קדושה מזויפת

תחקיר 'משפחה': כך פועלים הנוכלים שמוכרים תפילין, מזוזות וספרי תורה פסולים | השוק הפרוץ, הכסף הגדול, והמנגנון הכושל שאמור לפקח אך נותר חסר אונים

צילום: אלכס אוחיון – חב"ד תפן

לאורך הדורות, יהודים הקפידו להשקיע ממיטב כספם ולרכוש תשמישי קדושה מהודרים, שכתבו סופרים יראי שמיים ונבדקו בקפידה.

הרצון לקיים מצווה בהידור, כפי שציוותה אותנו ההלכה – "זה אֵ-לי וְאַנְוֵהוּ" – מחייב זהירות רבה ובדיקה מעמיקה בעת רכישת תפילין, ספרי תורה ומזוזות.

אלא שבשנים האחרונות, תופעה מדאיגה מאיימת על השוק: זיופים חובקי עולם חודרים לשוק ומערערים את יסודות הקדושה. רבים, מתוך רצון עז להדר, רוכשים פריטים בממון רב, ואז מגלים להוותם שהפריטים אינם כשרים ואינם ראויים לשימוש.

התפילין שרכשו בהשקעה לא מבוטלת – אינן כשרות; המזוזה שעל משקוף דלתם – איננה יותר מהדפסה זולה שמתחזה לקלף מהודר; ספרי התורה שנכנסו ברוב פאר והדר לבית הכנסת – הועתקו מקובץ דיגיטלי, ללא יד אדם.

פרשיות עתיקות שנלקחו מהגניזה

זו לא תאוריה רחוקה, אלא תעשייה חובקת עולם שמתרחבת במהירות, חוצה יבשות ומותירה אחריה שובל של קורבנות תמימים: יהודים מאמינים, שרק ביקשו לקיים מצווה בהידור, וגילו מאוחר מדי שהכסף ששילמו – לפעמים עשרות אלפי שקלים – ירד לטמיון, והם נותרו עם פיסת קלף חסרת ערך.

מתחת לפני השטח, מאחורי החנויות המהודרות ואתרי המכירות המרשימים, מסתתרת תעשיית זיופים משומנת ומתוחכמת.

מבדיקות מעמיקות שערכו גורמי מקצוע, עולה תמונה עגומה ומטלטלת: מאות ואולי אלפי זוגות תפילין, מזוזות ואפילו ספרי תורה שנמכרים מדי שנה – אינם ראויים לשימוש. הכתיבה אינה כשרה, החומרים זולים, ולעיתים אפילו קלף אין כאן – רק הדפסות דיגיטליות מדויקות שנראות זהות למקור.

הנוכלים למדו היטב איך לפעול. הם יודעים לנצל את האמון של הציבור, להסתיר ראיות, לטשטש עקבות, ולהמציא 'תעודות כשרות' שלא שוות את הנייר שהן מודפסות עליו. הם מוכרים את הסחורה שלהם גם בחנויות יוקרתיות וגם בשווקים עממיים, משכנעים לקוחות בתרגילים מתוחכמים ומותירים את הרוכשים ללא כל דרך לדעת שהם נפלו בפח – אלא אם יטרחו לבדוק את התפילין, המזוזות וספרי התורה אצל מומחה אמיתי.

התוצאה: תעשייה מסועפת עם מחזור כספי של מיליוני שקלים, שצומחת במהירות בזכות הפרצה הרגולטורית וחוסר הפיקוח בשוק תשמישי הקדושה.

"התפילין האלו מהודרות – רק מבחוץ"

התמונה שחושף, תרתי משמע, הרב קותי מיודובניק, ממייסדי המכון הטכנולוגי של ישיבת 'חנוך לנער' בצפת, ודמות מפתח בתפעול דוכני תפילין – ממחישה את גודל הבעיה.

מאז ראשית המלחמה, הרב קותי מיודובניק וצוותו חילקו 1,626 זוגות תפילין לחיילים. בכל יום מצטרפים עוד ארבעה-חמישה חיילים לרשימה ומקבלים זוג תפילין חדש ומהודר, הנמסר בשלושה עשר מוקדים ברחבי הארץ.

הוא מניח לפנינו תמונה. במבט ראשון, היא נראית חגיגית: ערמה של זוגות תפילין פתוחים, מוכנים לברכה ולקיום המצווה הנעלה. אבל הוא ממהר להוסיף: "מאחורי התמונה הזו מסתתר סיפור כפול. שמחה גדולה, אך גם כאב עמוק".

