חדשות משה שפר י"א אייר התשפ"ד

ג׳ייסון גרינבלט, מי שכיהן כפרקליטו ושליחו המיוחד של דונלד טראמפ, מאוכזב מאוד מיחסו של הממשל הנוכחי לישראל. בריאיון נטול כפפות הוא מביע זעזוע עמוק מההחלטה לעצור את משלוחי הנשק, דוחק בממשלה להעמיק את התמרון ברפיח ומתקשה להבין מדוע המערב אינו מכוון את האש כלפי איראן | וגם: על יוזמת השלום עם סעודיה והצעת האמריקאים לוותר על המשך המלחמה תמורת נורמליזציה עם בית המלוכה בריאד

גם בשעות אלו, כשמונה חודשים מפרוץ המלחמה, שאלה אחת נותרה ללא מענה. בכירי מערכת הביטחון והדרג המדיני מתקשים להשיב בוודאות: מתי ישובו תושבי הדרום והצפון לבתיהם.
אין יעד ברור, אין תאריך נקוב, וכל הסימנים מעידים על כך שהרגיעה רחוקה ובלתי נראית. מטחי הטילים הולכים ומתגברים, והשבוע הודיעה הממשלה למנהלי המלונות כי תושבי העוטף ויישובי הצפון ישהו במקומות המגורים הזמניים לפחות עד לסוף השנה הלועזית.
כפי שאנחנו מכירים את חוסר יכולת ההכרעה של ראש הממשלה הנוכחי, התאריך היחיד שאליו הוא נושא את עיניו ממתין אי שם בתחילת השנה הבאה: ה-20 בינואר 2025, אז יתקיים טקס השבעתו של הנשיא ה-47 של ארצות הברית.

זאת בגידה של ממש. גרינבלט (צילום: פלאש 90)

לפי הסקרים הנוכחיים, האדם שיעמוד תחת כיפת השמיים למרגלות בניין הקפיטול ויישבע אמונים לחוקה מעל ספר התנ״ך, הוא הנשיא לשעבר דונלד טראמפ. הוא מוביל ברוב המדינות המתנדנדות, והפער הולך ומעמיק עם כל יום שחולף.
לנתניהו יש בהחלט סיבה טובה לחכות. למרות הדם הרע שזרם בין השניים, צדקת המלחמה הנוכחית מובנת היטב במפלגה הרפובליקנית. עם ממשל אמריקאי פרו-ישראלי מובהק, תוכל ישראל לקבל את התמיכה הדרושה להכרעת האויב ולהשבת ההרתעה.
הגעגועים בירושלים לעידן כהונתו של טראמפ מוצדקים לחלוטין. דברים שאמר לי שליח הנשיא למזרח התיכון לשעבר ג'ייסון ד' גרינבלט בריאיון מיוחד שערכתי איתו, רק מאששים את הקביעה הזאת. "אם אנחנו היינו כרגע בשלטון", מבטיח גרינבלט, "תמיכתנו בישראל הייתה ברורה וחד משמעית. ללא משחקים. אצלנו זה היה פשוט. היינו מבינים את הסיטואציה כפי שהיא: מדינת ישראל נמצאת בעיצומה של מלחמה הכרחית להשמדת ארגון טרור שנשבע להשמידה".
הוא צבר קילומטראז' מכובד בניסיון עומק למצוא פתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני. בזמן כהונתו כשליח הנשיא טראמפ למזרח התיכון, ביקר באזור פעמים רבות, בניסיון לקדם את 'עסקת המאה'. 'הסכמי אברהם' שבהם לקח חלק פעיל היו גולת הכותרת בעשייתו והוכיחו את המחויבות העמוקה של ממשל טראמפ לישראל.
כיהודי שומר תורה ומצוות, התקופה המחרידה שעובר עם ישראל משמחת תורה משפיעה על גרינבלט הרבה מעבר למישור הפוליטי. זה אישי. יש לו משפחה כאן והוא עצמו למד כאן בישיבה. ובכלל, כיהודי שאחוות ישראל זורמת בעורקיו, אי אפשר שלא לדאוג, לא להיות מוטרד.

