, או שמא אחרי שכבר הסתגלנו לרמת חיים מסוימת אי אפשר לרדת ממנה?
האם הצמצום הוא בכלל מעשי או אולי, כפי שנראה בשטח, אין כמעט הבדל בין עשירים לעניים, כולם חיים באותה רמה ואת האמת המרה רק בודדים יודעים?
מי יצעק המלך הוא עירום?
ואולי בדור של היום, שבו הילדים חשופים ומודעים יותר מאי פעם, אם נקצץ בצרכים מהותיים ניצור נזקים אחרים, חמורים לא פחות?
שאלות קשות שאין עליהן תשובות מוחלטות, אבל ישנן תובנות רבות בצד הדרך.
העוני במבט עולמי
ימיה של ההתמודדות הכלכלית כימות עולם. מאז ומקדם אנשים התמודדו עם מצבים כלכליים מורכבים ביותר, ופעמים רבות יכלו להם. מסקירה היסטורית מרפרפת נראה כי ההיסטוריה חוזרת, ואם כן, אולי מוטב לאמץ אסטרטגיות התמודדות קיימות, מלהיאבק ולנסות לייצר פתרונות?
פניתי לד"ר עופר צלרמאיר, הקריה האקדמית אונו, מומחה לקבלת החלטות ולשיווק, ושאלתי: האם אכן אנחנו משחזרים גלגל היסטורי קיים, שבו מדי תקופה יש משבר כלכלי ולבסוף הוא חולף, או שמא כעת מדובר במצב ייחודי שלא היה בעבר?
"זו שאלה משמעותית", משיב ד"ר צלרמאיר, "כיוון שאם מתבוננים על העולם המערבי המודרני לאורך שנים רבות מגלים תופעה חדשה, בעייתית וחריגה. לאורך מאות השנים האחרונות, בהכללה, תמיד דור הילדים השתכר יותר מדור ההורים. כיום נוצר מצב מוזר שאינו אמור להתקיים: דור הילדים שנכנס למעגל העבודה משתכר פחות מדור ההורים.
"זה לא מצב טבעי והוא מזמן קשיים רבים. האנלוגיה היא למצב שבו האב, חלילה, קובר את בנו, ולא להפך. אין הסבר חד משמעי מדוע זהו המצב הנוכחי ומה קרה בסבב ההיסטורי האחרון.
"גם החוקרים וגם הכלכלנים אינם תמימי דעים באשר לסיבות שהובילו לכך. האם אלו המלחמות בעת האחרונה? הגידול באוכלוסייה? ההתפתחויות הטכנולוגיות שמייתרות עבודות מסוגים מסוימים? כך או כך, הסיבות אינן רלוונטיות כרגע למצב הנתון, וכל המשברים הכלכליים שנראה שעומדים לפתחנו נכנסים לתוך הקונטקסט הזה.
"ואכן, נוכל לראות שבאירופה למשל, אנשים בוגרים חוזרים לגור בבית הוריהם כדי לחסוך בעלויות המגורים. בארה"ב המחקרים מדווחים על משברים קשים בקרב הדור הצעיר, כמו נטייה מוגברת לדיכאונות ובידוד בעיקר בקרב גברים צעירים, כיוון שהם מושפעים נפשית מכך שאינם מצליחים לפרנס.
"יש ממש דיבור על 'הדור האבוד של הגברים הצעירים' באוכלוסייה הכללית בארצות הברית. אלו אנשים שאינם מצליחים למצוא פתרון למציאות הכלכלית–חברתית הנוכחית ופשוט לא מוצאים את עצמם".
ד"ר עופר צלרמאיר משתף במחקר מרתק שערך בשנת תשע"ה-2015 עם שותפים עבור המועצה הישראלית לצרכנות. גם הוא נערך בעקבות גזרות כלכליות, והוא נעשה באמצעות קבוצות מיקוד בכל הארץ שבהן השתתפו אזרחים מתנדבים.
ממצאי המחקר היו מרתקים, ולא לשווא הוא כונה 'תלות בין דורית'. במחקר נמצא כי עוד ועוד אנשים צעירים, עד גילי החמישים שלהם, נתלים בהוריהם המבוגרים כדי להחזיק את משק הבית.
אין מדובר בסיוע רק במימון הוצאות גדולות כמו נישואין או דיור, אלא בהוצאות שוטפות שיש בכל בית, כמו רכישת מזון למלא את המקרר או מימון חוגים לנכדים.
