הקורונה מתפשטת, הממשלה לא משתלטת • כל הפרטים שאתם צריכים לדעת על חזרת הקורונה
אלפי חולי קורונה חדשים נוספו השבוע, ולראשונה מתחילת הגל החדש נוספו עוד שמונה חולים קשים. במשרד הבריאות חוששים מ'דלתא פלוס' שהדביק השבוע למעלה מ-50 חולים • הבשורות טובות: 15 חולים בלבד בערים החרדיות פרופ' גליה רהב ל'משפחה': "אחוז החיוביים בבדיקות הסרולוגיות בציבור החרדי מאותת שיש כנראה חיסון עדר" • וגם: האם נגיע לסגר בחגים?
אחרי חודשים ארוכים בהם שמענו כמעט רק על הקלות, מגיעות ההגבלות הראשונות: ישיבת קבינט הקורונה, שהתקיימה לראשונה מאז הקמת הממשלה בצורה רצינית קצת יותר, החליטה על החזרת התו הירוק (האישור שניתן למחוסנים או מחלימים) לשימוש שוטף בחתונות, שמחות, הופעות, כנסים חדרי כושר, מסעדות ולהבדיל בבתי כנסת.
אבל גם בדיון הזה באו לידי ביטוי חילוקי הדעות הקשים בממשלה, והרצון לרכוש את אמון הציבור גם במחיר של תחלואה מזנקת: משרד הבריאות דרש להחיל את החזרת התו הירוק בעוד שבועיים לכל היותר אך ההחלטה נדחתה למועד שטרם נקבע, בשל התנגדות של היועץ המשפטי לממשלה פרופ' אביחי מנדלבליט, שקבע כי תיערך עבודת הכנה להסדרת אירועים המוניים בחללים סגורים. בטרם הדיון עלה רעיון להתחיל עם בדיקות מהירות כפיילוט בקייטנות ובבתי אבות, אבל התוכנית לא הגיעה לשלבים מעשיים.
החובה להציג את התו הירוק, אם וכאשר תצא לפועל, תהיה אם מדובר בפעילות במקום סגור, מקום שמכיל מעל מאה אנשים ובמקום פתוח ללא מגבלות התקהלות ותפוסה. כחלופה לתו הירוק, תותר הכניסה למקומות הללו לאנשים שיציגו תוצאה שלילית של בדיקת קורונה. עם זאת, לא יידרש תו ירוק בכניסה לקניונים או במרכזי מסחר וכן בנסיעה בתחבורה הציבורית.
"אנחנו עובדים על משהו שאני קורא לו 'מתווה קל' לאירועים וחתונות", הסביר מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' נחמן אש. "הרעיון הוא הכניסה לאירועים שמתקיימים באולמות סגורים תהיה למחוסנים או עם בדיקות, אך הנושא עדיין בעבודה".
לדברי המנכ"ל, ניסיון העבר מוכיח שהתו הירוק לא נאכף בצורה טובה. "אם נראה שלא ניתן לאכוף את הצעדים שרוצים לבצע, יכול להיות שנוותר על הצעד. אך ככל שהתחלואה תעלה אציע לקבינט הקורונה הטלת מגבלות נוספות על הציבור".
לצד ההגבלות הקלות הללו, יש גם הקלות: קיצור תקופת הבידוד לשבוע, במקום עשרה ימים כפי שהיה נהוג עד כה, במטרה לרכוש את אמון הציבור. הקיצור יתאפשר רק לאחר בדיקת קורונה שלילית שתבוצע בימים האחרונים של הבידוד, כאשר ההחלטה נכנסה לתוקף בצורה מיידית, כבר ביום שלישי בערב. יחד עם זאת, הוחלט להחמיר את הקנס על אנשים שיוצאים מהבידוד ללא בדיקה-עד לסכום של 5,000 שקלים, ולחייב בבידוד גם מחוסנים ומחלימים אם היו במגע הדוק עם חולה קורונה שיש חשד שנדבק בזן דלתא, פיתח תסמינים למחלה או שהוא נמצא במוסד בו שוהות אוכלוסיות בסיכון.
