רגע לפני שאנו יוצאים לקלפי, קבלו את כרטיסי הביקור של מועמדי רשימות תנועת 'שס' ו'יהדות התורה' לכנסת >> הנתונים שידברו בעד עצמם
מחוללי המהפכה
העשירייה הפותחת של 'שס' לפי סדר המקומות
צילום: פלאש 90
אריה מכלוף דרעי
גיל: 62
מקום מגורים: הר נוף, ירושלים
לימודים: ישיבת פורת יוסף וישיבת חברון גבעת מרדכי
פעילות ציבורית: ממייסדי מפלגת 'שס' בכנסת וממחוללי המהפכה הספרדית ההיסטורית בארץ ישראל. כיהן כמנכ"ל משרד הפנים, חבר כנסת ושר הפנים והביא תנופה אדירה לעולם התורה והישיבות במקביל לייסוד רשת החינוך התורנית של 'שס' ותנועת 'אל המעיין'.
את דרכו הציבורית החל דרעי כמקורבו של מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל. הוא שימש כמזכיר מועצת חכמי התורה, לאחר מכן כעוזרו של שר הפנים הרב יצחק פרץ וכמנכ"ל תנועת 'שס'.
בגיל 27 בלבד נכנס לתפקיד מנכ"ל משרד הפנים והחל את המהפכה בסיוע חסר תקדים לעולם התורה והישיבות. זכה לשבחים רבים, חלקם ממרן הגראמ"מ שך זצ"ל. בין היתר פעל דרעי להפרחת השממה הרוחנית והגשמית בעיירות הפיתוח על ידי הקמת מאות סניפי רשת 'מעיין החינוך התורני' ותנועת הקירוב 'אל המעיין'.
פעילות פוליטית: בשנת 1988, כשהוא בן 29 בלבד מונה דרעי לשר הפנים והפך לשר הצעיר בתולדות המדינה. בהמשך הפך דרעי למנכ"ל התנועה ובשיאה של פעילותו העפילה 'שס' ל-17 מנדטים.
בשנת 2013 שוב מונה דרעי ליו"ר תנועת 'שס', כשמשימתו הראשונה הייתה להבריא את רשת החינוך של 'שס' ולחלצה ממשבר. ואכן, בתוך מספר שנים הביא להכפלת מספר התלמידים והתלמידות ברשת.
במהלך כהונתו ייסד מאות מוסדות תורה וחינוך ברחבי הארץ, מקוואות טהרה ובתי כנסת. בשורה של יוזמות מהפכנית לצדק חלוקתי והקצאת מיליארדי שקלים מכספים קואליציוניים להורדת מחירי המחייה והתחבורה ולצמצום פערים בין הפריפריה למרכז הארץ – הביא רווחה כלכלית עצומה לאוכלוסיות מוחלשות ברחבי הארץ.
כשר לפיתוח הנגב והגליל הרחיב את הגדרת הפריפריה למאות שכונות ברחבי הארץ. הללו זכו לתקציבי ענק לפיתוח גינות, פרויקטים ומוסדות ציבור. כמו כן, הביא לרווחתם של אלפי בני ישיבות שזכו לקמפים ברמה גבוהה בתקופת בין הזמנים באזורי הנגב והגליל.
הישגים מיוחדים: בשנה האחרונה הקדיש דרעי את זמנו ומרצו לטיפול במשבר הקורונה. כפרויקטור הציבור החרדי וכשר החרדי היחיד בקבינט הקורונה נאבק למען הצרכים הרוחניים והגשמיים של כלל הציבור.
תנועת 'שס' תחת הנהגתו של דרעי זוכה לעדנה מרהיבה המצטיינת ביציבות פוליטית, הכנסת כוחות צעירים לכנסת והגדלת כמות הנציגים ברשויות המקומיות. חבריה פועלים בהרמוניה נפלאה ועל פי הנהגת מועצת חכמי התורה.
יעקב מרגי
גיל: 60
מקום מגורים: מושב שדה צבי
פעילות ציבורית: בשלהי שנות ה-70 החל מרגי בפעילות תורנית וקירוב בבאר שבע, בהקמת בית מדרש ושיעורי תורה לתושבי העיר ובייסוד הגרעין הראשון של הקהילה החרדית בבאר שבע. מרגי נמנה עם פעילי תנועת 'שס' הראשונים. שימש כמנהל אזור ב'אל המעיין', וייסד שיעורי תורה לילדים ונוער באזור הדרום.
בשנת 1993 התמנה לראש המועצה הדתית בבאר שבע וחולל בה מהפכה בהקמת מקוואות בכל רחבי העיר, בארגון מערכת הכשרות ובפעילות למצוקת הקבורה. בשנת 2,000 נקרא על ידי מרן הגר"ע יוסף זי"ע לכהן כמנכ"ל תנועת 'שס', תפקיד שבו שימש למעלה מעשור ובמהלכו התוודע לנציגי התנועה המוניציפליים.
פעילות פוליטית: בשנת 2003 נבחר מרגי לכנסת ושימש כחבר בוועדות שונות ובתפקידים שונים בכנסת. בשנת 2009 נתמנה לשר לשירותי הדת והעביר רפורמות רבות שנגעו לתקצוב המועצות הדתיות, גירעונות, תנאי העסקה של עובדים והליך רישום נישואין, שעבר שיפור משמעותי במערכת חדשנית ומתקדמת. מרגי אף הוביל למינוי עשרה רבני ערים ודאג לתקנים לרבנים מהעדה האתיופית.
בכנסת ה-20 כיהן כיו"ר ועדת החינוך בכנסת. הצליח לטפל בנושאים מגוונים במערכת החינוך: צהרונים, קייטנות בחופש הגדול, סייעת שנייה ושלישית, בינוי למוסדות החינוך, תקנות הרישום והמלחמה באפליית בנות בסמינרים ותקנים לתקצוב הכשרת עובדי הוראה.
