הקיץ כאן והגלים כבר קורצים אלינו מרחוק, מזמינים אותנו לחוויה מרעננת. אבל כשמנסים לממש את ההזמנה שלהם, העניינים מתחילים להיראות קצת פחות מבטיחים | על רקע הגזרות הכלכליות והיוקר הכללי, הים נשאר בילוי שווה לכל נפש מבחינה כלכלית, אבל לא בדיוק שווה לכל נפש מבחינות אחרות | באיזו עיר משקיעה העירייה בחוף הנפרד ואיפה שוררת הזנחה? איזה חוף מספיק בגודלו לתושבים ובאיזה חוף תיאלצו להתפשר על כמה סנטימטרים רטובים? מי מתכנן שדרוגים לעתיד ומי מתעלם מצורכי התושבים החרדים? | תחקיר לאור השמש
תחקיר קיץ מיוחד
"אני בעלת תשובה, מתגוררת בעיר נתניה. מדי שנה בתקופת ‘בין הזמנים’ אני נתקלת בקושי גדול להעסיק את ילדיי. יש לנו אומנם חוף נפרד בקריית צאנז, שהוא חוף נהדר, אבל הוא לא מספיק. זה נושא כאוב כבר כמה שנים, ולצערי אף אחד לא עושה משהו בעניין.
“חוץ מזה, למה אין בנתניה אפילו בריכה אחת שמותאמת לציבור החרדי?! יש בריכה אחת בלבד שיומיים בשבוע היא בהפרדה, בקושי שעתיים בכל פעם, במקום ישן ולא אסתטי בכלל, והכל בתעריף רגיל. כדי להגיע לבריכה ‘נורמלית’ עם הילדים שלי, אני צריכה לצאת מחוץ לעיר, ובלי רכב פרטי זה קשה מאוד.
“בנתניה יש ציבור גדול מאוד של שומרי תורה ומצוות, מדוע אף אחד לא דואג שתהיה גם לילדים שלנו אפשרות להחליף כוח ולהתרענן בימי הקיץ? במוסדות החינוך יש תקנון מחמיר שאוסר על הילדים ללכת לכל מיני הופעות, מרכזים מסחריים וכדומה. נופש בבית מלון הוא מעבר ליכולת הכלכלית שלנו, אז מהן האפשרויות?”
את המכתב הזה שלחה למערכת מנויה ותיקה. הכאב בלט מכל מילה. ואז הגיעו מכתבים נוספים מנשים ברחבי הארץ שקובלות על מצבם הגרוע של החופים הנפרדים ועל הצפיפות הנוראה השוררת בהם, מציאות שהתרגלנו אליה כל כך, והחלטנו לעלות על הגל ולצאת לבדוק את הטענות, ובעיקר לברר מה הגורמים המופקדים על הנושא מתכוונים לעשות בעניין.
כולם יודעים שכל רשות מקומית ששוכנת על חוף ים מחויבת להקצות חוף נפרד אחד לפחות לאוכלוסייה שומרת המצוות, אבל חוץ מעצם ההקצאה, מה כולל החוף הנפרד? והאם הציבור החרדי מופלה לרעה בכל הנוגע לחופי רחצה, בריכות שחייה ופעילויות קיץ?
וכמובן, לא התמקדנו רק בנתניה. ניצלנו את ההזדמנות כדי לבדוק מה קורה בערי החוף השונות, שכידוע מושכות אליהן בימי הקיץ אוכלוסייה חרדית מכל הארץ.
יצאנו לדרך. את המסקנות תקראו בשורות הבאות, אבל ספוילר אחד נוכל לספק כבר כאן: הקיפוח שממנו סובל הציבור החרדי לא מסתיים רק במבני חינוך ודת, בתקציבים ובכל נושא שלא תסתכלו עליו. אפילו במשאב הטבע שאינו שייך לאיש – חוף הים, קיימת אפליה שמבקשת תיקון.