מ-5 ל-745
ההחלטה על צעדי המנע החריפים הללו הגיעה לאחר מספר גבוה במיוחד של מאומתים לנגיף: ביום שלישי בבוקר קיבלו 745 אזרחים ישראל תשובה חיובית, מתוכם 65 אנשים ששבו מחו"ל. אחוז הבדיקות החיוביות עמד על 1.35%. זהו מספר המאומתים הגבוה ביותר מאז חודש מרץ. לשם השוואה, לפני חודש רק 3 אנשים אובחנו כמאומתים לנגיף, מתוך 9,600 בדיקות. אתמול, יום רביעי, התגלו 754 מאומתים חדשים ואחוז החיוביים טיפס לכדי 1.45 מכלל הבדיקות. הנתון החמור ביותר מצביע על עלייה דרמטית של שמונה חולים במצב קשה ביממה. בסך הכל 52 מתוך 90 מאושפזים בבתי חולים. כעת יש בישראל 5,172 חולי קורונה פעילים.
אם לא די בכך, הנתון המדאיג ביותר את משרד הבריאות, שלא מרבים לדבר עליו, נוגע לזן דלתא פלוס, שעל פי הערכות משרד הבריאות מסוכן אפילו יותר מהדלתא המקורי. ובכן, בששת הימים שחלפו מאז אומת בישראל הזן החדש, התגלו בישראל לא פחות מ-51 מאומתים לווריאנט הזה. החשש הוא שקצב ההתפשטות שלו גבוה מדי, מה שמגביר את המסוכנות שלו.
במשרד הבריאות לא נוטלים סיכונים. ל'משפחה' נודע כי חלק משמעותי מהלחץ שהיה השבוע בקבינט הקורונה לאשר מגבלות חדשות, נבע מהמוטציה הזו. לכן גם הוחלט למפות את החולים הקשים החדשים, ולקחת מהם ריצוף גנטי במטרה לבדוק האם מדובר בזן החדש שייתכן שגורם למחלה קשה יותר.
הציבור החרדי: הושגה חסינות עדר?
אחד הנתונים המהותיים ביותר המתייחסים לגל הרביעי של התחלואה, שאנחנו נמצאים כעת בעיצומו, או חלילה בתחילתו, נוגע למספר החולים הפעילים ולפיזורם. על פי נתוני משרד הבריאות, המספר הזה זינק השבוע ליותר מ-5,000 חולים, שמרביתם מתרכזים במספר יישובים אדומים – כפר יונה, יהוד ושערי תקווה. לשם השוואה, במגזר החרדי נספרו השבוע, נכון ליום רביעי בבוקר, 15 חולים בלבד. כל הערים החרדיות הן ירוקות.
נתון נוסף, משמעותי לא פחות, נוגע למספר המאושפזים: אין אפילו חולה חרדי אחד בבתי החולים מהגל החדש, ואפילו מתוך ארבעים וששת המאושפזים במצב קשה, שחלקם הם ספיחי הגל השלישי.
איך מסבירים את הנתונים הללו?
"בציבור החרדי יש כנראה חיסון עדר", מסביר לנו גורם בכיר בעירית בני ברק, שעוקב באופן קבוע אחרי נתוני התחלואה. "יש אחוז גבוה מאוד של מחוסנים, אבל גם אחוז גבוה מאוד של מחלימים, מה שכנראה מונע בצורה טובה יותר הדבקה. ניתן לומר בוודאות שאין כמעט בציבור החרדי מי שלא מחלים ו/או מחוסן, כאשר גם אחוז ניכר מהילדים במגזר הם בגדר מחלימים, נתון שלא קיים במגזר הכללי".
לדבריו, ניתן לראות את מדד התחלואה העולה בביקוש שיש למחוללי חמצן. "בגלי התחלואה הקודמים, המכשירים הללו אזלו מארגוני החסד החרדיים לפני שהתחילו המאושפזים הקשים לגדוש את בתי החולים. כיום ניתן לומר בוודאות שיש מספר מועט של מחוללי חמצן שפעילים בימים אלו, אבל אף אחד לא בשימוש של משפחה חרדית. מאותה סיבה לא נפתחו מלוניות קורונה לציבור החרדי. גם לציבור הכללי יש כיום שתי מלוניות בלבד, והן משמשות בעיקר לשבים מחו"ל.
המשמעות של הנתונים הנמוכים הללו נוגעת בעיקר לתחילת זמן אלול, אז חוזרים ללמוד בחורי הישיבות ותלמידי תלמודי התורה. כרגע אין איש שיודע האם שנת הלימודים בחינוך הכללי תיפתח בצורה רגילה או שמא בקפסולות, אבל כבר כיום ניתן להעריך שהחינוך החרדי, שיפתח את שעריו כחודש לפני כולם, לא יידרש להגבלות.