 

תקווה ואכזבה
כמו רבים בישראל, עמידתו הברורה של נשיא ארצות הברית ג׳ו ביידן לצד ישראל בימים שלאחר הטבח, הפיחה תקווה גדולה אצל גרינבלט. בדיוק כמו בארץ. נאומיו המרגשים ומילותיו הנחרצות של הנשיא ערבו לאוזניו של כל יהודי באשר הוא.
בכלל, המסרים שהתקבלו מרוב מנהיגי העולם המערבי היו מעודדים. נדמה היה כי ב-2024 דם יהודי כבר אינו הפקר. כולם הבינו אל נכון מי הגורם הבעייתי ומה חייב להיעשות. אין מדינה שלא תמכה בפומבי במשימתה של ישראל – לחסל לחלוטין את ארגון הטרור הרצחני.
שמונה חודשים חלפו, ומתברר כי עם נאומים לא יוצאים לקרב. בוודאי שלא מנצחים במלחמה. המילים היפות נותרו ללא כיסוי. ידידינו הגדולים ביותר לא מצליחים לפרש נכון את המשמעות האמיתית של חיסול טוטאלי של ארגון טרור רצחני, ואת המחירים ההכרחיים הנלווים לכך.

הניסוי כשל. בפגישה עם אבו מאזן (צילום: פלאש 90)

"גם אני, כמו כולם", מספר גרינבלט, "שיבחתי את הנשיא ביידן לאורך שבועות רבים אחרי ה-7 באוקטובר, בכל הראיונות שנתתי לתקשורת. בהתחלה הוא ממש היה ראוי לכך. זה חשוב לנו מאוד להביע את הכרת הטוב על מה שעשה, למרות שזה מובן מאליו. כשמגיע קרדיט – מגיע. אין ספק כי עמידתו האיתנה למען ישראל תרמה רבות לכך שקיבלנו תמיכה נוספת מגורמים אחרים.
"לצערי, במהלך השבועות האחרונים הוא עשה טעויות רבות, כולל קבלת החלטות חמורות ומסוכנות. למרות שבנושאים רבים הוא עדיין עושה דברים חשובים ביותר, כמו הסיוע של חיל האוויר האמריקאי בהדיפת המתקפה חסרת התקדים מאיראן ושיתוף הפעולה עם ישראל במישור הצבאי, שהיה מצוין – אך אנחנו בהחלט חייבים להתבטא בתקיפות נגד החלטתו האחרונה, לקצץ במכירות הנשק לצה"ל אם ישראל תמשיך בתוכניותיה האופרטיביות ברפיח.
"זוהי בגידה עמוקה באחת מבעלות בריתה החשובות ביותר של ארה"ב. ממשל ביידן הפקיר את ישראל. ממש כך. אי אפשר לצייר את זה באופן אחר. לא ניתן להתחמק מהאמת המרה.
"יתרה מזאת", מוסיף גרינבלט לתקוף, "אני לא רואה איך זה משרת את האינטרס האמריקאי, בטווח הארוך. מה שביידן בעצם עשה זה להראות לעולם שארה"ב אינה בעלת ברית אמינה, שלא ניתן לסמוך עליה יותר. אם אמריקה מפנה גב לישראל, שהידידות והיחסים איתה הינם עמוקים וחזקים, אם לא הכי עוצמתיים ששייך, מה יגידו כל אותן מדינות שארה"ב מנסה לגייס לצידה במאבקים האחרים שלה?
"הממשל גם עשה מעט מדי בכל הנוגע לאנטישמיות שבאה לידי ביטוי בגלוי בהפגנות האלימות בקמפוסים. לדעתי, הנשיא ביידן והצוותים שלו מבלים יותר מדי זמן בהעמדת פנים ש'שלום' עם הפלסטינים, מה שהם מכנים 'פתרון שתי המדינות', הוא אפשרי. הם לא מבינים שכרגע אנחנו רחוקים מכך יותר מאי פעם. אלו הן רק כמה דוגמאות לטעויות משמעותיות שעשה ביידן במהלך החודשים האחרונים. חייבים לבקר אותו על כך, אלו נושאים קריטיים לביטחונה של ישראל".

