החשבון נסגר בטהרן

בשמחת תורה סומן איסמעיל הנייה, ראש הלשכה המדינית של חמאס, כאחד היעדים המרכזיים לחיסול | הזדמנויות שונות שצצו, נפסלו על הסף מסיבות שונות | ההזדמנות הגיעה עם מותו של נשיא איראן ראיסי, אז היה ברור כי הנייה יגיע לטקס ההכתרה של הנשיא שייבחר | לפנות בוקר נחת הנייה בטהרן, הספיק לקיים שורה של פגישות מוצלחות, כולל השתתפות בטקס ההכתרה, ואז, ב־1:37 הוא פוצץ במיטתו | בתחקיר דרמטי ומיוחד אנו מגלים את כל מה שמותר לספר על החיסול וההכנות שקדמו לו | באבוד רשעים

גם אחרי שלושה חודשים האיראנים עדיין לא פענחו את האסון המסתורי הזה.
ביום ראשון, י"א באייר, בשעת אחר צהריים לוהטת, עשה מסוק מדגם בל 212 ועליו בכירים איראנים ובראשם הנשיא איבראהים ראיסי את חזרתו לטהרן, לאחר מפגש שהתקיים שעות אחדות קודם לכן עם נשיא אזרבייג'ן, אילהאם אלייבד. מטרת הנסיעה הממלכתית: השקת סכר חדש בגבול שבין שתי המדינות.
בסביבות השעה 16:30, כאשר המסוק נמצא מעל ורזקאן הממוקמת צפונית-מערבית לטהרן, שידר הטייס בקוקפיט שהוא מבצע נחיתת חירום. דקה לאחר מכן הקשר עם המסוק אבד ומאז הוא לא זוהה עוד במערכות האיכון.
שעות ארוכות איראן כולה עמדה על הרגליים. רק למחרת לפנות בוקר, כאשר שרידי המסוק אותרו וכמה פריטים אישיים התגלו, הגיעה ההודעה הרשמית: 'הקצב מטהרן' מת בהתרסקות.

עלבון ההשפלה. 'המנהיג העליון' חמינאי בלווית הנייה

בד בבד עם קיומם של חמישה ימי אבל רשמיים, החלו באיראן ההכנות לקיומה של מערכת הבחירות לנשיאות. כמיטב המסורת האיראנית המועמדים שאושרו נבחרו בקפידה על ידי המנהיג העליון. בסיבוב הראשון לא הוכרז מנצח, ואילו בסיבוב השני נבחר לתפקיד מסעוד פזשכיאן, נציג הרפורמיסטים, כלומר אלה שדוגלים בגישה מפויסת יותר כלפי המערב, באופן יחסי כמובן.
על פי החוק, לאחר הכרזת הנשיא הנבחר על ידי המנהיג העליון ואישור נשיא בית המשפט העליון, טקס השבעתו של הנשיא החדש אמור להיערך בפרלמנט האיראני. מדובר באירוע משמעותי, בעל חשיבות לאומית גבוהה, והוא מתקיים בהשתתפות נכבדים מבית ואורחים מבחוץ. הנשיא נדרש להישבע על סעיף 121 של חוקת הרפובליקה האסלאמית של איראן, וברוב עם הוא חותם על השבועה ומצהיר אמונים למשמרות המהפכה, וכך הוא הופך לנשיא.
למרות שההכנה לאירוע החשוב אורכת זמן רב, מארגני האירוע שולחים את ההזמנות למשתתפי הטקס בהתראה של שבוע ימים בלבד. אחרי חיסולו של איסמעיל הנייה, בהחלט אפשר להבין ממה הם חוששים.
בהזמנה מיוחדת שנשלחה למשלחת החמאס – בכל זאת עמיתים בעלי חשיבות בציר הרשע – נכתב כי הטקס יתקיים בישיבה חגיגית בפרלמנט האיראני ביום שלישי, 31 ביולי, בשעה 16:00 אחר הצהריים.
עבור ההנהגה במדינת ישראל זו הייתה בשורה של ממש. מאז שמחת תורה, המוסד, בהוראת ראש הממשלה נתניהו, התחיל בבניית תיקי חיסול של בכירים בצמרת המדינית של חמאס בחו"ל. פיסות מידע גובשו אחת לאחת, וכך הורכב פאזל מיוחד עבור כל טרוריסט בן מוות.

