סודות האבטחה של חמאס | השיטות של יחידת האבטחה שמשתמשת בילדים כמגן חי: כך מצליח מנהיג חמאס יחיא סינוואר לחמוק מחיסול ישראלי. חשיפה
הסיפור הזה הוא אחד הסודות הכי כמוסים של ארגוני הטרור בעזה • כיצד מצליחים ראשי החמאס להתגונן מכל המזל"טים שמרחפים בשמי עזה ודולקים אחר ראשי הנחש? • באמצעות 'מודיעין גלוי' והתבוננות מעמיקה בשורת תיעודים שנחשפו בשבועות האחרונים, מקלף רונן סולומון שכבה אחר שכבה את כל סודות האבטחה של חמאס • וגם: ההיסטוריה של החיסולים המוצלחים והכושלים • תחקיר בלעדי
בוקר שקט זרח על רחוב ג'מאל עבד אל נאצר בעיר חאן יונס. אחרי שבועיים של הפגזות ואזעקות, הגיעה הדממה. יומיים קודם לכן, בשעה 02:00 בלילה של י' בסיוון (21 במאי), הסתיים רשמית מבצע 'שומר החומות'. המצרים תיווכו, מדינת ישראל וארגון החמאס הסכימו, ובשעה שתיים אפס-אפס, נכנסה הפסקת האש לתוקף.
עכשיו הגיחה לה שורת רכבים. הם התקרבו אל בניין רוממנה 2. מתוכם יצאה חבורה מצומצמת של גברים ובראשם מנהיג חמאס יחיא סינוואר וסגנו. קל להבחין שחסרות להם שעות שינה רבות, אך זה לא מנע מהם לפסוע בביטחון לאורך שדרת החנויות, דרך גדר חיה של אנשים. הם המשיכו לצעוד לכיוון סוכת האבלים של משפחת עיסא, המתאבלת על מותו של באסם עיסא, המח"ט רב המעללים של עזה וראש מערך הסייבר שחוסל כבר בתחילת הלחימה. למשפחת עיסא, יש גם 'ייחוס' וקשרים. אחד מהם הוא מרואן עיסא, הרמטכ"ל בפועל של ארגון החמאס. ברור היה שזו תהיה הכתובת הראשונה של ראשי חמאס, מיד לאחר היציאה מהבונקר.
הצעידה הגאה של יחיא סינוואר ברחובות, לא הייתה רק לצורך ניחום אבלים. הייתה כאן התרסה. כמו להוכיח לשר הביטחון הישראלי, בני גנץ, שרק ערב קודם לכן התרברב ואמר ש"מדינת ישראל לא תפסיק לרדוף אחרי ראשי החמאס". סינוואר ידע היטב מתי לצאת. רק מספר ימים קודם לכן הופצץ ביתו ובית אחיו מוחמד, מח"ט נפת חאן יונס לשעבר, בהפצצות מהאוויר.
במהלך כל המבצע התחבא סינוואר, כמו כל הנהגת החמאס, באחד ממרתפי המסתור של הארגון. אחד מהם חפור כנראה מתחת בית החולים 'שיפא' שבמערב העיר עזה. על פי גורמים ישראלים וזרים, בקומת המרתף של אחד ממבני בית החולים, מצויה מפקדה של חמאס.
זהו המסתור הכי טוב. בחמאס יודעים היטב שמדינת ישראל מוגבלת מלהפציץ בתי חולים ולהסתכן בחקירה ופגיעה המונית של בלתי מעורבים. ולכן, גם כשיש לה מידע מודיעיני ודאי על שהייה של ראשי חמאס מתחת לבית החולים שיפא – ידיה כבולות מלחסלם. מקרה חריג היה בשנת תשע"ד (2014), אז תקף צה"ל את בית החולים 'אל וופא' בסג'עייה, ששימש להפעלת חדרי מלחמה ופיקוד של החמאס, לאחר שנורתה ממנו אש לעבר כוחות צה"ל ולאחר שהועברו התראות חוזרות ונשנות לארגונים בין לאומיים.
עכשיו, אחרי שבועיים במרתף יוצא סינוואר לגיחה קצרה, הצהרתית. מיד לאחר מכן שוב ייבלע במעבה האדמה. את הגיחה השנייה הוא יבצע רק שבוע לאחר מכן, בי"ח בסיוון (29 במאי). הפעם – גיחה לצורכי חוץ, עם הפנים לקהילה הבינלאומית ולאחר סיכומים ראשוניים עם המודיעין המצרי. הוא יוצא לסיור לאורך רחוב פלסטין, זאת כהמשך לריאיון שהעניק לסוכנות הידיעות הממלכתית הטורקית 'אנאולו' ובו התחייב לעמוד לצד הפלסטינים בהגנה על הר הבית וירושלים.