בכנסת היוצאת מכהן מרגי כיו"ר ועדת הכלכלה ועוסק בפיקוח על משרדים שונים. טיפל במיוחד בנושאי התחבורה, תקנות הקורונה, פיצוי לבעלי העסקים והאולמות ונושאים נוספים.
הישגים מיוחדים: ב-2018 קיבל מהתנועה לאיכות השלטון את אות ה'פרלמנטר המצטיין'. מרגי זמין בטלפון האישי לכל פונה, ומתעקש לעזור ולסייע בכל פנייה של האזרח הקטן. לשכתו מטפלת מדי חודש במאות פניות פרטניות בנושאים שונים.
יואב בן צור
גיל: 63
מקום מגורים: שכונת הר נוף בירושלים
מקום לימודים: ישיבות אור ישראל, זוהר התורה ורכסים
השכלה: בעל כושר רבנות לרב שכונה ותואר שני במנהל ציבורי ובעסקים מטעם אוניברסיטת מנצ'סטר.
פעילות ציבורית: את דרכו החל בן צור כמנהל מוסדות 'אור חדש' ברכסים. בסוף שנות השמונים היה אחראי על קליטת עלייה בצפון הארץ מטעם משרד הדתות, ומילא שלל תפקידים: חבר הקרן למפעלי שיקום, חבר המועצה הלאומית לצמצום הפערים בחברה ולמלחמה בעוני, חבר הוועדה המייעצת להענקת מגן שר העבודה והרווחה ונציג ציבור בבית הדין לעבודה.
ב-1993 מונה למשנה למנכ"ל המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים, ולאחר מכן שימש כמנכ"ל חברת 'המשקם'. ב-2005 מונה בן צור לתפקיד יו"ר המועצה הדתית בירושלים. שנתיים מאוחר יותר, בין השנים 2013-2007 שימש כמנכ"ל רשת 'מעיין החינוך התורני'.
פעילות פוליטית: בשנת 2014 נבחר בן צור לכהן כחבר כנסת מטעם תנועת 'שס'. מונה ליו"ר סיעת 'שס' בכנסת וכיהן כמזכיר מועצת חכמי התורה.
בין שלל תפקידיו בכנסת כיהן בן צור כחבר בשלל ועדות: חוץ וביטחון, מינוי דיינים, הפנים, החוקה, המדע והטכנולוגיה, ועדת הכלכלה, החינוך והספורט, ועדת העבודה הרווחה והבריאות. בכנסת ה-23 שימש בן צור כסגן שר הפנים, סגן השר לפיתוח הפריפריה הנגב והגליל, והיה אחראי על הרשויות הערביות והאגף לדתות הלא יהודיות וחופי הרחצה במדינת ישראל.
הישגים מיוחדים:
החוק החשוב ביותר הרשום על שמו הוא חוק יסוד ערך לימוד התורה, שעבר לפני שהתפרקה הכנסת ה-21. נוסף על כך, העביר בן צור חוק פטור מארנונה לבתי כנסת ובתי מדרש וחוקים בתחום הביטוח ומס הכנסה.
מיכאל מלכיאלי
גיל: 38
מקום מגורים: שכונת נווה יעקב, ירושלים
מקום לימודים: ישיבת יקירי ירושלים (ישיבה קטנה), ישיבת חברון גבעת מרדכי (ישיבה גבוהה)
השכלה תורנית: ר"מ בישיבה ומחבר קונטרסים בהלכה
השכלה אקדמית: בעל תואר ראשון בחינוך ותואר שני במדיניות ציבורית מטעם האוניברסיטה העברית.
פעילות ציבורית: את דרכו הציבורית החל מלכיאלי בשנת 2012, אז מונה ליו"ר המנהל הקהילתי נווה יעקב. שנה לאחר מכן נבחר למועצת עיריית ירושלים. החזיק בתיק הספורט החרדי והיה חבר בוועדת התכנון והבנייה, שם קידם פרויקטים רבים וסייע רבות לציבור בקבלת היתרי בנייה.
פעילות פוליטית: בבחירות לכנסת ה-20 הוצב במקום ה-11 ברשימת 'שס', אך 'שס' זכתה בשבעה מנדטים בלבד. בשנת 2016 הוא נכנס לכנסת במסגרת החוק הנורווגי. בחירות לכנסת העשרים ואחת נכנס לכנסת במקום השישי. מלכיאלי מכהן כיו"ר סיעת 'שס' בכנסת ושימש כחבר ועדות שונות. במקביל נשא גם בתפקיד יו"ר שדולות פרלמנטריות למען אנשים עם מוגבלות, ופעל להגנת ושדרוג הר הזיתים.
הישגים מיוחדים: ח"כ מלכיאלי ניהל מאבקים פוליטיים רבים, בהם הקלת תנאי לימודי ראיית חשבון בסמינרים, הנגשת מערת המכפלה לאנשים בעלי מוגבלות, מתן תנאים הוגנים בבחירות ללשכת עורכי הדין והגנה על זכויותיהם של משגיחי כשרות.
מלכיאלי העביר שורה ארוכה של חוקים בעלי משמעות חברתית, כדוגמת חוק הגיבורים למען מצילי חיים, חוק הפקס המחליף את שירותי המייל, חוק ה'טוטאל לוס' למען בעלי רכבים, חוק העמותות המאפשר לעיריות להעניק לעמותות פטור מארנונה, חוק הטלפון הכשר, חוק תשלום ישיר המחייב לשלם למבוטחים בהעברה בנקאית, חוק חניה בטוחה, היטל השבחה, איסור עיקול ביטוח רפואי, חוק נפגעי הפוליו והגנה על קשישים וחסרי ישע, 'ביטוח לאומי' לבחורי ישיבות, תקנת עירוב ואיסור מכירת קברים בבתי אבלים ועוד.
