הדלתא משתוללת

אכיפה בררנית>> מדוע כשמדובר על הפרת הנחיות בציבור הכללי המשטרה לא מחלקת דו"חות? קצת סדר

יותר מ-500 נדבקים ביום, מספר חולים קשים שעולה בהתמדה ומחקרים המוכיחים שיעילות החיסונים פוחתת באופן דרסטי >> הווריאנט דלתא ממשיך להשתולל ועל פי ההערכות צפוי להגיע ל-1,000 נדבקים ביום כבר בשבוע הבא >> מהן המלצות הקבינט? מה יעלה בגורל קייטנות הילדים? והאם ישובו ההגבלות?

השבוע נשבר השיא היומי של הנדבקים בקורונה בארבעת החודשים האחרונים: ביום רביעי קיבלו 521 ישראלים תוצאה חיובית לקורונה, כאשר הובהר במשרד הבריאות כי על פי הנתונים שיעור המאומתים מתוכם עומד על 0.7%. יותר מ-50% הם תלמידים במערכת החינוך, והנתון שבאמת מטריד הוא שיותר מ-50% מהחולים שהתגלו הם מחוסנים.

מספרם של החולים הקשים אף הוא עולה, אם כי בקצב מתון יותר, ונכון ליום רביעי הוא עומד על 40 חולים, מתוכם 16 מונשמים ו-17 במצב קריטי. זהו מספר החולים הקשים הגבוה ביותר בחודש האחרון. המספר הנמוך ביותר היה 21 (לפני כשלושה שבועות) אך מאז הוא רק עולה בהדרגה.

נתוני העלייה שמשקפים באופן ברור את התפשטותו המהירה של הווריאנט החדש בהחלט מטרידים את מערכת הבריאות, זה גם מה שהוביל להחלטה לכנס השבוע את קבינט הקורונה, כדי לדון על הוספת מגבלות לאזרחים הישראלים. המגמה היא ברורה – מדינת ישראל הולכת לקראת הידוק ההגבלות, כאשר נותר רק לשאול עד כמה יחמירו איתנו הפעם, והאם באמת נקיטת הצעדים הזו תוביל סוף-סוף לבלימתו של הנגיף.

עדיין בסכנה

לא מעט עקבו השבוע אחרי החלטתה של בריטניה על הסרת כל מגבלות הקורונה מאזרחיה, זאת למרות העובדה שעדיין יש במדינה לא מעט מאומתים לנגיף. שר הבריאות של בריטניה, סאג'יד ג'אוויד הסביר זאת בכך ש"אנחנו לא יכולים לחיות בעולם שבו הדבר היחיד שאנו חושבים עליו הוא נגיף הקורונה, ולא על כל שאר הבעיות הבריאותיות והכלכליות והאתגרים החינוכיים". לדבריו "עלינו להשתמש בחיסון, שלמרבה המזל עובד".

גם במדינת ישראל נפוצה התחושה כי ייתכן שהתפשטות זן הדלתא אינה אמורה לשנות את שגרת חיינו, שהרי אם החיסון מונע אשפוזים ומוות, הרי שהוא עושה את עבודתו, ומדוע להמשיך לזרוע פאניקה בציבור? אולי הדבר הנכון הוא להמשיך לחיות לצד הקורונה כפי שחיינו מאז ומתמיד לצד וירוסים מסוגים שונים, מבלי לספור שוב ושוב את מספר החולים והמאומתים?

"הדברים האלו לגמרי אינם מדויקים", טוענת בשיחה ל'משפחה' ###פרופ' גליה רהב, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים שיבא###, "כי צריכים לזכור שככל שהתחלואה גדלה כך גדל גם הסיכון לתחלואה קשה ולמוות. יש לנו במדינה כמיליון וחצי אנשים שאינם מחוסנים, מתוכם כ-500 אלף מדוכאי חיסון, קשישים ואנשים בסיכון. אם מספר המאומתים ימשיך לעלות, הם בסופו של דבר יידבקו, ואצלם מדובר בסכנת חיים".

אבל גם במחלות אחרות, כמו שפעת, יש אחוזים מסוימים שנמצאים בסיכון ועלולים להתאשפז ולמות. לא ראינו שמתייחסים אליהן כמו לקורונה.