עם זאת, יצוין שיש רשויות מקומיות שאכן ערניות למצב ולצרכים, ומשקיעות מאמצים לתקן את הדרוש תיקון. לכן לצד הקריאה לתיקון, נדע גם להודות למי שעושה את תפקידו נאמנה.
חדרה
דרוש כסף עירוני
קצת יותר צפונה נמצא החוף הנפרד בחדרה. מאה וחמישים מטרים בסך הכל, אבל ברמת העיקרון הוא מספיק לתושבי העיר.
“מתוך 115 אלף תושבים ישנם כעשרה אחוזים חרדים ודתיים, כך שהחוף הקטן הזה עונה על הצרכים”, מפרט בועז ביטון, יו”ר סיעת שס בחדרה. “בשונה מחופים אחרים במרכז, שמשרתים גם תושבים רבים שלא גרים בערי החוף, אצלנו החוף מיועד בעיקר לתושבי חדרה. יש מספר קטן של אנשים שמגיעים מחריש, פרדס חנה ואור עקיבא, וברור שלו היו מגדילים את החוף הוא היה מושך ציבור גדול אף יותר”.
מדוע באמת לא מרחיבים אותו?
“מצד צפון אין אפשרות, מכיוון שיש במקום מצוק ושובר גלים. הרחבה של החוף מצד דרום היא כן אפשרית, ובחודשים האחרונים הייתי בקשר עם משרד הפנים בנושא, ובמיוחד עם מנכ”ל המשרד ישראל אוזן. יחד עם מנהל אגף החופים בעירייה יצרנו מתווה שיגדיל את החוף בעוד עשרים וחמישה מטרים, מה שיאפשר גם לחלק את החוף לשניים, כך שתהיה אפשרות לרחצה נפרדת באותן שעות, בלי לחלק לימים נפרדים.
“אף על פי שהתוכנית נראית מעולה, לא מעט אנשים מהציבור החרדי טענו שהחלוקה הזו לא אידיאלית מבחינת צניעות. גם כך יש בחוף הזה לא מעט בעיות כאלה. הכניסה אליו בעייתית בשל הקרבה שלו לחופים הלא נפרדים. רק לאחרונה הגיע ראש העיר לביקור במקום יחד עם הרב הראשי, במטרה לעמוד על הבעיות ולמצוא פתרונות. אחד הרעיונות שעומדים על הפרק הוא להכשיר חניה חדשה לציבור הדתי ובכך לסלול דרך עוקפת לחוף שתייתר את הצורך להגיע אליו מהכניסה הראשית.
“אם נחזור שוב לנושא ההרחבה של החוף הנפרד, משרד הפנים אף היה מוכן לתקצב את ההרחבה בעוד שני מיליון שקלים, אבל בשל העובדה שחדרה נחשבת לעיר איתנה מבחינה כלכלית, ראש העיר היה צריך להביא תקציב עירוני בסכום של מיליון שקלים, והוא סירב. לכן בסופו של דבר התוכנית לא יצאה לפועל”.
למרות תחושת ההחמצה, ביטון מציין שלפני שלוש שנים העירייה השקיעה מיליון שקלים בשיפוץ החוף, בהקמת מלתחות חדשות, ביתן וסככות חדשות. “אנחנו כמובן רוצים יותר”, הוא אומר, “אבל לפחות החוף לא מוזנח”.
ומה באשר לבריכות שחייה?
“לצערי בחדרה אין בריכה עירונית”, משיב ביטון. “יש בריכה שהייתה בבעלות העירייה ולפני כעשור העירייה העניקה אותה לעמותת אקי”ם. בבריכה הזו יש שעות נפרדות לנשים, ולאחרונה קיבלתי פניות מתושבים שמבקשים שהבריכה תקצה גם שעות נפרדות לגברים”.
נתניה
החוף הכשר בארץ
רפאל נמני, חבר מועצת העיר נתניה, סבור דווקא שמצבו של החוף הנפרד בעיר, ששוכן בליבה של קריית צאנז, הוא מעולה.
