בעקבות ההכרה השערורייתית של בג"ץ בגיורים רפורמיים, מתייצב הרב הראשי לישראל, הגאון רבי דוד לאו, לריאיון כואב במיוחד ומצהיר:
בשבוע שבו נפל דבר במדינת ישראל, לאחר שבית המשפט העליון הכיר לראשונה בהיסטוריה בזרמים הכפרניים כברי סמכא לגיורים, הרב הראשי לישראל, הגאון רבי דוד לאו, כאוב ומאוכזב מאי פעם. כנשיא בית הדין הרבני הגדול, וכמי שעוסק ללא הרף בנושא בתי הדין הרבניים ורישום הנישואין והגיורים בצורה יום-יומית, הוא סבור שמדובר בהחלטה תקדימית, שתשפיע בצורה ברורה על מרקם החיים הישראלי.
"ראשית צריך להסביר שההחלטה הזו לא נוגעת כהוא זה להלכה, אלא רק לחוק השבות", הוא מקדים ומסביר. "בלי כמובן להפחית כהוא זה מחומרתה של הפסיקה השערורייתית, אין לה קשר לנישואין וגירושין. בפסק הדין זה מופיע מפורשות, וברור לכולם שכל הדיינים ורושמי הנישואין ימשיכו גם היום, כפי שעושים כל העת, לפעול בהתאם להלכה היהודית.
"המשמעות היא שמי שמתגייר בגיור רפורמי יוכל לעשות זאת בתהליך פשוט ממש, גם בארץ, ולקבל אזרחות ישראלית באופן מיידי. כאשר גויים רבים יציפו אותנו ויסתובבו כאן, לא מן הנמנע שיהיו רבים שירצו להינשא להם בלי לדעת אפילו שהם אינם יהודים. בכך אנחנו מייבאים את תרבות ארצות הברית על תחלואי ההתבוללות שלה היישר לארץ הקודש.
"וכאן אני שואל את עצמי שאלה נוקבת, ומבקש שכל אחד ישאל אותה לעצמו: לפי ההחלטה הזו, המאפשרת לכל מי שחפץ להגיע לכאן לקבל אזרחות ומעמד בלי בעיה, במה המדינה נחשבת כמדינה יהודית, כפי שמוזכר 71 שנה במגילת העצמאות?"
כדוגמה נוספת לשערורייה מביא הגר"ד לאו אירוע שהתרחש השבוע, ובו אם לתשעה ילדים נישאה לאחר ששלושה אנשים פרטיים ערכו לה טקס חופה וקידושין, כיוון שהחליטו שהקידושין הקודמים לא תופסים. "כאשר יש מערכת מסודרת שפועלת על פי ההלכה, אפשר להקל יותר או להחמיר, אבל לא פורצים את המסגרת. כשאנשים פרטיים לוקחים את המושכות לידיים, הופך אחד הנושאים החשובים ביותר ביהדות לקרקס שרחוק כמטחווי קשת מהמושגים יהדות ומדינה יהודית".
דע מאין באת
באופן מעשי, פסיקת בג"צ – יש לה השפעה על הרישום לנישואין?
"הפסיקה של בג"צ נוגעת לחוק השבות. בנוגע למערך רישום הנישואין והגירושין, הרבנות הראשית לישראל היא שכותבת את הנוהל ומנחה את רשמי הנישואין. בתי הדין עובדים לפי הנהלים הללו. שופטי בג"צ המשיכו באותו קו ולא כתבו אחרת בפסק הדין שנתנו השבוע. עם זאת, בגלל הפיחות שחל בנושא, בעקבות הכרת בג"צ בגיורים מחו"ל ובמה שמכונה 'גיורי קפיצה', אנחנו נאבקים על שמירת הכללים בנושא הזה כל העת. מגיעים אלינו תיקים של אנשים שהתגיירו בחו"ל, ואנחנו לא מאשרים אותם.
"הכלל שלנו בגיור הוא בהתאם לדבריו של עקביא בן מהללאל: 'דע מאין באת, לאן אתה הולך ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון'.
"'מאין באת', מה הביא אותך להתגייר? האם אתה רוצה להיות חלק מהעם היהודי או שיש לך רווח כלשהו מהגיור?
"'לאן אתה הולך', האם תוכל לשמור תורה ומצוות?
