האחד יזם הייטק ושר לשעבר בכחול-לבן, השני קצין בכיר, ניצב כבאות והצלה לשעבר, ואיש ימין מובהק | בחודש האחרון הם הפכו לצמד שמוביל מאמצים עילאיים לאחדות לאומית | אחרי שאיבדו את בניהם ביום הראשון למלחמה, הם חברו יחד למסע של פיוס לאומי | בריאיון מיוחד הם מספרים ל'משפחה' על המתווה שגיבשו לפתרון הקרע סביב הרפורמה המשפטית ומביעים נכונות לטפל גם בסוגיית חוק הגיוס | ריאיון משותף
צילום: אלחנן קוטלר, פלאש 90

שאיפה משותפת להוריד את מפלס הלהבות. דדי שמחי ויזהר שי
בערבו של יום ראשון השבוע נרשם משבר חוקתי חסר תקדים במדינת ישראל:
הוועדה לבחירת שופטים התכנסה בהרכב חסר, בהיעדרו של שר המשפטים שהחרים את הישיבה. זאת בעקבות עימות פומבי חריף בינו לבין השופט יצחק עמית, המועמד לנשיאות בית המשפט העליון.
למרות הטענות החמורות שהועלו נגד השופט בתחום טוהר המידות, ועל אף היעדרו של שר המשפטים, בחרה הוועדה – בהם המועמד עצמו וחבריו – למנות את יצחק עמית לתפקיד הנשיא. התעלמות חברי הוועדה מהביקורת על הליך המינוי הובילה למשבר חריף בין הרשויות, המוגדר לראשונה בתולדות המדינה כ'משבר חוקתי'. שר המשפטים הודיע כי הוא אינו מכיר במינוי.
בחודשים שקדמו למשבר, נעשו ניסיונות רבים להגיע לפשרה מוסכמת בסוגיית הוועדה למינוי שופטים. שתי הדמויות המרכזיות שהובילו מאמצים אלו יושבות כעת לשיחה על המציאות המשפטית בישראל, הקיטוב בין הרשויות, והדרך לפתרון המשבר.
שני האישים היושבים מולנו נושאים רזומה מרשים. לכל אחד מהם סיפור חיים עשיר הכולל שירות ציבורי במגוון תפקידים רמי דרג באזרחות ובצבא. שניהם ידועים כאנשי חזון וחלומות, במובן הטוב של ההגדרה.
מסלולי חייהם שונים בתכלית: האחד מזוהה עם הימין, עמיתו עם המרכז-שמאל; האחד איש צבא והשני איש העשייה האזרחית והפוליטית; דבר לא רמז שדרכיהם ייפגשו, עד שהמציאות המדממת של מדינת ישראל בשנה וחצי האחרונות חיברה ביניהם דרך אסון משפחתי משותף.
בבוקר שמחת תורה תשפ"ד הם מצאו עצמם במציאות בלתי נתפסת. בתור אבות לחיילים הם ידעו שבניהם בחזית, נאבקים על חייהם. ביום פרוץ המלחמה הקשר עם שני הבנים אבד, והאבות המתינו בציפייה דרוכה לבשורה טובה, שלמרבה היגון לא הגיעה: ירון אורי שי הי"ד וגיא שמחי הי"ד נפלו בקרב על הגנת יישובי

ללא מעצורים. השופט יצחק עמית
הדרום. שני חיילים אמיצים שחירפו נפשם להצלת אחיהם בקיבוצים ובמושבים. בזכות מסירותם ניצלו עשרות אזרחים באותו בוקר שמאורעותיו נחרטו בזיכרון הישראלי באותיות מדממות.
הבנים לא הכירו זה את זה וגם האבות, עד לפני חודשים ספורים. אולם ברית הדמים המשותפת יצרה שותפות נדירה. האבות – השר לשעבר יזהר שי ונציב כבאות והצלה לשעבר דדי שמחי – כמו נולדו מחדש. שניהם הבינו שעליהם לקום מהשבר ולפעול למען עתיד טוב יותר.