“מדובר בחוף ארצי שמושך ציבור מכל הארץ, דווקא מכיוון שהוא החוף הכשר ביותר מבחינת הצניעות”, טוען נמני. “במרבית הערים הדרך לחוף הנפרד בעייתית, מכיוון שהיא עוברת דרך חופים מעורבים. כאן מדובר בחוף נפרד לגמרי מיתר החופים.
“בנתניה, מרבית החופים ממוקמים מתחת מצוק, מה שאומר שכדי להגיע לים צריך לרדת עשרות מדרגות. לפני פסח המצוק שמעל החוף הנפרד קרס, ומאז העירייה ומשרד הפנים השקיעו הרבה מאוד כסף ומאמצים כדי לתקן אותו. ממש לפני ‘בין המצרים’ הוסדר העניין, והחוף נפתח לרחצה עם בונוס של שיפוצים, סככות ומלתחות”.
החוף מספיק למספר המתרחצים שמגיע אליו?
“ממש לא, אבל לא בגלל תושבי נתניה, להם החוף מספיק. אבל לחוף הזה באים מכל הארץ. מייד בסיום עונת הרחצה החוף יגדל, כדי שבשנים הבאות המצב יהיה טוב יותר. תהיה עוד סוכת מציל ורמפה מיוחדת שתקל על הגישה לחוף. מדובר בהשקעה של מיליונים, גם של משרד הפנים וגם של העירייה”.
ומה באשר לטענה על העדר בריכות שחייה בהפרדה?
“ישנה בריכת אליצור, בריכה מופרדת הסמוכה לשכונות החרדיות. יש בעיר עוד בריכות שמקיימות שחייה בהפרדה מספר פעמים בשבוע. נוסף על כך, לקראת חנוכה תיפתח בעזרת השם בריכה חדשה מופרדת לציבור החרדי סמוך לקריית צאנז”.
בת ים – ראשון לציון
אולי החופים יתאחדו
מי שכן עשתה עבודה משמעותית להגדלת החוף הנפרד שבשטחה, היא עיריית בת ים. גם שם הציבור החרדי לא גדול בכלל, וציבור שומרי המצוות כולו מונה כעשרים אחוז מכלל התושבים, אבל לדברי רפי ברנס, יו”ר סיעת שס המקומית, החוף הנפרד הורחב במידה משמעותית וכיום הוא גדול פי שניים ממה שהיה בעבר.
“החוף הנפרד בבת ים הוא הכי גדול מכל החופים הנפרדים”, מציין ברנס בסיפוק. “הוספנו לו עוד מאה מטרים, חמישים לכל צד, וכיום הוא בגודל של 250 מטרים. הוספנו שם אפשרויות גלישה ומתקני כושר, כך שמדובר בהחלט בחוף משודרג מאוד. ועדיין הוא לא מספיק, מכיוון שמגיעים אליו מכל הריכוזים החרדיים. חשוב לי לציין שאצלנו בבת ים כל רצועת החוף מלאה בחופים. אין חוף לא מוכרז שאפשר לצרף אותו לחוף הנפרד או אפילו לחוף אחר”.
אז מה הפתרון?
“המטרה שלנו היא להעביר אותו לצד הדרומי, צמוד לאזור ראשון לציון, ואת החוף הנפרד של ראשון לציון להצמיד אליו, כך שיהיו שני חופים נפרדים צמודים, שאפשר יהיה להפוך אותם לחופים קבועים לנשים ולגברים לכל ימות השבוע, כמו שזה נעשה בטבריה. כבר הייתה ישיבה בנושא. יש צורך לפתור בעיות שונות כמו חניה, וכמובן לבדוק בעיריית ראשון לציון מה אומרים שם”.
ברנס מוסיף שמעבר לגבול המוניציפלי, בראשון לציון גם יש חוף יפה ומשופץ, וכאמור הוא עתיד להתחבר לחוף של בת ים השכנה.
באיזו עלות מדובר?
