מפרק התיקים | השיחות הסגורות של עורך הדין בעז בן צור שמחולל את המהפך הדרמטי במשפט נתניהו. מסמך דרמטי מהחדרים הסגורים
הוא שייך לאליטה השמאלית של המפה הישראלית, נמנה על רשימת התורמים של מפלגת 'מרצ' ואף היה היועמ"ש של 'יש עתיד', אבל כל זה לא מנע מפרקליט הצמרת עורך הדין בעז בן צור מלהתגייס לתפקיד המגן הראשי של בנימין נתניהו • בוקר-בוקר הוא מתייצב בבית המשפט המחוזי בירושלים ומפרק את טענות עדי המדינה אחת לאחת • ההתחלה אצל וינרוט, האמון האישי בחפות נתניהו והמונולוגים מתוך החדר • מסמך בלעדי
בראשית שנות ה-90, בעז בן צור היה עוד עורך דין צעיר ואנונימי שמנסה לפלס את דרכו לפסגה. אלא שאז, תיק משפטי אחד שהוא התבקש לייצג יחד עם פרקליט הצמרת יעקב וינרוט, שינה את מסלול חייו והזניק אותו לקדמת הבמה.
ייתכן שהיו אלו ההופעות המרשימות בבית המשפט, אולי היה זה הקסם הבינאישי שיהפוך בהמשך לכרטיס הביקור שלו, כך או אחרת, הווירטואוז המחונן וינרוט מזהה את הבייגלה מעל ראשו של הליטיגטור המבטיח ובתוך זמן קצר מציע לבן צור לחבור למשרדו כשותפו.
יחלפו שלושה עשורים. הפרח הצעיר כובש פסגה אחר פסגה והופך לאחד מעורכי הדין המובילים והמבוקשים במדינת ישראל. בינתיים, החבר וינרוט מסתלק לעולם שכולו טוב בעיצומה של דרמה משפטית, שבה מילא את תפקיד הסנגור הראשי של החשוד המרכזי, ראש ממשלת ישראל, ומותירו ללא ייצוג משפטי.
אחרי כמה ניסיונות נפל לגייס פרקליטים שייכנסו לנעליים הגדולות, ניאות בן-צור למלא את המקום ולעמוד בראש צוות ההגנה שייצג את בנימין נתניהו בקרב על חפותו במשפט 'בזק-וואלה'.
באותו שלב, מצבו המשפטי של ראש הממשלה לשעבר נראה היה בכי רע: סימני השאלה שריחפו מעל ההחלטה התקדימית להעמיד לדין פוליטיקאי בעוון יחסיו עם אנשי תקשורת, נבעטו לאחור. כולם היו משוכנעים שעדי המדינה ובראשם ניר חפץ, עומדים לשלוף את האקדח המעשן ולחשוף את ראיית הזהב, להצדיק את התקדים ולהוכיח מעל לכל ספק סביר יחסי מתת וקבלת שוחד.
כל כך משוכנעים היו אנשי התביעה בתוקף אישומיהם, שלפני קצת יותר משנה, בריאיון שקיים איתי היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, תיאר באוזניי בקולו, כיצד כמעט נפל מכיסאו שעה שנחשף לעדויות בתיק 4000; בריאיון ההוא, תחושתו שלו ושל אנשיו השתקפה במלוא עוצמתה כששידר ביטחון בכך שהמשפט יסתיים בהרשעה חלוטה שגזר דינה כלא.
זאת ועוד: בזמן שבשני תיקי האלפים, 1000 ו-2000, נחלקו הדעות בצלאח א-דין, האם לכלול בכתב האישום את סעיף השוחד, תיק 'בזק-וואלה' זכה לקונצנזוס. מלבד המשנה ליועמ"ש, עורך הדין רז נזרי, סברו הכל שחומר הראיות מוצק ומובהק כדי שיכלול את העבירה המצויה במקום הגבוה ביותר במדרג החומרה.