הזדמנות פז
בסדרה של ראיונות שהעניק בשנה החולפת ראש המוסד לשעבר יוסי כהן, פירט הבכיר בדימוס כיצד מתקבלת החלטה על סיכול ממוקד מחוץ לשטחי מדינת ישראל. כל מבצע, אמר, תלוי בשלוש הנחות יסוד מרכזיות: אל"ף, חשיבות וערך היעד. בי"ת, יכולת ביצוע המשימה וחזרת הכוחות המבצעים בשלום. גימ"ל, אומדן מחיר התגובה האפשרי. לאחר מיפויים של סיכויי ההצלחה לעומת חשש מכישלון, ראשי השירותים מתכנסים אצל ראש הממשלה לישיבה סגורה, ובה מתקבלת ההכרעה לחיוב או לשלילה.
כהן הוסיף לציין שעד שמחת תורה המדיניות הישראלית הייתה להימנע מחיסולים של ראשי חמאס בקטאר. במקומות אחרים, ציין, ההחלטה הייתה משתנה לפי כל מקרה לגופו, בהתחשב באפשרויות הקיימות ויעד החיסול. אבל מה שברור הוא שגם אם מדינת ישראל לא חשבה תמיד לחסל את ראשי הטרור באזור – תמיד היא ניהלה אחריהם מעקב צמוד.
בהקלטות שנחשפו ב'כאן 11' בחורף האחרון צוטט ראש השב"כ רונן בר מצהיר: "הקבינט הציב לנו מטרה. במילים של הרחוב זה 'לחסל את חמאס', ואנחנו נחושים לעשות את זה". ראש השב"כ הוסיף וציין: "זה ייקח שנים, אבל זו 'משימת מינכן' שלנו". בכך רמז בר כי מהלך החיסולים יהיה דומה באופיו למבצע 'זעם הק-ל', שבו חיסלה מדינת ישראל את מחבלי 'ספטמבר השחור' שרצחו את 11 הספורטאים הישראלים במינכן בשנת תשל"ב (1972). עשרים שנה תמימות התחקתה מדינת ישראל אחר עקבותיהם של המרצחים, עד שלבסוף בקיץ תשנ"ב (יוני 1992) נסגר המעגל עם חיסולו בפריז של המחבל האחרון במבצעי הטבח עאטף בסיסו.
לצורך המבצע הוקם אז צוות בראשות מפקד יחידת החיסולים החשאית 'קיסריה' גיבור המוסד מייק הררי, אשר עסק באיתורם וחיסולם של המחבלים ימ"ש, כולם מחוללי 'ספטמבר השחור'. גם עכשיו, אפשר להניח בבטחה, צוות מיוחד בתוך המוסד אחראי על איתורם וחיסולם של חברי ציר הרשע לגווניהם.
באותו הקשר נרמז כי עמדת המוסד היא שחיסולו של איסמעיל הנייה יביא את הצדק לקורבנות שמחת תורה, ויסיר, אולי, גם את מכשול הקשיחות של חמאס בדרך לעסקת חטופים במהרה. יחיא סנוואר, מתברר, הוא כנראה המנהיג היותר פרגמטי, ככל שהמילה הזו יכולה להיאמר בהקשר לרוצחים מנוולים.
כהוכחה לערלות הלב של הנייה, אפשר לציין את העובדה כי גם לאחר חיסול כמה מילדיו בידי כוחות הביטחון, האיש לא זע מילימטר מעמדתו הנוקשה ביחס לשחרור חטופים. הוא כנראה היה מוכן לשלם עוד מחירים אישיים רבים, רק לא להתגמש עם המתווכים הקטרים. ילדים הם לא משהו שמזיז לו.
עכשיו, רגע לפני הכתרת הנשיא האיראני החדש, מתכנני ההתנקשות באשר הם ידעו: יש פרק זמן של שבוע בלבד כדי להכין את התנאים המבצעיים לחיסולו. נוצרה הזדמנות, ייתכן שהיא לא תחזור, ואותה צריך לנצל.
אבל איך אפשר לחסל מישהו במדינה זרה?

הווילה בדוחא
למודיעין הישראלי, בסייעתא דשמיא, יש יכולות מיומנות, אבל הפעם האירוע מסובך יותר מתמיד: בביקור בטהרן הנייה אמור להיפגש עם עשרות אנשים בכמה ערים שונות ברחבי הממלכה.

