עד כאן!

"המסוק, סמל החטופים ושאר המהלכים נועדו להעביר מסר בכל המדינה: עולם התורה לא ישתוק כאשר עוצרים בחורים בעוון לימוד תורה. אנחנו נהפוך את כל העולם וניאבק בכל דרך"

הגרש"ב סורוצקין בשיחה ל'משפחה':

מגימיק המסוק מעל הכלא, דרך כרזות החטופים שהסעירו את המדינה, ועד שירת 'בשלטון הכופרים' | בשבוע הכי סוער שלו, בעודו ניצב בחזית המאבק, ראש ישיבת עטרת שלמה הגאון הגדול רבי שלום בער סורוצקין שליט"א מתייצב בשערי הכלא ועונה לכל השאלות | שיחה בוערת

צילומים: אריאל אוחנה, דניאל נפוסי ושמוליק קורלנסקי

'אף צעד במאבק הזה אינו מיותר'. הגרש"ב סורוצקין בשיחה המיוחדת בשערי הכלא

את הפרופלורים של מסוק המחאה הממותג שחג ביום שישי מעל לשטח כלא 10 אף אחד לא יכול היה להחמיץ. כל המדינה ראתה ושפשפה עיניים.

גם לא את סמל החטופים שהרגיז את התקשורת ואולי גם את המשפחות.

וגם לא את הפגנת הענק עם כלל ילדי המוסדות מרחבי הארץ.

וישיבה תקדימית בבית הדין של העדה החרדית.

ושירת 'בשלטון הכופרים'.

והעפת בלונים צהובים מעל הכלא הצבאי.

וכל כך הרבה צעדים לא שגרתיים של מחאה באוויר וביבשה.

וכמספרם של הצעדים הלא שגרתיים כך מספרן של השאלות שעולות, לא רק בתקשורת הישראלית, אלא גם בציבור החרדי.

מצד אחד אי אפשר לא להעריך את האחריות כלפי כל תלמיד: תלמיד ראשון של ראש הישיבה הגאון רבי שלום בער סורוצקין נלקח לכלא הצבאי – וכל המדינה שומעת את המחאה ומרגישה אותה. יש אומרים שגם עצרת המיליון ביום חמישי היא המשך הדינמיקה שהתחילה להתהוות עם מעצרו של תלמיד ישיבת 'עטרת שלמה' הבחור החשוב אריאל שמאי.

המחאה יצירתית מכל כיווניה. היא נוקטת צעדים חריגים ואף חריפים, אינה חוסכת במאמצים ואף לא בעלויות. ועם זאת, היכן היו הגרש"ב סורוצקין והיעילות הבולדוזרית שלו עד כה? כלום כבודו של תלמיד 'עטרת שלמה' חשוב יותר מכבודם של עשרות בחורי ישיבות שנעצרו בחודשים האחרונים?

והאם שימוש בסמל החטופים אינו עושה עוול למשפחות החטופים?

והאם הרמת מסוק לאוויר בעלות 30 אלף שקלים אינה צעד מוגזם וראוותני מדי?

ובכלל, מה הצעדים הבאים?

עם השאלות הללו ועוד יצאתי לדרך ופניתי לראש הישיבה שליט"א בבקשה לשיחה מסודרת. ראש הישיבה, שמרגיש על כתפיו אחריות וצורך להסביר ולהבהיר היכן עומדת המערכה מבחינתו, לא הלך סחור סחור, לא הסתתר מאחורי מקורבים, אלא הביע נכונות לדבר ולענות על הכל.

השיחה החלה ביום שני השבוע, בשערי כלא 10, ונמשכה בשיחות טלפון לאורך היום, בין שיחות עם עורכי דין לתכנון הצעדים הבאים במחאה.

לשיחה הזו קָדַם אירוע חריג: מעמד תפילה ומחאה בהשתתפות אלפי ילדים, תלמידי רשת תלמודי תורה 'עטרת שלמה', שהתייצבו בשערי הכלא לא לפני שהולבשו בכובעים צהובים, סמל המחאה לשחרור החטופים, בצעד שהפך לשנוי במחלוקת.

ציון לפוליטיקאים? זה רק בידיהם של גדולי ישראל. בהתייעצות במעונו של מרן ראש הישיבה הגר"ד לנדו

אולם מעבר לגימיק העיצובי הייתה כאן זעקת תשב"ר מרגשת מאין כמותה. צפצוף פיהם הטהור של קרוב לחמשת אלפים ילדים שבאו לבקש מהקב"ה "גם היום ייוושעו מפיך תשועת עולמים" אינו זעקה שניתן להתעלם ממנה.

ובצד עמד אביו של הבחור החשוב, נרגש ודומע, וחזותו מוכיחה עליו שאינו בשר מבשרו של הציבור החרדי, אלא שחשקה נפש בנו בתורה, והוא עלה ונתעלה, והפך כעת שלא בטובתו לסמל המאבק של הציבור החרדי כולו למען יוכלו בני הישיבות הקדושות לשקוד על תורתם ללא איומים ומעצרים ובלי שייתלשו מהסטנדר.

והזעקה הזו, דומה, גרמה אולי להרהור שני אצל ישראלים רבים ובלתי משוחדים, לאמור: לא מדובר בוויכוח פוליטי. מדובר בציפור הנפש של הציבור החרדי.

באתי לעצרת, התרגשתי מהמראות ומהקולות, השתדלתי לא לשים לב לגימיקים טפלים שבהם העסיקה את עצמה התקשורת, שהתייצבה במקום עד אחרון ערוציה וסיקרה בהרחבה.

כאן מתברר לי שכאשר עצרו את תלמידו הבחור אריאל שמאי, הגרש"ב סורוצקין היה על טיסה בדרכו לניו יורק כדי לגייס משאבים לישיבה, כפי שהוא עושה עשרות פעמים בשנה. כשנחת בנמל התעופה JFK השיגה אותו בשורת המעצר. ראש הישיבה חיפש את הטיסה הראשונה חזרה לארץ, ובתוך פחות מארבע שעות כבר עשה את דרכו ארצה, כדי לנהל את המאבק הציבורי. כך נראית אחריות לכל תלמיד.