למרות שלא הכירו קודם, ביום הקשה שבו חלק בתוכם גווע – הם החליטו להיוולד מחדש. כל אחד בדרכו קם מהאפר והקדיש את חייו לאיחוי השברים בעם ישראל, להרבות אהבה ואחדות ולהרחיק את הפילוג.
החיבור ביניהם הניב לאחרונה את מתווה ההסכמה הנוגע בסוגיה הרגישה ביותר בחברה הישראלית: הרפורמה המשפטית, שהוויכוח שניצת סביבה קרע את העם בשנה שקדמה למלחמה, ושממשיכה לעמוד בלב השסע גם בימים אלו. השניים השקיעו לילות כימים ביצירת מתווה פשרה שבו כל צד מוותר קצת ומתחשב בחששות הצד האחר, מתוך תקווה שהמתווה יציג תשתית לשיח מאחד ובר בשורה לעם ישראל.
פגשנו אותם בשבוע שעבר מותשים אך מלאי תקווה, לאחר דיון סוער בוועדת חוקה – חוק ומשפט של הכנסת. שי ושמחי הציגו בנוכחות השרים יריב לוין וגדעון סער את מתווה הפשרה שגיבשו שהם רואים בו הישג נדיר בנוף הפוליטי המקוטב.
דדי שמחי פתח את הדיון במשפט מרגש: "אני מרגיש שאני לא לבד. אני נמצא כאן עם בני הקטן גיא ואני בטוח שגם יזהר נמצא כאן עם בנו נוני (כינויו של ירון שי הי"ד). אנו חשים שיש כאן שעת רצון במדינת ישראל, רצון להגיע להסכמות ולשיטה חדשה של קבלת החלטות".
למרות האווירה הטעונה בוועדה, שהפכה בשנתיים האחרונות לזירת עימות בין ימין ושמאל סביב הרפורמה המשפטית, ולמרות נוכחותם של מתנגדים קולניים, בהם משפחות חטופים והורים שכולים – שמחי ושי דווקא יצאו מהדיון מסופקים ומלאי אמונה.
יזהר שי: "אנחנו אופטימיים. משני צידי המתרס הפוליטי יש הבנה שאפשר לנהל את זה אחרת. בנושאים שקידמנו יש מבוא להסכמה רחבה שתהיה מקובלת על כולם".

״עם ישראל מבקש אחדות״. שמחי ושי בדיון בוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת
דדי שמחי: "בדיון התקיים שיח מהותי. אני מאמין שזו ההזדמנות האמיתית להסכמות, ואני מצפה מכל המשתתפים להניח את הדעות הקדומות ולהביט בטובת העניין. עם ישראל לא יכול להמשיך במריבות. הגענו למועד שבו הציבור מעוניין לפתור את הסוגיות באופן מכבד ומאחד".
סיפור הקרב האחרון
הכינוי 'איש של חזון' הולם את יזהר שי: הוא יזם הייטק וסטארטאפיסט שכיהן קדנציה כח"כ וכשר בממשלת נתניהו-גנץ שהוקמה בתש"פ. דדי שמחי, עמיתו למתווה הפיוס הלאומי, הוא קצין בכיר לשעבר ששירת במגוון תפקידים בצה"ל עד לפרישתו בדרגת תת אלוף כרמ"ט פיקוד העורף, ולימים כנציב כבאות והצלה. הביוגרפיות שלהם לא היו אמורות להתמזג לעולם, עד שהגיע בוקר שמחת תורה.
כעת הם מתיישבים לשחזר את קורות הבוקר ההוא.
שמחי: "בבוקר שמחת תורה, כשהחל מטח הרקטות, בני גיא ברח לכיוון קיבוץ רעים. בדרך פגש אזרחים שהסתתרו במיגונית. גיא לקח פיקוד והוביל אותם לקיבוץ. הוא הכיר היטב את המקום, כיוון שהוא נולד ברעים. הוא נולד בתקופה שבה גרנו בקיבוץ. ההתמצאות הזו סייעה לו להציל אזרחים. הוא הבין את הסיטואציה ומטרתו הייתה להציל כמה שיותר אנשים. הוא הוביל כשלושים אזרחים לדירה, הכניס את כולם לממ"ד ויצא להילחם, ללא נשק.