"זו אולי נראית תמונה מרגשת", הוא אומר, "אבל מי שמבין לעומק את מה שעומד מאחוריה, יודע שהמציאות מורכבת בהרבה".

הוא מצביע על התפילין וממשיך: "הן היו אצלנו במחסן עד יום חמישי האחרון. רק אז, אחרי חודשים ארוכים, הצלחנו סוף-סוף לממש את פסק הדין שקיבלנו".

הסיפור מתחיל בראשית המלחמה. "זה היה רעיון של אחד התורמים שלנו", ממשיך הרב מיודובניק. "הוא סיפר שהוא מכיר מקרוב יהודי שעוסק שנים בתחום הסת"ם ותורם בעצמו תפילין רבות. לדבריו, אפשר היה לסמוך עליו בעיניים עצומות. לכאורה, אין אמין יותר מאדם שמכיר את התחום מבפנים ומחלק מדי שנה אלפי זוגות לחיזוק הרבים.

לכאורה אמרנו, אבל הרב מיודובניק חשב ההפך. "חשדתי מייד", הוא אומר. "העובדה שהוא תורם כמות גדולה כל כך של תפילין בלי לבדוק אותן הדליקה אצלי סימני אזהרה".

לכן, כדי שהעסקה תהיה בטוחה, החליט להתחיל בקטן: רכישת 60 זוגות תפילין מהודרות, במחיר של 550 דולר לכל זוג – סכום שאמור היה להבטיח איכות גבוהה.

למרבה הכאב, החששות המוקדמים התבררו מדויקים. הבדיקות המדגמיות חשפו מציאות מקוממת: כל ארבעת הזוגות הראשונים שנפתחו היו פסולים לחלוטין. מבחוץ, בתי התפילין נראו חדשים ומכובדים, אך בפנים הסתתרה ההונאה הגדולה: הפרשיות היו ישנות, מקולפות, ככל הנראה בנות עשרות שנים – ואולי אף הוצאו מגניזה.

"הדבר שהדהים אותנו יותר מכל", מספר הרב מיודובניק, "היה שהפרשיות לא תאמו כלל את דפי הבדיקה שצורפו לכל זוג. המסמכים נראו תקינים, אבל בפועל הכל היה זיוף מוחלט".

בלי כל דמיון לכתיבת סת"ם. מזוזה שנרכשה בהנחה מיוחדת

גם בתי התפילין עצמם, אף שהיו עשויים מעור בהמה גסה, לא היו מהודרים. "התברר שהם לא עברו את תהליך הייבוש הנדרש", מספר הרב קותי מיודובניק. "ניכר היה שזירזו את התהליך, העיקר שהתפילין יהיו מוכנות מהר".

בשלב מסוים, הוא וצוותו הבינו שאין להם ברירה אלא לפנות לבית הדין. "סירבנו להחזיר את התפילין כפי שהן למוכר, כי היה לנו חשש כבד שהן פשוט יימכרו שוב לאחרים", הוא מסביר. "הלכנו לדין תורה עם הטענה הזו, והתהליך היה ארוך ומורכב. בסופו של דבר, בית הדין קבע שנחזיר רק את הבתים, בלי הפרשיות הפסולות, והמוכר יחזיר לנו את מלוא הסכום ששולם".

הפסיקה ניתנה רק ביום חמישי האחרון, ואז יצאו אנשי חב"ד למשימה: הוצאת הפרשיות מבתי התפילין. "התמונה שאתם רואים צולמה ביום שבו סוף סוף הותר לנו ליישם את פסק הדין", מסביר הרב מיודובניק. "פתחנו את כל הבתים והוצאנו את הפרשיות. התהליך כולו נמשך יותר משנה. הלוך, חזור, דיונים אין-סופיים בבית הדין. כשהוצאנו ובדקנו אותן אחת-אחת, גילינו שהכל היה פסול מלכתחילה. לא מדובר בהחמרות – זה היה פסול ברמה הבסיסית ביותר".

אבל מה שמטריד באמת, לדבריו, הוא שהסיפור הזה אינו מקרה בודד. "זו שיטה. יש מי שמנצלים את התקופה הרגישה הזו, כשהביקוש לתפילין בקרב חיילים ומתחזקים נמצא בשיאו".