חלף זמן. סגר ועוד סגר, דחייה ודחייה נוספת, והגיע הרגע של עדי התביעה לעלות על הדוכן ולהציג את גרסתם בפני הרכב השופטים. בזה אחר זה באו, איש איש וסל סיפוריו ועדויותיו. ובכל פעם, כשחשבנו שהנה, עכשיו יצוץ אותו אקדח מעשן שיבסס את האשמות העולות מכתב התביעה – באו חקירותיו הנגדיות של עורך הדין בעז בן צור ושל הסנגורים הנוספים ופירקו לגורמים את הפאזל שנבנה בעמל רב כדי לספר את סיפורה של עסקת השוחד.
שלוש מאות ושלושים ושלושה עדי תביעה היו אמורים ליצור יחד – בעדות מקוטעת ומשורשרת – מארג ראיות סבוך ומורכב שיפרוץ את מחסום הספק הסביר. שלוש מאות ושלושים ושלושה עדים ובן-צור אחד, עם צוות משרדו ועורכי הדין ז'ק חן ומיכל רוזן-עוזר ומשרדיהם מצליחים בכישרון מונומנטלי לנטרלם בזה אחר זה.
כדרכו, הוא לא נזקק לשיטות האגרסיביות שלרוב ננקטות בחקירה הנגדית. כפי שראינו בעדות ניר חפץ, את מכת הפתיחה יבחר לתת בפרץ של אמפתיה ובאמצעות סדרת שאלות, הבנויות לתלפיות, שמצליחות לגעת באובייקט האנושי, להזדהות עם רגשותיו ולהובילו לספר את הסיפור האמיתי כפי שהוא.
אז מי הוא המפרק הגאוני הזה ומהם דפוסי הפעולה שלו? בשורות הבאות ננסה לשרטט את סיפורו של הפרקליט המחונן, שללא ספק, הוא כוכב הליטיגציה המדהים בסביבה.
הגנה מהצדק. רה"מ לשעבר בפתח משפטו (צילום: פלאש 90)
ה'מרצניק' של ביבי
בשונה מיעקב וינרוט, בן-צור מגיע ממחוזות רחוקים פוליטית ואידיאולוגית מאלו שבהם משוטט מיוצגו. כדי לשׂבר את האוזן, נציין שהיה בין מייסדיה של 'יש עתיד', שימש תקופה ממושכת כיועצה המשפטי וקודם לכן אף נמנה על תורמיה של תנועת מרצ.
באופן טבעי, הקונטרסט הזה מייצר עניין. דווקא בשל כך, מומלץ למרשיעי רה"מ לשעבר להטות אוזן ולהקשיב לאדם שמגיע מתוכם ובניגוד אליהם מונח עמוק בפרטים ויודע עד כמה מופרך האישום בתיק 4000.
ככל שזה מפתיע כשמשוחחים עימו אישית, אפשר לגלות שיש לו הערכה יוצאת דופן לבנימין נתניהו. הוא חושב שמדובר במנהיג פורץ דרך הממוקם בטופ שבמנהיגי העולם; אחד הדגולים שקמו למדינת ישראל מאז הקמתה. הסכמי השלום עם מדינות ערב והפריחה הכלכלית שחווינו בתקופתו, אלו דברים שלא נולדים מעצמם, אמר לאחרונה לקולגה.
ליטיגטור הגון, לעולם יטען את טיעוניו להגנת מרשו מתוך שכנוע עמוק בצדקתו המשפטית, אך לא לעולם יעשה זאת מתוך שכנוע עמוק בצדקתו האמיתית; לא האמת האבסולוטית היא זאת שתורה דרכו אלא זו המשפטית.
בכל הנוגע לבנימין נתניהו, הרושם המתקבל מעורך דינו הוא, שבמקרה שלו אין הוא נדרש להפריד בין האישי למקצועי; בין הספק באשר לאמת המזוקקת לבין האמת המשפטית.
