להשבית אויב

עולם התורה יפתח השבוע את זמן אלול תשפ"ד | אילו ישיבות כבר התחילו את הזמן? כמה ישיבות ספרדיות הוקמו? מי הודיע שלא יקבל 'נפילות'? והיכן יחזרו על החומר הנלמד בחיידר? | וגם, על מיזם השידוכים בישיבת 'וולפסון', והישיבה שמקבלת סגנון 'פרום ירושלמי' | 'משפחה' חוזר לסטנדר

עולם הישיבות יפתח בשבוע הבא את זמן אלול תשפ"ד, הזמן הקצר ביותר, אך החזק והמשמעותי ביותר – בעיקר עבור הבחורים שהתחילו את שיעור א', אך גם עבור הבחורים בשאר השיעורים.
ברוב הישיבות נמשך זמן אלול ברצף בלי יציאה לשבת חופשית, חוץ מתלמידי שיעור א' שנוסעים בדרך כלל הביתה בשבת השנייה של הזמן, שבת שמכונה 'שבת געגועים'.
הזמן החדש ייפתח בצל החשש מההתקפה האיראנית, בעיקר בקרב בחורי חוץ לארץ שיחזרו ללמוד בארץ הקודש. השבוע נכנס ראש ישיבת מיר הגאון רבי אליעזר יהודה פינקל למעונו של מרן הגר"מ שטרנבוך, וביקש את תשובתו לבחורים האמריקאים החוששים לחזור ללמוד בארץ, או להוריהם שחוששים לשלוח את בניהם לארץ.
פוסק הדור השיב בנחרצות לראש הישיבה: "תמיד היו מצבים קשים. אם הם יבואו לישיבה וילמדו תורה יהיו לנו יותר זכויות, ולא יארע להם כל נזק. התורה היא נגד נגע ומחלה".

אלו שכבר התחילו
בחסידות גור התחילו את הזמן באיחור קל – עקב מתקפת המנע בצפון. לבסוף לאחר שנרשמה רגיעה, ניתנה הוראה להתחיל את הזמן עוד לפני השקיעה, וזאת משום שישנה הלכה שלא להתחיל שום עסק גדול בימים ב' וד'. הפתרון היה אפוא להתחיל ביום א' לפני השקיעה.
כמו כן מסר כ"ק מרן האדמו"ר מגור הנחיות חדשות לישיבות ולמתיבתות על ידי בנו הרה"צ רבי נחמיה אלתר: בסדר אחר הצהריים לא יתקדמו בלימוד חדש אלא יחזרו 'מזומנים' על הלימוד של השנים הקודמות, במתיבתות יחזרו על הנלמד בחיידר ובישיבות על הנלמד בשנים קודמות.
ועדת החינוך של חסידות גור הכריעה להקטין את ההספקים בסדר בוקר כדי שכל הנלמד יהיה ברמה של 'מזומנים', ומוטב להשקיע באיכות על פני כמות.
בישיבות הגדולות של ויז'ניץ, הבחורים משובצים בידי ועדת שיבוץ חסויה. החלוקה: הישיבה באלעד מקבלת 70 בחורים, הישיבה במודיעין עילית גם כן 70 בחורים, והישיבה בקריה בבני ברק מקבלת 150 בחורים, שם מגיעים ללמוד הבחורים החוצניקים.
גורמים בויז'ניץ מספרים כי בשנה הבאה כבר יפתחו עוד ישיבה גדולה בחסידות או בביתר או באשדוד. כן נפתחה ישיבה קטנה חדשה, השמינית במספר, בעיר אלעד, בשל מצוקת המקום הקשה בישיבות. בראשות הישיבה עומד הגאון רבי ישראל שטיינמץ.
ביום רביעי בשבוע שעבר התחילו את זמן אלול בישיבות הגדולות של חסידות צאנז, שם התכנסו הבחורים מישיבות צאנז בקריית צאנז בנתניה ובחיפה לסדר לימוד. לאחר מכן התפללו מנחה עם כ"ק מרן האדמו"ר מצאנז. אחרי התפילה נערך מעמד פתיחת הזמן, שם נשאו דברים בן האדמו"ר מצאנז וראש ישיבת צאנז, הרה"צ רבי יוסף משה דוב הלבשטאם. לאחר מכן זכו הבחורים לשמוע דיברות קודש פתיחת הזמן מהאדמו"ר.

