מסמכים מודיעיניים שנתפסו בעזה חושפים: הפגישה הגורלית בין חמאס לכוח קודס בספטמבר 2021 סימנה את הדרך למתקפה הרצחנית | התיאום האיראני, התקציבים שהוזרמו, ומבצע שומר החומות שהפך לתרגיל באש חיה לקראת המערכה הגדולה | חשיפה בלעדית של 'משפחה': הפרטים המלאים מהמסמכים שנפלו לידי צה"ל ומתפרסמים כאן לראשונה
המסמכים הסודיים נחשפים: כך תוכנן טבח שבעה באוקטובר
ספטמבר 2021, ביירות.
איסמעיל קאא'ני, מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה האיראניים, ישב בחדר סגור עם בכירי חמאס. מבצע שומר החומות הסתיים לא מכבר, ובצד העזתי-איראני כבר עסקו בהפקת לקחים. המסקנה שהתקבלה הייתה חד משמעית: הכאוס שישראל נקלעה אליו בעקבות המבצע מוכיח שהגיעה השעה למה שכינו "המערכה הגדולה"; מערכה שהעולם יכיר, שנתיים אחר כך, כטבח שבעה באוקטובר.
“חרב ירושלים (שומר החומות) הייתה נקודת מפנה במאבק נגד היהודים הגזלנים", נכתב במסמך סודי של הזרוע הצבאית של חמאס, שנשלח לאחד מבכירי התנועה זמן קצר לאחר המבצע. “המערכה הייתה שלב משמעותי בהשפלה ובביזוי של בני ציון מידי לוחמי הג'יהאד, בדרך לשלב הבא: חיסול הישות הציונית והסרת קיומה מן האדמה".
פחות משנתיים אחר כך התוכנית הפכה למציאות עקובה מדם.
הפגישה עם בכירי כוח קודס בספטמבר 2021 נועדה להפיק לקחים ממבצע שומר החומות כהכנה למה שהוגדר כ"שלב הבא": מתקפת שבעה באוקטובר. בדיון הציגה הנהגת חמאס לאיראנים תמונה מעודדת מבחינתם: הפגיעה הישראלית בארגון הייתה שולית בלבד. הדגש הושם על כישלונה של ישראל לחסל את תשתיות המפתח של חמאס – ה"מטרו" (מערכת המנהרות התת קרקעיות), המנהרות ההתקפיות ומרכזי הפיקוד הקריטיים של הארגון. בעוד שבישראל שידרו ניצחון והתפארו בפגיעה חמורה, בחמאס ידעו שהמציאות בשטח שונה לחלוטין, והבינו שהקרקע מוכנה לשלב הבא.
הצלחת התיאום המודיעיני בין חמאס לאיראן בשומר החומות לא הסתכמה רק בניצול נקודות התורפה הישראליות, אלא סללה את הדרך להעמקת שיתוף הפעולה.
ב־1 ביולי 2022 דיווח איסמעיל הניה ליחיא סנוואר על מפגש חשאי שאירגן חאג' רמצ'אן, בכיר כוח קודס, עם מזכ"ל חיזבללה, חסן נסראללה. במפגש הונחו שלושה תרחישים אפשריים על השולחן: מערכה אסטרטגית רחבת היקף בהשתתפות כל גורמי ציר ההתנגדות (למעט איראן עצמה) מערכה מצומצמת יותר בהשתתפות חלקית של הציר, או מתקפה של חמאס לבדו לפי המסמך, שאנחנו חושפים כעת בפרסום ראשון, נסראללה לא היסס והביע תמיכה נחרצת בתרחיש הראשון. כלומר, באופציה הרדיקלית ביותר. "הנתונים והנסיבות מאשרים שזהו תרחיש ריאלי ובר השגה", קבע מזכ"ל חיזבללה שהיה משוכנע שהגיע הרגע לשלב הבא בלוחמה בישראל.
המסמכים החשאיים שנתפסו על ידי צה"ל בלחימה בעזה חושפים תמונה מטרידה: מתקפת שמחת תורה לא הייתה מהלך שגובש בחודשים שקדמו לה, אלא חוליה נוספת בתוכנית ארוכת טווח שהחלה כבר בשנת 2011, עם שחרורו של יחיא סנוואר בעסקת שליט.
