מינויים חדשים ואינטרסים ישנים, ומה הלאה?

אלו הצרכים, זו האג'נדה >> איך יישמרו האינטרסים החרדיים בממשלה הנכנסת? מפת המינויים החדשים

השרים החדשים שנכנסו השבוע לתפקידיהם מביאים עימם את תפיסת עולמם, שבמקרים רבים מתנגשת עם הצביון היהודי של המדינה והצרכים של הציבור החרדי >> 'משפחה' בסיקור מיוחד: מהם הנושאים הרגישים העומדים על סדר היום במשרדים השונים, מה יעשו השרים על סמך ההתבטאויות שנאמרו, ומיהם המנכ"לים החדשים שנבחרו

המשרד לשירותי דת

השר הקודם: יעקב אביטן

השר הנכנס: מתן כהנא (ימינה)

היעדים לציבור החרדי:

הייחודיות של המשרד נעוצה בהיותו הממונה על שמירת הזהות היהודית של המדינה, אך הוא פחות משמעותי מבחינת הציבור החרדי.

בנאום הפתיחה שלו כשר הדתות בחר כהנא להדגיש את המתח בין דת ומדינה, שלדבריו הפך להיות הסיבה המשמעותית ביותר לקיטוב בחברה הישראלית. "את זה אני רוצה לשנות. היהדות צריכה להפוך מגורם מפלג לגורם מאחד. אני רוצה שהמשרד הזה לא רק יהיה רק המשרד לשירותי דת אלא המשרד לענייני דת ומדינה. מתוך המשרד הזה אני מקווה לסייע בהפגת המתח בסוגיה נפיצה זו".

כהנא הוסיף וציין כי לעיתים המפגש הראשון ואולי היחיד של רבים מאזרחי ישראל עם הדת הוא בשירותים שמעניק המשרד הזה, ולכן המטרה היא קידוש שם שמים.

בעוד הוא מדבר על קידוש השם בפיו, מבחינה מעשית הקואליציה הולכת לכיוון שונה לחלוטין. בהנהלתה מגבשים ועדה מיוחדת שתעסוק בהרחבה בשינוי הסטטוס קוו, בניגוד גמור להצהרות של 'ימינה' שהוא לא ישונה. המטרה היא להקים את הוועדה דווקא במשרד הדתות, מתוך שאיפה לשנות את הסטטוס קוו לכיוון של אמנת גביזון מדן, אמנה פלורליסטית שהתירה תחבורה ציבורית בשבת ורפורמות מרחיקות לכת הנוגעות ללב ליבה של היהדות. המלצותיה של הוועדה הזו נדחו על הסף על ידי כל המפלגות החרדיות כבר לפני כעשרים שנה, ואם הן יתקבלו עתה כנראה זה יהיה הדבר הגרוע ביותר שקרה במשרד לשירותי דת מאז הקמתו.

משרד החינוך

השר הקודם: יואב גלנט

השרה החדשה: יפעת שאשא ביטון (תקווה חדשה)

היעדים לציבור החרדי:

מבחינת הצרכים של הציבור החרדי, אין ספק שמדובר במשרד משמעותי במיוחד. החינוך נמצא בראש סדר העדיפויות של הכלל והפרט, וכל רפורמה חדשה תיצור בשלב כזה או אחר ממשק לציבור החרדי.

הצרכים של הציבור החרדי בכל הנוגע למשרד מתחלקים לשניים: תקציבי החינוך החרדי ושכר עובדי ההוראה.

התקציבים שמקבלים כלל המוסדות החרדיים למעט הממ"ח נמוכים משמעותית מהתקציבים בחינוך הכללי, במיוחד במוסדות הפטור. למעשה, חברי הכנסת החרדים דרשו עם חתימת ההסכמים הקואליציוניים של הממשלה המתפקדת האחרונה הקמת ועדה שתעסוק בנושא הזה בדיוק, אבל בפועל היא לא קמה.