לקבל את ה'נפילות'
במפת עולם הישיבות הליטאיות עברו תקופת רישום מאתגרת שהסתיימה לקראת תחילת חודש תמוז, ולאחר מכן התחדשה בסוף חודש תמוז עם תום הבחינות בישיבות פוניבז', חברון, תפרח ו'תורה בתפארתה' שבוחנות מאוחר יותר, וישנם בחורים מצוינים שנפלו מהישיבות האמורות ולא התקבלו. לאחר כמה ימים הסתיימה תקופת הרישום באופן מוחלט. השנה אף על פי שבפוניבז' בחנו כ-500 בחורים, לא היו 100 'נפילות' היות שמרביתם הסתדרו בישיבות אחרות קודם לכן.
הישיבה הקטנה 'היכל אברהם' בירושלים בראשות הגאון רבי מרדכי שפירא, הוציאה השנה לראשונה בחורים לישיבות גדולות, והתעורר מתח רב בקרב הישיבות הגדולות מי תצליח להתמקם כישיבה יוקרתית ורלוונטית אצל הבחורים ב'היכל אברהם' העולים לישיבה גדולה.
בישיבת פוניבז' קיבלו השנה 399 בחורים, מספר שיא שכמותו לא היה. בעולם הרישום טענו חצי בציניות חצי ברצינות כי היות שמרן הגרי"ג אדלשטיין טען שעל כל מאה בחורים צריך ר"מ בנפרד, לא רצו בהנהלת הישיבה להביא ר"מ נוסף, ולכן לא הגיעו למספר 400.
בישיבת חברון סגרו השנה את הרישום עם כ-300 בחורים. השנה בישיבת חברון העבירו מסר לראשי הישיבות כי בשונה מכל שנה שהסינון שנעשה לפני המבחן הוא הסינון הסופי, הפעם גם למבחן היה כובד משקל, וכך במבחן נפל מספר משמעותי של בחורים שנאלצו להתקבל לישיבות אחרות.
בישיבת 'נתיבות חכמה' – וולפסון נרשמה השנה עלייה, שכן במספר ישיבות בירושלים כ'קול תורה' ו'אור שמואל' ששנים לא שלחו אליה קבוצות גדולות, נוצרו השנה קבוצות גדולות ששלחו אליה. בישיבה פתחו גם במיזם אדיר ומבורך לעידוד הצעות שידוכים לבחורים. במסגרת המיזם, בחור שיציע שידוך שיביא לידי פגישה יזכה ב-200 ש"ח מהנהלת הישיבה.
בישיבת 'בית מתתיהו' בבני ברק, שרבים תהו אם פטירת ראש הישיבה הגר"ב ויסבקר זצ"ל תשפיע לרעה על הרישום, שמרו על כוחם ואף עשו יותר מכך. בגבעת הישיבה בבני ברק נערכות בימים אלו העבודות הסופיות לבניית בית המדרש החדש של הישיבה שייקרא 'היכל רבנו ברוך' על שם ראש הישיבה הגאון רבי ברוך ויסבקר זצ"ל שהסתלק לבית עולמו בשנה שחלפה. ההיכל החדש של ישיבת 'בית מתתיהו' נתרם ע"י הבוגרים כבקשת וכצוואת רה"י הגאון רבי ברוך ויסבקר זצ"ל שבית המדרש ייבנה אך ורק על ידי הבוגרים, ושכלל בוגרי הישיבה יהיו שותפים בבנייתו. העבודות מתקדמות בקצב משביע רצון תוך מאמץ שלא לפגוע בסדרי הישיבה בזמן קיץ שחלף ובזמן אלול הקרוב. לצורך כך נבנתה בבית המדרש רמפה שמאפשרת לבצע חלק מהעבודות גם במהלך הלימודים. בוגרי הישיבה שנענו לקריאתו של ראש הישיבה זצ"ל והזילו מהונם מצפים לסיום עבודות הפנים של בית המדרש החדש אשר יישא כאמור את שמו של רבם זצ"ל 'היכל רבנו ברוך' וייחנך עד ליום היארצייט הראשון בכ"ג שבט תשפ"ה.
בישיבת 'עטרת שלמה' בקריית הישיבה בראשון לציון, הודיעו השנה כי לא תהיה אפשרות לקבל כלל 'נפילות' מהישיבות היוקרתיות. בישיבה סגרו את הרישום בסיפוק לאחר שבישיבות הקטנות של 'עטרת שלמה' הן בירושלים והן בבני ברק ומודיעין עילית התגבשו קבוצות גדולות שעולות לישיבה הגדולה.

אלו שלא נלקחו
בישיבת 'שערי שמועות' במושב בית חלקיה סגרו בסיפוק את הרישום לאחר שבשנים האחרונות הישיבה תופסת מקום של כבוד. השנה נרשם ביקוש גדול לישיבה. הישיבה מתרחבת לראשונה ליותר מ-500 בחורים. כ-120 בחורים יפקדו את שיעור א' הבא. עקב מחסור בפנימיות עבור בני הישיבה, דאגה הנהלת הישיבה להרחבת הפנימיות הקיימות והוספת מבני פנימיות חדשים לרווחת בני הישיבה. 'פנימיית דייטש' שהייתה עד היום בית הארחה בית חלקיה, תהפוך לפנימייה של הישיבה.