“העלות של הכשרת חוף חדש היא כעשרה מיליון ש”ח. מדובר בתשתיות, סוכות, מקלחות, קולרים, עמדת מציל וקבלת היתרים”.
ומה אומרים נציגי הציבור החרדי בראשון לציון? לדבריהם, אחוז התושבים החרדים בעיר נמוך במיוחד, מה שאומר שהחוף הנפרד הקיים בעיר עונה בהחלט על הצרכים. “במשך שנים רבות היה החוף מוזנח מאוד, אך לאחרונה הוא שופץ בצורה יפה מאוד וכיום הוא כולל מלתחות, שירותים ומקלחות שלא היו בעבר”, הם אומרים.
“היו אומנם תוכניות להרחיב את החוף עוד יותר על חשבון חוף נוסף שנמצא לידו, כי החוף אומנם מספיק בשגרה לתושבי ראשון לציון, אבל ב’בין הזמנים’ ואפילו סתם כך בימי שישי של הקיץ הוא מפוצץ ממש. היו המון דיונים בנושא, אבל בסופו של דבר התוכנית לא יצאה לפועל. הבעיה המרכזית בה הייתה העובדה שהכניסה אל החוף האחר היא דרך הטיילת, דבר שלא עלה בקנה אחד עם הדרישות המחמירות”.
בנושא בריכות השחייה, הנציגים החרדים פחות אנשי בשורה: “ראשון לציון היא עיר שמחזיקה את עצמה כליברלית, כך שבריכה נפרדת בחסות עירונית לא בדיוק עולה בקנה אחד עם האג’נדה. אין לנו אפילו בריכה אחת לרפואה שמופרדת, אפילו כמה שעות בשבוע.
“עם זאת, במחלקה לתרבות תורנית שכרו את שתי הבריכות העירוניות, בשיכון המזרח וברמת אליהו, ונוסף על כך את פארק המים גלי הדר לטובת שחייה נפרדת לציבור החרדי בליל שישי, רק בתקופת בין הזמנים. נוסף על כך, המחלקה מכרה לתושבים החרדים כרטיסים לבריכות שחייה ברחובות ובלוד למשך מספר ימים בימי בין הזמנים, שבהם הבריכות יפעלו בהפרדה. כמובן זה לא הפתרון האידיאלי, ומי שצריך בריכת שחייה בעיר על בסיס קבוע נותר ללא מענה. הנושא עדיין בדיונים”.
חיפה:
החוף השקט טעון שיפור
ומה קורה בחיפה?
“בחיפה יש שני חופים נפרדים”, מציין הרב מיכאל אלפר, חבר מועצת העיר מטעם ‘דגל התורה’. “החוף הנפרד בקרית חיים שמשרת את תושבי קריית חיים וקריית שמואל, ולאוכלוסייה החרדית שמתגוררת בהדר, בנווה שאנן או ברמת ויז’ניץ יש חוף נוסף – החוף השקט”.
אתה טוען שהציבור החרדי מופלה לרעה?
“בהחלט. את החוף השקט מפעיל גורם פרטי ולא העירייה, בגלל בעיות שונות. צריך לדעת שחוף ים מתחלק לשני חלקים: חול ומים. המים במדינת ישראל שייכים לנמלי ישראל, בעוד החול שייך לרמ”י (רשות מקרקעי ישראל). הרצועה שנמצאת בחזית הים, היכן שנמצא החוף השקט, שייכת למשפחה שקיבלה אותה כתחליף לפיצוי כספי. במסגרת ההסכם שנחתם איתם סוכם שהם יפעילו את החוף שנועד להיות חוף נפרד. הם לא עושים זאת בהתנדבות: העירייה מעבירה להם מיליון וחצי שקלים בשנה, ועדיין הם נותנים את המינימום ממש. החוף טעון שיפור רב: יש צורך ביותר הצללות, ספסלים, מלתחות והשקעה. החוף עבר שיפוץ לפני חמש שנים אבל זה ממש לא מספיק. הבעיה היא שהעירייה לא מעוניינת להשקיע בחוף חרדי, בוודאי כאשר הוא פרטי למחצה”.
