"אם לא נפעל עכשיו, יהודה ושומרון יבערו"

בצל המתיחות המתפרצת בשטחי יו"ש ורצועת עזה, האלוף תמיר היימן, ראש אמ"ן בעת מבצע 'שומר חומות', מזהיר בריאיון מיוחד ל'משפחה':

חודשים ספורים אחרי שפרש מפיקוד על אגף המודיעין בצה"ל, האלוף תמיר היימן, מנהל המכון למחקרי ביטחון לאומי, קורא לדרג המדיני לקבל החלטות ולגבש תוכנית פעולה לאיום העזתי: "בלי תוכנית", הוא אומר, "לא נוכל להבטיח לאורך זמן את השקט לתושבים">>על מבצע 'שומר חומות': "חמאס מורתע; הוא לא ציפה לכזאת עוצמת אש">>על ההיתכנות לסבב נוסף: "סיכוי נמוך. יש יותר מדי מנופי לחץ שארגוני הטרור ברצועה חוששים מהם">>שובר גלים ושתיקה

חמישה עשר חודשים חלפו מאז סיומו של מבצע 'שומר החומות'. בשונה ממערכות קודמות ולמרות הביקורת שספג, השקט נשמר בשנה האחרונה בגזרת הדרום. שישה טילים בלבד נספרו במהלכה לעומת כ-1,000 שיגורים בשנים שקדמו לה.

חרף זאת, נראה שגל המעצרים שמבצעים כוחות הביטחון באזור ג'נין עלול להשליך גם על גזרת הרצועה. באמצע השבוע, על רקע מעצרו של ראש הג'יהאד האסלאמי בגדה בסאם א-סעדי, הוחלט להעלות את רמת הכוננות.

הפעילות, שאותה ביצעו מסתערבי משמר הגבול ולוחמי סיירת הנח"ל, לוותה בחילופי אש עם חמושים פלסטינים שירו מקרבת המבנה שבו התבצר א-סעדי. במהלכה נתפסו אמצעי לחימה רבים, בהם אקדח, מחסניות וכדורי M-16, וכן כסף מזומן רב.

המעצר גרם לתסיסה רבה ברחוב הפלסטיני והביא ללחץ כבד על השלוחה העזתית של הארגון להגיב על הפעולה הישראלית.

לאור זאת, במסגרת הערכת מצב שקיים הרמטכ"ל רא"ל אביב כוכבי, הוחלט להשבית לזמן מוגבל את תנועת הרכבות באזור העוטף ולחסום עורקי תחבורה ראשיים וצירי תנועה הסמוכים לגדר המערכת. נוסף על כך, כענישת הרתעה, הוחלט גם על סגירתו של מעבר ארז לכניסת פועלים פלסטינים העובדים בישראל.

שעות ספורות אחרי ההחלטה שוחחתי עם האלוף (במיל') תמיר היימן, מי ששימש ראש אמ"ן בתקופת מבצע 'שומר החומות' וכיום מנהל את המכון למחקרי ביטחון לאומי, ה-INSS. באותו זמן בדיוק כינס ראש הממשלה התייעצות וירטואלית דחופה נוכח התרעות חמות על הסלמה אפשרית, אולם בשל קשיים טכניים התקשה לעלות לשיחה ונעדר ממרביתה.

מה יום מיומיים? שאלתי. מעצרים היו ויהיו, מדוע המערכת נדרכה דווקא השבוע?
"בשעות הבוקר", השיב, "נפוצו שמועות שבמהלך הפעולה חיסלו כוחות הביטחון את מפקד הג'יהאד האסלאמי שהתנגד ללכידתו. יצאו מהבית תמונות שבהן רואים דם במקביל לתיעוד שלו נגרר על הרצפה. המסקנה הייתה שהוא מת. בהתאם לכך, הג'יהאד האסלאמי בעזה נערך לנקום את מותו באמצעות ירי צלפים או ירי נ"ט לעוטף".

וכעת, כשהתברר שהוא בחיים, אפשר להירגע?

"אני מעריך שהמתיחות תתפוגג. ייתכן שנראה ירי של כמה פצמ"רים. לא מעבר לכך. אם נדע להכיל זאת, ג'יהאד יסתפק בזה. אני נוטה לחשוב, שלאור הזמן שחלף, המתיחות תתפוגג".