"ההשוואה לשפעת, שכולם חוזרים עליה שוב ושוב, פשוט אינה נכונה", מבהירה פרופ' רהב, "איפה ראינו בית ספר עם 250 תלמידים שבאים למסיבה ומתוכם 75 נדבקים בשפעת? מעולם לא ראינו בנגיפים אחרים כזו הדבקה אגרסיבית. מדובר כאן בהדבקה שעוברת כמו אש בשדה קוצים, וכפי שציינתי – החשש הגדול שלנו הוא מכך שנגיע בסוף לתחלואה קשה".

את עדיין חושבת שהתשובה העיקרית היא חיסונים?

"כן, בהחלט. החיסונים הם אלו שהצילו אותנו. אנשים שעוד לא התחסנו חייבים לעשות זאת בהקדם, כולל בני נוער. בנוסף – אם מישהו חולה הוא חייב להקפיד להישאר בבית ולא להיפגש בשום אופן עם אנשים. לדעתי צריכים גם להחזיר את ההגבלות המונעות התקהלויות מסיביות".

עד לא מזמן הדברים הללו לא נאמרו, אפילו לא הומלץ לחסן בני נוער. אולי אם היו ננקטים צעדים כאלו לפני חודש, לא היינו מגיעים למצב בו אנו מצויים כיום?

"נכון, ייתכן, אך כפי שאנו רואים במחלת הקורונה לאורך כל הדרך – אי אפשר לדעת מה יהיה בהמשך, לכן אני לא מצטערת על כך שלא הגבלנו בעבר. גם עכשיו אי אפשר לדעת מה יהיה, ייתכן שבעוד חודש נצטער על כך שלא הגבלנו עוד יותר, אך כל עוד אין נתונים ברורים שמראים לעשות זאת, לא יהיה מוצדק לאכוף על הציבור מגבלות נוספות".

 לחיות עם הקורונה

למעשה, הנדבקים העיקריים הפעם אלו תלמידים במסגרות החינוך. לפי נתוני משרד החינוך נכון להיום יש 1,312 תלמידים מאומתים לקורונה ו-96 אנשי חינוך. מתוכם 457 מהתלמידים שייכים לחטיבות העליונות, 733 לבתי הספר היסודיים ו-122 לגני הילדים. במערכת החינוך יש סך הכל 18,569 מבודדים, 18,372 תלמידים ו-197 אנשי חינוך.

עם זאת, שרת הבריאות יפעת שאשא ביטון הבהירה השבוע שאין בדעתה לערוך שום שינוי בהנחיות של משרד החינוך ואין הוראה גורפת לשנות את התנהלות הקייטנות או המחנות. לדבריה "הגישה שלנו היא לתמוך באסטרטגיה של חיים לצד הקורונה. מערכת החינוך תמשיך לעקוב מקרוב אחר מגמות התחלואה ותפעל בהתאם", הוסיפה.

גם פרופ' נדב דוידוביץ, ראש ביה"ס לבריאות הציבור באוניברסיטת בן-גוריון וחבר בצוות המייעץ לפרויקטור, משמיע דברים דומים: "אני לא בעד סגירת קייטנות", הוא מבהיר, "אמנם ברור לנו שהילדים מדבקים, כי אינם מחוסנים, אך צריך גם לזכור שהילדים היו סגורים בבתיהם במשך תקופות ארוכות בשל התפרצות הקורונה. לדעתי כדאי לבדוק אפשרות לקיים פעילויות בקבוצות קטנות, להעדיף פעילויות בחוץ, ולהקפיד מאוד לא לשלוח ילדים חולים לקייטנות.

"ככלל, הכל צריך להיעשות באופן מידתי, ולא צריכים להיות קיצוניים לאף כיוון. כפי שאמרנו גם בעבר – אנחנו הולכים ללמוד לחיות עם הקורונה, אבל זה שחיים עם הקורונה לא אומר שלא צריכים לעשות כלום כדי לעצור אותה. וכן, אנו צריכים גם להישיר מבט לציבור ולומר – 'נגיף הקורונה יישאר איתנו, אבל יש חיסון ונלמד לחיות איתו'".

 יעילות החיסון פוחתת

היעילות של החיסון, כפי שמתברר, אינה כה מוחלטת. במשרד הבריאות פרסמו השבוע נתונים מדאיגים המראים כי על פי ניתוח אפידמיולוגי של שירותי בריאות הציבור, החל מה-6 ביוני יש ירידה ביעילות החיסון במניעת הדבקה עד ל-64%, זאת לאחר שבחודש פברואר היא נעה בין 94% ל-96%. גם היעילות במניעת מחלה תסמינית ירדה בעשרות אחוזים, מ95%-97% בחודש פברואר, ל-64% כיום. היעילות במניעת אשפוזים ומחלה קשה היא היחידה שממשיכה להיות גבוהה, אם כי ירדה מ97%-99% ל-93%.