הרשויות באיראן יתחקרו: מי הציב את הנייה בבניין חשוף? כאן חוסל הנייה

איך אפשר לדעת באיזה מקום בדיוק להטמין את הפצצה? האם יש דרך, ברגע שבו רוצים לחסלו, לברר את מיקומו המדויק? ומה עם בלתי מעורבים השוהים בקרבת מקום?
ועוד שאלה: כיצד ניתן לבצע את החיסול תוך שימורו של מרחב ההכחשה ובלי להותיר עקבות מפלילות?
מאז סולקו מטורקיה בשנת תשע"ט (2019) מתגוררת הנהגת חמאס בראשות איסמעיל הנייה בדוחא, בירת קטר. השכונה שבה הם נמצאים היא שכונה מאובטחת מאוד, ולשם כך הוקצתה עבור הנייה וילה יוקרתית המשתרעת על מאות מטרים מרובעים.
מנגנוני הביטחון שעוטפים את ביתו-מבצרו כוללים חומה גבוהה שמקיפה את הווילה מארבע רוחותיה, מעגל של אנשי ביטחון מטעם המשטרה המקומית, וזאת, כמובן, מלבד סידורי האבטחה הפנימיים של יחידת הביטחון של חמאס. מה כוללים סידורי ביטחון אלו? רכב שרד דיפלומטי מתקדם, מאבטחים אישיים צמודים מיומנים היטב, ועוד שלל אמצעי זהירות המקיפים אחד מראשי הטרור המבוקשים ביותר במזרח התיכון.
אחד מאותם מאבטחים צמודים, אגב, הוא ואסים אבו-שעבאן. אבו-שעבאן הוא לא עוד עזתי יחף-רגליים. מדובר במי שהיה מחבל בחטיבת תל אל-הוא, מפקד בכוח הנוח'בה וחבר בזרוע הצבאית של ארגון הטרור.
במבצע 'צוק איתן' (תשע"ד) אבו-שעבאן היה חלק מחוליית מחבלים שחצתה את הגבול מעזה באמצעות מנהרה שחדרה לשטח מדינת ישראל, וארבה לכוח צה"ל ששהה בפילבוקס בנחלת עוז. החוליה ירתה טיל נ"ט לעבר עמדת השמירה וכתוצאה מהפגיעה נפלו חמישה חיילים, הי"ד.
משך השנים התקדם אבו-שעבאן בארגון וכחלק מקידום מקצועי שקיבל לאור יכולותיו האישיות והכישורים שגילה, מונה אבו-שעבאן לתפקיד חשוב הדורש אמון רב: להגן על ראש הלשכה המדינית איסמעיל הנייה. כמו אבו-שעבאן גם שאר המאבטחים הם בעלי דרגות בחמאס, שמתנהל כמו ארגון צבאי היררכי לכל דבר.
שלושה שבועות אחרי שמחת תורה, בי"ח בחשוון תשפ"ד (2.11.2023), רמז דובר צה"ל תא"ל דניאל הגרי כי מדינת ישראל עוקבת אחר תנועותיו של הנייה בתוך ומחוץ לקטר. הגרי הוסיף לציין כי הנייה מתכוון לבקר בטהרן בימים אלה ולהיפגש עם המנהיג העליון האיראני, האייתולה עלי חמינאי.
הגרי לא אמר זאת סתם כדי להתרברב. אחרי מאורעות שמחת תורה הצהרות רהב היו הדבר האחרון שעניינו מישהו במדינה. מה שבכל זאת גרם לדובר צה"ל לפרסם את עובדת המעקב אחרי הנייה, הוא מטרת השבת החטופים הביתה. הייתה מחשבת תקווה שהנייה ייכנס למעט לחץ, שאולי יקדם בכהוא זה את חתימת העסקה המיוחלת. למרבה הצער, עד כה זה לא עזר.
מה שלא סופר באותה הצהרת דו"צ הוא אופן הטיסות של הנייה מחוץ לטהרן. קודם גירושו מטורקיה, בשנת תשע"ט (2019), נהג הנייה ליהנות משירותיה של חברת צ'רטר מקומית. מאז המעבר הכפוי לדוחא הנייה משתמש בטיסות מנהלים ישירות משדה התעופה הבין־לאומי בקטר. אחד מאותם מטוסי מנהלים שייך לחברת 'קטר איירליינס'.
במקרים אחרים בחר הנייה לעלות על טיסות נוסעים סדירות של החברה מלווה על ידי שלושה ממאבטחיו האישיים. להצטרף לטיסת נוסעים זה אולי פחות יוקרתי, אבל במצבו האישי זו האפשרות המועדפת, שכן הסיכויים שמדינה כלשהי במערב תפיל מטוס על יושביו רק בגלל מבוקש שנמצא בין שורותיו, שואפים לאפס. עבור ארכי-טרוריסט כמו הנייה זו הגנה טובה למדי, שלא עולה המון כסף.

