"אם חוק הגיוס לא יעבור, נפיל את הממשלה"

יו"ר יהדות התורה, שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופף, בריאיון יוצא דופן ל'משפחה':

יצחק גולדקנופף הוא איש טוב. ישר, כן, גלוי. פיו וליבו שווים.

פוליטית, מדובר בשותף נוח. לחברי הסיעה, לחברי הממשלה, לעומד בראשה. הוא לויאלי, פוזיטיבי, רואה בעד גם כשיש הרבה נגד.

השבוע הוא הגיע לצומת בעייתי. הטמפרמנט האישי התנגש חזיתית באינטרס הציבורי. על כורחו הפך לסמן היחיד בקואליציה שמאיים על שלמותה. עליו להכריע: הסכמה לדחיית חוק הגיוס, או התעקשות להעבירו לפני העברת התקציב.

בניגוד לדיווחים, הוראת מועצת גדולי התורה נותרה כשהייתה: ייתנו יקבלו, לא ייתנו יפרשו. מה שהשתנה אלו מנופי הלחץ: ערב הקמת הממשלה, לצד תפקידו כשר השיכון, מונה גולדקנופף לשר במשרד ראש הממשלה. נוסף על כך, קיבל התחייבות להעברת 'חוק הגיוס' לפני העברת התקציב. אלו שתי הערבויות שניתנו לו במסגרת ההתחייבות להעברת מתווה הגיוס. כעת, מופעל עליו לחץ מסיבי לקבל מנוף חליפי ולוותר על הדרישה לכרוך את הגיוס והתקציב יחדיו. הוא עדיין שר במשרד ראש הממשלה. משום מה, בסביבתו רואים בכך אמצעי לחץ על ראש הממשלה.

בימים אלו הוא שואל את עצמו עד מתי וכמה. עד מתי הנציגות החרדית צריכה לוותר ולוותר על נושאים שבציפור נפשה, רק כדי שנתניהו ישיג שקט פוליטי. זה הרי לא רק הגיוס, זה גם תקציבי החינוך, וגם וגם וגם.

ב'דגל התורה' כבר התקבלה החלטה: דחיית החוק ממושב הקיץ למושב החורף, תמורת מילוי סעיפים אחרים בהסכם הקואליציוני. השר גולדקנופף מספר לנו, כי ראש הממשלה עדכן אותו על הסיכום שהשיג עם 'דגל'.

הדיל הזה מכעיס אותו. בגלל הרבה דברים. במיוחד, מפני שהליטאים יודעים שנושא הגיוס הוא הדבר הכי אקוטי מבחינת 'אגודת ישראל'. אם עובדים יחד, טוען השר, כל צד צריך לכבד את רגשות הצד השני. בוודאי לא לספסר בבטן הרכה. "כשיש חילוקי דעות בין שותפים", הוא אומר, "יושבים ומלבנים את הדברים. לא ייתכן שכל אחד יעשה דין לעצמו ויסגור דברים עם ראש הממשלה מאחורי הגב של חבריו לסיעה".

הוויכוח בין הפלגים משני ביחס לתחושת הכעס המשותפת כלפי נתניהו. קשה להפריז בו. הקילומטרז' שהלכו עבורו מביך: מתמיכה פסיבית בגוש הימין – מהטעמים הידועים שעליהם עמד הרב שך בנאומו המפורסם בשנת 90' – הפכו על כורחם להיות חלק אינטגרלי מגוש נתניהו. "רק ביבי", חזרו וחתמו, שוב ושוב, על כתבי הנאמנות. מתברר שזה לא מספיק: עכשיו הם נדרשים לוותר על נושאים שבשמם שוגרו לזירה הפרלמנטרית – גיוס, רווחה

לא מתפשרים על עקרונות. השר יצחק גולדקנופף (צילום: אלחנן קוטלר)

, חינוך וצביון – רק כדי שהנ"ל יוכל להשיט את ספינתו על מי מנוחות.

מישהו כאן התבלבל. השאלה מי. האם זה נתניהו בדרישותיו, או חברי הכנסת החרדים בהסכמתם התמוהה.

