בעין הסערה

סאגת חוק הגיוס: מאות ראשי ישיבות התכנסו בבני ברק לישיבה מיוחדת בערב שבת | בראשית השבוע פרסמו גדולי הרבנים הספרדים מכתב חריף נגד גזרת הגיוס בעוד הנציגות החרדית מנסה להגיע לנוסח שיהיה מוסכם על מועצות גדולי וחכמי התורה | ואילו הממשלה, שעלולה להיקלע למשבר פוליטי חריף, דורשת ייצוג משפטי פרטי נפרד מהיועמ"שית | ומה יעשו בחורי הישיבות כשיקבלו את הצו הראשון? ההכרעה הוגשה לפתחם של גדולי התורה

שבוע שחלף לא היטיב עם חקיקת חוק הגיוס. ראש הממשלה מתקשה להשיג רוב קואליציוני לתמיכה בחוק למרות שהוא מתכנס לשיחות עם הח"כים החרדיים כדי לנסות לרכך את עמדתם, לצד שיחות 'אחד על אחד' שהוא מקיים עם חברי כנסת מהקואליציה ומהליכוד, שהודיעו כי יתנגדו לחוק במתכונתו. בינתיים נראה כי הארכה בת החודש שביקשה המדינה מבג"ץ על מנת להשיב לבג"ץ, במטרה להתחיל בתהליך חקיקה של חוק הגיוס, הולכת ואוזלת.
בפגישה בין ראש הממשלה לבין חברי הכנסת של 'יהדות התורה', שארכה כחמישים דקות והתקיימה ביום ראשון השבוע, העלו הנוכחים את הפתרון המועדף למשבר, בהסרת ההתנגדות המוצהרת של שר הביטחון יואב גלנט.
אם הדבר לא יצא לפועל, ייתכן שחוק גיוס יחל בתהליך הגיוס גם ללא תמיכתו של גלנט. ראש הממשלה העריך כי אם שר הביטחון לא יתמוך בו, היועצת המשפטית עלולה לפסול אותו בתואנה זו. הח"כים החרדים הבהירו לנתניהו, כי הוא אחראי מבחינתם לפתרון הסאגה, וכי אם החוק לא יחוקק, יפרשו מהממשלה ויפרקו את הקואליציה. בשבוע שעבר ציטטנו את אחד הח"כים שטען כי אם צריך לפטר את גלנט לתקופת החקיקה ולהשיב אותו לתפקיד אחר כך – זו גם אופציה.
חשוב לציין, גם ח"כים אחרים בקואליציה הצהירו כי יתנגדו לחוק, ובחקיקה ללא תמיכתו של גלנט הם עשויים לקבל רוח גבית. לדברי נתניהו גלנט כרך את גורלו עם גנץ שקיבל מגלנט את זכות הווטו, וגנץ, כידוע, חותר לבחירות.
לטענות הח"כים על אחריותו למצב שנוצר, אמר נתניהו כי הוא אינו רואה עבור הנציגות החרדית אלטרנטיבה אחרת, בלעדיו. הח"כים הגיבו בזעם, והטיחו בו כאמור, כי עליו לפתור את הנושא בעצמו. אם לא, יפרשו מממשלתו.

נקהלים על נפשם. כינוס גדולי ישראל וראשי הישיבות צילום: שוקי לרר

בשלב זה גלגל נתניהו את הכדור ליועצת המשפטית לממשלה, שלדבריו חזרה בה מהסיכומים. במקביל הורה נתניהו למזכיר הממשלה יוסי פוקס לשגר מכתב למשנה ליועצת המשפטית לממשלה עו"ד גיל לימון, שבו ביקש שהמדינה תיוצג באופן עצמאי בעתירות הנוגעות לגיוס חרדים, ולא על ידי היועמ"שית.
במכתבו טען מזכיר הממשלה כי היא "מאיינת מכל תוכן את הדיון שנקבע בהרכב מורחב של תשעה שופטים" וציין כי "בית המשפט נענה לבקשתו של ראש הממשלה (להגיש תצהיר בתוך 30 יום. י"פ), ועל כן כל הנחיה של הייעוץ המשפטי לפעול אקטיבית לגיוס תלמידי הישיבות מנוגדת להחלטת בג"ץ". לסיכום הבהיר פוקס כי "ראוי כי בסוגיה ציבורית כה מרחיקה לכת – בעיצומה של מלחמה – יאושר ייצוג משפטי נפרד לממשלה בעתירות אלה".

