כשהמדינה מרימה דגל לבן

אין מלך בישראל | מול המדיניות המבולבלת והפקרת האזרחים, בכירי משרד הבריאות לשעבר, משה בר סימן טוב ואיתמר גרוטו יוצאים לקרב. ריאיונות סוערים

המדיניות המבולבלת, קריסת מערך הבדיקות, הבלגן בנתב"ג, מבוכת החל"תים ואוזלת היד שהובילה לקריסה מול גל האומיקרון • משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, ופרופ' איתמר גרוטו, המשנה למנכ"ל לשעבר – מותחים ביקורת נגד מקבלי ההחלטות בדרג הפוליטי ומסבירים מה הממשלה הייתה צריכה לעשות ולא עושה • מסמך מטריד

עד עכשיו הם ניסו לשתוק. גם כשהתראיינו פה ושם, הם השתדלו לתת קרדיט למקבלי ההחלטות. לא תקפו את מהלכי הממשלה, הבינו את המורכבות בקבלת ההחלטות. הם הרי היו שם – באותו מוקד של אותן החלטות – הכירו מקרוב את ההשלכות שיכולות להיגזר מכל החלטה קיצונית מדי, כזו שאינה לוקחת בחשבון את המנעד הרחב ביותר של השיקולים. לכן הם נתנו צ'אנס.

כעת, משה בר סימן-טוב ואיתמר גרוטו – שני בכירי משרד הבריאות לשעבר, אלה שהיו שם כשפרצה הקורונה – מתקשים לשתוק. הם לא מדברים יחדיו – דרכיהם נפרדו מזמן, הם פנו איש לדרכו המקצועית – אבל האבחנות שכל אחד מהם סיפק בריאיון השבוע ל'משפחה' – זהות בשורתן התחתונה: משהו פה לא מנוהל נכון. העסק נמצא בקריסה.

אומיקרון. שם חדש לנגיף ישן. כבר שנתיים בדיוק שהוא איתנו, בשלל שמות, זנים וגלגולים. אבל עכשיו, דומה, נפל דבר. "אנחנו ב'פיק' מטורף, שאולי יתברר כחסר תקדים", אמרו לנו הבכירים. וכאשר מול כל זה ניצבת הנהגה ממשלתית שאיננה מסוגלת לקבל החלטות, להוריד הנחיות ולעשות סדר עבור מיליוני אזרחים נבוכים – אי אפשר לשתוק יותר.

"הממשלה מתנהלת בצורה פוליטית במובהק", מאשים פרופ' גרוטו בריאיון ל'משפחה'. "אולי זו פוליטיקה לגיטימית, אבל האג'נדה של הימנעות מסגר – נובעת מלחצים של הציבור. כתוצאה מכך, משנים כל העת את ההנחיות. זה בא לידי ביטוי במדיניות של בדיקות, בידודים, תו ירוק או תו סגול ובהרבה נושאים נוספים".

פרופ' גרוטו, לשעבר המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, היה זה שניהל באופן אינטנסיבי את הטיפול במגפה בתחילת ההתפרצות. בריאיון שלו השבוע ל'משפחה', הוא נשמע אפילו תוקפני ונחרץ הרבה יותר. הוא סבור שיש סוג של כאוס שלטוני, שמתבטא בחוסר בהירות סביב ההנחיות המשתנות חדשים לבקרים.

"יש אג'נדה של הממשלה לפגיעה מינימלית בפעילות המשק, אג'נדה שהיא מנסה לשמור עליה בכל הכוח. מצד שני, בכל זאת יש לחץ מהאומיקרון, אולי בשל הלחץ הבינלאומי. למרות שמתברר שהנושא אינו כצעקתה – הממשלה הגיבה במקרה הזה בצורה איטית למדי.

"אני יכול להבין את הממשלה שמנסה לנהל את הסיכון בצורה מחושבת. יש מידע חדש כל יום ומשתדלים להיות דינמיים ולהתאים את הצעדים למצב באופן שוטף. אבל חוסר ההחלטיות הזו פוגע ללא ספק באמון הציבור בהחלטות הממשלה, וגורם לבלבול רב".

ואיפה החברים שלך לשעבר – בכירי מערכת הבריאות? שאלנו את גרוטו. הם חוששים מעימות עם הממשלה?

