אינני חושש מפיצול

בזמן שחברו, משה גפני, חוכך בדעתו האם להריץ את סיעתו לבדה בבחירות, הח"כ הבעלזאי משוכנע: "מהלך כזה יחזק את כוחם האלקטורלי של שתי המפלגות" ] אחרי עשור של ניסיונות הדחקה לירכתי הרשימה, עימותים ומתיחות עם עמיתו יעקב ליצמן, ישראל אייכלר מתיישב לשיחה פתוחה על פיצולים, חיבורים, היחסים עם נתניהו והמתיחות הפנים-סיעתית ] לפיד ההסברה

צילום: ינון פוקס

לשכתו של ח"כ הרב ישראל אייכלר מוכרת לכל מי שהזדמן בשנים האחרונות לכנסת. זאת הלשכה ששימשה במשך שנים רבות את עמיתו לסיעה החסידית, יעקב ליצמן. זה אך סימבולי שהנציג הבלזאי הטוען זה שנים לכתר הבכורה באגודת ישראל, יקבל את חדרו של האיש החזק בסיעה שפרש לבלי שוב.

עשור בלבד הוא מכהן כחבר כנסת, אך את המסדרונות הפרלמנטריים הוא מכיר טוב ממרבית חבריו למשכן. כעיתונאי נחשב, אייכלר בקיא בנבכי הבית לפני ולפנים. הוא סיקר מקרוב את הגדולות שבדרמות הפוליטיות והיה שותף, מאחורי הקלעים, למהלכים שונים שהטביעו חותם על המערכת הפוליטית. ובכל זאת, נראה שמשהו מציק לו. סבבי הבחירות הבלתי נגמרים והדד לוק הבין-גושי, מביאים אותו לחשבון נפש.

יש לו ביקורת נוקבת על כמה מחבריו. בהזדמנויות שונות, ביקר לאחרונה את ההחלטה להיצמד בכל מחיר לגוש נתניהו, תוך ויתור מרצון על תקציבים לעולם התורה וסיוע לשכבות החלשות. גם עכשיו, כשהמהלך הזה הביא בסופו לנפילת הממשלה, הוא לא משוכנע שמשהו ישתנה. במידת מה, אפשר להבין את ההיגיון שמדבר מגרונו: בין אם ישיג גוש נתניהו שישים ואחד ובין אם לאו, הסטגנציה תימשך ואנחנו נקבל – כך לפי הסקרים – ממשלת מיעוט, עם רוב זעום, לילות לבנים ואופוזיציה – ולא משנה זהותה – שתנהג בדיוק כפיו שנהגה האופוזיציה היוצאת.

"איבדנו בסיבוב הרביעי 70 אלף קולות זה הזמן להחזיר אותם". אייכלר בראיון למשפחה (צילם: ינון פוקס)

גם אם דברים ישתנו, אייכלר עדיין משוכנע שניתן היה לנהוג אחרת. כמי שעסק במשך שנים רבות בדברור היהדות החרדית לציבור הישראלי, אפשר לנחש שהוא אינו מרוצה מהמחיר שמשלם הציבור החרדי על שנציגיו בחרו צד בוויכוח שמסעיר את החברה הישראלית בשנים האחרונות: כן ביבי, לא ביבי.

אייכלר ממעיט בחלקם האקטיבי בנפילת הממשלה: "הם אולי עשו", הוא אומר לי, "אך הם עשו בדיוק כמו הזבוב שישב על הפיל ואמר לו: 'תראה איזה אבק אנחנו עושים'… העשייה שלהם הסתכמה לעשייתו של הזבוב. לא יותר".

לא הופתע

שלא יהיה לכם ספק: ישראל אייכלר מרוצה מאוד מהשורה התחתונה. הביקורת שלו על מהלכי חבריו נובעת מהחרדה שאחזה בו מיומה הראשון של הממשלה היוצאת. הוא ראה את הארץ המובטחת ואליה ניסה להביא את סיעתו, אך הם אטמו אוזניהם. בשונה משלושת סבבי הבחירות שקדמו לזו האחרונה, הפעם השיג גוש הימין שבעים מנדטים. כלולים בהם כמובן חברי 'תקווה חדשה' של גדעון סער ו'ימינה' של בנט ושקד. אילו רק היו מתייצבים כחומה בצורה ודורשים מחברי הגוש לעשות את הנדרש, הייתה קמה ממשלת ימין, יציבה, כשלפיד וליברמן היו נותרים במדבר האופוזיציוני עוד שנים ארוכות.

