רוט: אספר על השיר של ברכת החמה: ׳ויראוך עם שמש׳. לפני כמה שנים ר׳ חיים מתקשר אליי ואומר לי: ׳תשמע, יש שוב ברכת החמה. זה משהו שקורה פעם בכמה עשורים. אתה יודע שיש לי שיר על ברכת החמה שכתבתי בפעם הקודמת? בוא נוציא אותו מחדש׳. 
״וכך היה. עשינו לזה מקהלות והוצאנו את השיר. ופתאום אני תופס מה קורה כאן. מעמד ברכת החמה הוא משהו שאנשים חווים פעמיים אולי שלוש פעמים בחיים, ואני זוכה להקליט איתו שיר שהוא כתב למעמד הראשון, עשרים ושמונה שנה לפני המעמד הנוכחי. זה מדהים.
״לר׳ חיים יש הכי הרבה שירים שהפכו לנכסי צאן ברזל, שעברו את השלב משיר לפס קול של היהדות. לקרליבך יש הרבה כאלה ויש כמה שזכו שנכנסו לבתי הכנסת. אבל כמות היצירות שר׳ חיים הכניס למוזיקה היהודית היא גבוהה מכולם.
״אני מרגיש אסיר תודה שזכיתי להיות חלק מההיסטוריה היהודית שר׳ חיים יצר. לא בשיר פה ושיר שם, אלא להיות חלק ממשי בהיסטוריה של עם ישראל. זו זכות עצומה״.
הרב משה גפני: ״קשה מאוד לבחור שיר אחד. זה כמו לשאול אבא את איזה מילדיו הוא הכי אוהב. מה שמתנגן לי כעת בראש הוא השיר ׳שלווה, שלווה, שלווה׳. אני זוכר כמה התאמנו על השיר הזה והוא עד היום מתנגן לי בקלילות על השפתיים״.
פרידמן: ״מטבע הדברים ׳מכניסי רחמים׳ הוא השיר הכי אהוב עליי. שרתי אותו כסולן במשך שנים רבות והוא מלווה אותי כל החיים״.
הרב ציוני: ״בכל סעודת שבת אנחנו שרים הרבה מאוד שירים. אחרי שמסיימים את מסכת שירי שבת הרגילים, אנחנו עוברים לשיר את שיריו של ר׳ חיים. ויש המון כאלו. שירים עם תוכן, עם מהות. הם פס הקול של החיים שלי ושל ילדיי״.
ר' יאיר חסדיאל: ״השיר שהכי מרגש אותי הוא שיר שלא שרתי אף פעם במסגרת המקהלה: ׳גוט שאבעס׳. שיר חסידי עתיק שר׳ חיים היה הראשון שהקליט אותו ומאז הוא מושר בכל מקום, לרבות ברמקולים שנשמעים בריכוזים החרדיים בערב שבת. השיר הזה עדיין מרגש אותי בכל פעם שאני שומע אותו״.
הרב דיקמן: ״אנחנו נמצאים בערב פסח והשיר שעולה לי הוא ׳וספרתם׳. אגב, כשר׳ חיים לימד אותנו את השיר בפעם הראשונה, השיר היה ׳שבע, שבע, שבע, שבתות תמימות׳. אבל אז היה משקה חריף מאוד מוכר שנקרא שבע-שבע-שבע, וזה כנראה הצחיק קצת את כולם, אז ר׳ חיים שינה את השיר ל׳שבע שבתות, שבתות תמימות׳.
״שיר שאני מאוד אוהב זה 'יהא רעווא'. ר׳ חיים היה מלמד אותנו את המילים לפני שלמדנו את הניגון. הוא היה כותב אותם על לוח ואנחנו היינו מתאמנים. השיר הזה, היה לנו מאוד קשה. זה היה טקסט לא מוכר כל כך, ולמדנו אותו במשך ימים רבים.
״השיר הוקלט לפני יותר משלושים שנה ולא היה מאוד מוכר, עד שהושר באחד מסיומי הש״ס ביד אליהו. מאז הוא הפך לנכס צאן ברזל של ממש שמושר בכל סיום ש״ס״.