כך השמדנו את מתקן הגרעין האיראני

בלילה שבין חמישי לשישי בשבוע שעבר המריאו עשרות מטוסי קרב לתקיפה חסרת תקדים בלב איראן. בשילוב מונומנטלי בין סוכני מוסד על הקרקע, טייסי חיל האוויר שחגו מעליהם ואנשי אמ"ן שעקבו מבור הפיקוד הונחתה מכת הפתע בעומק שטח האויב | עכשיו רס"ן נ', מהטייסים שנטלו חלק במכה הראשונה, מספר לקובי בורנשטיין על הטיסה המסוכנת מעל עיראק, הפיצוצים בטהרן והרגע שבו הבין שמשטר האייתוללות נותר ללא תשובה | וגם: כך הפך השבעה באוקטובר לרגע ששבר את הציר האיראני

בלעדי: הטייס שתקף ראשון בטהרן בריאיון מיוחד ל'משפחה': "כך השמדנו את מתקן הגרעין האיראני"

רס"ן נ', טייס F15 מטייסת 133, היה בראשונים שתקפו באיראן במסגרת מכת הפתיחה שהדהימה את העולם. בריאיון מיוחד הוא חושף את רגעי המתח שקדמו להמראה, מספר איך האיראנים פשוט ברחו מהקרב ומתאר איך נראתה בזמן אמת הפעולה ששינתה את פני המזרח התיכון.

הוא בן 31, נשוי ואב לילדה. בשיחה איתי הוא מציין שאיראן תמיד עמדה ברקע: "זה משהו שאנחנו מתכוננים אליו כבר עשר שנים, עוד לפני שנהייתי מבצעי".

אך למרות שנות ההכנה, עד הרגע האחרון הוא לא האמין שזה באמת יקרה. "עד שלא המראתי לא דמיינתי שזה יקרה. חשבתי שמשהו יעצור את התהליך", הוא מודה.

רגע האמת

"הלילה שבין חמישי לשישי שעבר. ברגע שקיבלנו את ההודעה, נכנסנו מייד להילוך גבוה", משחזר רס"ן נ'. "תיאומים, סנכרונים, עיון מחודש בתיקי הטיסה והבנה ברורה של מה בדיוק אנחנו הולכים לתקוף."

ההכנות התנהלו תחת לחץ, אבל במקצועיות חסרת פשרות. כדי שהפעולה תצליח ולא יתרחשו חלילה תקלות שיעלו בחיי אדם, צריך לתאם בין עשרות כלים שחגים בשמיים: מטוסי קרב, מכליות תדלוק וכלי סיוע נוספים שיבטיחו עבודה לפי לוחות הזמנים וחיבור בין גל ראשון לשני ולזה שיבוא אחריהם.

"ניסיתי לנצל רגעים אחרונים למנוחה, לאגור כוחות", הוא מספר, "כי ידענו: ברגע שנמריא הכל ייפתח וזה הולך להיות ארוך מאוד ואינטנסיבי מאוד."

הסוד נשמר באדיקות. "החשש הכי גדול שלי היה דווקא למשפחה, כי ידענו מה התוכניות של הצד השני ומה יכולות ירי הטילים שלו. לא יכולתי להגיד כלום לאנשים שבבית. זה משהו שיושב עליך כמו משקולת כבדה".

המוסד בלב טהרן

מה שהעולם ראה כמתקפה אווירית היה למעשה מבצע משולב מורכב, שהתבצע בשלושה שלבים.

השלב הראשון: המוסד מכין את הקרקע, תרתי משמע.חודשים ארוכים התכונן ארגון הביון הישראלי למבצע. אנשיו הבריחו לאיראן חלקי כטב"מים חמושים בחומר נפץ שהוסלקו במזוודות, משאיות ומכליות שהגיעו דרך נתיבים מסחריים אזרחיים.
סוכנים שפעלו בשטח קיבלו את המטענים, אספו את הכטב"מים והרכיבו אותם מחדש על אדמת איראן.

