בכייה לדורות

חכם עדיף מנביא  • חשיפה היסטורית: כך התייחס מרן הגר"ע יוסף זצ"ל לרפורמת הגיור של השר כהנא

מה גורם לרבנים הראשים לישראל להתנגד למתן סמכויות גיור לרבני הערים, שעומד בבסיס רפורמת הגיור? • הרב יצחק פרץ, לשעבר ראש מערך הגיור, והגאון רבי יצחק לוי, רבה של נשר, חושפים את מספרי המתגיירים, את חילוקי הדעות בין רבני הערים ואת ההוראה שנתנה מועצת הרבנות לכלל רבני ישראל.

רפורמת הגיור שהציג השר מתן כהנא עדיין לא הובאה לאישור הכנסת, אבל בינתיים הרוחות סוערות. עוד בטרם אישר המחוקק את הרפורמה, בקש השר כהנא מראש הממשלה בנט, שמערך הגיור כפוף למשרד ראש הממשלה שבאחריותו, להדיח את ראש מערך הגיור המכהן הרב משה ולר ולמנות תחתיו את איש אמונו הרב בניהו ברונר, המשמש דיין באחד ההרכבים. "אני מחזיר עטרה ליושנה ומחזיר לרבני הערים את הסמכות שהייתה להם עד לפני 25 שנה", התרברב שר הדתות.

כאן המקום לספר שעל פי פרסומים שונים, כהנא ביקש למנות לתפקיד הרב חיים אירם, דיין גיור לשעבר ורב היישוב אלעזר בגוש עציון, שאף מעורב בגיבוש מתווה הגיור של השר. בשיחות שקיים כהנא עם פרופ' דניאל הרשקוביץ, נציב שירות המדינה, ביקש שר הדתות לשנות את תנאי הכשירות הנדרשים לטובת מינוי ראש מערך גיור כך שיוכל לתפור את התפקיד למועמד מטעמו, אך הנציב סירב לכך. בשל כך, החליט כהנא למנות את הרב ברונר, המשמש דיין במערך הגיור.

הרב הראשי לישראל הגאון רבי דוד לאו הודיע בתגובה כי הוא לוקח לידיו את הסמכויות והוא לא יחתום על תעודות ההמרה אם וכאשר יתברר שהגיור לא היה אמיתי.

העיתונאי יאיר שרקי פרסם לאחרונה הקלטה של הרב ברונר, שבה מתח ביקורת על רפורמת הגיור, שעליה הוא אמור להיות ממונה. "בא לפה איזה שר ואומר 'יש לי אחריות לאומית, אני רוצה לתת פתרונות'. אני לא אומר שהפתרון שלו זה הפתרון. ואני גם לא בטוח שאם הפתרון הזה ייושם יהיו תורים של אנשים שעומדים והולכים ורוצים להתגייר. יש בעיה של שלושים שנה, וללכת נגד הרבנות זה מאוד קשה".

באשר לסעיף מרכזי של רפורמת הגיור, הסעיף שיאפשר לרבני ערים להקים בתי דין לגיור, התבטא הרב ברונר: "זה כאילו לפתוח פתח שיעקוף את הרבנות הראשית וזה גם דבר בעייתי מאוד".

אחרי שעות ספורות הודיע הרב ברונר כי ההקלטה הייתה של דברים שאמר בשיעור תורה טרם התמנה לתפקיד, וכי לאחר שנפגש עם הרב חיים דרוקמן שינה את דעתו.

גם הרב דרוקמן, זקן רבני הציונות הדתית ולשעבר ראש מִנהל הגיור, מצא את עצמו בעין הסערה. כידוע, השר כהנא הסתמך על דעתו בעד גיור של רבני ערים, אף על פי שהרב דרוקמן מתנה זאת באישור מועצת הרבנות הראשית. לפני כשבועיים הוא הגיע במיוחד כאורח כבוד בישיבה של מועצת הרבנות הראשית לישראל שהתכנסה כדי להתנגד לרפורמת הגיור ולרפורמת הכשרות.