זה לא קרה, ועכשיו עומדים אנחנו בפתחה של מערכת בחירות. אייכלר מסתער על האתגר ויוצא לאתר את הקולות האבודים. "אחת הסיבות המרכזיות שגרמו לכך שלא הצלחנו להקים קואליציה", הוא אומר, "הייתה בגלל שאיבדנו בסיבוב הרביעי 70 אלף קולות שלא הצביעו לנו. 40,000 קולות לא הצביעו לש"ס, ו-30,000 לאגודת ישראל. אילו היו מצביעים לנו, הייתה לנו ממשלת 61. ולכן, אם לא יהיה בנושא הזה שינוי, אנחנו נעמוד בפני מצב דומה. איינשטיין הוא זה שאמר שהטעות הגדולה ביותר היא לבצע אותה פעולה שוב ושוב, ולצפות לתוצאה שונה. אם לא נפעל אחרת ולא נצא הפעם להצביע בהתגייסות מאסיבית, נעמוד שוב בפני אותה תוצאה אומללה".

זה לא רק אצלנו; המחנה הלאומי כולו הפסיד מאות אלפי קולות שהלכו ל'ימינה'

"לא מדויק. מצביעי הגוש בציבור הכללי תמכו ב'ימינה' מתוך הבנה שהיא נמנית על הגוש. עכשיו הם מבינים שעשו טעות והם חוזרים הביתה. זה בסך הכל אותו מאגר קולות. לכן זה לא מביא לשינוי במפת הגושים. מה שאין כן אצלנו, אם נביא לקלפיות מצביעים שישבו בבחירות בבית, אולי נצליח לשנות את התמונה. אם הם שוב יחליטו להיות 'קנאים', נביא להמשך שלטונם של ליברמן ולפיד".

ולמה אתה חושב שאותו מצביע 'אגודה' מתוסכל, שלא הצביע בפעם הקודמת, יחליט הפעם כן לצאת ולהצביע?

"כי הפעם הוא למד על בשרו מה קורה כשהוא אינו מצביע. לדעתי, מתן כהנא ואביגדור ליברמן הם אלו שיצליחו ללמד את אחרון הסרבנים מה קורה כשלא מצביעים. אחרי שהציבור עומד בתחנות ורואה שאין אוטובוסים, או כשהוא יוצא מהסופר עם חשבון מנופח, הוא מבין היטב שחייבים לחזק את הנציגות החרדית בכנסת".

ככה? שום מילה של חשבון נפש שאתם צריכים לעשות? אתם פעלתם כשורה? לא היו חיכוחים שגרמו לכך שיש כאלו שסולדים מהנציגות החרדית, וסביר שגם בפעם הבאה הם לא יצביעו?

"הנציגים פעלו בדיוק כפי שנדרש מהם. הינה, בסקרים האחרונים התברר כי אגו"י נמצאת במקום הראשון במדד שביעות הרצון של הבוחרים. אנחנו יכולים בהחלט להגיע כעת לציבור ולומר: אנו את שליחותינו עשינו במקסימום האפשרי. לא יכולנו לפעול טוב יותר בתנאים בהם פעלנו".

יהיו שיאמרו: 'יהדות התורה' פועלת תמיד טוב יותר באופוזיציה מאשר בקואליציה. בקואליציה ישנן את המלחמות על התפקידים, באופוזיציה הנציגים עושים את המיטב ונלחמים על זכויותיו של הבוחר

"זה נכון שבאופוזיציה אפשר לצעוק חזק יותר מאשר בקואליציה, אך להשפיע אפשר רק בקואליציה. בהיותנו באופוזיציה יכולנו אולי לצעוק את צעקתם של אלו שהמתינו בתחנות, כאשר מי שהייתה ממונה על 'ממשלת התחבורה' ראתה בנוסעי התח"צ אויבים שצריך למגרם, במקום לקוחות שצריך לשרתם.

בלי שרירותיות, נגיע להסכמות בנוגע לסדר הרשימה. חכ"י יהדות התורה בכנס בחירות (צילום: פלאש 90)

"בשורה התחתונה, אני יכול לומר שנתנו יותר ממה שיכולנו. הנציגות החרדית פעלה היטב. ולמרות זאת, ברור שאם אנחנו רוצים באמת לסייע לבוחרינו, עלינו לעשות זאת מתוך העמדה הקואליציונית. אפשר לעבוד קשה באופוזיציה, להיות ערים ימים ולילות, ולא להגיע לכל הישג, ואפשר באותה מידה לפעול מתוך הקואליציה, לחוקק ולהביא לשינויים דרמטיים, עם הרבה פחות מאמץ".

