הזכייה הצפויה, המתח ברגעים האחרונים וההצהרות המנוגדות – כך נראו הבחירות החשאיות לנשיאות
ובתפקיד האזרח מספר אחת: הנשיא הרצוג השני • ברוב של 87 מול 26 נבחר יצחק הרצוג לנשיא האחד-עשר • הפנייה האישית על מפתן הלשכות, הפגישות האישיות, ההימנעות של נתניהו מהתערבות, הפתקים הפסולים והלבנים וההצהרה של דרעי שהציבה את השאלה: במי תמכו הח"כים החרדיים? • ישראל פלר סיקר את תהליך הבחירות לנשיאות ממסדרונות הכנסת
הפוליטיקה ניצחה: יצחק הרצוג יהיה הנשיא ה-11 של מדינת ישראל, לאחר שהביס את מרים פרץ שהתמודדה מולו. 87 ח"כים תמכו בו מול 26 בלבד שגייסה פרץ. "אני מאחל לו הצלחה רבה בשם כל אזרחי ישראל. אני מודה למרים פרץ על ההתמודדות המכובדת, ומשוכנע שהיא תמשיך לתרום", אמר נתניהו עם היוודע התוצאות – שהיו די צפויות מראש.
"נשיא המדינה הוא האזרח מספר אחת, אבל הוא גם בן אדם", אמר יושב ראש הכנסת יריב לוין כשהכריז על ניצחונו של הרצוג, והנשיא הנבחר השיב לו: "צודק, אני יכול לאשר את זה".
"אני בטוח שאתה מתרגש", המשיך יו"ר הכנסת, "ללכת באותה הדרך בה הלך אביך. הלכת בדרכו, אבל נבחרת בזכות מלאה שלך. בזכות אישיותך ונועם הליכותיך, בזכות היכולת היוצאת דופן שלך להבין לנפשם ולבם של אנשים הבאים מרקעים שונים".
בכך תמה לה סאגת בחירת הנשיא, שבדרך כלל מלווה בהרבה קרבות והתבטאויות – אך הפעם לוותה בקול רעשם הגדול של ניסיונות הרכבת הממשלה. עם זאת, בבוקרו של יום רביעי שררה לרגעים אחדים מתיחות בלשכה שהתמקם בה יו"ר הסוכנות היהודית היוצא, בשל הביטחון הרב ששידר החמ"ל של פרץ. אך כעבור עוד סבב קצר אצל מספר ח"כים, הרצוג יכול היה להיות בטוח בניצחונו.
מאחורי הפרגוד
אם נחזור לרגע לאחור, כבר בערבו של יום שלישי השבוע, בשעה 19:00, נשלמו ההכנות לקראת אירועי בחירת הנשיא (או הנשיאה) ה-11 של מדינת ישראל – שייערכו למחרת בכנסת. פרגוד ענק מעץ הוצב ליד הקיר המזרחי במליאה, והפתקים בו מולאו בידי עובדי הכנסת.
בבוקרו של יום הגיעו שני המועמדים, יצחק הרצוג ומרים פרץ, לבניין הכנסת כדי לנסות למצוא תמיכה של הרגע האחרון בקרב הח"כים. הרחש בחש הפוליטי על הרכבת הממשלה לא הקל על מלאכתם.
הליך בחירתו של נשיא המדינה מתקיים על ידי הכנסת בהצבעה חשאית. אך הנשיא צריך להיבחר ברוב של 61 חברי כנסת, כדי להבטיח שקיבל את אמונם של מרבית חברי הכנסת – ולא רק מפני שכמה חברי כנסת נעדרו מההצבעה או נמנעו, או משום שקולות המתנגדים למועמדותו פוצלו בין כמה מועמדים אחרים (במקרה שהיו כאלה, כמו בבחירתו של הנשיא ריבלין, למשל, שנאלץ לצאת לסיבוב שני נגד מאיר שטרית).
המירוץ לנשיאות לא היה קל לשני הצדדים. בעוד האם השכולה מרים פרץ שיגרה עצומות לנתניהו וליתר הח"כים, יצחק הרצוג דווקא אהב את הסגירה השקטה עם חבריו הפוליטיקאים באחד על אחד.
כל אחד מהמתמודדים לנשיאות הגביר את הלחץ על הח"כים לקראת ההצבעה ביום רביעי השבוע. שניהם גם ניסו לגייס את תמיכת ראש הממשלה בנימין נתניהו, אך הוא סירב לתמוך פומבית באחד מהם. ייתכן גם כי חשש שתמיכה במועמד מסוים תעמוד לו לרועץ אם ייאלץ לבקש חנינה ביום מן הימים מנשיא המדינה הנבחר.