חיים ביטון
גיל: 43
מקום מגורים: הר שמואל, גבעת זאב
מקום לימודים: ישיבות בית שמעיה ועטרת ישראל
השכלה אקדמית: בעל תואר ראשון במשפטים בשלוחה החרדית של מכללת כרמל בחיפה.
פעילות ציבורית: לאחר נישואיו למד בכולל, ובשנת 1998 החל את דרכו בתנועת 'אל המעיין' כעוזר סמנכ"ל. בשנת 2000 עבר עם משפחתו למגדל העמק, שם כיהן כסמנכ"ל מוסדות 'מגדל אור' של הרב גרוסמן. לאחר כשנה בתפקידו מונה למנכ"ל המוסדות, תפקיד שבו שימש כ-12 שנה. בחלק מהתקופה הזו שימש במקביל כחבר מועצת עיריית מגדל העמק.
בשנת 2012 מונה על ידי אריה דרעי למנהל מערכת הבחירות לכנסת. לאחר הבחירות מונה למנכ"ל התנועה ועבד לימינו של יו"ר התנועה כשהוא מכיר מקרוב את נציגי התנועה ונמצא איתם בקשר רציף. ביטון התמקד בניהול כנסי הבחירות, ובמקביל הצעיד את התנועה, על כל חלקיה, לקדמה טכנולוגית, זאת על ידי הכנסת כלים דיגיטליים ותוכנות מתקדמות מהשורה הראשונה המשמשים את התנועה באופן קבוע ובפרט בתקופת הבחירות.
בבחירות לכנסת ה-22 הוצב ביטון ברשימה במקום התשיעי. בסיומה של מערכת בחירות זו התפטר ביטון מהרשימה לטובת ח"כ יגאל גואטה, כשביטון מקבל את תפקיד מנכ"ל רשת 'בני יוסף' של 'מעיין החינוך התורני'.
הישגים מיוחדים: בתפקידו החינוכי הצליח ביטון להביא ולהצעיד את רשת החינוך להישגים חסרי תקדים תוך כדי שהוא רותם לטובת העניין את כל משרדי הממשלה ובגיבוי מוחלט וחסר תקדים של יו"ר התנועה. ביטון הנהיג רפורמות ברשת החינוך תוך הבאת תקציבים נכבדים מהכספים הקואליציוניים.
משה ארבל
מקום מגורים: פתח תקווה
גיל: 37
מקום לימודים: ישיבת נחלת דוד, כולל אברכים מדרש הרמב"ם
השכלה תורנית: סמיכה לרבנות
השכלה אקדמית: בעל תואר ראשון ושני (בהצטיינות) במשפטים בקריה האקדמית אונו ולימודי תעודה במנהל עסקים באוניברסיטת הרווארד.
פעילות ציבורית: ארבל שימש כמנכ"ל מכון 'כתר שלום' במשך 7 שנים. בשל ניסיונו המשפטי שימש ארבל כיועץ המשפטי של 'שס' ויועץ חקיקה לחבר הכנסת יואב בן צור. בהמשך, כיהן ארבל כראש מטה שר הפנים. בשנת 2018, עקב מחלתו של השר לשירותי דת דוד אזולאי, מונה על ידי אריה דרעי לאחראי על המשרד לשירותי דת.
פעילות פוליטית: בשנת 2019, לקראת הבחירות לכנסת ה-21, מונה ארבל לסגן יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית מטעם 'שס' והוצב במקום השביעי ברשימתה. הוא השתתף במשא ומתן הקואליציוני. בכנסת ה-23 שימש כסגן יו"ר הכנסת וכחבר בוועדת הפנים.
הישגים מיוחדים: ח"כ ארבל פעל רבות בשנה האחרונה נגד אלימות משטרתית והביא לפתיחתן של מספר חקירות נגד שוטרים. הוא פעל נגד אפליית חרדים במכרזי המדינה, היה מראשי המאבק להנגשת מערת המכפלה, יזם את אמנת הכבוד ההדדי, התמקד במאבק בעוני וניסח הצעת חוק גיור ממלכתי.
ינון אזולאי
גיל: 41
מקום מגורים: אשדוד
מקום לימודים: ישיבת שארית יוסף
פעילות ציבורית: במשך 14 השנים שלאחר נישואיו למד אזולאי בכולל. לאחר מכן התמקד בהפקת תוכניות חינוכיות לנוער נושר באשדוד שהפכו להצלחה מסחררת ומודל לחיקוי בכל רחבי הארץ, וניהל פרויקט חונכות לישיבות קטנות. כחובש מתנדב ב'איחוד הצלה', קידם פרויקטים להצלת חיים ושימש כמנהל מרחב לכיש בתקופת 'צוק איתן'. בהמשך, שימש כיועצו של הרב אריה דרעי במשרדי הכלכלה, פיתוח הפריפריה הנגב והגליל ומשרד הפנים.
פעילות פוליטית: לאחר התפטרותו של אביו מהכנסת ה-20 נכנס אזולאי לכהן בכנסת ה-20 במקום השמיני. במהלך כהונתו שימש ח"כ אזולאי כחבר בוועדות הכספים, העלייה, הקליטה והתפוצות, בוועדה המיוחדת לזכויות הילד, הרווחה, הכספים והאתיקה, ואף שימש כמ"מ יו"ר ועדת הכלכלה.
בין החוקים שהעביר: חוק דמי מחלה וחוק פיתוח הנגב, המסייע ליישובים בדרום בצמצום פערים.
הישגים מיוחדים: ח"כ אזולאי פעל רבות למען העסקים שנפגעו בשנה האחרונה בוועדות השונות ודאג עבורם לפטור מארנונה ולמענקי סיוע. הוא סייע לבעלי המשפחתונים והמעונות בפיצויים, ופעל למען תקצוב עמותות המגזר השלישי ומניעת פיטורין. ח"כ אזולאי הוא בין חברי הכנסת היחידים שמחזיקים טלפון כשר בלבד.
