השיחה הדרמטית במגרש הגולף בין הנשיא טראמפ לשר דרמר, המשבר בין נתניהו למקרון ומאמצי הפיוס של ביידן, הפגישה המכרעת שהתפוצצה עם השליח הוכשטיין, והרגע שבו הצדדים הבינו: הגיע הרגע לחתום | ישראל יוסקוביץ חושף מה באמת קרה מאחורי הקלעים במגעים להסדר שנמשכו חודשים ארוכים
שנה וחודשיים אחרי שתושבי הצפון פונו מבתיהם מחשש לפשיטת פתע ושיגורי טילי נ"ט ליישובים, ממשלת ישראל הודיעה על סיום המלחמה בגבול הצפון.
מהשעה 04:00 בבוקר יום רביעי, השתרר שקט מתוח בגבול וכוחות צה"ל עברו ממצב לחימה לנוהל אכיפה. בשעות האחרונות לפני שהפסקת האש נכנסה לתוקפה, חיל האוויר הספיק להשמיד את הבסיס הסודי, התת קרקעי, לייצור טילים של חיזבאללה ובכך גרע יכולת אסטרטגית משמעותית מארגון הטרור ומיכולתו להשתקם.
על פי הידוע, מדובר במהלך שתוכנן זמן רב כאקט סיום וכלל 100 פצצות חודרות בונקרים, שנחתו על המתחם הסודי שממוקם באזור בעלבכ.
על פי ההסכם השנוי במחלוקת, האש בין הצדדים תיפסק לאלתר, אולם כוחות צה"ל יישארו 60 ימים בכפרי דרום לבנון, במטרה להשלים את משימת השמדת האמל"ח ולפקח על פריסת כוחות צבא לבנון לאורך הגבול.
לחתוך רווחים. רה"מ עם המתווך האמריקני, עמוס הוכשטיין צילום: לע"מ
במהלך השבוע, בצל הידיעות על ההסכם המתגבש, רבו קולות הביקורת: במסדרונות הפוליטיים, בקרב ראשי הרשויות ומצד מובילי דעת קהל במחנה הימין.
ביום שלישי בערב, בהודעה מוקלטת לציבור, נימק ראש הממשלה את הסיבות שהובילו להפסקת האש: האתגר האיראני, מצוקת חימושים והרצון לבודד את חמאס, ובעצם, לשבור את דוקטרינת "איחוד הזירות".
שלושת הנימוקים שהציג נתניהו נכונים, אולם בכוונת מכוון השמיט את הטענה המרכזית שהוא מעלה בשיחותיו עם חברי הקואליציה וראשי הרשויות: ישראל חותכת רווחים. כלומר, מסיימת בניצחון מובהק, מלחמת התשה ממושכת. זאת, בניגוד להערכות מוקדמות שדיברו על פגיעה קשה בעורף.
אף על פי כן, בשל הביקורת שעולה מצד תומכיו, העדיף להותיר את הסוגיה מחוץ לדיון ולנסות לשכנע את הבייס בסיבות פחות משמעותיות. נוסף על כך, בגלל אכזבת ראשי הרשויות מההסכם, נתניהו נמנע מלקרוא לתושבי הצפון לחזור לבתיהם.
כאמור, לפנינו תקופת המתנה בת חודשיים שבמהלכה הכוחות המתמרנים יישארו בכפרים ויפקחו מקרוב אחר פריסת הצבא הלבנוני ופעולות הניקוי שהתחייב לבצע בטרם יאפשר לתושבים לשוב הביתה. בראשית השבוע, עוד בטרם נכנסה הפסקת האש לתוקפה, מרבית הכוחות התפנו מדרום לבנון ולעת עתה נותרו בה מספר חטיבות.
עם השלמת הנסיגה, תעבור האחריות על פיקוח האכיפה לוועדה מיוחדת, בהובלת פיקוד המרכז של ארה"ב – שנציגיה ישבו בשגרירות האמריקנית בביירות ויעקבו מקרוב אחר מילוי התחייבות ממשלת לבנון למנוע מאנשי חיזבאללה להיכנס לאזור שמעבר לנהר הליטני.
מדובר בסעיף שברירי שעליו יקום או ייפול ההסכם. מאז הכניסה הקרקעית ולאור ההישגים בשטח, בצה"ל דרשו כתנאי קודם למעשה להכניס סעיף המונע את בנייתם המחודשת של הבתים שנהרסו בכפרים, וזאת כדי לחסום אפשרות עתידית שחיזבאללה יעשה בהם שימוש לצורך התחמשות, כריית מנהרות והקמת עמדות תצפית.
בשונה ממלחמת לבנון השנייה, אז כוחות צה"ל ניקו את הבתים מנשק אך הותירו אותם על כנם, משימת הכוחות במלחמה הנוכחית הייתה להשמיד את המבנים שהפכו מאז 2006 לתשתיות טרור מבוצרות. הלוחמים גילו ברשומות שנמצאו, כי בשנתיים האחרונות חיזבאללה שילם כסף לתושבי הכפרים ופינה אותם מבתיהם לטובת פעילי כוח רדואן שנכנסו אליהם.