כעת, אחרי העצרת, אחרי שמנהלי המוסדות וידאו שהאוטובוס האחרון יוצא לדרכו, נעמדנו ליד שערי הכלא והתחלנו לשוחח. הייתה זו הכנה ראויה לעצרת הגדולה של הציבור החרדי כולו ביום חמישי. ראש הישיבה נשא עיניים כאובות אל מעבר לשערי הברזל שמאחוריהם נָמֵק תלמידו האהוב, ונפשו יצאה בדברו.

מסוק ופשרו:

'כל העלויות נתרמו'

נפתח בשאלה שנשאלה השבוע במקומות רבים: למה רק כשעוצרים בחור מהישיבה שלכם אתם מזדעקים? היכן הייתם כאשר בשנה האחרונה עצרו עשרות בחורים מישיבות אחרות, בהן ישיבות קירוב לא מקושרות?

"הקדוש ברוך הוא הפקיד אותי על ישיבת 'עטרת שלמה'. בורא כל עולמים הפקיד אותי על בחוריה, תלמידיה ובוגריה. אני לא מגדולי הדור ולא ממנהיגי הדור. יש לנו מנהיגי ישראל גדולים שלאורם אנו הולכים והם מאירים את הדרך לכולנו. הקדוש ברוך הוא הפקיד אותי על התלמידים שלי בלבד ועליהם יש לי אחריות.

"אני משתדל לפעול למען הבחורים והבוגרים שלנו בכל התחומים. ברגע שהמאבק נוגע למה שאני מופקד עליו מן השמיים, בישיבה שלנו, אז אנחנו נוקטים בכל צעד אפשרי כדי לזעזע את המדינה. זה בן החבורה שלנו. יש בהלכה דינים מיוחדים על 'בן החבורה' ועל 'תדאג כל החבורה'. על דברים מסוימים, להבדיל, כתוב בפירוש שצריך שתדאג כל החבורה כולה למען אחד מבניה. זו החבורה של עטרת שלמה, והוא חלק ממנה".

מדוע לדעת ראש הישיבה יצאה עצרת המיליון לדרכה רק עכשיו?

'בשלטון הכופרים' נועד לרומם את מצב הרוח של התלמידים. בהתייעצות יוצאת דופן השבוע בבית הדין של העדה החרדית בירושלים

"אנחנו קטנים לעומת דעת גדולי ישראל. אנחנו לא יכולים להבין שֵׂכֶל עליון – למה החליטו גדולי ישראל לעשות את העצרת הזו דווקא בנקודת הזמן הזו. אני לא יכול לכוון לדעתם של גדולי ישראל. חז"ל אומרים: 'אם ראשונים כמלאכים, אנו כבני אדם. ואם ראשונים כבני אדם, אנו כחמורים'. זה לא שיש לנו איזו דעה או הבנה מדוע הם עושים מה שהם עושים ואיך הם עושים את זה.

"הגיע פעם מישהו למרן הבריסקר רב זצ"ל ואמר לו על מישהו מהדור הקודם שטעה באיזו הלכה. אמר לו הרב מבריסק: 'אתה אייזל' (חמור). הלה נבהל, והבריסקר רב הסביר לו: 'אתה אמרת על עצמך שאתה חמור! כי אם אותו גדול מהראשונים טעה, אז אתה מה אתה?'

"ובכן, יש לנו עיני העדה, הם המנהיגים ואנחנו לא אמורים להבין אותם. ברוך שמסר עולמו לשומרים, גדולי ישראל שלאורם ניסע ונלך".

הדרישה הסופית היא שיסדירו את נושא הגיוס בחוק עם מכסות? זו המטרה?

"אני חוזר ושונה עוד פעם: העסק שלי הוא 'עטרת שלמה', ועליו אני מוסר את נפשי. 'ולאחיו יאמר חזק' – כל אחד צריך לחזק את אלה שהוא מופקד עליהם. מה שנוגע לכלל ישראל ולעניינים הגדולים – יש גדולי ישראל שמנהיגים את העולם כולו, והם נותנים את דעתם על הדבר ומחליטים".

הבה נדבר על דרכי המחאה: בשביל מה הרמתם מסוק לאוויר עם העלויות הגבוהות וכל ההשקעה הראוותנית שנלווית לזה?

הגרש"ב סורוצקין מחייך. "ראשית, כבר אחרי הכנס התקשר אלינו יהודי לברר כמה זה עלה והודיע שהוא לוקח על עצמו את כל העלויות, גם של העצרת עם ילדי התשב"ר. העניין הכספי לא נוגע, הוא לא העיקר כאן.

"ולגופם של דברים, המטרה האמיתית היא לעורר ולהראות לכולם שמעכשיו התחיל שלב חדש במחאה וזה לא אותו דבר כמו שהיה עד היום. אני כבר שנה שלמה מדבר בפני אלפי התלמידים בדיוק על זה : לעמוד בניסיונות! לא להתרגש מהאיומים! לא לפחד ממעצרים! אני מטמיע אצל התלמידים בכל דרך את ההבנה שהישיבה תעמוד בכל מה שיידרש מאחורי כל תלמיד שיסתבך. השיחות הללו מסייעות לבחורים לעמוד בניסיון הקשה שעומד לפתחם של תלמידי הישיבות בתקופה זו.

"ואכן, כולם עומדים בניסיונות האלה בשמחה. לא רק שאין רפיון אלא שהבחורים עמלים בתורה ביגיעה, טרודים לדעת סודה, וכל מגמתם היא לעסוק בתורה ללא שום התפעלות מההפרעות מבית ומחוץ.