 

אחרת בכל המישורים
לו הייתם עדיין בשלטון, במה הייתם פועלים אחרת?
"כמו שאמרתי", השיב, "דבר ראשון היינו הרבה יותר נחרצים וברורים בתמיכה שלנו בישראל, בכל המישורים. לא היינו מסייגים אותה בשום צורה. אנחנו מבינים היטב את הסיטואציה החמורה שישראל נתונה בה ואת העובדה הפשוטה שצריך לעשות הכל כדי למגר את שלטון הטרור של חמאס. כי אם לא, טבח כמו שקרה בשמחת תורה פשוט יקרה שוב. אני לא סתם משער את זה, חמאס ממשיך להגיד שזה מה שהוא יעשה.
"גם בכל הקשור לתושבים בעזה והסיוע ההומניטרי – היינו פועלים אחרת", הוא מדגיש. "אנו מכירים בכך שהמלחמה גורמת טרגדיה איומה ברצועה, ואנו בטוחים שישראל משתדלת כמיטב יכולתה לציית לחוק הבינלאומי ולהימנע ככל האפשר מפגיעה ביעדים אזרחיים, למרות שמדובר בנסיבות מאתגרות במיוחד. האופן שבו חמאס הטמיע את עצמו תחת ובתוך האוכלוסייה האזרחית של עזה, גורם לכך שהאתגר מסובך ביותר.
"אני חושב שהגישה שלנו תהיה לתת לישראל תמיכה צבאית, מודיעינית ועוד, כל מה שהיא זקוקה לו כדי להשמיד את חמאס. גם מבחינת לגיטימציה בינלאומית, היינו עוזרים להגן על ישראל בבמה העולמית. היינו תומכים בה בכל זירה אפשרית, כמו שבאמת עשינו בתקופתנו.
"אני כן חושב שהיינו עושים מה שאנחנו יכולים כדי לעזור לאזרחים בעזה עד כמה שאפשר, והיינו עובדים עם שותפינו הערבים, בעלי בריתנו, כדי לנסות לעשות זאת. אבל היינו מדגישים בבירור שכל עזרה כזו לא תתנגש עם משימתה של ישראל – לנסות לאתר ולהחזיר את החטופים הביתה, ולא תסתור את המטרה העליונה, שהיא לחסל סופית את החמאס.
"היינו גם מפעילים לחץ גדול על איראן. איראן שולטת בחמאס, זאת עובדה. ואף אחד בכלל לא מסתכל לכיוונה של איראן ומפעיל מאמצים ולחצים כדי להשיב הביתה את החטופים. זה אבסורד. למה לא מחייבים את איראן להפעיל לחץ על חמאס לשחרר אותם? ראינו בדיוק את יכולת ההשפעה שלהם במקרה של החטופים התאילנדים. אם הם רוצים הם יכולים. זו טעות חמורה לא לנסות לאסוף את כל בעלי בריתנו ולהפעיל לחץ על המשטר האיראני בנושא זה. אני לא מצליח להבין למה לא עושים זאת".

 

מזרח תיכון חדש
אין ספק בכך שהבשורה המשמעותית ביותר שהביא ממשל טראמפ, בכל תקופת כהונתו, בכל הנוגע למזרח התיכון ומדינת ישראל, היא חתימת הסכמי אברהם עם מדינות המפרץ. השינויים הגיאופוליטיים שנוצרו בעקבות ההסכם הם אסטרטגיים.
מעבר לשיתופי פעולה כלכליים, שנוצרו אוטומטית עם נרמול היחסים, שיתופי הפעולה במישורים המדיניים והביטחוניים הינם הדרמטיים ביותר. ג׳ייסון גרינבלט מכיר זאת מקרוב. הוא היה שם. הוא לקח חלק פעיל בכל התהליך ההיסטורי שנרקם בין המדינות.
בספר שזכה לשבחים רבים 'בדרכו של אברהם', על הסכסוך הישראלי-פלסטיני, הסכמי אברהם ויחסי ארה"ב וישראל שאותו חיבר גרינבלט, הוא מרחיב ומפרט על כל ההשלכות הנהדרות של הצעד הזה. ביקשנו לשמוע את דעתו על המדיניות הזהירה שבה נוקטות מדינות ההסכם בתקופה המתוחה כיום, שבה הן מוצאות עצמן נתונות בין הפטיש לסדן; בין מחויבותן הפומבית לפלסטינים, לבין ישראל שאיתה הן חולקות שיתופי פעולה פוריים בכל הקשור למאבק באיום האיראני.

