מי שומר על הילדים שלנו?! • תחקיר כואב בעקבות גל האסונות שאירעו בשכונות החרדיות, ששיאם בשרפה שבה נספתה הילדה אדל כהן ע"ה • מי אחראי על ההזנחה? מי אמור לאכוף את התקנים? ובעיקר, כיצד מונעים אסונות בעתיד?! • שירות הכבאות: "תחום ההסברה לקוי מאוד, בעיקר במגזר החרדי"
משחק קטלני • אדל כהן בת השלוש נספתה בדלקה שפרצה בעליית הגג בביתה
יום חמישי בשבוע ברחוב אברהם תלמודי בירושלים, הנמצא בלב שכונת הבוכרים, הוא תמיד יום מאתגר ועמוס. אבל בשבוע שעבר מרתון ההכנת לשבת בשכונה הירושלמית הוותיקה עצר מלכת. יללות צופרי רכבי ההצלה ששעטו לרחוב הפינתי הקטן שבשכונת הבוכרים, בישרו על אסון נורא. מחלונותיהם של הדיירים בקומות העליונות היתמר עשן כבד, ולהבות האש ליחכו ברעבתנות את קורות העץ של גג הרעפים המחפה את הבניין. בתוך שעה קלה קרס גג הרעפים לתוך הקומה העליונה, וזעקות שבר פרצו מכל עבר.
בינתיים נאספו הדיירים על המדרכה הסמוכה, מורחקים שוב ושוב על ידי כוחות החירום. לוחמי האש בסיוע מתנדבי ההצלה פרצו לתוך הלהבות, ותוך סיכון חיים אמיתי ניסו לאתר לכודים, להציל כמה שיותר נפשות בבניין בן ארבע הקומות, שהכיל משפחות שלמות על עולליהן וטפן.
ככל שנקפו הדקות המשימה הלכה ונעשתה קשה יותר, אבל התברר שכל הדיירים פונו. שניים בלבד נזקקו לטיפול רפואי קל בשל שאיפת עשן. ואז, למרבה החרדה, התברר כי ילדה אחת, פעוטה כבת שלוש – נעדרת. היא לא נמצאת בשום מקום, והחשש הוא שנותרה לכודה בין להבות האש המיתמרות.
ההורים פרצו בזעקות שבר. מתנדבי ההצלה ניסו שוב ושוב להגיע ללב ליבה של הדלקה, לבית שבקומה האחרונה בו אמורה הייתה הילדה להיות. אחרי שעות ארוכות יורדים המתנדבים למטה, פניהם שחורות כפיח ובידיהם גופתה של הילדה הקטנה שנספתה בדלקה הקשה.
מדובר באדל כהן, בתם של ר' שמעון כהן ורעייתו, המתגוררים לא הרחק מכאן, בשכונת בית ישראל. האבא הוא אברך חשוב ונעים הליכות, מחשובי חסידי ברסלב הלומד בכולל האברכים שבקבר רחל, בעוד האם מתמסרת לגידול הילדים. אדל היא גם נכדתם של הרה"ח ר' יהודה כהן מבית שמש, והרב נתן פישר, הבת הבכורה מתוך שלושת ילדי המשפחה, ובשבוע הבא הייתה אמורה לחגוג את יום הולדתה הרביעי.
"כשהאסון אירע, כל בנות המשפחה יחד עם האימהות שהו בביתה של הסבתא למסיבה משפחתית משותפת", מספר לנו אחד מבני המשפחה. "מעל ביתה של הסבתא ממוקמת עליית הגג, מתחת לגג הרעפים. הילדים עלו כנראה למעלה, שם פרצה האש. בשל המהומה והעובדה שבמקום שהו די הרבה אנשים ובעיקר ילדים, נוצרה אנדרלמוסיה נוראה, היה קשה לאתר את הלכודים, מה שגרם לכך שאדל הקטנה נותרה בפנים, ככל הנראה בעליית הגג".
שעות ספורות לאחר הטרגדיה הנוראה, הובאה אדל הקטנה למנוחת עולמים בהשתתפות עשרות רבות של בני משפחה ותושבי האזור, במסע הלוויה כואב שיצא מבית ההלוויות שמגר והסתיים בהר הזיתים.
"אדל הייתה ילדה טובה, ילדה צדיקה שידעה להתפלל", ספד לה אביה בקול חנוק מדמעות. "כשהיינו כל המשפחה בציונו של שמואל הנביא, היא התפללה על ביאת המשיח, ללא שאף אחד ביקש זאת ממנה.
"בחג הפסח האחרון היינו יחד בכותל", המשיך האב השכול בדברי ההספד קורעי הלב, "אדל ניגשה בתמימותה אל קיר הכותל והתפללה לבניית בית המקדש, כל זאת, מבלי שאף אחד אמר לה. היא הייתה ילדה שידעה להתפלל על מה שצריך".