"כעת הגיעה לידי שעת המבחן. כל מה שאני מדבר עליו בפני הבחורים זה שנה תמימה עומד כעת למבחן. אנחנו רוצים להראות שעולם לא כמנהגו נוהג. הם, השלטונות, חשבו משהו אחר לגמרי. הם סברו שהציבור החרדי יבליג, יספוג בדומייה, אולי ייכנע. ואני נותן להם להבין שזה לא הולך להתנהל כרגיל, שהם לא יכולים לעשות מה שהם רוצים, וש'אל תיגעו במשיחיי' אינו סיסמה, אלא נכונות להקריב מצידנו.

"חוץ מזה, המהלך עם המסוק, לצד שאר המהלכים שנעשו ושיֵעָשו, הביא חיזוק עצום לבחור העצור עצמו. ולא רק לו אישית, אלא גם לכל בחור ובחור בישיבה שקיבלו המחשה לכך שהישיבה תהפוך בשבילו את העולם כולו ושהיא תילחם למענו בכל דרך".

אז מה המסר, שבחור בעולם התורה צריך לדעת: אם אתה רוצה שייאבקו עליך במקרה שתיעצר עליך ללמוד בעטרת שלמה?

"חס ושלום! אנו סמוכים ובטוחים שכל ישיבה תיאבק בכל צורה אפשרית למען בחוריה. אסור להפקיר אף בחור. יש המאבק של כלל עולם התורה, שמתבטא בעצרת הגדולה של הציבור החרדי כולו ביום חמישי, ויש העצרת של כל ישיבה למען בחוריה. מה שראיתם השבוע הוא המאבק של 'עטרת שלמה', ואני מודיע: זו רק ההתחלה. נמשיך להיאבק בכל דרך עד לשחרורו של הבחור החשוב אריאל שמאי, ואם יעצרו חס ושלום בחורים נוספים – המאבק ילך ויגבר. לא ננוח ולא נשקוט על מעצרם של תלמידי ישיבתנו בעוון לימוד תורה".

דמעות בטלפון:

'למה אני נמק כאן?'

'ארון הקודש המוזהב והמוכסף לא בא על חשבון המלגות לאברכים, אלא להיפך'. בשיעור כללי בישיבה על רקע ארון הקודש היקר בעולם

מה יכול ראש הישיבה לספר הבחור העצור על אריאל שמאי?

"אני יכול לספר על הבחור הזה שהוא בגדר 'לא פסק פומיה מגירסא' מגיל 12, כל הזמן עולה ומתעלה בתורה. על שמואל הנביא נאמר ש'כל עליותיו היו בתורה' כלומר, הן היו משלו עצמו, מכוחו ומיגיעתו. הבחור הזה הגיע לדרגה של לימוד 15-14 שעות ביום! הבחור הזה הוא למדן מופלג באמת.

"ראש הישיבה מורנו הגאון רבי חיים פיינשטיין אמר על הבחור הזה שכשהוא שואל שאלה בבית המדרש קשה לענות לו, כי השאלות שלו כל כך עמוקות וחדות. זה בחור שמח, מוכשר, פיקח עצום, בריא בנפשו. באמת הוא בדרגות הגבוהות ביותר בין בלמדנות, בין בהבנה, בין בעמקות ובין בידיעה. בחור של בית מדרש ממש, שנטוע בתוך בית המדרש.

"ביום הראשון למעצר דיברתי איתו בטלפון, ועל מה הוא בכה? הוא אמר את זה גם לקצין ששפט אותו: 'התחילו 'חזקת' (פרק חזקת הבתים, בבא בתרא. א"א) בישיבה. הפרק בגמרא שכל כך הכנתי וחיכיתי ללמוד. איך זה שאני לא איתם עכשיו?'

"העסקן הרב שמעון שישא העלה אותו לשיחת טלפון איתי, ונדהמתי. הוא בכה בדמעות אמיתיות. ועל מה הוא בכה? 'למה אני לא יכול לשבת וללמוד? אני רוצה להיות בבית המדרש!' הוא שאל בבכי: איך יכול להיות שכולם לומדים בישיבה ועושים 'שטייגן' – מתקדמים בלימוד – ואני פה? לא עניין אותו כלל צער הגוף, לא הקשיים הפיזיים. רק ביטול התורה.

"אתם צריכים רק לראות את המכתב שהוא כתב, שהקב"ה שם אותו בכלא רק כדי שיוכל להיווכח באושר של לימוד התורה, איך מי שלומד תורה יש לו שמחת חיים, בין בעולם הזה ובין בעולם הבא, לעומת אלה שלא זכו ללמוד תורה. הקדוש ברוך הוא בחר בו בבחינת 'ובקרובי אקדש' – בקרוביי אני מתקדש. להיות בקרבתו של הבחור הזה הוא זכות אמיתית. זה בחור עם שמחת חיים אמיתית, נורמלי, פיקח, טוב לו בחיים, שמח באמת".

מה הרקע המשפחתי שלו?

"הוא לא בא מבית של בני תורה במלוא מובן המילה, והוא הכיר את בוראו בכוח עצמו, והכיר בחשיבות התורה, ונלחם עליה בחירוף נפש ממש. יש לו באמת הורים מיוחדים ונפלאים שתמכו בו לאורך כל הדרך, הבינו אותו והם שמחים מאוד בדרכו. ובאמת הם אבא ואמא חמים מאוד, עוזרים לו ומסייעים לו בכל דרך.

"לפני שהבחור אריאל שמאי הגיע לישיבה בפעם הראשונה לא הייתה הווה אמינא שיקבלו אותו. הוא למד קודם בישיבת 'אחינו' אצל הגאון הגדול הרב אלבז שליט"א. הרב אלבז אמר: 'תבחנו אותו ותחליטו'. כשבחנו אותו, אמר הבוחן: "הוא לא 'מתקבל' לישיבה אלא הוא צריך להישאר עכשיו בישיבה!'