מהרגע שהתיק נחת במשרדו, אומר מי שאומר, בעז בן צור מתהלך בתחושה קשה. ככל שצלל לפרטים התקשה להבין את התקדים בהגשת כתב אישום על יחסים שבין פוליטיקאי לאנשי תקשורת. הוא תמה על האובייקט שנבחר להיות הראשון שמואשם בכך, ובשיחות סגורות הוא טוען לסיקור תקשורתי מוטה ושיפוטי ממי שיודעים טוב מאוד יחסי שלטון-עיתון מהם ואיך ומהיכן שואבים הם את מקורותיהם.
אישיותו מתעתעת. הוא נעים הליכות, מנומס ואדיב להפליא, אך חריף ויסודי מאין כמותו. יש שאומרים שהשילוב הזה מהלך קסם על השופטים. אני מרשה לעצמי לפקפק בהנחה הזאת: בן צור אולי אדיב, הוא בוודאי יסודי ומפולפל, אבל להבנתי, הסיפור הרבה יותר פשוט משנראה: במעמדו כיום, יש לו את הפריבילגיה לתעדף לקוחות שאינם דורשים ממנו לגשר בין המעשה למעשייה; הוא ייקח על עצמו תיקים שהוא משוכנע באמת האבסולוטית, ולא רק המשפטית, בניקיון כפיו של מרשו. ככה פשוט.
בנוסף לכך, קשה להתעלם מהעובדה שלא מעט לקוחות הממלאים את סדר יומו נמנים על מעוטי היכולת, השקופים בחברה, שאומצו על ידו ומיוצגים מטעם משרדו חינם אין כסף. כאן זאת אם שגורשה עם בנה לפיליפינים, שם זהו חייל במצוקה, ועוד שורת אירועים נוספים שבהם נלחם בבתי המשפט להביא בשורה בלי לבקש אגורה שחוקה כשכר טרחה.
בנימין נתניהו איננו שקוף או חסר יכולת. אני מניח שהוא גם משלם לא מעט על ייצוגו. אבל התרשמותי היא, שעורך דינו מייצגו יותר מתחושת שליחות ופחות משיקולים פיננסיים.
הוא מאמין בכל ליבו שהעוול שנעשה כאן, גם אם בתום לב, מחייב אותו לעשות הכל כדי להוכיח את חפותו של נבחר ציבור, הזוכה לתמיכה חסרת תקדים, שבין היתר עזב את תפקידו בגלל אותם חשדות.
בשיחות סגורות, בן-צור נמנע מלחלק ציונים ולפרשן את מניעי הפרקליטות, אך בד בבד מתקשה להבין את התשתית שעליה מבססת התביעה את טענותיה. מי שמכיר אותו יודע עד כמה האיש רחוק מאימוץ תאוריות קונספירטיביות הכוללות טענות על תפירת תיקים, אספירציות עלומות או האשמות על תוכנית זדונית שנרקמה במחשכים במטרה להביא להפיכה שלטונית. ודווקא היא הנותנת והגורמת להאזין בכובד ראש לנימה שבה הוא מציג את טיעוניו וכמו גם להלך הרוח בסביבתו.
אני מעריך שהוא יסרב לתת הימור באשר לתוצאות המשפט, אבל כן יסכים לומר בצורה חדה וברורה: טוב היה לו לתיק 4000 שלא היה בא לעולם ומשבא, רק דרך אחת נותרה לסגירתו: זיכוי מהדהד.
אקדח קפצונים. ניר חפץ ובנימין נתניהו (צילום: פלאש 90)
ה'נשמה' של וינרוט
בעז בן צור נולד בתל אביב להורים צברים. שישה דורות בארץ. האב, יבואן בתחום הצילום והדפוס; האם, מורה ומנהלת בית ספר בחינוך המיוחד.
בן צור למד משפטים באוני' תל אביב וסיים תואר ראשון בהצטיינות ותואר שני. מיד לאחר מכן החל לעבוד במשרד עו"ד ש' הורביץ, שבראשו עמד הפרקליט המיתולוגי אמנון גולדנברג ע"ה.