להבות האש ליחכו ברעבתנות את קורות העץ של גג הרעפים המחפה את הבניין. בתוך שעה קלה קרס גג הרעפים..השריפה בלב שכונת הבוכרים
4 חודשים, 4 קרבנות
מה גרם לדלקה הקטלנית שקיפד את פתיל חייה של אדל הקטנה? הנושא נמצא כעת בחקירה מאומצת של חוקרי השרפות. ל'משפחה' נודע, כי אחת מבנות המשפחה אמרה לשוטרים ולכבאים כי הדלקה נגרמה ככל הנראה ממשחק של אחד הילדים בגפרורים שהציתו את האש בעליית הגג ונתפסו עד מהרה בגג הרעפים.
חשוב לציין כי הדלקה הזו מצטרפת לדלקה קטלנית נוספת שהייתה ביום שני שעבר, כאשר ילדה מפתח תקווה, כבת שלוש, בשם ליבי קליך, נספתה בדלקה שפרצה בצימר ביישוב אדמה, כפר אקולוגי בגליל המערבי, שכלל לא מחובר לרשת החשמל. בדלקה נפצעו באורח בינוני וקשה הוריה של ליבי, בעוד אחיה בן השש הצליח להינצל ללא פגע. המשפחה שהתה במקום לרגל חופשת פסח, והדלקה פרצה בבית שהיה עשוי כולו מעץ.
בעל המקום נחקר בגין חשד לגרימת מוות ברשלנות, בשל העובדה שבמקום לא הותקנו אמצעים לגילוי ולכיבוי דלקות, מה שגרם לאש לבעור במשך שעתיים וחצי עד שניתן היה להיכנס לבית ולהוציא את הילדה, שהייתה כבר ללא רוח חיים. גם במקרה הזה, ככל הנראה הדלקה פרצה לאחר שאחיה של ליבי שיחק בגפרורים שמצא במקום.
בשרפה קטלנית נוספת שפרצה לפני שלושה חודשים ברחוב דניאל שבשכונת מוסררה בירושלים, נספה ילד חרדי כבן 12 בשם אליהו שור. במקרה הזה, האש פרצה בשל התלקחות של תנור ספירלה דולק שהיה סמוך למיטת הקומתיים עליה ישן אליהו.
אם גם לכם נדמה שמדובר בעלייה דרמטית במספר הדלקות הקטלניות, מתברר שגם המספרים מוכיחים זאת: על פי נתוני ארגון בטרם לבטיחות ילדים, מאז שנת 2017 מתו 22 ילדים בשרפה, ארבעה מתוכם מתחילת שנת 2022.
בארגון מציינים כי כווייה היא אחת מסיבות פגיעת הילדים המובילות לאשפוז. מדי שנה נפגעים בישראל כ-900 ילדים ותינוקות עד גיל חמש מכוויות ונזקקים לאשפוז; מכלל הגורמים לכוויות, כווייה ממים רותחים היא הנפוצה ביותר בכלל האוכלוסייה (58 אחוזים) ובימי שישי ושבת נרשמת עלייה של מספר הכוויות ממְחמי שבת.
מנתוני ארגון בטרם עולה עוד, כי הסיכון להיפגעות גדול יותר בסביבת מגורים שאינה מותאמת לילדים – צפיפות דיור, חלונות ללא סורגים, חומרי הצתה נגישים לילדים, חוטי חשמל משתלשלים ועוד. כן נמצא שהסיכון להיפגעות גבוה בקרב ילדים ממשפחות עם ארבעה ילדים ומעלה.
"אנחנו קוראים להורים ׳אל תגידו לי זה לא יקרה׳, מרחיקים גפרורים, מצתים וחומרי בערה מילדים צעירים", אומרת אורלי סילבינגר, מנכ"לית ארגון בטרם לבטיחות ילדים. "בכל בית חשוב לוודא שמערכת החשמל תקינה. גלאי עשן מציל חיים. הוא לא ימנע את השרפה, אבל יתריע בהקדם ויאפשר חילוץ מהיר של הילדים".
הגורם האנושי
אדי אהרונוב, דובר שירותי הכבאות במחוז ירושלים ואחראי על מערך ההסברה בירושלים רבתי, טוען כי במקרה דנן, הגורם האנושי היה הטריגר לשרפה הקטלנית. "בשונה ממה שרבים חושבים, לעובדה שמדובר בשכונה ירושלמית ותיקה לא הייתה השפעה על השרפה הקטלנית", הוא מבהיר בשיחה עם 'משפחה'. "בתים ישנים אינם מסוכנים יותר, ובלבד שתשתית החשמל מטופלת היטב. בדרך כלל, מערכת חשמל בת שלושים שנה ומעלה זקוקה להחלפה כדי למנוע התלקחות של ארונות חשמל ולוח החשמל הדירתי".