"הוא התעקש להגן על הבית וסירב להיכנס לממ"ד. רעים היה מוצף במחבלים, והוא הסתער על המתקרבים בידיים חשופות. את המחבל הראשון שנכנס לדירה גיא חנק למוות בידיו".
גיא, חייל בחופשה, נפל באותו בוקר במאבק ההרואי על הגנת קיבוץ רעים. בזכות הקרבתו ניצלו שלושים איש שהסתתרו בממ"ד. "כל השלושים הגיעו אלינו בשבעה", מספר שמחי. "היה מרגש מאוד לשמוע אותם ולהבין שגיא הציל חיים בגבורה בשעותיו האחרונות".
במוצאי שבת, אחרי שעות של מתח ואי ודאות, החליט דדי שמחי לנסוע לרעים ולחפש את בנו. "נסעתי לחלץ אותו אחרי שהבנתי שהוא כבר לא בין החיים", משתף שמחי. "הגעתי לקיבוץ בשתיים בלילה. מצאתי אותו ושהיתי איתו דקות ארוכות בבכי ובאהבה. הייתה לי הזכות העילאית להרים אותו לאלו

״אף אחד לא משתמש בנו״. יזהר שי ושר המשפטים יריב לוין
נקה ולהכניס אותו לרכב שלקח אותו לבסיס שורה. נסעתי אחרי הרכב הצבאי עד הבסיס, ליוויתי אותו עד למנוחת העולמים שלו. זכיתי ללוות את הגיבור שלי, הילד הטהור שלי שנפל בקרב".
נבואה שנזרקה
באותו בוקר, לא רחוק מרֵעים, יצא ירון אורי שי לקרב האחרון שלו. "ירון שירת באזור כרם שלום", מספר יזהר שי. "הקשר איתו אבד בשעות הבוקר. התברר שיצא עם שני חיילים נוספים בג'יפ לשער קיבוץ כרם שלום, להגן על התושבים.
"הקיבוץ מוקף גדר. ירון הבין שלמחבלים לא תהיה ברירה אלא לנסות לפלוש דרך שער הכניסה ולכן הוביל את הג'יפ עם שני החיילים לשער, שם עמדו שלושתם אל מול עשרות מחבלים. במשך שעה ארוכה נלחמו בלחימה הרואית ממש איתם והצליחו למנוע את כניסתם לקיבוץ.
"חברו עומר בטיטו היה הראשון שנפצע קשה מאוד. ירון נפצע אחרון, גם הוא קשה מאוד. עם כיתת הכוננות הצילו שלושתם את תושבי כרם שלום. כל מה שקרה בקיבוצים ובמושבים ליד נמנע מתושבי כרם שלום בזכות הקרבתם".
שי פונה במסוק 669 ל'הדסה' בירושלים. "לצערי הוא הגיע ללא רוח חיים", מספר אביו.
"ביום ראשון נסענו לחפש את ירון במרכז הרפואי. עדיין לא שמענו כלום, אבל כששמעתי מחבריו שהם פצועים, נסעתי עם רעייתי. נתקלנו שם בהשגחה פרטית בקצינה שקיבלה אותו כשהורד מהמטוס. היא בישרה לנו את הבשורה הקשה מכל.
"הגיע אלינו רב שזיהה את ירון. הוא אמר שבילד הזה הייתה שכינה. רעייתי הילה אמרה לו שבטח הוא אומר את זה על כל חייל, אבל הוא התעקש שלא. 'חשוב שתדעו את זה. הייתה בילד הזה שכינה', אמר לנו.
"בשבעה עברנו על תמונותיו. מצאתי קליפ יום הולדת שהכנתי לו בגיל שש, שבו אני מראיין אותו ושואל מה הוא מאחל לעצמו. תשובתו הדהימה אותי. 'שאני אחיה עד שאלוקים יבקש', ענה. אנחנו לא דתיים, יש לנו בית עם כבוד למסורת, אבל התשובה הייתה מפתיעה מאוד. היום אנחנו יודעים שאלוקים ביקש אותו בגיל עשרים ואחת והבקשה הזו הצילה עשרות אזרחים ואזרחיות".