בימים האחרונים אישי ציבור חרדים מותחים ביקורת חריפה על ראש הממשלה. בשיחות פרטיות, הם כבר מודים שהשותפות איתו מזמינה הסתה מיותרת נגד המגזר.

בריאיון עם גולדקנופף אנחנו מציגים לפניו חלק מהטענות הללו. אז מה האלטרנטיבה? הוא מנסה להבין. אולי גנץ, הצענו. גנץ דיבר ודיבר, טענו השר ויועצו מוטי בבצ'יק, אבל ב-Real Time, אנשיו, חברי סיעתו, בלמו כל סיכום שהושג איתו.

יש מצב שהם טועים. מה שהיה נכון נקודתית במסגרת שותפות פריטטית שאיננה נשענת על החרדים, לא נכון לשותפות מלאה. גם ייתכן שהם יודעים זאת, ובכל זאת בוחרים נתניהו. למה? ככה.

דבר אחד ברור: איש מהמחאה לא היה נדרש לענייני השוויון בנטל אילו החרדים לא היו תופסים צד.

אתה יודע, אנחנו אומרים לגולדקנופף, כמה אנשים בצד השני משבחים אותך בשיחות פרטיות? לא תאמין כמה מאלו שתוקפים אותך בתקשורת, רואים בך שותף ופרטנר. המתקפות עליך הן תוצר לוואי למאבק בין המחנות.

ובעוד אנחנו מדברים, זה בא: דיווח עיתונאי טוען כי שר הבינוי והשיכון שובת ממלאכתו; כמעט אינו מקיים פגישות עבודה, נמנע מקבלת החלטות ומתמקד בסקטור החרדי.

זהו דיווח אינטרסנטי, שקרי ומופרך. בשלושת החודשים שחלפו מאז שנכנס לתפקיד, נרשמה תפנית דרמטית בהיצע קרקעות ובפרסום תוכניות בנייה. השינויים מרחיקי לכת בכל קנה מידה. הפרוטוקולים, הצעות המחליטים, יומני הפגישות, מדברים בעד עצמם. וכן, גם שינוי התפיסה של רמ"י (רשות מקרקעי ישראל) נזקף – לדברי גורמי מקצוע בלתי תלויים – לזכות השר הממונה.

אלו העובדות. שחור על גבי לבן. בדקנו אותן ונוכחנו.

כששומעים דבר כזה, אמרנו לשר, זה כואב אישית. מההיכרות איתך אנחנו יודעים כמה דברים הספקת להזיז מהרגע שהגעת לכאן. אתה מותקף כי אתה תופס צד.

גולדקנופף מתעקש: "בשני הצדדים", הוא אומר, "מפגינים. גם בארצות הברית יש הפגנות. ככה לא מכריעים בדמוקרטיה. הבחירות הסתיימו והוקמה ממשלה. אין לי עניין להתעמת עם אף אחד, אבל אין סיבה שבגלל מחאה, שתכליתה להפיל את הממשלה, אפרוש".

תופסים צד

אתה עושה לעצמך הנחה מפליגה, טענו. הציבור שלנו משלם את המחיר הכי כבד, הכי גבוה, על כך שהממשלה מתרכזת בנושאי הרפורמה. המחלוקת סביבה, הוספנו ואמרנו, מביאה לפגיעה אנושה בכלכלה, לזינוק חד במחירים של מוצרי הצריכה, והכי חמור: הממשלה לא פנויה לעסוק ביוקר המחיה; היא איבדה את הקשב. וכשכבר מודיעים על חינוך חינם לגיל הרך, מתברר שהציבור החרדי, ברובו, לא ייהנה מההטבה הזאת. מי דיבר על הרפורמה בבחירות? בשביל זה הלכו לבחירות? בשביל זה אנחנו הלכנו לבחירות?

לא נוטש, גם כשקשה. השר גולדקנופף בראיון ל'משפחה' (צילום: אלחנן קוטלר)

"אתם", אמר, "יושבים מול שר השיכון שאומר לכם: הראש שלי מונח בכל שעות היממה בדבר אחד: הדברת יוקר הדיור. בזה אני עסוק מבוקר עד לילה. מה עושים אחרים, תשאלו אותם".