לסיור הזה הוא הגיע עם רכב יונדאי אפור משנתון 2010-13, הרכב שמשמש אותו ואת מאבטחיו הצמודים בגיחותיו מחוץ למתקני המסתור. תוך דקות היונדאי יחנה בצד הדרך. סינוואר ושני מאבטחיו יחברו אל צוות האבטחה המורחב. הפעם הם נפרסים רגלית, כחלק משיירה שמורכבת מרכבי שטח לבנים זהים של מערך האבטחה, לצד רכבי צוותי צילום טורקיים.
מי שרואה את התמונות הללו, עשוי לחשוב שמדובר בגיבור העשוי ללא חת. אבל האמת היא, שסינוואר לא עוזב את מקום המסתור, מבלי לקבל ערבויות לשלומו. באותה עת כבר מתנהל קשר רציף עם מנגנוני התיאום של המודיעין המצרי וסביר שסוכמו כללי משחק שאפשרו למצרים לפנות לישראלים ולערוב לביטחונו.
את התמורה ניתן היה לראות כמה ימים מאוחר יותר, בביקור ההיסטורי של שר החוץ גבי אשכנזי בקהיר – לאחר 13 שנה שבהן לא הוזמן אף שר ישראלי למצרים. ביקור חשוב לא פחות, נערך במקביל בירושלים כשראש המודיעין המצרי נפגש עם ראש הממשלה נתניהו ועסק עימו בתנאי ההסדרה בטרם יחצה את מעבר הגבול לעזה וייפגש עם הנהגת החמאס.
אז מה באמת קורה? כיצד מתנהל המרדף הישראלי אחרי הבכירים שנחבאים במאורות?
בואו נצא למסע תת-קרקעי בחולות רצועת עזה.
צילום: פלאש 90
מהכלא יצא מנהיג
יחיא סינוואר ('אבו איברהים'), מנהיג חמאס בעזה, גדל במחנה הפליטים חאן יונס, ממש כמו מפקד הזרוע הצבאית, מוחמד דף. את דרכו בזרוע הצבאית של החמאס החל ב'חוליית אל-מאג'ד' המשתייכת לגדודי עז א-דין אל-קסאם – הזרוע הצבאית של החמאס, ועסק בסיכול ריגול – שזה אומר התעללות ו'חקירה' של מי שנחשד כמשתף פעולה עם מדינת ישראל. מהר מאוד קנה לעצמו את הכינוי 'הקצב מחאן יונס', אדם קר רוח, ללא רגשות, שמחסל במו ידיו את בני עמו, בהם חשד. בעקבות פעילותו ולמרות שלא היה מעורב ברצח ישראלים, נעצר ונידון בארץ לחמישה מאסרי עולם.
בשהותו בכלא למד עברית והעמיק את היכרותו עם הצד הישראלי, דרך שיחות עם קציני המודיעין ומעקב אחר התקשורת הישראלית. ח"כ אבי דיכטר, ראש השב"כ במהלך האינתיפאדה השנייה (תש"ס- תשס"ה), ידע לספר שסינוואר בנה לעצמו שם של אדם פרגמטי שיודע להגדיר מטרות ולסגור עניינים. דוגמה לכך ניתנה בריאיון שנתן מהכלא ליורם בינור (חדשות 2) בחורף תשס"ו (פברואר 2006) בו ניצל את הבמה כדי להעביר בעברית רהוטה, להנהגה ולציבור הישראלי את השקפת עולמו.
"אנחנו (החמאס) עקשניים, וכפי שמיררנו את החיים לישראלים בתקופת ההתנגדות לכיבוש, נמרר להם את החיים בדיאלוג על ההודנה", אמר. "בסופו של דבר, אם נגיע להפסקת אש, תהיה ארוכת טווח או קצרה, נכבד את הפסקת האש ונוכיח לכל העולם, כפי שהוכחנו תמיד, שאנחנו עומדים מאחורי המילה שלנו". בהמשך גם הודה סינוואר ש"אנחנו מבינים שלמדינת ישראל יש את חיל האוויר המשוכלל והתוקפני ביותר באזור. אנחנו יודעים שאין ביכולתנו לפרק את מדינת ישראל".
בתשע"א (2011), כשהושלמה העסקה להחזרת גלעד שליט, היה סינוואר בין המשוחררים. בטקס קבלת הפנים הרשמית, הוא זה שנבחר לשאת דברים בשם המשוחררים. באותו מעמד, אפשר לשים לב שעל במת הכבוד, ליד סינוואר עומד מאבטח צעיר ומזוקן. אותו מאבטח – אותו נכנה 'אבו מוסלים' – ימונה בהמשך לראש מערך האבטחה שלו. הפעם הבאה שהוא ייחשף, תהיה בסיור הזה שיערוך הבוס ברחובות עזה בימים שלאחר מבצע 'שומר החומות'.
אחרי השחרור מהכלא הישראלי, עובר סינוואר להתגורר בעיר חאן יונס, העיר השנייה בגודלה בעזה, אך גם מעוז כוחו של אחיו, מוחמד סינוואר מח"ט נפת חאן יונס. אותה חאן יונס תעלה לכותרות בהמשך, בעקבות ההיתקלות והחילוץ של כוח ממערך המבצעים המיוחדים של צה"ל, בג' בכסלו תשע"ט (11 בנובמבר 2018).
