גיוואלד

אבא שלי אמר לי: 'הבעיה המרכזית שלנו היא בית המשפט העליון'

"יו"ר סיעת 'שלומי אמונים' ח"כ מאיר פרוש עומד כבר יותר משלושה עשורים בחזית המאבק נגד רדיפת מערכת המשפט את לומדי התורה. הוא הוביל עם אביו את עצרת המיליון בשלהי המילניום הקודם, הפיק בעשור הקודם את הפגנת הרבבות בתקופת 'ממשלת האחים' בנט ולפיד, ועכשיו הוא ניצב בראש המערכת שמנהלת קרב מאסף על מעמדם של בני הישיבות ועולם התורה | שעות ספורות לפני התכנסות היהדות החרדית ברחובה של עיר הקודש הוא מספר לשלומי גיל איך הכל התחיל, למה הוא חושב שהרפורמה המשפטית חיונית כל כך ומה אמר לשר הביטחון בוגי יעלון שניסה לשכנע אותו לתמוך במתווה פשרה | ריאיון לוחמני

צילום: פלאש 90, לע"מ, פורום אחד, קובי גדעון, אלי סגל,

בליל יום שלישי האחרון, יממה וקצת לפני שמאות האלפים עשו דרכם לירושלים, ישב ח״כ מאיר פרוש בסלון ביתו ולא נח לרגע. הטלפון האישי שלו לא מפסיק לצלצל. גם של עוזריו ויועציו. מסביבו רוחשת התכונה בעוצמות שקשה לתארן. הוא עובר משיחה לשיחה, מנווט בין הדרכה לנציגי הציבור בשטח ועד לשוטרים, ולהבדיל, מאריך בשיחות עם בני ביתם של גדולי וצדיקי הדור, מכל החוגים והעדות.

"לא עשה מספיק". ראה"מ נתניהו וח"כ פרוש

קשה שלא להביט ביהודי הזה, שכבר ראה הכל בחייו, ולא להתפעל מהרוח הפועמת בו. פרוש אינו יהודי צעיר. לפני חודשים ספורים החל את שנתו השבעים, עד מאה ועשרים. בשבוע האחרון נראה היה שהוא השיל מעצמו עשרות שנים ושב להיות העסקן הצעיר, חסר העכבות, שפועל בכל כוחו לקיים את מעמדות הענק של היהדות החרדית.

עכשיו, הוא שב בגלגל הזמן חצי יובל אחורה, אל העצרת ההיא, הראשונה, בשנת תשנ״ט, נגד בג״ץ. אז התייצבו כחצי מיליון יהודים חרדים כדי לומר לבג״ץ די לרדיפת היהדות החרדית. העצרת ההיא הכתה בהלם את רשויות המדינה, שלראשונה הבינו כי חי פה ציבור שלא מוכן לשבת בשקט כשערכיו הבסיסיים נרמסים.

״העצרת ההיא הייתה מכוונת נגד בג״ץ והמערכת המשפטית, וגם זו״, הוא אומר בריאיון בלעדי ל׳משפחה׳. ״אין הבדל ברדיפה נגדנו. נזכרתי השבוע ברגע מכונן מצעירותי. אני זוכר את עצמי יושב בכיכר השבת במוצאי שמחת תורה, באירוע הקפות שניות ש׳אגודת ישראל׳ הייתה מקיימת מדי שנה. העצרת הזו נוסדה בשליחות הרב מבריסק שביקש למנוע מיהודים חרדיים ללכת ל׳היכל שלמה׳.

״בעצרת הזו אבא שלי כותב לי פתק, עדיין יש לו אותו. ׳הבעיה המרכזית שלנו הוא בית המשפט העליון׳, כתב אבי מורי, הרב מנחם פרוש זצ״ל, בפתק ההוא. ׳הם אלו שיהיו לנו לרועץ בכל תחומי החיים שלנו׳.

״זה לא טקסט מעכשיו אלא מלפני שלושים שנה. את מה שאבי הבין אז, היום מבינים כולם. הוא פעל אז להוציא את הציבור החרדי כולו לעצרת הענק נגד בג״ץ כי הוא זיהה היטב שמשם תבוא הרעה. השנים חלפו והתברר ששום דבר לא השתנה. משם יוצא הכל, משם מתנהלת הלחימה נגד כל דבר שבקדושה.

