מופע של צביעות

תקדים מביש: התובע בבית הדין הבין-לאומי בהאג הגיש בקשה להוצאת צווי מעצר לראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון גלנט לצד מנהיגי חמאס בגין "פשעי מלחמה" | מרבית המדינות החשובות במערב התייצבו לצד ישראל, ובארה"ב כבר נערכים להיאבק בהחלטה הדרמטית

ביום שני השבוע הטיל התובע בבית הדין הבין-לאומי בהאג כרים חאן, פצצה משפטית-מדינית כאשר הודיע על כוונתו לבקש הוצאת צווי מעצר לראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון גלנט בעקבות המלחמה שמנהלת ישראל נגד חמאס. כמו כן התובע דורש משלוש שופטות בית הדין, להוציא צווי מעצר מקבילים כנגד בכירי חמאס: הנייה, סנוואר ודף. השופטות צפויות לאשר את הבקשות.
בישראל, שהתעדכנה בהודעה באמצעות שידורי רשת CNN האמריקנית שחשפה את הפרטים במהלך ריאיון שערכה עם התובע חאן, התקבלה ההחלטה בהפתעה גדולה. עד לפרסום ההודעה התקיימו מגעים עם חאן, והוא אף היה אמור לבקר בישראל קודם קבלת החלטה בנושא. אלא שחאן החליט להקדים ולקבל את החלטתו בלי לבקר בישראל ולדון על כך עם מנהיגיה, במה שבארה"ב כינו לאחר קבלת ההחלטה: "צעד חסר תום לב".
במסגרת כתב האישום החמור שהציג חאן מואשמים בכירי חמאס בהשמדה, רצח וחטיפה. הבכירים הישראליים הואשמו בידי חאן ב"הרעבה המונית, גרימת סבל אכזרי והרג מכוון, תקיפת אוכלוסייה אזרחית, קריאה להרג המוני ופשעים נגד האנושות".

אזהרה צרפתית
הצעד הדרמטי של התובע בבית הדין, ש-25 שנה אחרי שהוקם בית הדין בין היתר כלקח מאירועי השואה בחר להוציא צווי מעצר נגד מנהיגי המדינה היהודית שנלחמת כעת על חייה, התקבל בהתנגדות בקרב רבות ממדינות המערב.
נשיא ארה"ב ביידן התייצב בבירור לצד מדינת ישראל כשאמר: "הבקשה לצו שערורייתית. אין כל מקום להשוואה בין ישראל לחמאס, ובניגוד למה שמנסים לטעון נגד ישראל בבית הדין הבין-לאומי – מה שקורה בעזה אינו רצח עם. נעמוד לצד ישראל כשהיא מגינה על עצמה", הצהיר הנשיא האמריקני. ביידן הוסיף וציין באירוע שנערך בבית הלבן עבור הקהילה היהודית: "אנחנו עומדים לצד ישראל במאמצים לחיסול יחיא סנוואר ושאר הקצבים מחמאס".