מסתבר שהלימודים בכלא הישראלי עשו לו טוב. כבר בשנת תשע"ז (2017) נבחר סינוואר לעמוד בראש הנהגת חמאס בעזה והפקיד בידי חבריו מהכלא הישראלי שתי משרות אמון שקרובות לליבו. את 'תיק השבויים והנעדרים' הפקיד בידי רוחי מושתהא ומתוקף כך גם את ניהול את המשא ומתן מול המצרים על חילופי האסירים עם מדינת ישראל, ואילו את משרת שר הפנים הפקיד בידי תאופיק אבו נעים, החולש מתוקף תפקידו על מנגנוני ביטחון הפנים בעזה, הנוטלים חלק במאמץ האבטחה ובמודיעין מסכל.
בינת החיסול המלאכותי
'סיכול ממוקד', הוא תחדיש לשוני שטבעו ממשלת ישראל, השב"כ וצה"ל במהלך האינתיפאדה השנייה, לתיאור פעולה המכוונת להתנקשות בפעילי טרור פלסטינים. מדינת ישראל רואה בפעילות הסיכול בגדר הגנה עצמית המותרת על פי כללי החוק והמוסר.
ההיסטוריה מלמדת, שמדיניות הסיכול הצליחה לבלום הרבה פיגועי התאבדות. במקביל, בחמאס הבינו, שחופש הפעולה שלהם מותנה בהתגוננות עצומה. וכך החל להתפתח מנגנון של 'ביטחון פנים', שעשוי לשמור על בכירי חמאס. יש גם מערך של סיכול פעולות ריגול מצד מדינת ישראל.
כך למשל, בחורף תש"פ (פברואר 2020) סיפרה התקשורת הערבית שסינוואר נעדר ברגע האחרון מהשתתפות בביקור של משלחת המודיעין המצרי בלשכתו. החשש שלו היה, שמדינת ישראל תנצל את הרגע כדי לחסלו. סינוואר דחה ערבות של המתווכים המצרים, שהתחייבו שמדינת ישראל לא תנסה לחסלו. באותה תקופה, חמאס הורה גם לפעיליו הבכירים להימנע משיחות טלפון וחלקם אף ירדו למחתרת.
ברשימת היעדים של מבצע 'שומר החומות', ניצבה רשימה של בכירי ההנהגה המדינית והצבאית של החמאס, בראשה מוחמד דף, מרוואן עיסא ויחיא סינוואר, לצד מספר אנשי צללים מ'פורום המטה הצבאי' של הארגון.
שני הצדדים החלו להיערך למבצע. בי"א באלול (19 באוגוסט) האחרון, נפגש שר הביטחון בני גנץ בתל אביב עם ראשי רשויות מדרום הארץ ואמר להם, כי מדינת ישראל "שינתה את המשוואה" ברצועת עזה, וכי היא תגיב על כל פגיעה בריבונותה. לדבריו "אנחנו יודעים לפגוע לא רק במבנים ובמטרות, אלא גם במי שפועל מתוכם".
מי שאחראי על הזירה הפלסטינית, הוא השב"כ ואגף המודיעין בצה"ל. פעולות הסיכול הממוקד מתבצעות במאמץ משותף. לעומת זאת, כשמדובר בפעילות החורגת מתחומי מדינת ישראל, כמו למשל פעולות של חמאס בחו"ל, כאן המוביל בטיפול הוא 'המוסד'.
ההתנקשויות שבוצעו לאורך השנים (ראו מסגרת), נעשו בשני מקרים: או בתקיפות אוויריות במסגרת סבבי הלחימה, או התנקשות באמצעות מטען ומארב ירי על ידי סייען או כוח מיוחד – בין המערכות.
אפיון שיטות החיסול הביא את חמאס לפתח תפיסת אבטחה מתאימה. האיום הדומיננטי יותר הוא החיסול מן האוויר ולכן ההתגוננות נעשית בהתאם. ויש גם התגוננות של מעטפות אבטחה לתרחישים פחות סבירים – כמו ביקורים בחו"ל ובמצבי כוננות גבוהה.
שמירה על מנהיגי חמאס הייתה תמיד חלק מנוף פעילותם של בכירי הארגון. וגם כאן חלה התפתחות עם השנים. בתקופת הנהגתו של המייסד, אחמד יאסין, האבטחה הייתה של צוות מאבטחים חמושים, שנראו כמו לוחמי גדודים רק לבושים בגדים אזרחיים.
עם השנים והמעבר של חמאס מזרוע צבאית לתנועה ממשלתית, החלה תפיסת אבטחת בכירי הארגון ליישר קו עם מה שמקובל בעולם המערבי: מערך אבטחה עם סממנים ממלכתיים, המורכב מצוותי אבטחה משימתיים.