המשתתפים במחקר הסבירו שזה מוצא של אין ברירה. פשוט אין להם דרך לממן את כל ההוצאות. נוסף על כך, דור ההורים רגיל יותר בצמצום ורמת חיים נמוכה. אפשר גם להסביר זאת בדור שחלקו קיבל שילומים מגרמניה וכך היה לו כסף לממן את צורכי הילדים.
כך או כך, מדובר במציאות שהתהפכה בשנים האחרונות. בעוד בעבר ילדים תמכו בהוריהם, כיום אנו רואים הורים שמממנים ילדים, שבעצמם כבר יכולים להיות סבים, ברמה בסיסית ביותר.
בקבוצת המיקוד בבאר שבע, למשל, הגיעו שנים עשר אנשים כבני חמישים ושישים, וסיפרו שהוריהם המבוגרים עוזרים להם לגמור את החודש. עצוב. מה יש לומר.
נשמע מוזר, הרי היום יש יכולת השתכרות גבוהה במיוחד בענפים שונים כמו הייטק, יש יותר נשים שעובדות כעצמאיות והעסקים שלהם מניבים, דברים שבזמן ההורים שלנו היו בגדר חלום!
"חשוב להבין שההורים שלנו השתכרו יותר מההורים שלהם", מחדד ד"ר צלרמאיר. "גם אם המשכורות לא היו גבוהות כפי שאנו יכולים לראות היום, עדיין יחסית להורים שלהם במונחי כוח קנייה מצבם היה טוב יותר. כושר ההשתכרות וכושר הקנייה שלהם היה טוב יותר בהשוואה להוריהם.
"וכן, זו מגמה עולמית. בישראל, אומנם, הייתה תקופת הצנע, אך היא חלון זמן קצר ומקומי מבחינה היסטורית".
ה"אמידים החדשים"
ובחזרה לישראל. האם לדעתך הגזרות הכלכליות הנוכחיות עשויות לגרום להשפעות נוספות, מעבר למצוקה כלכלית?
"בוודאי. בשעה שהגזרות הללו דוחקות אנשים נוספים לעוני, הן גורמות לשני דברים חמורים נוספים: הראשון הוא העמקת הקיטוב הקיים. בעשרים וחמש השנים האחרונות נוצר בישראל מעמד קטן של אנשים שנעשו אמידים, אולי אפילו אמידים מאוד, בעיקר בזכות ההייטק.
"גם לפני חמישים ושישים שנה היו עשירים. אז, מדובר היה בפלח דק באוכלוסייה שלא היה רלוונטי כמושא השוואה לרוב האוכלוסייה.
"הבעיה היום היא שבשנים האחרונות גם אנשים רגילים נעשו אמידים מאוד, ובכך הם התרחקו תרבותית ומנטלית מאחרים בחברה. הדבר יצר מצב חדש שבו בתוך משפחות מלוכדות או בתוך קהילות הומוגניות נוצר לעיתים פער כלכלי בולט מאוד.
"כך אפשר לראות אח אחד שקונה מרצדס, בעוד לאחיו הקטן אין כסף לנסיעה באוטובוס. מטבע הדברים יש התרחקות מסוימת בין אנשים על הרקע הזה, כיוון שהפערים הללו מזמנים השוואות שקשה להתמודד איתן, ודאי ביחס לילדים.
"הגזרות עכשיו עלולות להחמיר את המצב הזה במבנים החברתיים הקיימים. ראשית, האמידים פחות יושפעו, הם גם יודעים להתמודד עם בעיות של מיסוי בעזרת דרכי פעולה קיימות שיש ברשותם. מעוטי היכולת גם יושפעו הרבה יותר מההכבדה הכלכלית, וגם אין להם דרך להתמודד עם בעיות כמו מיסוי מוגבר, והם עשויים להגיע לקריסה ממשית.
"הלכידות החברתית שהייתה בולטת כל כך בארץ, ושמדברים רבות על היחלשותה בתקופה האחרונה – כעת מקבלת עוד סיבות להיפרם.
"התוצאה השנייה שנגרמת מגזרות האוצר אינה מדוברת מספיק, והיא 'אפקט ההכנסה הפנויה'. רבים מדברים על רמת ההשתכרות בברוטו ובנטו, ובכמה מתוך זה הגזרות יפגעו. לא רבים עוסקים בהכנסה הפנויה, ולצורך ההסבר ניקח דוגמה.
