אחרי שנתיים ותשעה חודשים של הונאה וסחבת מוטי בבצ'יק, האיש החזק של 'אגודת ישראל' שהיה מקורבו של בנימין נתניהו, פותח לראשונה את תיבת הפנדורה ומספר כיצד פעלה השיטה ואיך ניסו להוליך בכחש את גדולי ישראל | וגם: מי הדליף שיחות מוקלטות שניהל נתניהו עם הרבנים, ואיך הפכה הברית הפוליטית לאחד המחדלים הגדולים של עולם התורה | מסמך שכל חרדי חייב לקרוא
צילום: אלחנן קוטלר, פלאש 90 ושומואל דריי
ווירה חריגה שוררת בלשכת השר במשרד השיכון.
הבטחות חוזרות ונשנות. בבצ'יק וגולדקנופף עם רה"מ נתניהו וראש הסגל ברוורמן
כיסא המנהלים שבראש השולחן ריק. בקושי שלושה שבועות חלפו מאז שהשר יצחק גולדקנופף עזב בקול מחאה גדול.
עכשיו אנחנו נכנסים אל חדר הישיבות, שם ממתין לנו ראש המטה המפורסם. “האיש החזק באגודת ישראל" כמו שנוהגים לקרוא לו. מוטי בבצ'יק.
כבר בכניסה אפשר להבחין שהפעם השיחה הולכת להיות אחרת. אחרי שנתיים של שמועות וספינים, ואחרי שממדי העוול שנעשו לציבור החרדי הולכים ומתבהרים, הוא החליט שאסור לו לשתוק.
לשיחה המטלטלת הזו הוא מגיע מוכן. יש לו כל המסמכים והפתקים. הוא אומנם שומר על ארשת דיפלומטית, אבל המילים הטעונות שלו מדברות בעד עצמן. עכשיו הגיע הזמן לומר את האמת.
כך שיקרה ממשלת נתניהו – והעומד בראשה – את הציבור החרדי כולו.
ולא. זה לא רק חוק הגיוס אלא עוד שורה ארוכה של חוקים ואינטרסים. מבחינת בבצ'יק אין דרך אחרת לנסח את זה: “שיקרו לנו!"
איך זה קרה? אנחנו שואלים. איך מי שהיה החרדי המקורב ביותר למשפחת נתניהו מדבר בכזה ריחוק? ובכן, כדי לענות על השאלה הזו חייבים לצלול אל הנתונים.
כך נוצר מסמך שכל מי שמתעניין בפוליטיקה, חייב לקרוא.
הדבקות:
כשבנט הציע להימנע
“ברשותכם", אומר בבצ'יק, “אני רוצה להתחיל מהתחלה. בואו נלך לפי הסדר".
כשהוא מדבר על ההתחלה הוא מכוון לימים של הקמת הממשלה הנוכחית.
תיאום מלא עם גדולי ישראל. כ"ק מרן האדמו"ר מגור בשיחה עם מרנן ורבנן הגר"ד לנדו והגרמ"ה הירש
“אין עוד ציבור במדינת ישראל שהיה כל כך נאמן לבנימין נתניהו, כמו הציבור החרדי", הוא אומר. “זו הייתה תקופה קשה במיוחד לפוליטיקה הישראלית. עברנו חמישה סבבים מייגעים של מערכות בחירות. לאורך כל הדרך הזו היו לנו לא מעט הצעות. אבל אנחנו נצמדנו לגוש הימין. עשינו זאת מתוך מחשבה שאלו השותפים הטבעיים והנכונים.
“לא שלא היו לנו אלטרנטיבות! כשהקימו את ממשלת בנט–לפיד היו לנו בה קשרים מצוינים. היו בה אנשים שעבדנו איתם לאורך השנים במשרד החינוך. הכרנו את גן צבי עוד מימיו במשרד השיכון של השר ליצמן, והכרנו עוד אנשים. אפילו עם נפתלי בנט היו לנו קשרים מצוינים. ועכשיו, צריך לומר ביושר, האנשים הללו, למרות שלא הלכנו איתם, היו די הגונים עם הציבור החרדי. הם נתנו לציבור החרדי את מה שמגיע לו.
“אני חייב לומר לזכותו של נפתלי בנט שביום האחרון שלו בתפקיד שר החינוך, אחרי שנתניהו הודיע שהוא מפטר אותו, הוא עוד הספיק לחתום לנו על תוכנית ביטוח האברכים, שאותה הוא עשה עם סגן השר במשרד האוצר דאז, איציק כהן.
“כשאני חושב על זה לאחור אני די מתפלא. הרי אין לבנט מצביעים שהם אברכי כולל. הוא יכול היה להתחמק מהדבר הזה. אבל זה מה שהוא בחר לעשות, והתוכנית הזו אושרה ועד היום אברכי כולל נהנים ממנה.
“אני אומר את כל זה לא כי אני חושב שממשלת בנט הייתה טובה. אלא רק כדי להזכיר שהיו לנו קשרים טובים עימו. ובכל זאת אנחנו היינו ה'חסידים' הכי נאמנים לגוש נתניהו והימין.
“יותר מזה אגיד לכם. אחרי שבנט הקים את הממשלה הציעו לנו ברית שקטה. בנט קרא לי אז ואמר: אני מבין שאין לכם אפשרות להיות בקואליציה אחת עם עבאס ולפיד, אבל יש לי בשבילכם דיל מוצלח. אתם רק תתמכו בתקציב, ואנחנו נדאג לכם.