קודם לכן ראשי הצוותים הוכשרו על ידי אנשי המוסד במדינה שלישית, ושבו לאיראן כדי להעביר את ההדרכה הלאה, לצוותים מקומיים.
עם פתיחת המתקפה התמקמו יחידות קטנות בסמוך לאתרי שיגור טילים ומערכות הגנה אווירית כשהן חמושות ברחפנים, והמתינו לקבלת האות לפעול.

השלב השני: נטרול ההגנה האווירית.
מלבד הרחפנים, הופעלו אמצעי לחימה מוסווים מתוך כלי רכב שהוחדרו קודם לכן לשטח איראן. מערכות אלה שימשו לשיבוש ונטרול של מערכי ההגנה האווירית האיראנית וכך אפשרו חופש פעולה למטוסים התוקפים.

השלב השלישי: חיל האוויר תוקף. "אנחנו הקצה של חוד החנית", אומר רס"ן נ', "אבל מה שמאפשר לתקיפה שלנו לקרות הוא המעטפת. זה מתחיל מהמודיעין, דרך הצוותים הטכניים ועד אנשי הפיקוד. זו מקהלה אדירה שפועלת בהרמוניה מושלמת. כמעט כל מטוסי הקרב של חיל האוויר השתתפו בתקיפה, לא נשאר אף מטוס על הקרקע", הוא מספר. "עשרות מטוסים בכל גל נכנסו בו זמנית לתקוף מטרות שונות, בטהרן ובמוקדים נוספים ברחבי איראן."

בין שמיים לארץ, בין הצלחה לכישלון

03:00 לפנות בוקר, 13 ביוני 2025. בזמן שרוב הישראלים ישנים בשקט מתחיל גל התקיפה הראשון. "רק כשכל מטוסי חיל האוויר המריאו נפל האסימון שהחל האירוע ההיסטורי הזה", מתאר רס"ן נ'.

הטיסה לאיראן מורכבת ומסוכנת. "הטיסה לאיראן היא עצמה לא פשוטה, כי אתה עובר דרך סוריה ואז דרך עיראק", מסביר רס"ן נ'. "חצי שעה לאיראן יש עדיין 30 דקות נסיעה בתוך איראן, בין כל האיומים שם".

הטיסה מחייבת תדלוק אווירי. "כשהולכים להילחם 1,500 קילומטר מהבית, זה לא טיול בפארק. יש הבדל משמעותי אם יש לך תקלה מעל תל אביב או מעל איראן".

רס"ן נ' מתאר את האווירה במהלך הטיסה: "בדרך הלוך אתה עסוק במשימה ובדברים שצריכים לקרות. המודיעין זורם בזמן אמת. יכול להיות שתוך כדי נמצאות לך מטרות חדשות, כי מופיע משהו חדש".

"כשאתה חוצה קו לעיראק אתה מרשה לעצמך לדבר, ואחר כך כשחוצים קו חזרה לשטחנו אז עוד שלב יורד ברמת המתיחות המבצעית ואתה יכול לשתף ברגע ההיסטורי הזה.

"כשהגענו במכת הפתיחה ראינו את הטייסים האיראנים ממריאים – אבל הם ברחו למרכז איראן, ממש נמלטו מאיתנו ונעלמו", חושף רס"ן נ'. "חלומו של כל טייס הוא להפיל מטוס אויב, וציפינו גם לסיטואציה הזו".

איראן, שנחשבה למעצמה אזורית, עם צבא שהכין את עצמו עשרות שנים למלחמה נגד ישראל, פשוט קרסה. "איראן היא מדינה עצומה, עם צבא גדול שבמשך עשרות שנים מכין עצמו למלחמה עם ישראל וספציפית מול חיל האוויר הישראלי.

"כשדמיינו את המלחמה, דמיינו התנגדות יותר משמעותית", מודה נ'. "בסוף, כל הפעולות שעשינו הצליחו (בחסדי שמיים, ק"ב), והן הקטינו מאוד את היכולת שלהם להגיב כמו שהיו רוצים".