בסיום הישיבה הוחלט על ניסוח מכתב מחאה חריף נגד הרפורמה. "בעת האחרונה עולות על שולחנה של ממשלת ישראל הצעות חוק שמגמתן לשנות את ענייני הדת במדינת ישראל", כתבו הרבנים. "הליך הגיור הינו כרטיס הכניסה להיות חלק מהעם היהודי ונקבע על פי ההלכה. כל החלטה בתחום זה חייבת לקבל את אישורם של הרבנים הראשיים לישראל ושל מועצת הרבנות הראשית לישראל וכן את הסכמת רוב מנין ורוב בנין של רבני ישראל בארץ ובתפוצות".

על החלטת מועצת הרבנות הראשית חתם גם הרב דרוקמן, והוסיף בכתב ידו: "מן הראוי להידבר עם הרבנים הראשיים לגבי חיזוק הכשרות וכן בנושא הגיור".

סלידה, צער וחלחלה

אחרי ימים ספורים, הופתעו רבים לשמוע ביקורת נוקבת שמתח הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א על רפורמת הכשרות ובמיוחד על הסמכות לגיור שתוענק לרבני הערים, וציין כי הדברים מנוגדים לדעותיהם של מרן הגרי"ש אלישיב ומרן הגר"ע יוסף זכר צדיקים לברכה שנדרשו לנושא כבר בשנת תשל"ו.

לידי 'משפחה' הגיע השבוע מסמך נדיר, פרוטוקול מישיבה של ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת מהתאריך כ"ג בחשוון תשל"ז, שאליה הוזמן הראשון לציון מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל ששימש אז הרב הראשי לישראל. הנושא שעל הפרק היה הקמת בית דין ארצי לגיור. מרן חשף בפני המשתתפים בוועדה את הסיבות מדוע לדעתו הקמתו של בית דין כזה אינו הכרחי, אם כי אין מניעה מהקמתו. אבל כאשר נשאל מה דעתו על מתן סמכות לרבני ערים לגייר, הוא השיב בשלילה נחרצת.

"אני מבקש מחברי הכנסת: אל תאפשרו פתח לשחיתות ברבנות. מוסד של בית דין זה דבר אחר. אם תיתנו לכל רב ורב בכל מקום להחליט זהו פתח רע מאוד.

אינני רוצה לדבר חלילה על הרבנים, אבל זה עלול לגרום חלילה להרס הרבנות. הוא היה מופקד יותר מיובל שנים בידיהם הנאמנות של בתי הדין בארץ וכך צריך להיות. אלו בתי דין חוקיים שקיבלו את הכשירות לכך וגם בית הדין העליון סמך ידיו עליהם. לכן חלילה לחשוב על מתן רשות לכל רב ורב לעשות גיור ככל העולה על רוחו. אני מתייחס בסלידה ובצער, וחלילה להצעות כאלו, ודי לחכימא ברמיזא".

בלשכתו של ח"כ אורי מקלב הציגו בפנינו מסמך שחשפו השבוע, עם התבטאות מעניינת במיוחד של היועץ המשפטי לממשלה דאז אהרן ברק, בנושא סמכויותיהם של רבני הערים לגייר, ובאופן כללי על התייחסות המחוקק לתחום הגיור.

הרקע להעלאת הנושא לכותרות היה אישה שעברה גיור רפורמי בחו"ל וביקשה לעלות ארצה, אך בשל אי הכרה בגיור שעברה, בקשתה נדחתה. ח"כ מנחם הכהן מה'מערך' דאז נדרש לנושא ופנה לרב הראשי לישראל הרב שלמה גורן, וזה פנה ליועץ המשפטי לממשלה וביקש את חוות דעתו בכל הנוגע להפרטת סמכויות הגיור.

המסמך שנושא את הכותרת ח' אב תשל"ו מתחיל בהערתו של ברק לפיה על פי פקודת העדות הדתיות משנת 1927 אדם שהמיר דתו יקבל מראש העדה הדתית אליה נספח או מגורם שמונה על ידו תעודת המרה.