מחלימים נדבקים פחות
ההסבר המדעי המאשש את הקביעה לפיה אחוז המחלימים באוכלוסייה קובע את שיעורי ההדבקה נעוץ בנתוני משרד הבריאות לפיהם רק 72 מחלימים, המהווים אחוז אחד בלבד מכלל המאומתים, נדבקו בקורונה, זאת לעומת 3,000 מחוסנים, שהם 40% מכלל המאומתים.
הנתונים האלו מראים שלמעשה למחלימים יש הגנה לטווח ארוך מפני הידבקות בקורונה, לעומת המחוסנים שכנראה יעילות החיסון שלהם פוחתת לאורך זמן.
פרופ' חגי לוין, ראש שירותי בריאות הציבור בהסתדרות הרפואית, סבור שבמחלות מדבקות החסינות מחשיפה טבעית חזקה יותר מחיסון. "אני שמח מאוד שלא ראינו עלייה בתחלואה בציבור החרדי, אבל הנתון הזה גם יכול להשתנות. ייתכן שהתחלואה תתחיל מאוחר יותר, ובהקשר הזה אני מציע לקיים את הפסוק 'אשרי אדם מפחד תמיד' ולא להיכנס לשאננות יתר".
"אין ספק שלמחלימים יש תגובה חיסונית טובה הרבה יותר כנגד המרכיבים של הווירוס, לעומת מחוסנים בלבד", טוענת פרופ' גליה רהב, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות ב'שיבא' יו"ר האיגוד למחלות זיהומיות וחברה בצוות המייעץ לקבינט הקורונה. "הסיבה הזו גורמת להם להיות מוגנים יותר מפני הדבקה. כמובן, בשל הנתונים הללו אני לא אמליץ לציבור לעשות מאמץ כדי להידבק במטרה להתגונן מפני זנים אלימים יותר שמא יגיעו, מכיוון שיש עשרה אחוז מהחולים שימשיכו לסבול גם בעתיד מתסמיני 'פוסט קורונה', בנוסף לאחרים שידרדרו לכדי מחלה קשה, גם בגיל צעיר".
זו לדעתך גם ההסבר לתחלואה הנמוכה בציבור החרדי?
"בהחלט. יש סקר סרולוגי גדול, שבוצע בעיקר בערים החרדיות, שמראה כי ארבעים אחוזים מהילדים החרדים הם בעלי נוגדנים לקורונה. הנתון הזה משמעותי מכיוון שבצבור הכללי חלק גדול מהתחלואה נמצאת בגילים הצעירים, בעיקר אצל ילדים קטנים מגיל 12 שלא התחסנו. אין נתונים באשר לסקר סרולוגי שבוצע בציבור המבוגר יותר בחברה החרדית, אבל אני מעריכה שגם שם הנתונים מצביעים על אחוז גבוה מאוד של מחוסנים ומחלימים, בהשוואה למה שקורה בציבור הכללי. בחברה הערבית, אגב, אין נתונים של סקר סרולוגי, אבל גם שם נתוני התחלואה בגל הנוכחי נמוכים ממש".
בשל הנתונים הללו את ממליצה לחזור לתו הירוק, במקום לקדם את הבדיקות המהירות?
"התו הירוק לא מבטיח היעדר הדבקה. גם מחוסנים וגם מחלימים שבו ונדבקו. אני מאמינה יותר בבדיקות מהירות, שיהיו גם למחוסנים ולמחלימים, בעיקר בכניסה לאירועים גדולים ולמקומות סגורים. הדבר צריך להיות במימון של משרד הבריאות, אבל חייבת להיות גם אכיפה טובה של ביצוע הבדיקות הללו".
החיסון השלישי?
פרופ' גליה רהב פתחה השבוע במחקר ראשון מסוגו בעולם, כשהחלה לחסן מדוכאי חיסון במנה שלישית.
"קדמה לביצוע הזה עבודת הכנה של שלושה חודשים אינטנסיביים עד שקיבלנו את כל האישורים שנדרשים למחקר הזה", מתארת רהב. "ישראל היא המדינה הראשונה בעולם שהתחילה לתת מנת חיסון שלישית. מלבדנו, יש אוניברסיטה אחת שהעניקה חיסון לשלושים מדוכאי חיסון, אבל אצלנו מדובר בעשרות אלפי משתתפים שאנחנו נעקוב אחרי מספר הנוגדנים בדמם אחרי שקיבלו את החיסון השלישי".