הבעיה העיקרית באבטחת אישים היא, שחשיפתו של מוקד המשימה – במקרה זה ראש ארגון טרור – בציבור, מתקיימת בסתירה מוחלטת לצורכי ההגנה. מה שאומר, שתוך תקופה המאבטחים הצמודים שנחשפים למצלמות באירועים הפומביים, עלולים להפוך בעצמם ליעד מודיעיני או פיזי לתקיפה.
הניסיון שצבר החמאס, מאפשר לו, כמו לכל ארגון צבאי, להגדיר למנגנוני הביטחון והאבטחה של החמאס, שורה של תרחישי ייחוס לאיומים העלולים לסכן את בכירי הארגון.
בראש תרחישי הייחוס עומד נושא ההגנה מאיומים אוויריים. הפתרון שיצר הארגון בעת שגרה, הוא ההסתרה של הפעילות בסביבת בתי המשפחות של הבכירים, הידועות לגורמי המודיעין במדינת ישראל. ההסתרה נעשית באמצעות חיפוי תקרה מסביב לבתים, כדי להסתיר מעיני המזל"טים הישראליים חניית כלי רכב וזיהוי האנשים שיוצאים מתוכם.
בשעת חירום, הנוהל הוא אימוץ דירות מסתור והסבת מתחמים תת קרקעיים של בתי חולים. כדי להגן על הסוד, מפעיל הארגון בתוך מנגנון ביטחון הפנים, מדורים העוסקים בסיכול מבצעי ריגול ופעילות משתפי פעולה שעלולים לחשוף מידע על בכירי הארגון ומתקניו.
במסגרת תרחישי הייחוס, מנגנוני האבטחה עוסקים גם באיומים מהקרקע, כמו ניסיונות התנקשות באמצעות פעולת קרבה כמו ירי, ניסיון חטיפה או פגיעה באמצעות מטען. הטיפול באיומים הללו מוטל בעיקר על אנשי מנגנון הפנים.
אבל לאחרונה מבינים בחמאס כמו גם בחיזבללה, שכללי המשחק בתחומי המודיעין והסיכול הממוקד השתנו והתרחבו בזכות טכנולוגיות מתקדמות שאימצו גורמי הביטחון במדינת ישראל. את האיתותים הראשונים קיבלו בעזה מצפייה באופן חיסולו של בהאא' אבו-אל עטא, מח"ט בג'יהאד האסלאמי, שחוסל בתקיפה ממוקדת בחדרו תוך שימוש בטכנולוגיה של רחפנים.
על פי פרסומים זרים, במדינת ישראל הוכיחו יכולות סיכול מרחוק בשטח אויב, באמצעות מערכת 'רואה-יורה' ובינה מלאכותית. הדוגמה הבולטת הייתה בחיסולו של מוחסן פחריזאדה, בכיר תוכנית הגרעין של איראן במסלול הצבאי.
צילום: פלאש 90
שלושה מעגלים אנושיים
הגיוס ליחידות האבטחה של חמאס מתנהל בשלושה מסלולים שונים: המסלול המרכזי – דרך יחידות העילית (ה'נוחבה' והקומנדו הימי) של גדודי עז א-דין אל-קסאם, המסלול השני – דרך מנגנוני הביטחון של משרד הפנים, והשלישי והחשאי ביותר – דרך מדורי האבטחה, הביטחון והמודיעין בלשכה המדינית של החמאס.
אימון פעילי הזרוע הצבאית מתבצע בתוך ומחוץ לעזה. אימון פעילי מנגנון הפנים מתבצע דרך מוסדות מקומיים כמו בית הספר לשוטרים בעזה ועוד גורמים במדינות חיצוניות, שמכשירים את קציני המשטרה למשימות שיטור.
גם מערך האבטחה של חמאס מורכב משלושה מעגלים: המעגל הראשון – האישי והקרוב למאובטח, המורכב מכמה מאבטחים צמודים שהולכים עם המאובטח שנים רבות. כמו למשל מפקד מערך האבטחה של סינוואר, שמלווה אותו צמוד כבר משנת תשע"א (2011), לאחר גירושו לעזה.
המעגל השני – מאבטחים קדמיים ואחוריים המופקדים על נתיב התנועה ובמקרה הצורך על מניעת הפריצה אל תוך המעגל הסגור. החוליה האחורית מופקדת גם על שמירת הגב של המאובטח ובעת הצורך על פתיחת נתיב מילוט.
המעגל השלישי והרחוק הוא מעגל הבנוי מכוחות שיטור סמויים השייכים למנגנוני ביטחון הפנים ותפקידם לספק את המעטפת החיצונית של אזור השהייה של המאובטח. מעגל זה כולל רכבי ליווי, חסימות, שערי בדיקה, פרישׂת תצפיות וכוחות התערבות. פעילי המנגנון מסתובבים במדים וחמושים ברובי קלצ'ניקוב.