ארבע שנים לאחר מכן תגיע אותה הצעה מעורך הדין יעקב וינרוט ז"ל, שבמסגרתה יחבור אליו כשותף. חמש עשרה שנים הלכו יחד. "הוא הצטרף אליו בשנת 91'" מספר לי חברו הקרוב של בן-צור, "כשהמשרד עוד היה קטן יחסית. וגם אחרי שנפרדו ובן צור הקים משרד עצמאי, הם המשיכו להיות בקשר מאוד קרוב".
בשיחות עם חבריו, בן-צור מדבר בהערצה על השותף לשעבר. "הוא קודם כל שונה. אחר. אדם משכיל וחריף באופן יוצא דופן, עם אישיות מורכבת שהפכה אותו לייחודי בנוף. וינרוט היה אומר: 'אני שייך לכל מקום, אבל לא שייך לשום מקום'. מצד אחד הוא היה מעורה בהוויות העולם, ומאידך מחובר לעולם החרדי.
"הייתה לו אישיות חסרת מנוח. איש מעמיק מאוד. חקרן. סקרן. למדן. אינטלקטואל. ומעל הכל: ליטיגטור בחסד עליון. בבית המשפט כולם היו מרותקים אליו. זאת הייתה הצגה של איש אחד".
כשמדברים על תבונתו יוצאת הדופן של הפרקליט המנוח, מתכוונים, בין היתר, לצלילות הדעת שבה ניחן; צלילות שליוותה אותו עד ימיו האחרונים. הוא ידע היטב מה צופן לו העתיד וצעד לשם בראש מורם וגו זקוף. כיהודי המאמין בעולם מושגח (כפי שנהג לומר), למרות המחלה הקשה, לא אמר נואש. ויחד עם זאת, נערך בעיניים פקוחות ובמבט מפוכח ליום שבו יתבקש לעשות רילוקיישן לעולם האמת.
לפי המידע שהגיע אלי, וינרוט התייחס גם לזהות עורך הדין שימלא את מקומו בייצוג מרשו בתיק 4000. לפי אותו מקור, הוא הזכיר את האפשרות שיהיה זה עורך הדין בעז בן צור. "וינרוט דיבר עליו בהערכה יוצאת דופן", סיפר המקור, "הוא כינה אותו 'שחקן נשמה'".
בהקשר לכך, בן צור נשאל לאחרונה עד כמה תיק נתניהו, כלומר 'בזק-וואלה', נכנס לו ללב. 'בכל תיק', השיב לשואל, 'אני פועל כמיטב יכולתי המקצועית. אבל יש מקרים, ומקרה נתניהו הוא דוגמה מובהקת לכך, שאני משוכנע באמת ובתמים שמערכות האכיפה שפטו לחומרה'. אם אינני טועה, באותה שיחה טען בן-צור שגם חלקים מסוימים בתקשורת נהגו שלא בהגינות ביחסם כלפי נתניהו.
בשיחה סגורה נוספת הסביר מה עומד מאחורי אמונתו הכל כך גדולה בחפות נתניהו. "זה מהלך מאוד שנוי במחלוקת, לקחת סוגיה של סיקור תקשורתי ולתרגם אותה לאישומים פליליים", אמר. "קשרים שבין פוליטיקאים לכלי תקשורת מתקיימים על בסיס יום-יומי. לכן, מופרך להגיש כתב אישום שמרכז הכובד שלו הוא סיקור אוהד; גם באופן קונספטואלי וגם באופן ראייתי. נתניהו איננו הראשון שמקיים קשרים קרובים עם התקשורת".