לדעת ראש הישיבה המשטרה הצבאית בחרה לעצור אותו כי חשבה שבגלל הרקע שלו לא ייאבקו למענו?

"למה הקדוש ברוך הוא בחר דווקא בו – אנחנו לא יודעים ולא יכולים לדעת. אבל הם, השלטונות, בחרו לעצור אותו כנראה משום שהוא לא גר בערים המרכזיות. בערים המרכזיות הם פוחדים להיכנס ולעצור מישהו. חשבו שאם יעצרו מישהו מרמת גן או מתל אביב – המעצר יעבור בשתיקה, לא יעשו רעש. זה מה שיצא להם בסוף.

"אני אמרתי לכל הבחורים: הקדוש ברוך הוא שם את הבחור החשוב הזה בישיבת 'עטרת שלמה' לכן הוא חלק מעצמנו ובשר מבשרנו! כולנו איתו יחד בצרה שלו. כל הישיבה איתו יחד: תלמידיה, רבניה וכל אנשי הצוות. אתם צריכים לראות את האווירה ואת האכפתיות בתוך הישיבה. התפילות, הבקשות, הקבלות. ברגע אחד יצאו אליו מאות מכתבים! לא היה צריך אפילו לעורר את הבחורים. 'בכל צרתו לו צר'. הם הרגישו את הצער שלו".

סמל החטופים:

'רצינו להעביר מסר'

ברשות ראש הישיבה, אשמח לדבר על השימוש בסמלים ובסיסמאות של המאבק להשבת החטופים, שהוצג בתקשורת כגימיק ציני. ראש הישיבה לא חושב שהיה מקום למאבק מעודן יותר ולא מאבק שעלול לפגוע ברגשות משפחות החטופים?

הגרש"ב סורוצקין: "אם מישהו בוחר להציג את זה כניסיון לפגוע, זו לא אשמתי. הרי מטה החטופים, שעיצב את הסמלים והצבעים הללו, תפקד כמשרד פרסום והחליף אג'נדות. לגורמים הללו הייתה מטרה אחת: להפיל את הממשלה, וסביב זה בנו כל מיני עילות וצידוקים. הסיבות התחלפו: פעם רפורמה, פעם חטופים, הכל למען המטרה. גם במשפחות החטופים עצמן היו משפחות שהבליטו אותן והיו משפחות שהעלימו אותן והתעלמו מהן, כי הן לא שירתו את המטרה. הם מטיפים לציבור החרדי על שימוש ציני?"

ובכל זאת, לא היה מקום להביא בחשבון את הביקורת הזו ולהימנע ממנה?

"אנו רוצים להעביר מסר. בשביל להעביר מסר צריך להשתמש בצעדים חריגים שיהדהדו בכל מקום. והנה, כולנו רואים איך המסר עבר. אחרי הכל, אם זה לא היה קורה כך, אף אחד לא היה שומע אותנו. עכשיו לפחות הם יודעים שיש מישהו שכואב לו, מישהו שמפריע לו ומישהו שצועק. הם טוענים על פגיעה ברגשות. זו כשלעצמה טענה צינית, שמתעלמת ממהות הזעקה החרדית ומסיטה את הדיון בצורה מלאכותית לעניינים של גרפיקה.

"לפחות אנחנו נדבר על המהות ונהדהד אותה שוב ושוב: אם אנחנו מאמינים בני מאמינים, אנחנו יודעים שלנתק בחור ממקור חיותו הוא כמו לנתק אדם חולה מהחמצן שמחיה אותו. כך אמרתי גם בדרשתי לאלפי ילדי תשב"ר בשערי הכלא.

לטפח את גאוות היחידה של התלמידים. בניין ישיבת 'עטרת שלמה' בראשון לציון

"הרי יסוד העולם נברא על התורה הקדושה. כל העולם חי בזכות התורה הקדושה. הקב"ה אומר: 'אם לא בריתי יומם ולילה, חוקות שמים וארץ לא שמתי'. אנחנו לא נאבקים עבורנו אלא עבור כלל ישראל כולו.

"כדי שהמאבק שלנו יצליח כדאי מאוד שנחדד את עמדות המקור ונזכור בשביל מה אנחנו חיים בארץ הזו, ומה מקומה של התורה במלחמה של כלל ישראל לשרוד בארץ הקודש. כאשר תורתנו הקדושה מתארת את זקני מואב שבאו לזקני מדיין כדי להתלונן על הפחד שלהם מכלל ישראל, שואל רש"י על המקום: למה באו לזקני מדיין? והלא מואב ומדיין היו שונאים זה לזה! ומסביר רש"י שזקני מואב ראו שישראל נוצחים שלא כדרך העולם, ולכן הלכו לבדוק היכן נתגדל מנהיגם של אלה, איפה גדל משה רבנו, ומסיבה זו הם הלכו למדיין. הם לא הלכו לבדוק איפה גדל הרמטכ"ל או שר הביטחון של כלל ישראל. ומה השיבו זקני מדיין? "אין כוחו אלא בפה". ולכן הזמינו המואבים את בלעם, שאין כוחו אלא בפה, כדי שיתמודד עם משה רבנו ע"ה.

"ובכן, אפילו זקני מואב הבינו שסוד ניצחונותיו של עם ישראל הוא לא הצבא הגדול, לא המטכ"ל ולא המוסד, ולא חיל האוויר ולא חיל הים אלא התורה. עם ישראל קיבל את המגרש של לימוד התורה: 'הקול קול יעקב', ועשיו קיבל את המגרש של הנשק: 'על חרבך תחיה'. אנחנו משחקים במגרש אחר, מגרש של תורה. אין כוחנו אלא בפה. זה סוד הניצחון וסוד היום של כלל ישראל".