"'ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון', האם אתה מרגיש שבורא עולם עומד מול עיניך? ב'גיורי קפיצה' לא מכירים את האדם שמבקש להתגייר. המתגיירים נשארים בקהילה ולכן התנאים הללו לא מתקיימים".
בעקבות פסק הדין של בג"צ השבוע פרסמה אשת תקשורת הודעה ובה סיפרה שהתגיירה בזמן שירותה הצבאי אבל היום איננה שומרת תורה ומצוות. האם הגיור במצב כזה תופס?
"מדובר בסוגיה הלכתית גדולה ומקיפה. יראת השמים של הדיינים אמורה לקבוע אם בזמן הגיור המתגייר התכוון לשמור מצוות באמת ובתמים, ואז הגיור תופס מכיוון שאז מדובר ביהודי שמתדרדר. לעומת זאת, אם בשעת הגיור הגר לא התכוון לכך, הגיור אולי לא תופס. במקרה כזה, ניתן להגיש ערעור. אנחנו נתקלים בכך כל העת. היו מקרים שהתברר שהמתגיירים רימו את הדיינים, ואז מבטלים את ההליך. אני זוכר דוגמה לכך – אב ושלושה ילדים הגיעו כמשפחה, ואז התברר שהם לא ילדים שלו בכלל. הגיור בוטל והם גורשו מהארץ".
בעולם הדיינות טוענים שהפסיקה של בג"צ אמנם לא מחייבת את עולם הדיינות, אבל הדיינים לא יוכלו לסרב לאדם שיקבל אזרחות וירצה לאחר מכן להינשא ליהודייה?
"זה שנים, ההנחיות שאנחנו מעבירים לרושמי הנישואין כוללות הנחיה מפורשת לא להסתמך כלל על הרישום בתעודת הזהות. זאת מכיוון שלאורך השנים חל פיחות זוחל בנושא. אם בתחילה הכירה המדינה בגיורים שנעשו בבתי דין רפורמיים בודדים מעבר לים, בהמשך התירו גיורי קפיצה, וכיום מתירים לכל מי שרוצה לפתוח בית דין לעשות זאת.
"כך יוצא שרישום הלאום בתעודת הזהות לא נחשב כנתון שניתן להסתמך עליו. רשמי הנישואין בבתי הדין הרבניים רושמים לנישואין רק על סמך כתובה ותעודת נישואין. כאשר מדובר בעולים מחו"ל מבררים הדיינים מי הרב שערך את החופה להורים, כדי לדעת אם לאשר את הנישואין שנעשו על ידו".
הגר"ד לאו מציין כי בעולם הרבנות מוכרות דרגות שונות של רושמי נישואין ועורכי חופות. "קיימת רשימה מסודרת שזמינה לכל דיין, כאשר חלק מהרבנים מאושרים לגיור, אך לא לרישום נישואין. אחרים, שמורשים להשיא זוגות, לא מאושרים לגיטין.
"כל רב מקבל דרגה בהתאם להתאמתו לתפקיד הרגיש. הדבר הזה לא ישתנה גם אחרי הפסיקה של בג"צ השבוע. היא לא מחייבת אותנו, ואנחנו לא מוטרדים מלחץ על רושמי הנישואין. אף אחד לא ירשום זוג לנישואין אם זה לא בהתאם להלכה.
"אם יש נושא שאני מוטרד ממנו הוא החשש מהצפה שתהיה כאן, בארץ ישראל, של נוכרים לא יהודים שיכולים לקשור קשר עם האוכלוסייה שאינה שומרת מצוות, ויהיה קשה מאוד לנתק את הקשר הזה. לשם מה להביא לכאן את כל ההתבוללות שמעבר לים?" הוא שואל בכאב.
סופה של סחבת
לפני 22 שנה התקיימה הפגנת המיליון נגד שופטי בג"צ. נשיא בית המשפט העליון באותה עת, השופט אהרן ברק, ערך שיחות עם רבנים רבים במטרה לשכך את הסערה הציבורית שפרצה. האם גם הפעם קיבלתם פנייה מנשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות?
