חדשות ורד בורנשטיין ב' סיון התשפ"א

ארבעה עשר ימים אחרי האסון הנורא במירון >> סקר מיוחד של 'מכון סמית' עבור 'משפחה' קובע: הציבור החרדי תובע ועדת חקירה

מיוחד ל'משפחה'

הציבור דורש 'ועדת חקירה ממלכתית'

האחריות מחייבת: בעוד בחדרי החדרים של הסיעות החרדיות גוררים רגליים ומנסים למנוע הקמת 'ועדת חקירה ממלכתית' לאסון מירון >> סקר מיוחד של 'מכון סמית' שהוזמן על ידי 'משפחה' מוכיח בצורה מובהקת: 72 אחוזים מהציבור החרדי דורשים הקמת ועדת חקירה מיידית >> כל הנתונים שנציגי הציבור חייבים לקרוא לפני שהם מתפתים לסייע לחומקים מאחריות

 

 

שבועיים חלפו, ודבר כמעט לא השתנה. הממשלה אמנם הכריזה על 'יום אבל לאומי', אבל נראה שבהודעה הזו הסתכמה כל האחריות שראשיה מוכנים לקבל על עצמם. בישראל, כמו בישראל, נושאי החדשות מתחלפים בקצב מסחרר. בפרק הזמן שעבר מאז האסון כמעט הוקמה ממשלה חדשה, המתיחות הביטחונית תפסה את מקומה בראש החדשות, והרוגי מירון, ארבעים וחמישה במספר, נדחקו לעמודים האחרונים בעיתוני החדשות, אם בכלל.

אך הציבור החרדי מסרב לשכוח. הכאב והזעם שנובעים משרשרת המחדלים שהובילה לאסון הנורא, עדיין מבעבעים מתחת לפני השטח, ורבים מבניו מאוחדים בדרישה אחת: ועדת חקירה ממלכתית, עכשיו.

עיתון 'משפחה' לא מוכן להרפות. במקום לנסות להכתיב את סדר היום, הוזמן סקר מקצועי שנערך על ידי מכון הסקרים 'סמית', בהנהלת רפי סמית. ההדגשה הייתה על מקצוענות. לא להסתפק בהגדרה הכוללנית של 'ציבור חרדי', אלא להתאמץ לפלח לפי חלוקות פנימיות, לנסות להבין אם יש שוני בעמדות בין ליטאים לחסידים או בין ספרדים לאשכנזים; אם יש הבדל בין מצביעי 'שס' למשל למצביעי 'יהדות התורה', ואם תומכי 'דגל התורה' חושבים אחרת מ'אגודת ישראל'. רק כך אפשר להציג דרישה מדויקת.

כ-400 איש ואישה (חצי-חצי) מגיל 20 ומעלה התייצבו לענות על השאלות. לפני שהם קיבלו את השאלות המהותיות, הם התבקשו להגדיר את זהותם הפנים חרדית; לאיזה זרם הם משתייכים. תתפלאו, כשיורדים לרזולוציות נמוכות מתברר שיש מעט הבדלים בין המגזרים. החלוקה שנמצאה בין משיבי הסקר כוללת 28.7% שהגדירו עצמם 'ליטאי', עוד 31.7% 'חסידי' ו-33.8% 'חרדי ספרדי'. היתר – 5.8% – הגדירו עצמם כ'זרם אחר' (בעל תשובה או ללא זרם).

וכאן מגיעה השאלה הראשונה, שהתשובה עליה זכתה לרוב מוחץ:

 

האם לדעתך צריך או לא צריך להקים ועדת חקירה ממלכתית בעקבות האסון במירון?

יותר מ-7 משיבים מתוך 10, או במספרי הסקר – 71.5%, השיבו בצורה נחרצת שצריך להקים ועדת חקירה ממשלתית. היתר התחלקו בין 13.7% שהשיבו כי אין להם דעה, לבין 14.8% שסבורים ש"לא צריך להקים ועדת חקירה ממלכתית".