בשנת תשס"ט (2009) ציין השב"כ, שפעילי המנגנון הנקרא גם 'הכוח המבצע', מורכבים בפועל מפעילי חמאס, הממשיכים, תוך כדי שירות במשטרה, להוות חלק אינטגרלי מהזרוע הצבאית של הארגון. ואגב, משימות מנגנון הפנים, כוללות גם מעקב אחר סוכנים, רדיפתם והבאתם למעצר.
כשמתבוננים בתיעודים מהופעותיו של סינוואר, אפשר להצליב ולזהות 10 מאבטחים קבועים בצוות האבטחה הצמוד למנהיג חמאס במעגל הראשון במהלך אירועים גלויים.
מסתבר, שבכל חוליה יש ראש צוות קבוע. מדובר באדם שממונה על קבוצת המאבטחים בשטח. כשמדובר בארגון כמו חמאס, הרי שראש הצוות לא נבחר רק לפי כישוריו, אלא גם לפי נאמנותו המשפחתית או העדתית למאובטח. האחריות המוטלת עליו רבה. עליו לוודא שצוות המאבטחים שלו בקיא היטב בעבודה, הוא חייב לתדרך ולכוון אותם בתחילת כל משמרת ולשמור על קשר רציף עם עוד שני מעגלים הפרושׂים בשטח. הוא גם זה שיצטרך להתמודד עם תרחישים שונים ובעיקר לקבל החלטות בזמן אמת.
הפיקוד והשליטה על מעגלי האבטחה, מתנהל באמצעות אוזניות בתקשורת דו-סטרית, שכוללת עדכונים והכוונה למאבטחים – למשל, הנחיות לוודא את סגירת ה'קופסה' שמסביב למאובטח, זיהוי סימנים מחשידים ואוזן קשובה בכל רגע לסידורי מילוט בעת היתקלות. ניתן להניח, שראש הצוות מקושר גם לכוח גיבוי חיצוני שמורכב מאנשי ביטחון הפנים החמושים, המסייעים בבניית חליפת האבטחה המלאה באמצעות תצפיות, מחסומים ושוטרים סמויים.
עם חלוף השנים והשתלטות הארגון על מוסדות השלטון בעזה, החל מעגל אבטחת האישים של החמאס לאמץ לבוש רשמי אחיד, שנועד תודעתית לשוות לאנשי מערך האבטחה מראה ממלכתי, כדי להרחיק מהם את תווית 'ארגון הטרור'. הלבוש האחיד במערכי האבטחה נועד גם כדי להקרין מערך מסודר ועקבי המנוהל בידי צוות קבוע. אחידות הבגדים במעגלים השונים, מיועדת לצורך זיהוי בעת תקרית, ולעיתים גם באמצעות סימונים נוספים כמו כובעי מצחייה האופייניים למעגל ביטחון הפנים.
מרגע היציאה ממתחם מאובטח, מתגבר ראש הצוות את המעגל הפנימי, בהתאם לצורך, ומוודא את פרישׂת המעגלים התומכים, בהתאם למיקום האתר וחליפת האבטחה שנבחרה למעמד. לאחר ההופעה של המאובטח, יש דמות בכוח שאחראית לסייע לחוליית הצמודים של המאובטח לנתב עצמה החוצה ובמקרים קיצוניים, להימלט אל אתר בטוח באמצעות שיירת מילוט מיוחדת.
אבל למנהיג חמאס יש שכבת אבטחה אחת, ששום מנהיג בעולם לא יכול להרשות לעצמו: מגן אנושי. צוותי האבטחה של סינוואר דואגים לנוע בשטח רווי אזרחים ואף לשלב, תוך כדי התנועה, מפגשים עם ילדים, כך שגם אם כלי טיס ישראלי יינעל על המאובטח, היכולת לשגר תוגבל בעקבות נוכחות בלתי מעורבים ובעיקר ילדים. את התפיסה הזו למדו בחמאס לנצל בעקבות הביקורת הבינלאומית והבנת הכללים שצה"ל החיל על עצמו.
היונדאי של קארס
מניתוח מעגל האבטחה הצמוד לסינוואר, לא ניתן לזהות את כל מגוון האמצעים המקובלים במערך אבטחת אישים. המאבטחים אינם נושאים כלי נשק אוטומטיים ואין עדות לכך שהם והמאובטח משתמשים בשכפ"צים. ההערכה היא, שבדומה למאבטחים צמודים בעולם המערבי, הציוד הבסיסי הוא כלי ירייה המוסלקים מתחת לחליפות.
במעגל השני, המורכב מאנשי מנגנון ביטחון הפנים של החמאס, ניתן כבר לזהות נשיאה של כלי נשק אוטומטיים ואפילו מקלעים המותקנים על חלק מרכבי הליווי הצבאיים.