"אני לא סבור שבכירי משרד הבריאות חוששים מעימות עם הממשלה, אבל אין ספק שהצורך לאזן בין הצרכים – גורם להנחיות סותרות. הם צריכים להמציא כל הזמן כללים חדשים לפי הידע המצטבר, ולשנות ללא הרף את ההנחיות. כמו במקרים רבים, יש כאן עלות מול תועלת".

השבוע פורסם כי סגן שר החוץ השתתף במסיבה המונית ללא מסכה, ובסוף נדבק בנגיף. אם הממשלה לא שומרת על הכללים, מה רוצים מהציבור?

"אין ספק שחובה על ממשלה להציג דוגמה אישית. אבל מה שקורה אצלנו קורה גם בכל העולם. יש ראשי ממשלות שמצפצפים על הכללים בעצמם. זה בהחלט נראה גרוע מאוד ולא משדר אמינות".

ומה לגבי ייעול מערך הבדיקות – כמו למשל, לאפשר בדיקות אנטיגן בבית למבוגרים, או לשנות שוב, בפעם המי יודע כמה, את המדיניות באשר לחוזרים מחו"ל?

"כל הצעדים הללו הם דברים של נִראות – לא צורך מקצועי אמיתי. כל ההנחיות שמשתנות חדשים לבקרים – לא תורמות מאומה למאמץ הלאומי למנוע את התפשטות הנגיף".

לדברי גרוטו, גם הסוגיה של סגירת השמים טופלה בצורה לא יעילה. "הממשלה קיבלה החלטה לעשות את זה כשהאומיקרון היה כבר כאן. אפשר היה להבין, אחרי שנתיים של מגפה, שצעד שמגיע מאוחר מדי לא יבלום את חדירת האומיקרון ארצה, כפי שזה לא קרה בעבר".

בפיו של פרופ' גרוטו – גם ביקורת רבה על מערך הבדיקות. לדעתו, החסר בבדיקות המהירות הוא תוצאה של ביקוש שעולה על ההיצע. הוא אמנם ניכר במקומות נוספים בעולם, אבל לדעתו, מנגנון הבדיקות בארץ מנופח מדי. "אין צורך אמיתי בכל כך הרבה בדיקות, מה שגורם לעומס לא נורמלי על המערך, לעיכוב של אנשים במשך שעות ארוכות, ולקבלת תוצאות אחרי זמן רב. מה שקרה הוא, שהמערך של הבדיקות איבד את האפקטיביות שלו. אנשים חוששים להיבדק, וכך מסתובבים חופשי ומדביקים את כל הציבור.

"היה אפשר להיערך מראש גם בנושא הזה", מאשים גרוטו. "כשצפינו את הגעת האומקירון, בחודש שהיה למדינה להיערך – היה צריך לצפות את העתיד ולתגבר את המוקדים, זאת במקום להגיע למצב בו עשרות אלפי אנשים עומדים עצבניים בתורים האינסופיים, ועלולים להידבק רק מהתור".

"הניפו דגל לבן בשיא המערכה". בר סימן טוב (צילום: פלאש 90)

רצים להדבקה המונית

מי שבתקופת פרוץ הקורונה היה בכיר יותר מגרוטו במשרד הבריאות – אף שבניגוד לגרוטו אינו בעל הסמכה רפואית – הוא משה בר סימן-טוב, מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר. וגם הוא, אינו חוסך ביקורת.

מר בר סימן-טוב, מה דעתך על ניהול האומיקרון?

"כרגע לא נראה שהממשלה עושה מאמץ למתן את פגיעת הגל החמישי של הקורונה", הוא אומר בריאיון ל'משפחה'. רגע לפני שאנו שואלים האם הוא סבור כי הממשלה מצדדת בהדבקה המונית – הוא טורח להבהיר: "גל הקורונה הנוכחי של וריאנט האומיקרון בלתי נמנע. הוא מכה בעולם ולא ניתן היה למנוע את הגעתו לארץ. השאלה היא איך הממשלה מחליטה לנהוג מולו".

לגבי השאלה האם לדעתו נכון לחזור למדיניות הסגרים – בר סימן טוב עונה: "זה לא שחור ולבן. המשמעות של הימנעות מסגר לא חייבת להיות ריצה לקראת הגל, עד כדי מה שעלול להיתפס כמעט כמדיניות הדבקה המונית. ישנם הרבה מאוד צעדים שניתן לנקוט כדי למתן ככל האפשר את עוצמת הפגיעה ולהציל חיי אדם, גם ללא סגר.