“בסך הכל צריך לזכור שבימי בנט לא נגעו בתקציב הישיבות. נכון, כולם זוכרים את מס השתייה המתוקה ומס החד פעמי, ואת גזרת המעונות שאיווט ליברמן לא הצליח להעביר בסופו של דבר בגלל הוראת בג"ץ, אבל עולם התורה הרבה פחות ניזוק. אנשי בנט הסבירו לנו אז שאם רק נתמוך בתקציב נקבל סכום עתק של מיליארד ומאתיים אלף שקלים. שרק נימנע בהצבעה על התקציב.
“אבל אנחנו סירבנו. היינו נאמנים לגוש הימין המסורתי ולנתניהו, התנגדנו לתקציב. הפסדנו כסף, אבל נותרנו נאמנים. ובכל זאת, רק בשביל הפרוטוקול צריך לומר שבסופו של דבר בנט לא פגע בתקציב הישיבות.
“למרבה האבסורד ‘איגוד הישיבות' פרסם רק לפני חודש טבלה שמוכיחה כי התקציב של אברכי הכולל – ואנחנו מדברים על קומץ האברכים שלא קיבלו צו גיוס והתקציב שלהם נשלל – הוא לא הרבה יותר גבוה מימי בנט. היום מקבלים 710 שקלים לאברך ובימי בנט 680. זה כל ההבדל בין ממשלת ‘הרשע' לממשלת הימין מלא–מלא".
זה כבר כישלון של הסיעות החרדיות. למה לא שיפרתם את התקציב?!
“הנה לפניך עוד הפרת הסכם כואבת של הממשלה. לפני הקמת הממשלה הנוכחית ישבנו למשא ומתן עם הליכוד. סיכמנו על 1,173 שקל לכל אברך. וסיכמנו גם – בסעיף מפורש בהסכם – שמכיוון שהממשלה הוקמה בינואר 2023 וייקח זמן עד שיוסדרו התקציבים, אנחנו דורשים שהתקציב יהיה רטרואקטיבית, מתחילת השנה. בדקנו את זה בשעת מעשה גם מבחינה משפטית. כך עשינו גם בתקופת כחלון, ב־2015. קיבלנו תקציב רטרואקטיבית. כך שלא הייתה שום בעיה לקיים את ההסכם.
“אלא שפתאום, אחרי הקמת הממשלה, החלו זמירות חדשות. בצלאל (-שר האוצר סמוטריץ') התחיל לומר שזה מדי הרבה כסף ושאי אפשר להעביר את התקציב למפרע.
“באותה תקופה התקיים בבנייני האומה כנס ‘יתד נאמן'. מי שהוזמן לשאת דברים היה השר יצחק גולדקנופף שעמד על הפודיום והזהיר את משה גפני שנכח באולם , והדברים מצולמים ומפורסמים: ‘אני מבקש ממך הרב גפני, כיו"ר ועדת הכספים תעמוד על כך שייתנו 1,173 לאברך, שקל לא פחות'. גפני כמובן הבטיח לעמוד על כך, אבל סמוטריץ סירב.
“ואני רוצה להזכיר: אז לא הייתה מלחמה באופק, אפילו עוד לא דיברו על רפורמה משפטית, ובכל זאת הפרו את ההסכם הקואליציוני בתואנה שאין מספיק כסף בקופה. זה עבד בשיטת הסלמי. בתחילה הורידו אותנו ל־1,000 שקלים לאברך. ניסינו להתווכח, אבל בסוף התפשרנו. ואז גילינו שגם זה יעבור, אך לא רטרואקטיבית.
“וזה לא היה סוף ההתקפלות. בשלב מסוים הסבירו לנו באוצר שכל ההסכמים היו במה שנוגע לתקציב האברכים. אבל בכל מה שנוגע לבחורי הישיבות הסבירו לנו פלפול משפטי, הם יקבלו רק בסוף השנה. בכל שלב מחדש חששנו לשבור את הכלים והמשיכו להתל בנו. ב־7 באוקטובר 2023, כידוע, פרצה המלחמה, ו־280 מיליון שקלים שהובטחו לבחורי הישיבות פשוט התאדו. בסופו של דבר, גם 1,000 השקלים לא הגיעו לאברכים, אלא רק 890. כך עשו לנו".
נתניהו יכול, שרק ירצה
גם אם אינו מודה בכך, הכאב של בבצ'יק כפול. בימים אלו יש לא מעט ספינים שאפשר להריח שהם באים מאזורים מסוימים בליכוד, שטוענים כי החרדים – או בבצ'יק – יושבים עם בנט לסגור עניינים. ובאוויר כבר מרחפות מילים כמו “בגידה" וכיוצא בה.
כשבבצ'יק רק שומע את המילה הזו הוא ממש כועס. “את בנט לא פגשתי מאז אותו מפגש בימים שלו כראש ממשלה". אבל מה שהרבה יותר מכעיס אותו הואהבגידה ההפוכה. “שהם ידברו על בגידה?!" הוא זועק.
עכשיו הוא מוכן לחשוף, שהוא, העוזר של השר גולדקנופף, היה האדריכל של הסכם גוש הימין.
זה קרה ביום הבחירות בסבב א'. נתניהו היה באופוריה. היה ברור לו שהוא מנצח את הבחירות, אבל בבצ'יק הרגיש שהדברים מסתבכים. ביום הבחירות אחרי צהריים, שעות ספורות לפני ספירת הקולות, הוא התקשר לביבי. “אמרתי לו: ‘בוא נעשה מעשה. היום בלילה, בשעה עשר, כשיונית לוי תציג את המדגם של הבחירות, אנחנו – כל ראשי סיעות הימין – נעמוד בבית ראש הממשלה בבלפור ונצהיר: ‘אנחנו מתחייבים ללכת כגוש אחד, ולא משנה מה יהיו התוצאות'.