עוד נחזור לענייני משרדו. לפני כן, חשוב למצות את הבירור בעניין משבר הגיוס. דיווח של הפרשן עמית סגל טוען כי 'דגל התורה' ושס הודיעו כי הן מוכנות לדחות את העברת חוק הגיוס ממושב הקיץ לחורף הבא. בנוגע לחברי 'אגודת ישראל', סגל מדווח כי הנטייה להצטרף למהלך.

כשאנחנו שואלים אותו על כך הוא מתחמק. "ליהדות התורה", אמר, "יש יושב ראש. התנהל מאבק קשה על התפקיד והוחלט שאני אכהן בתפקיד. עד לרגע זה, לא שמעת דבר וחצי דבר ממני על כך שהסכמתי לדחיית החוק. ראש הממשלה קיבל ממני מידע חד משמעי ולפיו יש הוראה ממועצת גדולי התורה שאם חוק הגיוס לא יעבור לפני התקציב נפרוש מהממשלה. כל עוד אין הוראה אחרת, זה מה שנעשה.

"מועצת גדולי התורה אמרה לארבעת חברי 'אגודת ישראל' דברים ברורים. זה חתום בהסכם הקואליציוני. כל עוד אין הכרעה אחרת אנחנו מצווים לפעול בהתאם".

לא תהיה חלוקה בין 'דגל' לבין 'אגודה'? הדיווחים אינם נכונים?

"אף לא אחד מחברי הכנסת של 'יהדות התורה' אמר לי שיתמוך בדחיית 'חוק הגיוס'", השיב. "דיברתי היום עם מוישה גפני הרבה זמן, מילה הוא לא אמר לי".

משום מה, התחושה היא שדברים ישתנו. שאיכשהו, תמיד נתניהו יהיה זה שיצליח לשכנע לוותר, לדחות, להקפיא, להמתין. תמיד יוותרו לו. אין לדעת מה יהיה עכשיו, אבל הדברים שאנחנו שומעים, מכיוונים שונים, מייצרים רושם שהסבב הזה יסתיים בכך שהסדר ישתנה: קודם כל תקציב ורק אחר כך, אין לדעת מתי, חוק הגיוס. מה יינתן בתמורה? זאת כבר שאלה אחרת.

לכן, אף על פי שבזמן הריאיון ההוראה נותרה כשהייתה, אנחנו מתעקשים לברר את הסוגיה.

הרושם שנוצר, אמרנו, הוא שהציבור שלנו משלם מחיר לצורך הישרדותו הפוליטית של נתניהו. 

"אל תניחו הנחות", אמר, "נכון לעכשיו אין כל שינוי ואין כל ויתור".

יו"ר 'יהדות התורה' מכה על חטא. "אם הייתי קצת יותר ערני", הוא אומר לנו, "כבר בתחילת הקדנציה הייתי מתעקש שחוק הגיוס יעבור עם 'חוק בן גביר' ו'חוק דרעי'".

זאת כמובן הרמה חוזרת להנחתה. אם לדעתך טעית אז, אמרנו, מתבקש שלכל הפחות כעת תתעקש. "עד לרגע זה", חזר שוב על דבריו, "דבר לא השתנה".

תראה, אמרנו, אנחנו יכולים לשאול את השאלות הנכונות ואתה תענה את התשובות הנכונות. הריאיון יתפרסם ואחריו יבואו ראיונות נוספים ועיתונים חדשים. אבל כן חשוב לעצור ולנסות להבין: אתה רואה מה קורה במדינה, אתה מבין שזה מתרחש בגלל דמות אחת ואתה מסכים שאנחנו משלמים מחיר כבד על כך. למה אתם לא מתערבים ומנסים לעצור את העיסוק האובססיבי ברפורמה ודורשים להתמקד בחיים עצמם? החרדים נאלצים לוותר כל הזמן על דברים עקרוניים רק כדי להרגיע את המחאה. זה נשמע מאוד לא הוגן.