"הפקודה בחוק האזרחי אינה עוסקת כלל בגופו של הליך הגיור מנקדת הנחה שגיור נשלט על ידי הדין הדתי. הוראות הפקודה באות לאחר שנעשה הליך הגיור. במילים אחרות: המחוקק לא התכוון כלל להתערב בהליך הנשלט אך ורק על ידי הדין הדתי. לכן לא תמצא תשובה לשאלה אם יש לרבני ערים בצירוף שני רבנים אחרים מכוח מינויים כרבני עיר 'סמכות' לגייר. שאלה זו חייבת להיות מוכרעת על פי הדין הדתי בלבד ואין בחוק האזרחי התייחסות לכך".

לדעתו של אהרן ברק, גם השאלה אם רשאית מועצת הרבנות הראשית לקבוע תקנות גיור מחייבות את המגיירים בארץ אינה יכולה להיות מוכרעת בדין האזרחי בשל העובדה שהיא נשלטת רק על ידי מערכת הדין הדתי המהותי שהיא זו שתקבע בנושא. "מקובל שהליכי גיור נעשים על פי הדין הדתי ורק לאחר מכן יחולו על המתגייר כללי המשפט המינהלי הכללי".

כלומר, גם אהרן ברק, בעל האג'נדה של 'הכל שפיט', קבע מפורשות שאין למדינה, למחוקק או לבית המשפט כל סמכות להתערב בעצם הליך הגיור, או במתן סמכות גיור לרבני ערים, נושא שנמצא אך ורק בידי הרבנות, שפועלת בו על פי הדין הדתי, כלומר דיני התורה.

בלשכתו של ח"כ מקלב חשפו מסמך נוסף שהוציא הרב ישראל רוזן, שהקים את מערך הגיור. הוא מציין שבשל גלי העלייה הרבים מרוסיה ואתיופיה נוצר לחץ על בתי הדין לגיור, ובהוראת שעה ניתנה סמכות לשישה רבני ערים לגייר, אבל יצאו משם תקלות רבות עד כדי חשד לשוחד על המגיירים.

"השר לשירותי דת מוביל לכרסום ממאיר בעם ישראל ומאפשר את כניסתם של מאות אלפי גויים לעם ישראל", טוען ח"כ מקלב, "הם לא רוצים את הזהות היהודית או שמירת מסורת ישראל. "לא רק ששר הדתות עושה צעדים מרחיקי לכת, אלא הוא משקר בריש גלי וטוען שהוא מחזיר עטרה ליושנה. רבני ערים לא גיירו מעולם, אלו שגיירו היו רבנים שהוסמכו לכך באופן מיוחד ועוד במקומות שבהם לא היה בית דין מקומי, אבל כל חברי 'ימינה' נגועים בשקרים.

"מתווה הגיור נועד לרצות את 'ישראל ביתנו' כדי לאפשר לבוחריהם להינשא לילדים שלנו. כל אחד יוכל להקים לעצמו בית דין ולגייר כראות עיניו. גם מורה בבית ספר יוכל לגייר, וכך גויים ייחשבו כיהודים, בעוד הליך הגיור נעדר מתוכן. אלו אנשים שרוצים להיקרא יהודים בלי להיות יהודים, ולכן עדיף שהמדינה תגדיר אותם ישראלים. אחרת זו חוכא ואטלולא מהעם היהודי".

לא לגיורים מקומיים

מערך הגיור הוקם על ידי הרב ישראל רוזן, ראש מכון 'צומת'. הוא מונה כיום 26 דיינים היושבים במספר הרכבים בכמה מוקדים מרכזיים ברחבי הארץ: בירושלים, בחיפה, בצפת, בתל אביב ובקריית גת. מרבית הדיינים מגיעים משורות הציונות הדתית, ומיעוטם חרדים.