משה אבוטבול
גיל: 56
מקום מגורים: בית שמש
מקום לימודים: ישיבת איתרי בירושלים
פעילות ציבורית: לאחר לימודי הכולל שימש אבוטבול כמורה ומחנך ולאחר מכן כמנהל במתיבתא 'דיסקין' בירושלים. בהמשך ניהל את מוסדות 'אור החיים' בבית שמש. אבוטבול אף הניח את היסוד לקהילה החרדית בבית שמש, כאשר לפני כשלושים שנה פעל לעידוד הגעתם של אברכים לעיר באמצעות הלוואה גדולה מ'קרן רייכמן'.
בשנת 1993 נבחר אבוטבול לנציג 'שס' בעיריית בית שמש. בשנים הבאות כיהן כסגן ראש העיר ומילא תפקידים רבים בעירייה: חבר בוועדת התכנון והבנייה וממונה חינוך ורווחה חרדים. ב-2006 עברה בית שמש מהפך היסטורי כאשר אבוטבול נבחר לראש העיר, בתמיכת 'יהדות התורה' וסיעות נוספות, תפקיד שאותו מילא במשך למעלה מעשר שנים.
בשנים הללו הצליח אבוטבול להביא לעיר תקציבי פיתוח בהיקפי ענק שאפשרו את בנייתן של עשרות אלפי יחידות דיור, לצד הקמת אלפי כיתות לימוד לציבור החרדי, בתי כנסת ומקוואות, סלילת כבישי גישה נוספים לעיר.
פעל לקליטת מאות עובדים מהמגזר החרדי לעבודה בעיריית בית שמש, ולשילוב תוכניות לימוד ופרויקטים חינוכיים בבתי הספר של המגזר החרדי.
פעילות פוליטית: לאחר ההפסד בבחירות 2018 בפער של מאות קולות בלבד הודיע אבוטבול על פרישה מהחיים הציבוריים, אך תקופה קצרה לאחר מכן הוצב במקום התשיעי ברשימת 'שס' לכנסת. אבוטבול שימש כחבר בוועדות העבודה הרווחה והבריאות וכן בוועדת הקורונה המדע והטכנולוגיה, והגיש כתריסר הצעות חוק בנושאים חברתיים ותורניים. אבוטבול אף כיהן כחבר בשדולות רבות למען היהדות וקדושת הארץ.
הישגים מיוחדים: יחד עם עוד כשלושים חברי כנסת הקים אבוטבול את השדולה להטמעת ערך השבת במרחב הציבורי.
אוריאל בוסו
גיל: 47
מקום מגורים: פתח תקווה
מקום לימודים: תלמוד תורה הבאר ברחובות, ישיבת כנסת שלום וישיבת מעלות התורה
השכלה תורנית: לימודי רבנות, תואר במשפטים
פעילות ציבורית: בוסו החל את דרכו כמנהל פנימייה לצעירים וכר"מ בישיבה. בשנת תשס'"ו נקרא לדגל וכיהן כיו"ר תנועת 'שס' בפתח תקווה וממלא מקום ראש העיר. ביוזמתו נפתחו עשרות בתי כנסת, נוסדות קהילות חדשות ונחנכו מבני ציבור ומבני דת. כמו כן פעל בוסו למינוי רבנים ראשיים לעיר, כיהן בכל התאגידים העירוניים ושימש כחבר במועצה לגיל הרך וכסגן יו"ר הסגנים בשלטון המקומי.
פעילות פוליטית: בבחירות האחרונות שובץ בוסו במקום העשירי ברשימת 'שס' ונכנס במסגרת החוק הנורווגי.
הישגים מיוחדים: בפעילות מיוחדת בוועדת הכספים פעל למניעת עיקול מענקי קורונה מחשבונות הבנק. במקביל לפעילותו הפוליטית ממשיך בוסו להתנדבות בארגוני ההצלה השונים.
יוסי טייב
גיל: 40
מקום מגורים: קריית יערים
מקום לימודים: בית הספר אוצר התורה בצרפת, ישיבת חזון ברוך וישיבת מיר
השכלה תורנית: לימודי רבנות בכולל דרכי הוראה לרבנים
פעילות ציבורית: לאחר נישואיו יצא טייב לשליחות בעיר טולוז שבספרד, שם שימש כרב והקים פרויקטים חינוכיים. בשנת 2008 שב ארצה וניהל את המחלקה הצרפתית בעמותת 'שלבים' ו'בקרן וולפסון'.
בהמשך שימש טייב כסגן ראש מועצת קריית יערים מטעם 'שס' וכחבר המועצה, במסגרת איחוד עם מפלגת 'דגל התורה' המקומית.
פעילות פוליטית: בבחירות לכנסת ה־21, הוצב טייב במקום ה־12 ברשימת 'שס', כנציג עולי צרפת ברשימה. בשנה שעברה, בכנסת ה23, נכנס טייב לכנסת במסגרת החוק הנורווגי.
הוא היה חבר בוועדת קליטה ועלייה, חינוך וזכויות הילד. כיהן כראש אגודת 'ידידות ישראל' צרפת, כיו"ר השדולה למען משפחת היתומים, כיו"ר השדולה למען העולים דוברי צרפתית וכיו"ר השדולה לחיזוק החינוך והזהות היהודית בתפוצות.