בעקבות הממצאים החדשים הדגישו במשרד כי חשוב מאוד שכל מי שנחשף לחולים, ימהר להיבדק, גם אם הוא מחוסן, ובעיקר אם מופיעים אצלו תסמינים.

רק לפני כמה חודשים סיפרו לנו שהחיסון יעיל וכל מי שמחוסן לא יחלה ולא ייאלץ להיות בבידוד. מה קורה כאן? האם החיסונים לא כל כך יעילים כפי שהובטח לנו?

ד"ר אורי לרנר, המנהל המקצועי של עמותת 'מדעת', מבקש להבהיר: "חשוב לי להדגיש שלא הייתה כל טעות בנתונים שהראו בתחילה את יעילותו הגבוהה של החיסון. באותם ימים החיסונים אכן העניקו רמת הגנה גבוהה מאוד הן מפני הידבקות והן מפני מחלה עם תסמינים, כולל מחלה קשה או חלילה מוות.

"מה שקורה כעת זה שהתמונה השתנתה מעט, כאשר הסיבה העיקרית היא הווריאנט דלתא. הנגיף שהכרנו לפני כמעט שנתיים עובר מוטציות ומופיעים וריאנטים חדשים, אחד מהם הוא הדלתא שהוא מדבק הרבה יותר. ראינו את זה במדינות נוספות בעולם כמו למשל בבריטניה, שם ההתפרצות של דלתא החלה עוד לפנינו, וכבר שם דובר על כך שהיעילות של החיסון במניעת מחלה אינה מוחלטת אלא מגיעה לרמה של כ-85%, וזה באמת מה שאנחנו רואים כעת בארץ".

אבל משרד הבריאות לא מדבר על 85%, אלא על 64% במניעת הידבקות. 

"עוד מוקדם מכדי לצאת במסקנות, כי נכון לשלב זה מספר מקרי ההדבקות בארץ אינו גבוה. מדובר בכמה מאות מאומתים ליום, לכן קשה להגיע לנתונים מדויקים. ככל שיחלוף הזמן כנראה נדע נתונים ברורים יותר, אבל מה שנכון זה שכבר בשלב זה נראה שיעילות החיסון במניעת הידבקות אינה גבוהה כפי שקיווינו.

"יחד עם זאת יש את הצד האופטימי, כי אנו רואים שהחיסון ממשיך להיות יעיל מאוד נגד מחלה קשה, כלומר – כשבוחנים את מספר האשפוזים רואים שהוא לא עולה מהר כמספר המאומתים, כך שבשונה מהגלים הקודמים שהיו, אני מאמין שכעת אין חשש מקריסת מערכת הבריאות ומהצפה של בתי החולים, לפחות כל עוד נשכיל למנוע הדבקה רחבה ומהירה. האוכלוסייה בסיכון בארץ מחוסנת באחוזים גבוהים מאוד, לכן אנו יכולים לקוות שלא יהיו מקרים רבים של מחלה קשה".

 הנתונים מוכיחים שמתוך הנדבקים החדשים יש הרבה מאוד מחוסנים, אפילו יותר מאלו שלא חוסנו. איך אפשר להסביר זאת? 

"הנימוק אולי קשה להסבר, אבל הוא טריוויאלי – צריך לזכור שאחוז המחוסנים באוכלוסייה שלנו הוא גבוה מאוד, לכן כשבודקים את מספר הנדבקים סביר להניח שהמספר של המחוסנים יהיה גבוה ביחס לאלו שאינם. כמובן שהסיכון של מי שאינו מחוסן לחלות ממשיך להיות גבוה בהרבה מהסיכון של מי שמחוסן.

"בנוסף, ייתכן מאוד שמחוסנים נבדקים יותר, לכן גם מתגלים יותר, ואילו האנשים שאינם מחוסנים נוטים שלא להיבדק. לא מן הנמנע בכלל שנגלה בהמשך שהמספרים של המחוסנים שנדבקו נמוכים יותר ביחס ללא-מחוסנים, מה שאומר שהיעילות של החיסון נגד הדלתא גבוהה מכפי ששיערנו".

 ומה הסטטוס של המחלימים? 

"גם זה לא ידוע עדיין באופן מדויק, אך מה שבטוח זה שמחלים שקיבל מנה אחת של חיסון נחשב מוגן לא פחות ממי שחוסן בשתי מנות".