כדי ללחום על ליבם של הח"כים מ'הליכוד', החתימה מרים פרץ יותר מ-600 חברי מרכז 'הליכוד' שהביעו בה תמיכה. אולם בסיעה בחרו להכריז על חופש הצבעה בבחירות לנשיאות.
במטה מרים פרץ בנו כל העת על הפופולריות שלה בציבור, תוך תקווה שהדבר ישפיע על חברי הכנסת. תומכיה הריצו עד לרגע האחרון עצומה באינטרנט – שממוענת לכל חברי הכנסת, שבה קראו: "בחרו נשיאה מהעם! בחרו במרים פרץ". על העצומה חתמו, נכון לערבו של יום שלישי האחרון, מעט פחות מ-27,000 איש.
במקביל, פגשה פרץ חברי כנסת רבים במטרה לגייס את תמיכתם, אך גם יריבה למרוץ, הרצוג, לא טמן ידו בצלחת. הוא נפגש עם ח"כים רבים באופן אישי, ולא בכדי גרף 27 חתימות למועמדותו. ניסיונו העשיר בפוליטיקה אפשר לו שיח ישיר עם חבריו, וגיוס תמיכתם ממקום פחות רגשני.
בבוקרו של יום הבחירות, ציפתה לכל ח"כ תחת דלת לשכתו פנייה אישית בכתב ידה של מרים פרץ, שבה פנתה אל הח"כ באמירה: "העם כבר בחר, עכשיו תורך להצביע. מהלב, זה בידיך".
דרעי הצהיר בבוקר כי אילו היה ח"כ (השר דרעי התפטר לפי החוק הנורווגי) היה מצביע לפרץ. האם הוא הצהיר כך ובפועל הורה לח"כי 'שס' לבחור מאחורי הפרגוד בהרצוג? "שני המועמדים ראויים", אומר לי ח"כ ינון אזולאי, "ולכן ההחלטה שהתקבלה היא לתת לחברי הסיעה חופש הצבעה". מאוחר יותר כששאלתי את אזולאי במי בחר, השיב: "אישית, בחרתי בפרץ כי היא ראויה בזכות עצמה, מזרחית ומייצגת את ישראל השנייה".
אלא שסביר מאוד להניח שמרבית חבריו של אזולאי, מסיעת 'שס' ומ'יהדות התורה' – תמכו בהרצוג.
"הרצוג הוא איש עסקים ועורך דין ממולח", אמרו במסדרונות הכנסת. "הוא סגר עם הסיעות החרדיות, עם מרבית חברי 'הליכוד', 'ימינה' (למעט שניים), 'יש עתיד' (למעט שניים-שלושה) וסיעות נוספות. לעומת זאת, 'הציונות הדתית' תמכה ככל הנראה ברובה המוחלט בפרץ.
חשוב לציין כי להרצוג נספרו גם שלושה קולות פסולים (בשל היותם כפולים), הווי אומר, 90 ח"כים בחרו בו בפועל. כמו כן נספרו שלושה פתקי הצבעה לבנים.
צילום: פלאש 90
הצבעה בסבב אחד
בשעה 11:00, כמתוכנן, פתח יו"ר הכנסת יריב לוין את ישיבת המליאה המיוחדת וההצבעה החלה. הקריאה השמית של כל ח"כ אל מאחורי הפרגוד ארכה מעט יותר משעה, כשבתוך כך עסוקים מרבית ראשי הסיעות בהמשך המגעים הקדחתניים לסיום המו"מ הקואליציוני. יתר הח"כים עסקו בחלוקת השלל.
מייד לאחר מכן נלקחה הקלפי למזכירות הכנסת, והמליאה יצאה להפסקה שבמהלכה נספרו הקולות.
המתח במסדרונות התמקד אמנם בשלישייה ליברמן-לפיד-בנט שהצטלמו, הסתודדו ומאוחר יותר חתם כל אחד מהם על ההסכמים הקואליציוניים. אך חלק מהח"כים הזכירו ברגעים שלפני ההודעה על התוצאות, כי ככל שיהיה צורך בכך יתקיים סבב בחירות נוסף, בהתאם לחוק יסוד 'נשיא המדינה'.