עד לפני חודשים ספורים עמד האלוף היימן בראש אגף המודיעין של צה"ל. את השקט שנשמר בשנה האחרונה הוא זוקף למבצע 'שומר חומות'. "אפקט ההפתעה", הוא אומר, "הימם את חמאס; הוא לא ידע למה לצפות. זה התחיל במיטוט המגדלים והמשיך בהשמדתו המוחלטת של המנהור התת קרקעי.

"זה קרה כבר ביום השני למבצע. המנהרות היו עבורו נשק אסטרטגי, הפתעתי, הוא לא חלם שישראל יודעת על קיומו ויודעת היכן הן ממקומות. הריכוך המסיבי, הביא למצב שבו הוא לא הצליח להוציא פיגועים, למעט ירי תלול מסלול. כל הכלים האסטרטגיים שלו נכחדו. כשאתה במצב מתגונן אתה לא מסוגל לפעול. ההלם שאחז בו משתק אותו עד עכשיו. אגב, זה גם מה שקרה לחיזבאללה בלבנון. עוצמת האש צילקה אותו לשנים ארוכות. זאת גם הסיבה שהסבב האחרון היה קצר יותר מכל הסבבים האחרים.

"כשהסתיימה המלחמה וחמאס עשה מאזן הישגים, הוא גילה ששום דבר ממה שתכנן לא פעל. זה הביא אותו להסיק מסקנות".

לפני קצת יותר מחודש, שעות ספורות לפני שהודיע על התפטרותו, כינס ראש הממשלה היוצא נפתלי בנט את הכתבים המדיניים לשיחת תדרוך אחרונה. במהלכה, הוא הציג לנו נתונים אופטימיים על מצב הביטחון בגבול הרצועה. שאלתי את היימן, עד כמה בנט מדייק בדבריו.

"אני לא רוצה לחלק ציונים לדרג מדיני", השיב, "ודאי שלא בתקופה כל כך מורכבת. בשורה התחתונה, המספרים מדברים בעד עצמם. השקט הוא תוצאה של מדיניות התגובה של צה"ל אחרי הלחימה. הנוהל החדש מחייב להגיב אחרי כל ירי. לא משנה מה נורה ולא משנה מי יורה: חמאס או ג'יהאד, פצצת מרגמה או רקטה".

האלוף במילואים ומנהל ה-INSS בהווה, סבור כי הנדבך המשלים להשגת שקט ברצועה, הוא המישור האזרחי: הגדלת היתרי העבודה לפלסטינים מעזה שיוכלו לעבוד בישראל, הסיוע בגיוס משאבים לשיקום התשתיות והגדלת הסיוע הקטארי.

"לפני 'שומר חומות'", הוא אומר, "הכסף הגיע במזוודות. זה לא היה בריא ולא היה חכם. עכשיו ישראל מעבירה סכומים דומים, רק שהיא עושה זאת באמצעות הכנסת דלק ממצרים.

"בנוסף, נכנסים לישראל, מדי יום, ארבעה עשר אלף פועלים שמביאים פרנסה הביתה ולחם למשפחה. מדובר באנשים ש-85% מהם היו מובטלים, 15% מהם השתכרו כאלף שקלים בחודש. היתרי העבודה מאפשרים להם להביא שכר חודשי של 7,000 שקלים. זאת מהפכה בחייהם של עשרות אלפי עזתים, מכיוון שכל פועל כזה מחזיק משפחה ברוכת ילדים.

"חמאס זוקף את השינוי הזה לזכותו והוא לא יסכן אותו. זה ההישג הכי גדול מבחינתו".

אפקט ההפתעה

בשבוע שעבר פורסם דו"ח מבקר המדינה שעסק בכשלי מבצע 'שומר חומות', בטיפול המשטרה במהומות שהתפרצו בערים המעורבות. מה שטרם נבדק, אלו הכשלים שהיו באופן הטיפול במנהרות ההתקפיות ברצועה.