התוכנית הזו התפתחה בשלבים. ממבצע עופרת יצוקה דרך צוק איתן וכלה בשומר החומות, ששימש למעשה כתרגיל מקדים לאירועי אוקטובר 23'. בסבלנות שיטתית, בתכנון מדוקדק, בניית תשתיות, והזרמת מאות מיליוני דולרים ממקורות איראניים, הגיעה התוכנית לשיאה, בדיוק לפי התסריט שסנוואר ואיראן שרטטו מראש.
סדרת מסמכים נדירה שנפלה לידי צה"ל בלחימה ברצועת עזה ומתפרסמת כאן לראשונה באישור הצנזורה הצבאית, חושפת את ההכנות השיטתיות והמדוקדקות של חמאס לטבח הנורא.
המסמכים כוללים התכתבויות חסויות בין ראשי חמאס לבכירי כוח קודס האיראני, מסמכי תכנון מבצעיים ותיעוד העברות כספים, כולם מציירים תמונה מצמררת של מבצע שנרקם במשך שנים. מהאימונים המיוחדים שנערכו באיראן, דרך הקמת יחידות קומנדו מובחרות ועד הקמת מערך הברחות ימי ויבשתי מתוחכם, כל שלב תוכנן בקפידה.
אך מעל לכל, המסמכים מוכיחים תיאום הדוק בין חמאס לאיראן וחיזבאללה, לקראת מה שהוגדר בתיעודים הסודיים כשלב הסופי: “חיסול הישות הציונית".
הבסיס האיראני:
מימון, אימונים והשפעה
(2020-2014)
אחד המסמכים המרכזיים, מתאריך 30 ביולי 2020, נושא את חתימתו של אבו אלבראא' (סגן ראש הזרוע הצבאית של חמאס, מרואן עיסא) ומפרט את ממדי הסיוע הכספי שהעניקה איראן לחמאס. לפי המסמך, בין יולי 2014 ליולי 2020 העבירה איראן 154 מיליון דולר לזרוע הצבאית של הארגון, לצד הברחות של אמל"ח מתקדם ויקר, שהיו נדבך משמעותי בבניית כוחו הצבאי של חמאס לקראת העימות הבא.
עם זאת, הזרמת הכספים האיראנית לא הייתה רציפה. בשנים2017 ו־2018 חלה הפסקה מוחלטת בהעברות הכספים, על רקע משבר חריף ביחסי חמאס-איראן. הסיבה: התחממות היחסים בין חמאס לסעודיה, שהובילה לקרע עם טהרן.
המשבר התלקח בעקבות תמיכת חמאס בלגיטימיות של נשיא תימן, מנצור האדי, לאחר השתלטות החות'ים – שלוחי איראן – על הבירה צנעאא'. אך אירוניה היסטורית הפכה את התמונה : חמש שנים לאחר מכן, אותם חות'ים הפכו לאחת הזרועות המרכזיות במערכה נגד ישראל ולבעלי הברית הבולטים של חמאס, כחלק מציר ההתנגדות האיראני.
במקביל לתמיכה הכספית החלה איראן בבניית יכולות מבצעיות מיוחדות. המסמכים חושפים את קיומה של יחידה בשם "יחידת הצל" – יחידה מובחרת של הזרוע הצבאית של חמאס שפעלה בפיקוח ישיר של יחיא סנוואר. מסמך מודיעיני מנובמבר 2019 מתעד את שליחתם החשאית של ארבעה מלוחמי היחידה לאיראן, דרך טורקיה, "לאימון מיוחד ברמה הגבוהה ביותר להטסת כטב"מים צבאיים". המסמך מדגיש כי "המשימה הזו הגיעה עם הנחיות סודיות ממשמרות המהפכה האיראניים" במטרה "לפתח את היכולות של חברי העילית של גדודי אלקסאם".
את המערכת המורכבת הזו ניהל מטעם האיראנים סעיד איזדי, המכונה חאג' רמצ'אן, ראש ענף פלסטין בכוח קודס. המסמכים מתארים אותו כדמות מפתח שפיקחה על העברות הכספים, אישרה את תוכניות האימונים, וניהלה את מערכת היחסים העדינה בין כל הגורמים המעורבים.
בתקופה זו גם התגבשה השליטה האיראנית במוקדי קבלת ההחלטות בחמאס. במסמך מדצמבר 2016 אפשר לראות שאיזדי משתמש בכוח הכלכלי כמנוף לחץ, ומתנה העברות כספים באישורים של בכירים ספציפיים בתנועה. "אם יגיע היום שתתקבל החלטה להפסיק את הסיוע ולנתק את הקשרים, אנחנו נעדכן אתכם על כך ישירות, בשקיפות מלאה וללא בושה", כתב איזדי למחמד אלצ'יף, בביטוי מובהק לכוח שצבר.