"היו שיחות ויש שיחות כל הזמן. אולי זאת הסיבה שהשופטת הדגישה בפסק הדין שהוא לא מתייחס להלכה היהודית, אלא לחוק השבות בלבד, הערה שהיא בהחלט יוצאת דופן במערכת המשפט. היא טענה שהכנסת סחבה את הנושא כמעט 15 שנה בלי שחוקקה חוק בנושא, כך שלבית המשפט העליון לא נותרה ברירה אלא ליטול את המושכות ולתת פסק דין בהיעדר חוק".
הגר"ד לאו עוצר לרגע משטף דיבורו, מהרהר רגע או שניים ואז מוסיף את המילים הבאות: "כאשר ראיתי את ההתנהלות הפוליטית ואת המשברים של התקופה האחרונה תיארתי לעצמי שבג"צ יחליט לתת פסק דין לאחר שנים רבות כל כך. זאת לא הייתה הפתעה בשבילי.
"הדברים מדברים בהחלט בעד עצמם. אי אפשר לומר שאנחנו מסכימים עם הפסיקה הזו, וגם לא עם הגישה הזו. אבל יש קשר והיו פגישות, ואנחנו מקווים להמשיך אותו בצורה נכונה.
"היו לאורך השנים בקשות דחייה, ולצערי הממשלה נתנה את המענה באמצעות ועדת ניסים. לא הייתה לנו כל דרך להסכים עם ההמלצות שלה, שנגעו לבחירת הדיינים שיעסקו בגיור. ועדת ניסים ביקשה שמתוך אחד עשר אנשים שיהיו בגוף הבוחר על פי המלצתו, רק שניים יהיו הרבנים הראשיים וכל תשעת האחרים, רוב מוחץ, יהיו נציגים של יהדות העולם או זרמים מיהדות התפוצות, שאיש לא יודע מי יסמיך אותם בכלל. זאת לעומת מערך הגיור שלנו, שבו יש דיינים יראי שמים וראויים לתפקידם".
מלבד הרבנות ובתי הדין הרבניים יש בארץ גופים נוספים שמתעסקים עם נושא הגיור. מדובר גם בבתי דין חרדיים פרטיים ובתי דין ששייכים לציונות הדתית. מה דעתכם על כך? האם צריך לשאוף למערכת אחת, ממלכתית, או לתת ביטוי לכל ציבור?
"מבחינת בתי הדין הרבניים אני יודע שהם בודקים כל מקרה לגופו, גם מקרים שעברו בבתי דין פרטיים. אין צל ספק שכאשר יש מערכת מסודרת ואין אפשרות לאנשים ללכת לעשות 'שופינג' ולבחור את בית הדין שהכי קרוב לליבם, יש בכך רק מעלה ומונעים תקלות רבות".
בתי דין פרטיים מבקשים להצטרף
בעקבות פסק הדין השבוע, האם ייתכן שיש מקום להקים גוף גיור ממלכתי שיהיה לחומרה – לא במקום הרבנות אלא בנוסף אליה?
"אין צורך בכך מכיוון שהרבנים והדיינים פועלים בהתאם לכללי ההלכה. עם זאת, למעשה קיים היום גוף כזה. אבי מורי (הגאון רבי ישראל מאיר לאו שליט"א), הקים, כאשר כיהן כרב הראשי לישראל, הרכב מיוחד שבו יושבים הגאון רבי נחום איזנשטיין, הגאון רבי משה ולר, שכיום מכהן כראש מערך הגיור, ודיין נוסף. ויש הרכבים נוספים כאלו.
"יתרה מכך: גופי גיור חרדיים ידועים מבקשים כיום להיכנס תחת כנפי מערך הגיור הממלכתי. הם רוצים שנכיר בהם מכיוון שאין הבדל בנהלים ובצורת העבודה. אני מפנה אותם לנציבות שירות המדינה, זאת פרוצדורה קצת קשה, אבל זה עוד הוכחה כמה מערך הגיור שלנו טוב ואמין".
לאחרונה בג"צ מאתגר את הרבנות הראשית בנושאים רבים כמו חמץ בפסח בבתי חולים, תחבורה ציבורית בשבת, וכעת הפסיקה בנושא הרפורמים. יש לכם דרך להילחם בפגיעה המתמשכת בסטטוס קוו מצידו של בית המשפט העליון?