מתח אדיר בקריה

מאחורי הקלעים, בבור בקריה התכסו הקודקודים ועקבו בזמן אמת אחרי המתרחש בשמי איראן. על הקיר הותקן תרשים ענק עם פרצופים ושמות, כשהלוח מתעדכן בזמן אמת. מעל כל תמונה – סימון בצבע ירוק או אדום.

בראש הלוח חמש הדמויות הבכירות ביותר, אלו שישראל הכי רצתה לחסל: מפקד משמרות המהפכה סלאמי, הרמטכ"ל באקרי, מפקד מפקדת החירום ראשיד, אחראי תוכנית הגרעין שמח'אני ומפקד זרוע האוויר חג'יזאדה.

"לאט לאט אתה מתחיל לשמוע את קציני המודיעין שיושבים בבור מכריזים בקול על מי יש אחיזה מודיעינית וצובעים אותו בירוק", מתאר מקור שנכח במקום. כשהגיעו הדיווחים על החיסולים הראשונים, נכתב על הלוח: 'BDA ראשוני חיובי'.

במסגרת ההכנות למבצע ישראל ביצעה פעולה מתוחכמת, שגרמה לצמרת חיל האוויר של משמרות המהפכה להתכנס במפקדה המרכזית, ואז הפציצה את המפקדה. הדבר גרם פגיעה משמעותית בצמרת הפיקוד.

במהלך גלי התקיפה הראשונים, חמישה במספר, שנמשכו עד לשעה 06:30 בבוקר, שוגרו יותר מ-330 חימושים מכ-200 מטוסי קרב לעבר כ-100 יעדים שונים. התקיפות התמקדו במתקנים הגרעיניים שבנתנז, פורדו, איספהאן וח'ונדאב, בסיסים צבאיים ומערכי טילים אסטרטגיים.

תוך 24 שעות צה"ל פגע ביותר מ-40 מערכות הגנה אווירית איראניות. נהרגו מדענים בכירים בתוכנית הגרעין האיראנית וצמרת הפיקוד של חיל האוויר והחלל של משמרות המהפכה. בסך הכל חוסלו לפחות 78 בני אדם ו-329 נפצעו.

המטרה: המנהיג העליון

במהלך היום הראשון נמשכו התקיפות: בסיס חיל האוויר האיראני בתבריז הושמד, הותקפו גם הבסיס האווירי בהמדאן וכן מפעל לייצור טילים בליסטיים בשיראז. בסיום גלי התקיפה הראשוניים שוב הופצצו המתקנים הגרעיניים בתבריז ובנתנז.

"בסוף באחד הלילות הגעתי ממש לטהרן. אתה רואה את העיר הענקית הזאת, רואה את הבניינים וממשש את תחושת העוצמה של כל הדבר הזה", מתאר רס"ן נ' את הרגע הדרמטי.

לילה למחרת, בשעה 1:00, ביצעה ישראל מהלך חסר תקדים כשתקפה שכונה בטהרן שבה שוכן ביתו של המנהיג העליון עלי ח'מינאי ומתחם הנשיאות האיראני. "כשאני טס מעל טהרן, אפשר להגיע לשם עם איזה נשק שאנחנו רוצים וכמה שאנחנו רוצים – זו המשמעות של עליונות אווירית".

במקביל הופעל מערך רחפני תקיפה מתוך בסיס חשאי שהוקם סמוך לטהרן, ככל הנראה בידי סוכני המוסד. הרחפנים שוגרו לעבר אתר השיגור אספג'אבאד, אחד המרכזים האיראניים העיקריים של טילי קרקע–קרקע.

"נערכנו לזה שיש סיכוי שאני או אחד החברים שלי לא נחזור. חלקנו השאירו מכתבים למקרה שמשהו יקרה", מודה רס"ן נ'. "אני לא יכול להגיד שום דבר, לא למשפחה, לא לחברים. אשתי מבינה מהתקשורת איפה הייתי ומה עשיתי".