הישגים מיוחדים: הניסיון העשיר שצבר בתקופת כהונה קצרה יחסית הביא את טייב להגשת הצעות חוק רבות לרווחת עולים חדשים, בהן הצעת חוק הפודולוגיים שמטרתו להכיר בתואר ובתעודות עבודה של עולי צרפת, הוספת זמן בבחינות לעולים, שיפור תנאי הקליטה והעלייה לישראל, עידוד עלייה קהילתית והנגשת הוראות משרדי הממשלה לשפה הצרפתית. טייב אף הקים את הלשכה לפניות הציבור לדוברי צרפתית ב'שס' שבראשותו, שטיפלה במשך חמישה חודשים באלפי פניות.
רשימת מועמדי 'יהדות התורה'
משה גפני
גיל: 69
מקום מגורים: בני ברק
לימודים: ישיבת סלבודקה וגרודנא
פעילות ציבורית: גפני החל את הקריירה שלו באווירה תורנית כראש כולל באופקים. בהמשך הוא כיהן כחבר הנהלת מועצת אופקים, שהייתה אז עיירת פיתוח.
פעילות פוליטית: גפני נחשב לחבר הכנסת החרדי הוותיק ביותר. הוא החל לכהן בכנסת ה-12 כנציג של סיעת דגל התורה. את דרכו הפוליטית החל כחבר בוועדת הכנסת ובוועדת העבודה והרווחה. לאחר מכן כיהן כסגן שר הדתות.
מאז כיהן גפני ברציפות כחבר כנסת, ובמשך השנים מילא שלל תפקידים כמעט בכל ועדה: כיו"ר וכחבר בוועדת הכנסת, החוקה, הפנים ואיכות הסביבה, ביקורת המדינה, ועדת הכספים, העבודה והרווחה, החינוך, איכות הסביבה, הוועדה לביקורת המדינה, לתקציב הכנסת, לביטוח רכב מנועי, האזנות סתר, פניות הציבור, קליטתם של יוצאי אתיופיה, קליטת ערבים בשירות הציבורי בוועדה למינוי דיינים ואפילו בוועדה לבעיית העובדים הזרים. כמו כן היה חבר בשדולת ירושלים, בשדולה הסביבתית-חברתית, בשדולה לטיפול במפוני גוש-קטיף, בשדולה למען שחרורו של יהונתן פולארד ובשדולות נוספות.
עיקר תפקידו הפרלמנטרי של גפני התמקד בניהול ועדת הכספים. תפקיד אותו מילא ברצף כמעט מלא בתריסר השנים האחרונות. במהלך דיוני הוועדה הביא גפני הישגים בשלל נושאים, כמו מאבקי עובדים, תקציבי הישיבות ומוסדות החינוך החרדיים. לא פעם גייס לעזרתו את חברי הכנסת הערבים ב'דילים' שנועדו להגן על זכויות המיעוטים. לעומת זאת, גפני קיבל ביקורת רבה על שלא הצליח להשוות בין תקציבי החינוך החרדי לחינוך הממלכתי
הישגים עיקריים: ח"כ גפני חתום על מגוון עצום של חוקים, כדוגמת חוק הקרינה הבלתי מייננת, גביית דמי כניסה לגנים ציבוריים, תיקון לחוק המקרקעין, ביטוח בריאות ממלכתי, חינוך ממלכתי, עידוד השקעות הון, והטבות מס ליישובים שונים.
יעקב ליצמן
גיל: 71
מקום מגורים: ירושלים
לימודים: ישיבת כוכב מיעקב, טשעבין
השכלה: תורנית-ישיבתית
ליצמן נולד להורים ניצולי שואה שהשתקעו בברוקלין. בשנת 1966, בהיותו כבן 18 עלה לארץ כדי להמשיך ללמוד בישיבות גור.
פעילות ציבורית: ליצמן יזם את פתיחת בתי הספר והסמינרים לבנות של חסידות גור. הוא יזם הקמת קריות חרדיות בבית-שמש, אשדוד, תל-אביב וערד. בראשית שנות ה-80 הוא שימש עוזרו הבכיר של האדמו”ר מגור, ונשלח לכנסת כעוזר ומלווה לחבר הכנסת הרב אברהם יוסף שפירא. בכנסת ה-12, בשנים 1992-1990, ליווה את חבר הכנסת הרב משה זאב פלדמן, נציג גור בכנסת, שכיהן כיושב-ראש ועדת הכספים.
פעילות פוליטית: ליצמן החל לכהן בכנסת ה-15 במקום הראשון ברשימת 'יהדות התורה' ושימש כיו"ר ועדת הכספים.
בתקופת כהונתו בכנסת יזם כמה חוקים, בהם חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים.
בכנסת ה-18 שובץ בראש רשימת 'יהדות התורה', אך בשל התנגדות חברי סיעתו לא קיבל לידיו את ראשות ועדת הכספים כבעבר, ובהוראת רבו החל לשמש כסגן שר הבריאות.
בתפקידו פעל רבות למען סיוע פרטני לכל אזרח, ערך ביקורי פתע בבתי החולים והכניס מכשירי MRI נוספים לבתי החולים, כדי לקצר את זמן ההמתנה הארוך. אחד מהישגיו הגדולים במשרד הבריאות היה מימון טיפולי שיניים לילדים וקשישים ורפורמת הסיעוד.
במהלך כהונתו כסגן שר הבריאות, בשנת 2011, התקיימה שביתת רופאים שנמשכה כחמישה חודשים. סערה ציבורית נוספת הייתה בשנת 2010 סביב הקמת חדר המיון של בית החולים ברזילי היושב על בית קברות עתיק.
בכנסת ה-19 לא נשא ליצמן בתפקיד מיניסטריאלי, אבל בכנסת ה-20 חזר לתפקידו במשרד הבריאות. הוא המשיך לקדם רפורמות בתחום הבריאות והעביר את תחום בריאות הנפש לקופות החולים במקביל לרפורמת הקנאביס הרפואי. בשנת 2016 ניסה ליצמן להיאבק במגפת ההשמנה והודיע על רצונו לפקח על המזון באמצעות רפורמת סימון המוצרים.