את החלק החשאי בנוגע לביקורו של הנייה בטהרן אפשר לפתוח דווקא בביקורו האחרון של ראש המוסד דדי ברנע בדוחא.
בדרך כלל, כאשר ראש המוסד מגיע לקטר, הוא מגיע עם משלחתו במטוס מנהלים פרטי המזוהה עם טיסות חשאיות. זהו מטוס מנהלים שיכול להיות לו מספר רישוי זר, שאינו ממדינת ישראל, והוא מוחכר על ידי סוכנים מטעם המוסד לצורך המשימה הנוכחית של ראש המוסד.
לשם שינוי, בכ"ח באייר האחרון (5 ביולי), הגיע ברנע לדוחא ללא ראש השב"כ רונן בר, וללא האחראי מטעם צה"ל על תחום השבויים והנעדרים, האלוף ניצן אלון. אפשר לא לייחס לעובדה הזו חשיבות, אבל כשבוחנים במבט לאחור את סדר האירועים לא מן הנמנע שהפעם האחרונה שבה שהה ברנע בדוחא, לא הייתה באמת לצורך המו"מ על עסקת החטופים. הסיפור של ביקור ברנע בדוחא לצורך החטופים, יכול להתגלות בעתיד רק כסיפור כיסוי מוצלח על פעולה אחרת. בהקשר הזה לא מופרך לומר שהסיפור האמיתי קשור לחיסולו של הנייה בשבוע שעבר.
היות שקטר היא מדינה שיש לה קשר עם יעד המטרה (טהרן), מה שנקרא בעגה השמורה לאנשי המודיעין 'מדינת בסיס', ייתכן מאוד שראש המוסד ביקר בה אך ורק לצורך אישור המבצע.
האם זה מה שבאמת קרה?
שנים יגידו.

דג ברשת
אחרי כמעט חמש שנים שקטר שימשה לו אכסניה אוהבת, בא' בסיוון (7 ביוני) דווח ב-CNN על פי מקורות המעורים בשיחות התיווך, כי בעקבות סירובה העיקש של הנהגת חמאס בראשות הנייה לקבל את ההצעה האמריקאית – קטר, כנראה לבקשת האמריקאים, איימה לגרש את הנייה ואנשיו אם לא יתקדמו לקראת עסקה.

ציר הרשע. הנייה, כמה שעות לפני חיסולו, בחברת סגנו של נסרללה נעים קאסם ומזכ"ל הג'יהאד האיסלאמי זאיד נח'אלה בטקס השבעת הנשיא החדש פזשכיאן

למרות כל המאמצים שקטר הערבית עושה כדי להידמות למדינה מערבית, לא רבים האמינו שלאיום האחרון יש משמעות אמיתית. ההערכה הייתה שקטר משגרת איום על הנייה רק לצורך תפעול מערכת היחסים המתפתחת שלה עם ארה"ב. כך, למרות שחודשים קודם לכן עמדה אופציית הגירוש על השולחן, איש לא ייחס לה חשיבות של ממש.
לפני כחודשיים, בא' בסיוון, קם דבר: הפעם, באופן חריג למדי, הוצב דד ליין.
הימים חלפו ולא נרשמה התקדמות ממשית במו"מ, וכמעט שלושה שבועות לאחר מכן, בי"ח בסיוון (24 ביוני), דיווח עיתון 'הנשיונל' האמירותי כי בעקבות האיום הקטרי, פנתה הנהגת חמאס בדוחא לאייתולות באיראן, שיעניקו לה מקלט. על פי אותו מקור, על הפרק עמדה האפשרות להעניק מקום מקלט להנהגת חמאס בבגדד, שם תהיה איראן אחראית להגן עליהם.
הגורמים שהדליפו לעיתון את הדיווח ידעו לספר גם כי במסגרת בחינת האופציות העומדות לפניהם, צוותי ביטחון ולוגיסטיקה מטעם חמאס ביקרו בבגדד לבדוק את טיב המקום. בעיתון לא דווח אם גם אפשרות המגורים בטהרן עמדה על הפרק.
כך או כך, בשעה מאוחרת בליל כ"ד בתמוז (30 ביולי), לקראת טקס השבעתו של נשיא איראן החדש, עולה הנייה עם אנשיו על מטוס שהמריא בחסות החשכה לטהרן. המטוס נוחת בשדה התעופה של מהרעבד עוד לפנות בוקר, שכן זמן הטיסה מדוחא לטהרן אורך שעה וחצי בלבד. עם הנייה נמצאים על המטוס חליל אל-חיה וזהאר ג'ברין – שתי דמויות מרכזיות בצמרת חמאס ששמותיהם עולים כעת כמי שאולי ימלאו את מקומו של הנייה.
בשדה התעופה מקבל את פניהם מוחמד קדומי, נציג חמאס בטהרן, והם מתאחדים עם המשלחת של זיאד נח'לה, מזכ"ל הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, המגיע כנראה ישירות מלבנון. עכשיו, ברקע המלחמה, היריבים הפנים-עזתים הופכים לרעים אהובים.
קדומי הוא האיש שמלווה את המשלחת לאורך כל המסע, משדה התעופה ועד לשהייה במתחם המבודד בצפון-טהרן. התיאור שהוא מוסר, לצד הדיווחים שליוו את ביקורו של הנייה, מאפשרים לעקוב אחר המסלול שעשתה המשלחת, ממש מהרגע שבו נחתה בטהרן.
בשעות הבוקר המוקדמות של יום המחרת מתארגנת המשלחת בטרקלין המאובטח של אחד ממתקני משמרות המהפכה בשדה התעופה, ומתחילה בתנועה לפגישה עם עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן, בשעה 11:00. בפעם אחרת שבה שוחחו השניים, זמן קצר לאחר פרוץ המלחמה, אמר-נזף חמינאי בהנייה: "לא הודעתם לנו לפני שבעה באוקטובר על התכנון שלכם, לכן לא נצטרף כעת למלחמה שפתחתם".
בפגישה האחרונה רוח אחרת שרתה באוויר. חמינאי היה מפויס, זעמו שכך, וברקע איומי הגירוש שקיבל הנייה מהקטרים – חמינאי היה מעין אבא שנוטל על עצמו סמכות מתוך תחושת אחריות אישית שלו. הנייה היה אסיר תודה, ואילולא החיסול – מסתבר מאוד שבעתיד הקרוב היה הנייה עובר לחסות תחת כנפיהן של האייתולות.