ישנן קריאות לחסן את הציבור במנה שלישית. האם אתה בעד?

"בשלב זה אין שום קריאה רשמית לעשות זאת, וגם לא הושמעה כזו קריאה לגבי כל האוכלוסייה. הדבר היחיד שנאמר הוא שייתכן שכדאי לחסן את מדוכאי החיסון בחיסון שלישי, כי יודעים שאצלם ייתכן שזה יוכל לשפר את המצב.

"אולי בעוד מספר חודשים יצליחו להוציא גרסה מעודכנת של חיסון היעיל יותר גם נגד דלתא ואז אחרי כל האישורים הנדרשים, יוחלט לתת אותו לציבור. כך יהפוך חיסון הקורונה להיות כמו חיסון השפעת, שבכל שנה ניתנת גרסה מעודכנת של החיסון, בהתאם לזן של הנגיף שצפוי להיות דומיננטי באותה שנה. כל זה בגדר השערה, איננו יכולים לדעת אם אכן כך יהיה".

הצפי: 1,000 נדבקים ביום

כמו תמיד, שאלת השאלות היא לאן פנינו מועדות ומה באמת צפוי לקרות בשבועות הקרובים. מי שניסו להשיב על כך השבוע היו חוקרי הצוות הבין תחומי של האוני' העברית, שטענו שללא שינוי בהתנהגות, התחלואה תמשיך לעלות "בסבירות גבוהה" ובתוך כשבועיים תגיע לכ-1,000 מאומתים חדשים ביום.

בשיחה עם פרופ' רונית קלדרון-מרגלית מבית הספר לבריאות הציבור של הדסה והאוני' העברית, היא מסבירה: "הכנו את הדו"ח על סמך מגמות של תחלואה ואשפוזים כמו גם הזמן שלוקח לנגיף לעבור מאדם לאדם. בדקנו את המספרים ובהתאם לכך הגענו להערכה שאם לא יהיה שינוי משמעותי בהתנהגות של האזרחים, נגיע ל-1,000 מאומתים ביום באמצע השבוע הבא".

פרופ' קלדרון מציינת שיש להם גם המלצות: "כמובן שחשוב מאוד לעטות מסכות במקומות סגורים ולתגבר ככל הניתן את החיסונים. אנו מציעים לשקול התקהלויות, בעיקר בילדים, ואם מחליטים בכל זאת לקיים אותן – להקפיד על בדיקות של הילדים".

 מתוך 1,000 נדבקים ביום, כמה להערכתכם יחלו באופן קשה? 

"אין לנו נתונים על עלייה בחולים הקשים כי המספרים כעת נמוכים ולכן לא ניתן להסיק מהם מסקנות, אך ברור שככל שיהיו יותר מאומתים, כך יעלה מספרם של החולים הקשים".

פרופ' קלדרון מדגישה שהם לא מנסים לבדוק מעבר לטווח הזמן של השבוע הקרוב, כי הדברים בוודאי ישתנו בהתאם להגבלות שיוטלו (או לא) על הציבור, וכן בהתאם למספר האנשים שישובו מחו"ל עם הנגיף ולעוד נתונים שאי אפשר לנבא.

אין אכיפה

לסיום, אי אפשר שלא לבדוק את נושא אכיפת מגבלות הקורונה, אשר בשלב זה מתמקדות בשני מוקדים עיקריים – מסכות בחללים סגורים ואכיפת בידוד על המחויבים בכך.

מה שמתברר למרבה האבסורד הוא שלמרות שמשרד הבריאות יצא בהוראה ברורה לגבי חיוב המסכות בחללים סגורים, במקומות רבים לא מקפידים על כך, מאחר שלא נראית אכיפה בשטח. שבתי גרברצ'יק, דובר המשטרה למגזר החרדי, מציין שבשבוע האחרון חולקו בסך הכל כמה עשרות דו"חות של המשטרה על אי עטיית מסכות בחללים סגורים.

"אנחנו עסוקים בעיקר באכיפת נושא הבידוד", מבהיר גרברצ'יק, "הנושא של הפרת בידוד הוא מאוד חמור, בפרט שההוראה שניתנה לנו היא לאכוף את החוק על בני 12 ומעלה, שכן מגיל זה כבר יש אחריות למבודד על עצמו, ואם אינו מקפיד על כך הקנס הוא 5,000 שקלים. גם מתחת לגיל 12 צריכים להיות בבידוד כשנדרש, אך האחריות היא על ההורים.