“שעות ספורות חלפו. פרשן ערוץ 12 עמית סגל צייץ בחשבונו מילים שסימנו ‘מהפך'. אני הרגשתי שהמצב לא טוב. הבנתי שכנראה מסתמן תיקו. התקשרתי שוב לנתניהו, וחזרתי על ההצעה שלי. ‘אני זוכר', הוא ענה לי. לפי מה שנמסר לי הוא התחיל אז לעכל את המצב. הוא עלה לקומה העליונה בבלפור".
בקומה העליונה, מסביר בבצ'יק ש'קצת מכיר' את העסק, אין רשות לעוזרים וליועצים להיכנס. שם נתניהו נמצא לבד. הוא הסתגר שם עד לשעה 23:30 בערך, ואז הוא נסע לגני התערוכה לתת נאום לבוחרים. “בדרך הוא התקשר וביקש שנתחיל להניע את הרעיון".
במבט לאחור לא כל ראשי המפלגות החרדיות שמחו להצטרף לגוש. “אחד מראשי המפלגות החרדיות לא הסכים להגיע בעצמו ולחתום על נאמנות לגוש. במקום זה הוא שלח את אחד מאנשיו שבכלל לא מכהן כח"כ. בסופו של דבר זה נסגר. כולם חתמו למרות שלא האמינו בגוש הזה".
מאז הכל היסטוריה של נאמנות. “חמש מערכות בחירות רצופות צעדנו עם הגוש הזה. אנחנו הבאנו לנתניהו את ממשלת הימין מלא–מלא, ומה קיבלנו?!"
היו לכם הצעות אחרות?!
“אני לא מדבר על הצעות. אני מדבר על הגינות. בני גנץ למשל הבטיח לנו דברים, הוא מעולם לא שיקר אותנו. הוא אמר מפורשות שיש דברים שהוא לא יכול להתחייב לנו. נתניהו נהג אחרת, הוא מתחייב אבל לא נותן.
“וזה לא שהוא לא יכול!" מכריז בבצ'יק. את השורה הבאה הוא מבקש שנהפוך לכותרת: “אם כבר בחודש אלול נתניהו היה עושה את מה שהוא עשה השבוע, יורד לחדרו של יולי אדלשטיין בכנסת ותובע טיוטת הסכם לחוק הגיוס – הכל כבר היה מאחורינו. אבל הוא פשוט לא רצה!"
הראשון לזהות. עם אריאל אטיאס
השלייקס של לוין
אבל חוק הגיוס הוא נשמת אפו של הציבור החרדי, איך קרה שאפשרתם לו להידחות עד לרגע האחרון?
השאלה מכעיסה אותו. “זה היה הדבר הראשון שדרשנו בהסכם הקואליציוני. העניין הוא שמרוב ספינים כולם כבר שכחו.
“כשהתייצבנו למשא ומתן הקואליציוני, כל מפלגה דרשה חוק משלה. הליכוד דרש את החוק שלו; בן גביר דרש את חוק המשטרה; שס דרשה את חוק דרעי שיאפשר לו לכהן כשר. לכל אחד מראשי הסיעות היה חוק. לנו, ליהדות התורה, הייתה דרישה אחת שאותה קיבלנו מרבותינו, חברי מועצת גדולי התורה: חוק הגיוס.
“הגענו אז ליריב לוין שניהל את המו"מ מטעם הליכוד. הוא כמובן הסכים לדרישה שלנו, אבל הסביר בפלפול משפטי שהיה נראה אז סביר: ‘כדי להעביר לכם חוק הגיוס, שיעבור את מבחן בג"ץ, אנחנו זקוקים לשלושה חוקים: 1. חוק יסוד לימוד התורה 2. פסקת ההתגברות 3. חוק הגיוס.
“וכאן התחילו ההסברים: את פסקת ההתגברות אי אפשר להעביר לפני הקמת הממשלה. זה היה השלב שבו לוין סיפר לנו בקווים כלליים שיש לו תוכנית לעשות רפורמה משפטית, אבל עד לאותו רגע שבו הוא נעמד באולם ירושלים בכנסת והציג את הרפורמה, אף אחד לא ידע מה תכלול הרפורמה. ובכל זאת לוין הבטיח שעניין הגיוס יובא בחשבון ברפורמה.
“המשפטן לוין המציא אז הגדרה יפה: ‘שלייקס'. ‘קודם תעזרו לנו להקים את הממשלה, להעביר את הרפורמה. ואז ניצור לכם ‘שלייקס'. שרוול אחד של פסקת ההתגברות; שרוול שני של חוק יסוד לימוד התורה, ואז על השלייקס הללו נוכל לתלות לכם את חוק הגיוס, כך שאפילו בג"ץ לא יוכל לפסול. סמכנו על כושרו השיפוטי כעורך דין והרגשנו שאנחנו בידיים טובות.
“העברנו את פלפול השלייקס לגדולי ישראל. אני יכול לומר שלא כולם התלהבו מהרעיון (כפי הנמסר בגור כבר באותו שלב היה חוסר אמון), אך בסופו של דבר קיבלנו הסכמה לצאת לדרך. דבר אחד היה ברור לכל הצדדים: תקציב 2023 לא יעבור ללא שלושת קצוות השלייקס. כך קמה הממשלה. ארבע מפלגות קיבלו כל אחת את החוקים שלה, רק יהדות התורה נאלצה להמתין. אבל סמכנו על החוט המשולש, שהנה הנה עומדים להעביר חוק יציב.