זו הייתה התשתית שעליה נבנתה מאוחר יותר תוכנית המתקפה הגדולה: מערכת מימון מסודרת, יכולות מבצעיות מיוחדות, ומנגנון שליטה איראני אפקטיבי בהנהגת חמאס.
התוכנית מתגבשת: מ'שומר החומות' לתוכנית האב (2021)
“התוצאות החשובות ביותר של כל מלחמה הן כפיית רצון, ואתם השגתם זאת במלחמה הזו", הצהיר איסמעיל קאא'ני, מפקד כוח קודס האיראני, בפני בכירי חמאס בפגישה הדרמטית בספטמבר 2021.
קאא'ני, ששימש כשליח העליון של טהרן לניהול המערכה עם ישראל, לא הסתיר את שביעות רצונו. "האויב איבד יציבות אפילו בתוך שטחי 48'", הוסיף, כשהוא מתייחס למהומות הקשות שהתפרצו בלוד, רמלה, עכו וערים מעורבות נוספות במבצע שומר החומות.
לפי התיעוד שנחשף האיראנים לא ראו בירי הרקטי בלבד את ההישג המרכזי של חמאס. הם סימנו את ההתקוממות מבפנים, את הפגיעה בתחושת הביטחון של האזרחים היהודים, ואת ערעור המרקם החברתי בתוך ישראל – כחלק מההצלחות המשמעותיות של המבצע.
קאא'ני שיבח את הדרך שבה חמאס הצליח להצית את השטח וליצור זירה נוספת בתוך מדינת ישראל עצמה, תוך ניצול קווי השבר החברתיים. מבחינת טהרן זו הייתה הוכחה לכך שהשלב הבא, "המערכה הגדולה", יהיה לא רק אפשרי, אלא בעל סיכויים גבוהים לשבור את ישראל מבפנים.
כאמור, למפרע התברר ששומר החומות כולו היה מבצע איראני שתוכנן כמבצע המקדים ל"מערכה הגדולה". בימי העימות במבצע שומר החומות אנשי חמאס למדו הכל. וישבו וכתבו. הם למדו את המודיעין הישראלי, הם למדו את העורף הישראלי, הם בדקו את התמודדות מערכות ההגנה בתרחישים של ירי מוגבר, הם הבינו איך להצית את הערים המעורבות. שבועיים של אימונים באש חיה.
האיראנים לא הסתפקו בהצהרות. הם מיהרו לגבות את המחויבות שלהם בכסף. כבר ב־31 במאי 2021, ימים ספורים לאחר סיום מבצע שומר החומות, שלח סעיד איזדי, בכיר כוח קודס ואחראי על תיק פלסטין, מכתב לאיסמעיל הניה ובו הודיע על הקצאת סכום נוסף של 10 מיליון דולר לטובת הזרוע הצבאית של חמאס.
אך חמאס דרש הרבה יותר: ב־5 ביוני 2021 שלחו יחיא סנוואר, מוחמד דף (אלצ'יף) ומרואן עיסא מכתב דחוף לאיזדי ובו ביקשו סיוע איראני מיידי לשיקום יכולותיהם הצבאיות. בפנייה חריגה הם אף ביקשו ממנו להתערב ישירות עם המנהיג העליון של אירן, עלי ח'אמנאי, כדי להבטיח העברת חצי מיליארד דולר – סכום עתק שהיה אמור להינתן לאורך שנתיים – במטרה לבנות מחדש את כוחם אחרי המבצע.
המסמכים מראים כי האיראנים ראו בחמאס נכס אסטרטגי והבינו שההשקעה הכספית ההולכת וגדלה היא מפתח לשלב הבא בתוכניתם.
בעקבות הפגישה החל תהליך מואץ של בניית כוח. בדצמבר 2022 תיעד מכתב ממרואן עיסא לסנוואר ולאלחיה הסכמה עם האיראנים על תקציב חודשי בסך שבעה מיליון דולר "כדי להתכונן לעימותים מסוג זה". המכתב גם חושף לראשונה את מערך ההברחות המתוחכם שתוכנן: נתיב יבשתי דרך תימן, באמצעות רשת מבריחים מהימנה, ואפילו, תחזיקו חזק, תוכנית להברחות בים באמצעות צוללת.