זה המקום לציין את החוק שהעביר בשעתו אורי מקלב יחד עם יריב לוין ומשה גפני, שזירז את ההצבעה וקבע באופן מוחלט את זהות הנשיא הבא של מדינת ישראל, בלי סבב שלישי. זה היה לאחר בחירת מבקר המדינה יוסף שפירא, שנבחר רק לאחר שלושה סבבים. "היה לי חבל על הזמן שמתבזבז בהצבעות ארוכות", אמר לי סגן השר אורי מקלב, בבוקרו של יום הבחירות לנשיאות, רגע אחרי שהצהיר באוזניי כי "הרצוג לוקח בהליכה".
וכך, בניגוד לנוסח הקודם שאפשר סבבי הצבעה מרובים, התיקון הוביל לביטול הצורך להגיע לרוב מוחלט של קולות חברי הכנסת בסיבוב השני כדי להיבחר לתפקיד, אף שרוב כזה עדיין נדרש כדי לנצח בסיבוב אחד.
תיקון נוסף לחוק היסוד הביא לראשונה לקביעת כללים באשר לאופן הצגת המועמדים לתפקיד. בעוד הנוסח הישן של חוק היסוד קבע שכל קבוצה בת עשרה ח"כים רשאית להציג מועמד, אך לא התייחס לאפשרות שבה חבר הכנסת ישתף עצמו ברשימותיהם של מספר מועמדים, הביא השינוי לקביעה כי במקרה שכזה, יוסר שמו של הח"כ מכל הרשימות שעליהן חתם. עוד נקבע, כי במקרה שיפחת מעשרה מספר התומכים במועמד לנשיאות, תתבטל המועמדות.
הרב הראשי הגאון רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג זצ"ל
רוב מוחץ
כעבור כארבעים דקות, בתום הספירה, חודשה הישיבה, ויו"ר הכנסת הכריז על התוצאות. מייד לאחר מכן יצאו יו"ר הכנסת לוין ופמלייתו לאולם שבו שהה יצחק הרצוג ובירכו על זכייתו ברוב מוחץ של 87 תומכים.
"אם היה לנו עוד שבוע לפעול, זה היה בידינו", אמר אביגדור יצחקי, שהפך למנהל מטה הבחירות של פרץ, וכבר בבוקר ציין כי יש לו לפחות 40 קולות בטוחים. פרץ החלה את הקמפיין שלה ברגע האחרון ממש, מול הרצוג שכבר שנתיים עמל על מועמדותו.
התוצאות נראו בשטח: ארבעים תומכים לא השיגה פרץ, אבל את הכניסה המשמעותית שלה לתודעה של כל מי שאולי לא שמע את שמה עד כה – השיגה בהחלט.
יצחק הרצוג // פרופיל
הנסיך שהפך לנשיא השני לבית הרצוג
הנשיא הנבחר, יצחק (בּוזִ'י) הרצוג בן השישים, מכיר את מוסד הנשיאות מהבית. אביו, חיים הרצוג, היה הנשיא השישי של ישראל. הוא גדל על ברכי הנשיאות, והחיים במשפחה שגדל בה נסבו סביב העשייה הפוליטית של האב עד להגיעו לנשיאות, כשברקע גם סופרו הסיפורים על רבנותו הראשית של הסב שבוז'י נקרא על שמו: הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג – הרב הראשי האשכנזי הראשון.
הסב היה עילוי של ממש. כישוריו (שש שפות שידע על בוריין) והשכלתו סייעו לו גם כשיצא לשוחח עם מנהיגי העולם על הצלת יהודי אירופה בתקופת השואה. לפני כן, בשנת תרצ"ט, עמד הרב הרצוג (שזכה גם לכינוי 'הרב הציוני') בראש הפגנת ההמונים נגד 'הספר הלבן' בירושלים. הרב הרצוג החזיק את הספר הלבן בידו לעיני אלפי המפגינים ולאחר מכן קרע אותו לגזרים והכריז: "כשם שנקרע ספר זה, כן ייקרעו כל הגזירות הרעות".
אביו של יצחק הרצוג, חיים, התגייס לצבא הבריטי בעת מלחמת העולם השנייה, הפך לקצין, והשתתף בקרבות הגדולים על אדמת אירופה. בעת שחרור מחנה ברגן-בלזן, כשאמר לניצולים היהודים כי הוא קצין יהודי מארץ ישראל, הם התקשו להאמין לו… מאוחר יותר היה מלוכדיו של מפקד האס-אס, היינריך הימלר.
בארץ העפיל בדרגותיו לשלל תפקידים צבאיים והגיע עד לראשות אמ"ן בדרגת אלוף. לאחר מכן שימש נספח צבאי בארה"ב, מפקד חטיבת ירושלים וראש מטה פיקוד דרום, וב-1959 מונה שנית לראש אמ"ן.