לאחד את הקרעים. ההפגנות נגד הרפורמה המשפטית
מכאב לתיקון
הכאב נוכח בקולם של שי ושמחי גם כעת. היום הראשון של מלחמת חרבות ברזל, היום שבו איבדו את היקרים להם מכל, הפך עבורם לנקודת מפנה. מתוך האבל על נפילת הבנים, בחרו שניהם לשלב ידיים ולהניע שינוי.
הייתה ביניכם איזושהי היכרות מוקדמת?
"לא הכרנו קודם", משתף שמחי. "נפגשנו במקרה במלחמה בסיומו של פאנל תקשורתי. החיבור היה מיידי. הבנו ששנינו נושאים מטען משותף ותפקיד".
שי: "האמת היא שכבר קודם לכן אמרו לי רבים שאני חייב לפגוש את שמחי. אחרי שנפגשנו באולפן, בהשגחה פרטית, נוצר חיבור אישי עמוק. החלטנו לפעול יחד לטובת החברה הישראלית".
החיבור הוביל לדרישה משותפת להקמת ועדת חקירה ממלכתית. "הממשלה מתנגדת, אבל חייבת להיות חקירה אמיתית", אומר שי. "הגשנו בג"ץ עם משפחות שכולות וחטופים נוספות ומשם התרחבנו לנושאים ציבוריים נוספים".
שי, שכיהן כח"כ ב'כחול לבן' ומזוהה עם השמאל-מרכז, ושמחי, פעיל ציבור המזוהה עם הימין, יצרו יחד מתווה פורץ דרך בסוגיית הוועדה למינוי שופטים. המתווה מציע הרכב של שלושה שופטים מבית המשפט העליון, שני משפטנים (מהקואליציה והאופוזיציה), שני חברי כנסת (מהקואליציה והאופוזיציה) ושני שרים – שיכהנו בוועדה למינוי שופטים.
השינוי המרכזי הוא החלפתם של נציגי לשכת עורכי הדין במשפטנים המייצגים את הקואליציה והאופוזיציה. בחירת שופטי העליון תדרוש רוב של שבעה חברים והסכמה בין נציגי האופוזיציה והקואליציה. במקרה של אי הסכמה יתקיים הליך חדש: אחרי שנה צד אחד יציע שלושה מועמדים והשני יבחר מהם.
המתווה יופעל רק בכנסת הבאה. בעקבות הגשתו הסיר השר לוין את דרישתו למינוי השופטים בקשי וביטון לבית המשפט העליון בשלב זה.

״חובה לשמור על שיח מכבד עם ברי פלוגתא״. שמחי ושי בראיון ל׳משפחה׳
שי: "מדינת ישראל עמדה על סף משבר חוקתי בסוגיית מינוי נשיא העליון. הצענו פתרונות מסדירים שימנעו כאוס. המתווה זכה לתמיכה רחבה ממשפטנים בולטים, ליברלים ושמרנים כאחד".
שמחי: "הבנו שהרפורמה המשפטית קורעת את העם. נושא הוועדה למינוי שופטים התקרב למצב של משבר חוקתי".
שי: "מדובר במשבר ציבורי שנולד מחוק בעייתי שעבר בקריאה ראשונה. הצענו פתרונות שיירצו את כולם ויפתחו דיאלוג בין המחנות".
'לא נרתעים ממתקפות'
מהי בעיניכם הבשורה במתווה שלכם?
שי: "ההצעה שלנו קובעת בעצם שמבנה הוועדה למינוי שופטים ישתנה כך שראשית, נוכחותו של חבר אופוזיציה בוועדה תהיה חובה. כיום זה מנהג ולא חובה. אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שבמדינה דמוקרטית לפעמים אתה בקואליציה ולפעמים באופוזיציה, כך שלכולם אמור להיות אינטרס שיהיה קבוע בחוק שנציג האופוזיציה ישב בוועדה.