“השר לוין עצמו נעדר בשלב חתימות ההסכם, הוא כבר היה עסוק בניסוח הרפורמה. אבל עו"ד מיכאל ראבילו, נתניהו ואופיר כץ, חתמו על ההסכמים, כולל הסעיף שחוק הגיוס תלוי בשני החוקים הללו. היה ברור שהולכים אל המנוחה והנחלה. והממשלה הוקמה".
בקושי חלפו יומיים ובמקום שלייקס יריב לוין הבעיר את מדינת ישראל עם הרפורמה המשפטית שלו.
“פתאום מצאנו את עצמנו במציאות חדשה. בכל מפגש של ראשי המפלגות החרדיות גולדקנופף, גפני ודרעי העלו את נושא החוק להסדרת מעמד בני הישיבות. מזכיר הממשלה יוסי פוקס דאג להרגיע אותנו. הוא אמר שהוא עוקב אחרי הנושא. הסבירו לנו שאנחנו חייבים לתמוך ברפורמה של לוין כי רק כך נשיג את פסקת ההתגברות. בד בבד התחלנו להניע גם את התהליך השני. נציג אגודת ישראל משה שמעון רוט הגיש את חוק יסוד לימוד התורה, כדי שנוכל להתקדם לפי הסיכומים. הכל פעל לפי התוכנית".
הישיבה הסודית בשדרות
מתי קלטת שמשהו מתחיל להשתבש?
“כמה שבועות לאחר הקמת הממשלה, ב־20 באפריל 2023, התקיימה ישיבת ממשלה מיוחדת בעיר שדרות. המטרה המוצהרת הייתה לחזק את יושבי העוטף. ושוב, אלו היו הימים שלפני המתקפה בדרום. הסימן הראשון שלי למשהו חורק היה העובדה שיו"ר הקואליצי, אופיר כץ הגיע גם הוא להשתתף בישיבה, למרות שהוא לא אמור להיות נוכח בה. הוא לא שר.
“אנחנו היינו כולנו באופוריית הימין על מלא. אלא שפתאום, באמצע הישיבה, ניגש אליי מזכיר הממשלה יוסי פוקס ואמר: ‘אחרי שתסתיים ישיבת הממשלה, ראש הממשלה ביקש שתישאר כמה דקות לישיבה אישית איתו ועם מזכיר הממשלה. הייתי מתוח אך עדיין לא הבנתי לאן זה הולך.
“הישיבה הסתיימה. גולדקנופף, כמו כל השרים, עזב ונסע בחזרה לירושלים, ואני נותרתי. בחדר נכחו שר המשפטים לוין, יו"ר הקואליציה, דודי אמסלם השר המקשר, שר הביטחון גלנט, ראש הממשלה, מזכיר הממשלה ואני הקטן. ‘כולם פה נגדי?' תהיתי. ואז הם התחילו לדבר: ‘כידוע לך הרחובות בוערים. אתה רואה בעצמך את ההפגנות הסוערות מחוץ לישיבת הממשלה. בקושי הצלחנו להעביר לכאן את השרים. בקיצור, אין לנו שום אפשרות להעביר עכשיו גם חוק גיוס. זה לא יקרה לפני התקציב. המדינה לא תשרוד את זה.
“האמת שהייתי בהלם. ‘זה ההסכם', אמרתי, ‘אין לנו שום אפשרות אחרת. תכנסו את כל ראשי המפלגות ותקבלו החלטה משותפת, אני לא יכול לעזור לכם'. ואז החלו הלחצים. לוין נתן את נאום חייו על הרפורמה; יוסי פוקס הסביר למה אין ברירה ואני סירבתי להתקפל. והאמת שלא הייתה לי שום סמכות להתקפל.
“הם דרשו ממני ללכת למועצת גדולי התורה ולהסביר להם את המצב. אמרתי להם שזה לא תפקידי ושאם הם רוצים שיפנו ישירות למזכיר המועצת של אגודת ישראל, הרב יעקב ולצר. השיחה הקשה הזו נמשכה כמעט שעה. סוכם לבסוף שלוין ידבר עם המזכיר הרב ולצר. כמובן שמייד עדכנתי את השר גולדקנופף ואת כ"ק מרן האדמו"ר מגור, וכבר אז היה ברור לנו שאנחנו לא עומדים להתפשר.
“הרב גולדקנופף מגיע מעולמות של הסכמים והוא פשוט נדהם. איך אפשר להפר ככה הסכם פעם אחר פעם?! בינתיים לוין התקשר אל מזכיר המועצת והוא ערך סבב בין האדמו"רים. הוא הסביר את המצב. הם לא קיבלו את הדברים באמונה שלמה, ולכן השר דודי אמסלם היה צריך להתקשר שוב ולהבטיח שבקיץ החוק יעבור. בסופו של דבר הבינו כולם שאין ברירה. התקציב עבר למרות שחוק הגיוס לא עבר".
עם כל הכבוד לאגודת ישראל היא לא השחקנית היחידה. מה חשבו על כך בדגל התורה ובשס?
“האמת", אומר בבצ'יק בשיא הדיפלומטיות, “שהייתי מופתע להבין מאנשי הליכוד, שאנחנו, אגודת ישראל, היחידים שעושים צרות. נראה היה שאם היתר זה עבר יותר בקלות. אבל אני יכול לומר רק את מה שקרה אצלנו. מכיוון שאני מייצג רק את הסיעה המרכזית, הודעתי ללוין שהיחיד שיוכל לעזור להם הוא מזכיר המועצת שייתן תשובה בשם כל האדמו"רים. וכמו שאמרתי, אחרי סבב ובלב כבד הוחלט להצביע בעד התקציב ורק לאחר מכן יעבור חוק הגיוס".