"אין לי ספק", השיב, "שאני סובל בגלל הפוזיציה שבה אני נמצא. אבל אני לא נוטש ולא בוגד בגלל שיש אנשים שעשו הפגנה ברחוב ורוצים לשרוף את המדינה".

אז אתה מעדיף להיות צודק ולא חכם?

"תראו", אמר, "תוקפים את יריב לוין, גם מתוך הממשלה, על ההחלטה שלו להביא את הרפורמה. אני הייתי בסיפור הזה מהרגע הראשון וראיתי איזה גיבוי הוא קיבל בהתחלה. מכולם. כולל מאלו שכעת מבקרים אותו ומתדרכים נגדו. לכן שאף אחד לא יתחיל עכשיו להאשים רק את לוין ולהתחיל לדבר גבוהה-גבוהה על יוקר המחיה ועל השגיאה בכך שביקשו להעביר רפורמה. כולכם הייתם מאחוריו, כולכם. היום באים ומספרים סיפורים. זה לא הוגן".

בסופו של דבר, כשאתה רואה את כל מה שקרה, אתה חושב שיריב לוין עשה בשכל שהלך על זה בכל הכוח?

"אני לא רוצה להיכנס לפרטים, אני מדבר על העיקרון".

היו שמועות שהחרדים תיאמו מאחורי הקלעים את מתווה הגיוס של 'המחנה הממלכתי', מתוך הבנה שאם הם יתמכו זה יעבור בבג"ץ. זה נכון?

"אף אחד לא הציג ל'יהדות התורה' באופן רשמי את ההצעה".

אבל היו דיונים.

לחצים כבדים. רה"מ נתניהו בשמחת השבע ברכות לנכדו

"לא היו שום דיונים. היה חבר כנסת מסוים, מ'דגל התורה', שאמר שהוא רוצה להיפרד מביבי. הוא ישב עם בני גנץ בארבע עיניים, ואחר כך הגיע אלינו. בפועל, לא ראינו שום מסמך רשמי".

תנסה לפרט קצת יותר: יש מתווה מסוים, שמעתם עליו בעל פה, אבל לא התקיים עליו דיון מסודר בסיעה?

"אני אומר דבר פשוט מאוד: אם יש מתווה מצוין, למה שלא נלך לנתניהו, נציג לו אותו ונביא לו גם את האצבעות של 'המחנה הממלכתי'? זה הרי ישרת את כל הצדדים. אם זה לא קרה, כנראה הכל דיבורים באוויר. 'אם אם ואם'…"

זה 'חוק הגיוס' ו'חוק דרעי' ותקציבי הכוללים והישיבות, ואפליה בחינוך חינם לגיל הרך. שים לב על כמה דברים אנחנו מוותרים עבור שלמות הקואליציה. 

"יש לפעמים מישהו שמרוגז עליך ותוקף את החבר שלך. זה המחיר שאנחנו משלמים. זה עדיין לא עוצר אותי מלעסוק כל היום, כל יום, בנושא הדיור. המהפכה שמתחוללת שם היסטורית. אי אפשר לבוא ולטעון שדברים לא זזים בגלל שאנחנו מותקפים. דברים קורים. לפחות בזירה שלי, משרד הבינוי והשיכון. כאן אני לא מתקפל".

לב שליט על המוח

בפקולטות לפוליטיקה וממשל, מלמדים את הסטודנטים כי הזירה הציבורית נטולת רגשות. יחסי תן וקח, מנופי לחץ ומאזן כוחות. זה לא נכון. יצחק גולדקנופף הוא הסתירה הכי מוצלחת להנחת היסוד הזאת.

יגידו מה שיגידו הצייצנים והרכלנים, ביחסי אנוש אין לו מתחרים. זה אולי הורס לכמה אנשים את החגיגה, אבל נציג 'הסיעה המרכזית' הוא הדוגמה הכי אותנטית למה שהיו בעבר שליחי הציבור שלנו. אישיותו מאירת פנים, נוחה לבריות, ומתייחסת בכבוד לכל אדם. מימין או משמאל, חילוני כחרדי.