לדבריו, במשך השנים נעשו מאמצים לשחרר את החוף הנפרד מההסדר הזה, בינתיים ללא הצלחה. “אלפים רבים מגיעים לחוף הזה מכל הארץ, והוא מלא עד אפס מקום ב’בין הזמנים’. הוא משרת גם את תושבי רכסים וזיכרון יעקב החרדים שמגיע להם חוף נפרד בהישג יד. אי אפשר להשאיר כך את המצב הזה”.
אין אפשרות להכשיר חוף חלופי לציבור שומר המצוות?
“מרבית החופים בחיפה ממוקמים ברצועת חוף מחוברת, ובכל חצי ק”מ יש עמדת מציל, כך שאין אפשרות להשחיל שם חוף לציבור החרדי. נוסף על כך, החוף הנפרד הוא חוף איכותי מאוד בשל העובדה שיש שם שובר גלים. החרדים צריכים להישאר בחוף השקט, מכיוון שהבעיות פתירות. התחלנו את התהליך בקדנציה הקודמת, כשעדיין היינו חלק מהקואליציה, אבל בקדנציה הנוכחית אנחנו באופוזיציה. ראש העיר לא רואה עין בעין איתנו את הצרכים של הציבור החרדי, ואם לא די בכך שהחוף לא מקבל פיתוח והעצמה, עוד גזלו ממנו חלק לטובת ‘חוף השייטים’”.
מה אפשר לעשות?
“משרד הפנים שהתחום באחריותו צריך לפעול בעניין ולהתערב. דווקא כאשר משרד הפנים נמצא בידיים חרדיות, ויש מנכ”ל חרדי, זה הזמן לדאוג לציבור החרדי ולשחרר את החוף הנפרד כדי שיהיה ברשות העירייה.
“בכל פתיחת עונת רחצה משרד הפנים מעביר תקציב לרשות המקומית לצורך השקעה בחופים. אני מצפה שהוא ידאג שגם החוף השקט יקבל סכום זהה ליתר החופים, והכסף הזה יהיה ‘צבוע’ כדי שלא יסיטו אותו ליעד אחר”.
גם בנוגע לבריכות שחייה, הרב אלפר לא איש בשורה. “יש בריכות בודדות שנותנות מענה של שעות נפרדות. אין בריכה נפרדת לאורך כל ימות השבוע שמיועדת לציבור החרדי. מעיר חזקה כמו חיפה הייתי מצפה להרבה יותר”.
אשדוד
החוף מפוצץ
אבי אמסלם, סגן ראש עיריית אשדוד מטעם שס, סבור שהחוף הנפרד בעירו מספיק לתושבי העיר, אבל ממש לא עונה על הצרכים של כל אלו שמגיעים אליו בתקופת ‘בין הזמנים’ מכל ערי הארץ החרדיות.
“כיליד העיר, וכבן לאחת המשפחות החרדיות הראשונות והוותיקות באשדוד, אני יכול לומר בוודאות שהחוף הנפרד מספיק לתושבים, אבל לא עומד בעומסים בבין הזמנים”, אומר אמסלם.
לדבריו, יש בעיר כשלושים אחוז חרדים, שמסתפקים בחוף נפרד אחד, לעומת שבעה חופים לציבור הכללי.
לכאורה, לציבור החרדי היה מגיע עוד חוף אחד לפחות. למה לחילונים מגיע פי שבעה, כשהם בסך הכל שני שלישים מהתושבים?
“לחופים הכלליים מגיעים אנשים רבים שלא גרים באשדוד. אם רוצים יותר חוף לחרדים לא צריך לקחת מהחילונים, כי באשדוד יש הרבה מאוד רצועות חוף לא מוכרזות”.
מדוע לא מגדילים את החוף?