עמדת המקור:

'מנתקים אותנו מהחמצן'

ראש הישיבה ממשיך ומדבר בלהט עבור קוראי 'משפחה':

"יש וורט מהסבא מסלבודקה זצ"ל על דברי הגמרא (סנהדרין צב), שם מתואר שחזקיה המלך 'נעץ חרב על פתח בית המדרש ואמר: כל מי שאינו עוסק בתורה יידקר בחרב זו'. שואל הסבא שאלה: היכן מצאנו עונש מיתה על ביטול תורה? הרי לא מצאנו בתורה שחייבים מיתה על ביטול תורה!

'נתרם על ידי תורם ונועד ליצור תודעה בכל רחבי הארץ'. המסוק של 'עטרת שלמה' לפני עלותו לאוויר

"אומר הסבא בתשובה: כתוב בהלכה שמי שבורח מעורכי המלחמה הוא נהרג במקום, למרות שהוא לא עבר על שום איסור שיש עליו עונש מיתה. משום שעצם הבריחה עצמה הוא שגורם לעונש מיתה. חזקיה המלך הבין עיקר גדול: מי שבורח מבית המדרש ומבטל תורה הוא גורם לנפילה ולתבוסה בכלל ישראל כולו, ולכן דינו כמי שבורח מעורכי המלחמה.

"והטעם לדבר ברור: המלחמה האמיתית של עם ישראל נערכת בבית המדרש דווקא. הרי כתוב במפורש בתורה: 'וכי ידיו של משה עושות מלחמה?' והתשובה היא: בזמן שישראל מסתכלים כלפי מעלה ועוסקים בתורה ובתפילה – הם נוצחים במלחמה. ואם לא עושים כן – אינם נוצחים, חלילה.

"אמרתי בצורה מפורשת וברורה: המטרה של המחאות שאנו עורכים היא לעורר את דעת הקהל הרחב, להבהיר לכולם שאיננו יכולים לעבור לסדר היום כרגיל אם מנתקים בחור ממקור חיותו. ועוד איזה בחור! בחור חשוב כל כך, בן עלייה גדול!

"צריך להבין שהכל מתחיל מנקודת האמונה הבסיסית שלנו: אנחנו מאמינים בני מאמינים, ואנחנו יודעים ומאמינים בכל ליבנו שהעולם כולו חי ומתקיים על התורה. ובוודאי שכל עם ישראל – כל קיומו וכל עתידו – תלוי בתורה. אין ארץ ישראל בלי תורת ישראל!

"הסאטמר רוב זצ"ל כתב דבר עמוק. אנו אומרים בהגדה: 'אילו נתן לנו את התורה ולא הכניסנו לארץ ישראל – דיינו'. ושימו לב שלא כתוב להפך: 'אילו הכניסנו לארץ ישראל ולא נתן לנו את התורה דיינו'! למה? כי יכולים להיות יהודים גם בלי ארץ ישראל, אבל אי אפשר להיות יהודים בלי תורה. זה אחד מעיקרי האמונה הבסיסיים של כלל ישראל.

"אנחנו לא עומדים ומוחים רק בשביל עצמנו, אלא בשביל כל כלל ישראל כולו. הניצחונות שיש לנו במלחמה והניסים הגדולים שקורים לנו הם בדיוק מה שראו אפילו אומות העולם: שהכוח שלנו לא בא מעוצמה צבאית גדולה ולא מכלי נשק מתקדמים, אלא מכוחו של משה רבנו והתורה שלימד אותנו. לעם ישראל אין כלי הנשק הגדולים ביותר בעולם, אבל יש להם סוד עתיק: כוחם ועוצמתם הם בפה, בתורה ובתפילה.

"ונוכח כל זה, האמת האמיתית והפשוטה היא: לנתק בחור מתורה זה ממש כמו לנתק אדם מחמצן שהוא נושם. אם מנתקים אדם מחמצן הוא לא צועק? הוא לא נחנק? צריך להבין שזה לא רק החמצן שלנו אלא גם החמצן של כל עם ישראל!"

הרגש האמיתי

'אפילו טראמפ הבין'

בעטרה שעיטר להם ר' שלום בער. היכל ישיבת 'עטרת שלמה' בריתחא דאורייתא

ובכל זאת, מה לגבי הטענה על פגיעה ברגשות?

"לא הייתה שום כוונה לפגוע ברגשות של אף אחד. התקשורת והפוליטיקאים הם אלה שבחרו להיפגע מהדברים. אנחנו לא מחויבים לעמוד מלכתחילה ולשנות את הדעה שלנו והאמונה שלנו רק בגלל שהם מרגישים נפגעים. אנחנו רוצים להעביר נקודה חשובה וחיונית כאן: מה זה אומר לנתק בחור, ועוד בחור כזה, בן עלייה גדול וחשוב, מהמקור של חיינו ומיסוד אמונתנו.

"והאמת היא שכל מה שהם צועקים זה רק בגלל שקשה להם מאוד להתמודד עם האמת. אם יש היכי תימצי – איזשהו אופן – איך לברוח מהאמת, הם יעשו הכל כדי לברוח ממנה. כי כשרואים את הסייעתא דשמיא הגדולה, שעולם התורה מתנהל באופן שלא כדרך העולם הטבעי, ורואים את ההתפתחות הגדולה והמדהימה של עולם התורה, שעולם התורה מחזיק מבחינה כלכלית, מבינים שיש כאן יד השם ממש. הם חשבו שבקיצוץ קצבת הילדים הם יכריעו את עולם התורה. גם אנחנו, לא הייתה לנו מספיק אמונה וחשבנו אז שחרב העולם ושזה הסוף, אבל בפועל לא קרה שום דבר ממשי ועולם התורה הולך וגדל. ובמקביל רואים את הניצחונות של כלל ישראל, שקורים שלא כדרך העולם הטבעי.