כשנודע על הכוונה להציבו במקום יעקב ליצמן, התחוללה סערה. דיווחים שקריים, מכפישים, ניסו להפוך אותו לדמון. בוס קשוח שמתעמר בעובדיו. מי שמכיר אותו יודע עד כמה הדברים מופרכים.

איך אמר לנו השבוע אדם שעבד איתו: "אתה יכול לנהל איתו משא ומתן. הוא ילחץ, אתה תלחץ. ברגע שיסגור איתך ותלחצו ידיים, הוא יהיה הפרטנר הכי אמין ונוח שתקבל. כל תג שסוכם יתקיים. בלי חרטוטים ובלי תירוצים".

אם המתקפות מבית שככו, מגיעות עכשיו המתקפות מחוץ. תמונותיו מתנוססות בשלטי חוצות ומציגים אותו כ'משתמט'.

"כשנשלחתי לכנסת", הוא אומר, "טענו שאם אני אעמוד בראש, לא יהיו ל'יהדות התורה' יותר משישה מנדטים. זו הייתה הצהרה חד משמעית. הסקרים הראו זאת, הפרשנים דיווחו על כך ולכולם זה

תיאום מלא. יו"ר 'יהדות התורה' עם חברי סיעתו

היה ברור. ברוך השם קיבלנו שבעה מנדטים וכמעט הגענו למנדט השמיני. רשמנו עלייה של 30 אלף קול. אז אני לא חושב שביישתי את הציבור שאני בא מתוכו. ואותו הדבר אני אומר בנוגע למתקפות עלי בציבור הכללי: כל מה שאתם רואים, מתרחש בתקשורת. האזרח בבית ירגיש בקרוב את השינוי החיובי שאביא למשרד השיכון. כשזה יקרה, איש לא יזכור מה אמרו אתמול ושלשום בתקשורת.

"הרבי ה'אמרי אמת' מגור אמר על הפסוק 'והיה כשבתו על ממלכתו', שהוא מתפלל שכל הזמן יהיה 'כשבתו', שכמו כשהתיישב על הכיסא ככה יהיה כל השנים".

בגדול, נשמע שאתה מרוצה.

"לא הייתי אומר מרוצה, אבל כרגע אנחנו נמצאים בהסכם קואליציוני. גם מהזווית היהודית, לא רע לנו בממשלה הזאת. באיזו עוד ממשלה אתה שומע כל הזמן: 'עשירי, עשירי; מניין, מניין'? יש בזה הרבה. ולגבי ההפגנות אגיד את מה שאמר פעם אחד מנשיאי ארצות הברית על אלו שהפגינו נגדו: 'כל זמן שהם ברחובות ואני פה מנהל, זה לא אכפת לי'. הממשלה מתפקדת, משרדי הממשלה עובדים, יש הרבה דברים שנעשים בממשלה.

"אנחנו לא תפסנו שום צד. יצאנו לבחירות, יש קבוצה שזכתה בבחירות. העם אמר את דברו. הבנאדם קיבל את 32 המנדטים שלו. 32 נוספים הגיעו מהיהדות הדתית והמסורתית, ועם זה אנחנו חיים היום. הלא אותה מלחמה הייתה בין כל אופוזיציה לקואליציה. אותה מלחמה הייתה גם בקדנציה הקודמת כשהייתה ממשלת שמאל: הימין נלחם נגד השמאל. עד שהגיע היום הזה שהיו להם רק 60/61 וככה נפלה הממשלה.

"גם אם הקבוצה הזו חזקה יותר ברחוב, זה לא אומר שהקבוצה השנייה חלשה יותר. במדינה שבה חיים קרוב לעשרה מיליון תושבים, יוצאים 250 אלף להפגנות, אז לכן נחרבת המדינה? המלחמה היא כלפי בן אדם שזכה בבחירות. הוא מנהל את המדינה יפה.