“ניסיתי לקדם הכשרת חוף מוכרז נוסף על החוף הקיים, אבל לצערי נציגים אחרים לא אהבו את הרעיון מטעמי כשרות וצניעות. בינתיים מספר המצילים תוגבר בכפולות של פי חמישה ויותר כדי לתת מענה, שעדיין לא מושלם.
"אבל גם אם החוף יוכפל בשטחו, תמיד בבין הזמנים יהיה צפוף. אולי אם רצועת החוף הנפרד תגדל פי שלושה המתרחצים ירגישו קצת מים בתוך הים.
“לפני שנתיים קיבלנו כסף מיוחד ממשרד הפנים להגדיל את החוף הנפרד. החוף אכן התרחב, אבל מספר המתרחצים גדל באותה מידה.
“כרגע, הפתרון היחיד הוא שהאוכלוסייה החרדית תדע לווסת את זמני ההגעה שלה אל החוף: לדוגמה להגיע בשעות מוקדמות יותר בבוקר, או להגיע מראש לחופים נפרדים אחרים. באשקלון למשל יש חוף מעולה, שהוא ריק יחסית לאשדוד. מדוע שכולם מכל הערים האחרות יגיעו לכאן?”
מה עם בריכות שחייה?
“באשדוד יש שלוש בריכות עירוניות – ברובע ג’, בבית לברון וחרצית, ועוד אחת שיש לה מפעיל חיצוני. הן נותנות מענה לציבור החרדי והדתי בימים נפרדים ושחיות ליליות לאורך כל השנה, ובבין הזמנים יש כמובן תגבור של הזמנים הנפרדים”.
אשקלון
שדרוג מקיף
דווקא אשקלון הדרומית מפתיעה לטובה: אבשלום יעקובי, חבר מועצת העיר מטעם ‘דגל התורה’ ו’אחדות ישראל’ בנשיאותו של הגאון הרב יצחק ברדה שליט”א, מציין כי בשנים האחרונות הציבור החרדי באשקלון זוכה לאוזן קשבת ולשיתוף פעולה משמעותי מצד העירייה והעומד בראשה.
“ראש העיר תומר גלאם מוכיח פעם אחר פעם כי הצרכים של הציבור החרדי הם חלק בלתי נפרד מסדר היום העירוני. זה בא לידי ביטוי בפיתוח תשתיות, בשיפור השירותים העירוניים, בפעילות הקיץ, ובעיקר בהבנה שיש כאן ציבור גדול ומשמעותי שראוי לקבל מענה מכובד, מותאם ושוויוני”.
הדוגמה הבולטת לכך, לדבריו, היא החוף הנפרד באשקלון, שעובר בימים אלה שינוי משמעותי מאוד. “החוף הנפרד באשקלון נמצא כיום בעיצומו של שדרוג מקיף. מדובר ממש בשינוי פנים: שיפוץ מלא של המקלחות, המלתחות, השירותים וכל המעטפת שמסביב לחוף. מעבר לכך, מושקעת מחשבה רבה גם בנושא הצניעות והפרטיות, עם אטימה והסתרה לאורך רצועת החוף עד לאזור המים, וכן טיפול בחלק העליון הסמוך לחניה”.
יעקובי מוסיף כי נעשית עבודה גם בנושא דרכי הגישה וההגעה לחוף. “בסיוע ראש העיר תומר גלאם, כאמור, מוקצה מתחם מסודר לטובת אוטובוסים שיביאו קבוצות ומשפחות בצורה מאורגנת, בעזרת השם. המטרה היא לאפשר הגעה נוחה ובטוחה יותר, עם חניה מוסדרת וירידה מסודרת לחוף, במיוחד בתקופות העומס של הקיץ ובין הזמנים”.
האם החוף מספק את הצרכים של הציבור החרדי והדתי?