אחת הפעולות שהוצגה כרכיב אסטרטגי במבצע הייתה הפצצת מנהרות הלחימה בעזה והריסתן. במהלך המבצע הופצצו יותר ממאה קילומטרים של מנהרות. לפי ההערכות, נגרם נזק קשה ל'מטרו' (כינוי לרשת המנהרות שחפר חמאס מתחת לעזה), אך הטענה שבמהלך ההפצצה האווירית חוסלו מאות מחבלים שהיו בתוכו הופרכה מאוחר יותר.

23 דקות, 160 מטוסי קרב ושנים של עבודה חשאית הסתיימו בהשמדה מוחלטת של 'המטרו' אך בפגיעה מינורית במחבלים. "פחות מעשרה הרוגים", אומר מי שאומר.

המבצע החל בהרעשה כבדה של כוחות צה"ל, שחצו את גדר המערכת תוך מצג שווא על תחילתה של פעולה קרקעית. המתבקש היה שאלפי מחבלים, בהם הצמרת הבכירה של הארגון, יימלטו לתוך רשת המנהרות בלי שהם יודעים שלחיל האוויר הישראלי יכולת התקפית להשמדתן.

היימן, שותף סוד בכיר לפעולה, לא מתחמק. הוא מודה ביושר, כי אפקט ההפתעה הוחמץ, ובהתאם, המטרה לחסל כמות גדולה של מחבלים נכשלה. "בכל מה שקשור להונאה הטקטית, היא אכן נכשלה", הוא אומר, "התכוונו להרוג יותר ולא הצלחנו. אבל צריך לזכור שבעיקר התכוונו לשלול את הביטחון העצמי של חמאס ואת זה השגנו.

"העובדה שיש לנו היכולת והמודיעין היכן לתקוף ובאילו כלים לתקוף, נודעה לחמאס כבר ביומה השני של הלחימה. לפיכך, הם נמנעו להיכנס פנימה. יחד עם זאת, נוצרה תודעה שיש לנו אין סוף הפתעות שיכולות לנחות עליהם בכל רגע. הם כנראה ישקמו את 'המטרו', אבל תמיד יקנן בהם הפחד שישראל תדע להגיע אליהם, לכל מקום".

בתוך קווי האויב

במרס 2018 נכנס היימן לתפקיד ראש אגף המודיעין בצה"ל. חודשים ספורים לאחר מכן, הוא שיגר למשימה חשאית בעומק הרצועה, יחידה מיוחדת של מערך המבצעים באמ"ן. המטרה: התקנת מערך האזנה לבכירי חמאס בחאן יונס.

במהלך שיטוטו באזור נחשף הכוח ונאלץ לפתוח באש לעבר אנשי חמאס. כדור תועה מאקדחו של אחד החיילים פגע בשגגה בסא"ל מחמוד ח'יר א-דין, קצין בכיר ביחידה, והביא למותו.

הפעולה הזאת, אומר היימן, היא אחת מני רבות אחרות שהסתיימו בהצלחה. השאלה היא, הוא מוסיף, איננה הצלחה טקטית של פעולה כזאת או אחרת, אלא אם יש לנו אסטרטגיה לאופן הטיפול בכאב הראש שמייצרת הרצועה.

"לצערי", הוא קובע, "לישראל אין תוכנית סדורה לעזה. היא לא אמרה אף פעם מה היא רוצה לעשות. לכן, עד שלא תהיה החלטה מהו מצב הסיום הרצוי ואיך מגיעים אליו אנחנו בבעיה.

"ברמה האופרטיבית, 'ההסדרה האזרחית' היא הפתרון הפחות גרוע. זה אומר שאנחנו מכירים בפועל בעובדה שחמאס שולט בעזה ומכירים בכך שהבעיה החמורה של חמאס היא תנאי היסוד של האזרחים. אנחנו מדברים על שני מיליון איש שחיים בשלוש מאות שישים וחמישה מטרים רבועים. זאת קטסטרופה.

"מה שאנחנו עושים, דומה לטיפול במחלה כרונית: אתה מטפל בסימפטומים, אתה מקהה את הכאב ומייצר מקסימום ביטחון לאורך זמן. האם זה פתרון לנצח? כנראה שלא. אבל זה יכול להחזיק את העניין במצב סביר. יהיו התפרצויות אבל בטווחי זמן ארוכים יותר. יש בעיה של רעב, של חברה קורסת. בסוף, זה יכול להשפיע עלינו. בינתיים אנחנו קונים זמן; מנסים להגדיל את ההפוגות. השאלות הגדולות הן עבור מה אנחנו קונים את הזמן ומה יהיה בסוף".