"דבר נוסף הוא הזכות של האופוזיציה להטיל וטו על מינויו של שופט שתביא הקואליציה. התקווה היא שרוב המינויים יהיו בהסכמה, אבל כאשר יש מקרה שבו אין הסכמה, האופוזיציה תדע שיש לה זכות וטו ולא כופים עליה מהלך דורסני. אגב, גם להפך. לקואליציה גם כן תהיה את זכות וטו. המטרה היא בעצם ליצור איזון נכון בוועדה".
שמחי: "המתווה מציע גם שנציגי לשכת עורכי הדין יוחלפו בנציגי ציבור, בעלי ידע משפטי מתאים, אנשים מנוסים שיסייעו לבחור את השופטים בצורה ראויה. גם כאן אנו מציעים איזון: אחד ייבחר בידי הקואליציה ואחד בידי האופוזיציה. בנושא הווטו – הוא יהיה אפשרי רק במינויים לערכאות נמוכות יותר, אבל הס

״לא נבהלים מרעשי הרקע״. שר המשפטים יריב לוין ושר החוץ גדעון סער
רנו את זכות הווטו על בחירה של שופטים לעליון".
שי: "עדיין יש עוד מה לדון בעניין החוק. אבל אני חושב שיש כאן חוק שהוא בהחלט סביר, מרגיע את הרוחות ונותן מענה בדמות הסכמה רחבה הרבה יותר מאשר החוקים שניסתה הממשלה להעביר פה במסגרת הרפורמה של יריב לוין".
כצפוי, מייד עם פרסום המתווה החלו הגינויים, מימין ומשמאל. הגישה הרווחת בימין הייתה: 'למה אנחנו צריכים להתפשר אם אנחנו הקואליציה ויש לנו רוב להעביר את הרפורמה?' ואילו משמאל האשימו מייד את שי כמשתף פעולה עם ה'הפיכה המשטרית' בשל החלקים שבהם המתווה מתחשב עם הדרישות מימין. בין השאר עלתה הטענה שלפיה הפוליטיקאים מימין ובראשם שר המשפטים יריב לוין משתמשים כביכול בשי ובשמחי כדי לקדם את היוזמות שלהם.
מה דעתכם על הטענות שנשמעות נגדכם?
שמחי: "אלה טענות מופרכות. היוזמה שאנחנו מציעים אכן הגיעה מיריב לוין. היא עלתה בפגישות איתו, וכשהתבוננו בה, הבנו שיש רקע טוב בהחלט לדון בו. מכאן הלכנו לגורמים בכירים, בימין ובשמאל, חשבנו והתייעצנו, ניסחנו והבאנו את המתווה שהוא בעינינו הטוב ביותר. אגב, לאלו שמאמינים ש'מנצלים' אותנו או משתמשים בנו – אני אומר שאם בסוף מה'ניצול' הזה תצא פשרה והסכמה ויהיה יותר טוב לעם ישראל – אני שמח מהניצול הזה".
שי: "אף אחד לא פנה להשתמש בנו אלא להפך. אנחנו יזמנו את השיח הזה כדי למנוע משבר חוקתי במדינת ישראל. פנינו לאנשים רבים בשדה הפוליטי, מכל הקשת הפוליטית, וזכינו להסכמה רחבה לקידום המתווה. קיבלנו כמה הצעות מכיוונים שונים.
"יריב לוין וגדעון סער הרגישו בנוח עם המתווה שהיה להם ביד, ואנחנו הוספנו מה שראינו לנכון. זה עדיין לא סוף פסוק ואנחנו עוד נתגבש באופן סופי על המתווה, אבל יחסית ליוזמות אחרות ששר המשפטים היה מעורב בהן – יש כאן כיוון חיובי בהחלט. מושלם זה לא יהיה, כי אין מושלם בהקשר הזה, אבל כל עוד מדובר בחוק שעושה סדר ומרצה את רוב הצדדים, אנחנו במקום טוב יותר".