"אם הם יכירו בכל זה, זה יחייב אותם לשנות את כל אורח החיים שלהם מהיסוד. וזה לא דבר קל כלל, לעמוד במצב שאתה רואה את האמת הבוערת לנגד עיניך. לכן הם מסתירים את האמת מעצמם ובורחים ממנה.

"אדם שמתבונן באמת הטהורה ורואה את כל הניסים לא יכול שלא להבין שמדובר בניצחונות שלא כדרך הטבע, שמגיעים לעם ישראל בזכות כוח התורה והתפילה. הרי אנחנו רואים זאת בתקופה האחרונה בחוש ממש. אפילו אותו גוי, טראמפ, אמר בפה מלא כשהגיע לארץ בהושענא רבה: 'בזכות אלוקי אברהם, אלוקי יצחק ואלוקי יעקב'. כל האומות רואות כבשה אחת שעומדת בין שבעים זאבים, וכל פעם אומרים שזה נגמר והפעם באמת זה הסוף – וזה לא נגמר אלא כלל ישראל קם ומתעודד!

"אבל אם רוצים לנתק אותנו מהתורה גורמים, חלילה, לנפילות בכלל ישראל. מי שעושה זאת מזיק בידיים לכלל ישראל כולו. ואם הם יכירו בכל זה זה יחייב אותם לשנות את כל דרכם, ולכן הם מתעקשים לא להכיר בזה".

האסון:

'אין הגנה ללא תורה'

הם אומרים: למרות התורה היה 'שבעה באוקטובר'. איפה הייתה ההגנה?

"התשובה היא: אנחנו גם לא מושלמים, גם אנחנו צריכים לעשות תשובה ולבקש רחמים מהקדוש ברוך הוא. היו גם תקופות קשות של שואה וייסורים בעם ישראל לאורך הדורות. אין ספק שיש גזרות מן השמיים ויש עונשים כשצריך.

"אבל מה באמת ראינו בשמחת תורה תשפ"ד? שכל מה שחשבנו ששומר על עם ישראל – לא שמר. כל הטכנולוגיה המתקדמת, כל החוכמה הצבאית וכל התבונה האנושית – שום דבר מכל אלו לא עזר כלל. האסון בשמחת תורה הראה בבירור שכל הטכנולוגיה הצבאית, כל מה שבנו במשך שנים, בכמה דקות בא אויב פרימיטיבי שפוצץ והרס הכל.

"הם חשבו שאנחנו מוגנים לחלוטין בזכות הצבא, חשבו שהצבא הגדול שומר עליהם ומגן עליהם, ופתאום ראו שהוא לא שווה שום דבר. שום שומר לא שמר, שום כוח טבעי לא עזר. זה אמור לגרום לכולנו להסתכל על האמת הברורה והפשוטה איך חיינו עד עכשיו, שהיו רק ניסים ונפלאות מהקדוש ברוך הוא, וכל מה שהיה להם מכוחם העצמי היה ממש כלום, אפס מוחלט. לעומת זאת לנו היה 'בשם השם אלוקינו נזכיר', כוחנו מהקדוש ברוך הוא.

"בוודאי שיש גזרות קשות. עבד לא מבין את כל מה שהמלך עושה, ואם הוא היה מבין את זה תמיד ובכל פרט, הוא לא היה עבד. ברור לחלוטין שיש גזרות מן השמיים ויש עונשים על עוונות. ועם זאת צריך להבין עיקר גדול: כל חיי העולם הזה לעומת חיי העולם הבא הם ממש כלום, לא שווים כלום.

"מישהו שאל אותי פעם: 'מה אתה אומר על השואה? איך אתה מסביר אותה?' אמרתי לו: אני לא מתרץ את הריבונו של עולם ולא טוען שאני מבין הכל. אבל תסתכל על זה בפרספקטיבה רחבה יותר: אם יגידו לך שמתחת למים יש יהלום יקר ערך ובשביל לחלץ אותו תצטרך להיות שלוש דקות מתחת למים, מה תעשה? אומנם זה מאמץ גדול ומפחיד להיות שם, אבל אחרי שתעלה מהמים ויהיה לך היהלום הזה ביד האם תזכור את שלוש הדקות האלה כמשהו משמעותי? האם הן יהיו חשובות לעומת היהלום שקיבלת?

"אותו הדבר בדיוק: העולם הזה הוא כמו שלוש דקות במים בשביל להוציא מטמון גדול ונצחי. אחרי שאתה מחזיק בידיך את המטמון הזה לנצח אתה לא זוכר את שלוש הדקות שלקח לך להוציא אותו. זה היה כהרף עין בלבד לעומת כל המציאות הנצחית של העולם הבא".

ועשית ארון

'קיבלתי פי שלושה'

הפוסטר שהסעיר. הכרזה ובה תמונת הבה"ח אריאל שמאי שחשקה נפשו בתורה

אגב הטענה על עלויות המסוק והמחאה, עכשיו ההזדמנות לשאול: יש גם טענה על ארון הקודש המפואר מכסף וזהב שבניתם לאחרונה בישיבה בעלות עשרות מיליוני דולרים. אנשים טוענים: היה אפשר להאכיל כל כך הרבה משפחות אברכים בכסף הזה.

"מישהו שאל אותי את זה פעם ברבים. בא אליי לקנטר ואמר לי: 'תגיד לי, מה זה הבזבוז הזה של הכסף? יכולתם לחלק את זה לעניים!' אמרתי לו: אם למדת חומש אתה יודע שבפרשת תרומה כתוב בפירוש לבנות ארון לבית המקדש. הארון בבית המקדש שקל טון ו־800 ק"ג קילו זהב טהור! השווי של זה היום הוא כמה מיליארדי(!) דולרים.

"ואם תגיד לי: 'אולי לא היו עניים באותו זמן?' הרי כמה פרשיות אחר כך, בחומש ויקרא, התורה מדברת על קורבן עני, שאותו מביא מישהו שאין לו כסף אפילו כדי לקנות כבשה, ואפילו כדי לקנות תורים ובני יונה, והוא מביא קורבן סולת. כי אין לו אפילו מעט. ככה כתב מי שכתב את החומש – הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו.