"הבה נשווה בין שתי משפחות, משפחת כהן ומשפחת לוי. לשתיהן ארבעה ילדים. הכנסתה של משפחת כהן עומדת על 20,000 ש"ח נטו בחודש, ושל משפחת לוי על 10,000 ש"ח בנטו.
"לפני האירועים האחרונים שתי המשפחות הצליחו לגמור את החודש בצורה הגיונית. משפחת כהן חסכה כמה אלפים מההכנסה הפנויה, ומשפחת לוי חיה בצניעות והצליחה לחסוך 500 ש"ח בחודש.
"כעת, עם התייקרות המע"מ, למשל, שאינה נראית מלמעלה משמעותית כל כך, משפחת לוי תאלץ לקצץ חלק מההכנסה הפנויה שלה, ועם הגזרות הנוספות את יתרת ההכנסה הפנויה.
"כך, כאשר תהיה לה הוצאה שאינה שגרתית לא יהיה לה מהיכן לממן אותה. תחילה היא עלולה לצבור אוברדרפט בבנק, אך זה יתורגם עד מהרה לריבית רצחנית ובהמשך להורדה נוספת ברמת החיים ולנטילת חובות נוספים.
"הבעיה היא שהמשבר לא ייווצר מייד, כי נטילת החובות היא הדרגתית. רק בעוד שנה משפחת לוי תשים לב לחובות שנצברו, אך אז זה יכול להיות מאוחר מדי. לעומתה, משפחת כהן תקצץ בכמות החיסכון מההכנסה הפנויה אך לא תידרדר לעוני. כך הפערים ממשיכים להעמיק".
אם ללכת לפתרונות, נראה שהידוק החגורה זה הפתרון הזמין.
כשכל הסביבה מקצצת
האם יש מידע מחקרי על אנשים שנאלצו לקצץ בהוצאות ועל תחושת הרווחה שלהם?
"אכן", מסכים ד"ר צלרמאיר, "אין פתרונות קסם למצוקה כלכלית. המחקרים מראים ברורות שכאשר המצוקה הכלכלית מתגברת יש יותר הגירה למקומות שבהם קל יותר להתפרנס. אך אם מחליטים להישאר אין ברירות רבות וצריך להתחיל לגעת בהוצאות. האם זה משפיע על רמת האושר והרווחה הנפשית? כאן הממצאים מעניינים.
"המחקרים מלמדים שמעבר לרמת הכנסה פנויה בסיסית והכרחית – הגורם המשפיע באופן משמעותי על תחושת האושר הוא ההשוואה לסביבה. ככל שהאי–שוויון בין האדם לסביבתו גדל, המצוקה הנפשית גוברת. אם כל הסביבה נאלצת לקצץ כמעט אין לכך השלכות רגשיות.
"כדוגמה לכך נוכל לקחת את תקופת הצנע. יהודים רבים עלו לארץ מאירופה לאחר שחיו באופן סביר ולמעלה מכך, ונאלצו באופן מהיר וחד להתחיל לחיות בצמצום. הנתונים מלמדים שהם לא חוו מרירות ותסכול כיוון שכל הסביבה שלהם חלקה את אותה החוויה.
"במדינות כמו קובה, למשל, שבהן שיעור העוני בולט, אין לכך השפעה משמעותית על רמת האושר משום שכולם כמעט חיים כך.
"מעניין לשים לב לערים עניות, שבהן מדד האושר גבוה מערים אמידות בהרבה. ושוב, ההסבר הוא פשוט. אם הסביבה כולה חיה באופן דומה לא יתפתחו תחושות קשות של כעס, עצב ומרירות".
ומה יעשה האזרח הקטן, שסל הצריכה שלו עומד להתייקר שוב?
"סל הצריכה לא עומד להתייקר במידה מהותית. הוא כבר התייקר בפעימות רבות כל כך, שהפעימה הנוכחית אינה דרמטית בפני עצמה. היא רק מתווספת לשורת ההתייקרויות הקודמות.
"בעיניי, שתי הגזרות הכלכליות שעומדות להיות משמעותיות לאזרח הקטן הן העלאת המע"מ באחוז נוסף, ואי הצמדת קצבאות הילדים למדד.