משרד הבריאות פרסם בעקבות האישור שניתן ל'שיבא' הנחיות מעודכנות לקופות החולים בדבר חיסון מדוכאי החיסון. המשרד ממליץ לחסן את מדוכאי החיסון שמונה שבועות לאחר מתן המנה השנייה, ולא פחות מארבעה שבועות אחריה.
האתגר הבא של פרופ' רהב הוא ביצוע חיסון שלישי לקשישים, שיתחיל עם קבלת האישורים המתאימים ממשרד הבריאות. "הנתונים כרגע מוכיחים שמרבית החולים הקשים שנמצאים כרגע באשפוז אחרי חיסון הם אנשים מבוגרים. באופן טבעי, ככל שעולה הגיל מערכת החיסון מזדקנת והתגובה לחיסון יורדת. הירידה בחיסון ניכרת בעיקר בקרב אלו שהתחסנו ראשונים, בחודשים דצמבר או ינואר. לכן עם עליית התחלואה יש צורך לרכז את המאמץ כדי לשמור על הקשישים הללו, בעזרת מנה שלישית".
עד שתתקבל החלטה את ממליצה לקשישים להישאר בבית?
"קשה לתת המלצה כזו, מכיוון שגם בידוד של קשישים יכול להזיק לבריאותם מהיבטים אחרים. הם יכולים לצאת אבל להקפיד על מסכות. אמנם אחוז התמותה בישראל נמוך, ואנחנו עושים כל מאמץ להוריד אותו יותר, אבל הקורונה בהחלט הורגת, וככל שהגיל עולה גם הסיכון עולה".
ראוי לציין כי גם, הצוות לטיפול במגפות במשרד הבריאות (צט"מ) הכריע לאחרונה בעד חיסון קשישים בבתי אבות בחיסון שלישי, כדי להגביר את כמות הנוגדנים, אך טרם החליט מאיזה גיל לחסן ומתי להתחיל במבצע החיסון השלישי לאוכלוסייה זו. לעומת זאת, הצוות הכריע בעד חיסון ילדים מתחת לגיל 12, כאשר מדובר בילדים בעלי מחלות רקע מורכבות.
אין תקנים
בעיה נוספת עימה מתמודדים בתי החולים על רקע העלייה בתחלואה, היא הדרישה של משרד הבריאות לשוב ולפתוח את מחלקות הקורונה, לאחר שרובן הגדול נסגרו כליל בחודשיים האחרונים.
בבתי החולים מתריעים כי קשה להם ליישם את ההחלטה, בשל העובדה שהם זקוקים ל־600 התקנים לצוותי רפואה שקיבלו בעיצומה של מגפת הקורונה, שנלקחו מהם עם שוך הגל השלישי, בחודש יוני. במערכת הבריאות טוענים שהתקנים הללו היו חסרים למערכת מזה שנים רבות, ויש צורך לתגבר אותם לאור העובדה שבתי חולים רבים פתחו השבוע מחדש את מחלקות הקורונה. מדובר בבתי החולים: סורוקה, רמב"ם, הלל יפה, נהריה ואסף הרופא.
חשוב לציין כי שר הבריאות ניצן הורוביץ התחייב בעבר כי לא יאפשר את ביטול התקנים הללו, אבל בפועל התקצוב שלהם הסתיים כאמור לפני חודש.
"המחלקה שלי שאמורה לקלוט את חולי הקורונה עדיין לא נפתחה מחדש", מציין ד"ר ליאור זלר, מנהל מחלקת פנימית ג' במרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע. "ביום שלישי השבוע שחררנו את החולה האחרון, שנדבק דווקא רק השבוע אבל החלים במהירות. נכון לשעה זו לא הגיעו חולים חדשים, אבל הנתון הזה יכול להשתנות בכל עת".
ראיתם הבדל בתחלואה הקשה בין הגל הזה לגלים הקודמים?
"בשל העובדה שמספר המאושפזים כעת נמוך יחסית בכל הארץ, 46 חולים בלבד, אין נתונים ברורים שאפשר לסתמך עליהם. בתי החולים צריכים להיערך לגרוע מכל. הייתי מצפה שללא קשר לתחלואה בגל הנוכחי – שכולנו מקווים שלא תהיה – משרד הבריאות ייתן תקנים נוספים למחלקות הפנימיות. המחלקות הללו הן אלו שקלטו את חולי הקורונה בעת שהוסבו למחלקות ייעודיות, אבל הן מטפלות כל השנה בחולים. גם בתקופה הסוערת של התחלואה הטיפול בחולי קורונה היה משני, כך שאין הצדקה בכלל לבטל את התקנים כשהתחלואה יורדת. ובכל מקרה, בינתיים הקורונה לא נראית כמחלה שעוזבת אותנו".