"אני נמצא בישיבות הממשלה. יושבים סביב שולחן הממשלה שלושים אנשים שמחצית מהם עורכי דין ומשכילים, וגם אנחנו, אנשים שלמדנו תורה. אני אומר לך שלא הייתה כזו ממשלה ימנית ודתית. נכון, השמאל נלחם בה, אבל תילחם איתי בבית, בכנסת. תבוא, תראה שאני מעביר חוק, ותצביע נגד. אבל אל תילחם איתי ברחוב; אל תשרוף את המדינה".

הבקעת החומה

הסגל שבנה סביבו מרשים. לפני כולם זה היועץ הבכיר, מוטי בבצ'יק. ירושה מתקופת ליצמן שמניבה תשואה לא רעה. הוא יסגור עבורו את הפינות, ידפוק בשמו על השולחן, ינהל מטעמו סחר-מכר קואליציוני ויסמן את המהמורות בדרך.

למנכ"ל משרדו מינה את יהודה מורגנשטרן. אנשי המקצוע גומרים עליו את ההלל. חד, חרוץ, אנליטי, הם אומרים. כשהגיע הופתעו לגלות עד כמה הוא בקיא בתתי-סעיפים ובפרטים הקטנים.

ליועצי התקשורת מונו צמד הדוברים המוכשר מני חדד ואבי בלומנטל. אנשי מקצוע מהמעלה הראשונה, שחיים, נושמים ומבינים תקשורת. הם המתווכים שחושפים את פעילות השר לציבור.

חורש בתלמים. השר גולדקנופף עם מנכ"ל רמ"י, ינקי קוינט וצוות לשכתו

ועם כל הכבוד לצוות המסור, יש רק אדם אחד שהצליח להבקיע את אדמת הבזלת שעוטפת את מנהל מקרקעי ישראל. יכולותיו הבין אישיות של השר הממונה, הן שהביאו לריכוך המפתיע מצד רמ"י. מה שנראה היה כחלום בהקיץ, הופך למציאות: רשות מקרקעי ישראל נותנת את ידה להפשרה גורפת של עתודות בנייה, בכמויות אדירות. ההצפה שהשוק עומד לחוות בשנה הקרובה תמוטט ללא ספק את עמודת המחירים שתפסה גובה מופרז.

איך הצלחת לשכנע אותם להתגמש?

"הכל מתחיל ונגמר בתיאום. אנחנו עובדים יחד על התוכניות, מסמנים יחד את המטרות, וגומרים דברים זה אחר זה. אני לא יכול להגיד שביום אחד יצא הכל. לא נעים לי להגיד, אבל מה שהספקתי לעשות במאה הימים האלה זה יותר ממה ששרים אחרים עשו בקדנציה שלמה.

"המטרה שלנו להשלים את כל הפערים שהיו חסרים במדינת ישראל. אנחנו שואפים להגיע ל-30 אלף דירות חדשות בשנה. בזה אנחנו עוסקים ערב, בוקר וצהריים. אנחנו, כולל מנהל מקרקעי ישראל.

"יזמנו טיפול ב'עמידר'. הייתה הזנחה גדולה בדירות של 'עמידר'. הבאנו בממשלה כמה מאות מיליונים כדי לשקם את כל הדירות האלו. לא יהיה אדם אחד שמתגורר בדירות 'עמידר' שיגיד 'דולף לי, שבור לי'. יהיה מנגנון מסודר. יש לנו מאות דירות שאנחנו רוצים לשפץ במטרה לתת דיור לכל חסר דיור. לצד זאת, הבאנו תקציב לרכישת 2,400 דירות חדשות. מתוכן, כבר קרוב ל-1,000 דירות נרכשו.

"זה בצד הסוציאלי. באשר לכלל הציבור: הכרזנו על כמה מקומות שבהם נקים יישובים חדשים כמו שיזר, חנון, יתיר. אלו שלושה יישובים חדשים.

"גם בשדרות, שבשבוע שעבר קיימנו בה ישיבת ממשלה, הכרזנו על בניית דירות חדשות, ויש סיכוי טוב שכבר בשנה הבאה יעלו שם על הקרקע.