החדר הסודי
לאחר סיום הביקור אצל חמינאי, מגיע הנייה למפגש חשוב עם ד"ר עלי איכבר אחמדיאן, נציגו של המנהיג העליון ומזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן.
בשעה אחת בצהריים הוא ממשיך לפגישה עם הנשיא הנבחר, ד"ר מסעוד פשזכיאן. זו פגישה אישית, בארבע עיניים, שמתקיימת ללא נוכחות אורחים זרים, ובהמשך היום ייפגשו השניים גם בפרלמנט, ושוב בארמון הטקסים הנשיאותי השוכן סמוך למתחם המאובטח שבו צפוי הנייה להתארח.
בארבע אחר הצהריים הנייה ומשלחתו מגיעים לפרלמנט האיראני כדי להשתתף בטקס השבעתו של הנשיא הנרגש. עכשיו הנייה ופשזכיאן כבר מיודדים ומכירים מספיק. זו הפעם השלישית שבה הם מתראים ביום זה. באירוע נפגש הנייה עם אורחים רבים אחרים והוא יוצא מהמקום זחוח עד לב השמיים. אחרי טבח שמחת תורה, חרף האבדות הרבות שסופגים נאמניו המצורעים ברצועה, הנייה מתהלך כדיפלומט מנצח. בתום הטקס הוא מתכוון להמשיך צפונה אל מגדל מילאד המפורסם, אחד המגדלים הגבוהים בעולם והגבוה ביותר בטהרן.

