בית המשפט הורה לעצור את מינוי הדיינים החדשים בשל הטענה להעדפת קרובי משפחה ומקורבים | 'חדשות משפחה' עם הסיפור המלא והמשמעויות
יום שני השבוע אמורים היו להתכנס חברי הוועדה לבחירת דיינים במטרה לבחור שישה-שבעה דיינים חדשים לבית הדין הגדול ושמונה-עשר דיינים נוספים לבתי הדין האזוריים. מדובר בתפקידים המקבילים למעמד של שופט מחוזי ושופט בית המשפט העליון וממילא כאלו שמשפיעים מאוד על מערך בתי הדין. אלא שיום לפני הכינוס הוציא שופט העליון אלכס שטיין צו על תנאי האוסר על כינוס הוועדה. מעל ההחלטה של השופט מרחפות טענות לנפוטיזם (העדפת קרובי משפחה) בגוף הבוחר את הדיינים.
שבוע לאחר מכן, ביום ראשון כ"ה באייר (2 ביוני), היו אמורות להיערך לפי החוק בחירות לתפקידי הרבנים הראשיים, אך בינתיים נדחו, מכיוון שטרם הורכב הגוף הבוחר את הרבנים הראשיים.
חשש לנפוטיזם. בית הדין הרבני צילום: פלאש 90
הרקע לצו בית המשפט היא עתירה שהוגשה בעקבות מכתב ששיגר היועץ המשפטי של בתי הדין הרבניים, עו"ד שמעון יעקובי, ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה, ובו הזהיר מ"פגמים בעבודת הוועדה למינוי דיינים". במכתבו ביקש יעקובי מהיועצת המשפטית לממשלה לדחות את כינוס הוועדה למינוי דיינים ואת בחירת הדיינים לבתי הדין הרבני הגדול ולבתי הדין האזוריים עד אחרי הבחירות לרבנות הראשית בטענה לניגוד עניינים.
הטענה המשמעותית ביותר שיעקובי מביא לבקשתו לדחות את הבחירות היא שבתהליך בחירת הדיינים הצפוי התערבו לטענתו שיקולים של העדפת מקורבים ובני משפחה, וכי לארבעת חברי הוועדה לבחירת דיינים יש קרבה משפחתית קרובה אל מועמדים לדיינים. לדבריו, העובדה הזאת יוצרת מצב של ניגוד עניינים, שכן מדובר בנתון משמעותי במיוחד ולפיו מתוך 103 מועמדים שפורסמו ברשומות, 34 (33%) קרובים לחברי הוועדה או לבעלי עניין בוועדה.
יעקובי גם טען במכתבו כי יש להחיל בתקופה הנוכחית של הבחירות לרבנים הראשיים את הדין הקיים בתקופת בחירות האוסר על מינויים מחשש למינויים לא ענייניים.
בעקבות המכתב של יעקובי, עתרה הפעילה החברתית בתיה כהנא דרור לבג"ץ. בעתירתה טוענת דרור כי במהלך מינוי הדיינים היה מעורב "הליך פגום ובעייתי למינוי דיינים. הליך שנעשה בבהילות בניגוד לחוק ולכללים ותוך שיקולים פוליטיים ואישיים, הנעשה בשלהי כהונת הרבנים הראשיים, ואשר נגוע בניגוד עניינים חמור היורד לשורשי הליכי המינויים".
בג"ץ נענה לעתירה והורה כאמור על אי כינוס הוועדה. כעת בג"ץ דורש מהמדינה להשיב על השאלות שעלו במכתבו של יעקובי ליועמ"שית בתוך כחודש (עד ה-26.6).
103 מתוך 400
עם החלטת בית המשפט נעצרו מינויים של שמונה-עשר תקנים לבית הדין האזורי ושישה-שבעה תקנים לבית הדין הגדול. במערכת כולה, ראוי לציין, יש מאה ועשרה תקנים, עשרה מתוכם שייכים לבית הדין הגדול, המשמש כמעין בית משפט עליון ואליו אפשר להגיש ערעור על החלטות בתי הדין האזוריים.
ברקע הטענות שעלו והחלטת בית המשפט העליון בעקבות כך, נבלם לעת עתה מינויים של תקנים אלו באמצעות צו האוסר את כינוסה של הוועדה למינוי דיינים. בראש הוועדה עומד שר הדתות מיכאל מלכיאלי, והיא כוללת שלושה-עשר חברים ובהם שני הרבנים הראשיים, שני דיינים מבית הדין הרבני הגדול, שלושה שרים, שני נציגים מלשכת עורכי הדין, שתי טוענות רבניות (אחת נבחרת על ידי שר המשפטים והשנייה על ידי שר הדתות) ושני חברי כנסת שנבחרים בבחירה חשאית. כיום, הפוליטיקאים החברים בוועדה הם השרים מלכיאלי, דוד אמסלם ואורית סטרוק, והח"כים אליהו ברוכי מ'דגל התורה' ופנינה תמנו-שטה מ'המחנה הממלכתי'.