שיאה של פעילותו במשרד הבריאות היה אשתקד, עם פרוץ נגיף הקורונה. ליצמן הוביל יחד עם מנכ"ל משרדו משה בר סימן טוב התנהלות ואכיפה קשוחה, שנתנה את אותותיה בבלימת המגפה. לאחר שהוקמה ממשלת נתניהו-גנץ ועם התרופפות המשמעת הציבורית בהקפדה על כללי הזהירות, החליט ליצמן לסיים את תפקידו במשרד ולהתמנות לשר השיכון.
הישגים עיקריים: בשנותיו הראשונות במשרד הבריאות, דורג ליצמן בסקרי דעת קהל שונים כשר הפופולרי ביותר מבין שרי הממשלה, וזכה לשבחים רבים מרופאים ומנהלי בתי חולים.
אורי מקלב
גיל: 64
מקום מגורים: שכונת רמות ד' בירושלים
לימודים: ישיבות קול תורה ופוניבז'
השכלה: הסמכה לרבנות
פעילות ציבורית: כשהוקמה דגל התורה בשנת 89' הצטרף מקלב לפעילות הפוליטית בתנועה. אחרי שנים ספורות (בשנת 93') הוא התמנה כחבר עיריית ירושלים מטעם דגל התורה, ובקדנציה הבאה כבר שימש כחבר הנהלת העירייה, מחזיק תיק החינוך, חבר בוועדת הכספים והוועדה לתכנון ובנייה, וכנציג בהנהלת 'חברת הגיחון' ובהנהלת מרכז הקונגרסים.
פעילות פוליטית: בשנת 2008, בבחירות לכנסת השמונה עשרה שובץ מקלב כנציג דגל התורה במקום הרביעי ברשימת 'יהדות התורה'. בכנסת זו מונה לסגן יושב ראש הכנסת, תפקיד בו כיהן עד 18 ביולי 2012, וליושב ראש ועדה מיוחדת לפניות הציבור, תפקיד שבו החזיק עד 2011. כן היה מקלב חבר בוועדות החוץ והביטחון, הפנים והגנת הסביבה, החוקה, חוק ומשפט.
מקלב כיהן כחבר כנסת ברציפות בשנים הבאות ומילא שלל תפקידים: סגן יו"ר הכנסת, חבר בוועדות שונות כמו חוץ וביטחון, החוקה, ועדת הכנסת ועוד. תפקיד מיוחד מילא כנציג סיעתו בוועדת שקד שדנה בחוק הגיוס. ניסיונו הרב מאותה ועדה שימש אותו גם בקדנציות הבאות בהן שימש כנציג הסיעה בוועדת החוקה שדנה בנושא, לצד פעילותו כיו"ר ועדת המדע.
בכנסת ה-23 מונה מקלב לסגן שרת התחבורה והצליח להוביל שלל מהלכים לטובת הציבור החרדי, שהעיקרי שבהם הוא הקמתה של הרשות לפיתוח כלכלי-חברתי במגזר החרדי. במקביל שימש מקלב כזרוע המקשרת בין דגל התורה ומשרד הביטחון בכל הנוגע לחוק הגיוס.
הישגים עיקריים: מקלב נחשב לחבר כנסת פעיל, הן בתחום הנוכחות בכנסת הן בתחום החקיקה. על שמו רשומים הישגים במגוון עצום של חוקים בתחומים שונים, בעיקר בתחומי הרווחה. הוא מצטיין בעזרה לפרט, והטלפון האישי שלו גלוי ומפורסם. בשל כך, הוא קיבל בשנת 2011 את פרס הפרלמנטר המצטיין ובשנת 2018 את אות אביר השלטון.
מאיר פרוש
גיל: 66
מקום מגורים: שכונת רוממה בירושלים
מקום לימודים: ת"ת וישיבת עץ חיים, ישיבת סלבודקה
פעילות ציבורית: את דרכו החל פרוש כמנהל משרדי אגודת ישראל בירושלים. במשך 13 שנה כיהן פרוש כחבר מועצת עיריית ירושלים ושימש כסגן ראש העיר, אחראי על תיק שפ"ע, תיק החינוך החרדי וחבר וועדת תכנון ובנייה. בשנת 2008 התמודד פרוש לתפקיד ראש עיריית ירושלים אך לא נבחר.
פעילות פוליטית: פרוש כיהן כח"כ משנת 1996, ולמעשה החליף את אביו שכיהן כח"כ עד 1994. הוא שימש כסגן שר במשרד הבינוי והשיכון ללא שר, בשנים 1996-1999, ובשנים 2001-2003 תחת השר נתן שרנסקי. בין החוקים שיזם פרוש: פיקוח על מכירת דלק, אפשרות להתקשרות לקווי חירום גם לקווים מנותקים.
בכנסת ה-18 כיהן פרוש כסגן שר החינוך עד להתפטרותו מהכנסת במסגרת הסכם הרוטציה, תפקיד אותו מילא ברצף מלא כמעט גם בקדנציות הבאות.
בעת כהונתו כסגן שר הבינוי והשיכון יזם את הקמת הר חומה, בינוי במגזר הדתי לאומי בשומרון וביהודה, פיתוח ותשתיות במגזר הדרוזי בצפון, פיתח במיוחד את ההתיישבות בערים החרדיות ביתר עילית, מודיעין עילית ותל ציון – באמצעות מענקים מיוחדים לרוכשי דירות בערים החרדיות. במהלך כהונתו כסגן שר החינוך הוביל סגן השר מהפכה חשיבתית בהנהלת המטה ושלוחותיו ביחס למגזר החרדי ומתן שירות לילד החרדי – לאחר שנות סבל של הציבור החרדי ומוסדותיו, בעיקר בשנות כהונתו הקצרה של שי פירון.