"לצערי, ברמת הפרט אינני רואה פתרון קסם, כפי שכבר ציינתי. השוק מוצף במנטורים כלכליים מסוגים שונים שמציעים התייעלות כלכלית. בעיניי לא שם טמון הפתרון, כיוון שהיום המודעות להתנהלות כלכלית נכונה עלתה מאוד. רוב המשפחות יודעות כיצד לנהל את ההכנסה הקיימת.
"הבעיה מתחילה כשאין הכנסה לעבוד איתה. מה אפשר לעשות? הפתרון, לדעתי, מצוי ברמת ההתאגדות הקבוצתית נגד הגזרות ומדיניות האוצר הנוכחית. אבל זה כבר נושא אחר".
תקווה ברמת המיקרו
המציאות שד"ר צלרמאיר משרטט נראית קודרת. מגמה כלכלית מדינית של התייקרויות והכבדות שניכרות היטב בכיס, וכל זה בתוך הקשר עולמי של ירידה ברמת החיים.
כל עוד לא נעסוק בתחום הפוליטי אך עדיין נרצה להיטיב את תנאי חיינו, מה נוכל לעשות? ואולי בכל זאת יש למנטורים הכלכליים פתרונות, הגם שאינם פתרונות בזק? בחלקה הקטנה שלנו חשוב לנסות ולפעול במידת האפשר. התוצאות אינן בידינו, אך השתדלות חובה עלינו לעשות.
פניתי לגב' נחמה פרל, מנטורית כלכלית, מלווה משפחות לצמיחה והתפתחות כלכלית, ושאלתי: אם נחזור לאזרח הקטן והמתוסכל ולארנקו המדולדל, האם אפשר לעשות משהו?
"אני חושבת שכל מה שדיברת עליו עד כה נכון ברמת המאקרו. הכל נכון ולצערנו קיים. אבל אני רואה הרבה תקווה דווקא ברמת המיקרו.
"באות אלי משפחות רבות לליווי כלכלי פרטני, שהן לרוב מהמעמד הבינוני ומעלה, ובכובעי הנוסף אני מלווה משפחות מעוטות יכולת מטעם קופת צדקה מרכזית, שלא אנקוב בשמה. משפחות אלו חוות מחסור וחיות ברמה נמוכה ביותר.
"דווקא המנעד הרחב שבו אני עוסקת מאפשר לי לומר נחרצות שלרוב, יש בהחלט מה לעשות. כל משפחה היא ממש עולם בפני עצמו.
"מבחינתי, המאקרו מתאר לנו את תוואי הדרך. כשם שאדם יוצא לטיול והוא ניצב בפני מסלול קיים, אך עדיין בתוך המסלול יש לו אפשרויות בחירה, כך בתחום הכלכלי.
"העובדה שכעת המסלול מאתגר ביותר ידועה לכולם, ולמרבה הצער, האזרח הקטן אינו יכול לשנות את תוואי המסלול. אך כמו בכל דבר, יש כאלו שייפלו לתוך בורות שנפערו בדרך ויש מיטיבי לכת.
"העבודה שלי היא לדייק עם כל משפחה את המקסימום שהיא יכולה לעשות בחלקה הפרטית שלה. איך לא לדרוך במקום ובוודאי איך לא להידרדר מטה. אם מישהי אינה משתכרת 20 אלף שקלים בחודש, האם נגזר עליה להתמודד עם עוני? ברור שלא.
"אפשר לחלק את המשפחות שמגיעות, בחלוקה די גסה, לשלושה סוגים. הסוג הראשון של המשפחות הוא כאלו שנקודת החוזק שלהן היא בייצור הכנסות, והן נופלות דווקא בתחום הניהול הכלכלי.
"רוב המשפחות היום יודעות כיצד נכון לנהל תקציב, אך כולנו יודעים שיש פער גדול בין הידע התאורטי לבין המציאות בשטח. משפחות כאלו מתנהלות בפיזור, לפעמים קשה להורים לומר לא לילדים. חשבתם פעם על כך שלהגיד כן לילדים עולה המון כסף? זה ממש כך.
"הסוג השני של המשפחות קיים בהיקפים גדולים מאוד. מדובר במשפחות שמתנהלות ללא דופי מבחינה כלכלית, אך אין להן די הכנסות כדי להתקיים. עם משפחות כאלו אני בודקת היכן אפשר להגדיל הכנסה. פעמים רבות האוצר נמצא ממש מתחת לתנור.