אחת לזמן קצוב נבחרים בוועדה עשרות דיינים חדשים לבתי הדין. על המועמדים לדיינות להיות בעלי כושר לדיינות. מדובר במועמדים שעברו מספר שנות לימוד לדיינות וכן את מבחני הרבנות הראשית. כל אדם שעבר את המבחנים בהצלחה יכול להגיש בקשה להתמנות לדיין.
בשלב שלאחר הגשת הבקשה מתחיל הליך הבחירה. ראשית עובר המועמד ועדת משנה. ישנן מספר ועדות משנה, כל אחת בראשות דיין או רב ראשי. בוועדות המשנה המועמד מרואיין וניתן לו ציון של בין 1 ל-5. בוועדות המשנה נבחרים אלו שיעלו לשלב הבא, כאשר כל חבר בהרכב ועדות המשנה ממליץ על שמות המועמדים שיועלו לדיון בוועדה הבוחרת. לאחר מכן עובר המועמד לוועדה למינוי דיינים, שבה בוחנים את המועמדים שהומלצו על ידי ועדות המשנה, אם כי לא תמיד הציון שקיבל המועמד קובע.
במקרה הנוכחי הגישו בקשות להתמנות לדיינים כארבע מאות מועמדים בעלי כושר לדיינות. כל הארבע מאות רואיינו בידי ועדות המשנה, ישנם כאלו שבעבר לאחר שכבר הגישו לפני מספר שנים את מועמדותם, ויש כאלו שבסבב הנוכחי רואיינו בפעם הראשונה. מתוך ארבע מאות המועמדים הללו הומלצו על ידי ועדות המשנה יותר ממאה מועמדים. אלו פורסמו ברשומות, כך שמהם ייקבעו הדיינים החדשים. השמות שהופיעו ברשומות הללו הם שעוררו את הסערה.
גורם המעורה בפרטים אומר לנו כי פרסום הרשומות הוא סעיף טכני שנועד לאפשר לציבור להיחשף לרשימת השמות ואז יש אפשרות להגיש עתירות בנושא במשך 21 יום כנגד כל מינוי.
בשיחה שערכנו עם אדם שמעורב במינוי דיינים ביקשנו לברר אם יש סיכוי גדול יותר לבני משפחה או מקורבים להתקבל למול מועמדים שאין להם קשר מסוים לחברי הגוף הבוחר. הגורם היה ברור. "אין ספק שיכול להיות קשר בין המינוי לקרבת המשפחה. לצד זאת, חשוב להבהיר כי גם ברשימה של אלו שלא נכנסו לרשומות, יש קרובי משפחה של מקורבים ובני משפחה. באופן כללי", הוא מוסיף ומציין, "במקרים רבים בני משפחה ינסו להתמודד לתפקיד, גם כי הם מכירים את התפקיד מקרוב, אבל בהחלט גם כי הם מאמינים שיש להם סיכוי גבוה יותר".
לגבי הטענה שלפיה גם ברשימת המועמדים שלא הוכנסו לרשומות יש בני משפחה של חברים בגוף הבוחר, טוען עורך הדין יעקובי כי מספרם עומד על 14% בלבד. כלומר, לבן משפחה יש סיכוי שהוא גדול יותר מפי שניים מזה שאין לו קרבה או קשר מסוים לחברי הגוף הבוחר.
עם זאת, בעבר התמונה הייתה מורכבת אף יותר. "בשנים עברו", נאמר לנו, "זה היה משמעותי אף יותר. ניתן לראות זאת גם בתמונת הדיינים המכהנים. ועדיין, גם היום ברור שיהיה קל למישהו 'מוכר' על פני אדם אנונימי.
"בפועל", אומר הגורם, "בניגוד לקרב שהיה על דמותה של מערכת המשפט, כאן הדרישה לשנות את המדיניות מגיעה בעיקר מהמועמדים עצמם שלא מונו, כי לציבור הרחב אין משמעות בפועל לזהותו של הדיין שימונה על פי רוב, מאחר שלאדם המתדיין שמגיע לדיון בבית הדין פחות משנה מי יהיה הדיין שלו".
משכורת של שופט
עתירה מיותרת. השר מלכיאלי עם הרבנים הראשיים צילום: פלאש 90
לא לחינם מתמודדים רבים כל כך על משרות דיינים מועטות כל כך. תפקיד דיין, מעבר לערכו הרוחני, מעניק למחזיק בו לא מעט תנאים שכמוהם קשה למצוא הן במגזר הפרטי והן במגזר הציבורי. משכורת של דיין, אומרים ל'חדשות משפחה' אנשים שעוסקים בתחום, מתחיל בסביבות 50-45 אלף שקל ברוטו בחודש. עם השנים והוותק, הסכום יכול לעלות ולהגיע עד לכ-70 אלף שקלים ויותר.