השאלה הבאה הייתה מרתקת לא פחות:

האם את/ה תומך/ת או מתנגד/ת להצעה שמתחם קבר רשב"י יועבר לאחריות המדינה וינוהל על ידה כפי שמתנהל הכותל המערבי?

גם כאן יש רוב מוחץ של יותר משני שלישים – 64.8% שהשיבו שהם תומכים בהצעה, לעומת 19% שמתנגדים ו-16.2% שאין להם דעה.

מומלץ לפוליטיקאים ולעסקנים החרדים – שלפי השמועות עסוקים בימים אלו במסמוס הוועדות הללו, לשים לב לדרישה החד-משמעית. ואולי, במקום לחשוש, כדאי להקשיב לנתון הבא שעשוי להרגיע אותם מעט.

השאלה הבאה שנשאלו עסקה במידת אחריותם של חברי הכנסת החרדים על מה שהתחולל בהר.

יש הטוענים שלחברי הכנסת החרדים יש חלק בכך שלא הוסדרו נושאי הביטחון במתחם קבר רשב"י. האם את/ה מסכים/ה או לא מסכים/ה עם הטענה הזו?

18.4% מסכימים שהח"כים החרדים אשמים בכך. לעומתם 52% סבורים שהם לא מסכימים, ו-29.6% מסרבים להביע דעה.

מעניין לשים לב למשל שהאחוזים שלא הסכימו בולטים במיוחד בקרב אלו ששייכים לזרם הליטאי. בקרב הציבור הליטאי, נראה שאחוז המאמינים בטענות אלה נמוך במיוחד, כ-8% בלבד, כאשר 20% מהמשתייכים למגזר החסידי סוברים כי חברי הכנסת החרדים אחראים ו-22% מהמשתייכים למגזר החרדי ספרדי סבורים כך. בקרב אלו שמשתייכים לזרם אחר אחוז התומכים בטענה גבוה מעט יותר ועומד על 29%.

החסידים באים ותומכים

ומכאן לפילוח מעמיק של ממצאי הסקר.

מתברר שאחוז החרדים שסבורים שצריך להקים ועדת חקירה גבוה יחסית בקרב הצעירים עד גיל 34 (77%), כאשר 77.3% מהנשאלים שגילם עד 34 ענו כי הם תומכים בהקמת ועדת חקירה. בגילי 35-34 69.3% תומכים, ואף בגילי 55 ומעלה אחוז התומכים גבוה, כאשר 64.9% מתוכם תומכים בהקמת ועדה.

יצוין כי בכל המגזרים, אחוז התומכים בהקמת ועדת חקירה גבוה. בציבור החסידי 75.2% תומכים בהקמת ועדה, בציבור הליטאי 71.7%, בציבור החרדי ספרדי 70.3% תומכים, ובקרב אלו שהצהירו כי אינם משתייכים לזרם מסוים יש 61.3% תומכים.

הדרישה להקמת ועדת חקירה בולטת במיוחד בקרב הנשאלים שנסעו למירון השנה בל"ג בעומר (77.6%), אך גם בקרב אלו שנסעו בשנים הקודמות אך לא נכחו השנה בהילולא (70.2%) ואלו שמעולם לא נסעו למירון בל"ג בעומר (70.5%) אחוזי התומכים בהקמת ועדת חקירה גבוהים.

עוד עולה מהסקר כי שני שלישים מהנשאלים (65%), תומכים בהעברת מתחם קבר רשב"י לאחריות המדינה וינוהל על ידה בדומה לאופן שבו מנוהל הכותל המערבי היום. בגילים הצעירים אחוז התומכים הוא הגבוה ביותר, כאשר 76.4% מהנשאלים עד גיל 34 תומכים בהעברת מתחם רשב"י לאחריות המדינה, לעומת 65% בגילי 54-35 ו-59.7% בגילי 55 ומעלה.

גם כאן ההשתייכות המגזרית משחקת תפקיד, כאשר האחוז שציינו שתומכים בהצעה גבוה יחסית בקרב אלו ששייכים לזרם חרדי ספרדי (74%) לעומת 60% שתומכים בהצעה בקרב הליטאים ו-62% בקרב המגזר החסידי.