"הצעדים של סגירת השמים וחובת בידוד ממדינות אדומות – היו פעולות נכונות שהממשלה עשתה עם תחילתו של הגל הנוכחי וטוב שהן נעשו. כעת מדברים על פתיחת השמים שוב, אבל למרות שאני מבין את ההיגיון המתמטי בכך, בשל העובדה שרוב הנדבקים כבר לא חוזרים מחו"ל – אני לא חושב שזה דבר שנכון לעשות".

• • •

ביום שלישי השבוע הודיע משרד הבריאות, כי במדינת ישראל אובחנו תוך יממה 10,644 חולים מאומתים בגל האומיקרון של הקורונה, הנתון הגבוה ביותר מזה חודשים. מספר החולים קשה עמד על 117 איש. המספרים המטפסים, זורעים בהלה בציבור, שמקבל כל העת הוראות חדשות וסותרות. גם מי שרוצים לעמוד בכללים – פשוט אינם יודעים מה הכללים. הם מתקשים לעקוב אחרי הקצב בו משתנות ההנחיות. התוצאות הקשות של מספר הנפטרים המטפס והחולים הקשים שגודשים את מחלקות האשפוז, לא עושה טוב מבחינה מורלית.

בתחילת המגפה, בעת ששימשת כמנכ"ל המשרד, הייתה הצלחה בהשתלטות על הנגיף בעזרת מבצע החיסונים. קמה ממשלה חדשה ותוך זמן קצר הפכנו לעוד מדינה בעולם שמתמודדת עם גל קורונה אימתני. כל ההצלחה כלא הייתה כלא הייתה?

"מגפה היא אירוע קשה ומורכב, מסובך מאוד. אין בזה קסמים. פעם אנחנו נהיה פחות טובים ופעם יותר טובים. זו עבודה יומיומית קשה של שרי הממשלה יחד עם האזרחים, להתמודד בצורה הטובה ביותר עם מצב נתון. לא צריך להיכנס לייאוש, כמו שבעבר לא נכנסנו לאופוריה".

המדינה עושה מספיק כדי לבלום את האומיקרון?

"לדעתי, אנחנו צועדים באופן ברור למצב בו רוב המדינה תידבק באומיקרון".

נשמע מפחיד…

"כאשר זה יקרה, לא בטוח שנדע על כך, מכיוון שמערך הבדיקות מתקשה כבר היום לעמוד בעומס ויתקשה עוד יותר בעתיד. אנשים רבים יידבקו ולא יֵדעו שהם חולים".

אז למה לא ללכת לסגר?

"יש הרבה דברים ודרכים בהם ניתן למתן את התחלואה. אני חושב שאנשים צריכים להימנע מהתקהלויות ומאירועים המוניים, להקפיד על מסכות ככל האפשר. מי שלא התחסן, חייב לעשות זאת. מי שלא מרגיש טוב, שיישאר בבית. שמעתי על אנשים שדחו אירועים המוניים למועד רחוק יותר. אם וכאשר נגיע למצב של 50,000 נדבקים ביום, אנשים לא יגיעו לאירועים, גם אם הממשלה לא תעשה כלום".

פעם זה התנהל פה אחר. נתניהו, בר סימן טוב וליצמן כשר הבריאות (צילום: פלאש 90)

ממשלה ללא מעש

עושה רושם שהממשלה מאבדת שליטה. יש מדיניות של איש איש לגורלו…

"אין דבר כזה איש איש לגורלו. כולנו ביחד במצב הזה. המעשים של כל אדם משפיעים על הזולת. לכן הגישה לא יכולה לעבוד במצב כזה. עם זאת, לממשלה יש תפקיד משמעותי בסיטואציה של מצבי חירום. היא חייבת לקחת פיקוד, לתת הנחיות לאנשים ולפצות במידת הצורך את מי שייפגע.

"אם תהיה כאן תחלואה המונית, כפי שצפויה להיות – כולם ייפגעו ממנה, מחוסנים ולא מחוסנים, צעירים וקשישים. עומס התחלואה במחלקות הרפואיות ישפיע על חולי הקורונה, אך גם על חולים נוספים ויביא לביטול של פעילות ניתוחית שנקבעה לפני חודשים רבים. לא פחות חשוב מכך – גל התחלואה ישפיע גם על צוותי הרפואה שעומדים בחזית כבר שנתיים".