מבט קדימה

לפני שבועות אחדים הניח יעקב ליצמן מכתב התפטרות מהכנסת. קצת יותר משני עשורים אחרי שנכנס בשעריה, תם עידן. לאייכלר, לכאורה, נפתחה הדרך היישר ללשכת השר. אחרי הכל, חסידות בעלזא, היא השנייה בגודלה. בין יתר הדברים, גם על הרקע הזה שררה מתיחות בין אייכלר לליצמן. הראשון, כך מספרים לנו גורמים בסיעה, טען שחברו דוחק אותו לאחור ומנסה לקדם על חשבונו את הנציג הויז'ניצאי.

באיזה תפקיד נראה אותך בכנסת הבאה?

"עם ישראל לא אמור להיות מודאג. אהיה בע"ה בכנסת. איפה בדיוק? זה פחות חשוב".

ובכל זאת?

"אני מבקש להמשיך בתפקידי כיו"ר הוועדה לפניות הציבור. בכלל, אני רואה בפניות הציבור את העזרה העצומה ביותר לאזרחים. הגשתי בעבר הצעה, שלא יושמה עדיין, שבכל משרד ממשלתי ימונה פקיד שתפקידו יהיה לקבל את פניות הציבור, ותהיה לו סמכות לעקוף את הפקידים שכל מטרתם היא לסרבל את המנגנון. הסיוע הזה חשוב בעיקר לציבור החרדי, שאין לו כל גואל ומכר בכל מנגנוני השלטון.

"המנגנון הפקידותי בישראל, רואה בכל פונה גנב שמנסה לרמות את המערכת ולכן צריך להקשות עליו. ישראל, למי שלא יודע, בנויה בשיטה הסטליניסטית: כאשר קיים חשד שמישהו גנב, מושיבים מאה אנשים בבית הסוהר גם אם 99 מהם בחזקת נקיי כפיים. העיקר שהגנב ייתפס. זאת לעומת המדינות הדמוקרטיות שבהן מעדיפים שמאה גנבים יסתובבו חופשי, מאשר שאזרח נקי אחד ישב בכלא לחינם".

כעת ברצינות: אין לך שאיפות להתמנות לשר או סגן שר כמו חבריך פרוש וליצמן?

"ממש לא, וזה לא מגיע מענווה. אני פשוט בז לכל התפקידים האחרים. מילא אם יציעו לי להיות שר במדינה סקנדינבית. אבל בישראל? בתפקיד הזה אין כבוד והוא לא מכבד".

פיצול שיביא לאחדות

ואחרי החיוכים והמחמאות, מגיע הרגע שבו אנחנו מתחילים לגעת בנושאים הרגישים. זה לא קל. נדרשת לוליינות של ממש בכדי לגרום לו להיכנס לנושאים שהוא אינו חפץ להתייחס אליהם. בסוף זה קרה.

בבחירות האחרונות התנהל קרב ענקים על מקומך; האם אנחנו צפויים לראות את המציאות הזו חוזרת על עצמה?

"ממש לא. ישנו הסכם חתום שעליו חתומים כל מרכיבי אגו"י, לסיעותיה, והוא קובע כי יתנהל הליך של בוררות עד ליום א' באייר תשפ"א ובו יוחלט מי יאייש כל מקום וכל תפקיד. הבוררות הזו טרם התקיימה ואין לי ספק שהיא תתקיים הפעם וכך נגיע לבחירות כאשר הכל ברור ומוסכם ולא שהדברים יקבעו מכוח החלטה שרירותית כזו או אחרת".

עובדה שעד לרגע זה ההליך לא התנהל, וזאת למרות שא' באייר תשפ"א כבר מאחורינו, וכך גם א' באייר תשפ"ב…

"כי עד עכשיו זה לא היה קריטי. כעת הבחירות שוב לפנינו, ומאחר וכל גדולי ישראל קבעו שיתנהל הליך בוררות, אין לי ספק שהפעם זה יתקיים וכך נגיע להגשת הרשימות ולחלוקת התפקידים מתוך תחושה שפעלנו נכון".