"הבאנו בשורה אדירה בקריית גת. עשנו שם עבודת נמלים כדי להתאים את השכונה מחדש למגזר החרדי אחרי שייעדו אותה רק למגזר הכללי. נגיע שם ל-25,000 יחידות דיור. בשלב ראשון הוצאנו 10,600 יחידות דיור, מתוכן 5,300 יח"ד לציבור החרדי במחיר מוזל.

"אנחנו הולכים להקים בדרום משולש: מצד אחד קריית גת, מהצד השני כסיף – ששם יוקמו כ-30,000 יחידות דיור, ובצלע השלישית נקים יישוב חרדי שנקרא תילה.

"באמצע המשולש יהיה מרכז תעסוקה ומסחר ענק שיביא בשורה ל-80 אלף יחידות דיור. אנחנו נביא פתרון דרמטי לציבור החרדי ולחברה הישראלית בכלל. על הדברים האלו אני רוצה להיבחן. זה מה שמעניין אותי, זה מה שמעסיק אותי. אני חי ונושם את מצוקת הדיור וממוקד כולי בנושא הזה.

"זה עוד לא הכל", אומר שר השיכון, "חתמנו הסכם גג בבית שאן ונבנה שם יותר מ-5,000 יחידות דיור. אנחנו גם עובדים על התחדשות עירונית של מאות דירות ישנות. בירושלים השנה אנחנו

חוק הגיוס תחילה. מרנן ורבנן חברי מועצת גדולי התורה (צילום: משה גולשטיין)

כבר מגיעים ל-50,000 דירות בהתחדשות עירונית.

"יש לנו גם תוכניות לבנייה בנוף הגליל, באשקלון, בחצור הגלילית, במבואות החרמון, בירוחם ובמקומות רבים נוספים. מדובר בדירות שיעלו בין 600 ל-700 אלף שקל. יהיו שם אזורים לציבור החרדי ואזורים לציבור הכללי.

"בעכו נכנסנו לעובי הקורה והפשרנו לבנייה 1,800 יחידות דיור. זה באזור אחר לגמרי מהאזור שמתגוררות בו אוכלוסיות מיעוטים. אני אומר לכם: עכו תצליח הראשונה מכל המקומות בארץ. גם בכסיף יש קבוצה ענקית מהציבור החרדי שמסתערת על 3,000 יחידות דיור במכה ראשונה".

ומה באשר למחירים?

"על המחירים אני מנהל את אחד המאבקים הכי קשים שלי עם האוצר. כשהדברים ייסגרו אצא באופן מסודר לציבור ואבשר לו על ההישג בנושא. זאת תהיה בשורה שעוד לא הייתה בתחום הדיור. זה יעצור רטרואקטיבית את ההעלאות של השנים האחרונות.

"אחד מהפרויקטים של משרד השיכון הוא 'עמיגור'. גם בזה אני עוסק. 'עמיגור' זה בתי גיל הזהב. ביקרתי עם יו"ר הסוכנות היהודית דורון אלמוג בכמה בתי גיל הזהב בארץ. אנחנו בונים יחד עוד קרוב לאלף מקומות לאנשים מבוגרים.

"התקופה שלי תיזכר בכך שיהודי חרדי, שלא למד ליב"ה אבל למד תורה, ניהל את המשרד בהצלחה כבירה. זאת המשימה שלי ובעזרת השם אעמוד בה. יגידו כן עשה ישיבות הנהלה או לא עשה, המציאות תדבר בעד עצמה".

כשאתה מסיים את התפקיד שלך פה בעוד ארבע שנים, מבחינת הציבור החרדי יהיה פתרון דיור?

"בוודאי. אנחנו נסגור את כל הפער שהיה קיים. יהיו לנו עוד הרבה מאבקים עם האוצר, אל תחשבו שהולך להיות לנו קל, אבל אנחנו נביא פתרונות ונביא בשורה. אני רוצה שהציבור ידע: מהרגע שאני מגיע לכאן בבוקר ועד לשעה מאוחרת בלילה אנחנו עוסקים רק במצוקת הדיור. אני והצוות שלי האחרונים שעוזבים את המשרד".