התמנון וזרועותיו. חמינאי והנייה, שעות לפני החיסול

לקראת ערב יוצאת המשלחת המאוחדת של חמאס והג'יהאד האסלאמי למגדל מליאד. הביקור מתקיים בכיסוי תקשורתי מלא, גם כאשר ממשיכות המשלחות לפארק השעשועים 'ארץ הציוויליזציות', שבו מתקיימת תערוכה מונפשת העוסקת במאבק הפלסטיני. הסיור נמשך שלוש שעות ולאחריו יוצאת המשלחת דרך כיכר טאג'ריש ועושה את דרכה עד למקום הלינה המיוחד בבית הארחה של משמרות המהפכה.
מבחוץ המקום נראה בולט למדי ואפילו חריג. הוא ממוקם מצפון לשכונת טאג'ריש וסמוך לשכונת זפרניה, בה בולט בייחודו מגדל ארמון הסנטור. בין שתי שכונות המגורים עומד גם מתחם סעד עבאד השייך לרשות המוזאונים, אך הוסב בחלקו לאחרונה כדי לשמש את נשיאי איראן בעת טקסי קבלת פנים נשיאותיים.
לפי שעון טהרן השעה כבר תשע בערב. השמש שקעה זה מכבר וחשכה ירדה על ממלכת האייתולות. בדקות האלו חונה שיירת הרכבים סמוך לבית הארחה, ומתחלקת למספר קומות וחדרים. הנייה ושומר ראשו עולים בצוותא לקומה הרביעית בבניין, בשה למעשה שוכנות בהפרדה שתי סוויטות המתחברות זו לזו באמצעות לובי אירוח משותף עם מרפסות. כל סוויטה היא סוויטה, וכל אחת כזו מחולקת לסלון אירוח, חדרי שינה ושירותים, וחדר כניסה מיוחד עבור שומרי הראש.
המקום שבו הם נמצאים אינו סתם בית הארחה אלא מתחם שמשמש כבר מספר שנים את כוח קודס של משמרות המהפכה. עכשיו, אחרי שרמת האבטחה במקום עובתה בשנתיים האחרונות כדי שהבניין יהיה ראוי לארח גם חברים בעלי חשיבות מציר הרשע, שהו בו חברי המשלחת המאוחדת של חמאס והג'יהאד האסלאמי.
קומת הקרקע בבניין משתרעת על שטח של 60×40 מטר. בית הדירות מורכב מארבע קומות שבנויות על קומת הכניסה המרכזית. כדי למקסם את רמת האבטחה בכל פינה בקומת הקרקע ממוקמת עמדת שמירה בצורת קובייה, ועליה מוצבת תשתית לקליטת שידורים בלוויין.
שתי הקומות התחתונות מחולקות באופן מסוים, ואילו הקומה השלישית והרביעית בבניין, הנחשבות למפוארות וליוקרתיות יותר, בנויות באופן אחר: יש להן לובי משותף הצופה לנוף הררי מרהיב עין, אשר נשקף מהמרפסות ומשותף לשני האגפים, וכל אחת מהן בגודל 210 מטרים רבועים.
מלבד האבטחה הכבדה שבקומת הקרקע, בכל אגף נמצא פרוזדור עם עמדת אבטחה ומצלמה במעגל סגור. רק דרך פרוזדור זה נכנסים אל חדרי הלינה.
הקומה העליונה בבית הארחה מובילה לעליית הגג, ואף היא מיועדת לצורכי תצפית ואבטחה, אמצעים נגד רחפנים, תשתיות חירום, וכן למערכות למיזוג אוויר.
הבעיה היחידה של המתחם, לפחות מבחינה בטיחותית, היא העובדה שמצפון אליו ממוקם אתר תיירות פופולרי המוכר בשמו 'הגג של טהרן'. זהו אתר סקי תיירותי המפעיל בעונת החורף רכבל ומדרון סקי, ובקיץ שביל טיפוס העולה אל אתר הנופש 'טוכל', שגם הוא הפך לאחד ממקומות הבילוי הידועים באיראן. בתיעודים שמפרסמים המבקרים נמצא גם המתחם השמור, מה שמרמז על הקלות שבה ניתן היה לאסוף עליו מודיעין מקדים.