הרב יצחק פרץ שימש עד לפני חמש שנים ראש מערך הגיור. לדבריו, כשהוא היה בתפקידו היה נהוג להעביר כל שאלה הלכתית שעמדה בפני כל הרכב שהוא לפתחו של הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א.

"השאלות היו סבוכות ונגעו לכהן שרוצה להינשא לגיורת, לילדים של מתגיירים, ולמצבים שבהם יש ספקות באשר ליכולת לשמור תורה ומצוות. הוא הוציא מקבץ של הנחיות מפורטות שחולקו לדיינים, ובכל נושא פעלנו לפי ההוראות שלו".

לדבריו, מדי שנה התגיירו במערך הגיור כ-2,600 מתגיירים, ו-900 נוספים בבתי הדין לגיור בצבא. בדרך כלל מגיעים כ-10,000 גויים למערך הגיור מדי שנה, אבל רובם נושרים בעיצומו של התהליך. רובם של המתגיירים מגיעים מחבר המדינות, אם כי הייתה קבוצה גדולה של צרפתים שגרה בנתניה ובקשה להתגייר.

"מדובר באחוז קטן של מעוניינים בגיור מתוך 400 אלף הגויים החיים כיום בישראל. מי שמגיע להתגייר הם לרוב נשים שרוצות שילדיהן יהיו יהודים. הגברים הגויים לא זקוקים לכך, מכיוון שאם האישה מתגיירת המעמד שלהם לא משנה, הם לא רוצים את המחויבות לשמירת מצוות".

הם אכן שומרים מצוות אחרי הגיור?

"תלוי מאיזה מקום הם מגיעים. בציונות הדתית, בעיקר אלו שמגוררים ביישובים, מקרבים אותם, מארחים אותם בשבתות וכך הם מתרגלים לשמירת מצוות. אחרים עושים זאת למחצה, או בכלל לא. אין מעקב אחרי המתגיירים אם הם שומרים מצוות באמת, מכיוון שהדבר אסור לפי החוק. מה שברור הוא, שאם הגר לא מוכן להתחייב על שמירת מצוות מלאה, לא מגיירים אותו. לא משנה באיזה הרכב מדובר".

מהיכרותך עם התחום, מה דעתך על הרעיון לתת לרבני הערים סמכות לגייר?

"הגיעו אלינו אנשים שונים שהתגיירו בבתי דין פרטיים שהחמירו פחות. המדינה לא הכירה בגיורים הללו ולכן פנו אלינו, אבל לא קיבלנו אותם. היו מקרים שבהם רבני ערים גיירו אנשים שגרו בשכונתם רק בשל אי נעימות. לא מעט תקלות נוצרו מגיורי רבני הערים הבודדים שהוסמכו לגייר, ולא סתם ביטלו אותם. לעומת זאת, להרכב דיינים מזדמן אין מחויבות לאף אחד. מה עוד, שלרבני ערים יש מספיק דברים לעשות: נישואין, עירובין, כשרות, הרבצת תורה ועוד. אי אפשר להטיל עליהם גם את התיק הזה".

כדוגמה לדבריו  מביא הרב פרץ את גיורי ברזיל, שנעשו לפני כחצי יובל. אלה היו ילדים גויים מברזיל שאומצו על ידי זוגות חשוכי ילדים והתגיירו לשם כך.

"הגיורים הללו נעשו בצורה סיטונאית, בלי לוודא שהילדים הללו גדלים בבית של שומרי מצוות. היום, אחרי 25 שנה, הילדים הללו רשומים כיהודים והרבנות חייבת לאפשר להם להינשא. באותה מידה אם ייווצר מצב שבו כל האנשים הלא רציניים ימצאו רב מקל שיגייר אותם והגיור שלו יוכר על ידי המדינה, זו תהיה בכייה לדורות".

לדבריו, במערך הגיור דוחים את הגרים בלך, מורים להם לחזור שוב בעוד תקופה, וכך מי שלא רציני מוותר. תהליך הגיור נמשך כשנה.