“באשקלון יש ציבור חרדי גדול, ונוסף עליו גם ציבור דתי לאומי רחב שצורך חוף נפרד. מעבר לתושבי העיר, מגיעים אלינו גם רבים מכל אזור הדרום – נתיבות, אופקים, תפרח, ירוחם ועוד – וגם ממקומות נוספים כמו בית שמש ורחובות. ברוב ימות העונה החוף נותן מענה טוב, למעט מספר ימים בודדים שבהם יש עומס חריג. לכן חשוב לנו כל הזמן לשפר, להרחיב את השירותים ולדאוג שהמקום יהיה מכובד, צנוע ונגיש יותר”.
באשר לאפשרות לחיבור בין החוף באשקלון לחוף באשדוד, יעקובי משיב בזהירות: “מדובר בשאלה תכנונית ומקצועית רחבה יותר, שתלויה בגורמים רבים: גבולות מוניציפליים, תכנון חופי, בטיחות, תקציבים ואישורים. כרגע המיקוד שלנו באשקלון הוא לחזק ולשדרג את החוף הקיים, כדי לתת מענה איכותי ומכובד לציבור הגדול שכבר משתמש בו”.
יש באשקלון בריכת שחייה מופרדת?
“בהחלט. זה אחד הדברים היפים בעיר. יש בריכה שפתוחה לגברים ולנשים בשעות נפרדות, אבל כיום בונים בריכה שתוקצה כולה לטובת הציבור החרדי והיא עתידה להיפתח בקיץ הבא, בעזרת השם”. [
ים ללא סוף
תגובת קובי אלתר, דובר משרד הפנים:
“נושא חופי הים נמצא באחריות הרשות המקומית. יש לה הזכות להחליט אם היא רוצה להקים חוף נפרד נוסף, להעתיק את החוף למקום אחר או להכריז על חוף לא מוכרז כחוף רחצה, או להפוך חוף רגיל לחוף נפרד.
"בעיקרון, ראש העיר מחויב קודם כל לדאוג לתושבי העיר שלו ורק אחר כך לתושבים של ערים אחרות שמבקשים להשתמש במשאב העירוני כדוגמת חוף ים.
“למרות זאת, בשל העובדה שמנכ”ל משרד הפנים ישראל אוזן מגיע מהציבור החרדי והנושא קרוב לליבו, והוא מכיר את הצרכים של המשפחה החרדית, הוא מקדם מאוד את פיתוח החופים הנפרדים ומנסה להיות אקטיבי גם ללא פנייה של הרשויות.
“משרד הפנים פרסם לאחרונה ממש קולות קוראים לרשויות המקומיות, לטובת שדרוג, שיפור ופיתוח תשתיות חופי הרחצה במדינת ישראל, במטרה לסייע לרשויות בהיערכות לעונת הרחצה ולשפר את התשתיות והשירות לציבור בחופים.
תקציב זה יאפשר לרשויות לבצע עבודות פיתוח קבועות כמו שדרוג דרכי גישה, מעברים והנגשה מלאה לאנשים עם מוגבלויות, תוך מתן עדיפות לרשויות הזקוקות לסיוע ממשלתי ולפרויקטים בעלי זמינות ביצוע גבוהה.
נוסף על כך, פורסם קול קורא לשדרוג וביצוע התאמות תשתיתיות בחופי הרחצה הנפרדים, במטרה לתת מענה לפערים פיזיים ותפעוליים בחופים אלו ולשפר את דרכי הגישה, המחיצות ומתקני הקבע בהם. סכומים אלו מצטרפים לתקציב השוטף שמשרד הפנים מעמיד מדי שנה לרשויות המקומיות באופן קבוע לטובת החזקה ופיתוח של חופי הרחצה. במסגרת זו אנו מקצים תקציבים ייעודיים לשדרוג חופי הרחצה, תוך מתן מענה ייעודי וממוקד, לראשונה השנה, גם לחופי הרחצה הנפרדים, שסבלו לאורך השנים מפערים תשתיתיים משמעותיים ודורשים טיפול ממוקד לטובת הציבור המבקש רחצה בחוף נפרד”.