"ועוד משהו חשוב: על ארון הקודש הזה כבר הכנסתי לטובת הישיבה פי שלושה(!) מעלותו המקורית. התורם עצמו שילם פי שניים רק עבור הזכות לתרום את הארון. אני מציע לכל המבקרים שבמקום לבקר יעשו קצת ממה שאנחנו עושים למען התורה. אני לא חושב שאותם מבקרים יכולים לעשות עבור כלל ישראל מה שעושים אצלנו.

"רק את הזכות ל'פתיחה' של הארון בתפילת נעילה מכרתי בארבעה מיליון דולר! הנדיב שקנה את הפתיחה התקשר אליי לפני כן לשאול: 'מי פותח את הארון בפועל?' אמרתי לו: 'אתה יכול לבוא בעצמך לבד'. אמר לי: "אני לא יכול לבוא, אני גר בחוץ לארץ'. אמרתי לו: 'אז תשלם למישהו שיפתח את הארון עבורך, הוא לא צריך לפתוח בחינם. קח איזה חתן שצריך להתחתן ותשלם לו 18 אלף דולר שיפתח את הארון בשמך'.

"וחוץ מכל זה, לא היה אף פעם, אפילו לא יום אחד, שהאברכים לא קיבלו את המשכורת שלהם. הקדוש ברוך הוא יעזור שכך יימשך הלאה והלאה.

"אספר עוד משהו: בחדר של ארון הקודש קבענו מזוזה יקרה מאוד, מזהב טהור. מישהו שאל אותי פעם: 'האם חדר של ארון קודש חייב בכלל במזוזה מבחינה הלכתית?' אגב, אני סבור שהלכתית הוא אכן חייב במזוזה. עניתי לו כך: 'אני לא יודע בוודאות אם הוא חייב במזוזה, אבל אני יודע שזה חייב מזוזה! כי מכרתי את הזכות לקבוע את המזוזה הזו במיליון וחצי דולר למען עמלי התורה'".

מאחורי 'בשלטון הכופרים'

'עצה לשמחת חיים'

מה פשר שירת 'בשלטון הכופרים אין אנו מאמינים'? קצת קושי עם השלטון והציבור החרדי הפך פתאום לנטורי קרתא? החלפנו אידאולוגיה כאילו אין לנו מסורת מגדולי ישראל שלנו לאורך הדורות? קושי קטן ומחליפים שיטה?

"קודם כל, מאז ששרנו את זה בחתונה של בני שיחי' כל עולם התורה שר את זה. זה לא משהו שאנחנו המצאנו עכשיו".

זה רק מגביר את השאלה! יש כאן אחריות על כלל הציבור!

"יש דינים של 'שעת השמד' בהלכה. בשנת בצורת יש הלכות אחרות מאשר בשנה רגילה. המטרה של השיר לא הייתה לשנות מדרכם של גדולי ישראל תקיפי קמאי, שלאורם אנו הולכים עד ביאת המשיח. זה היה חיזוק פנימי. לתת לבחורים כוח ותוקף לעבור את התקופה הזו; לתת גב לבחורים וכוח פנימי לעבור את התקופה הקשה הזו. לא שינינו את הדעות שלנו ולא את המסורת".

חסר שירים? אפשר לשיר 'עוצו עצה ותופר' למשל.

"לתת לבחורים את הכוח הנפשי לא להתייצב לצווים הצבאיים, עם כל הנושא של הסנקציות והאיומים, זה באמצעות שיר כזה. היה צורך לתת להם את האדרנלין הנכון לעבור את המצב הזה, ויש מושג של 'ליצנותא דעבודה זרה' שמסייע לצלוח ניסיונות. "כל מצב קשה כזה אפשר לעבור אותו בשמחת חיים ובבריאות נפש. זה הדבר הכי גדול שיכול להיות לבחור היום! אם אתה נותן לו אפשרות לעבור את זה עם מעט 'ליצנותא דעבודה זרה', כלומר בהומור ובשמחה למרות הקושי אתה נותן לו לעבור את זה בנפש בריאה ובשמחה אמיתית".

ומה הגבולות?

"כל כלי שאפשר להשתמש בו כדי לשמור על הנורמליות של הבחורים ועל הכוחות הנפשיים של הבחורים לעבור את זה ביתר קלות – צריך להשתמש בו".

אחרי שהמשבר יחלוף לא תשירו את זה יותר?

"כנראה שלא".

נכון שאנו מנהלים מאבק מוצדק מאין כמותו על עולם התורה, אבל לצד זאת אין חשש מנזקים נלווים? האם התחושה של 'כל ישראל ערבים זה לזה' אינה מתערערת בתקופה זו? עם 'קמפיין החטופים', עם השיר 'בשלטון הכופרים', עם ההתנתקות מסיפורן של המשפחות. האם אנו חשים מספיק את כאבן?

"כל אחד ואחד בא עם הערכים שלו מהבית שבו גדל. אני יודע שיש מי שסבור למשל שיש איסור חמור להצביע בבחירות ומבחינתו זו העבירה הכי גדולה. לעומת זאת, אני קיבלתי מגדולי ישראל שזו מצווה עצומה. נו, זה שאני מכבד את הערך של הזולת ואת דעתו לא אומר שאני צריך לבטל את הערך שלי ואת האמונה שלי.

"ולענייננו: זה שהיה מי שהחליט שהדרך להיאבק למען החטופים היא לתלות שלטים ולעשות הפגנות, למרות שיש מי שאומרים שמהלכים אלו הזיקו לחטופים ולא עזר להם, זה לא אומר שאני צריך לאמץ את הדרך שלהם. ערבות אמיתית היא לעשות את מה שאנחנו מאמינים בכל ליבנו שמועיל להם באמת!