לעומת סינוואר, בצוותי האבטחה של איסמעיל הנייה, זוהה גם שימוש במזוודת 'קוולר' העשויה מחומר מיוחד (ראה תמונה). במקרה של ניסיון התנקשות, המזוודה נפתחת כקיר מגן, המייצר הגנה מפני פגיעת כדורים ורסיסים, כדי לאפשר למאבטח לחלץ את המאובטח לאחור. בחמאס, בניגוד לחיזבללה, לא נעשה שימוש בפודיום כדי להגן על המאובטח בנאום מול קהל. כאן כנראה החשש הוא לא ממפגע שיבוא מהקהל, אלא רק מפגיעה אווירית.
בהסרטות שתיעדה סוכנות הידיעות הטורקית מהצעידה האחרונה של סינוואר, בלטה נוכחות רכבי השטח לבנים מדגם 'טוסון' של חברת 'יונדאי'. מדובר בדגם משנתון 2016, שמזוהה מאוד עם מנגנון ביטחון הפנים ומערך האבטחה של החמאס.
רכבי היונדאי חוזרים ונוכחים, בשנים האחרונות, כחלק ממערך הניוד של הנהגת החמאס. הבחירה ב'יונדאי' מעניינת כשלעצמה. בעזה קיימת סוכנות רשמית אחת הנמצאת בבעלות חברת 'אבו יוסף קארס'. מרכז השירות והמכירה ממוקם ב'שוק הרכב' של עזה, ממול לתחנת אבו ג'ובה. רכבי השטח מגיעים לרצועה גם באמצעות יבוא ממצרים ומנהרות ההברחה ברפיח.
לחמאס ברור, שהרכבים הללו ידועים גם לשב"כ וגם לאמ"ן. ייתכן מאוד שעצם חשיפת רכבי הליווי הללו היא רק 'מסך עשן' לאמצעי ניוד אחרים המשמשים להסתרה ומילוט המאובטח מהזירה. כך לדוגמה, בסיור האחרון, נעשה כנראה שימוש גם ברכב מילוט אפור מדגם יונדאי מודל 2013, שבו כבר נצפה סינוואר בעבר עם שניים ממאבטחיו הצמודים. הרכב מאפשר כנראה לחוליית האבטחה הצמודה להובילו בסתר לאחת מתחנות המסתור. אותו רכב, כאמור, נצפה חונה בקרבת השיירה, גם בתיעוד הסיור שלאחר הפסקת האש, כאשר מספרו האחורי הושחר.
בקיץ תש"פ (יולי 2020), עוד לפני 'שומר החומות', דווח ברשת אל-ערבייה, שבכיר חמאס שפיקד על יחידת הקומנדו הימי של הארגון נמלט משטח הרצועה, כשברשותו מחשב נייד ומסמכים מסווגים הכוללים מידע על אתרי אחסון של טילים ברצועה, בסיסי אימונים וכן מקומות מסתור שבהם מתאכסנים אנשי ההנהגה הפוליטית והצבאית בארגון. "הוא ברח כי הוא בוגד", אישר בכיר החמאס, אבו מרזוק לתקשורת. בעקבות עריקתו, כך דווח, ביצע חמאס שורה של שינויים בהרכבי מערך האבטחה של הארגון ואף הורה לכמה מהמנהיגים של הארגון לשנות את מקום מגוריהם.
אבטחה בייבוא אישי
ויש גם שיתופי פעולה נחוצים. מנגנוני הביטחון של הארגון מקבלים כבר שנים סיוע צבאי מאיראן או דרך אחת השלוחות בסוריה, תימן ולבנון. טורקיה מארחת את לשכת הבינוי של חמאס ובמסגרת זו אף העניקה, לפי מקורות בשב"כ, גם ייעוץ צבאי דרך ארגון סמי-צבאי בשם TIKA.
מצרים נחשבת אף היא גורם משמעותי, בשל הגבול המשותף עם עזה. ברצותה, היא מסייעת בפתיחת המעברים, בסידור היתרי מעבר שונים ובהעברת סחורות, ברצותה היא מקשה וברצותה היא מסייעת, בהתאם לאינטרסים האסטרטגיים שהגדירה לעצמה ולטיב הקשרים בין ראשי המודיעין המצרי להנהגת חמאס בעזה.
קטאר מארחת את ראשי הארגון בשטחה ומתירה להם לנוע עם צוותי אבטחה חמושים. קטאר מנהלת גם קשר רציף עם ההנהגה בעזה, דרך השליח המיוחד, מוחמד אל-עמאדי, שאחראי על העברת הכספים לרצועת עזה.
כל הקשרים בין המדינות ובמיוחד במהלך ביקורים של בכירים, עוברים דרך ליווי של ראש מערך האבטחה והטקסים של סינוואר, כגורם שמופקד מטעם החמאס על ביטחון המשלחות הנכנסות לעזה ובמיוחד בעת ליווי משלחות המודיעין המצרי והשליח המיוחד עם מזוודות הכסף.