אנטישמיות במסווה של משפטיזציה. בית הדין הבינלאומי בהאג

לצד עמדת ארה"ב התייצבו רבות מהמדינות באירופה, ובהן המדינה החזקה באיחוד האירופי, גרמניה. דובר ממשלת גרמניה ציין כי צווי המעצר נגד מנהיגי ארגון הטרור הם "הגיוניים". ומשרד החוץ הגרמני מסר כי "צווי מעצר מקבילים נגד חמאס ונגד בכירים ישראלים יוצרים מצג שווא של שוויון". בגרמניה הוסיפו וציינו, כי הם משערים שהיותה של מדינת ישראל מדינה דמוקרטית "תובא בחשבון" בקבלת ההחלטה בנוגע לבקשתו של התובע.
"אנו לא מאמינים שבקשת הצווים תסייע להוציא את בני הערובה, להכניס סיוע או להשיג הפסקת אש ארוכת-טווח. אלה נשארו בעדיפות העליונה של בריטניה", אמר דובר הממשלה הבריטית בתגובה להחלטה. בריטניה לא הכירה בפלסטין כמדינה, וישראל אינה מדינה החתומה על אמנת רומא", ולכן לדעת בריטניה אין לבית הדין סמכות לשפוט בנושא".
גם באוסטריה, ביקר הקנצלר קרל ניהמאר את ההחלטה. "אנו מכבדים באופן מלא את העצמאות של בית הדין. עם זאת, העובדה שמנהיג ארגון טרור שמטרתו המוצהרת היא השמדת מדינת ישראל מוזכר באותו הקשר עם מנהיגים שנבחרו באופן דמוקרטי, אינה ניתנת להבנה".
ראש ממשלת צ'כיה פטר פיאלה, תקף את ההחלטה וכינה אותה "אומללה ולחלוטין בלתי מתקבלת". ואילו המנהיג הפרו ישראלי ביותר באירופה, ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן, כתב בתגובה: "הצעת התובע בהאג היא אבסורדית ומבישה".
לצד המדינות שהתייצבו לצד מדינת ישראל היו גם מדינות שהביעו תמיכה דווקא בצעד שנקט בית הדין בהאג. כך לדוגמה בלגיה, ספרד ואירלנד הבהירו את תמיכתן בבית הדין. נורווגיה הייתה ברורה מכולן כאשר הצהירה כי במקרה של צו משפטי תיאלץ לעצור את המנהיגים הישראליים אם יגיעו לשטחה. בניגוד למדינות אלו שידועות בעוינותן לישראל, מי שהפתיעה במיוחד הייתה צרפת שהביעה גם כן תמיכה בהחלטה הצפויה של בית הדין.
"צרפת מזהירה כבר חודשים רבים מפני ההכרח של ציות קפדני לחוק ההומניטרי הבין-לאומי ובפרט מפני האופי הבלתי מתקבל של אבדות אזרחיות ברצועת עזה וגישה הומניטרית לא מספקת. צרפת תומכת בבית הדין הפלילי הבין-לאומי, בעצמאותו ובמאבק בפטור מעונש בכל מצב. צרפת מחויבת לחיפוש אחר פתרון מדיני בר קיימא", נכתב בהודעה הצרפתית.
אפילו קטאר, הספונסרית של חמאס, הגיבה באופן מאופק יותר מצרפת, ושר החוץ של המדינה הערבית מאג'ד אלאנסארי, אמר: "ברגע שתצא החלטה מבית הדין הבין-לאומי, קטאר תקבע את עמדתה בנוגע להחלטה".
וכדי להבין את הרוח הגבית שהעניק בית הדין לארגון הטרור חמאס די היה לקרוא את התגובה הצינית של דובר הארגון הרצחני, שהביע מורת רוח מההחלטה כאשר טען כי "בית הדין מבצע השוואה בין התליין לקורבן"…

תגובה אמריקנית
יממה לאחר ההחלטה הדרמטית של התובע בבית הדין בהאג, החלו חברים בבית הנבחרים ובקונגרס האמריקני, משתי המפלגות, לקדם חוק שנועד להטיל סנקציות על גורמים בבית הדין בהאג. זאת, בעקבות צו המעצר הצפוי נגד ישראל.
ההצעה כוללת הטלת סנקציות על התובע הכללי כרים חאן, עובדי משרדו וגם השופטות שידונו בתיק. כמו כן, בארה"ב מדווחים כי נשקלת האפשרות לאסור על חאן להיכנס לארה"ב.
יוזם הצעת החוק הוא הסנטור לינדזי גרהאם, שמקיים מגעים עם המפלגה הדמוקרטית כדי להשיג את תמיכת הממשל למהלך. יו"ר בית הנבחרים האמריקני מייק ג'ונסון, אישר כי חברי הקונגרס הרפובליקנים בוחנים את האפשרות להטיל סנקציות על בית הדין, בתגובה להחלטת התובע.
עם זאת, בארה"ב נשמעות כעת הצעות להטיל סנקציות על מדינות שיישמעו לצו. צעד שכזה צפוי לעקר מתוכן כל החלטה של בית הדין. עם זאת, צריך להמתין להחלטת הממשל האמריקני בנושא.