לכן, לדבריו, מאז המקרה הם פועלים אחרת לחלוטין: "אנחנו רוכשים ישירות מסופרי סת"ם מוכרים ואמינים, ופיתחנו מנגנון בדיקה קפדני שמונע טעויות ופסולים. המנגנון הזה גם מסייע במניעת זיופים והונאות".

ולמרות כל זאת, המוכר שמכר להם את התפילין הבעייתיות התעקש: "זו הפעם הראשונה שזה קורה לי. תמיד הכל מצוין!" מספר הרב מיודובניק. "אין ספק שהוא באמת חילק אלפי זוגות תפילין, גם במהלך המלחמה. אבל בעקבות מה שגילינו, פגשתי חיילים שקיבלו ממנו תפילין וביקשתי מהם: 'תנו לי את התפילין שלכם לבדיקה, ובינתיים אחליף לכם בזוגות אחרים'".

התוצאה הייתה מטלטלת: מתוך כמה עשרות זוגות תפילין שנבדקו, נמצא רק זוג אחד שהיה כשר, וגם הוא לא לכתחילה. עוד זוג אחד, אחרי תיקון, היה יכול להיות כשר.

"מובן שנתתי לכל החיילים תפילין כשרות במתנה, כדי שיוכלו להניח ללא חשש", מסכם הרב מיודובניק.

ומה עם שאר אלפי הזוגות שחולקו על ידי אותו סוחר? "אני לא מאשים אותו", מנסה הרב ללמד זכות. "אני מאמין שהוא עצמו נפל קורבן למערכת רקובה, למוכרים ששיקרו לו. אבל בפועל, הוא חילק אלפי זוגות של תפילין פסולות. אנשים הניחו אותן מתוך אמונה שהן כשרות, והן פשוט לא היו כאלה".

הפרשה הזו היא רק קצה הקרחון. "מאז תחילת המלחמה, נחשפתי למקרים רבים, והתמונה ברורה: השוק מלא בליקויים. אלה לא רק נוכלים שמוכרים זיופים ביודעין. אפילו סוחרים יראי שמיים עלולים, בלי לדעת, למכור תפילין פגומות".

כדי להילחם בתופעה, פיתח הרב מיודובניק מנגנון בדיקה ייחודי, שאותו הוא מיישם גם בפרויקט החדש שלו שבו הוא מחלק 10,000 מזוזות לבתיהם של חיילים. "עכשיו אנחנו מוודאים שכל מזוזה נבדקת בקפידה, כדי למנוע מקרים דומים. מה שלמדנו מהמקרה הזה הוא שמי שלא בודק, משלם ביוקר".

מהיכן לדעתך נובעת הפרצה?

"הסיבה העיקרית לבעיה היא שכאשר סופר עובד עם מגיה קבוע, נוצרת הסתגלות של המגיה לבעיות הכתיבה של הסופר והעין שלו אינה תופסת את הטעות.

"חשוב להבין", הוא מוסיף, "בעיות בכתב לא נוצרות ביום אחד. שום סופר אינו מעוניין לכתוב תפילין פסולות, ושום מגיה אינו רוצה לעשות עבודה לא טובה. אבל כשהמגיה מתרגל לכתב מסוים, הטעויות שמתפתחות בהדרגה מתחזקות – והוא כבר אינו שם לב אליהן.

"הפתרון שפיתחנו הוא מערכת בדיקה כפולה, שבה הבדיקה הראשונה והשנייה מתבצעות על ידי מגיהים שונים. אני מקפיד להחליף בין המגיהים – אם 'משה' בדק פעם אחת, בפעם הבאה 'יעקב' יבדוק, וכן הלאה. כשאני מזהה שמגיה אחד מצא טעות מסוימת בסגנון כתב מסוים ומגיה אחר החמיץ אותה, זו הזדמנות להדרכה – להראות למגיה השני את מה שהחמיץ. כך, מערכת הבדיקה הכפולה מייצרת מנגנון בקרה והדרכה הדדית, המשפר את איכות הבדיקה.

"יש לי דוגמה מוחשית, מסוחר ירא שמיים שעבד איתי. לאחר שהתחלתי להפנות את כתביו לבדיקה שנייה והצבעתי על בעיות שונות, הוא בא אלי ואמר: 'אני מפסיק לעבוד עם סופר שקניתי ממנו סחורה באופן קבוע במשך שלוש-עשרה שנים, כי אני רואה עכשיו שיש בעיות אמיתיות בכתב שלו'.