תפקיד זה כולל אבטחת המעבר הבטוח של המשלחות, אבטחת אתר האירוח, בין אם מדובר בלשכה המדינית או בבית מלון שנבחר לצורך העניין. השבוע כבר נצפה ראש מערך האבטחה שאותו נכנה '1', מלווה את ראש המודיעין המצרי, האלוף עבאס כאמל ומאבטחיו, בעת פגישתו בעזה עם יחיא סינוואר. '1' גם עומד לצידו של סגן מנהיג חמאס בעזה, חליל אלחיה, בעת שזה העניק ריאיונות לתקשורת הזרה. בית המלון שנבחר לצורך האירוע הוא מלון אל-משתל, ה'קינג דיוויד' של עזה.
מה שברור, שכל עוד והמדיניות הישראלית תמשיך לכבול את ידי עצמה ברף גבוה וידוע מראש של מוסר לחימה, הרי שמשחק המחבואים הזה של מנהיגי חמאס, לא עתיד להסתיים.
…
קיצור תולדות ההתנקשויות
מבצעי סיכול נגד בכירי חמאס בעזה:
חיסול יחיא עייאש: בי"ג בטבת תשנ"ו (5 בינואר 1996), חוסל עייאש, ממקימי הזרוע הצבאית, מהנדס האחראי להכנסת שיטת פיגועי ההתאבדות. החיסול התרחש באמצעות טלפון סלולרי ממולכד שהוחדר לדירת מסתורו, והופעל מרחוק על ידי שב"כ.
ניסיונות החיסול של מוחמד דף:
בג' באלול תשס"א (22 באוגוסט 2001) ניסתה מדינת ישראל להתנקש לראשונה בדף, בסגנו, עדנאן אל-ע'ול, בסלאח שחאדה ובבכירים נוספים, אולם הם הצליחו לחמוק.
בכ' בתשרי תשס"ג (26 בספטמבר 2002) ירה מסוק אפאצ'י של צה"ל שני טילים מדגם 'הלפייר' לעבר מכוניתו של דף, שהיה בדרכו חזרה מביקור אבלים בשכונת שייח' רדואן בעזה. דף לא נהרג אך נפצע קשה (איבד את עינו ונותר בעל מום ביד).
ניסיון סיכול נוסף התבצע בסתיו תשס"ד (ספטמבר 2003), באמצעות מטוס קרב לעבר מבנה שבו התכנסה הצמרת הצבאית של חמאס, אולם בכירי חמאס ששהו בקומה התחתונה של הבניין כמעט ולא נפגעו.
בט"ז בתמוז תשס"ו (12 ביולי 2006) נפצע דף קשה מהתקפת חיל האוויר על הבית שבו שהה. בעקבות אותה התקפה נכרתו ידיו ורגליו והוא רותק לכיסא גלגלים.
חיסול סלאח שחאדה: בי"ג באב תשס"ב (22 ביולי 2002), במהלך האינתיפאדה השנייה, חוסל שחאדה, ראש הזרוע הצבאית של החמאס, בהפצצת ביתו, בלב שכונת דרג' בעזה, באמצעות פצצה במשקל טון שהושלכה ממטוס קרב מסוג F-16. בפעולה זו נהרגו מלבד שחאדה גם עוזרו ועוד 14 אנשים, ובהם אשתו ואחת מבנותיו וכן נשים וילדים נוספים.
חיסול אִסמאעיל אבו שנב: בכ"ג באב תשס"ג (21 באוגוסט 2003), חוסל אבו שנב, מראשי תנועת החמאס ברצועת עזה. החיסול בירי טילים ממסוק ישראלי בעת שנסע עם מכוניתו סמוך למשרדי האו"ם בשכונת רימאל. יחד עימו נהרגו גם שניים משומרי ראשו. זו הפעם הראשונה שמדינת ישראל הצליחה לחסל בכיר מהלשכה המדינית בעזה וחיסולו פתח 'דלת' לשורה של ניסיונות חיסול נוספים.
חיסולם של אחמד יאסין ועבד אל-עזיז א-רנתיסי: בכ"ט באדר תשס"ד (22 במרץ 2004), נורו שלושה טילים ממסוקי קרב של חיל האוויר, שפגעו בראש התנועה, אחמד יאסין, בעת שיצא ממסגד והביאו גם למותם של שניים משומריו ושישה נוספים. בכ"ו בניסן (17 באפריל), חודש לאחר מכן חוסל גם עבד אל-עזיז א-רנתיסי באמצעות ירי טילים לעבר המכונית שבה נסע. עימו נהרגו שניים ממלוויו.
חיסולם של ניזאר ריאן וסעיד סיאם: בחורף תשס"ח (דצמבר 2008) ביום השישי של מבצע 'עופרת יצוקה', נהרג השייח' ניזאר ריאן, בכיר חמאס, לאחר שצה"ל הזהירו כי יפציץ את ביתו במחנה הפליטים ג'בליה שבצפון. ביום ה-20 למבצע ספג החמאס מכה נוספת כשסעיד סיאם, שר הפנים בממשלת חמאס, נהרג בעת שחיל האוויר הפציץ את בית אחיו, איאד סיאם, בו הסתתר יחד עם ראש מנגנון ביטחון הפנים.