"לאחר שנצבר ותק מדובר במשכורת גבוהה יותר מזו של ראש הממשלה ונשיא המדינה, וקרובה לזו של שופט בבית המשפט העליון, כך שמדובר בתפקיד שבצידו משכורת מכובדת מאוד, וכן בעבודה מכובדת שהיא גם לא כל כך קשה. במגזר החרדי זה כנראה התפקיד המשתלם ביותר", מגדיר זאת בפנינו גורם שמעורב במינוי הדיינים.
אילו משמעויות יש לעיכוב במינוי דיינים חדשים מבחינת הציבור?
"המשמעות היא בעיקר זמן המתנה ארוך יותר עד הדיון מבחינת המתדיינים. לדוגמה, אדם שעומד לפני דיון בבית הדין, במקום להמתין שבועיים לדיון, הוא עלול להמתין חודש. בעיר כמו אשדוד חסרים כעת דיינים, ושם זה יכול להיות משמעותי אף יותר. מבחינת הציבור הרחב יכולים להיות לכך פתרונות. פנה אלי לאחרונה אדם שנקבע לו תאריך בבית דין בצפת לעוד חודשיים בשל חוסר בדיינים. המלצתי לו לעבור להתדיין בחיפה בגלל ששם אין מחסור בדיינים. אבל אין ספק שיש כאן משמעות לציבור. בשורה התחתונה, המשמעות תהיה גדולה יותר ככל שהמינויים ימשיכו להתעכב".
חוק יעקובי
בשיחה עם 'חדשות משפחה' דוחה שר הדתות מיכאל מלכיאלי משס את טענותיו של עורך הדין יעקובי. "יש ארבע מאות אנשים בארץ שעברו מבחני דיינות, מאה ושלושה מתוכם שהם 25% נמצאים ברשומות, ומתוכם אולי חמישה בעלי קרבה לחבר ועדה ואף אחד מהם לא יצביע כשיש קרבה משפחתית. גם מתוך שאר המקורבים, מדובר בכעשרים מתוך מאה ושלושה שנבחרו. ושוב, אף אחד שיש לו ניגוד עניינים לא יצביע בעד מישהו אחר. נוסף על כך, יש דרך ברורה בחוק כיצד אפשר למנות אדם שהוא קרוב משפחה, יש תנאים מחמירים יותר ואת כולם יצטרכו לעבור המועמדים השונים.
"לצערי", ממשיך חבר הכנסת מלכיאלי, "כל מי שמכיר את התחום יודע מדוע יצא המכתב של יעקובי שבו הוא מתבסס על טענות שאינן נכונות. כך לדוגמה, יעקובי דיבר על החתן של יו"ר שס חבר הכנסת הרב אריה דרעי. לאחר מכן התברר שהיה אדם שהכניס את השם שלו אל הרשימה בלי שהוא עצמו יהיה מודע לכך. גם הכנסתו לרשימה נעשתה כדי שהוא יהיה מועמד נוסף למקרה שיהיה צורך בכך. כאשר חתנו של דרעי שמע שהכניסו את שמו, כאמור ללא התייעצות, הוא מייד הודיע שאיננו מעוניין בתפקיד".
השר מלכיאלי מצביע על עוד שתי נקודות חשובות: "ראשית, אנו פועלים על פי החוק ומאחורי השמות יש עשרות שעות של דיונים שבהם בין היתר רואיינו כל המועמדים. כמו כן, הוועדה מצביעה באופן חסוי, ולכן אף אחד לא מחויב לשום גורם כזה או אחר".
לגבי הטענה שהעלה יעקובי ולפיה הרבנים הראשיים לקראת סוף תפקידם וכעת הם ממנים דיינים לבאים אחריהם אומר מלכיאלי: "זו הייתה הנורמה במשך שנים בבית המשפט העליון, שנשיאים מינו בסוף תקופתם בעלי תפקידים אחרים, ומעולם לא ראינו טענה נגד זה".
גורם שמשוחח עימנו מפנה את הזרקור לעבר מה שהוא טוען כאינטרס הנסתר של היועמ"ש יעקובי. "לפני תקופה עבר חוק שנתפר, כך נראה, לטובת יעקובי. החוק מאפשר להתמנות לדיין למי שאין בידו כושר לדיינות אבל זה שכיהן כיועץ המשפטי של בתי הדין הרבניים. יש אדם אחד במדינת ישראל שהחוק מתיר לו כעת להתמנות לדיין בבית הדין אף על פי שאין לו כושר לדיינות והוא יעקובי עצמו.
"במכתבו של יעקובי", אומר הגורם, "'שכח' יועמ"ש בתי הדין הרבניים לספר שהוא עצמו מועמד לדיינות, וגיסו שכיום מכהן כדיין, מועמד לדיין בבית הדין הרבני הגבוה לערעורים. השניים לא נבחרו, וסביר שעל הרקע הזה הוא מתנגח כעת במערכת".