ד"ר מיקי דודקביץ', מנהל בית החולים הלל יפה בחדרה, תיאר כי בית החולים שלו פתח מחלקה מיוחדת בגל הרביעי, בשל התחלואה הקשה שהייתה בבנימינה.
"חלק מהרופאים מגיעים מפנימית וחלק ממחלקות אחרות. זה מצב של מעבר ממחלקה עם מחסור קל למחלקה עם מחסור כבד. בכל פנימית יש מחסור בתקינה של רופאים, וחולה קורונה קשה צריך כוח אדם מתוגבר.
"הקורונה עוד לא עברה. התקינה הבסיסית היא מינימלית לפערים העצומים ולכן כולם צריכים להישאר. מערכת הבריאות מצליחה לעמוד במשימה, אך זה הפך לחרב פיפיות. יש שחיקה גדולה במערכת וצריך לתגבר ולסייע".
כך תמנעו סגר
ומה צפוי בהמשך?
כבר מחר ייכנסו לתוקף הגבלות נוספות הנוגעות לשבים מחו"ל: בידוד של כל השבים לישראל כולל מחוסנים ומחלימים ב-24 השעות הראשונות לאחר שובם ארצה או עד קבלת התוצאה השלילית, כמו גם הרחבת מספר המדינות שהחזרה מהן תחייב בידוד – כולל מחוסנים ומחלימים.
בטווח הרחוק יותר, ייתכן מאוד וכבר לקראת החגים יוטלו מגבלות משמעותיות, ואפילו סגר של ממש ואיסור להתארח במשפחה שאינה גרעינית. בהקשר הזה מן הראוי להזכיר את המלצתו של מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' נחמן אש להקדים אירועים ושמחות שתוכננו לחודשים הבאים, כדי להימנע מעוגמת נפש אם וכאשר יהיו הגבלות.
מומלץ להיזכר מה קרה אשתקד בתקופה הזו, כשהתחלואה התחילה לטפס ונספרו אלפי חולים מאומתים מדי יום. הממשלה סירבה להטיל הגבלות, והתוצאה הייתה שאת המחיר שילמנו כולנו בתקופת החגים – עם האיסור להתפלל בבתי כנסת, לארח ולהתארח, בשל מספר המאומתים שהגיע לכמעט 10,000 חולים ביום.
שרת החינוך יפעת שאשא-ביטון הצהירה אם המציאות תישאר כפי שהיא היום, הכל ייפתח רגיל ללא שום הגבלות. מנגד הזהיר יו״ר המרכז השלטון המקומי, חיים ביבס, מכאוס שיהיה בראשון לספטמבר, אם לא נתאפס מיד.
במשרד הבריאות רואים בדאגה את המספר הרב של התלמידים שנכנסים לבידוד: 1,754 תלמידים, בעיקר בכיתות א-ו. בחינוך החרדי, בדקנו ומצאנו, לא נכנסה אפילו כיתה אחת לבידוד. למרות שכעת פועלת מערכת החינוך רק במסגרת של קייטנות.
החשש הוא שאם יהיו אלפי מבודדים וחולים, הפגיעה במשק תהיה ודאית. בפועל, בדיקה שערכנו מגלה כי הציבור החרדי עדיין מסרב להתחיל לדאוג. "לא שמעתי על אף אחד שביטל אירוע השבוע, בעקבות המלצתו של פרופ' אש", אומר לנו אחד מבעלי אולמות האירועים בבני ברק. "את האירועים שיהיו בחודשים הבאים אנשים קבעו כבר בתחילת האביב. כרגע היומן שלנו בתפוסה מלאה, כך שגם אם מישהו רוצה להקדים אירוע, אין לו אפשרות לעשות זאת".
"היומן אצלנו מלא עד תחילת כסלו", מציין גם מנהל אולם אירועים בירושלים. "חזרנו ברוך השם לימים הטובים שלפני הקורונה. מקסימום יחזירו את התו הירוק, ולציבור החרדי אין בעיה עם זה מכיון שכולם כמעט מחוסנים או מחלימים. נתארגן במהירות לבדיקות מהירות, גם אם המדינה לא תממן אותם והנטל ייפול על בעלי האולמות או בעלי השמחה. אין ספק שזה עדיף מחתונות רחוב".