ניסיון החיסול של תאופיק אבו נעים: ראש מנגנוני הביטחון של חמאס ברצועה נפצע בינוני מניסיון חיסול בז' במרחשוון תשע"ח (27 באוקטובר 2017), באמצעות מטען הצמדה בסמוך לתא הנהג, בעת שיצא ממסגד ונכנס למכונית, במחנה נוסיראת במרכז הרצועה. בעזה חשדו במדינת ישראל ובדאע"ש.
ניסיון החיסול של ראמי אל-חמדאללה: בכ"ו באדר תשע"ח (13 במרץ 2018) נעשה ניסיון לפגוע בשיירה מאובטחת של ראש הממשלה הפלסטיני, ראמי אל-חמדאללה, באמצעות מטען צד, בשעה שביקר ברצועת עזה יחד עם ראש המודיעין הכללי הפלסטיני מאג'ד פרג'. שני הבכירים לא נפגעו בפיצוץ, ומספר מאבטחים נפגעו באורח קל.
חיסול מאזן פוקהא: ממשוחררי עסקת שליט שהפעיל חוליות טרור בגדה המערבית. חוסל באביב תשע"ז (מרץ 2017) בשכונת תל אל-הוא סמוך לחוף הים ברצועה, באמצעות ירי מאקדח עם משתיק קול. לפי הפרסומים בעזה, היורה הוא משת"פ פלסטיני שקיבל הוראות מהמודיעין הישראלי.
והיו גם התנקשויות בבכירי חמאס בחו"ל:
ניסיון החיסול של חאלד משעל: בכ"ג באלול תשנ"ז (25 בספטמבר 1997), ניסתה מדינת ישראל לחסל את משעל במהלך שהותו בירדן באמצעות רעל שהותז לעברו באמצע רחוב בעמאן. הפעולה כשלה והסוכנים נתפסו על ידי מאבטחי משעל. בעקבות התקרית הדיפלומטית שנוצרה ובלחץ חוסיין מלך ירדן, העבירה מדינת ישראל לירדנים חומר נוגד לרעל וחייו של משעל ניצלו.
חיסול מחמוד אל-מבחוח: בכיר חמאס, מראשוני הפעילים בגדודי עז א-דין אל-קסאם. היה מעורב אישית בחטיפתם וברציחתם של חיילי צה"ל אבי סספורטס ואילן סעדון. חוסל בד' בשבט תש"ס (19 בינואר 2010), בעת שעסק בהברחת אמצעי לחימה מאיראן לרצועת עזה, בפעולה שיוחסה למוסד הישראלי, על אדמת איחוד האמירויות ובמרכזה הרעיון לחסלו, באמצעות חוליות מעקב וחיסול, במלון בו שהה בדובאי, באופן חשאי באמצעות הזרקת רעלן כך שידמה התקף לב ויאפשר לכוח התוקף מספיק זמן למלט עצמו מהמדינה כשהוא אוחז גם במידע מודיעיני שנאסף בזירת החיסול.
חטיפת דיראר אבו סיסי: חטיפתו של מהנדס פלסטיני שעמד בראש האקדמיה הצבאית של חמאס ברצועת עזה, בעת שביקר בחורף תשס"א (פברואר 2011) באוקראינה. זוהה כמי שהיה חבר בוועדה שבראשה עמד מוחמד דף, אשר עסקה בפיתוח ושיפור טילים, רקטות ומרגמות. מכתב האישום שהוגש נגדו עולה, כי הוא מקורב מאוד לצמרת הצבאית של הארגון, למפקד חמאס אחמד ג'עברי, ולמפקד חמאס מוחמד דף.
חיסול מוחמד א-זווארי: מהנדס כלי טיס שהיה מקושר ללשכת הבינוי של החמאס ולחיזבללה. בט"ו בכסלו תשע"ז (15 בדצמבר 2016), נורה למוות בפתח ביתו בדרום תוניסיה. לפי המשטרה, המתנקשים, ככל הנראה אזרחים זרים, השתמשו במכוניות שכורות וירו בו שמונה כדורים מאקדחים משתיקי קול. א-זווארי היה בכיר במערך המל"טים המתפתח של הזרוע הצבאית של חמאס, וסייע בתחום גם לחיזבללה.
ניסיון ההתנקשות במוחמד חמדאן: בב' בשבט תשע"ח (18 בינואר 2018), הרעיד פיצוץ את העיר צידון שבדרום לבנון, בעת שחמדאן נכנס למכוניתו. חמדאן חוסל במקום.
חיסול המהנדס פאדי אל-בטש: בכיר בלשכת הבינוי של החמאס בבירת מלזיה, בו' באייר תשע"ח (21 באפריל 2018), בשעה 06:00, על ידי שני אלמונים רכובים על אופנוע, שהמתינו לו במשך כ-20 דקות מחוץ למתחם הדירות שבו התגורר.