רס"ן נ' מתאר את המטרות שתקף: "תקפנו סוללות קרקע–קרקע כדי להשיג עליונות אווירית. גם אנשים שנמצאים שם וכבר לא נמצאים שם. אם הצלחתי במשימה והפצצה פגעה במטרה, זה אומר פחות עשרה טילים שיוכלו לפגוע במשפחה שלי".

איראן השיבה במטחי טילים. "אני רואה את הדיווחים על הפגיעות בעורף, וזה כואב", אומר נ'. "אלה המשפחה והחברים שלי, זה עם ישראל שנשלחתי להגן עליו. אבל אני יודע שעל כל פגיעה כזו, מנעתי עוד פגיעות נוספות כשנטרלתי איומים.

"זה שילוב של האנשים, הטכנולוגיה והאימונים", הוא סבור, "בסוף יש פה טכנולוגיה מתקדמת, גם ישראלית וגם אמריקאית… וגם האימונים שעשינו כל השנים.

"בלי שום ספק, זה המשימה הכי מסוכנת שאני או כל אחד מהטייסים האחרים ביצע. טסתי בשנה וחצי האחרונות בעזה ובלבנון, בסוריה, בתימן, בעיראק, ואין ספק שאיראן שונה לחלוטין". 

* * *

פרשנות

קובי בורנשטיין

כתבנו לענייני צבא וביטחון

ההרתעה חזרה!

בריאיון עם רס"ן נ' נקודה אחת חזרה על עצמה ללא הרף: הטיסה מעל רחבי סוריה, המדינה שעד לפני חודשים מספר הייתה האיום המיידי והישיר ביותר בדרך מישראל לאיראן, וכעת הפכה למסלול הטיסה הישראלי היחיד שנותר פתוח בימים אלו.

העובדה הזו מספרת את הסיפור הגדול של השנה וחצי האחרונות. זה סיפור על איך החלטה אחת של יחיא סנוואר הפילה כמו בדומינו את כל המערכת שאיראן בנתה עשרות שנים, בהשקעה של מאות מיליארדים.

בשבעה באוקטובר 2023 סנוואר קיבל החלטה שנראית היום, בדיעבד, כטעות הגדולה ביותר בהיסטוריה של הציר האיראני: הוא החליט לתקוף את ישראל באופן שייאלץ אותה לגייס את כל כוחותיה נגד חמאס. התמרון הזה היה אמור לחשוף את ישראל בחמש חזיתות נוספות, להביא לקריסת הממשלה הישראלית ולגרור את כל הציר למלחמה מוחצת נגד המדינה הציונית.

הלוגיקה הייתה ברוטלית: אם חמאס יכול לטבוח באלף ישראלים בבוקר אחד, אם הוא יכול להחזיק מאות בני ערובה, אם הוא יכול לירות עשרות אלפי רקטות על ישראל ולגרום לפינוי חצי מדינה – אז גם שאר חברי הציר יכולים. ואם הם יכולים, אז ישראל לא יכולה להרשות לעצמה שזה יקרה.

לפתע הקלפים התערבבו מחדש. העיקרון שהנחה את ישראל עשרות שנים, "לא לעורר את הדוב", התמוטט. הדוב כבר התעורר. הוא טבח. עכשיו צריך להתמודד איתו.

בשלב הזה ישראל הבינה שאם היא לא תסיר כפפות ותצא למלחמה כוללת נגד הציר וזרועות התמנון שלו, מצבה בשכונה יהיה בכי רע.

חמאס היה החוליה הראשונה שנפלה. לא בגלל שהוא היה הכי חלש, בגלל שהוא עשה את הטעות הגדולה. במקום להישאר בתוואי הקבוע של עימות מבוקר, הוא עבר את כל הקווים האדומים בבת אחת. טבח באזרחים, חטף מאות בני ערובה, ביצע מעשי אכזריות שכל העולם ראה. פתאום כל מי שהיה מוכן להגן על חמאס נדם.