ואיך הסכימו בדגל התורה ובשס?
“תשאלו את נציגי שס ודגל התורה. אני לא יכול לדבר בשמם".
מה התרשמת אתה?
“כמו שאמרתי. בישיבת ראשי המפלגות גולדקנופף היה די המום שכולם הסתדרו עם נתניהו עוד לפני כן".
מקורות מסוימים בשלומי אמונים טוענים שבשלב ההוא הם דרשו להתעקש יותר.
“היחידים שמוסמכים לקבל החלטות באגודת ישראל הם מועצת גדולי התורה. אני יכול להוסיף שבשלב מסוים הרב ולצר דרש לקיים שיחה עם נתניהו עצמו. הוא גם נפגש אישית עם השר לוין. כולם התחייבו שהתקציב יעבור ומייד אחריו, בקיץ, יעבור חוק הגיוס".
וכל הזמן הזה המשכתם לתמוך ברפורמה המשפטית?
“כמו שאמרתי: אנחנו המשכנו להיות נאמנים לגוש הימין. לכל אלו שפתאום מתכחשים לנו. הלכנו אחריהם. בכל התקופה, מהרגע שהחלה הרפורמה המשפטית, התקיימו עשרות ישיבות של ראשי המפלגות. שוב ושוב דנו אם לעצור את הרפורמה או להמשיך להתקדם. אבל אנחנו אמרנו: ‘התחייבנו לתמוך בכל מה שתעלה הממשלה, ובלבד שתעבירו את חוק הגיוס כפי שהתחייבתם'".
הבטחות כמו חול
את קיץ 2023 אין ישראלי שיכול לשכוח. המדינה נכנסה לכאוס. הכבישים נסגרו, המדינה בערה. ואז הגיע שוב סוף כנס הקיץ. “באנו לנתניהו ושאלנו מה קורה. ושוב החריקות. יש בעיה עם הקפלניסטים. אי אפשר לתת להם נשק. אבל כל הזמן הזה ממשיכים להתחייב לנו".
וכדי שאיש לא יוכל להכחיש בבצ'יק מוציא מסמך כתוב. פתק בכתב ידו של יוסי פוקס שניתן לגולדקנופף. יש בו לוח זמנים מפורט בדיוק באיזה תאריך יובא החוק להצבעה. ירדו לרזולוציות מדויקות. ההתחייבות הייתה להביא לישיבת הממשלה את נוסח החוק, שייערך בפגרה, ומייד בפתיחת כנס החורף יתחילו להצביע עליו בקריאה ראשונה".
עוד דחייה של כמה ימים, ואז הגיע חג שמחת תורה המפורסם. הקלפים נטרפו והמלחמה פרצה.
“בחודשים הראשונים ובשנה הראשונה כולה איש לא חשב על הפלת הממשלה. כמובן שלא העלנו על דעתנו לדבר על חוק הגיוס. המלחמה הייתה קשה וכולם שתקו. ניסו להילחם על מדינת ישראל ועל תושביה.
“על חוק הגיוס אולי מופקע לדבר, אבל היו לא מעט התחייבויות אחרות. מישהו עוד זוכר שהבטיחו ‘אופק חדש' למורים – למה זה לא הגיע? יותר מזה", מזכיר בבצ'יק, “אולי כבר הספקתם לשכוח, אבל לפני הבחירות בדגל התורה זעמו על אגודת ישראל ואף איימו לא ללכת עימנו בבחירות(!), בגלל עניין החינוך של חסידי בעלזא שרצו להיכנס לרפורמה החינוכית של יפעת שאשא ביטון. אנחנו באגודת ישראל הפכנו עולמות, הוצאנו התחייבות מביבי כדי לעזור לבעלזא. ביבי כמובן הבטיח. לא סתם הבטיח. הוא התקשר לנדיבים מחו"ל, ערבב את כל העולם, וגם את זה לא קיים.
“מה שמכעיס יותר מהכל הוא שבעצם אחרי כל הנאמנות שלנו – לא קיבלנו שום דבר בחזרה. פשוט מהתלים בנו. יותר מפעם בשבוע ישבתי עם נתניהו, אמרתי אני מרגיש שיש בידינו ‘מסמך אפס'. ההסכם לא שווה כלום. אין תקציב ישיבות; אין אופק חדש; אין השוואת בין ארגוני הנוער החרדיים לאלו של הציבור הכללי. אין כלום. וכל זה קורה בזמן שאנחנו בממשלה. השר חיים ביטון יושב במשרד החינוך, וייאמר לשבחו שהוא עושה רבות בנדון, אבל לא מצליחים. רק תירוצים כמו חול.
“והנה עוד סעיף קטנטן: קמחא דפסחא במשרד הרווחה. ישראל אייכלר, שידע שהוא עומד לקבל את ראשות ועדת העבודה והרווחה, דרש לקבל 100 מיליון שקל. וגם את זה התחייבו ולא קיימו. אגב, ייאמר לשבחו של השר מרגי שהביא כסף מהמשרד שלו כדי להגדיל מעט את הסלים למשפחות, אבל באופן כללי אין שום עמידה בהתחייבויות.
“נכון, יש תירוצים והסברים. תמיד יש יועצת משפטית ומישהו שמפריע. בסופו של יום נתניהו חתום, והוא לא עומד באף דבר שנחתם".