אתם מורתעים מהמתקפה האישית עליכם?
שי: "אנחנו כבר מזמן לא נבהלים מרעשי רקע ולא נותנים להם להשפיע עלינו. באנו להניע כאן מהלך של אחדות. של שיתוף פעולה בין אנשים ממחנות שונים, במטרה אחת: להבטיח את המשך הקיום שלנו כאן כעם וכחברה, למען כולנו".

הציל את כרם שלום. ירון אורי (נוני) שי הי"ד
שמחי: "חייב להתנהל שיח אחר. אנחנו מוכיחים שאפשר להגיע להסכמות. אלו פשרות שעלולות להיות כואבות לשני הצדדים אבל אנחנו חייבים להתקדם. אחרי שנה וארבעה חודשים של מלחמה, הגיע זמן אחדות. אנחנו התנדבנו למשימה הזו, כי הגורל הפגיש בינינו בגלל המחיר העצום ששילמנו במלחמה הזו".
עידן ההסכמות
בימין יגידו: 'זכינו בבחירות, למה שנתפשר?!' בשמאל יטענו: 'המאבק ברחובות מוכיח את עצמו, למה להיכנע?!' מה התשובה שלכם?
שמחי: "העם עייף. אני שומע זאת מכל קצוות הקשת הפוליטית. נמאס מהמריבות, מההתנגשויות ומההפגנות. השעה דורשת שקט והידברות. על טענת הימין בדבר 'התפשרות' – כולנו ראינו את המחיר הכבד של התנגשות חזיתית. אין בה תועלת. גם במחנה הימין מבינים שהגיע זמן לדיאלוג והבנות. המתווה שלנו מביא שקט לעם, מגן על עצמאות המערכת המשפטית ובה בעת פותח אותה למגוון דעות וקולות.
שי: תפקידה של ממשלה נבחרת אכן למשול, אבל לא כאן. כשמדובר בשינויים ארוכי טווח, אי אפשר לפעול בלי הסכמה רחבה. השיח הפתוח הוא המפתח לחקיקה טובה ומאוזנת.
"ולשמאל אני אומר: החוק הזה אינו קץ הדמוקרטיה. אני מבין את החששות העמוקים מהשלכותיו, את הדאגה האמיתית לעתיד המשטר הדמוקרטי. אבל לפי מיטב שיפוטי, החוק מתקן עיוותים ויוצר איזון חיוני בין הצדדים. אפשר להתנגד לו, בוודאי, אבל אי אפשר לטעון שהוא מחריב את הדמוקרטיה. ההפך הוא הנכון".
חודשים ארוכים הקדישו שמחי ושי למפגשים עם צמרת המערכת המשפטית, המנהיגות הפוליטית ונשיא המדינה. בשבוע שעבר הציגו את פרי עמלם – מתווה הפשרה – בוועדת חוקה חוק ומשפט, לשר לוין.

״חובה לשמור על שיח מכבד עם ברי פלוגתא״. שמחי ושי בראיון ל׳משפחה׳
הדיון נפתח בסערה. בן משפחה שכולה התפרץ לעברם בזעם, מאשים אותם בשיתוף פעולה עם מובילי הרפורמה. תגובתם הייתה מרשימה בעוצמתה השקטה. הם בחרו בשתיקה, הרכינו ראש וסירבו להיגרר לעימות. כאבות שכולים, יכולתם להכיל את הכאב הייתה מופת של אצילות.
שמחי: "אני לא שופט משפחות שכולות על דרכן. לכל אחד הדרך שלו להביע ולהתמודד. גם אם דבריהם קשים לי, אינני מבקר. אנחנו מביאים בשורה שהעם משווע לה, בשורה של אחדות. זה מובן שיש מי שמתנגדים לכל פשרה, משני הצדדים, אבל רוב העם כבר לא שם.
"הדיון בוועדה היה מעודד. אפילו פוליטיקאים ותיקים מציינים שסוף סוף מתקיים שיח מהותי. זו הזדמנות אמיתית להסכמות, ואני מצפה מכל המעורבים – חברי כנסת ואחרים – להתכנס לדיון ענייני ולמציאת פתרונות. העם כבר קצה נפשו במחלוקת הזו. הגיע זמן ההסכמות".