"היינו עושים הכל אחרת". נתניהו, גרינבלט, קושנר, פרידמן והנשיא טראמפ (צילום: פלאש 90)

אתה מכיר את רמת היחסים היטב, אמרתי, האם לדעתך אירועי השבעה באוקטובר והמלחמה שלאחריהם ערערו את ההישגים של הסכמי אברהם, או שאפשר לומר שזה משבר שרק נצא ממנו מחוזקים?
"אני חושב", אומר גרינבלט, "שצריך לשבח את המדינות שחתמו על 'הסכמי אברהם' על כך שהן דבקות בהסכמים. אתה לא רואה אותן מנתקות את הקשרים עם ישראל כמו מדינות בדרום אמריקה.
"נכון שהן אומרות ועושות דברים בקשר לישראל, בימים אלה, שהלוואי והיו שונים, אבל אנחנו חייבים להכיר בכך שאין להן ברירה. יש להן צרכים ביטחוניים לאומיים וחשוב שנבין זאת. הן צריכות להגן על עצמן ואנחנו צריכים לדעת לכבד את זה.
"בסופו של דבר זה גם האינטרס של כולנו. אף אחד באזור לא רוצה לראות זעזועים ואי יציבות. למרות שזו תקופה מאוד מאתגרת, אני חושב שהן עושות כמיטב יכולתן לעמוד בהסכמי אברהם תוך איזון שקול עם צורכיהן הפנימיים. אני חושב שמדינות האזור, יחד עם ארה"ב, צרפת ובריטניה, עבדו יחד בצורה נפלאה ונהדרת כדי להדוף את המתקפה האיראנית, וזה הוכיח את החשיבות של כל התאוריה שעומדת בבסיס הסכמי אברהם. זה פשוט ברור לכולם שעדיף לכל המדינות הללו לעבוד יחד כדי להגן על עצמן מפני המשטר האיראני, שלוחות הטרור שלו, וקבוצות אחרות שרוצות להרוס את מה שכולם מנסים לבנות. המציאות מראה לכולם את מה שאמרנו לאורך כל הדרך. זה ברור כשמש, ללא כל ספק".
שמענו את הדיווחים מהבית הלבן, על כך ישראל נמצאת בצומת דרכים והיא צריכה לבחור אם להמשיך את הפעולה הצבאית ברפיח או לקבל בתמורה תהליך נורמליזציה עם סעודיה. מה לדעתך ישראל צריכה לבחור? הסכם שלום עם סעודיה חשוב יותר מכל?
"אני חושב שהבחירה 'ריאד או רפיח' היא בחירה מוטעית ושקרית. פשוט לא נכונה. ישראל לא יכולה לבחור בריאד על פני רפיח. סעודיה וישראל יהיו בסדר אם לא יחתמו על הסכם שלום בזמן הקרוב, לא יקרה כלום אם הוא יצטרך לחכות קצת. אבל אם ישראל תתעלם מרפיח ותפסיק לנסות להשמיד את חמאס ולהחזיר את החטופים הביתה, בתמורה לבדיקה אם ניתן להשיג הסכם שלום עם ריאד, זו תהיה טעות. ממש בכייה לדורות. שלא תחשוב אחרת.
"אני בוודאי חושב שזה יהיה הישג אדיר אם ישראל וסעודיה יחתמו על הסכם כזה. זה יהיה אור חיובי אם לישראל יהיה הסכם עם סעודיה; שתי המדינות רק ירוויחו מאוד אחת מהשנייה. אבל ישראל לא יכולה להתעלם מהאיום החמור ברפיח, היא איננה יכולה לאפשר לחמאס להתארגן מחדש ולהתפתח שוב.
"לעניות דעתי, לא ישראל ולא סעודיה, וגם לא אף בעלת ברית אחרת של אמריקה באזור הזה, תרוויח אם ישראל תתרחק מעזה ותאפשר לחמאס לשקם את עצמו מחדש. אני פשוט לא מצליח להבין את הלוגיקה שמאחורי כל הסיפור הזה. לכן, בעיניי, אין כאן בכלל שאלה".