״ולכן, גם העצרת מתקיימת בהגדרה נגד מערכת המשפט, שהיא הרודפת הגדולה ביותר של היהדות החרדית. שום דבר, לצערי, לא השתנה״.

ישאל השואל, ואני בטוח שאתה מכיר את השאלה, מה עניין בג״ץ או המערכת המשפטית? היה לכם הסכם קואליציוני ברור עם נתניהו. הוא לא עומד בו. למה המחאה היא נגד המערכת המשפטית?

״אמרתי מהיום הראשון שאת האצבע המאשימה אני מפנה ליועצת המשפטית לממשלה. היו שביקרו אותי על זה, כאילו אני לא רוצה להאשים את נתניהו. אומר כך: נתניהו לא עשה מספיק. זה לא היה בראש מעייניו או שחשב שיעביר בהמשך או כל מיני דברים כאלה. אני לא מוציא אותו ׳כולו זכאי׳. ממש לא.

״אבל מי ששם את האצבע על ההדק וכיוון אותה עלינו הוא היועצת המשפטית לממשלה, נציגת המערכת המשפטית. זו קטסטרופה. אותה לא מעניין כלום, רק לרדוף אותנו. היא מפעילה את כולם ואנחנו תקועים בדבר הזה. אני אומר מהיום הראשון שאני לא רואה בדרך הטבע פתרון למציאות הזו. צריכים פה נס של ממש, כי עם היועצת הזו והמערכת הזו שהיא שלוחה שלה – פתרון בדרך הטבע לא יהיה״.

היד המכוונת

מאבק שלא נפסק. עצרת המליון בשנת תשע"ה

פרוש היה שם בכל העצרות. היד המכוונת מאחורי העצרת שארגן אביו המנוח בשנת תשנ״ט והגורם הדומיננטי מאחורי העצרת שהתקיימה לפני אחת עשרה שנה, בשנת תשע״ה, עצרת שנכנסה לספר דברי הימים של היהדות החרדית כ׳עצרת המיליון׳. ״כפי שאמרתי, זו המשכיות של אותה המחאה נגד אותו גוף שרודף את היהדות החרדית״, הוא אומר, ״מתשנ״ט ועד תשפ״ו. הרדיפה אותה רדיפה. המציאות שהגענו אליה כיום היא המשך ישיר של הרדיפה שהחלה אז״.

בכל זאת חלו שינויים ותמורות במהלך השנים האלה. ״אספר משהו שלא רבים יודעים. בעצרת של שנת תשנ״ט ראש הממשלה היה בנימין נתניהו. הוא התקשר לאבא שלי ואמר לו: ׳ר׳ מנחם, אל תעשה שלטים נגד בית המשפט העליון׳. היום, לכאורה, נתניהו היה רוצה שיהיו בעצרת הרבה שלטים נגד בית המשפט העליון. בעבר הוא רצה להגן עליהם. אולי היום הוא מבין שהם הם הבעיה״.

למה העצרת יוצאת לדרכה עכשיו? הרי מעצרם של בחורי הישיבות החל כבר לפני חודשים. מה נשתנה?

״ראשית, ייתכן שחשבו שבחורי ישיבה נעצרו כדי להראות למישהו שהם עושים משהו, שעוצרים, ותכף יירגעו. אבל מהר מאוד גילינו שזה מערכתי. שעוצרים פה בחורי ישיבה על ימין ועל שמאל. היום אתה שומע שהם אומרים בינם לבין עצמם שהם באים לשכונות החרדיות ויש מייד בעיות סביב הדבר הזה, והם שוקלים את צעדיהם, אבל ברור לנו שהם לא הולכים להניח לנו.

״בוודאי שאנחנו נגן על כל אחד שנעצר. כי למה הוא נעצר? בגלל שנשמע להוראת גדולי ישראל. אבל כשאתה עוקר מישהו מהסטנדר, זה שלב חמור הרבה יותר. אם זה הסיסטם, חייבת להיות מחאה אדירה״.