כאזרח, שאלנו את בר סימן-טוב, נראה לך שהממשלה לוקחת אחריות?

"נראה לי שאפשר לעשות יותר", הוא אומר.

בר סימן טוב מוסיף: "אפילו בלי לנקוט פעולות תחת אמירה של סגר – עדיין אפשר לעשות הרבה יותר. אני מבין את חוסר הרצון של הממשלה לעשות זאת, ואולי זו גישה טובה בנקודת הזמן הנוכחית, אבל יש פער אדיר בין סגר לבין לא לעשות כלום. עושה רושם שהממשלה מאמצת גישה שלא עושה כלום. יש מספיק טווח פעילות. הממשלה צריכה להקטין כיתות לימוד, להגביל התקהלויות, לקרוא לאנשים לעבוד מהבית וכמובן לאפשר זאת, ובעיקר: להכין את מערכת הבריאות לגל החדש של הקורנה. זאת, בנוסף למתן פיצויים למי שייפגעו.

"אי אפשר לומר שלהגבלת התקהלויות אין ערך בצמצום ההדבקה. כך גם לגבי למידה בקבוצות קטנות יותר, תוך שמירה על למידה פרונטלית.

"צריך לדחות אירועים לא דחופים. הגל הזה יחלוף (בעזרת השם) במהירות. לא מדובר על חודשים ארוכים, אלא על מספר בודד של שבועות, ולאחר מכן נוכל לחזור לשגרה בריאה ורגילה יותר. ככל שנתאמץ, הגל יהיה ארוך יותר אבל סוער פחות, ובעיקר – נציל חיי אדם".

שחיקה ועייפות

משה בר סימן טוב, אם משווים את המצב כיום לתקופה בה אתה היית במשרד הבריאות – נראה שהציבור איבד את האמון בממשלה. אין הקפדה על מסכות. אפילו במשרדי הממשלה לא צמצמו נוכחות של העובדים, למרות דבריו של נפתלי בנט שקרא לצמצם. נראה שהציבור שחוק ועייף. מאידך, המדינה לא באה לקראת האזרחים. אין מענקים או פיצויים למי שיצאו לחל"ת…

"אני מסכים עם האבחנה הזו. יש עייפות ושחיקה של הציבור. אבל אסור לשכוח שכיום יש לנו ציבור גדול שהתחסן. אנחנו לא מגיעים לגל הנוכחי ללא הגנה בכלל. זה לא אותו מצב כמו שהיינו לפני החיסונים. אם היינו ללא החיסונים הייתה כאן תמותה המונית, חד משמעית".

תמותה המונית?

"כן. המצב הנוכחי הוא בהחלט שינוי לטובה. החיסונים הם פקטור משמעותי, שמאפשר להתנהל בגל הזה בצורה רגועה. יש פחות חשש שטעות קטנה תביא למאות מתים.

"למרות השחיקה והעייפות הציבורית – יש ערך בריאותי, חברתי וכלכלי במיתון הפגיעה באוכלוסייה. אפשר לדאוג לכך שפחות אנשים יידבקו ולהקטין במקביל את עומס התחלואה הקשה בבתי החולים, שצפוי לראשונה להגיע לשיא בזמן שתחלואת החורף העונתית הרגילה מגיעה גם היא לשיא.

"העייפות אינה סיבה להזניח חיי אדם או להניח הנחות אופטימיות מדי לגבי אופי התחלואה שצפוי לנו. למרות הקולות הנשמעים בביטחון רב על כך שהגענו אל הגל הקל – אין לנו כאן במדינת ישראל מספיק ידע כדי להעריך בבטחה כיצד תיראה עקומת התחלואה והתחלואה הקשה בשבועות הקרובים. מחיר הטעות עלול להיות גבוה".

אילו היית נכנס שוב למשרד הבריאות, מה היית עושה?

"אני חושב שצריך להשקיע יותר בעידוד ההתחסנות, דבר שלא קורה מספיק היום. צריך להוסיף מוקדי חיסון במוסדות החינוך ולתת תשובות לשאלות של המתלבטים. האמירה הרווחת בימים אלה היא, שאנשים יכולים להתחסן ולהגן על עצמם, שיש חיסונים נגישים לכלל האוכלוסייה, מה שאומר: 'תם התפקיד של המדינה'. זה נכון באופן חלקי בלבד וכפוף לחיסון מרבית האוכלוסייה.