נושא נוסף שעלה אף הוא בהסכם הקואליציוני נוגע לשכרן של הגננות. בעוד בחינוך הכללי הן מקבלות שכר בהתאם לוותק, בחינוך החרדי מצאו נוסחה של פשרה שלפיה כל גננת תקבל בהתאם לוותק של 15 שנה. התיקון נתן להן עוד שלוש שנים של ותק, אבל עדיין המלאכה רבה. דרוש גם מאבק משרדי תקיף מול כל ניסיונות העושק של עובדי מערכת החינוך החרדי על ידי חלק מהבעלויות.

בעיה נוספת שמעיבה על מערכת החינוך החרדי נוגעת להקצאת כיתות. בהתאם למיפויים שונים שנעשו, חסרות בחינוך החרדי אלפי כיתות תקניות. דרוש יהיה אפוא תקציב מיוחד להשלמת החסר, או לפחות חלק ממנו. גם תקציב הסמינרים דורש כל העת עדכונים ותוספות, ובהיעדר כסף קואליציוני למפלגות החרדיות, החשש הוא שההורים יישאו בנטל כלכלי מיותר.

בינתיים השרה לא החליפה את המנכ"ל.

משרד האוצר

השר היוצא: ישראל כ"ץ

השר הנכנס: אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו)

היעדים לציבור החרדי:

במצב שבו אין תקציב, היעד הראשון של שר האוצר החדש הוא ליצור כזה ולהעביר אותו על כל סעיפיו בחוק ההסדרים. בתקציב המדינה ובעיקר בחוק ההסדרים יש סעיפים רבים שנוגעים לציבור החרדי: תקציב הישיבות – שנכנס לבסיס התקציב בכנסת היוצאת בשל פעילות הח"כים החרדים, אבל זקוק לעדכון ותוספות בשל הגירעון בעקבות אי העברת התקציב בשנה הנוכחית, קצבאות הבטחת הכנסה לחרדים, חוק הגמ"חים – תחום שנמצא אף הוא במשרד האוצר, וכל התקצוב של העמותות, שחלק גדול מהן שייכות למוסדות תורה וחסד חרדיים. אפשר במסגרת חוק ההסדרים גם לקבוע שמוסד שלא לומד לימודי ליבה לא יזכה לתקציב, כפי שנעשה בשנת 2013, ובכך לסגור לחלוטין את השיבר של התקציב למוסדות הפטור.

בטקס חילופי השרים במשרד הודיע ליברמן שהאג'נדה שלו היא להעניק לכולם השכלה, כולל לבני המגזר החרדי, ולקדם בכל הכוח לימודי ליבה. באותה נשימה הוא הדגיש שאינו נוקם ונוטר ואין לו עניין לסגור חשבון עם הציבור החרדי ושהוא מכבד את אורח חייו.

אף על פי שהוא טרם הספיק להזיז אצבע במשרד, ליברמן הוכיח שהוא לא מסתפק בהצהרות. עוד לפני שהממשלה הושבעה הוא כבר ביקש מהפקידות באוצר פירוט של הכספים המועברים מחוץ לתקציב המדינה, כשכוונתו לשים את היד על הכסף שמועבר בשל הסכמים קואליציוניים.

מבחינה מקצועית, ליברמן הצהיר כי הוא יבקש להעלות את המורל של פקידי המשרד. הוא הוסיף וטען כי אף על פי שכל ראש אגף במשרד הוא מנכ"ל בפני עצמו הוא מכיר רק מנכ"ל אחד, רם בלינקוב, שאותו ייעד לתפקיד עוד בטרם גובש ההסכם הקואליציוני.

הקריירה של בלינקוב כוללת ארבעה עשורים רצופים של מילוי תפקידים רבים במשרות בכירות במשק ובחברות תקשורת. הוא כיהן בעבר גם כיו"ר דירקטוריון חברת נמלי ישראל, ראש אגף התקציבים באוצר ומנכ"ל משרד הפנים.