כבר שלוש שנים שמדינת ישראל נתונה בחוסר יציבות פוליטי, אמרתי, המשמעות היא שאין לדרג המדיני יכולת לטפל בבעיות הליבה שנוגעות לביטחון מדינת ישראל. האם אתה לא חושב שמערכת הביטחון צריכה להניח תוכנית אסטרטגית ולרתום את הדרג המדיני לאמץ אותה?

"מערכת הביטחון יכולה לעזור בחשיבה", השיב, "אבל היא לא יכולה להביע עמדות בנושאים שמחייבים מנהיגות מדינית שתקבע את המתווה. אנחנו לא מבקשים מהדרג המדיני לקבוע את הפרטים, אבל אנחנו כן מצפים ממנו לומר לנו מה הוא רוצה. הצבא כבר יֵדע להפוך את זה לתוכנית".

כשאתה ממפה את האיום הפלסטיני, הגדה מול עזה, מה לדעתך חמור יותר וטעון טיפול דחוף יותר?

"בזירה הטקטית, יו"ש נפיצה יותר, מכיוון שהאוכלוסייה הישראלית חשופה מאוד לפעילות טרור. מנגד, היתרון שיש לנו ביהודה ושומרון הוא ששם אנחנו פועלים ובעזה אנחנו פועלים מנגד.

"עזה יכולה לאיים עלינו רק באמצעות ירי תלול מסלול. הקיר התת קרקעי מונע את האפשרות למנהרות התקפיות. ירי תלול מסלול מתיש מאוד ברמה הנפשית, אבל יש לנו מערכת הגנה רב שכבתית שמייצרת 93% הגנה. לכן, כשאני משווה, אם יהודה ושומרון תבער זה יהיה מסוכן ומורכב יותר".

כוננות נמשכת

השיחה עם היימן התקיימה כאמור בצהרי יום שלישי. זמן קצר אחר כך פתח צה"ל כמה מהמקטעים שנסגרו באחד הכבישים, כביש 232, אך יתר עורקי התחבורה נותרו חסומים לתנועה גם אתמול (רביעי). ההחלטה להמשיך את מצב הכוננות התקבלה, אחרי שבדרג המדיני ובמערכת הביטחון הגיעו למסקנה, שבשונה מהערכת המצב הראשונית, הג'יהאד האסלאמי עדיין שוקל את תגובתו.

במהלך ביקורם של שר הביטחון גנץ והרמטכ"ל כוכבי לאורך התפר, דיברו השניים על מדיניות 'המקל והגזר'. "מי שרוצה לעבוד ולחיות בשכנות טובה – יקבל יד מושטת. ביד השנייה אנחנו נפגע בכל מי שמבקש לפגוע באזרחי ישראל ולחולל טרור". זאת אפוא המדיניות החדשה של ישראל: הרבה גזרים בימי שקט שיהפכו למנופי לחץ על ארגוני הטרור בבואם לשקול אסקלציה.

מלבד מתווה של ירי צליפה או נ"ט, בצה"ל העלו את הכוננות גם בסוללות כיפת ברזל הפרוסות בדרום. בשטח עצמו אין תגבורי כוחות לאוגדת עזה, אך הלוחמים נדרשו לפעול מעמדות אחוריות כדי לא להפוך למטרות עבור המחבלים, לצד הגברת אמצעי האיסוף על קו המגע עם הרצועה.

מאחורי הקלעים נמשכים הלחצים של ישראל על חמאס, בתיווך מצרי, להתערב לצינון המתיחות וריסון הג'יהאד האסלאמי. צה"ל נערך בהתאם לתרחיש של פיגוע בגבול הדרום או מטח רקטות, אך לא מתכוון ליזום הסלמה, לאחר שרצועת עזה ויישובי הדרום נהנו משקט יחסי בחודשים האחרונים, כאמור, גם בחסות ההקלות לאלפי הפועלים הפלסטינים שחוצים את גבול עזה מדי יום כדי לעבוד בישראל.