"התחנה הסופית היא כאשר הרב הראשי חותם על תעודות הגיור. זה מה שהתכוון הרב לאו שהוא לא יאשר את הגיורים אם יתברר שלא נעשו בהתאם להלכה", מסביר הרב פרץ. "ללא חתימה של הרב הראשי אין הכרה בגיור, אבל כאשר הרפורמה תאושר בחוק, יוציאו את הסמכות הזו מהידיים של הרב הראשי".

הרב פרץ מותח גם ביקורת נוקבת על הדחתו של ראש מערך הגיור הקודם הרב משה וילר. "מדובר בתלמיד חכם מופלג, בעל השכלה של עורך דין בנוסף לידע התורני שלו, נעים הליכות ומאיר פנים. אי אפשר להבין את הצעד הזה כלפיו".

כמי שמגיע מהתחום, ניסית לדבר עם כהנא?

"אם הרבנים הראשים לא מסתדרים איתו ולא מצליחים להשפיע עליו, מי אני שאנסה?"

אתה רואה מצב שבו כל רבני הערים יעשו יד אחת נגד הרפורמה והיא תיפול מאליה?

"לצערי אני סקפטי. יש רבנים שאוהבים כבוד ומעמד, והם ממתינים רק לרגע שהתפקיד הזה ייפול בחלקם".

התורה קודמת לחוק

הגאון רבי יצחק לוי, רבה של נשר, סבור שכל רפורמת הגיור בנויה על שקר ותרמית. "אין ביקוש מהציבור להתגייר. בחמש השנים שאני מכהן כרב עיר הגיע רק אדם אחד שרצה להתגייר, וגם הוא הופנה על ידי לבית דין. קיבלו אותו שם בקלות רבה, כמעט ללא תור, מה שמעיד על כך שהם לא עמוסים בעבודה ולכן צריך לחלק את הסמכויות שלהם לכל רבני הערים".

לדברי הרב לוי, אין זה סוד שהמטרה של כהנא היא לעקוף את הרבנות הראשית לישראל ולבטל את סמכויותיה. הדבר משתלב מצוין באג'נדה של מספר רבני ערים שכתבו ואמרו שמבחינתם אין בעיה לגייר מבוגרים וקטינים ללא ערובה של שמירת מצוות מלאה.

"מדובר באחוז קטן מאוד מקרב רבני הערים, אבל כהנא רוצה להפוך את החריגים הללו לזרם המרכזי של עולם הגיור. באופן אבסורדי, כהנא טוען שאי אפשר לכפות על ציבור שלם לקבל את הדעות המחמירות, אבל במעשיו הוא כופה על כל רבני הערים לקבל את הגויים הללו לנישואין כיהודים, לאחר שתהיה בידם תעודת גיור. רק הרבנות הראשית והרב הראשי לישראל צריכים לקבוע איזו דעה לקבל ולפי מה לפסוק, לא שר בממשלה שכופה על כל הזרם המרכזי של היהדות לקבל את הדעות המקילות וההזויות ביותר.

"הדבר דומה למצב שבו רב מסוים יחליט שמותר לאכול עוף בחלב, לפי דעה מסוימת בגמרא. ברור שאי אפשר שכל רב יעשה דין לעצמו. בתי הדין לגיור כפופים לנשיא בית הדין הגדול. אין להם עצמאות".

מה תעשו אם יבוא להירשם אצלכם גר שהתגייר על ידי רב שאין לכם אימון בו?

"יש החלטה של מועצת הרבנות הראשית שנתנה כבר הוראה לכל הרבנויות בארץ לא לקבל את הגרים הללו. אין ספק שההוראה הזו תגרור תגובות קשות. אולי אפילו יגיעו לבג"ץ מכיוון שמדובר בתעודות של המדינה, אבל אני, כמו רוב מניין ובניין של רבני הערים, מכירים בתורה לפני הכל, גם לפני החוק. במקרה הכי גרוע נלך לכלא או נתפטר, אבל לא נשנה את ההלכה כהוא זה.