בן-צור צודק פלוס. יספר לכם על כך הח"כ לשעבר, מיקי רוזנטל, שבהיותו עורך בכיר ב'ידיעות אחרונות' ניהל קשר קרוב ביותר עם רה"מ המנוח יצחק רבין ע"ה, ששכתב לו את הכותרות בעיתון וגער בו כשלא היה מרוצה. יספרו לכם על כך העיתונאים שמעון שיפר ונחום ברנע, שבילו מדי שבוע בלשכתו של רה"מ המנוח אריאל שרון ע"ה ("על השיחות איתנו אריק היה אומר: ברביעי צוחקים ובשישי בוכים", סיפר לי העיתונאי נחום ברנע). ויספר לכם על כך העיתונאי דן מרגלית שמעיד על שיחות חשופות – על גבול המופקרות – שקיים איתו רה"מ אולמרט בעיצומה של מלחמת לבנון השנייה. שיחות, שלדבריו כללו חשיפה לסודות ביטחוניים.
העד לא בא
במקרה נתניהו, טען בן-צור למי שטען, מדובר בפרשנות והיסקים. רוצה לומר: האישום בנוי טלאי על גבי טלאי; חיבור בין גרסה לגרסה, שתכליתו לייצר את ראיית הזהב וזו, כפי שאנחנו רואים ושומעים בשידור חי, אינה נמצאת. התפירות גסות ורופפות ומתברר שפעולות שנעשו והיו אמורות להוכיח את עסקת השוחד נפרמות האחת מהשנייה.
למשל: פיטוריו של מנכ"ל משרד התקשורת, אבי ברגר. הפרקליטות טענה שהפיטורים באו לבקשת המשחד לכאורה, שאול אלוביץ'. אבל אז הגיע עו"ד בן-צור והצליח בחקירה הנגדית להוביל את עד המדינה ניר חפץ לומר את האמת: "ברגר לא נחשב איש אמון של נתניהו", העיד. "זאת הסיבה שביקש פגישה אישית איתי, כדי להישאר בתפקיד ובה הציג עצמו כנאמן לנתניהו והצהיר שיבצע כל מדיניות שלו. הוא התחנף ברמות הכי מביכות. אמרתי לעצמי, שעל האיש הזה לא אמליץ בחיים. כשהבין שלא ימשיך בתפקידו, הלך לעבוד ב'דה-מרקר'"…
חפץ לא הסתפק בכך. לדבריו, ברגר פתח חזית מול נציגו של נתניהו במשרד התקשורת, איתן צפריר. "אבי ברגר עשה ממנו צחוק", סיפר. "הוא נטרל אותו והשתלט על המשרד באופן טוטלי. שמו אדם מאוד מוכשר שבא לעזור לראש הממשלה ועשו ממנו אוויר".
כאמור, בן צור מסרב להיסחף למחוזות קונספירטיביים. אין לו טענה שמישהו עשה זאת בכוונת מכוון, אך הוא לגמרי חושב ששיקול הדעת היה מוטעה באופן קיצוני. "זה לא סדק באמון הציבור אלא שבר", הגדיר זאת.
בסקר שעשה 'המכון הישראלי לדמוקרטיה', שכידוע אינו נחשד כמזוהה עם מחנה הימין, עולה שארבעים ושניים אחוז מקרב אזרחי המדינה סבורים שמשפט נתניהו הינו משפט פוליטי. רק שלושים ותשעה אחוז חושבים ההפך. מסקנה: רוב אזרחי המדינה משוכנעים שתפרו תיק לבנימין נתניהו. אין דרך אחרת לומר זאת.
בבית המשפט חוזר בן צור ואומר: "הגשת כתב אישום נגד נבחר ציבור, ולא סתם נבחר ציבור אלא ראש ממשלה המכהן מכוח הציבור, צריכה להיעשות רק במקרים שבהם הראיות זועקות הרשעה".
לדבריו, ישנה הבנה בסיסית שברגע שלָקַחְתָּ ראש ממשלה נבחר והגשת נגדו כתב אישום, יש לכך השלכה עצומה על יסודות המשטר הדמוקרטי. לָקַחַת את הסוגיה של סיקור ולבנות עליה כתב אישום בלי ראיה מרכזית משמעותית, זה דבר מרחיק לכת.