גם פרופ' חגי לוין לא לוקח ברצינות את ההזהרות הללו. "לא שמעתי ששר הבריאות חושב לאמץ את ההחלטה על סגר בחגים, או ביטול אירועים המוניים. מקסימום יקדימו את התו ירוק, כמו שמדברים על כך היום. התקשורת עוסקת בזה, אבל צריכים להיות זהירים כדי להביע דעה האם מדובר בצעד נחוץ או מיותר".
לדעתך, אולי עדיף להקדים ולהתחיל כבר עתה עם הגבלות, כדי שלא נגיע לקטסטרופה בתקופת החגים, כפי שהיה אשתקד?
"דווקא כמי שעוסק ברפואה מונעת אני יודע שאי אפשר לעשות דברים בזמן הלא נכון, גם אם מדובר במטרה למנוע מצב קשה יותר. צריך להקדים תרופה למכה, אבל ברגע הנכון. במקרה דנן, מחירה של הקדמת התרופה, הסגר במקרה הזה, יהיה גבוה מאשר התועלת".
לדבריו, גם ללא החלטה על סגר ניתן כבר היום לעשות צעדים משמעותיים כדי למנוע בהמשך תמותה ותחלואה קשה
"יש בארץ 237 אלף אנשים מעל גיל חמישים שלא מחוסנים עדיין. האנשים הללו עלולים למות, בחלקם לפחות, אם לא יחוסנו באופן מיידי. לו הדבר היה תלוי בי הייתי מבקש מקופות החולים לפנות לכל אחד מהאנשים הללו ולהציע לו להגיע אליו הביתה כדי לחסן אותו. אני משוכנע שלו ישקיעו מאמצים בשטח הזה, ניתן יהיה לשכנע לפחות חמישים אחוז מסרבני החיסונים לעשות זאת".
"למרות החששות, אין כרגע מחסור בחיסונים", הוא מבהיר בתשובה לשאלתי. "החיסונים שנמצאים בארץ יהיו פגי תוקף בסוף החודש, אבל כבר בראשון לאוגוסט יגיע המשלוח החדש. גם אם אנשים ייאלצו להמתין עוד כמה ימים למנה השנייה, לא יקרה כלום. אם נצליח לחסן את כל אותם אנשים בנוסף לבני הנוער מעל גיל שתים עשרה לפני החגים, לא ניאלץ להגיע לסגר, או לדחות את פתיחת שנת הלימודים".
איך ניתן להסביר את הנתון לפיו 25 מתוך 46 המאושפזים במצב קשה קיבלו שני חיסונים?
"צריך להכיר את חוק המספרים הגדולים כדי להבין שאין כאן שום דבר חורג מהסטטיסטיקה. גם אם החיסון יעיל בקרב 90% מהאוכלוסייה, יהיו עשרה אחוזים שיהיו בסכנת הידבקות. אם נוסיף לאלו את האנשים שהחיסון פחות יעיל לגביהם נקבל את הנתון הלא מפתיע לפיו דווקא בקרב האוכלוסייה הפגיעה החיסון לא תמיד עובד, אבל הוא מגן בצורה משמעותית.
גם פרופ' גליה רהב סבורה שלא סביר שיוטל סגר בחגים. "אני לא דוחה את הרעיון על הסף, אבל כרגע לא נראה לי שכך יקרה כי האוכלוסייה מחוסנת. אני מאמינה שעם חיסונים נוספים של ילדים וחיסון שלישי למדוכאי חיסון נגיע שוב לחסינות עדר.
"אני גם סבורה שניתן לפתוח את שנת הלימודים כרגיל, אבל להקפיד על בדיקות מהירות. הממשלה מתייחסת כרגע בעיקר לחולים במצב קשה, אבל יש גם התייחסות למקדם ההדבקה, בשל העובדה שהמספר של החולים הקשים לא משתקף בתחילתו של גל התחלואה".
את סבורה שהממשלה החדשה וקבינט הקורונה מקבלים החלטות נכונות?
"אני לא רואה שינוי מהותי בהחלטות שמתקבלות עתה, לבין מה שהיה בממשלה הקודמת. המצב הפוליטי גורם לכך שכל צד מטיל על הצד השני את האחריות לתחלואה, אבל אין שינוי מגמה".