 

מה יקרה בשנה הבאה                                     

כשניסנו להבין עד כמה המשיבים מכירים את המקום ומעורבים בו, נתקלנו בנתונים מרתקים. לפחות לפי הסקר, מתברר שהשנה אחוז הנוסעים למירון היה נמוך בהשוואה לאלו שנסעו בשנים הקודמות. מה שרק מעצים את המחדלים שהובילו לאסון במירון השנה.

רק 16% מהנשאלים הצהירו שנסעו השנה להר מירון בל"ג בעומר. לעומת זאת 57% ציינו שהיו בשנים קודמות והשנה לא נסעו. וכן, כרבע (26.5%) מהנשאלים אמרו שאף פעם הם לא נסעו בל"ג בעומר להר מירון. האחוז שנסעו השנה גבוה במיוחד בקרב גברים, בקרב הצעירים עד גיל 34 ובקרב הציבור החסידי.

וכאן מגיעה שאלה מרתקת שניסינו להבין. האם לאסון מירון תשפ"א תהיינה השלכות על הרגלי הנסיעה בשנים הקרובות? האם הציבור יפיק לקחים אישיים ויימנע מלבוא למירון? מתברר שלאסון מירון יש השפעה גדולה. לצורך חישוב הנתונים, שקללו הסוקרים את מספר אלו שהצהירו כי נסעו בעבר למירון בל"ג בעומר. וכך, עלתה השאלה הבאה:

האם את/ה מתכוון/ת לנסוע למירון בל"ג בעומר בשנה הבאה?

רק 26% מכלל המשיבים אמרו כי הם בטוחים שייסעו להר מירון בל"ג בעומר בשנה הבאה. לעומתם 31.5% (כשליש) ציינו שהם עדיין מהססים ו-42.5% אמרו שהם בטוחים שלא ייסעו.

כאשר נשאלו אלו שציינו שהם מהססים או בטוחים שלא ייסעו בשנה הבאה, האם ישנו את דעתם אם ליקויי הבטיחות במקום יטפלו, אחוז הנסקרים שבטוחים שייסעו עלה מ-26% ל-38%, והאחוז שבטוחים שלא ייסעו ירד מ-42.5% ל-32%.

כאשר נדרשים להעמיק ולנסות ללמוד מי הוא המגזר שהכי בטוח שימשיך להגיע למירון, גם כאן, ואולי לא במפתיע, 58.1% הם חסידים. אחריהם הם אלו שמגדירים עצמם כ'חרדי-ספרדי', שכ-38.7% מתוכם הצהירו שהם בטוחים שיבואו בשנה הבאה, לעומת 17.2% מהציבור הליטאי.

וככל שזה נשמע מוזר ומפתיע, רוב מוחץ – 93.1% – מאלו שהשתתפו השנה בהילולא במירון, שחלקם הגדול ראה וחווה את האסון, בטוחים שהם יחזרו גם בשנה הבאה. לעומתם, רק 37.1% מאלו שנסעו למירון בעבר בטוחים שיחזרו אליו בשנה הבאה.

ויש גם אלו שהפיקו לקח הפוך. 1.1% אחוזים מאלו שהצהירו שאף פעם לא נסעו למירון, בטוחים שהם יבואו למירון בשנה הבאה.

 

השתיקה מסוכנת!

שבועיים ימים חלפו מאותו אסון מר ומחריד. 45 קרבנות שילמו מחיר. עשרות משפחות מלקקות פצעים, ולמרבה החרפה ישנם אלו שמתעקשים לברוח.

השבוע הבורחים הללו קיבלו פרס משמים: מטחי רקטות ומהומות של ערביי-ישראל. בחסות העשן והדם, הם מקווים, הציבור ישכח ויעבור הלאה. למי יש קשב לוועדות חקירה ופרוטוקולים של הקדשות וועדות, כשהוא רץ עם ילדיו אל המקלט.

בחסות הסערה החדשה הזו, הם מקווים להסתתר.