"למעשה, לא צריך הרבה רבנים מקילים. מספיק רב אחד שיודיע שהוא מגייר את כל הצבועים והלא רציניים כדי שכולם יתקבצו אליו. לו היה כהנא מעניק לרב כזה סמכות לגייר את בני עירו היינו אולי מחרישים, אבל במצב שהחוק מאפשר לו לגייר את כל תושבי הארץ, מעניקים לו מעמד דה פקטו של הרב הראשי לישראל".

לדעתו של הרב, הרבנות פועלת כראוי בסוגיה הסבוכה הזו?

"הרבנים הראשיים נלחמים במתן כהנא בכל הכוח שלהם. לא לחינם הוא מאיים כל הזמן להדיח אותם כדי לאותת לכל הרבנים לא להעז לדבר, אבל הם חזקים ונתנו כאמור את ההוראה לא לשתף פעולה עם השר בשום תחום. כמובן, אם הרפורמה תגיע לשלב מעשי, אני מאמין שיהיו הוראות מפורטות".

מבחינת הציבור הרחב, לא ברור מדוע הזמין הראשון לציון את הרב דרוקמן לישיבת מועצת הרבנות הראשית, ואחר כך דיבר נגדו.

"הראשון לציון לא תקף את הרב דרוקמן, אלא את אלו שמשתמשים בחצי הראשון של דבריו, בעד הסמכות לרבני הערים לגייר, אבל שוכחים שהוא מתנה זאת בהתאמה לפסקי ההלכה של הרבנות הראשית. מועצת הרבנות הראשית רצתה לחדד את הנקודה הזו שהכל יהיה בתאום עימם. אבל שר הדתות לוקח מהרב דרוקמן רק מה שהוא רוצה.

"נוסף על כך, הראשון לציון הדגיש שכאשר יש חילוקי דעות בין רבנים, הולכים לפי הרב הגדול בחכמה שדעתו מכריעה. אם לפני ארבעים שנה פסק מרן הגר"ע יוסף זצ"ל נגד גיורים של רבני הערים, אין ספק שהרבנים כיום הם לא יותר גדולים מהרבנים שהיו בעבר והמצב לא השתנה לטובה".

אלף המגן

חסר תקדים: אלף רבנים, דיינים וראשי קהילות השתתפו בכינוס מחאה נגד רפורמת הגיור של השר כהנא. רשמים

שרה פרדס

יום שלישי השבוע, בנייני האומה בירושלים

הם הגיעו בזה אחר זה. רבנים הדורי פנים, מלווים בבני משפחה צעירים יותר או בפמליה מכובדת. רבני ערים גדולות, לצד רבני יישובים קטנים ולא מוכרים ורבני שכונות מפורסמים יותר או פחות. דיינים ומורי הוראה, רובם ככולם מבוגרים ממש, נתון שמעיד על כך שזה שנים רבות כמעט לא מונו בארץ רבנים חדשים.

אלו שגדשו את כיסאות האולם הענק של בנייני האומה, היו בעיקר בחורים ואברכים המשתייכים לזרם החרד"לי בציונות הדתית. אחד מהם אפילו הספיק להוציא ספר שלם על הסכנות של רפורמת הגיור, וחילק עותקים ממנו לכל המעוניין. אורח מפתיע שהתיישב בין הרבנים היה כ"ק האדמו"ר מקרלין.

אחרי מניינים רבים מספור של תפילת ערבית, התכנסו כולם באולם הגדול. את דברי הפתיחה נשא הרב זמיר כהן העומד בראש ארגון 'הידברות', שאמר את התפילה המיוחדת שחיבר נשיא מועצת חכמי התורה, מרן חכם שלום הכהן, על גזירות הדת של הממשלה. לאחר מכן הביא הדיין הגאון רבי נפתלי נוסבוים את דברי ברכתו של מרן כ"ק האדמו"ר מגור, שבשל מגבלות הקורונה לא השתתף בכינוס אך ביקש למסור ש"ענייני גירות נמסרו לדייני ישראל הכשרים והמוסמכים, העומדים על המשמר שלא לשנות מאומה מן ההלכה הפסוקה".