"הסוג השלישי של המשפחות הוא של אנשים שמצאו את הפתרון בלקיחת חובות והלוואות. זה פתרון שאינו פתרון באמת, אבל הוא מחזיק אותם לפחות בצורה זמנית, עד לנפילה שלצערנו מתרחשת.
"בחיים נורמטיביים ובריאים החכמה היא להחזיק בחבל משני קצותיו. גם לטפל בניהול הכלכלי וגם לבדוק שההכנסות רלוונטיות לצורכי המשפחה. לא הייתי זונחת שום תחום".
שיקוף ותיעדוף
ניגע לרגע בתחום הניהול הכלכלי. מה אפשר לעשות שעוד לא שמענו?
"אני בכוונה קוראת לתחום 'ניהול כלכלי' ולא בהכרח צמצום", משיבה נחמה, "כי לא תמיד נדרש באמת להדק את החגורה ולחסוך בהוצאות, אלא פשוט לשים לב. למשל, לבקש הנחה בארנונה. יש אנשים שלא מגיעים לזה ומשלמים מחיר מלא. או לדוגמה, לבדוק היבטים רלוונטיים במיצוי זכויות, כמו סיוע בשכר דירה ממשרד השיכון.
"הייתה משפחה שפגשתי שלא היה לה זמן לטפל בכך, אך היא הייתה זכאית לסיוע נכבד מדי חודש. כל אלו הם סעיפים ששווים הרבה כסף.
"נוסף על כך, חשוב לי מאוד להפנות את תשומת הלב של האנשים לסעיפי ההוצאות שלהם. ישנם אנשים שמוציאים על סעיפים בודדים במשק הבית את רוב ההכנסות שלהם והם אפילו אינם מודעים לכך.
"כך למשל, נוכחתי לראות משפחה אחת שמשלמת קרוב ל-7,000 ש"ח שכירות, ומחזיקה רכב שעלותו קרוב ל-2,000 ש"ח. כלומר, על שני סעיפים בלבד המשפחה מוציאה כ-9,000 ש"ח בחודש.
"וכאן חשוב לחדד: במקרה כזה אתם צריכים לשאול את עצמכם אם אתם באמת רוצים שאלו יהיו ההוצאות שלכם, ותחשבו פעמיים על כל קנייה במכולת.
"אם כן – זה לגיטימי לחלוטין, רק שצריך להביא בחשבון את המשמעות, והמשמעות היא מהותית: המשפחה בוחרת לגור באזור שתואם את ערכיה מבחינה חינוכית, ויש לה פרטיות ומרחב מחיה לכל אחד מבני המשפחה. נוסף על כך, יש לה רכב שמאפשר לה לקחת את הילדים בנחת בבוקר למוסדות הלימוד ולצאת לעבודה בנוחות. לצד זאת, המשפחה נאלצת לקצץ בסעיפי המזון והביגוד.
"ברגע שזו ההבנה קל יותר לערוך את החישוב באופן מושכל. לא לרחם על הילדים שמקבלים ירושות מהדודים, כי יש להם רווחים רבים בסעיפים אחרים.
"ברגע שההורים מבינים שהם בעצם קיבלו כאן החלטה, ולא הובלו למציאות חיים מורכבת, קל להם בהרבה להמשיך ולנהל את החשבון, וכשהילדה מבקשת מגפיים חדשים והאם מסרבת, כי יש מגפים טובים מהשנה שעברה, היא לא מתמלאת רחמים על הבת המסכנה. ברור לה שיש לה דברים אחרים שהיא מרוויחה.
"ברגע שאני משקפת למשפחות את הנתון הפשוט הזה בדבר הבחירה שלהם הן יכולות לעשות אחד מהשניים: או להחליט לחולל שינוי בסעיפי ההוצאות, או להתבונן בדברים כעל בחירה מודעת ולא מתוך פחד למה שיקרה לילדים. הדאגה והחשש לחוויה של הילדים עלולים לנהל ממש את כולנו. אני שומעת את זה מכל שכבות האוכלוסייה".
מי שומר קבלות?
ומה עם הליווי הכלכלי המסורתי? יש אנשים שרק שומעים את צמד המילים הזה ומתחלחלים. לשמור קבלות ולרשום כל הוצאה, נשמע בלתי נסבל ולא אפשרי לאורך ימים!