ההיגיון העיתונאי נוטה גם הוא להעדיף את העיסוק בעיקר ב'חדשות' של השבוע, לסקר את ספרי התורה המחולצים בלוד ורמלה ואת הילדים המבוהלים שישנים במקלטים באשדוד, בשדרות ואפילו בבני ברק. גם את זה נעשה כמובן, אבל קול דמי קדושי מירון זועק אלינו מן המדרגות.

ואנו מתחייבים שלא להרפות!

למרבה הצער, אלו שאמונים היו לעמוד על המשמר, נתפסים בשעתם הקטנה. מי שמקשיב לרחשים בתוך החדרים בסיעות ובמפלגות החרדיות, שומע את הדעות חלוקות בשאלה כיצד יש להתייחס לפצצת מירון. ישנם אלו שנוטים כמובן להשליך את האחריות על כל מי שרק אפשר, משטרה, מדינה, ובאופן כללי מעדיפים שהחקירה תתמסמס, וישנם כמובן אלו שמבקשים לנצל את ההזדמנות להאשים ובעיקר לדרוש עוד ועוד תקציבים.

ככל שזה נשמע מזעזע, אף אחד מהצדדים לא ממש מעוניין ב'ועדת חקירה ממלכתית'.

כדי להסביר את הכשל של נציגינו בכנסת ובפוליטיקה, יש להכיר מעט את נקודת המבט. הח"כים רגילים להתבונן תמיד אל מוקדי הכוח ואל אנשי השליטה. כאשר עומד מולם חשבון של חצר או קומבינה של הקדש, הם יעדיפו לברוח אליה. ברגעים הללו, קשה לחשוב על טובת האזרח הקטן.

עיתון 'משפחה' מתייצב גם השבוע, ודווקא השבוע, כדי להשמיע את אותה דרישה חד-משמעית שעולה מן השטח. במקום להתלבט, ערכנו עבורכם סקר מקיף בקרב ציבור הבוחרים שלכם, אלו ששלחו אתכם לכנסת ולכל מקום אחר. תראו בעצמכם שכולם דורשים מכם לעזוב את כל החשבונות הקטנים, ולדאוג לטפל בנורמות ובהתארגנויות שמאפשרות כזו קריסה.

יש כאן מ"ה קרבנות ועוד מאות אלפי יהודים שלא הולכים להרפות מכם. שבוע-שבוע נתייצב מולכם ונדרוש הבהרות. חשוב לנו לדעת אילו נורמות אתם פועלים לשנות, ואם אכן אתם מתכוונים לטפל ברצינות ולוודא שאסון נוראי שכזה לא יתרחש שוב. ובעיקר כיצד אתם מתכוונים לנקות את ההר מההשתלטות הפירטית, והתהו ובהו. לא נאפשר לכם להניח את שלום הציבור בתחתית הר האינטרסים, מתחת לכל המקורבים מהחצרות, מההקדשות, מהחזקות וכל שאר ירקות.

כל יום שעובר מהאסון ללא 'מעשים נחרצים בשטח' – הוא עוד יום שקובע מציאות חדשה: דם החרדים הפקר. איש מכל עשרות המתיימרים להיות אחראים – לא קיבל אחריות. השתיקה בעת הזו, של כל שרשרת הפיקוד, מראש הממשלה, השר לביטחון הפנים ויתר השרים, הח"כים, השוטרים, המהנדסים, המנכ"לים בשטח – יש בה הפקרת הציבור החרדי! לא פחות.

תקשיבו לרחשי הציבור! אלפי המשיבים לסקר, יכולים וצריכים ללמד אתכם את הכיוון ודרך הפעולה. כל התחמקות וניסיון טיוח, הם לא פחות מבגידה בציבור השולחים שלכם שדורש פעולה, כאן ועכשיו.

בשבועות הקרובים נבדוק אתכם. לא נאפשר לאף אחד להתחמק. כל דיל של השתקה שייעשה בחדרי הסיעות, יפורסם ויהודהד. ויראה הציבור וישפוט אתכם.

יוסי אליטוב