כתב אישום חסר תקדים בחריפותו. בריאיון ל'משפחה'
הספינים של הליכוד
מתי החלטתם להתחיל להילחם על חוק הגיוס?
“בקיץ 2024, הרגשנו שלמרות העובדה שאנחנו באמצע מלחמה, האווירה הפרלמנטרית מתחילה להפשיר. פתאום החלו להעביר חוקים שלא קשורים למלחמה. החוק של קרעי במשרד התקשורת, חוקים של לוין. ואז החלטנו שהגיע הזמן לפרוע את השטר ולהעביר את חוק הגיוס. עכשיו התחלנו לשמוע סוג חדש של תירוצים.
“בשלב זה לגדולי ישראל נמאס מכל המשחק והם הבהירו לנו שחייבים לתת דד־ליין מפורש: אם עד חודש אלול תשפ"ד מעבירים את החוק – מוטב. אם לא – אנחנו פורשים".
בשלב זה נשלף מהכובע חוק הרציפות. זה היה תרגיל מבריק שבעצם יוכל לעקוף כמה משוכות משפטיות שהציב שר הביטחון דאז יואב גלנט. נתניהו הודיע בטוויטר שהוא מחיל את דין הרציפות להצעה שהגיש בשעתו בני גנץ. ההצעה ההיא עברה בקריאה ראשונה גם בכנסות קודמות, עכשיו רק צריך להמשיך את הדיון מאז.
“דין הרציפות עלה לדיון בממשלה. לפניו היו שעות של דיונים וסבב של הרב ולצר אצל גדולי התורה. בליכוד הבטיחו לנו שכאשר החוק שגנץ ניסח יגיע לוועדה, ייערכו בו שינויים לטובה. גדולי ישראל שאלו: ‘למה לא הצבענו על החוק הזה בתקופת גנץ?' ולכן הבטיחו שהפעם יגיע חוק משופר.
“הייתה לנו מבוכה כל כך גדולה עד שכאשר החוק הגיע למליאה הנציגים החרדים הבהירו כי הם לא מצביעים על החוק עצמו אלא על הרציפות. היה ברור לנו שחייבים לתקן את החוק הזה ולשפר אותו.
“ואז", מזכיר בבצ'יק לכל אלו שנזכרו לצעוק השבוע, “צץ יולי אדלשטיין. כבר אז הבנתי שהוא הולך לעשות צרות. נתניהו רצה להקים ועדה מיוחדת כמו שעשו בוועדת שקד, אבל אדלשטיין מייד צייץ והודיע שהקמת ועדה אחרת תוביל לאי הצבעה שלו בעד החוק.
“נפגשתי אז עם יולי, דיברתי איתו, וכבר אז הבנתי את מה שכולם הצליחו להבין רק השבוע: הוא הולך לעשות צרות. והוא לא הסתיר את זה לרגע. רק מי שלא הסכים להקשיב לו התבלבל", אומר בבצ'יק ורומז לכמה אנשים בסיעות החרדיות.
“רק השבוע נתניהו הציע סוף סוף להחליף את יולי אדלשטין. למה הוא לא עשה את זה לפני שנה וחצי?!" זועק בבצ'יק. “הרי הכל היה ברור וידוע".
בהצבעה על חוק הרציפות שר הביטחון גלנט הצביע נגד. “אני תפסתי אותו במליאה, ניסיתי לשכנע אותו שרק ילך הביתה ויימנע, אבל הוא התעקש. אך בסוף זה עבר".
איפה אנשי דגל התורה ושס היו כל הזמן הזה?
“כל הזמן, כל הדיונים והישיבות עם גלנט, השתתפנו, אני מקלב ואטיאס, כדי להעביר את החוק. כשהבנו באגודת ישראל שהדיונים לא מובילים לשום מקום, אמרנו שחייבים לעשות מהלך שיובן על ידי נתניהו שככה אי אפשר להמשיך. בנושא הזה היו לנו ויכוחים קשים עם שס ודגל. לי היה ברור שאנחנו הולכים לכישלון.
“אתם יודעים מה קרה בתגובה? פתאום החלו לצוץ שמועות שישבתי עם בנט ואני מתכנן הפיכה. אז הנה אני מצהיר: לא ישבתי עם בנט מאז שהוא מונה לראשות הממשלה. פעם אחת השתתפתי בישיבה מקצועית שישב שם גם שלום שלמה ולא דיברנו מילה פוליטית, שוב הליכוד הוציא ספינים. דבר אחד ברור: הליכוד לא מסייע לנו בשלב זה".
האם בעתיד תנהגו אחרת עם הליכוד?
“זו שאלה שמונחת לפתחם של גדולי ישראל. אני משער שבהקמת הממשלות הבאות הדרישה החרדית תהיה בשיטת ‘מכרז': מי שיודע להעביר חוקים לפני הקמת הממשלה לטובת הציבור החרדי יקבל את תמיכת החרדים. מהבטחות – כבר שבענו".
כשנתניהו פיטר את גלנט, האם זה היה בגלל הקשיים שהוא הערים על חוק הגיוס?
“לי באופן אישי לא ידוע ככה, אבל בהקלטה שהודלפה משיחת נתניהו עם מרן הגרמ"ה הירש באנגלית, הוא אמר מפורשות שפיטר את שר הביטחון כדי להקל על התהליך".