כישלון מוחץ

אילון לוי, דובר מערך ההסברה לשעבר שהפך לדמות מפתח בהסברה הישראלית מאז פרוץ המלחמה, משרטט את הכשלים המבניים של ההסברה הישראלית

זמן קצר לאחר פרוץ המלחמה, נקרא אילון לוי להשתלב במערך ההסברה הלאומי, והפך בתוך זמן קצר לאחד הדוברים הדומיננטיים של מדינת ישראל בזירה הבין-לאומית ולאיש שתיווך לרבים בעולם את הצד הישראלי של המלחמה. בהמשך הושעה מתפקידו, אבל זה לא מונע ממנו להמשיך להגן על ישראל. כעת הוא משרטט את בעיית ההסברה שבפניה ניצבת מדינת ישראל וסבור כי "מדינת ישראל צריכה להבין שהסברה היא חלק מזירת הקרב".
בריאיון שהוא מעניק ל'חדשות משפחה', אומר אילון לוי, דובר מערך ההסברה הלאומי לשעבר ומהדוברים הבולטים של ישראל מאז פרוץ המלחמה: "מדינת ישראל צודקת אבל לא מספיק מסבירה את עצמה".
קשה לראיין את לוי בימים אלו. את החלל ההסברתי שהוא מדבר עליו הוא משתדל למלא ומתראיין עשרות פעמים בשבוע לכלי תקשורת בין-לאומיים. גם לאחר שקבענו איתו מועד לריאיון, התבקשנו לדחות זאת בשל ריאיון דחוף שהיה עליו להעניק לתקשורת הבין-לאומית. אחרי השיחה עימנו הוא המשיך לריאיון ברשת BBC הבריטית ברקע ההחלטה המסתמנת נגד ישראל בהאג. "אנו מוכרחים להילחם על הלגיטימציה שלנו", הוא מסביר לנו את האינטנסיביות הזו.

בחירה טבעית
אילון לוי, בן 33, יליד בריטניה, למד באוניברסיטת אוקספורד היוקרתית, ולאחר מכן שירת בצה"ל במתפ"ש (מתאם פעולות הממשלה בשטחים). עם פרוץ מלחמת 'חרבות ברזל' הוא היה הבחירה הטבעית לעמוד בחזית ההסברה הישראלית לחו"ל, במיוחד למול הבריטים.

"מדינת ישראל צודקת אבל לא מספיק מסבירה את עצמה". אילון לוי צילום אריאל אוחנה

"אל מערך ההסברה הלאומי הגעתי לאחר ששימשתי יועץ לתקשורת בין-לאומית של הנשיא הרצוג, כך שהזירה התקשורתית הייתה מוכרת לי", הוא אומר. "בהתחלה התראיינתי מהבית, באופן פרטי, ובהמשך הוצע לי על ידי רותם סלע, בעל הוצאה לאור, להשתתף במערך ההסברה של משרד ראש הממשלה".
כיצד לדעתך צריך להסביר את מדינת ישראל?

"דווקא בגלל שאנו כל כך צודקים, עלינו לדעתי לדחוף את הקרב לשטח האויב, וחשוב שנדרוש תשובות מגופים שונים במסגרת זאת, מאונר"א ועד ארגון הבריאות העולמי".
עם אילו קשיים נתקלת ההסברה הישראלית?
"שדה הקרב איננו מאוזן", מדגיש לוי. "זה קורה בגלל שיש הרבה יותר אנשים שנמצאים בצד השני. כמו כן, האלגוריתמים של כמה מהרשתות החברתיות פועלים נגדנו. דיברתי עם גורם שמסביר את ישראל שלפני המלחמה. תיעודיים שהעלה הגיעו לתפוצה של עשרות מיליונים והיום מגיעים לרבבות בלבד. נוסף על כך, לכתבים הזרים יש נטייה משום מה להאמין למה שחמאס אומר ולא למה שאנו אומרים".
עם איזו טענה בולטת נאלצים הדוברים הישראליים להתמודד בימים אלו?
"יש קמפיין בין-לאומי, שמאשים את ישראל בכך שהיא כביכול מגבילה את הכנסת הסיוע ההומניטרי לרצועה. זה שקר שהגיע עד להאג. בעניין זה יש לציין שאנשים שחוסמים את משאיות הסיוע גורמים לנזק דיפלומטי חסר תקדים למדינת ישראל כי הם מוכיחים כביכול את הטענה המופרכת".