ומה פשר ההחלטה שאותה אתה מקדם להורדת אחוז החסימה? האם אין כאן כוונה לאותת שכך יהיה ניתן להתפצל וכך לאיים על אלו שעד כה הייתה להם הגמוניה על המפלגה?

"ההיפך הוא הנכון. כשאני הגשתי בקשה להורדת אחוז החסימה עשיתי זאת משיקול פשוט: כאשר אחוז החסימה נמוך יכולות יותר אוכלוסיות להתמודד ולזכות לייצוג, וכך גם ניתן להקים קואליציה נורמלית. מי שידע את הסוד הזה הוא בן גוריון שאין לחשוד בו בכך שרצה להטיב עם כל האוכלוסיות.

"במשך שנים עמד אחוז החסימה על שיעור נמוך של אחוז ומחצה, מתוך רצון לתת ביטוי לכל האוכלוסיות, כשבמקביל, הממשלה תוכל לשרוד

"אני שמח בחלקי". אייכלר בראיון למשפחה (צילם: ינון פוקס)

בצורה זו יותר – משום שכל מפלגה יודעת שיש לה תחליף.

"בכל מקרה, אני מעדיף שנוכל לחזור לאחוז וחצי של אחוז החסימה, כשכך, מצד אחד תהיה לכל סיעה היכולת לפרוש ולקחת את הסיכון לרוץ לבד, במקום שמי שחזק יותר יתעמר בך ובבוחריך מתוך ידיעה שאינך יכול לרוץ לבד. כל המרכיבים ידעו לכבד זה את זה, מתוך ידיעה שאם ההתעמרות תימשך – השני פשוט יפרוש".

והאם גם חבריך למפלגה סבורים כמוך?

"לדעתי כן. שמחתי מאוד שגם הרב גפני הגיע לתובנה הזו, ועובדה שהוא תמך בהצעה. לדעתי זו הנוסחה הצודקת: 'ברגע שאתה מאפשר להתפלג – אתה מעודד להתחבר'. כי ברגע שאתה מחזיק אנשים בגרון ואני אקבע לך איפה לשבת ואיפה לעמוד, זו לא אחדות. זה לא יושר ולא הגינות. אבל אם אתה יודע שכל שני מנדטים יכולים להיפגש ולייסד מפלגה, או שאתה מכבד אותו ומתאחד או שתמשיך לבוז לו ואז תגרום לפילוג".

לא הגיע הזמן, לדעתך, לרענן את השורות ולהזרים דם חש למערכת?

"אני יושב בכנסת מזה 40 שנה – אם כי מרביתן ככתב פרלמנטרי – ואלו שטענו כל העת שצריך 'דם חדש' וצריך 'לרענן את השורות', הם אלו שכאשר סוף סוף הגיעו לעמדתם הסבירו בלהט מדוע אסור להחליף אותם…

"ולגופו של עניין, אענה מה שענה הנשיא רייגן, בעת שהתמודד מולו מונדייל, בשנת 84'. כשמונדייל טען שהגיע הזמן שגם אנשים צעירים ינהלו את אמריקה, ענה רייגן בחיוך: 'אני לא מתכוון לנצל למטרות פוליטיות את גילו הצעיר ואת חוסר הניסיון של יריבי'. כך שאין לי ספק שהניסיון שלנו תורם, ואי אפשר לוותר על ההרכב המנצח הזה שכבר הוכיח את עצמו היטב".

במה תתמקד בכנסת הבאה?

"אמשיך לקדם את 'חוק הדיור' שעליו שקדתי. זה חוק מהפכני שמבקש לייעד את ההכנסות הגבוהות מתמלוגי הגז כדי לאפשר דירה בסיסית לכל זוג. בנוסף, אחתור להעביר גם את 'חוק פיצול הדירות', שיאפשר לבעלי דירות שפיצלו דירות לפצל את דירותיהם באישור. מה שטוב לבעלי צמודי קרקע או בהתנחלויות, אמור להיות טוב גם לנו.

"בנוסף, אני רואה ייעוד חוב בהגדלת מספר הכיתות, לא רק למוסדות שנמצאים במסגרת הרשתות המרושתות, אלא גם לאלו שנמצאים בחינוך 'המוכר שאינו רשמי'. אסור להפלות בין ילד לילד. ילד שלומד במוסד פטור אמור לקבל מה שמקבל ילד שלומד במוסד מוכר – גם בתקציבים וגם במבנים". [