פיצוץ מסתורי
בשעה 1:37 לפנות בוקר, בנסיבות שאינן ברורות לאיראנים עד הרגע הזה, אירע פיצוץ בחדר שבו שהה איסמעיל הנייה.
חאלד קדומי, נציג חמאס בטהרן, היה בטוח שמדובר ברעידת אדמה או שמא קפץ רוגזו של החורף באמצע הקיץ. "בגלל הרעידות שהתרחשו בבניין", סיפר, "חשבתי שיש ברקים או רעידת אדמה. פתחתי את החלון, אך לא ראיתי כלום, לא גשם ולא ברקים. מזג האוויר היה חם. עלינו לקומה הרביעית ואת חלל חדרו של הנייה מילא עשן סמיך. הקיר וחלק מהגג של המקום קרסו".
צוותי הרפואה ששהו בבניין נחפזו להגיע לחדרו של הנייה, אך התפגרותו נקבעה במקום. גם ניסיונות ההחיאה של שומר הראש ששהה בחדר הסמוך – כשלו. חדרו של זיאד נח'לה, מנהיג הג'יהאד בפלסטין, ששהה סמוך, ניזוק באורח קל בלבד.
באותה עדות של קדומי הוא סיפר ש"ממראה הזירה והפגיעות על גופו של הנייה, ניכר כי התקיפה בוצעה באמצעות ראש נפץ שהכיל רסס קרבי בדומה לפגיעה של רקטה או מרגמה".
הראשונים להציג פרטים על חיסולו של הנייה היו כתבי סוכנות הידיעות 'פארס'. כבר בשעה שתיים, פחות מחצי שעה לאחר החיסול, צוין ב'פארס' כי "השהיד הנייה שהגיע לטקס חנוכת הנשיא והתארח באחד מבתי המגורים המיוחדים לחיילים משוחררים בצפון טהרן, נהרג מפגיעה של טיל". בהמשך הלילה התקבל אימות נוסף לידיעה, לאחר שבנו של הנייה פרסם קטעים מספרי הדת המוסלמיים הנוגעים למיתת אביו.
כמה שעות חלפו ובבוקר המחרת גם חמאס אישרו כי איסמעיל הנייה, ראש הלשכה המדינית, חוסל בתקיפה ישראלית. על פי הגרסה הראשונית הנייה חוסל מפגיעת טיל מדויק ששוגר מחוץ לאיראן אל תוך החדר שבו שהה. בערוץ אל-חדת' הסעודי דווחו כי הנייה חוסל באמצעות טיל מונחה שנורה לעבר חדר השינה שלו, וכי שומר ראשו, ואסים אבו-שעבאן, נהרג איתו.
באיראן ובעולם טרם הצליחו לגלות כיצד למד הגורם שחיסל את הנייה לזהות את מיקומו המדויק. כמו שזה נראה, קשה מאוד לדעת באותו רגע נתון באיזו קומה שהה הנייה, מהם מספר האגף ומיקום חדר הלינה שבו. בתחקיר שערכנו עולה כי ייתכן שהמחסל (באשר הוא) עשה שימוש באחת האפליקציות הקיימות לאיתור הטלפון, כדוגמת אפליקציית HLR LOOKUP. האפליקציה מאפשרת לאתר על פי מספר הטלפון הידוע את מיקומו הנוכחי המדויק. איך בדיוק? בעזרת תחנת הממסר. במקרה שלנו, גילינו, אחת מתחנות הממסר הסלולריות המרכזיות בצפון טהרן ממוקמת ממש מעל למתחם המאובטח.
למרות שהנייה היה בקיא בעקרונות האבטחה של הטלפון הסלולרי, הוא נצפה כמה פעמים מקבל שיחות באמצעות טלפון שמופקד אצל מאבטחיו. ברור שבימים אלו נדרש ממנו לשמור על קשר עם אנשיו בקטר, מצרים, עזה וטורקיה, לו רק בגלל המשא ומתן שהתנהל ברקע עם המתווכות.
בצהריים דאג גורם אלמוני לתדרך שורה של כתבים זרים המתגוררים בארץ, ובהם כתב 'ניו יורק טיימס', כי הנייה נהרג באמצעות מטען שהוחדר לבית הארחה כבר לפני כחודשיים, וכי גורמי מודיעין ישראלים דאגו לעדכן את ארצות הברית וממשלות מערביות אחרות על פרטי המבצע סמוך לביצועו ולאחר מכן.
הסיבה לכך שפעולת החיסול נעשתה דווקא על ידי פצצה – כפי שתידרך אותו גורם מדיני – הגיונית עד מאוד: אחרי המתקפה האיראנית לפני פסח האחרון כתגובה על חיסול חוסיין מהדווי, שממנה יצאנו בס"ד לא פגע, מדינת ישראל לא רצתה להכריח את איראן להגיב על החיסול. אם הוא נעשה על ידי פצצה, יהיה קל יותר לאיראנים לתרץ לעצמם מדוע לא לצאת למלחמה כוללת נגד מדינת ישראל.
במשמרות המהפכה חוזרים וטוענים כי מסקנות הביניים מוכיחות שהפגיעה בקומה הרביעית שבה שהה איסמעיל הנייה בוצעה באמצעות שיגור ראש נפץ קרבי במשקל 7 ק"ג. כמו כן, נטען כי המטען הופעל מרחוק על ידי סוכני המוסד ששהו על אדמת איראן בעת הפיצוץ. טענה זו סותרת את האפשרות שהנייה חוסל באמצעות פצצה, פעולה שיכולה להתבצע רק באמצעות סוכן כפול מתוך מעגל האבטחה של המתחם.