אבל הבעיה של איראן הייתה שהדומינו כבר התחיל ליפול. ברגע שישראל הבינה שהיא נמצאת במלחמת קיום כל החישובים הקודמים נזרקו לפח. אם ממילא צריך לסכן הכל, אז בואו נסכן הכל כדי לנצח.

חיזבאללה היה החוליה השנייה. הארגון הזה קיבל את המשימה הבלתי אפשרית: לסייע לחמאס בלי לעורר מלחמה כוללת. לירות מספיק כדי להסיט את הכוחות הישראליים מעזה, אבל לא מספיק כדי לגרום לישראל להקדיש לו את מלוא הכוח. זה היה ריקוד על חבל דק, וחיזבאללה נפל.

הטעות של נסראללה הייתה בכך שהאמין שהוא יכול לשלוט בהסלמה. הוא חשב שיוכל להכתיב את הקצב, לחזור לכללי המשחק של לפני השבעה באוקטובר. אבל הכללים כבר השתנו: ישראל החליטה שאם ממילא יותר ממאה אלף אזרחים מפונים מביתם, אם ממילא המדינה נמצאת במלחמה קיומית – אז בואו נפתור את כל הבעיות בבת אחת.

מה שקרה לחיזבאללה מאז ספטמבר 2024 הוא פשוט חסר תקדים. פרויקט של 40 שנה, מיליארדי דולרים, עשרות אלפי לוחמים ומאה אלף טילים נמחק תוך שבועות. הביפרים, הרדיומקלטים, חיסול הצמרת, הרס מחסני הנשק ולבסוף חיסול נסראללה עצמו. בחיזבאללה לא נשאר מי שייתן פקודות, מה לירות ועל מי לירות.

משטר אסד היה החוליה השלישית. כל מי שעקב אחרי מלחמת האזרחים בסוריה ידע שאסד הציל את עורו רק בזכות שני דברים: הכוח האווירי הרוסי וחיזבאללה הלבנוני. אך כעת רוסיה כבר הייתה עסוקה באוקראינה וחיזבאללה הושמד בלבנון. במצב כזה, כשהמורדים התעוררו שוב למשטר לא היה על מה להישען.

היופי בעניין הוא שישראל כמעט ולא נאלצה לעשות דבר נגד אסד. היא פשוט נתנה לטבע לעשות את שלו. ברגע שחיזבאללה נפל, משטר אסד קרס מעצמו. כמו חיה שמתה כשמנתקים ממנה את אספקת החמצן.

ופתאום איראן גילתה את עצמה חשופה. הפרוקסי שלה מושמדים או נעלמים, הדרך לטהרן פנויה, ואז גם התברר שיש עוד בעיה: איראן בעצם נמצאת כפסע מנשק גרעיני. 409 קילוגרם אורניום מועשר לרמת 60 אחוז. מספיק לעשר פצצות אטום. היכולת לפעול נגדה בלי להיתקל בדרך בפרוקסי תרמה תרומה מכרעת להחלטה על יציאה לפעולה.

כל זה קרה בגלל השבעה באוקטובר. בגלל שסנוואר חשב שהוא יכול להביא לקריסת ישראל, ובסוף הביא לקריסת הציר האיראני. הוא חשב שהטבח יפתח מלחמה כוללת נגד ישראל, והוא פתח מלחמה כוללת נגד איראן.

עכשיו רס"ן נ' טס מעל סוריה ועיראק כאילו הוא טס מעל הנגב. הדרך לטהרן פנויה. טבעת האש הפכה למסלול טיסה. וזה הכל בגלל ההחלטה של איש אחד בעזה, שחשב שהוא יכול לשנות את המזרח התיכון.

הוא צדק. הוא אכן שינה את המזרח התיכון. רק לא בכיוון שתכנן.