צו ראשון
קודם לכן עשרות ראשי הישיבות שהתכנסו ביום שישי שעבר בבני ברק והשמיעו דברים על חובת השעה, העלו במקביל על שולחנם של גדולי הדור, מרנן הגר"ד לנדו והגרמ"ה הירש, את סוגיית היחס הנכון לקבלת הצו הראשון לגיוס בחורי הישיבות. מדובר בזימון למיון ראשוני ובדיקות רפואיות, וההכרעה תתקבל בבתי גדולי ישראל. את הסוגיה מרכז יו"ר ועד הישיבות הגאון רבי חיים אהרן קאופמן.
בהחלטות הכינוס ביום שישי פורסם כי "נעמוד איתנים אל מול כל הניסיונות להקשות על קיום והתרחבות עולם התורה, לרבות מול פגיעות כלכליות או אחרות חלילה". כמו כן נקראו בני הישיבות לצמצם את נוכחותם מחוץ לכותלי בתי המדרש גם בימי בין הזמנים.
בסיום החלטות הכינוס פורסמה קריאה לנדיבי לב להוזיל הון למען החזקתם של היכלי התורה בארץ. ל'משפחה' נודע כי חלק מהמתרימים שפועלים עבור היכלי התורה ציינו כי דווקא המצב הנוכחי יצר היענות רבה בקרב תורמים קבועים וחדשים, הנעתרים לבקשתם ומוזילים מהונם עבור הישיבות והכוללים.

שעת השמד
בינתיים, אתמול (ד') נשמעו דיווחים שמקורם בח"כים מהליכוד, המבקשים לסייע לנתניהו להגיע לסיום הסאגה, ולפיהם, ב'שס' מוכנים להתפשר על גיוס בחורים שאינם שקועים בעולמה של תורה.
מנגד נציין כי שורה של רבנים מפארי יהדות ספרד, בהם שלושה מחברי מועצת חכמי התורה: הגר"מ מאיה, הגר"י כהן והגר"ר אלבז חתמו על מכתב פומבי שפורסם בתחילת השבוע. במכתבם הביעו הרבנים התנגדות לכל פשרה בנושא הגיוס. "לדאבון לב דווקא בימים קשים אלו החליטו רשויות המדינה להצית ריב ומדון, ולצאת במלחמה כנגד ה' וכנגד תורתו בגזרות שונות, במטרה מכוונת להטמיע ולבולל את הציבור החרדי בתוך תרבות החיים החילונית".
עוד כתבו הרבנים כי "כבר ראינו בגלוי בתחילת השנה ש'אם ה' לא ישמור עיר שווא שקד שומר' וכל ההישענות על 'כוחו ועוצם ידי' הוכחה כמשענת קנה רצוץ, ולעומת זאת כל השמירה והניסים הם רק בזכות לימוד התורה וקיומה", ציינו הרבנים במכתבם.
לדברי הרבנים הכוונה שמאחורי הטענות לאי שוויון בנטל וגיוס חרדים "היא שיסכימו עימם על פשרות שונות – ביצירת מסלולים ומגמות שירות אזרחיות 'מותאמות לחרדים', וזאת התוכנית הזדונית לחדור בתהליך ושלבים של יעדים ומכסות ומסלולים שילכו ויתגברו, תוך כדי הסתגלות הציבור החרדי לכך, במטרה להכניס תחת שליטתם את הציבור החרדי".
בשיחה מיוחדת לעמיתנו יאיר שטרן מבהיר הגאון רבי משה צדקה, ראש ישיבת פורת יוסף החתום אף הוא על המכתב, שהרבנים כתבו כי "כבר הורו גדולי חכמי התורה ובראשם מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל כי אפילו בחור שאינו במסגרת לימודים אסור לו ללכת לצבא ולכל המסלולים השונים… וידוע ומפורסם שגם כל המסגרות והמסלולים אשר הוגדרו כ'מותאמים לחרדים' הובילו לפריקת עול ולעבירות החמורות שבתורה רח"ל".
בחתימת דבריהם ציינו הרבנים כי "מלומדים אנו בכל הדורות למסור את הנפש על קיום התורה והיהדות כפי שעשו אבותינו בכל הדורות, וגם בעת הזאת לא נירתע מהליכה לבתי מאסר ומכל סוגי הסנקציות השונות. מוכנים אנו למסור את הנפש בכל עוז וגבורה למען קיום תורתנו הקדושה, ככל ההלכות האמורות בשעת השמד המבוארות בשולחן ערוך".
במכתב, שמאתגר את הניסיונות להגיע לחקיקה מוסכמת, קובעים הרבנים כי "כל אשר עיני שכל לו יודע שכוונתם הסופית היא שיסכימו עימם על פשרות שונות – ביצירת מסלולים ומגמות שירות אזרחיות 'מותאמות לחרדים', וזאת התוכנית הזדונית לחדור בתהליך ושלבים של יעדים ומכסות ומסלולים שילכו ויתגברו, תוך כדי הסתגלות הציבור החרדי לכך, במטרה להכניס תחת שליטתם את הציבור החרדי ולצמצם את מספר שומרי התורה, כפי שאמרו כל זאת הם בעצמם".
האם ההסכמות שאליהן חותרים הנציגים החרדים במגעים המואצים עם ראש הממשלה לא יבשילו, לאור מכתב הרבנים? סביר להניח כי תימצא דרך האמצע, עם מינימום פשרות, וללא כניסה למספרים ומכסות, שגם מועצות גדולי וחכמי התורה תאשרנה בסופו של דבר.
עם זאת, קשה לשער שהצעת חוק שלא תעסוק במספרים, תעבור את משוכת הייעוץ המשפטי או את מבחן בג"ץ. רק הגלים הבאים ילמדו לאן תיטלטל ספינת לומדי התורה ביחסיה עם רשויות המדינה.