"לא צריך להכריח אנשים להתחסן. אדם חייב להיות אחראי על גופו. במוסדות החינוך צריכה להיות נוכחות משמעותית יותר של צוותי חיסון ובסדרי גודל גדולים יותר. בחיסונים אחרים שניתנים לילדים, לשם השוואה, מגיעים ל-95 אחוזי התחסנות, ואילו בקורונה לא הגענו אפילו לעשרים אחוזים".

אולם בניגוד לדרג הפוליטי שמבוקר באופן ישיר ומרומז – דווקא כלפי הדרג המקצועי יש לבר סימן טוב רק מילים טובות: "תרשו לי להגיד מילה טובה למי שעומדים כיום בראש מערכת הבריאות של מדינת ישראל. אני סבור שיש למשרד הבריאות מנכ"ל מצוין וצוות מקצועי מעולה שעובד איתו בצורה צמודה".

היית רוצה להיות בימים אלה בתפקיד?

"אני לא יודע לשים את עצמי בנעליים שלהם כאשר אני לא שם, וגם לא סבור שיש לי את הכלים לשפוט אותם בהתנהלות הנוכחית".

הממשלה לא מתאמצת למנוע את הגל החמישי. גרוטו (צילום: פלאש 90)

בדרך לחיסון עדר

פרופ' גרוטו, המשנה למנכ"ל לשעבר, כן מנסה לשים את עצמו בנעליהם של מקבלי ההחלטות. אולי בגלל שהוא דווקא רופא במקצועו. הוא לא חוסך את שבט לשונו גם מהתרופות החדשות לטיפול בחולים – עוד הישג שהממשלה מנסה לנכס לעצמה.

"לצערי אושרו תרופות בעייתיות, בעיקר מבחינת האופן בו צריך לתת אותן לחולים, בשלב מוקדם למדי. יש קריטריונים ברורים, אבל קשה מאוד לעמוד בהם ולנהל את הסיכונים. קשה לדעת מי יסתבך ומי לא, ובכל מקרה אין מספיק לתת לכל מי שחושבים שיגיע למחלה קשה. הקריטריונים שנקבעו לא יכולים לספר כמה החולה זקוק לתרופה. יש מצבים חד משמעיים, אבל הרבה תחומים אפורים".

לדעתך הממשלה או מערכת הבריאות היו היסטריים מדי בגל הזה?

"אני לא חושב. יש מדינות שעשו צעדים יותר חריפים מאיתנו. אנחנו במקום טוב באמצע. אבל סגירת השמים הייתה פעולה חסרת ערך".

לדעתו של פרופ' גרוטו, מערכת הבריאות צריכה להיערך בצורה יותר טובה לקבלת החולים שיגיעו בהמשך. "לצערי, חלק גדול מהחולים הללו לא יהיו מחוסנים, ולצערי הגדול יותר, יש מספיק לא מחוסנים במדינה שיכולים להגיע לתחלואה קשה. אמנם, אם בגלים הקודמים היו לנו 1,200 מאושפזים במצב קשה – אני מעריך שהפעם נגיע למחצית מכך, אבל גם זה יפיל עומס על המערכת".

אתה תומך בדרישת מנהלי בתי החולים לתוספת תקנים ומשאבים?

"למערכת הבריאות חסרים משאבים על בסיס קבוע. מאז הקורונה נוצר מצב של קש ששבר את גב הגמל. מערכת הבריאות נמצאת באי ספיקה גם בלי קורונה, כל שכן שכאשר יש תחלואה קשה היא זקוקה לתגבור משמעותי.

"הקושי להתמודד עם האתגר הזה, נעוץ לא רק במחסור בכסף, אלא גם בשל העובדה שהשינויים הללו לוקחים זמן. צריך לבנות מקום למיטות, להכשיר רופאים וצוותים. זה לא נעשה ברגע".

אולי הגל הזה יביא להדבקות המוניות שיביאו לחיסון עדר?

"לדעתי, גם חיסון עדר לא יביא את הבשורה המיוחלת. אולי החסינות תהיה לזמן קצר בלבד – עד שהווריאנט החדש שיגיע לא יכיר כלל את מה שגרם לחיסון, ושוב תהיה עלייה בתחלואה. אבל אין ספק שעדיף להגיע לחסינות עדר על ידי התחסנות, ולא על ידי עלייה במספר החולים".

סייעה בעריכת הכתבה: שרה פרדס