"התפילות והתורה והחיזוק מאז שפרצה המלחמה הם חסרי תקדים. אנחנו חדורי הכרה ש'בזמן שישראל מסתכלים כלפי מעלה היו מתגברים', ואנחנו פועלים בכל ליבנו לשלום הלוחמים והחטופים באמצעות לימוד תורה לשמה. תגיד אתה: הנס שחזרו עשרים החטופים – יש לו הסבר טבעי בכלל? מישהו היה מאמין שזה יקרה? זה נקרא 'נוצחים שלא כדרך העולם'.

"רבי אריה, אתה מבין את זה, איך הם חזרו? זה נס גלוי! המושג 'אהבת ישראל' לא אומר שאני צריך לשנות את הדעה שלי ואת האמונה שלי.

"ראיתי שמישהו 'משלנו' כתב: 'יש הבדל בין החטופים לבחור שנעצר, כי על חטוף מותר לחלל שבת ועל עצור לא'. כמובן שלא ערכתי את ההשוואה הזו, אבל התשובה לאותו טוען היא: נכון שעל ביטול תורה לא מחללים שבת כמו שעל פיקוח נפש גשמי מחללים שבת. ובכל זאת, על תלמוד תורה כתוב 'תלמוד תורה כנגד כולם'! וזו לא סתירה לערבות! זו דווקא הערבות הכי גדולה: לשמור על מה שמחזיק את כל עם ישראל.

"אני לא ראיתי בשום ציבור בעלי חסד גדולים יותר מאשר בציבור שומרי התורה. בעלי הצדקה והחסד בגופו, בממונו ובנפשו, האכפתיות על כל דבר של כלל ישראל. אני חושב שבזה אנחנו מנצחים בגדול. כשאדם לא דתי יבוא לבקש טובה מיהודי חרדי – הוא יעשה בשבילו הכל, יקרע את עצמו בשבילו. ולהפך? אני לא מאמין שזה יקרה באותה מידה. אלו הערכים שלנו ואי אפשר לכפות עלינו ערכים אחרים".

קריצה לסאטמר?

'הפוך, עצרו לי תרומות'

ליצני הדור טוענים שכל ההקצנה האידאולוגית אצלכם נועדה לקרוץ לנדבני סאטמר. האומנם?

"ממי שקיבלתי מסאטמר – קיבלתי עוד קודם לכן, הרבה לפני כל העניין הזה. וממי שלא קיבלתי – אני ממשיך לא לקבל. לא הלכתי לעוד מישהו חדש מסאטמר, ולו לאחד אפילו! מאז שהתחלתי את המאבק בגיוס. יעיד עליי קוני על זה. הוא יודע את כל התנועות הכספיות".

וראש הישיבה מוסיף בנימה אירונית: "אני מאוד מודה לאלה שמלמדים אותי איך לעשות כסף למוסדות. טוב שהם מבינים בזה כל כך! אני מתפעל מאנשים שכל כך מונעים מדאגה ורוצים ללמד אותי איך אני עושה כסף ומאיפה אני עושה כסף. אני יודע דבר אחד בוודאות: מאלה שמדברים ומבקרים – בטוח לא יצא כלום לישיבה.

"יש אפילו תורמים שאצלם כל הרעש הזה הזיק לי והם הפסיקו לתרום. אני מקווה שזה יסתדר בהמשך, אבל לעת עתה זה אפילו הזיק לישיבה".

אנשי הפלג הירושלמי צדקו? הם התנגדו לגיוס בצורה הרבה יותר חריפה והפגינו בצורה קיצונית כבר לפני עשור, והנה, עכשיו כל הציבור כמעט הולך בדרך שלהם!

"אגיד לך תשובה ששמעתי מהגאון הגדול רבי אברהם יהושע סולובייצ'יק שליט"א בדיוק על זה. משל למה הדבר דומה? היה יהודי משוגע אחד בבריסק. בראש חודש אלול התחיל הלה להגיע עם לולב ואתרוג לבית המדרש. קרא לו הרב ושאל אותו: 'מה זה? מה אתה עושה?' אמר לו: 'הרב, אתה עוד תראה שאני צודק!'

"עבר עוד שבוע ושוב הגיע עם לולב ואתרוג. קראו לו העסקנים של העיר ואמרו לו: 'אתה הורס את השידוכים לילדים שלך! כולם חושבים שאתה משוגע!' אמר להם: 'כולכם תראו שאני צודק בסוף!'

"עבר עוד שבוע ושוב הוא מגיע עם ארבעת המינים. התאספו גבאי קופת הצדקה ואמרו לו: 'מה אתה עושה? אתה מבייש את ילדיך ומביא אותם לפת לחם! אף אחד לא רוצה להתקרב אליך!' אמר להם: 'כולכם עוד תסכימו איתי!'

"הגיע סוף סוף ט"ו בתשרי, חג הסוכות. והנה כולם באים לבית הכנסת עם לולב ואתרוג. אמר להם: 'אמרתי לכם שכולכם תסכימו איתי בסוף, לא?'

"הוא הדין בענייננו. גדולי ישראל מורים לנו את דרכי המאבק בכל שלב. היו עשר שנים שבהן שרר שקט ועולם התורה התנהל באין מפריע. גדולי ישראל הורו ש'אקדומי פורענותא לא מקדמינן' – לא מקדימים את הפורענות. בזכות הדרך הזו הרווחנו עשור של שקט ושלווה. עכשיו הגיעה העת למאבק. לכל זמן ועת.

"וגם היום הדרך לא אותה דרך כמו של הפלג. אני לא מזלזל באף אחד, באף קבוצה ובאף דרך. ראיתם את ההפגנות שאנחנו עשינו? איזו נקיות! איזה קידוש השם גדול! בלי עימותים, בלי קריאות גנאי, בלי מכות ומעצרים.