"מי שומר קבלות בכלל היום?" מתפלאת נחמה. "היום בעידן כרטיסי האשראי והדיגיטל, מי בכלל נאלץ לרשום כל הוצאה? הכל ממילא מתועד. אבל זו נקודה קטנה. הנקודה הגדולה היא שניהול כלכלי אינו משימה יומית אלא תקופתית.
"כשאני יושבת עם משפחה חדשה אני מתחילה בשיקוף, דהיינו מבט מלמעלה על מפת ההכנסות וההוצאות של המשפחה. לאנשים נופלים אסימונים רק מלראות את התמונה נכוחה. לפעמים אנשים מתרגשים לגלות מה קרה איתם לאורך השנים האחרונות, בלי שהם הצליחו לשים את האצבע על מוקד הבעיה.
"אחרי שרואים מהי נקודת המוצא מבינים שלעיתים צריך לחולל שינוי. לא בכל שלב ולא בכל מצב, אבל כשצריך אנחנו מתחילים מהגדרת מטרה כלכלית מסוימת. רק אז אפשר להתחיל לעבוד.
"חשוב להכיר היטב את השיקוף. האם ההוצאות שלנו הן הכרחיות לשנת תשפ"ה, לא לתש"ח ולא לתרע"ד… אכן בתקופה הנוכחית הצרכים הם שונים בתכלית.
"לעיתים נדרש טיפול רגשי לילדים, שזו הוצאה שבמלחמת העולם הראשונה אני בטוחה שלא הייתה, רמת דיור מסוימת, ביגוד, מזון ועוד. כדאי לבדוק שהמשפחה מספקת רמת חיים הגיונית לילדים ולדור הנוכחי.
"כאן אדם מקצועי מבחוץ יכול בהחלט למקד ולומר אם הוצאה של מזון, לדוגמה, בסך 7,000 ש"ח לשבע נפשות היא הגיונית או לא.
"ניהול הכנסות הוא עבודה שלפעמים תהיה קלה יותר מפתרונות אחרים. אני ממש לא בעד רישום מייגע ומתיש, אלא בעד הבנה חד פעמית מה קורה כרגע והחלטה על דרכי פעולה.
"ישנם, אומנם, אנשים שחלשים מאוד בניהול כלכלי ולהם אמליץ על תקופה מוגבלת של תיעוד הוצאות, עד שיעלו על דרך המלך. מי שקונה מעבר לממוצע ונמצא בבעיה כלכלית, צריך להתייעל בעניין ההוצאות, ולו ספציפית כדאי לבדוק באיזה סעיף הוא מאבד שליטה ותקופה מסוימת לנסות ולשפר.
"הגיע זוג לאחר חריגה ניכרת בהוצאות, ולאחר בדיקה גילינו שהוא קונה מזון מוכן בכ-2,000 ש"ח לחודש, בגלל התנהלות שגויה בניהול הבית. הם היו מתנהלים בעיקר במזומן, מה שהוסיף לערפול ולאי–בהירות הכלכלית.
"המלצתי להם לעבור לכרטיס אשראי לתקופה הקרובה ולעקוב, ובחודש אחד הם הצליחו לצמצם בהוצאות המזון המוכן ב-2,000 ש"ח. הסיפוק שלהם היה דומה לאדם שהעלו את שכרו בסכום זהה… העבודה על צמצום הוצאות, כשיש באמת היכן לצמצם, מתגמלת מייד.
"אבל בקרב משפחות שרמת החיים שלהן נצרכת לשנת תשפ"ה העבודה לא תהיה באזורים האלו בכלל. אולי כרגע, זמנית, עד שיגדילו הכנסה נמליץ להן להתאפק קצת, אבל רק כשיש תוכנית מוגדרת של הגדלת הכנסה. לא כדיאטת איפוק כלכלית תמידית שאין לה קץ ותכלה. שם נדבר בעיקר על הגדלת הכנסות".
לבנות עתיד משוחרר יותר
אבל גם הגדלת הכנסות אינה פתרון קסם. לא תמיד היא אפשרית בכלל!
"נכון", מסכימה נחמה. "יש מצבים שנראה בהחלט שכל האתגרים הונחו בסל אחד… אישה שעובדת שמונה שעות ביום, בעל אברך, ושמונה ילדים קטנים. שם אכן האפשרויות מצומצמות יותר.