כאמור, בשני המקרים של השרפות שפרצו בירושלים בתקופה האחרונה, בהן נספו שני ילדים חרדים, הכשל לא אירע כתוצאה ממערכת חשמל לקויה אלא בשל גורם אנושי. למרות שהנושא עדיין בחקירת משטרה במקרה של הדלקה ברחוב תלמודי כתוצאה ממשחק בגפרורים, כפי שהיה גם בדלקה במושב אדמה. בדלקה שפרצה ברחוב דניאל, הגורם היה אנושי אף הוא: תנור ספירלה שהתלקח.
"תנור ספירלה הוא אביזר מסוכן למדי, וממש לא מומלץ" מטעים אהרונוב. "יש לו קרינה חזקה במיוחד, מה שגורם לבגדים או בדים שנמצאים סמוך אליו להתחמם במהירות, ואז הם מוציאים גיצים והדלקה מתלקחת, כפי שקרה בשרפה שהייתה ברחוב דניאל. לעומת זאת, רדיאטור הוא אביזר חימום בטוח הרבה יותר, כאשר הדבר הבטוח ביותר הוא מזגן. במקרה בו פורצת בו דלקה, בדרך כלל מדובר במנוע החיצוני שנמצא מחוץ לבית. אבל מדובר במשהו נדיר. ובכל מקרה, עדיף תמיד לא לישון עם מזגן דלוק".
העובדה שהשרפות הקטלניות אירעו בבתים ישנים לדעתך גרמה לתוצאה הקשה?
"בית ישן כשלעצמו אינו מסוכן, אלא אם כן מערכת החשמל לא תקנית, כאמור. גם גג רעפים לא נחשב לא בטיחותי. בארץ מדובר בפתרון בנייה זמין למדי שאינו מסוכן בדרך כלל, אלא אם כן מבעירים בקרבתו אש, ואז הרעפים מתלקחים והופכים למלכודת מוות. באותה מידה, גם בית העץ ביישוב אדמה היה יכול להיות בטוח לו היו בו כל אמצעי הבטיחות.
"אגב, זו נקודה חשובה מאוד: גם אם יש לכם בבית את כל אמצעי הבטיחות הנדרשים, הקפידו לדרוש אותם גם ובעיקר כאשר אתם יוצאים לחופשה, נושא שלא רבים מודעים אליו. זה כולל גם את תחום החשמל, סורגים, מערכת חשמל, וכמובן בריכות השחייה".
אהרונוב מוסיף ומציין בכאב, שבניגוד למה שאנשים חושבים כבאות והצלה אינו גוף אכיפה. הם לא יכולים לדפוק בדלתות ולהתריע על שימוש במערכת חימום לא תקינה או על סורגים שמוצבים בניגוד לתקן. האחריות שלהם מסתפקת אך ורק ביציאה לשטח במקרה של דלקות, וגם ובעיקר בהסברה.
"כאשר מדברים על הסברה, אני חושב שהתחום הזה לקוי מאוד, בעיקר במגזר החרדי", הוא מציין בכאב. "אני מכיר היטב את הציבור הזה. יש לי בני משפחה חרדים רבים ואני מדבר רק מתוך כאב עמוק, לא בכובע של שופט או חוקר. אנחנו מקריבים את ילדינו על מזבח ה'סמוֹך', כמו גם על מזבח חוסר המודעות והסרבנות להסברה".
תסביר, בבקשה.
"בשנה וחצי האחרונות אני עומד בראש צוות הדוברות וההסברה. יש לי חומר רב להציע, בכל האמצעים הפרונטליים שעומדים לרשותי: החל מחומר כתוב דרך מצגות, שיעורים והדרכות ואפילו הדרכות בזום. אבל למרבה הצער לא בכל שכונה אני יכול להציג את מרכולתי שניתנת כמובן חינם אין כסף. אולי בשכונות כמו הר נוף או נווה יעקב ורמות יש יותר פתיחות, אבל בשכונות אחרות יש חשדנות, סרבנות. מקסימום אומרים לי שאני יכול להביא רק כבאי חרדי, מה שלא תמיד יש ביכולתי. והמחיר של חוסר הרצון הזה גובל חיי אדם".
לדבריו, גם המודעות לנושא התקנות נמוכה מאוד. "גם במשפחה שלי אירעו לא פעם דלקות בשל העובדה שילדים שיחקו באש. אנשים לא חושבים על כך שהתקנות נכתבו בדם, והן מצילות חיים. כמה שננסה ליפות את הדברים, המספרים לא משקרים. האוכלוסיות שנפגעו הכי הרבה מדלקות הן הערבים ולהבדיל החרדים. ושוב, אני לא מדבר מתוך ביקורת, רק מתוך כאב עמוק".