בלינקוב מכיר היטב את המשרד. במשך שמונה שנים הוא שימש בשורת תפקידים באגף התקציבים עד שהגיע לתפקיד ראש האגף. את תפקידו סיים כאשר התפטר בשנת 2009 בדיונים על תקציב המדינה לאחר שגילה הסכם שנחתם מאחורי גבו. בלינקוב ידוע כאיש ביצוע מעולה, קשוח ובלתי מתפשר, שהקפיד לברוח מסיקור תקשורתי לאורך השנים על אף תפקידיו הרבים. כשהבוס החדש שלו הצהיר כבר בטקס הפתיחה כי הוא לא מתכוון לחלק מתנות, בלינקוב הוא האיש שיכול לבצע טוב יותר מכל אחד אחר את המדיניות הזו.

משרד הפנים

השר היוצא: אריה דרעי

השרה הנכנסת: איילת שקד (ימינה)

היעדים לציבור החרדי:

משרד הפנים מהווה את הממשק הישיר בין האזרח הקטן לממשלה, וזאת באמצעות הרשויות המקומיות. משרד הפנים ממונה על תקציבן של הרשויות. הוא זה שמחליט איזו עיר תקבל ועדה קרואה, ומה יהיו הקריטריונים בהנחות בארנונה.

לציבור החרדי ישנם אינטרסים רבים בשימור הקשר התקין בין המשרד לרשויות המקומיות החרדיות – בשל התלות התקציבית, אבל בעיקר בשל העובדה שלמשרד נוספו אגפים בשנים האחרונות: מטה הדיור אשר פעל תחת משרד האוצר והחזיק במנהל התכנון וברשות מקרקעי ישראל, התפרק וחזר לפעול במשרד הפנים. משכך, חזר המשרד להחזיק בסמכויות נרחבות והוא נחשב כבעל השפעה בנושאי תכנון ערים ויישובים חדשים. המשרד אמור לספק פתרונות דיור לאוכלוסיות שונות, בין היתר לחרדים ולערבים, לפעול לשמירת מלאי תכנוני גבוה ולאיזון כללי במסגרת הוועדות הגאוגרפיות.

עם חילופי השלטון הודיע המנכ"ל הקודם של המשרד משה אדרי על סיום תפקידו. במקביל הודיעה השרה שקד על המיועד להחלפה: יאיר הירש המתגורר ביישוב קידה שבבנימין, שכיהן כראש מטה לשכתה של שקד בקדנציה הקודמת.

מבחינה מקצועית, כיהן הירש כמנכ"ל בשתי חברות בנות בתחום המזון, וכסמנכ"ל בקבוצת תקשורת. עובדת היותו תושב יו"ש תעניק לציבור המתיישבים שגריר במשרד שמעולם לא נשלט על ידי הציבור הזה, ועשויה להזניק את הטיפול ביישובים שמעבר לקו הירוק באספקטים רבים, בעיקר בתחום התכנון שכאמור חזר למשרד הפנים.

אף שלא נאמרה מילה בנושא, קשה להניח ששקד תפגע במכוון בציבור החרדי בשינוי הקריטריונים להנחות בארנונה או בביטול הפעימה השלישית של תווי המזון, שעדיין לא יצאה לדרך. היא אפילו הצהירה שהיא בעד האצלת סמכויות לרשויות המקומיות, כך שראשי הערים החרדיות לא מאוימים כרגע.

לעומת זאת, בנושא התכנון די יהיה אם לא תצליח להביא לתכנון עיר חרדית אחת או שתיים במסגרת הקדנציה שלה כדי לקבע את התחושה השלילית כלפיה. המבחן המיידי שלה יהיה בתמיכה או בהתנגדות לחוק המרכולים כדרישת 'יש עתיד' ו'ישראל ביתנו' בהסכם הקואליציוני, שיאפשר לרשתות מזון לפעול בשבת כביום חול. אבל אין ספק שגם הרשויות היותר חילוניות יציבו בפניה אתגרים משמעותיים אם וכאשר הן יחליטו על שינוי הסטטוס קוו בתחומן בנוגע לתרבות מסחר ופנאי בשבת.