האם היה מורכב לקבל את תמיכת כלל החוגים והקהילות בעצרת הנוכחית?

״זה שיש חילוקי דעות זה דבר טבעי ולגיטימי, אבל לא בעניין העצרת. כאן כולנו מאוחדים. כולם מבינים שחייבת להיות כאן אמירה ברורה מאוד של כלל היהדות החרדית. יש ניואנסים שונים, ועד שאתה מסכים לעצם הכינוס עצמו יש כאלו שאומרים אולי נצליח קודם בזירה הפרלמנטרית, וכאלו שחושבים אחרת, וזה בסדר שיש הבדלים.

״אבל כשנמצאת הנוסחה וכולם מסכימים עליה, זה לא מורכב. פשוט שאנחנו מאוחדים לחלוטין בדבר הזה. חשבנו לקיים אותה כבר לפני כמה שבועות, מסיבות שונות זה לא צלח. בשבוע שעבר, שנעצר הבחור מ׳עטרת שלמה׳, מרן הגר״ד לנדו שמע והיה מזועזע. הוא היה במרחקים ומייד טלפן להגרמ״ה הירש, ומשם זה התכנס לפעולה.

״המעצר של הבחור הוא הטריגר, כי הבנו שהם ממש הולכים למחוזות של לעקור את התורה. לקחת בחור שהתורה היא כל חייו מראה שהם במשימה של להרוס את הכל. זה משהו שאי אפשר להסכים איתו בשום פנים ואופן״.

אחדות המטרה

תפילה, דורון ומלחמה. חכ" פרוש בראיון ל'משפחה', השבוע

כבר לפני חודשים, עם פרישת יהדות התורה מהקואליציה, החליט פרוש שהפרישה אינה מספיקה והחל במחאה עצמאית. את אוהל המחאה שלו הקים מול לשכת היועצת המשפטית בירושלים, שם ישב ושבת רעב ככל שהתאפשר לו מבחינה בריאותית.

שאלתי אותו אם נכון שכל החברים במפלגות החרדיות ינקטו בצעדי מחאה דומים. ״כל אחד עסק בעניין הזה, כל אחד בדרכו״, הוא משיב בדיפלומטיות.

ייתכן שאם הייתה מחאה פרלמנטרית משמעותית יותר, לא היינו מגיעים למצב שבו היהדות החרדית צריכה כולה לצאת לרחובות?

״אני לא מטיל דופי לא בי ולא בחבריי. אנחנו חיים במציאות קשה מאוד ואף אחד מאיתנו לא האמין שכך זה יתגלגל. אני לא חושב שיש מישהו שיכול היה לשרטט ולומר שזה מה שהולכים לעשות לנו. זה שיש להם כוח ועוצמה אנחנו יודעים. אבל שיעשו לנו את זה?

״יש כאלו שמגיבים באופן ספונטני ויש כאלו שמגיבים ביישוב הדעת. כל אחד בדרכו שלו. אני לא מבקר אף אחד מחבריי על דרך הפעולה שהוא נקט. בסופו של יום הגענו לנקודה שכיום כולנו מאוחדים סביב אותה אמירה ברורה: היה לא תהיה״.

הפעם האחרונה שפרוש היה המנוע שהוציא את היהדות החרדית לעצרת ענק הייתה בחורף של שנת תשע״ה. אז הייתה זו ממשלת האחים בנט את לפיד שביקשה לקדם חוקים דרקוניים במיוחד בכל הנוגע לגיוס בני הישיבות.

מה נשתנה?, שאלנו. אחת עשרה שנה חלפו ואנו שוב באותה מציאות.

״באחת עשרה השנים האלו המשיכו לרדוף אותנו בכל הכוח. אבל אז הייתה הפגנה כי לפיד רצה לקדם חוק שיהיו רק 1,800 עילויים וכל השאר יהיו מחויבי צבא. בחסדי ה׳ כיום הצעה כזו לא קיימת בכלל. לא שההצעות שמגיעות עכשיו הן טובות, כי עצם ההסכמה על ויתור על בחורי ישיבות הוא הסכמה שאנחנו לא נוכל להסכים לה, אבל זה לא חמור כמו אז. עובדתית, הגזרה אז הייתה קשה מאוד.