צורך בקבלת החלטה
לצד המאבק הפרטי על הסברת מדינת ישראל, לוי סבור שישראל איננה מנהלת בצורה טובה את מערך ההסברה שלה. "מדינת ישראל צריכה להחליט תחילה שהיא מעוניינת להשקיע בהסברה", הוא טוען.
לדברי לוי, יש חוסר במי שידבררו את מדינת ישראל, ואף חסרים דוברים בחלק מהשפות. "אין היום דוברים בשפה הגרמנית, הצרפתית והספרדית, לדוגמה. המשמעות היא שיש במות שאנו כלל לא נלחמים בהן. ישראל צריכה סיירת של דוברים בכל שפה חשובה – כדי שיציגו בפני העולם את עמדותינו.
"מדינת ישראל צריכה להקים גם מעין חמ"לים לניהול משברים שיעסקו בתחום ההסברה, ולהגביר פעילות בתחום הדיגיטלי.
"כמו כן", הוא מוסיף, "על ישראל לגייס יותר את יהדות התפוצות. הדבר החשוב ביותר הוא לגרום להם להתגאות בנו ולהרגיש חלק מאיתנו. בעניין זה חשוב להיזהר מאמירות של פוליטיקאים שגורמות ליהדות התפוצות להרגיש נטע זר בתוכנו. הם מכפיל כוח עבורנו. והבשורה הטובה היא שאני רואה התעוררות גדולה בקרבם".
כיצד לדעתך אפשר לטפל בבעיות ההסברתיות הללו?
"ישראל צריכה להבין שמדובר בפרויקט אסטרטגי שנועד לייצר לגיטימציה בשדה הקרב, ועלינו להקדיש לשם כך תקציבים ומשאבים.
"ויש דבר חשוב נוסף", אומר לוי, "והוא נוגע לפוליטיקאים. יש מהם שעשו נזק אדיר למדינת ישראל בניסיון לגרוף קולות. אמירות כמו זו שקראה להטלת פצצת אטום על עזה, גורמות לנזק חסר תקדים ומספקות תחמושת לאויבינו. יש לנו מספיק שקרים להתמודד איתם גם בלי הצהרות מעין אלו".
האם יש נקודה אופטימית בכל זאת?
"לאחרונה לישראל יש אהדה לא מעטה ברחבי העולם. מדינת ישראל קיבלה תמיכה מרבים מאזרחי העולם, כולל לדוגמה מאירלנד שמפגינה כלפינו עוינות.
"משמעותיים יותר אלו הסקרים שמראים ששמונים אחוזים מהאמריקנים תומכים בנו במאבק מול חמאס. אבל חשוב לציין שיש פער בין הצעירים למבוגרים, ובקרב הצעירים כמחציתם תומכים בחמאס, וזה דבר שמצריך טיפול".
הושעית לאחרונה מתפקיד דובר במערך ההסברה הלאומי. מדוע?
"הושעיתי מהתפקיד בנסיבות מעוררות תהייה", אומר לוי. "הסיבה שניתנה לי, הייתה שמישהו במשרד החוץ הבריטי ביקש לברר על פרסומים במרשתת, שבהם ביקרתי דברים שאמר דיוויד קמרון (שר החוץ הבריטי, א"ג), לאחר שטען שישראל מגבילה את הסיוע הישראלי לעזה. הדבר הוצג בפניי כתלונה חמורה בהרבה, ולאחר מכן התברר על פי פרסומים בתקשורת, שהושעיתי בעקבות בקשת אשת ראש הממשלה, בשל השתתפותי בהפגנות נגד הרפורמה המשפטית. בעקבות כך החלטתי לקחת את צוות המתנדבים שלי ולהמשיך להגן על ישראל באופן עצמאי".