משרד השיכון

השר היוצא: יעקב ליצמן

השר הנכנס: זאב אלקין (תקווה חדשה)

היעדים לציבור החרדי:

בקדנציה הקודמת לא הייתה כל תוכנית בנייה משמעותית לציבור החרדי, הזקוק מדי עשור לעיר חדשה. נוסף על כך, גם במכרזי 'מחיר למשתכן' לא הייתה כמעט בשורה לבני הציבור החרדי, מכיוון שרוב ברור של המכרזים היו בערים החילוניות. אפשר גם לספור על אצבעות יד אחת את הסכמי הגג שנחתמו עם רשויות מקומיות הנוגעות לציבור שומרי המצוות. התוצאות: מחירים גבוהים מאוד בכל הריכוזים החרדיים ובערים המעורבות. כך נוצר מצב שאין כמעט היתכנות לרכישת דירה בפחות ממיליון שקלים גם בפריפריה.

אבל לא רק הציבור החרדי רעב לדירות: הנתונים מוכיחים כי בשנה האחרונה נרשם גל חסר תקדים של ביקושים לדירות חדשות, שכמותו לא זכור זה שנים רבות. מנתונים של הלמ"ס שפורסמו השבוע עולה כי בשליש הראשון של השנה נרשמה עלייה של 56% ברכישת דירות חדשות ביחס לשנה שעברה. גם אם אפשר לתרץ את העלייה הזו בשפל של שנת הקורונה, מתברר כי מספר הדירות שנרכשו בשליש הראשון של 2021 גבוה בכ-42% מזה של 2019, וב-140% ממספר הדירות שנרכשו בשליש הראשון של 2018.

זאב אלקין הוא שועל פוליטי ותיק, שיחסיו עם הציבור החרדי מעולם לא עלו על שרטון – אולי בשל היותו יהודי המחובר לתורה ולמצוות. לא בכדי הגדיר השר ליצמן בטקס חילופי השרים את הימצאותו של אלקין בממשלה הזו כ'תאונת דרכים פוליטית', כשהוא מוסיף ואומר כי על אף שמשבר הדיור קשה לכל האוכלוסיות ובמיוחד למגזר החרדי, הוא לא מצפה מהממשלה הזו לכלום.

אלקין בתגובה טען כי ליצמן הוא 'מורו ורבו', "היות שהרב ליצמן הוא מורה טוב אז למדתי הרבה, וכל מה שלמדתי ממנו אני הולך ליישם".

מבחינה ביצועית טען אלקין כי הגיע הזמן לעשות, ולא רק לתכנן תוכניות. לדבריו, "הבעיה היא של כולם ואני מתכוון להיות שר של כולם".

איך עושים את זה? בקווי היסוד של הקואליציה החדשה נכתב כי שר הבינוי והשיכון יביא למועצת מקרקעי ישראל בתוך 60 יום מכינון הממשלה החלטת מדיניות רחבה וסדורה בנוגע לדיור בר-השגה והתחדשות עירונית, וכן מדיניות כוללת בנוגע לתמהיל השיווק במחירים בני השגה בבעלות ולהשכרה וצעדים חדשניים לטובת התחדשות עירונית. "בנוסף שר השיכון יביא לממשלה תוכנית שיווק של 300 אלף יחידות דיור ובכלל זה מענה מימוני לטובת כלל התשתיות ומוסדות הציבור הנדרשים למימוש התוכנית".

עם זאת, דווקא בשל המשבר הכלכלי העמוק והיעדר התחלות בנייה חדשות קשה לראות כיצד הקיפאון בשוק הדירות מפשיר תוך זמן קצר, גם אם התקציב יאושר תוך חודשים ספורים והממשלה תשרוד. זו דעתם של מומחים רבים בענף הטוענים שלא מדובר בכלל ביעד ריאלי ובר השגה, גם לא לקדנציה שלמה.