״משמע שכן חלו שינויים בשנים האלה. ועדיין, אנחנו חייבים להילחם על ציפור הנפש שלנו. הצד השווה הוא שהמאבק לא תם״.

בראייה היסטורית, העצרת ההיא של שנת תשע״ה פעלה את פועלה?

״קודם כל היא חישלה אותנו. כל אחד הבין שזה אבן הייסוד של היהדות החרדית. ניסו למצוא כל מיני פתרונות, יעדים וכל מיני נוסחאות. ניסו אז לקבוע ששר הביטחון יכול לתת את הדיחוי אם לשיטתו עומדים ביעדים. אני זוכר שהיה לי ויכוח עם שר הביטחון דאז, בוגי יעלון. הוא התעקש על עמידה ביעדים. היה אז מבצע ׳צוק איתן׳. אמרתי לו ׳אתה מוטטת את חמאס? עמדת ביעדים?׳ והוא אמר כן. ראינו איך הוא עמד ביעדים. אבל מאיתנו הוא דרש לעמוד ביעדים שהוא קבע.

״אנחנו לא מוכנים לשיח הזה ולא ליעדים האלה. קודם כל אנחנו דורשים את מה שהיה לנו כל השנים. אח״כ נדבר. תשיבו לנו את הזכות הבסיסית המוקנית לנו לשבת וללמוד תורה בשקט, בלי שבחורי ישיבות ייעצרו רק כי הם יושבים והוגים בתורה״.

סקפטי ואופטימי

עצרת הענק עוד תדובר רבות ותירשם לדברי הימים כאחד ממעמדות המחאה והתפילה הגדולים ביותר שידע עם ישראל לדורותיו. פרוש לא נח לרגע. ״אנחנו צריכים להיערך לכל״, הוא אומר, ״דורון, תפילה ומלחמה״.

הווי אומר?

״אנחנו בהחלט חייבים להיערך לכך שיבואו עלינו תקופות קשות. קל זה לא יהיה. אבל כמו שדוד המלך אומר בתהילים: ׳כי ברבים היו עמדי׳, כשהיהדות החרדית כולה יוצאת מאוחדת, זה אחרת. כשכל בן ישיבה יראה שיש מאחוריו מיליון אנשים שיוצאים כדי להגן עליו, זה בהחלט משמעותי. ואנחנו אחרי העצרת הזו באים למלחמה מחושלים הרבה יותר״.

כאמור אתה מאוד סקפטי. אתה לא רואה פתרון בדרך הטבע. מה התועלת בעצרת הזו?

״קודם כל, אנחנו יהודים מאמינים בני מאמינים. והן קל כביר לא ימאס תפילת רבים. הלוואי שיתקבלו התפילות של עם ישראל והקב״ה יוציא אותנו מהצרה הזו. וכן, אני בהחלט מתקשה לראות איך זה נפתר בדרך הטבע. זו גזרה ממש, שאני מאמין שרק תפילות יצילו אותנו.

״הרי ברור לכל בר דעת שאנחנו לא נוותר כקוצה של יוד על העקרונות הכי בסיסיים של היהדות החרדית. מנגד גם הגברת הזו, היועצת הזו, לא מתכוונת לוותר. אתה רואה מציאות שהיא מפסיקה לרדוף אותנו? הלוואי. אני מתקשה לראות את זה קורה״.

הממשלה יכולה לפטר אותה. יש גם יוזמות בעניין.

אחדות השורות. ח"כ פרוש עם עמיתיו החרדים במליאת הכנסת

״אתה שמעת שממשלת ישראל יכולה לפטר אותה? אני לא מכיר דבר כזה״.

בעודנו מדברים מגיעות מהכנסת ההדלפות הראשונות של טיוטת חוק הגיוס שמתגבשת ע״י ועדת חוץ וביטחון של הכנסת, בראשות ח״כ ביסמוט. פרוש מסרב להתייחס להדלפת הטיוטה, וכפי שהוא מתעקש לאורך כל התקופה האחרונה לומר: ״אני עדיין לא ראיתי חוק. כשנראה את החוק ומה יש בו, נדע איך להגיב״.