בכירי חמאס לא הסתפקו בכוח שנבנה בעזה. ב־22 במאי 2022 התכתבו ח'אלד משעל ומרואן עיסא ותכננו להקים כוח פלסטיני משמעותי בלבנון. על פי המסמכים איזדי הסביר למשעל כי "הקמת פרויקט למען הפלסטינים בלבנון הוא לא רק החלטה, אלא למעשה שוכנת בלב ליבה של הפילוסופיה שלנו בהכנסת כל הלאומים לטובת הפרויקט לשחרור פלסטין".
התוכנית הייתה שאפתנית: בשלב ראשון ייקלטו בלבנון אלפיים לוחמי חמאס, במגמה להרחיב את ההיקף לעשרת אלפים לוחמים. הפיקוד על הכוח החדש היה אמור להיות מתואם עם כוח רדואן של חיזבללה, וחמאס יהיה אחראי על גיוס פעילים מהאוכלוסייה הסונית בלבנון. איראן התחייבה לממן את הפעילות, האימונים וההתחמשות.
אך כאן התגלעה מחלוקת פנימית חריפה בתוך חמאס. משעל התנגד שהכוח החדש יהיה כפוף להנהגת חמאס ברצועת עזה וטען שהנהגת החוץ, בראשותו, היא שצריכה לנהל את המערך בלבנון. במכתבו לעיסא הוא מתאר ויכוחים סוערים עם איזדי בנושא וממליץ "לא להקשיב לחאג'".
המחלוקת על הכוח בלבנון שיקפה מאבק עמוק יותר על השליטה בארגון. איזדי פעל נמרצות להרחיק ממוקדי קבלת ההחלטות גורמים שנתפסו כמתנגדים להכפפת התנועה לשליטה האיראנית, ובראשם משעל. ביולי 2021 הוא כתב לסנוואר: "למרבה הצער האח אבו אלוליד (משעל) והמדיניות השגויה הזו נושאים באחריות לרבים מהכשלים והבעיות שהתרחשו בציר ההתנגדות".
במקביל להקמת הכוח הצבאי של חמאס בלבנו, הפעילה איראן מהלך אסטרטגי נוסף: חידוש הקשרים בין חמאס למשטר אסד בסוריה. היחסים בין הצדדים נותקו בשנת 2011 בעקבות תמיכת חמאס באופוזיציה הסורית במלחמת האזרחים, אך עבור טהרן חידוש הברית היה מרכיב הכרחי בחיזוק ציר ההתנגדות.
כדי לכפות על חמאס להיענות לדרישה הפעילה עליו איראן לחץ כלכלי חסר תקדים. מסמך מספטמבר 2022 שנחשף כעת, מתעד דיווח של איסמעיל הניה ליחיא סנוואר, ובו הוא מציין כי איראן עצרה לחלוטין את הזרמת הכספים לחמאס לארבעה חודשים במטרה לאלץ את ההנהגה להחזיר את היחסים עם משטר אסד למסלול.
המהלך האיראני נשא פרי, ובסופו של דבר חמאס נכנע ללחץ וחידש את קשריו עם דמשק כחלק מהתוכנית הרחבה לשלב הבא במאבק בישראל.
המסמכים שנחשפים כעת מציירים תמונה רחבה ומטרידה של המעורבות האיראנית ברצועת עזה, החורגת בהרבה מעבר לסיוע הצבאי. לצד מימון חמאס והזרוע הצבאית פעלה איראן במקביל לביסוס השפעה תרבותית עמוקה ברצועה: תהליך שהוגדר במסמכים כ"שיעיזציה של החברה".
מסמך של הוועדה הפלסטינית ליום אל-קודס העולמי חושף תוכנית רחבת היקף בשווי5.5 מיליון דולר, שמטרתה לחזק את הנוכחות האידאולוגית והדתית של איראן בקרב הציבור בעזה. התוכנית כללה:
מיזמים חינוכיים ותרבותיים להפצת ההשקפה השיעית;
חלוקת מלגות ללימודים במוסדות הקשורים לאיראן;
אירועי ספורט מגויסים, כולל טורניר כדורגל שהתקיים ברוח האידאולוגיה האיראנית;
לפי המסמך כלל הפרויקטים מומנו במלואם על ידי איראן, במטרה לטשטש את ההבדלים הדתיים ולחזק את מעמדה של טהרן כסמכות העליונה בקרב האוכלוסייה הפלסטינית.