ההבנה הייתה שבשש אחרי המלחמה, הדרך היחידה להבטיח את אכיפת ההסכם עוברת באיסור גורף לשקם את הכפרים בקו הגבול הקדמי שנהרסו בפעילות הצבא.
עד לישורת האחרונה, היה נדמה כי דרישת צה"ל תכובד, אולם ברגע האמת ישראל נכנעה ללחץ אמריקני וויתרה על הסעיף הקרדינלי לאכיפה. המשמעות: ההסכם מאפשר ל"תושבי" דרום לבנון לחזור הביתה.
גורמים בצבא מזהירים מכך שהיעדר הסעיף הזה, יהיה פתח לכניסה מחודשת של פעילי חיזבאללה שישובו וינקטו את אותה שיטה שנקטו ב-18 שנות שקט מדומה. כלומר, בנייה איטית, במסווה אזרחי, מתחת לאף של ישראל, של תשתיות טרור ומנהרות תקיפה.
שעת מבחן
על הנייר, ההסכם כולל פרמטרים חשובים: הסרת איום הפשיטה, הסרת איום הנ"ט ומדיניות אכיפה קפדנית. נוסף על כך, ישראל מגיעה להסדרה כשבחסדי שמיים ידה על העליונה. צמרת חיזבאללה חוסלה, דוקטרינת "איחוד הזירות" פורקה, וארגון הטרור השיעי נמצא במצב הכי קשה ונרפה שהיה בו זה עשרות שנים.
שימור ההישגים כולל, בין היתר, את היכולת של ישראל לפעול גם בשטח סוריה ולמנוע הברחות נשק ללבנון. מבחינת האמריקנים, בשל הלחץ שהפעילו הצרפתים, הם היו מעדיפים שישראל תקפיד לסכל את ההברחות בטריטוריה הסורית ותימנע מפעולות סיכול בלבנון. דה פקטו, לא ניתנה התחייבות כזאת.
המבחן יהיה מכאן והלאה, ביכולת לאכוף את איסור הכנסת אמל"ח שאיננו של צבא לבנון לדרום המדינה. בלבנון כבר נשמעים קולות מצד מתנגדי חיזבאללה הקוראים לו להתפרק מנשקו. קריאות כאלו לא נשמעו בעבר, שכן הלבנונים חששו מאוד. הביקורת הרווחת בימים אלו מעידה יותר מכל על מצבו הכאוטי.
בהסכם קיים בידול בין פעולות שיקום ארוכות טווח, כמו פעולות חשודות לכריית מנהרות, הברחות נשק וכדומה – לבין איום קונקרטי, מיידי, שכולל, למשל, זיהוי מחבל חמוש שמסתנן לשטח. במקרה הראשון סוכם כי ישראל קודם כל תגיש תלונה לוועדת האכיפה; במקרה השני, ארצות הברית חתמה על הסכם צד עם ישראל ולפיו יתאפשר לה לפעול ולסכל את האיום.
המבחן הראשון לאפקטיביות ההסדרה, התקיים שעות ספורות אחרי כניסתה לתוקף, כשבבוקר יום רביעי כוחות צה"ל זיהו מספר רכבים ובהם חשודים שנכנסים למרחב האסור לתנועה. הכוחות ירו כדי למנוע את הגעתם למרחב, והחשודים התרחקו.
מאוחר יותר פורסם תיעוד של לבנונים, כביכול אזרחים, שמצטלמים בכפר כילא הסמוך למושבה מטולה. מתנגדי ההסכם מיהרו לטעון כי זאת ההוכחה לכך שלא עושים הסדרים עם ארגוני טרור.
בעקבות התיעוד המטריד, לשכת שר הביטחון הודיעה כי "נוכח כניסת אנשי חיזבאללה לכפר כילא, שר הביטחון ישראל כ"ץ הנחה את צה"ל לפעול באופן תקיף וללא פשרות מול תופעות מסוג זה. יש להביא למעצר כל איש מזוהה חיזבאללה שמתקרב לאזורים המנועים בכניסה, ובמידה והם מסכנים את כוחות צה"ל יש לפגוע בהם".
מאחורי הקלעים
לכל אורך חודשי המלחמה, השליח האמריקני עמוס הוכשטיין הלך וחזר בציר ביירות-ירושלים. השיחות התקיימו עם נציג חיזבאללה, יו"ר הפרלמנט הלבנוני נביה ברי, שהונחה על ידי מזכ"ל הארגון חסן נסראללה, לשוב ולהתעקש על הדרישה לאחד בין עזה ללבנון. "כל עוד האש בעזה לא תיפסק", שב ואמר, "גם אנחנו נמשיך".
חיסולו של רמטכ"ל חיזבאללה, פואד שוכר, הביא את הנהגת הארגון להיערך לקראת החרפת המלחמה. בין היתר, תוכנן להוציא לפועל פשיטה מוגבלת של כוחות רדואן על יישובי קו העימות שבהם נוכחים חיילי צה"ל בניסיון לחטוף אחדים מהם.