"במקרים כאלו אנסה לסייע לאישה להגדיל משכורת בתוך מקום העבודה, ובמקביל לחשוב על אופק כלכלי עתידי. האם יש משהו שהיא יכולה לעשות היום כדי לבנות לה עתיד משוחרר יותר? הגדולה שלה בת עשר, הילדים יגדלו בעזרת השם. האם יש משהו שאולי יארך זמן אבל אפשר להתחיל בו, כמו קורס מהצד?
"בסופו של דבר אני רואה שהגדלת הכנסות היא אופציה שמתחברת לנו יותר עם הדור הזה, יש יותר מוטיבציה והתגייסות למענה, ואני רואה אותה כפתרון שגם אם איננו ישים כרגע אנשים מצליחים להשקיע בו ולהגיע לתוצאות יפות.
"כדאי גם לשים פוקוס רגע על נושא ההשקעות וההפרשות לפנסיה. פעם קראתי מחקר שדיבר על כך שבציבור החרדי יש פחות מודעות להפרשות פנסיוניות לעומת הציבור הכללי. לדעתי היום המגמה השתנתה. היום יש הבנה ברורה מאוד שכל מאה שקלים נוספים שנפריש בצעירותנו יהפכו להיות שווים הרבה יותר ביום שנזדקק להם.
"לשם השוואה, בעבודה כשכירים נידרש לעבוד פי כמה וכמה כדי להגיע לסכומים האלו, מה שבהפרשה חכמה יוכל להיות כמעט בלתי מורגש ברמה החודשית.
"לעומת זאת, הגיעה אישה צעירה בת 24 שפתחה בעמל ויזע עסק עצמאי. היא הייתה בהולה לפתוח קרן פנסיה וקרן השתלמות, ודווקא אני מיתנתי אותה. אמרתי לה שאני שמחה על המודעות שלה לנושא, אבל לא כעת, כשהעסק שלה נאבק על קיומו. בעוד שנה אני זו שאזכיר לה לפתוח את הקרנות הללו.
"גם לגבי השקעות אין תשובה אחת ברורה. יש אנשים שנכון להם מאוד להשקיע באופן זהיר, ואחרים שממש לא. כל משפחה לגופה.
"אף על פי שאני בעיקר מושקעת ומתמחה בהגדלת הכנסות, וב"ה רואה הצלחות אצל המשפחות שאני מלווה, עדיין יש מקום להכיר ולוודא שהעבודה המשפחתית מאוזנת ובחלק של ההוצאות המשפחה שקולה. אני רואה בזה סיפוק ויכולת".
הגדלת הכנסות נשמעת פתרון קורץ מאוד, אבל כמה יכולה אישה להיקרע? גם לעבוד, גם לנהל בית, גם ללמוד? אלו אינם פתרונות פשוטים כל כך עבור נשים רבות!
"הרבה פעמים האישה כבר נקרעת היום", אומרת נחמה. "הגיעה אלי אשת אברך, אם לחמישה ילדים שעובדת במשרה תובענית מאוד. היא אומנם מרוויחה לא רע, אך ההכנסות אינן מספקות את הצרכים.
"בחנו את סגנון החיים שלהם והבנו שלא בריא להקטין בהוצאות, לא עבור בני הזוג ולא עבור הילדים. התמקדנו בהגדלת הכנסות.
"לאחר שבועיים היא סיפרה לי שמישהי במקום העבודה שלה שאלה אותה אם היא מעוניינת למלא את מקומה כשהיא תצא לחופשת לידה. לא מדובר בכל אחוזי המשרה שלה אלא בתוספת חלקית. רק מכיוון ששוחחנו על כך היא לא השיבה בשלילה, ניסתה מספר חודשים וראתה כי טוב. היא הגדילה בקלות יחסית את הכנסתה.
"זה משהו שלפעמים קיים לידינו במקומות העבודה, פשוט להתכופף ולהרים…
"יש לי דוגמה נוספת מזוג שליוויתי. שניהם עובדים בתחום החינוך, ושניהם הצליחו להגדיל הכנסה ב-5,000 ש"ח לחודש מתוספות בתחום עבודתם. היום, שלא כמו פעם, גם הילדים מסודרים עד 16:00, ואפשרויות העבודה גדולות מבעבר.
"כל אלו הם דברים שאני רואה בשטח, לא נחשפת אליהם רק בתאוריה. הייתה אישה שליוויתי שעבדה במזכירות והרגישה שאינה ממצה את הפוטנציאל שלה מבחינה אישית וכלכלית. למזכירות יש תקרת זכוכית שקשה לפרוץ אותה. היא הרגישה חנוקה ורצתה מאוד בשינוי.