שי: "עצם קיומו של דיון ענייני הוא כבר הישג. הנושאים שעלו פותחים מרחב אמיתי לדיאלוג והסכמות. אני רואה בבירור שנציגי שני המחנות מסוגלים להקשיב זה לזה ולהתקדם יחד. דדי ואני מקווים שהמתווה יזכה לתמיכה רחבה ויהיה תקדים לנושאים נוספים. כשקואליציה ואופוזיציה מגיעות להסכמה, אין זה אומר שוויתרו על ערכיהן או על יכולתן להשפיע".
כעת הם נושאים מבט קדימה, כפי שאומר שמחי: "ההסכמה על החוק הזה תפתח פתח להסכמות נוספות. היא תוריד את הלהבות ותרגיע את השיח הציבורי. היא מהמהלכים החשובים ביותר שנדרשים היום בעם ישראל, במיוחד אחרי השנה וארבעת החודשים האחרונים".
יזהר שי מוסיף: "מחלוקת היא חלק מהמסורת היהודית המפוארת. אפשר לחלוק זה על זה, אבל חובה לשמור על שיח מכבד עם בר הפלוגתא. לא לשנאה, לא למריבות אלא לוויכוח פורה שלעולם לא יידרדר למלחמת אחים".
בדרך לפתרון סערת הגיוס?
האופטימיות שלהם מידבקת. בתקופה זו הצורך באחדות ברור מאליו, וסביר שעוד נראה את הדואט המפתיע הזה, שבחר להניח למחלוקות ולהתמקד במשותף, מהלך הראוי להערכה. הם משוחחים מדי יום, נעים בין אירועים, מוכנים לאתגר הבא.
האם תרחיבו את שיתוף הפעולה לסוגיות נוספות שנויות במחלוקת? למשל, חוק הגיוס?
שמחי: "תראה, אנחנו לא מתיימרים להיות הבוררים הלאומיים. אבל בכל מקום שבו נוכל להרגיע את הלהבות – שם נהיה. גיא וירון נתנו את חייהם בשמחת תורה כדי להגן על עם ישראל. האם אנחנו נירתע מלהתייצב בחזית המחלוקות? זו חובתנו".
שי: "הלוואי שנצליח לגייס את ההשראה והכוח לפתרון סוגיות כמו חוק הגיוס. אבל לא ניגש למשימה שאיננו בטוחים ביכולתנו לתרום לה. חוק הגיוס הוא מהנפיצים והמורכבים שנתקלתי בהם. איני בטוח שנוכל לסייע, אבל אם נזהה דרך לתרום – נהיה מוכנים שוב להתייצב בקו האש למען עתיד טוב יותר".

״הבנים שלנו נשכבו על הגדר״. ממראות הזוועות בקיבוץ רעים
וגם שמחי מציין: "לגבי חוק הגיוס, נמשיך לפעול בכל זירה שבה נחוש שיש לנו מה לתרום".
שי: "אחרי השלמת המתווה נתמקד במאבק להקמת ועדת חקירה ממלכתית. זה בלתי נתפס שזה עדיין לא קורה, במיוחד כעת, בזמן הפוגה במלחמה ועסקת שחרור החטופים".
לקראת סיום עלתה השאלה המתבקשת, שמרחפת מעל דדי שמחי. בעוד יזהר שי כבר התנסה בפוליטיקה וכיהן כשר – ולא מופרך כי יחזור לזירה בבחירות הבאות – החידה לגבי שמחי נותרת פתוחה. בשנה האחרונה עולה שמו כמועמד פוטנציאלי, או במפלגת ימין קיימת או בהקמת מפלגה חדשה בגוש הימין.
כששאלתיו על כך, חיוך עלה על פניו. "אומר זאת כך: יש במדינת ישראל דברים הטעונים תיקון ואני יודע לתקן".
אין ספק, זו תשובה נהדרת לפוליטיקאי המתחיל.