לאחרונה נשאל אם הופתע מעדותו של ניר חפץ בתיק 4000; עדות, שהסתיימה בסופ"ש האחרון והתבררה ככזו שמפריכה – לפחות בחלקה – את טענות התביעה. בן צור, כמה מפתיע, לא הופתע. "אני יודע מה יש בתיק הזה, מכיר את הראיות ויודע איך הדברים עובדים", אמר לקולגה. "הגיעו כבר שבעה-שמונה עדים ובכל פעם אמרו: חכו לעד הבא; חכו לעד הבא". רוצה מן הסתם לומר: העד הבא הגיע וגם זה שאחריו, ולא קרה דבר משמעותי.
את היחסים בין תקשורת לאישי ציבור הוא מכיר מתוקף תיקים אחרים שבהם טיפל לאורך השנים; תיקים עם פרופיל תקשורתי וציבורי גדול. מכאן, האמונה הגדולה שהאמת במקרה הזה עומדת לצד מרשו.
"אני חושב שזה מאוד פרובלמטי לקחת סיקור שנעשה בכלי תקשורת על מנהיגים פוליטיים, בטח על ראשי ממשלה, ולהעביר את זה לתוך העולם הפלילי. זה בעייתי מאוד", הוא אומר בבית המשפט.
אם הבנתי נכון, קו ההגנה בנוי כך: בהיעדר ראיות, הנסיבתיות – שפעמים תקפה בבית משפט להרשעה – אינה מצדיקה לייצר תקדים במשפט הפלילי של אשמת שוחד נגד ראש ממשלה נבחר – בטענה לסיקור אוהד של פוליטיקאי.
במילים עוד יותר מופשטות: בהנחה שההתנהלות בין נבחר הציבור לתקשורת לא חרגה מהמקובל בעבר, בהווה ובעתיד, כל עוד ואין מוצג ראייתי ברור, למשל הקלטה, או אפילו עדות ברורה של אדם אחד, שמספר את הסיפור בשלמותו מהחל עד כלה, מבלי להיעצר ולהמתין לעדות/הקלטה נוספת שתשלים את הפאזל, אין שום הצדקה לייצר תקדים ולטעון שהסיקור האוהד לכאורה נעשה כחלק מעסקת שוחד. תפיסת הסנגורים היא, שלקחת מקרה קלאסי של יחסי שלטון-עיתון, ובלי ראיות חותכות לטעון שהסיקור האוהד נעשה במסגרת עסקה, זה דבר בלתי סביר.
זה באשר לעצם הגשת כתב האישום. משהוגש, ההגנה כבר הוכיחה שגם הסיקור האוהד לא היה אוהד באופן מוטה כלפי נתניהו. גם הרצוג וגם פוליטיקאים אחרים נהנו מחנפנותו היתרה של מנכ"ל 'וואלה' אילן ישועה; וגם נתניהו, כמו אחרים, חטף לא פעם ביקורת מהאתר.
אינני משפטן, אבל הטיעונים שמציגים הסנגורים מצדיקים לכאורה דרישה להגנה מן הצדק. בשלב הזה, המשפט מתנהל כסדרו ואין כוונה לשוב ולבקש את ביטול כתב האישום, אך אין זה אומר שצוות ההגנה לא סבור שנעשתה טעות בעצם הגשתו.
פרקליטי נתניהו חוזרים ואומרים: הסיפור העולה מכתב האישום פשוט לא היה. נתניהו הוא אדם סופר-זהיר וכל העניין הזה פשוט זר לו.
טרף את הקלפים. פרקליטי ההגנה, עו"ד בעז בן צור ועו"ד עמית חדד עם בנימין נתניהו בבית המשפט (צילום: פלאש 90)
סבא בחצי הלילה
אין לי שמץ של מושג באשר לפרטי הסדר עורך דין-לקוח הקיים בין רה"מ לשעבר לעורכי דינו. אני כן יכול לנחש שלא התמורה הכספית פיתתה את בעז בן-צור להתייצב בראש החזית, אלא תחושת השליחות לעשות צדק.