פותחים כל זוג לבדיקה פרטנית. הרב קותי מיודובניק

"למעשה, כמה סופרים הפסיקו לכתוב בעקבות זה. למשל, סופר מבוגר שהבין שכתב ידו כבר אינו מספיק טוב. זה מצב מורכב מאוד, אבל אנחנו צריכים לדאוג לעם ישראל לכתיבת סת"ם ראויה כדי שלא יימכרו בשוק תפילין פסולות.

"הבעיה המרכזית נוגעת לסוחרים, גם כשמדובר ביראי שמיים. בתחום התפילין, שהוא תחום סגור, לא מספיק להסתמך רק על יראת שמיים; חייבים גם 'יראת בשר ודם'. המציאות מראה שכאשר סופר נמצא בלחץ, וכשכולם רוצים מחיר נמוך ואספקה מהירה, עלול להיווצר זלזול בסטנדרטים".

הוא משתף בתקרית שממחישה את חומרת המצב. "אחד המגיהים פנה אלי בבקשה להמשיך לעבוד איתנו, אבל הודעתי לו שלא עבר את הביקורת", מספר הרב קותי מיודובניק. "כשנפגשנו פנים אל פנים, הוא אמר לי בכאב: 'נפגעתי מאוד מהאופן שבו כתבת. אני הרי חדש יחסית, רק שנה בתחום. למה לא להגיד לי במה להשתפר, איך להיות יותר טוב?'"

"עניתי לו בצורה ברורה: 'זו בדיוק הבעיה. אין כאן מקום להשתפרות הדרגתית. בפרשייה אחת שבדקת, הבדיקה השנייה גילתה פסול שהחמצת. אתה מבין את המשמעות? יהודי הניח תפילין לא כשרות. וכשמדובר בחיילים, האחריות כבדה פי כמה כי הקשר ליהדות, למצוות, נותן לחיילים כוח נפשי עצום בשדה הקרב'".

הרב מדגיש שהבעיה רחבה יותר ומושרשת עמוק בענף הסת"ם. "עולם הסת"ם הוא עולם סגור. כולם מכירים את כולם, כולם חברים, וכתוצאה מכך, יש נטייה לרחמים הדדיים. אותו מגיה ציפה שארחם עליו. אבל זה לא עניין של רחמים. אם הוצאת מתחת ידיך משהו לא כשר, עליך להבין בעצמך שאתה צריך לעצור, להתאמן כמה חודשים ולוודא שבפעם הבאה תוציא דבר כשר לחלוטין".

לדבריו, הבעיה אינה פרטנית אלא שיטתית. "ראיתי את זה שוב ושוב. יש סופרים ומגיהים שחושבים ש'נו, כולנו בני אדם, אפשר לטעות'. היה אפילו מגיה שאמר לי: 'אם אמצא טעות שהמגיה הקודם החמיץ, האם זה אומר שאני גוזל לו את פרנסתו?'

"עניתי לו חד-משמעית: 'אתה לא גוזל פרנסה מאף אחד; אתה מציל יהודים מלהניח תפילין פסולות. זו האחריות שלנו'.

"בגלל המצב המורכב בשוק", אומר הרב מיודובניק, "אני לא קונה תפילין סגורות. כבר ראינו מה קרה עם הזוגות שהתורם ההוא רכש בתום לב. לצערי, גם בקרב יראי שמיים, ברגע שעובדים בכמויות גדולות, הבעיות מתחילות לצוף. לכן, אני מקפיד בזהירות יתרה בכל רכישה, ושוקל כל צעד באחריות המרבית".

הדפסה יקרה

נחום בלוטניק, סופר סת"ם וסוחר מירושלים, מספר ל'משפחה': "יום אחד נכנס לסטודיו שלי יהודי אמריקאי, חילוני, שעוסק בייצור בתי מזוזות בארצות הברית. הוא מוכר את מוצריו באתרי אינטרנט וחיפש ספק קבוע למזוזות. בערך שלושים עד ארבעים יחידות בחודש. המחיר הזול ביותר שיכולתי להציע היה 200 שקלים ליחידה. הוא אמר שיחשוב על זה וייצור קשר.