בשנים האחרונות פעל פרוש להקמת ועדה לבחינת מתן רישוי למוסדות החינוך, קוצרו הליכים בירוקרטיים, הוקמו ועדות ערר לרישוי ולחשבות. כן הוקמו ועדות היגוי יחד עם המחוז החרדי למתן מענה פדגוגי וחינוכי למחוז ולמוסדות התורה.
הישגים מיוחדים: פרוש היה שותף לתוכנית החומש האחרונה שהביאה לבניית אלפי כיתות חדשות במהלך השנים האחרונות בכל הערים החרדיות. הקים את פרויקט חנוך לנער – למניעת נשירה בישיבות הקטנות, פרויקט חונכים בבתי ספר, נוספו אלפי שעות שילוב למערכת התרבותי ייחודי ושעות לילדי מוסדות הפטור במכונים השונים. יזם את רפורמת החינוך המיוחד למגזר החרדי, הוכרו אשכולות גנים בחינוך המיוחד וניתן מענה לרשתות השונות.
בתקופת הקורונה ניתן מענה לאלפי פניות, הוקמו חמ"לים ייעודיים למגזר החרדי שעניקו מענה לכל מוסדות החינוך על רבדיו השונים, נוסף על הבאת תקציב ייעודי לצרכים שונים.
יעקב אשר
גיל: 55
מקום מגורים: בני ברק
לימודים: בית ספר חורב, ישיבת משכן יעקב בחיפה וגרודנא באשדוד
פעילות ציבורית: בשנת תשס"ח החל לעבוד בעיריית בני ברק כעוזרו של ראש העיר ירחמיאל בויאר, בשנים הבאות מילא אשר שלל תפקידים באגפים שונים בעירייה עד שהגיע למשרת ראש העיר.
בכהונתו כראש העיר שם אשר דגש מיוחד על טיפול בנוער חרדי מתמודד ובילדים בעלי צרכים מיוחדים, שני נושאים שהיו קרובים לליבו יותר מכל. במקביל, הצליח להפוך את אזור התעשייה לאזור יוקרתי שהניב תשואה שהפכה את העיר ממצב גירעוני לעיר משגשגת, ובכך פטר את בני ברק מעולה של הוועדה הקרואה. במקביל שימש כמזכ"ל דגל התורה.
פעילות פוליטית: בשנת תשע"ג נשלח יעקב אשר על ידי מרן הגראי"ל שטיינמן לכנסת. בקדנציה הראשונה כיהן כיו"ר סיעת 'יהדות התורה', ויו"ר ועדות משנה שונות. בקואליציה הנוכחית שימש כיו"ר ועדת החוקה שחוקקה את חוק הקורונה המורחב. הוא נלחם להכרה במחלימים ובמתחסנים ויוזמת התו הירוק צרובה על שמו.
הישגים מיוחדים: ח"כ אשר פעל רבות בנושאים החברתיים ונחשב לאחד משיאני החקיקה בתחום. בין החוקים אותם הגיש: הקפאות משכנתא, הצבת משקלים בצרכניות, בדיקות ראייה, התקנת מדי מים דיגיטליים ועוד.
ישראל אייכלר
גיל: 65
מקום לימודים: מוסדות בעלזא ירושלים, כולל להוראה מחזיקי הדת
פעילות ציבורית: אחרי נישואיו נשלח אייכלר על ידי כ"ק מרן האדמו"ר מבעלזא להקים את הקריה החרדית באשדוד. בהמשך מונה לעורך הראשי של העיתון 'המחנה החרדי' ועסק רבות בתחום התקשורת, בריאיונות ובשידורים.
פעילות פוליטית: אייכלר נכנס לכנסת לראשונה בשנת 2003 עד 2005, כאשר בתחילת דרכו מצא את עצמו פעמים רבות מוותר על מקומו לטובת נציגים אחרים, בדרך כלל מחסידות ויז'ניץ. מאז 2011 מכהן אייכלר בכנסת בצורה רצופה. בתחילה כיהן כיו"ר הוועדה לפניות הציבור אותה הקים מחדש, ולאחר מכן כסגן יו"ר הכנסת לסירוגין.
במהלך עבודתו בוועדה הציב אייכלר את הטיפול בבירוקרטיה המעיקה על האזרח כיעד מרכזי. הוא נאבק בשלטון הפקידים ומערכת המשפט, יזם את החוק לפיצול דירות להשכרה ואת הרפורמה בשירות חברת חשמל בקביעת אמות מידה ברורות לניתוק לבעלי חוב. בנוסף הוא הוביל מגוון רפורמות בתחום התחבורה הציבורית ופעל לתוספת מיליוני שקלים לעמותות חסד לצד מאבק למינוי דיינים חסידים.
הישגים עיקריים: במהלך כהונתו בכנסת הביא אייכלר לקדמת הבמה הציבורית את המאבק בהסתה נגד הציבור החרדי בתקשורת ובכנסת עצמה. עוד הרבה לפני הקורונה הצביע על התופעה המסוכנת ונלחם בה בכל החזיתות.
יצחק פינדרוס
גיל: 49
מקום מגורים: הרובע היהודי בירושלים
מקום לימודים: תלמוד תורה וישיבה אדרת אליהו של הרב זילברמן
פעילות ציבורית: כאברך צעיר היה בין מייסדי העיר ביתר עילית והקים את קופת הצדקה העירונית לצד פעילות למען התושבים. לאחר מכן שימש כיועץ ראש המועצה משה ליבוביץ וב-1996 נבחר לשמש כסגן ראש המועצה. בין השנים 2001-2007 כיהן פינדרוס כראש עיריית ביתר עילית מטעם דגל התורה. בשנת 2008 מונה פינדרוס בהוראתו של מרן הגרי"ש אלישיב ליו"ר סיעת דגל התורה בעיריית ירושלים, לאחר מכן שימש כסגן ראש עיריית ירושלים ומחזיק תיק התברואה, ובקדנציה הבאה שלו המשיך לתפקיד מ"מ ראש העיר ומחזיק תיק החינוך.