זה נראה לא קשור, אבל זה לגמרי קשור: בן-צור, למשל, מסרב לקבל למשרדו לקוחות המגיעים מעולם הפשע. הוא יטען שנפשית הוא לא בנוי לכך, יוסיף גם הסבר שמשרדו לא מתמחה בתחומים אלו. אבל ההתרשמות שלי היא שההתנגדות הגורפת נובעת משיקולים ערכיים. למשפחות הפשע יסרב, משפחות מצוקה ייצג בפרו-בונו וראש ממשלה שנאלץ לעזוב את תפקידו בגלל אישומים מופרכים, יהפוך למשימת חייו שתמקד אותו בהוכחת חפותו מחוסר אשמתו.
בברנז'ה מספרים לי על ההערכה הרבה שיש כלפיו ברשות השופטת, כמו גם ברשויות האכיפה. הוא עצמו יגדיר את התנהלותו באופן הבא: "אתה צריך להיות מאוד רציני בעבודה ולהציג את הדברים בצורה בהירה, נכונה ועם הרבה יושרה ואמונה".
את עבודתו יגדיר כקשה, אך כזו שמתגמלת בסיפוק. בן צור לא יכחיש את אהבתו הגדולה לטעון ואת הסיפוק שמציף אותו בבואו לנתח לעומק סוגיה משפטית.
הוא גאה בצוות במשרדו, מלא הערכה לעשייה המקצועית של שותפיו ורואה בהם קלף מנצח שהוביל את המשרד למקום שבו הוא נמצא כיום.
מדי יום יסיים את עבודתו לקראת השעה 23:00 בלילה ולפעמים יחלוף גם על פניה. עם זאת, יקפיד הקפדה יתרה להקדיש מדי ערב כשעתיים למשפחתו. אז יפגוש את חמשת נכדיו מבתו הקרובה אליו מאוד ויקדיש להם זמן איכות הכולל הכנת שיעורי בית ושיחות של סבא אוהב עם נכדיו. רק לאחר מכן ישוב חזרה לחדר עבודתו.
חלק ניכר מהתיקים המטופלים במשרדו הם תיקים מסחריים. במרביתם, אין שאלה של זיכוי או הרשעה, אלא עניינים כלכליים תלויים ועומדים בהכרעת בית המשפט. בהזדמנות מסוימת, כשהנושא עלה בנוכחותו, סיפר על המתח הגדול שמלווה את המתדיינים בדיני ממונות. בניגוד לרושם שמתקבל בציבור, בחלק לא מבוטל מהמקרים מדובר בדיני נפשות ממש. "זאת אחריות גדולה מאוד ותחום מאוד מורכב", שיתף.
באותו מעמד שאל אותו חבר על מצב הצבירה שבו נתון פרקליט החי 24 שעות ביממה עם המתח לקראת עוד הכרעה בבית המשפט. "זה עולם מאוד מורכב וקשה", אמר. "למרבית בני האדם אין את העניין של לזכות או להפסיד. תחום המשפט מאוד מזוקק; ניצחת או לא ניצחת. המבט שלך תמיד מכוון קדימה, לדיון הבא, אבל הראש זוכר כל הזמן את מי שנמצא מאחורה; האנשים שעבורם זה עולם ומלואו, כשההכרעות הן לפעמים על חוט השערה".
מכריו מעידים על בור סוּד משפטי, בעל זיכרון פנומנלי, ששולט בכל התקדימים המשפטיים הרלוונטיים לסוגיות שבהן הוא עוסק. אולי בשל כך אפשר לספור על כף יד אחת את הפעמים שבהן הורשעו לקוחותיו. ברגע נדיר של פתיחות שיתף בן צור פרקליט בכיר בתחושותיו. "זה קורה", אמר לו, "וזאת חוויה שאתה לוקח אותה בפנים עמוק הרבה זמן. זה לא פשוט. לכן, יש לתת תקווה ללקוח, אבל חשוב להקפיד להיות מאוד גלוי איתו ולא להבטיח הבטחות שווא".