המנכ"ל החדש של אלקין הוא אביעד פרידמן, יהודי חובש כיפה שאינו מוכר כמעט בציבור. הוא הגיע מעולם העסקים הפרטי, בעל מניות ודירקטור בכמה חברות טכנולוגיה וציוד רפואי. הוא אף בעל ניסיון עסקי בתחום הנדל"ן. לצד זאת מילא פרידמן תפקידים ציבוריים, בין היתר כאשר שימש בהתנדבות יו"ר החברה למתנ"סים. פרידמן ייאלץ לחתום על הסכם ניגוד עניינים ארוך במיוחד לצורך אישור מינויו.

משרד התחבורה

השרה היוצאת: מירי רגב

השרה הנכנסת: מרב מיכאלי (העבודה)

היעדים לציבור החרדי:

אין חולק על כך שהציבור שהתחבורה הציבורית משמעותית עבורו יותר מכל הוא הציבור החרדי, שבו נמצא האחוז הנמוך בארץ של המחזיקים ברכב פרטי. התלות של הציבור החרדי בתחבורה הציבורית באה לידי ביטוי בנסיעות הקבועות מהפריפריה למרכז הארץ ובעיקר לריכוזים החרדיים, בקווי הרכבת הנסללים בשנים הללו ובסלילת כבישים חדשים ועיבוי התחבורה הציבורית. לצד זאת, נושא משמעותי נוסף הקשור למשרד התחבורה נוגע לפריצת הסטטוס קוו ולאפשרות שבה תפעל התחבורה הציבורית בשבת.

דעותיה של מיכאלי בענייני דת ומדינה ידועות. הסיעה שלה יחד עם מרצ, ישראל ביתנו ויש עתיד דרשו וקיבלו בהסכם הקואליציוני הבטחה על מימוש החזון ההרסני למדינה היהודית בדמות תחבורה ציבורית בשבת. לא לחינם הציע לה סגן השר במשרד אורי מקלב להסתפק בשישה ימי עבודה בלבד, ולו רק כדי לא לחבל במנוחה השבועית של העובדים בישראל. עם זאת מקלב הדגיש כי אין זה סוד שיש לו ולמיכאלי תפיסת עולם משותפת בנושאים רבים.

בטקס חילופי השירות במשרד מיכאלי לא התייחסה כלל לנושא. היא דיברה על הצורך לייעל את התחבורה הציבורית, להשקיע בבטיחות בדרכים ובביטחון אישי של כל המשתמשים בדרך, לייצר שוויון ולהשקיע בחברה הערבית ובפריפריה גאוגרפית וחברתית.

אם הציבור החרדי וצרכיו יזכו ממיכאלי רק להתעלמות, זה יהיה הרע במיעוטו.

משרד הבריאות

משרד החקלאות

השר היוצא: אלון שוסטר

השר הנכנס: עודד פורר (ישראל ביתנו)

היעדים לציבור החרדי:

מלבד הנושא השולי של ריסון מחיריה הגבוהים של התוצרת החקלאית, בעיקר הפירות, לציבור החרדי יהיה בשנה הקרובה אינטרס משמעותי במשרד האפרורי הזה, בשל שנת השמיטה והצורך לייבא תוצרת חקלאית טרייה מחו"ל למי שלא רוצה להסתמך על היתר המכירה.

בדקנו היטב ולמרות חברותו ב'ישראל ביתנו' אין לעודד פורר הצהרה אנטי חרדית בכל הנוגע לתחומי משרדו. עם זאת, בטקס הכניסה למשרדו הוא הביע תקווה שיינתן יתרון לייצוא התוצרת החקלאית לחו"ל, וכן התמודדות מול ייבוא תוצרת חקלאית טרייה. במילים אחרות: אם ההצהרות יהפכו למציאות, למי שירצה לתמוך בייבוא מחו"ל תהיה עבודה לא פשוטה.