"היא ביקשה לעבור למחלקה אחרת בתוך החברה, וכיום היא משתכרת סכום גבוה בהרבה וחווה סיפוק מעבודתה. אז כן, אני מדברת הרבה על האוצר שמתחת לתנור, כי במקרים רבים המענה נמצא סמוך אלינו, צריך רק מודעות".
לבחון את הדרך
אז למה בעצם לבוא לליווי חיצוני? אולי כדאי שכל משפחה תעבור לבד על החשבונות ותבין היכן המוקד!
"את לא פונה כרגע למישהי אובייקטיבית", צוחקת נחמה. "זו העבודה שלי, ואני סבורה שיש בה תועלת רבה… אני בעד ליווי חיצוני, אפילו חד פעמי, למשפחה שמתקשה להתמודד עם המצב הכלכלי.
"הרבה פעמים ליווי חיצוני מסדר את הדברים. בפרט אם מדובר בתהליך מובנה. גם תהליך השיקוף עשוי להיות מייגע למשפחה, ונגיש וברור למלווה מבחוץ.
"לפעמים אנשים בודקים והמסקנה שלנו היא שאין כרגע מה לעשות. יש משפחות שהבעיה העיקרית שלהן היא החובות, ובמצב כזה אין אפשרות להתקדם לפני שיש תוכנית ברורה לסידור חובות. אבל ברוב המקרים יש הרבה פתרונות ורעיונות טובים ומוצלחים.
"לאורך השנים הולך ומתחוור לי שהידוק החגורה אינו יכול לבוא כפתרון בודד, אלא הוא טוב רק עבור אנשים שמתקשים ממש לשלוט בהוצאות. לרובם נבנה מעטפת כוללת של הגדלת הכנסות ושליטה בהוצאות".
ואיך אפשר בלי… יש לך אולי טיפים שיאפשרו לצלוח את התקופה המורכבת שלפנינו?
"אחרי שיחה כזו אני סבורה שלא נכון לעסוק בטיפים… המצב היום באמת מורכב. לא קל לתת לילדים את כל צורכיהם, זה ודאי דורש ויתורים ונשימה עמוקה.
"ועם זאת, נחזור רגע לתנאי השטח שדיברנו עליהם בתחילה וננסה לבחון היכן הם משפיעים על המשפחה הפרטית שלנו. אלו שנים קשוחות. בעזרת השם הגל הזה יעבור ויגיעו זמנים קלים יותר. חשוב רק לבחון את הדרך ולראות איך לא ליפול לבורות בגלל חוסר תשומת לב, ואולי אפילו נצא מורווחים, בסייעתא דשמיא".
הגזרה אמת והחריצות שקר
עם כל הדברים החשובים שנאמרו, אין לשכוח כי "הגזרה אמת והחריצות שקר", כפי שכותב הרמב"ן בפרשת מכירת יוסף. כיוון שנגזר על יוסף הצדיק שיתמנה למשנה למלך במצרים, לא עזרה החריצות, כלומר ההשתדלות, של כל אחיו הקדושים, וגזרת השם התקיימה. ולהפך – כל ההשתדלויות שנעשו הן שגרמו לקיום הגזרה האלוקית.
בתחום הכלכלי נראה שכל אחד יוכל להבחין שהגזרה אמת, ועל כל אדם נגזר משמיים אם יהיה עשיר או עני. החריצות היא מס שעלינו לשלם ובזיעת אפינו להביא לחם, אך בשום אופן אין בה כדי לנבא את הצלחתנו הכלכלית, ואין לנו אלא לבקש ממי שהכל שלו שיסייע בידינו ויכין פרנסתנו ברווח ובנקל.
זריקה קטנה של ביטחון
מתוך 'חובת הלבבות', שער הביטחון פרק ד:
"וממה שראוי לבוטח על האלוקים בטרפו, כשיתעכב ממנו הטרף יום מן הימים שיאמר בליבו, כי אשר הוציאני אל העולם הזה בזמן ידוע ועת ידועה ולא הוציאני אליו לפניהם ולא לאחריהם, הוא שמעכב ממני בו טרפי לעת ידוע ויום ידוע לדעתו מה שהוא טוב לי".