את המשא המרכזי נשא הראשון לציון ונשיא מועצת הרבנות הראשית הגאון רבי יצחק יוסף, שאמר: "אנחנו נמצאים במאבק ששנים לא היה כמותו. באים אנשים שנקראים רבנים ומגלים פנים בתורה שלא כהלכה. שר הדתות מתייעץ עם 'רבנים' קטנים  שמבלבלים לו את המוח. הרב שמתייעץ איתו הוא כותב שיש גיור של היהדות וגיור של הצטרפות ללאום היהודי, ולכן מספיק שהמתגייר יהיה מסורתי. גיור כזה הוא עקירת התורה, השולחן ערוך. כל הפוסקים הראשונים והאחרונים כותבים שאין גירות ללא קבלת מצוות.

"רבני הערים מצוינים", חתם הראשון לציון. "הם לא רוצים לגייר. המיעוט שרוצים זאת הם שאור שבעיסה. וכאן אנחנו מודיעים שאם הם יגיירו, ניקח את הגרים הללו לגויים של שבת. הם יצטרכו להתגייר שוב. לכן אנחנו קוראים מכאן לשר הדתות להתעשת, ולא להביא למצב בו הגויים יתבוללו בינינו ונצטרך לשקול אם להקים ספרי יוחסין".

דברים חריפים במיוחד נשא הרב הראשי הגאון רבי דוד לאו, העומד בעין הסערה כמי שבמשמרת שלו מנסים ליטול את סמכויותיו. "שקר לומר שרבני הערים תמיד גיירו", זעק הגר"ד לאו, "יש מסמך היסטורי שמעיד שהם התחילו לגייר רק בכ"ב בטבת תשל"ז, כאשר מועצת הרבנות הראשית החליטה להעניק סמכות לרבני ערים שאין להם בתי דיינים קבועים לטפל בהליכי הגיור".

דברים נחרצים נשאו גם הרב הראשי לשעבר, הגאון רבי ישראל מאיר לאו, וראש ישיבת חברון הגאון רבי ברוך מרדכי אזרחי שדבריו הועברו מחו"ל.

הגאון רבי ישראל זיכרמן, רבה של אחוזת ברכפלד, הביא את מכתב חברי בית הדין של הגר"נ קרליץ – הגאון רבי יהודה סילמן, הגאון רבי שריאל רוזנברג והגאון רבי יעקב פרבשטיין, שמצטרפים למחאה כנגד ניסיון לקעקע את גדרות כרם ישראל ולפרוץ כל גדר שנשמרה עד היום, ומבהירים כי "הנושא שעל הפרק איננו כבודה של הרבנות, אלא כבוד ה' וכבוד התורה שלא תהיה מוחלפת". על המכתב הוסיף מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א "כבר מבואר בסנהדרין כאילו נטע אשרה אצל המזבח ועוד דברים חמורים ולכן מצווה להילחם ככל האפשר" .

הגאון רבי יצחק זילברשטיין, רבה של רמת אהרן וחבר מועצת גדולי התורה, הצטרף גם הוא לדוברים. כן נשאו דברים הגאון רבי אביגדור נבנצל רב העיר העתיקה, הגאון רבי צבי ישראל טאו נשיא ישיבת הר המור והרב יעקב אריאל רבה של רמת גן.

את העצרת נעל הגאון הרב שמואל אליהו רבה של צפת וחבר מועצת הרבנות הראשית, שהקריא את החלטות הכינוס. הוא קרא לכל הרבנים להוסיף תפילה על העניין ב'שמע קולנו' ובפתיחת ההיכל וציין שבימים הקרובים יועבר נוסח תפילה לכל הרבנים.

"כולנו מחליטים שרבני ישראל לא יכירו בגיורים שייעשו בלי אישור הרבנים הראשיים לישראל. כל מי שמתגייר באופן אחר לא יכירו בו".