כך אותר המיקום

חשוף ופגיע. בית הארחה של משמרות המהפכה ונקודות התצפית

במסגרת התחקיר שערכנו נבחנו הגרסאות שפורסמו לצד פעולות מיוחדות בעבר שבהן הצליח המוסד, על פי פרסומים שונים, להחדיר אמצעי או מטען אל תוך שטח סטרילי. אחת מהאפשרויות שטרם הוצגה עד כה היא שהגורם המחסל הצליח להטמין פצצה בתוך המתחם באמצעות גישה לאחד מספקי השירות של המתחם (שרשרת האספקה). כלומר, החיסול אכן נעשה על ידי משתף פעולה ששהה בתוך מעטפת האבטחה הסגורה.
לגבי טענת האיראנים שלפיה החיסול התבצע באמצעות חימוש שנורה אל תוך החדר, יש לציין כי מדובר באפשרות שאינה בהכרח סותרת את הצהרת דובר צה"ל לאחר החיסול שלפיה צה"ל לא תקף בטיל או כלי טיס שום מתחם במזרח התיכון באותו יום. הנה כי כן, מדינת ישראל אכן לא עשתה שום שימוש בטיל או כלי טיס כלשהם.
על פי פרסומים זרים מדינת ישראל כבר הוכיחה שהיא מסוגלת להבריח אל תוך טהרן מקלע מדויק במשקל של עשרות ק"ג, למקם אותו על רכב ולחכות למבוקש שיחלוף. היא תיעזר בסגירת מעגל על ידי בינה מלאכותית ותקשורת לוויינית, ובסוף תבצע את בלי השארת עקבות מפלילות.
אחד מהטילים הקיימים באיראן שיכול להתאים למשימה שכזו הוא טיל נ"ט מסוג 'אלמס'. מדובר בגרסת חיקוי איראנית לטיל 'ספייק' הישראלי, והוא מצויד במצלמה מונחית המותאמת גם לראיית לילה, וניתן לשיגור גם מפלטפורמות קרקעיות מגוונות, כמו חצובה או על גבי רכב. הטיל שוקל 15 ק"ג ובליבו יושב מטען נפץ כפול. מעניין שאת הטיל אפשר לשגר גם ללא מטרה בקו הירי אלא לכוון לכיוון כללי, ורק לאחר מכן לנעול ולתת לטיל להגיע למטרה בעצמו.
ברשותה של מדינת ישראל חימוש משוטט בשם 'שרקרק' עם טווח הפעלה של עד 120 ק"מ. הוא בעל ראש נפץ קטן יחסית עם משקל דל (5 ק"ג בלבד), וההופעה המבצעית הראשונה שלו תועדה במלחמה בין אזרבייג'ן לארמניה בחורף תשע"ט (ינואר 2019). בהמשך מדינת ישראל סיכלה באמצעותו את סגן מפקד הכוח הרקטי של הגא"פ באביב תשפ"ג (מאי 2023) במסגרת מבצע 'מגן וחץ'.
ה'שרקרק' יכול לשהות מעל אזור עוין שעתיים תמימות, לספק את המודיעין הנדרש או לאתר מטרות באופן עצמאי, ואז להתרסק עליהן. המפעיל, במקרה הצורך, יכול גם לבטל את התקיפה, והחימוש יחזור לשיטוט נוסף ולאיתור מטרות. אם לא בוצעה תקיפה, החימוש יוכל לחזור ולנחות באמצעות מצנח וכרית אוויר מתנפחת המותקנות בגחון. לאחר הנחיתה הטיל ממשיך להיות רלוונטי, והוא יכול להיות כשיר לשימוש חוזר.
יכולת ההפעלה הפשוטה שלו, ממסילה קרקעית או מסתם רכב, עושה אותו לשימושי ביותר עבור יחידות מיוחדות הנדרשות לתקוף יעד מבוקש בתוך סביבה אזרחית.

חקירה מאומצת
לאחר ההלם הראשוני והלוויה הממלכתית, התקיימה בטהרן ישיבה של הוועדה לביטחון לאומי ומדיניות החוץ של המועצה האסלאמית בנושא חקירת חיסולו של הנייה.
מלבד אנשי הוועדה לביטחון לאומי השתתפו בה גם גורמים מ'כוח קודס', נציגים ממשרד המודיעין, ועוד כמה ארגוני ביטחון.
באיראן מנסים עכשיו להבין מי החליט להציב את הנייה בבניין החשוף שעליו ניתן לצפות מאתר הנופש הסמוך. מבצע החיסול לא רק ידע שהנייה נמצא בבניין ובחדר הספציפי בקומה הרביעית, אלא הוא גם ידע שהוא נמצא בחדרו בזמן הירי, ולא באולם האירוח המרכזי במתחם או בשיחת לילה עם חברים מחדרים אחרים. גם אפשרות החיסול בעזרת ניטור מספר הנייד של אנשי הנייה עומדת על הפרק.
בסופו של יום, אחרי כל מנגנוני האבטחה המעובים שהציב לעצמו ראש הלשכה המדינית, בהגיע יומו הוא מצא את מותו. המעגל נסגר, ועוד חוליה מרכזית מאוד בהנהגת ציר הרשע אבדה מן העולם.