תיקים קורסים. נתניהו ובן צור בהתייעצות מחוץ לאולם בית המשפט (צילום: פלאש 90)
הממד האנושי בפעולה
לפני קצת יותר מעשור הופיע עורך הדין בעז בן-צור כעד הגנה מטעמו של נאשם בשוחד, אחד בשם יעקב וינרוט. בן צור, שעמד אז בראש משרד עצמאי, התבקש על ידי ההגנה לבוא ולהעיד, כי שותפו לשעבר נהג לפעמים שלא לגבות שכר טרחה מאנשים שזיהה אותם כמעוטי יכולת או ככאלו שיתקשו לעמוד בתעריף הגבוה שגובה משרדו.
בכתב האישום טענה התביעה, כי וינרוט ייצג פרו-בונו את שוקי ויטה, בכיר ברשות המיסים, כדי לסייע לו בקידומו ברשות המיסים ובמקביל, חתם ויטה בתפקידו כפקיד שומה על הסכמי מס מיטיבים לכאורה עם לקוחותיו של וינרוט ובהם האוליגרכים מיכאל צ'רנוי וארקדי גאידמק – הסכמי מס אשר הניבו לוינרוט שכר טרחה של 32 מיליון שקל.
בן-צור בעדותו הפריך את ליבת הטענה. "אצל יעקב", אמר, "יש שניות מאוד גבוהה. הוא יכול להיות הקפיטליסט הגדול ביותר והסוציאליסט הגדול ביותר. יש תיקים שבהם נקבע שכר טרחה מאוד גבוה בלי למצמץ. ויש את הקיצוניות ההפוכה, שבה הוא ממלמל שלא יגבה שכר טרחה".
בעבודתי על הכתבה התברר לי שמה שנכון באשר לוינרוט, נכון באותה מידה ל'עד ההגנה' בן-צור: יש במשרדו תיקים רבים שהוא מסרב לקחת עליהם שכר טרחה.
כך מספר לי אחד הקולגות שלו: "לפני תקופה גירשו מישהי שהגיעה לארץ מהפיליפינים וחיה כאן עשרים שנה. תפסו אותה, יחד עם הילד שלה בן ה-13, העלו אותם על מטוס ושלחו אותם מכאן, כשכל החפצים שלהם נותרו בארץ. בעז החליט שהוא רוצה לייצג אותם ולדאוג להם לפיצוי הולם, שלפחות יסייע להם כלכלית. הוא אמר לי אז: 'הילד לא אשם בכלום; הוא נולד כאן ויום אחד שולחים אותו בלי שום הודעה מוקדמת'. הוא לקח ממש קשה את העובדה שנער צעיר צריך להתנתק מהחברים שלו ומהסביבה שבה גדל, רק בגלל שאמא שלו לפני עשרים שנה לא סידרה את האזרחות שלה.
"הוא הגיש תביעת פיצויים וזכה עבור האם והבן בסכום לא מבוטל, שיכול להחזיק אותם על הרגליים ולאפשר להם להתחיל את החיים מחדש. מדובר בסכום גדול, שבפיליפינים, הוא פי שלושה ממה שהוא שווה בארץ. ראיתי שהאירוע הזה ממש משפיע עליו. אני יודע גם שהמשרד שלו ממשיך להיות בקשר רציף עם האמא והילד".
סיפור נוסף שהופיע בכותרות לאחרונה הוא על חייל צה"ל שנעשה ניסיון לגייסו כמקור עבור מצ"ח. על רקע לחצים נפשיים ומניפולציות שנעשו עליו נכנס הנער למשבר עמוק. בימים אלו מייצג בן-צור בחינם את ההורים. "תיקים שיש בהם ממד אנושי, יקבלו אצלי תמיד עדיפות", אמר.