חוק הרווחים הכלואים
מה שמדהים הוא שכל התקופה הבאה, במשך שלושה חודשים לא קיימה ועדת חוץ וביטחון שום דיון. “אלף פעמים שאלנו את נתניהו: איך אתה מקדם חוק אם הוועדה לא דנה בנושא? והוא דחה אותנו. בסוף התקיימו כמה דיונים. באחד מהם השתתף גם גולדקנופף. כשהוא חזר הוא הודיע לרבו כ"ק מרן האדמו"ר מגור שבעצם מדובר בדיוני סרק. מביאים את משפחות החטופים לשעה הראשונה, ואחר כך את הארגונים השונים שדורשים גיוס לכולם. אף אחד לא משמיע את העמדה החרדית. ככה הליכוד חושב להעביר חוק".
בשלב זה, נתניהו עושה את אחד הדברים הכי מזעזעים שפוליטיקאי חילוני יכול לעשות: הוא מחליט לבודד את אלו שנתפסים בעיניו כקול קיצוני – הסיעה המרכזית – מכל השאר. הוא בוחש בתוך אגודת ישראל.
“זה דבר שמעולם לא נעשה", קובל בבצ'יק, “חבל שהיו כאלו שנתנו לזה יד". התהליך החל בהצבעה על חוק הרווחים הכלואים. בגור נפלה ההכרעה: חייבים לתקוע את ההליך הזה כדי להבהיר שהחרדים לא ייתנו עוד להתל בהם.
“בדגל התורה ובשס", מזכיר בבצ'יק, “הבהירו לנו מייד שלא הולכים איתנו. הסבירו שמנסים למצות את הדרך הפרלמנטרית. ובכל זאת לנו היה ברור שאם אגודת ישראל כולה הייתה הולכת יחד החוק היה נופל, מכיוון שבן גביר גם הוא הצביע נגד.
“נתניהו פנה אלינו והתחנן. הוא אמר שנאשר לו את החוק והוא מבטיח להעביר לנו את עניין הגיוס לפני העברת התקציב. היה ברור לנו שאי אפשר להאמין לו. אני יכול לספר לכם שדיברתי עם אייכלר טלפונית כמה ימים קודם, כשהוצע חוק הרווחים הכלואים, וגם הוא הביע הסכמה להתנגדות לחוק הזה.
“בשעות הלילה המאוחרות שלפני ההצבעה צלצל נתניהו למרן הגרמ"ה הירש. אני יכול לומר שהוא גם שוחח בטלפון עם בנו של כ"ק מרן האדמו"ר מגור, הרה"צ רבי נחמיה אלתר, והתחנן: ‘לך לאביך ותגיד לו: עד התקציב יהיה חוק גיוס'. הוא העלה על הקו את ישראל כץ ואת יוסי פוקס. נכון להיום פוקס מכחיש שהיה שותף לשיחה ואני לא מקליט שיחות אז אני יכול להרגיע אותו. ממני לא תדלוף השיחה ההיא.
“ואגב, אם כבר מדברים, אני חושד שנתניהו הוא שהדליף את השיחה עם מרן הגרמ"ה הירש. יש לזה לא מעט הוכחות. הדבר היחיד ששומעים בשיחה הזו, הוא מה שנוח לו שיצא. (אני מאמין שלאחר שדבריי יפורסמו לשכת נתניהו תכחיש, אבל תחושותיי הן אחרות).
“השיחה הזו פיצלה את ההצבעה. לנו בגור היה ברור שאין יותר אמון באיש הזה אך בדגל התורה קיבלו את דבריו.
“מאוחר יותר באותו לילה נתניהו התקשר אליי שוב ועל הקו היו יוסי פוקס וישראל כץ. הם ביקשו שאגש לאדמו"ר מגור ואעביר את התחייבותם. פוקס אמר באותה שיחה: ‘אני יודע שהרבי מגור לא מקבל בחדרו אנשים מחללי שבת, אבל אני ושר האוצר סמוטריץ' שומרים שבת, אנחנו מוכנים לבוא לאדמו"ר בשעות הבוקר ולהתחייב. (כן, סמוטריץ' גם נכח בשיחה, למרות שהוא מכחיש.) למחרת, כשנכנסתי לקודש, שמעתי מילים מאוד ברורות: ‘לא צריך לבוא לפה, אין לי צורך בכבוד. אני רק רוצה שמי שיושב ולומד יוכל להמשיך, אין על מה לדבר מעבר לכך'.
“כמה שעות חלפו ופתאום מתקבלת הידיעה שרה"מ מגיע מבית החולים כדי להשתתף בהצבעה. היה ברור לי שמשהו קרה. הוא לא מגיע לראות את החוק נופל. אבל אייכלר עדיין לא רמז אפילו על שינוי. רק בשעה 14:45 ח"כ רוט אמר לי שהוא מבין שאייכלר מצביע עם דגל התורה והקואליציה, ולכן אין לו ברירה אלא להימנע.
“במבט לאחור", אומר בבצ'יק, “כבר אז הבנתי שלא יהיה לנו חוק גיוס".
כרוניקה של סחבת. המסמך שהגיש יוסי פוקס ליצחק גולדקנופף
המנהיגים נועדו יחדיו
בהנהגה הרוחנית של הסיעה המרכזית לא ויתרו. “לקראת הדיונים על אישור התקציב הרגשנו שוב שמשחקים איתנו. כ"ק מרן האדמו"ר מגור נסע לבני ברק ונפגש עם מרנן הגר"ד לנדו והגרמ"ה הירש. בסוף הדיון התקבלה הפשרה. הוצב דד־ליין חדש: עד חג השבועות אם לא עובר החוק – פורשים.