"יש נושא מהותי שאותו אסור לנו לשכוח. בשישים השנים האחרונות יש ויכוח ציבורי בארץ אם אנחנו מדינה יהודית או מדינת כל אזרחיה. הפסיקה השבוע היא בעצם הסרת הכיפה מהמדינה היהודית. זה כואב במיוחד על רקע העובדה שלאורך כל השנים היו יהודים שחלמו לחזור לציון, לארץ שעיני השם אלוקינו בה. אני מקווה מאוד שנוכל להתמודד עם הפסיקה הזו ולהסביר לעם היושב בציון ששווה מאוד לשמור על המסגרת ההלכתית המחייבת כל יהודי".
אתם זוכרים מקרה הפוך, שבו בג"צ עמד דווקא לימין בתי הדין?
"לצערי אני לא זוכר מקרה כזה. כל העת מוגשות עתירות לבית המשפט העליון הקשורות לבתי הדין הרבניים. ברוב המכריע של המקרים, בית המשפט העליון לא דוחה אותן על הסף, אלא להפך: מאשר ומקבל אותן, כפי שקרה גם השבוע, באיחור של חמש עשרה שנה".
הרבנות הצטרפה לעתירה, או שהכל התנהל מול הפרקליטות?
"לא היינו מעורבים, כי העתירה לא נגעה בחלק ההלכתי אלא רק בחלק הנוגע לרישום, שנמצא באחריות משרד הפנים. ברגע שמדובר ברישום זה נוגע למשרד הפנים".
לסיום, יש מקום לספרי יוחסין בעקבות ההחלטה?
"אני מקווה, מתפלל ומשתדל שלא נגיע לזה".
ומה קורה בבד"צים?
הנושא הטעון והנפיץ של פסיקת בג"צ בכלל, ושל פסקת הגיור בפרט, הביא לתגובות קשות במערכת הדיינות. התגובות נעו בין כעס על הפוליטיקאים החרדים שהצרה הזו אירעה במשמרת שלהם, לבין ביקורת נוקבת מצידם של הפוליטיקאים על גיורים שנעשים שלא בהתאם להלכה היהודית.
רק כדוגמה ניתן להביא את דבריו של ח"כ יצחק פינדרוס שעוררו סערה לאחר שהתבטא בחריפות נגד גיורי צה"ל, בהביאו את דברי מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, לפיהם הגיור אינו גיור. לאחר שהתברר לו כי בשנים האחרונות גם גיורי צה"ל נמצאים תחת הרבנות הראשית, כאשר הדיינים שיושבים בהרכבים הללו הם הדיינים שיושבים בבתי הדין הרבניים, חזר בו מדבריו.
גם הרב חיים דרוקמן שכיהן כראש מערך הגיור הממלכתי בעבר, מתח ביקורת חריפה על חברי הכנסת החרדים שלא חוקקו את חוק הגיור במשך השנים הרבות שחלפו מאז הוגש הנושא לשולחנו של בית המשפט העליון. הביקורת כללה גם את בתי הדין החרדיים שביקשו מבג"צ להכיר בהם לפני כחמש שנים בעתירה מיוחדת שהוגשה בנושא.
"לפני קבלת ההחלטה, אמרה השופטת חיות שהיא מוכנה להכיר רק בגיור ממלכתי של הרבנות הראשית, בתנאי שלא תהיה הכרה בגיורים פרטיים, כולל של בתי דין חרדיים", אומר לנו גורם מוסמך בענף הדיינות.
"נעשו ניסיונות של גורמים רבים להסביר את ההבדל התהומי בין בית דין חרדי פרטי ובין, להבדיל, הרכב רפורמי או קונסרבטיבי. חיות טענה שהיא מבינה שיש הבדל, אבל מבחינה חוקתית היא לא יכולה להכיר בגיור של בית דין פרטי כזה, ולפסול גיור אחר. כדוגמה היא הביאה את החלטתה של השופטת נאור, שלפיה אין מקום לרפורמה ולהתערבות בתחום הכשרות, זאת מכיוון שהבד"צים באים רק כתוספת לתעודת כשרות ממלכתית של הרבנות הראשית ולא במקומה, מה שלא קיים כיום בתחום הגיור. אולי זו גם הייתה הסיבה להערה שהפסיקה של בג"צ מתייחסת רק לחוק השבות ולא להלכה".