סוללות, לוחות וגפרורים
כשאדי אהרונוב מדבר על חוסר מודעות, הוא מתכוון למספר רב של נושאים שרובנו אפילו לא מודעים אליהם. גנרטורים של מצברים
"לא רבים יודעים אבל מפצל נחשב לטריגר לדלקות רבות", הוא מדגים. "כאשר מדובר בצורך הכרחי, תמיד עדיף להוסיף שקעים מלהשתמש במפצל, במיוחד כאשר מדובר במשהו קבוע. אם מדובר במשהו חד פעמי, עדיף לקחת מפצל של שניים או שלושה מאשר כזה שיכול להכיל בבת אחת חמישה מכשירי חשמל שונים. זה מעמיס על מערכת החשמל וגורם לדלקות.
לדבריו, גם גנרטורים של שבת מסוכנים למדי, אם הם מותקנים ללא רישיון מקצועי. אפילו מטען תמים של טלפון נייד יכול לגרום לאסון. "לפעמים אנשים רוכשים מטען במחיר של שקלים בודדים, ולא יודעים שהמחיר הנמוך נובע מכך שהיצרן השתמש בחומרים זולים שנדלקים בקלות. לכן תמיד עדיף לרכוש מטען מחברה מוכרת, עדיף מהיצרן של הסלולרי.
"אגב, את הנייד אסור להניח בלילה ליד המיטה, במיוחד כשהוא במצב דולק וכל שכן אם הוא מחובר למטען. לא מעט דלקות אירעו מהתלקחות של ניידים. מומלץ לשים את הנייד לטעינה על חומר לא דליק כמו מתכת, ואף פעם לא בתוך המיטה.
"כנ"ל גם באשר למחשבים ניידים: הם צריכים להיות מונחים רק על שולחן, לעולם לא על ספה או מיטה מה שגורם לסוללה שלהם להתלקח. לקטגוריה הזו ניתן להוסיף גם את הסוללות של האופניים החשמליים שלא אחת גרמו לקצרים. למעשה, כל סוללה נטענת היא גורם פוטנציאלי להתלקחות מכיוון שהחומר שהיא עשויה ממנו הוא חומר דליק", הוא מסביר.
כלומר, לא תמיד ניתן למנוע את הדלקה, עם כל אמצעי הזהירות?
"זה נכון מאוד. בכל מקום בו יש סוללה נטענת או בכלל מערכת חשמל – יש סכנה. אבל יש מצבים בהם הסכנה קרובה יותר וחייבים למנוע אותה, ויש מצבים בהם לא ניתן למנוע את ההתלקחות, אבל בהחלט ניתן למזער נזקים ולהציל חיים".
אהרונוב ממליץ להתקין בכל מקום בדירה בו יש מכשיר חשמלי כבד – גלאי עשן. לדבריו בכל דירה צריכים להיות לפחות חמישה גלאים במטבח, מעל מכונת הכביסה ובחדרי הבית המרכזיים. את הגלאי ניתן לרכוש בכל חנות טמבור וניתן להתקין אותו בצורה עצמאית ובטוחה.
אמצעי נוסף שיכול להציל חיים במקרה של דלקה הוא לוח החשמל. כאמור, יש להחליף אותו אם מדובר בלוח שהותקן לפני למעלה משלושים שנה, ובכל מקרה יש לבדוק אותו על ידי חשמלאי מוסמך אחת למספר שנים. "כיום, לוחות החשמל עשויים מחומרים טובים יותר, ובכלל כל ההנדסה של מערכת החשמל שונה. חובה להתקין פחת ולבדוק אותו באופן עצמאי אחת לחודש, בנוסף לבדיקה הקבועה של מהנדס או חשמלאי שיבדוק מה מצב הקורוזיה, האם הלוח רופף והאם הכל עומד בכל התקנים".
אבל אין ספק, שהגורם האנושי עדיין בתפקיד הראשי, וגם אותו ניתן למנוע בצורת הסברה מסיבית. "אנחנו מעבירים קמפיין היסטרי במוסדות החינוך על הסכנות מהשימוש בגפרורים", מצין אדי. "יש לנו מערך הסברה בנושא החל מגני הילדים עד לסוף התיכון. המטרה שלנו היא להנחיל לילדים את הידיעה שאש זה דבר מסוכן, ואסור לילדים לגעת בגפרורים בכלל.
"כמובן, במקביל להעלאת המודעות בקרב הילדים גם ההורים חייבים לקחת אחריות שיא בנושא. לא יכול להיות שגפרורים יהיו בהישג יד של ילדים. הם צריכים להיות שמורים לפחות כמו מכל האקונומיקה. האסונות של השבועיים האחרונים מוכיחים שגפרור קטן יכול לקחת בקלות חיים של ילד קטן או מבוגר גדול ולגרום לאסון ענק. לא חבל?"