השליטה האיראנית הגיעה גם לתקשורת בעזה. מסמך סודי ממאי 2023 חושף כי איראן מימנה בסכום חודשי של 120 אלף דולר איגוד של תחנות רדיו הקשורות לחמאס, לג'יהאד האסלאמי ולחזית העממית. האיגוד, שהוקם ב־2014, הוגדר כ"נאמן לציר ההתנגדות" ושידוריו נועדו לתמוך במסרים האיראניים.
המעורבות האיראנית לא הסתכמה רק ברצועת עזה. המסמכים שאנחנו חושפים כעת לראשונה מלמדים כי איראן הפעילה את חמאס גם נגד מצרים בניצול רשת המנהרות ברפיח לביצוע פיגועים קטלניים.
מסמך מודיעיני סודי מתעד שמחמוד עבד אלכרים סעיד כרם, פעיל חמאס בכיר, הופעל ישירות על ידי משמרות המהפכה האיראניים ,חצה את הגבול באמצעות מנהרה תת קרקעית ויצא מעזה לביצוע פיגוע נגד הצבא המצרי.
המסמך קושר אותו ישירות לפיגוע הרצחני שאירע ביולי 2020 סמוך לכפר ראבעה, כ־30 קילומטרים מתעלת סואץ, שבו נהרגו 40 אנשי כוחות ביטחון מצריים.
הממצאים הללו מאירים באור חדש את היקף המעורבות האיראנית וממחישים שטהרן לא רק חימשה ואימנה את חמאס אלא אף רתמה אותו להרחבת חזית הטרור נגד מדינות נוספות במזרח התיכון, ובראשן מצרים.
החמצת המאה
המסמכים שנתפסו בעזה חושפים כישלון מודיעיני כפול ומדאיג. לא רק שישראל כשלה בזיהוי ההכנות למתקפת שבעה באוקטובר אלא שהיא גם לא פענחה את המשמעות האמיתית של מבצע שומר החומות – מבצע שנתפס בישראל כהצלחה, אך בפועל שימש תרגיל באש חיה, שתוכנן בקפידה על ידי איראן וחמאס.
בזמן שבישראל חגגו את הפגיעה בתשתיות חמאס, בבונקרים של כוח קודס האיראני ובמפקדות חמאס בעזה שקדו על ניתוח המערכה והסקת מסקנות לקראת הצעד הבא. התוצאה: ישראל שידרה ביטחון וניצחון, בזמן שחמאס נערך לביצוע המהלך הרצחני ביותר בתולדות המדינה.
בעוד בכירי הצבא והדרג המדיני בהובלת נתניהו התגאו בהישגי המבצע, ישבו בכירי חמאס עם מפקדי כוח קודס האיראני ולמדו בדיוק מה עבד: איך שרדה מערכת המנהרות, איך הגיב העורף הישראלי לירי מסיבי, איך התמודדו מערכות ההגנה ואיך התלקחו הערים המעורבות. שבועיים של לימוד מעמיק של נקודות התורפה הישראליות, שהובילו למסקנה: ישראל פגיעה והגיעה העת ל"מערכה הגדולה".
בשנתיים הבאות, בזמן שישראל הייתה משוכנעת כי חמאס נחלש, נרקמה מתחת לפני השטח תוכנית מורכבת, חובקת אזור, שהתקדמה שלב אחר שלב – ממש מתחת לאפה של קהילת המודיעין הישראלית.
המסמכים שנחשפים כאן מציגים תמונה ברורה ומטרידה: מאות מיליוני דולרים הוזרמו מחסות איראנית, לוחמי חמאס יצאו לאימונים מיוחדים באיראן, יחידות קומנדו מובחרות הוקמו ומערך הברחות משוכלל התפרס ביבשה, באוויר ובים – עד לרמה של תכנון לשימוש בצוללת.
השאלה המטרידה מכל היא כיצד כל הסימנים הללו: המימון האיראני המסיבי, התיאום ההדוק עם חיזבללה, הקמת הכוח הצבאי של חמאס בלבנון, ומערך ההברחות המשומן – לא הדליקו נורות אדומות במודיעין הישראלי.
כיצד, למרות כל הנתונים שנערמו, ישראל המשיכה לפעול מתוך ההנחה שחמאס מורתע?
כיצד, בזמן שבכירי חמאס תכננו מתקפה חסרת תקדים, בישראל דבקו באשליית ההרתעה? והשאלה הקשה ביותר:
אם כל זה קרה לנגד עינינו – האם ייתכן שזה יכול לקרות שוב?