"לאחר תקופה, קיבלתי ממנו הודעה מפתיעה, שאליה צורפה תמונה של מזוזה שמצא באחד האתרים כמו אמזון או eBay, במחיר של כ-30 דולר (בערך 110 שקלים) עם הנחה. בהודעה הוא כתב: 'כמו שדיברתי איתך כשנפגשנו, קשה לי למצוא מזוזות כשרות בארצות הברית במחיר סביר. מכרו לי את הקלפים האלה, ורציתי לשאול אותך – האם דבר כזה יכול להיות כשר? הכתב נראה ממש מוזר, לא כמו של סופר סת"ם…'

"כבר במבט ראשון הבנתי שמדובר בזיוף. אמרתי לו מייד שמזוזה כזו אינה כשרה. כשהתעמקתי בתמונה, היה ברור שבכלל לא מדובר בכתיבה ידנית אלא בהדפסה פשוטה, ששווה אולי 10 אגורות. הכתב? אפילו לא מתקרב לכתיבה ההלכתית המקובלת.

"הוא היה מזועזע, וכתב לי בתגובה: 'זה מה שחשבתי. זה באמת זוועה שמוכרים דבר כזה… הם מוכרים את זה ב-50 דולר, ואני קיבלתי 50% הנחה חד-פעמית'.

תעודת ה'כשרות' למזוזה שאינה שווה את הנייר שעליו היא מודפסת

"כשביקשתי ממנו לשלוח לי את הקלף כדי להראות אותו לאחרים ולמנוע מהם ליפול בפח, הוא השיב בצער: 'לצערי, כדי לקבל את הכסף שלי חזרה, אני חייב להחזיר להם את המזוזה'. אבל התמונה נותרה אצלי, ואני משתמש בה עד היום כדי להמחיש ללקוחות שמחפשים מזוזות במחירים נמוכים בצורה קיצונית: 'אם אתם רוצים זול – אתם עלולים לקבל דבר כזה. אבל זה חסר כל ערך הלכתי'".

האם יש דרך לגלות זיופים גם בלי להיות בקיא בתחום?

"בהחלט. כשאנשים באים אלי לבדוק מזוזות, אני מדגים להם בצורה פשוטה את ההבדלים בין מזוזה כשרה לבין מזוזה מזויפת. אני לא גובה על כך תשלום, אלא רק מראה להם איך נייר נחתך בקלות לעומת קלף אמיתי, ואיך דיו שמודפס על נייר מגיב למים, לעומת כתב אמיתי על קלף, שאינו נמחק".

נתקלת בעוד מקרים של זיופים?

"אישית לא, אבל שמעתי מחברים בתחום על מקרה שאירע בלוד לפני כשנתיים. זייפן הצליח לייצר מזוזות מזויפות באמצעות חותמות או מדפסות מיוחדות, תוך שינוי קל של האותיות בכל מזוזה כדי לטשטש את הדפוס החוזר. מכוני הבדיקות מזהים בדרך כלל דפוס קבוע של כתיבה, ולכן הוא שינה מעט כל מזוזה, כדי שהזיוף לא יתגלה בבדיקה. אבל בסופו של דבר, הוא נתפס.

"ומה עם כל אלה שעדיין לא נתפסו?" שואל בלוטניק. "אין לדעת כמה מזוזות מזויפות מסתובבות בחוץ, ואין ספק שהזייפנים רק הולכים ומשתכללים…"

במהלך הכנת התחקיר הגיעה לידי 'משפחה' התכתבות בין בכיר במשק לבין אחד מרבני ישראל, ששמו שמור במערכת בשל הרגישות.

מתברר כי אותו בכיר רכש יותר מאלף זוגות תפילין במחיר שנע בין שבע מאות לאלף שקלים לזוג – מחיר נמוך יחסית שהעלה חשד. מטרת הרכישה? לא בהכרח לזיכוי הרבים. כפי שהודה בפה מלא, המניע העיקרי היה יחסי ציבור. "רצינו לקנות את זה כדי להראות נוכחות בשטח", כתב.

המחיר החריג עורר את חשדו של הרב, והוא מיהר להסב את תשומת ליבו של התורם לעניין. אך הלה, שהמטרה העיקרית שלו הייתה תיעוד חלוקת התפילין לחיילים בשטח, לא התרגש כלל מהאפשרות שמדובר בתפילין בעייתיות ובכך שהוא בעצם מכשיל אחרים.

למרבה המזל, בסופו של דבר החליט הבכיר לשלוח את התפילין לבדיקה. נכון לרגע ירידת הכתבה לדפוס, טרם התקבלו התוצאות, אך אפשר לנחש שהן לא יהיו מעודדות.