במקביל, בישראל עלה חשש כי גורם בחיזבאללה חושד כי הביפרים החדשים שסופקו לארגון ממלוכדים. בהתאם לכך, התקיימו בירושלים דיונים אינטנסיביים שנמשכו על פני יומיים ובסיומם הוחלט להפעיל את נשק יום הדין, רגע לפני שהוא נחשף.
יומיים אחרי 'מבצע הביפרים', שהוציא מכלל שימוש אלפי פעילים בכוח העילית של חיזבאללה, נשא מזכ"ל הארגון חסן נסראללה, נאום מוקלט שבו הודה כי ארגונו ספג מכה קשה – אולם חזר על דרישתו החד משמעית: בלי הפסקת אש מוחלטת ברצועת עזה, לא תיפסק האש בלבנון.
יממה אחרי הנאום, דקות ספורות לפני כניסת השבת, חיל האוויר, בהכוונת אגף המודיעין, תקף בפצצות חודרות בונקר מתחם תת קרקעי שבו שהתה צמרת המטכ"ל של חיזבאללה. כל הנוכחים חוסלו. שבוע לאחר מכן, בעוד רה"מ עושה דרכו לנאום בעצרת האו"ם, חוסל גם הארכי טרוריסט חסן נסראללה, עם הבכירים האחרונים שנותרו בארגון.
ההמשך ידוע: סדרת הפעולות המהדהדת, שינתה את תמונת המערכה. יורשיו האפרוריים של נסראללה הבינו שלא נותרה להם ברירה ועליהם לוותר קודם כל על דרישתם לאחד בין הזירות. גם הביקורת שהלכה והחריפה בתוך לבנון, הובילה את ההנהגה החדשה של חיזבאללה להתקפל.
מכאן ואילך, נסללה הדרך להפסקת האש שנכנסה לתוקפה בעלות השחר של יום רביעי.
לאורך השיחות, האינטראקציה בין ישראל למתווכות המובילות, ארה"ב וצרפת, ידעה מספר תקריות שהעיבו על האמון ההדדי. בין היתר, הנשיא ביידן זעם על כך שישראל לא עדכנה אותו לפני פעולת חיסולו של חסן נסראללה. הדבר גרם להפסקת מאמצי התיווך מצד השליח הוכשטיין, ורק מספר שבועות לאחר מכן, הוא שב לאזור במטרה להתניע מחדש הסדרה בין לבנון לישראל.
סבב השיחות השני, החל בהסכמה מאולצת של יורשי נסראללה לשקול בחיוב את הפרדת הזירות. עם זאת, בארגון עדיין התעקשו למנוע מישראל את היכולת לעצור את ניסיונות השיקום שלו. ישראל מצידה, עמדה על דרישתה לפעול בשטחה הריבוני של לבנון נוכח כל הפרה בתנאי הפסקת האש – כולל ניסיונות שיקום תשתיות הטרור וכניסת פעילי חיזבאללה לשטח האסור.
על פי הצעת הוכשטיין, בהסכם הסופי לא מופיע סעיף המתיר לישראל אכיפה אקטיבית, אולם ממשל ביידן העביר לה מכתב ערבויות ובו התחייבות לאפשר זאת. כעת, אפשר לפרסם כי המכתב הזה הוא שעמד במוקד הדיונים שעיכבו את החתימה. זאת, אחרי שצרפת דרבנה את הלבנונים לסרב גם ל'מכתב צד' אמריקני בטענה כי הוא פוגע בריבונותה.
בירושלים זעמו על הנשיא מקרון, שעושה יד אחת עם חיזבאללה, ובתגובה דרשו כי צרפת לא תהיה שותפה בוועדת הפיקוח. מנגד, הלבנונים התעקשו על כך.
באופן פרדוקסלי, דווקא הוצאת צווי המעצר בהאג נגד רה"מ נתניהו ושר הביטחון לשעבר גלנט, הסירה את אבן הנגף, כשממשל מקרון נתן הבטחה לנשיא ביידן שצרפת לא תכיר בצווים.
השבוע, ראש ממשלתה הודיע כי אם נתניהו יגיע לבקר בצרפת הוא ייעצר, אולם גורם מדיני אומר לנו שהלכה למעשה ההתחייבות שניתנה לביידן הסירה את התנגדות ישראל לצירוף הצרפתים לוועדת הפיקוח. ואכן, בהודעה מעודכנת הודיעה צרפת כי נתניהו יכול לבקר במדינה.
המחסום האחרון והסופי שפרץ את הדרך להפסקת אש, נרשם לפני כשבועיים, כשהשר רון דרמר, איש הסוד הקרוב ביותר לנתניהו, טס לארצות הברית ונפגש עם הנשיא הנבחר טראמפ, באחוזת הנופש שלו, מאר-א-לאגו, השוכנת בפלורידה. השניים יצאו לטיול רגלי במגרש הגולף, ובמהלכו עדכן דרמר את הנשיא הנבחר במשא ומתן. טראמפ מצידו הביע תמיכה ולא הסתייג מהעובדה שההסדרה תתרחש עוד בטרם ייכנס לבית הלבן.