ראש ישיבת 'פורת יוסף' הגאון רבי משה צדקה שליט"א במסר נוקב: גם למי שקשה ללמוד אסור להתגייס
"גם אלו שקשה להם ללמוד יום שלם ולכמה שעות מגיעים להתפלל בבית הכנסת ונשארים באווירה רוחנית – הצבא עלול לקלקל אותם". מבהיר ראש הישיבה הגר"מ צדקה בשיחה מיוחדת ל'חדשות משפחה' | "יש לנו אחריות על החיילים שבחורי הישיבות מגינים עליהם בתורתם" | על ימי בין הזמנים: "אנחנו במצב של סכנה. אפשר לנוח ולהחליף כוח אבל לא לטייל ולבלות"

"הבחורים שלומדים את התורה הקדושה מצילים חיים. גם את החיים של החיילים. הם שומרים על החיילים, לא החיילים שומרים עלינו, הגם שהם מוסרים נפש. לא יעלה על הדעת שהם אלו שמגינים עלינו. הבחורים הקדושים שלומדים בישיבה חייבים להמשיך ללמוד".
את הדברים הללו אומר השבוע ראש ישיבת 'פורת יוסף' הגאון רבי משה צדקה שעות ספורות אחרי שפורסם המכתב, שעליו חתם עם גדולי הרבנים הספרדים בנושא גיוס בחורי הישיבות.
בשיחה מיוחדת ל'חדשות משפחה' מסביר ראש ישיבת 'פורת יוסף' מדוע אסור לגייס גם את הבחורים שאינם לומדים בישיבות בצורה קבועה. "גם אלו שקשה להם ללמוד יום שלם ואפילו כמה שעות מגיעים להתפלל בבית הכנסת, שומרים שבת, לומדים אפילו משהו – ובעיקר נשארים באווירה הרוחנית – אם הם ילכו לצבא, מה הם יראו שם? רק פריצות, ילמדו לחלל שבת. לצערנו, הצבא היום מאוד מקולקל. יש המון חילולי שבת".

ללא פשרות. הגר"מ צדקה (צילום: דוד ארזני)

ראש הישיבה המשיך בכאב: "לצערנו, זה לא הצבא של דוד המלך, שם הייתה החלוקה של 'אלף למטה' כאשר תמורת אלף שנלחמו – היו אלף שלמדו. אבל היום הצבא אחר לגמרי. אותם בחורים שלא לומדים כיום בישיבות, לו ילכו לצבא הם לא יוכלו להתפלל ואפילו את המעט קשר שיש להם ליהדות הם יאבדו", ציין בדבריו הנוקבים. "לכן, אנחנו מחויבים להציל גם את אלו שלא לומדים, ובעזרת השם יחזיקו מעמד. אנחנו ממתינים לגאולה השלמה, למלך המשיח שיבוא בכל יום. עד אז יש לנו אחריות על כולם, אסור לנו למסור אף אחד לצבא".
ראש הישיבה סבור שיש צורך למסור נפש על זה?
"אף אחד לא מבקש למסור נפש. זה לא המצב כיום. אנחנו צריכים לחיות כמו יהודים, כמו שאבותינו חיו. להמשיך ללמוד תורה בכל מצב ולדעת שהתורה מגינה על כל הדור. הרי הכל בידי הקב"ה, וגם אנחנו מתפללים כל הזמן על החיילים שיחזרו בריאים ושלמים, יש לנו אחריות עליהם".
כאן המקום לציין שראש ישיבת 'פורת יוסף' דאג כבר מתחילת המערכה לערוך תפילות המוניות לשלומם ולהצלחתם של החיילים. בעצרת תפילה מרכזית שהתקיימה בצומת שמואל הנביא-בר אילן שבה השתתף גם הראשון לציון הגאון רבי משה שלמה עמאר שליט"א, הורה ראש הישיבה להוציא ספר תורה לרחובה של עיר וערך סליחות ותפילות קורעות לב למענם.
"דווקא בגלל הצורך להגן על החיילים – הבחורים החרדים צריכים להישאר בעולמה של תורה. המצב הרוחני שלהם משפיע ישירות על הניצחון במלחמה", מסביר ראש הישיבה.
איזו הוראה ומסר יש להעביר לבחורי הישיבות לקראת ימי בין הזמנים?
"הם לא צריכים לפחד מאף אחד ולא להתבייש. הם צריכים להרגיש את גודל התפקיד שלהם. ולכן חובה עליהם היא להמשיך ללמוד, כי הרי המצב הוא מצב של סכנה. אפשר כמובן גם לנוח ולהחליף כוח אבל לא ללכת לטייל ולבלות. זה לא הזמן ולא השעה.
"אנחנו צריכים להילחם שבחורי הישיבות ימשיכו ללמוד, ואם יראו אותם מטיילים מה יאמרו עליהם? ולכן מפאת חילול השם כל אחד צריך להישאר בבית שלו, בבית המדרש, בשכונה שלו ולהמשיך להתפלל וללמוד כדי להגן על עם ישראל".