המציאות שנחשפה כאן מטרידה במיוחד. יהודים שביקשו, גם אם ממניעים יח"צניים, לזכות את עם ישראל – עלולים לגלות שיצאו נפסדים. גרוע מכך, הרכישה ההמונית של תפילין פסולות רק מחזקת את השוק האפור, ומעודדת ייצור נוסף של תפילין שאינן כשרות – משום שיש להן קונים.

מחריד, אך חשוב שנדע על כך כדי שהפעם הבאה תיראה אחרת.

תפילין שחזרו לאור לאחר שנים

למרות התמונה המטרידה שנחשפה, ישנה גם קרן אור גדולה: המלחמה הביאה להתחזקות רוחנית עצומה. רבים חזרו להניח תפילין לאחר שנים, מאות ואלפים החלו להניח תפילין לראשונה בחייהם, והתעוררות אדירה נרשמת גם בקרב חיילים וגם בקרב הציבור הרחב. בתוך כל החששות והאתגרים – אפשר לראות את ניצוץ האמונה ניצת מחדש ומאיר את הימים הקשים באור של חיבור עמוק למסורת ולערכים.

הרב ישראל יוד ממכון 'פאר' מספר על הקשר בין המלחמה להתחזקות ברכישת תפילין ומזוזות. "היה ילד שהגיע לגיל בר מצווה בתקופת המלחמה, והחליט על דעת עצמו שאת כל הכסף שקיבל לבר המצווה – הוא תורם לרכישת תפילין לחיילים שאין להם.

"אין ספור חיילים סיפרו לנו שהם מאמינים שניצלו בזכות התפילין. הם ראו בכך סמל רוחני שמלווה אותם בקרב, ומתוך כך מאות ואלפי חיילים נוספים ביקשו להתחיל להניח תפילין.

"בשנה האחרונה", הוא מוסיף, "הגיעו אלינו אימהות רבות שביקשו לבדוק את התפילין של בניהן החיילים, וגם נשים רבות שרצו לוודא שהתפילין של בעליהן כשרות. באופן רגיל, יש לנו מלאי של תפילין חלופיות, המשמשות אנשים שמביאים את התפילין שלהם לבדיקה ותיקון. אבל בתקופת המלחמה, הצורך גדל פי כמה. נדרשנו להעביר תפילין חלופיות לחיילים לתקופות ממושכות, עד שישובו הביתה מהשירות הצבאי.

"חיילים רבים, וגם אזרחים, מצאו את התפילין הישנות שלהם בארון – מאז הבר מצווה, ללא שימוש. בעקבות המלחמה, רבים מהם חזרו להניח תפילין. היו אף חיילים שבתוך הטנק קיבלו עליהם קבלה אישית: להניח תפילין בכל יום".

ואם כבר בעניין תפילין עסקינן, הרב יוד מבקש להאיר על נושא חשוב מאין כמותו: שכחת תפילין. "זה עניין שכמעט לא עוסקים בו וזה חבל", הוא אומר. "במהלך השנים החזרתי אלפי זוגות תפילין לבעליהם, אך עדיין הצטברו אצלנו כ-600 זוגות תפילין שאיש לא דרש אותם. חשוב לעורר את הציבור להבין את גודל ההפסד – גם של הממון וגם של חפצי הקודש העומדים יתומים".

האם יש פתרון לאיום הגובר?

נראה כי למרות ניסיונות פיקוח, התופעה רחוקה מלהיעלם. כל עוד אין רגולציה מחייבת וענישה מספקת נגד זייפנים, הציבור הרחב ימשיך להיות חשוף להונאות. הדרך להילחם בכך היא מודעות ציבורית גבוהה יותר ושימוש במערכות בקרה קפדניות יותר.

אם יש מסקנה אחת מהתחקיר הזה, היא ברורה: בתחום תשמישי הקדושה – אמון זה לא מספיק. חובה לבדוק. כי בלי זה, הקדושה הופכת למזויפת.

כדי להימנע מהונאות, מומחים ממליצים

1. לרכוש בחנויות מוכרות עם פיקוח הלכתי
2. לבקש תעודת כשרות מוכרת ממכון ידוע
3. לבצע בדיקות מדגמיות, לשלוח לסופר סת"ם בלתי תלוי לבדיקה
4. לשאול רב או מומחה בתחום לפני רכישת תשמישי קדושה באופן מקוון
5. להימנע מקנייה במחירים נמוכים במיוחד. זה עשוי להעיד על זיוף