אני שומע על הבדלים משמעותיים בין המפלגות החרדיות לגבי אופן התגובה. יש מי שבמציאות הנוכחית מעדיף שלא יהיה חוק לעומת אחרים שמעדיפים חוק ויהי מה. אם ניקח את שס, על פי הדיווחים גם טיוטת חוק תספיק לה כדי לשוב לממשלה.

״הבדלי דעות וגישות תמיד היו ותמיד יהיו. אני לא מכיר מושג כזה ששס חוזרת לממשלה רק כי יש טיוטה. לא רואה מציאות כזו. גם אם יש הבדלי גישות בינינו, כולנו אנשים חרדים וכולנו נלחמים על התורה שהיא מקור חיינו. גם שס יודעת מה תפקידה בעולם. אני לא רואה אף אחד חוזר לממשלה ולקואליציה אם אין חוק״.

עקרונית אתה בעד חוק גם אם יהיו בו סנקציות או מגבלות שונות ובלבד שיהיה חוק, או שאתה מתנגד עקרונית לכל פשרה?

״אני אגיד את זה באופן הפשוט והברור ביותר: אני לא מתעסק באיך ולמה. אני יודע דבר אחד: אני שליח של גדולי וצדיקי הדור לדאוג ללומדי התורה. יש כלל פשוט: אם אתה שולח אדם לשליחות וכבר מראש הוא יודע שיש מקום שבו הוא יכול לוותר, הוא כבר לא חדור מטרה כמו שליח שיודע שאין שום פשרה. שאין לו ברירה. כך אני פועל בשם משלחיי. בלי שום כוונה לשום פשרה.

״אנחנו כנציגים לא צריכים לדעת איך ומה, על איזה סעיף להסכים ועל איזה לא. אני, יש לי מטרה אחת, והיא ברורה מאוד: שכל אחד שחפצה נפשו לשבת וללמוד תורה יוכל לעשות זאת בלי שום רדיפה. אם תגיע הצעת חוק, גדולי ישראל יחליטו מה שיחליטו. זו החלטה שלהם. מה יהיה אם לא נגיע לזה? גדולי ישראל לא אומרים לנו מה יהיה אם. השאיפה שלנו היא לקבל את מה שמגיע לנו. אם ניכשל גדולי ישראל יחליטו כיצד לנהוג״.

בוא נסכם. העצרת הראשונה נגד בית המשפט העליון הייתה הסנונית הראשונה. בשנת תשע״ה שוב יצאו מאות אלפים לרחובות וברוך השם הגזרה חלפה מעלינו. איך אתה רואה את העתיד?

״אנחנו במציאות שונה, ברוך השם, משנת תשע״ה. אז היהדות החרדית באמת הייתה שבורה מאוד מעצם המציאות שאומרים לנו קחו 1,800 בחורים ואנחנו לוקחים את כל השאר. איחדנו כוחות והעצרת אז הבהירה שמציאות כזו לא באה בחשבון. העצרת של השבוע גם היא באיחוד הכוחות של היהדות החרדית כולה והיא מבהירה קבל עם ועדה שאין שום מקום לפשרה כאשר פוגעים בבני הישיבות ומושכים אותם מהסטנדר אל הכלא".

לסיום, העצרת היא בבחינת דורון, תפילה או מלחמה?

״זו תפילה. לא מלחמה ובוודאי לא דורון״.

תהיה מלחמה?

״אני לא נביא ולא בן נביא. המציאות שאליה נקלענו בהחלט יכולה להוביל לריב אחים רציני ומשמעותי. והיא מציאות לא פשוטה. אני מאוד מקווה שהקב״ה ישלח לנו פתרון. אני כאמור מאוד סקפטי אבל אני מתפלל לבורא עולם שביכולתו להציל אותנו מהצרה הזו.

״והלוואי שבכל העולם יראו את עצרת הענק הזו, של מאות אלפי יהודים שעומדים בחזית אחת למען לומדי התורה, מאוחדים כולם למען אותה המטרה: שכל יהודי שחשקה נפשו בלימוד התורה יוכל לעשות זאת בארץ ישראל בלי שום הפרעה״.