לפני כשלוש שנים התמודד לראשות עיריית אלעד מטעם דגל התורה ושס, אך מועמדותו נפסלה על ידי בג"ץ. לאחר מכן שימש כמנכ"ל המכון החרדי למחקרי מדיניות, בו היה חבר גם לפני כן.
פעילות פוליטית: בבחירות לכנסת ה-21 הוצב פינדרוס במקום השמיני, אך בבחירות הבאות לא נכנס לכנסת בשל קולות בודדים שחסרו למנדט שלו. פינדרוס מונה למזכ"ל דגל התורה ובבחירות לכנסת ה-23 הצליח להיכנס לכנסת במסגרת החוק הנורבגי.
יעקב טסלר
גיל: 48
מקום מגורים: אשדוד
מקום לימודים: ת"ת ויז'ניץ וישיבה קטנה ויז'ניץ בירושלים, ישיבת כוכב מיעקב טשעבין.
פעילות ציבורית: טסלר כיהן כחבר המועצה הדתית באשדוד, תפקיד אותו מילא במשך 5 שנים.
בשנת 2009 שימש כחבר מועצה בעיריית אשדוד ופעל רבות למען תושבי העיר, בדגש על המגזר החרדי. הוא היה יו"ר ועדת התחבורה, שימש כחבר בוועדת תכנון ובנייה, והיה גם יו"ר ועדת מחיקת חובות לביטוח הלאומי. כמו כן כיהן טסלר כחבר דירקטוריון בחברה העירונית למתנ"סים. במקביל שימש טסלר גם כמנהל פרויקטים בעיתון המודיע.
בשנת 2015 שימש טסלר כיועץ לשר הבריאות יעקב ליצמן, וטיפל מסביב שעון באלפי פניות של אזרחים שפנו ללשכת השר במגוון עצום של נושאים. במקביל, שימש טסלר כיו"ר קהילת חסידי ויז'ניץ באשדוד שמונה כ-500 משפחות כעשרים שנה ברציפות.
פעילות פוליטית: יעקב טסלר החל לכהן לראשונה בכנסת ה-22. הוא פעל בשלל תחומים, בעיקר בנושאים חברתיים ובראשם הפעילות בוועדה לפניות הציבור, ובו גרף שלל הישגים למען הכלל והפרט. בין הנושאים בהם הצליח טסלר לטפל בתקופת כהונתו הקצרה, נמצא נושא מעונות היום, ממשל זמין, חיובי הסלולר בתקופת הקורונה ונושאים נוספים. הוא התריע מעל כל במה על הנזקים שנגרמו למערכת החינוך ודרש מתווה מיוחד לציבור החרדי.
הישגים מיוחדים: במשך כל שנות פעילותו ובעיקר בשנת הקורונה הצליח ח"כ טסלר לסייע לאלפי פונים, וקיבל על כך תעודות הוקרה ציבורית. כאב למשפחה ברוכת ילדים הוא מקדיש גם באמצע פעילות אינטנסיבית חשובה זמן מיוחד כדי לשמוע את חוויותיהם.
אליהו ברוכי
גיל: 44
מקום מגורים: פתח תקווה
מקום לימודים: ישיבת היכל התורה בירושלים
פעילות ציבורית: כבר בהיותו בן עשרים ניהל את ניהל את קייטנות הקיץ 'ילדים מספרים על עצמם' של חיים ולדר. לאחר נישואיו למד בכולל אברכים בהרצליה ובפתח תקווה. משנת 2004 ניהל ופיתח את עמותת 'קופת צדקה פתח תקווה'.
ב-2008 מונה ברוכי לתפקיד יו"ר סיעת 'יהדות התורה' בפתח תקווה, בתקופה הזו הציבור החרדי בעיר גדל בצורה משמעותית ונדרשה בנייה של כיתות, מוסדות, בתי כנסת ומוסדות ציבור. ברוכי התמודד עם אתגר של הרצון לשמור על יחסים תקינים בין הציבור החרדי לכללי, במקביל למענה לצורכי הקהילה.
פעילות פוליטית: בשנת 2019 שובץ ברוכי במקום העשירי ברשימת 'יהדות התורה', ובכנסת ה-23 נכנס לכנסת במסגרת החוק הנורבגי. הוא כיהן כיו"ר הכנסת מטעם 'יהדות התורה'. עם חזרתו לכנסת של ח"כ ליצמן הוא הפסיק לכהן בתפקיד אבל חזר אליו שוב לאחר כחודש בלבד.
במהלך החודשים הספורים בהן כיהן כח"כ, עסק ברוכי בעיקר בנושא הקורונה. הוא סייע לפונים הרבים שביקשו סידור במלוניות קורונה, אשפוז ביתי ופתרון מול ועדת חריגים.
משה שמעון רוט
גיל: 57
מקום מגורים: בני ברק
מקום לימודים: ת"ת ביוניון סיטי ארה"ב, ישיבת צאנז נתניה
השכלה: עורך דין, מרצה מבוקש בעל ידע באסטרונומיה יהודית והיסטוריה, חוקר שואה.
פעילות ציבורית: רוט מכהן חבר הוועדה המנהלת של מוסדות צאנז בבני ברק, ושל הוועד המנהל של בית החולים לניאדו. אביו, הרב חיים אלתר רוט היה מאנשיו הקרובים של ה'שפע חיים' מצאנז, הוא עמד לימינו בהקמת הקריה ובית החולים. שם הוא משמש גם כמבקר פנים.
רוט משמש כמגיד שיעור בדף היומי בבית הכנסת צאנז בבני ברק.