בישיבת קמניץ בירושלים שבשנים האחרונות מתמקמת בז'אנר הישיבות הפרומריות מתחת ל'תורה בתפארתה' ותפרח, סוגרת רישום מכובד כאשר הביקוש לישיבה הוא מצד משפחות בסגנון 'פרום ירושלמי'.
בישיבת מיר ברכפלד הושם השנה דגש מיוחד על אופי הבחורים וסגנון הבתים, והראיונות נעשו בדקדוק רב מפאת המחסור במקומות. הבחורים שהתקבלו במבחן המקדים, נבחנו בחינה נוספת בכ' בתמוז אצל ראש ישיבת מיר הגרא"י פינקל, ראש הישיבה הגאון רבי צבי פרצוביץ, והגאון רבי אריה לייב אויערבאך ר"מ בישיבה. השנה זכתה הישיבה לקבל קבוצת עילית מבני הבוגרים של הישיבה, שמעלים לראשונה בנים לישיבות גדולות.
הישיבה מתמודדת עם מחסור חמור במקומות בפנימייה, וזאת משום ששתי קומות בפנימייה שהחלו להיבנות לפני כשנה, נותרו באמצע הבנייה עקב המלחמה והמחסור בפועלי בניין.
בישיבת 'אור ישראל' בפתח תקווה סגרו כרגיל את הרישום בשלב מוקדם מאוד, כאשר הדגש הוא על בחורים שמתאימים לישיבה, דבר שעורר ביקוש גבוה לישיבה.
בישיבת 'תורת זאב' – סולובייצ'יק בבית שמש, שבשנים האחרונות חווה עלייה מרשימה והשנה עלתה על המפה של הישיבות המבוקשות, מסיימים בסיפוק את תקופת הרישום עם שיעור איכותי, לאחר שהשנה פרצה דרך, וישיבות מירושלים ומודיעין עילית כמו 'אמרי נועם', 'היכל אברהם' ופפנהיים שלחו בחורים אליה.
בישיבת 'נתיב הדעת' – קפלן, סגרו כבכל שנה שיעור מוצלח, לאחר שבחלק מהישיבות בירושלים כגון 'אמרי משה' התקבלו מספר גדול יותר של בחורים מבכל שנה על חשבון ישיבות קטנות מהפריפריה.
ישיבת 'נתיבות חיים' בבית שמש בראשותם של הגר"א מאירוביץ והגרי"מ דרוק מסיימת את הרישום בסיפוק אדיר עם יותר מ-80 בחורים מצוינים מטובי עולם הישיבות הקטנות שנרשמו לישיבה אחרי סינון ומבחן קפדני מאוד של ראש הישיבה הגר"א מאירוביץ וריאיון אצל המשגיח הגר"א וגשל. ראש הישיבה הגר"א מאירוביץ ימשיך לשמש ר"מ שיעור א', מי שימסור שיעור לשיעור המייסד העולה לשיעור ב' הוא הגר"ז רוטנברג, חתנו של ראש ישיבת אור אלחנן הגרמ"מ חדש זצ"ל, ששימש ראש קיבוץ בשנה האחרונה. מי שישמש ראש קיבוץ הוא הגאון רבי אליעזר יהודה פינקל, בנו של הרה"ג ר' גדליה פינקל מראשי ישיבת מיר. לראש בקיאות מונה הגאון רבי אליהו אורלנסקי שליט"א, ר"מ ב'קול תורה'. ומשיב נוסף שישמש בסדר ג' הרה"ג ר' יצחק הורביץ, כותב השיעורים של הגרי"מ דרוק בהיכל הישיבה בגבעת שאול.
ישיבת 'היכל יצחק' – לנדא, משנה בשנים האחרונות את אופי הבחורים ושמה דגש על בתים טובים, ולכן הרבה בקשות להתקבל לישיבה נענו השנה בשלילה.
בישיבת 'דעת אהרן' – קפלן החדשה, מסיימים את הרישום בסיפוק גדול עם ביקוש יפה, ויחלקו את שיעור א' לשניים.
גם בישיבות החדשות שנפתחו בשנתיים האחרונות עובדים קשה על הרישום. בישיבת 'מגדל עוז' רושמים הצלחה יפה, כאשר עיקר הרישום הוא מישיבות בני ברקיות.