תקופה מסוימת בחייו לאחר פרישתו מצה"ל הוקדשה לעסקים, תקופה אחרת לפעילות פוליטית (מפלגת רפ"י) ולימים, בעת מלחמת ששת הימים, אף שימש פרשן צבאי ב'קול ישראל'. דווקא תפקידו האחרון הוא שהביא להיכרותו עם העם, והוא הפך לדמות פופולרית בציבור הישראלי. בתום המלחמה היה המושל הצבאי הראשון בגדה המערבית. מאוחר יותר מונה לשגריר ישראל באו"ם – וכאן הייתה לו ההזדמנות לחזור על ה'קריעה' שביצע אביו ל'ספר הלבן' בזמנו: זה היה כשהתקבלה החלטת האו"ם שהשוותה את הציונות לגזענות. חיים הרצוג עלה לדוכן הנואמים וקרע את דפי ההחלטה אל מול עיניהם המשתאות של חברי עצרת האו"ם כשהוא מכריז כי "היטלר היה מרגיש עצמו בבית בפורום זה".
במשך שנתיים, מאז 1981, שימש חיים הרצוג ח"כ מטעם 'המערך', ולאחר מכן, ב-1983, גבר על מנחם אלון בבחירות לנשיאות. הוא נבחר פעם נוספת לתפקיד עד 1993 ונפטר ב-1997.
הבן-הנכד או שמא 'הנסיך' יצחק הרצוג נולד בתל-אביב, ובילדותו דבק בו הכינוי – בוז'י, מעין קיצור לשמות החיבה שהעניקה לו אימו 'בובה' ו-'ז'וז'ו' שאוחדו לשם אחד עם השנים.
הרצוג, עורך דין במקצועו, היה שותף בכיר במשרד עורכי הדין הגדול שהקים אביו (הרצוג-פוקס-נאמן). במקביל, היה פעיל פוליטית במסגרת מפלגת 'העבודה' שבה שימש יועצם של ראשי המפלגה יצחק רבין ושמעון פרס.
לקראת הבחירות לראשות הממשלה ב-1999 היה הרצוג פעיל במטהו של אהוד ברק, שהתמודד וניצח בבחירות. מעורבותו במימון פעילות מטה הבחירות באמצעות עמותות זכתה לביקורת חריפה בדו"ח מבקר המדינה, אך הפרשה השתתקה ב-2003 כשהתיק נסגר מחוסר ראיות מספיקות.
הרצוג שימש מזכיר הממשלה בממשלתו של אהוד ברק, וב-2003 נבחר הרצוג לכנסת ה-16 במסגרת 'העבודה'. כשבינואר 2005 הצטרפה מפלגתו לממשלת שרון, מונה הרצוג לשר הבינוי והשיכון. מאוחר יותר, לאחר שעלתה 'קדימה' בראשות שרון, מונה הרצוג לתקופה קצרה לשר התיירות, וב-2007 מונה לשר הרווחה והשירותים החברתיים, שר לענייני התפוצות, חברה ומאבק באנטישמיות. גם לאחר עליית נתניהו לשלטון, ב-2009, הוא מונה לתפקיד שר הרווחה. "אני עובד סוציאלי", הצהיר על עצמו, וראה בתפקיד שליחות. בעת תפקידו כשר רווחה, גיבש הרצוג את תוכנית "חיסכון לכל ילד", שמאוחר יותר, בשנת 2017, הביאו נתניהו וליצמן ליישומה בפועל.
ב-2015 היה הרצוג מועמד 'המחנה הציוני' לראשות הממשלה, אך כשל והפך ליו"ר האופוזיציה. ב-2018, לאחר שפרש, דאג לעצמו לתפקיד בכיר ומשפיע: יושב ראש 'הסוכנות היהודית'.
בהודעה שפרסם מייד לאחר הגשת מועמדותו לנשיאות, אמר הרצוג כי הוא "מאמין שהנשיא הבא של מדינת ישראל יידרש לחבר מחדש את הקרע בינינו; לסמן יעד ולהתוות דרך אל מעבר למחר; לתכנן ולבנות את הפרק הבא בסיפור של כולנו: החזון למדינת ישראל בשנת ה-100 לעצמאותה; לשמר ולטפח את הגשר המחבר בינינו, היושבים בציון, לבין העם היהודי בתפוצות".
נראה אם ישכיל אכן לפעול כך.