“ואז הגיע החג ושוב נתניהו מהתל. הפעם נשלח בנו של הרבי הרה"צ ר"נ אלתר שוב אל בית ראשי ישיבת סלובודקה. בד בבד נערכה ישיבת מועצת גדולי התורה החסידית בבית מרן האדמו"ר מוויז'ניץ, שם סוכם על פיזור הכנסת. נראה היה שהלקחים הופנמו".
במבט לאחור: אתה לא מקבל את טענת נתניהו שאם היה החוק עובר המתקפה באיראן הייתה מתבטלת?
“ממש לא. אני בכל זאת מכיר את האזור הזה. אני יועץ בכיר וראש מטה של שר. אני במערכת הפוליטית כבר כמה שנים ולי אי אפשר למכור סיפור. אם החוק לפיזור הכנסת היה עובר בטרומית, שום דבר לא היה נעצר. אם האחראי על שדות התעופה אמר שחודשיים קודם הוא כבר עדכן מדינות בעולם על מקום המטוסים, שום דבר לא היה משתנה".
נתניהו ניסה לעדכן אותך במה שקורה? החתים על סודיות?
“אותי הוא לא החתים כי אני לא נבחר ציבור. ואני גם הייתי באותם ימים בארה"ב. אבל כן, הייתה שיחה שבה הבנתי שבימים הקרובים עתיד לקרות משהו גדול.
“אולם לא הסכמתי לשנות את עמדתנו. אמרתי לנתניהו את ה'זאב זאב' שלך אני כבר שומע שנתיים. כל פעם הוא מבקש דחייה בגלל מצב ביטחוני. אנחנו לא יכולים להיות בסוף התור".
כעת, כאשר כל המפלגות מצטרפות לעמדתכם באיחור, מה אתה חושב?
“אני בעיקר מתוסכל. אני גם מבין את הזעם של אלה שהופתעו מיולי אדלשטיין, אבל אני יכול רק לומר להם שאם הם היו מקשיבים לו קודם הם לא היו מופתעים. הוא לא הסתיר את עמדותיו.
“אני לא רוצה לסנגר על יולי אדלשטיין, אבל הוא לא שינה את עמדתו. לא הוא אשם. אלא הראש אשם. בדיוק כמו שיואב קיש לא נדרש לתת את אופק חדש אלא נתניהו; גם את חוק הגיוס צריך לתת נתניהו. הכעס על אדלשטיין מטופש בעיניי. הנה תראו על כמה אנשים כבר כעסנו. פיטרו את גלנט; פיטרו את הרצי הלוי; ורק נתניהו נשאר ולא נותן תשובות".
אחד הלילות הכי עצובים מבחינת בבצ'יק התרחש בלילה של ההצבעה על פיזור הכנסת. “לא אנחנו בחרנו את התאריך, אלא האופוזיציה. אבל לנו, באגודת ישראל, הייתה הוראה ברורה מהמועצת לפרוש. למרבה הצער זה לא מה שקרה".
בינתיים נתניהו ממשיך להתל. הוא מומחה לפצל ולסכסך. כך קורה הפרדוקס הכואב אחרי 77 שנים של מדינת ישראל: לראשונה דווקא כשהחרדים שותפים לממשלה יש איומי מעצר על כל בחור לומד תורה בישראל.
“אני לא רוצה לנהל שום חשבון. המצב הזה קשה לכולנו. ברור לי שגם לכל יתר הסיעות החרדיות. גם אותן זה מדאיג וגם להם יש הנהגה רוחנית שמתווה את דרכן. המשימה שלנו להתלכד, לציית למועצות גדולי התורה, וכמובן לא לתת לאיש לפלג בינינו".
לאן הולכים מכאן?!
אי אפשר בלי שאלות סיום. כידוע השר גולדקנופף התפטר. מדוע אתה נשארת כאן בתפקיד במשרד השיכון?
“זו שאלה לא נכונה. להתפטרות של השר יש משמעות הצהרתית, אבל להתפטרות של מנכ"ל ואנשי מקצוע אין אמירה. יש רק נזק לציבור החרדי. למה שאתן להם את הפרס הזה ואצא מכאן? מי שיפסיד מהעזיבה שלנו הוא הציבור החרדי.
“אנחנו נמצאים כאן בתפקיד מקצועי. ואנחנו לא יחידים. יש הרבה אנשים במערכת שנמצאים כאן מתקופות אחרות. גם כשאנחנו הגענו למשרד השיכון האחראי על מערכות הטלפון במשרד היה איש שנמצא כאן עוד מהשנים שבהן כיהן השר מאיר פרוש. אף אחד לא חשב להזיז אותו. חייבים לעשות הבדל בין ההצהרה והמחאה שתפגע בנתניהו לבין התפטרות שרק תפגע באינטרסים של הציבור החרדי".
למה עבר כל כך הרבה זמן עד שגם טסלר ופרוש פרשו?
“בגדול, החלטת המועצת הייתה להעביר חוק לפיזור הכנסת ופרישה מהממשלה, וממילא אם הממשלה לא קיימת אין צורך לפרוש מהמשרדים. אבל החוק הזה נכשל – גם כאן נתניהו הוכיח נכלולויות נבזית כשפיצל בתוך אגודת ישראל.
“הסיבה שגולדקנופף פרש היא משום שהוא קיבל הוראה אישית לעזוב. עכשיו, כשבהנהגה הרוחנית של דגל התורה הודיעו על פרישה סופית, נערך שוב סבב של מזכיר מועצת, ואז התקבלה ההוראה לפרוש מכל התפקידים".
לאן הולכים מכאן?
“אני יודע לתאר את מה שקרה בעבר. אני לא נביא!"