בישיבת 'קול תורה' מסיימים את הרישום בתחושת סיפוק גדולה עם שיעור גדול. השנה נקטו בישיבה דרך יצירתית ברישום והכניסו למערכת את הגאון רבי יצחק אדלשטיין, מרבני ישיבת 'תורה בתפארתה', דבר שיצר תהודה בקרב בני הישיבות ה'בני ברקיות'.
מספר רשמים ששוחחו עם כתב 'משפחה' מציינים כי השנה חלק גדול מהרשמים בישיבות מתגאים בעיקר במספר הבחורים שלא לקחו, מה שמעביר את המתח בעולם הרישום ממספר הבחורים שיש בכל ישיבה בשיעור א' הבא לאיכות הקיימת בשיעור א' הבא. לטענתם "דבר זה נובע מכך שפוניבז' לוקחת מהשוק עוד 100 בחורים ושנפתחו שלוש ישיבות בשנתיים האחרונות שלקחו מהשוק כ-200 בחורים, ולכן הישיבות שהיו רגילות למסה של בחורים, פתאום מגלות שהעוגה מתחלקת למספר גדול יותר של ישיבות". הרשמים שאיתם שוחחנו מקווים "כי עצם זה שהישיבות יצטרכו לדבר יותר על האיכות ופחות על הכמות, יוריד את התחרות המטורפת שנוצרה בשוק איזו ישיבה לקחה מספר גדול יותר".

החידושים והחדשות שנפתחו
בעולם התורה הספרדי נרשמו כמה חידושים מעניינים: ישיבת 'אבני נזר' שבראשות הגאון רבי זמיר כהן, ששכנה עד עתה בשכונת רמת שלמה בירושלים, תעבור החל מזמן אלול לעיר ביתר עילית סמוך למגוריו של ראש הישיבה הגר"ז כהן ומבנה הישיבה הקטנה.
בישיבה מינו את הגאון רבי חיים בנימין גדליה לר"מ בשיעור ג', והוא גם ימסור שיעור כללי במקביל לשיעוריו של רה"י הגר"ז כהן. ישיבת 'אבני נזר' חווה גל של התרחבות. בזמן אלול הקרוב הישיבה תפתח לראשונה שני שיעורי א' לטובת בני הישיבה החדשים שעולים לישיבה, וזאת לצד המעבר המבורך למבנה החדש והמפואר בביתר עילית. הר"מ בשיעור א' החדש יהיה הגאון רבי טוביה בן דוד שכיהן עד היום ר"מ וראש קיבוץ בישיבת 'אדרת התורה' בראשות הגר"י שילוני.
בבני ברק הוקמה ישיבה חדשה – 'תורת מנחם', ובראשותה יעמוד הגאון רבי מאיר ויזמן, ששימש ר"מ בישיבת 'ברכת אפרים' במשך 30 שנה. כמשגיח יכהן הגאון רבי שמעון וייס שכיהן בעבר בישיבות 'יסודות התורה', 'מאור התורה' ועוד. כר"מים יכהנו: הגאון רבי יעקב מרגלית מחשובי אברכי כולל פוניבז', וכ'משיבים' הרב רפאל פיינשטיין והרב משה טולדנו.
לצד שיעור א' שימנה 35 בחורים, הישיבה תפתח קיבוץ חשוב מאוד מישיבת יסודות ומעוד ישיבות חשובות. ביום ראשון נערך כינוס יסוד לישיבה אצל מרן הגאון רבי משה הלל הירש.
ישיבת קיבוץ חדשה בראשות הגאון רבי מסעוד בן שמעון נפתחה במעונו של ראש הישיבה ותיקרא 'בית התלמוד'. הגאון רבי חנוך כהן, ראש ישיבות 'באר התלמוד', יחל למסור שיעורים כלליים בישיבה החדשה. יצוין כי לגר"ח כהן מצטרפים כ-50 בני עלייה מבחירי ישיבת באר התלמוד ירושלים ובנתיבות, אשר איוותה נפשם ללמוד במקום תורה איכותי וראוי לבני הקיבוץ. עם צוות הישיבה נמנים כאמור ראש הישיבה הגר"מ בן שמעון אשר קובע לימודו בהיכל בית המדרש תמידין כסדרן ורוחו חופפת על בני הישיבה אשר נהנים ממנו תורה עצה ותושייה, ראש הישיבה הגאון רבי חנוך כהן אשר ימסור שיעורים בישיבה, הגאון רבי יעקב בן שמעון, הגאון רבי יוסף חיים סויסה ר"י 'תורה ודעת', הגאון רבי עזרא בן שמעון מרבני ישיבת באר התלמוד ירושלים, והגאון רבי שלום שעאר אשר ידיהם רב להם בבניית בחורים, בעיצוב אישיותם ובהקמת מקומות תורה לשם ולתפארת.