"אנו משקיעים בכך את כל האנרגיות, כאשר בכל אחד מהמחוזות בארץ מבצעים מדי יום 500 ביקורים פרונטליים ו-500 שיחות טלפון, כדי לוודא שכל המבודדים בבתיהם. ממילא יש לנו פחות אפשרות לאכוף את נושא המסכות. הממשלה צריכה להבין שאם היא מעוניינת שהנושא ייאכף, היא צריכה לתגבר אותנו בכוחות עזר כפי שהיה בגלים הקודמים, או לחילופין – לצפות שהרשויות יהיו אלו שיפעלו ויסייעו בכך".

הרשויות, כפי שמתברר, אינן מעוניינות כלל לקחת על עצמן את הטיפול באזרחים המפרים הנחיות. בעיריית ירושלים לדוגמה נמסר כי העירייה לא חילקה כלל דוחות על אי עטיית מסכות, אך הודגש: "לצד פעולות האכיפה של המשטרה, העירייה מבצעת אכיפה הסברתית לתושבים ולבתי העסק. אכיפה זו כוללת הכוונה וגם התראות".

בעיריית בני ברק הגיבו: "האכיפה היא אך ורק ביד המשטרה. היא המוסמכת. לא אנחנו".

גם ברשויות נוספות בארץ הסתבר שלא אוכפים כלל את נושא המסכות ולא ניתן ולו דו"ח אחד. אז בימים אלו כשהקבינט מגבש את המלצותיו, נראה שההמלצה החשובה ביותר היא לדאוג שההמלצות לא יישארו על הנייר, אלא גם ייושמו בשטח.

…

קורונה – סיכום שבועי

מספר חולים קשה: 40, מתוכם 17 קריטי ו-16 מונשמים

מספר הנפטרים 6,429 (אין שינוי מאז 23.06)

מתחסנים מנה ראשונה 5,670,244

מתחסנים מנה שנייה 5,181,895

* (מנתוני משרד הבריאות, נכון לרביעי בבוקר)

…

מתווה בני הישיבות

כ-14 אלף בחורי ישיבות ובנות סמינרים תושבי חו"ל עומדים להגיע לארץ בעוד כחודש, לקראת שנת הלימודים הקרובה. עקב מגבלות הקורונה בנתב"ג עלה החשש מכך שהגעתם לארץ לא תהיה פשוטה, אך בשיחה עם הרב נחמיה מלינוביץ, יו"ר איגוד בני ישיבות חו"ל, הוא מבשר:

"ישבתי השבוע עם פרופ' שלמה מור יוסף, עם בכירים בשדה התעופה ועם נציגי משרד הבריאות, ובפגישה הוחלט כי תהיה לכל בני הישיבות אפשרות להגיע לארץ עם אישורי כניסה שיינתנו למחוסנים ומחלימים בלבד. יהיה עליהם להגיש את הבקשות מבעוד מועד, אנחנו נעביר את כל המסמכים למשרד הפנים, ושם ידאגו לשלוח לנו אישורי עלייה למטוס".

מלינוביץ מציין כי אחת הבעיות שהועלו בפגישה נגעה לכך שלא לכל הבחורים יש ויזות, ומכיוון שהקונסוליות קרסו אין אפשרות להנפיק אותן כאשר הם נמצאים בחו"ל. "אחרי שהסברתי את המצב הוחלט לאפשר לכל הבחורים להגיע לארץ באמצעות אישורי כניסה ולהנפיק כאן את הוויזות. כל הבקשות יועברו במרוכז למשרד הפנים".

לדבריו, בחורים שמגיעים ממדינות שנחשבות בסיכון גבוה כמו מקסיקו, לא יוכלו להגיע לארץ כל עוד ארץ המוצא שלהם תיחשב בסיכון גבוה.

מה לגבי בחורים שאינם מחוסנים או מחלימים?

"הופעלו עלינו לא מעט לחצים כדי לאפשר גם את הגעתם של אלו שאינם מחוסנים או מחלימים לארץ, אבל נפגשנו עם ראשי הישיבות וגדולי ישראל וכולם הורו לנו שלא לבקש החרגה עבורם, שכן זה עלול לגרום לחילול השם גדול. הרי כולם יודעים שבימים אלו מאפשרים לתושבי חו"ל להגיע לארץ אך ורק כאשר הם מחוסנים או מחלימים, ולא משנה מהי הסיבה שלמענה הם רוצים לבוא. אין שום הקלה לאף אחד, וחשוב שלא לייצר את המסר שכביכול ההתנהלות כלפי בחורי ישיבות צריכה להיות שונה".