לדבריו, במשרד הפנים מנסים לרבע את המעגל ולקדם מהלכים רבים בערים השונות. כך למשל, חוף מוכרז חדש יתווסף לתל אביב – עם הפרדה מתאימה. על פי התוכנית, חוף שרתון, שנמצא סמוך ונראה לחופים מעורבים – מה שהביא לכך שהרבנים לא נתנו הכשר לחוף הזה במשך שנים רבות, לא יהיה נפרד, ובמקומו ייפתח חוף מוכרז חדש מצפון לחוף הצוק, שיהיה מופרד. במקביל, חוף מופרד שמפעילה עיריית הרצליה כ-600 מטר מדרום למרינה העירונית יועתק גם הוא לאותו חוף חדש. העתקה של שני החופים המופרדים לאותו מיקום תאפשר אישור של חוף מוכרז אחד כפול בגודלו, ואולי אף יותר.
בניגוד למצב היום, שבו ההפרדה המגדרית בחוף שרתון היא על פי ימות השבוע, התוכנית של אוזן אמורה לאפשר לגברים ונשים לשהות בחופים הנפרדים במשך כל ימות השבוע ללא הגבלה, באמצעות המחיצה שתפריד בין החופים. “התוכנית כרגע נמצא כרגע בשלבי יישום מתקדמים”, הוא מוסיף. “גם נציגי מרצ תומכים בתוכנית מכיוון שהם רוצים שהחוף הנפרד לא יקטע את רצף החופים.
“אנחנו גם רוצים להוביל מהלך כזה ולקרב בין החופים של ראשון לציון ובת ים. גם שם מדובר בתוכנית לטווח ארוך, וכרגע לא ידוע על לוח הזמנים להעברת החופים.
“בנוגע לחוף בחיפה: בהתאם למידע שנמסר, קיימת היערכות לכך שהחל מהעונה הבאה החוף השקט יעבור לאחריות העירייה, דבר שישפר את השירות.
“בנתניה נבחנות חלופות שונות לשיפור המענה לציבור, ובהן הרחבת שטח החוף או הוספת תחנת רחצה נפרדת נוספת.
“באשדוד החוף מתוחזק ברמה גבוהה ועבר שדרוגים משמעותיים. עם זאת, בתקופת בין הזמנים פוקדים אותו אלפי מתרחצים מדי יום, דבר הגורם לעומסים חריגים, בלאי מוגבר והיקפי ניקיון ותחזוקה גבוהים במיוחד”.
כרטיסים לפעילויות קיץ?
כך דואגים שהם ימכרו בצורה שיוונית
בשנים האחרונות, תקציב המחלקות לתרבות תורנית ברשויות המקומיות גדל במידה משמעותית. התוצאה היא הרבה מאוד אירועים שמתאימים למשפחות החרדיות, בסבסוד משמעותי. דא עקא, שמשפחות רבות לא מצליחות ליהנות מההיצע הזה, ולעיתים אפילו לא מחלק ממנו. עוד בטרם יבש הדיו על מודעת הרחוב מסתערים המונים על קווי הטלפון כדי לרכוש את הכרטיסים, וכך בתוך שעות ואפילו דקות, כל הכרטיסים אוזלים.
וזה עדיין במקרה הטוב. בלא מעט מקרים נמכרים הכרטיסים במוקדים שכונתיים או אצל רכזים אזוריים. בלי הכללות כמובן, חלק מאותם כרטיסים נשמרים מראש לקבוצות מסוימות, כך שהציבור הלא מקושר לא תמיד מצליח לרכוש כרטיס.
דווקא הנציגים החרדים בערים השונות ששוחחנו עימם מצהירים בפה מלא שאצלם התופעה לא קיימת.
“כשאני נכנסתי לתפקיד לא היה בכלל אגף לתרבות תורנית”, טוען הרב מיכאל אלפר מחיפה. “היה סעיף בספר התקציב שנועד לציבור החרדי, שקיבל במצטבר 260 אלף ש”ח בשנה. הסכום הזה התחלק בין שניים–שלושה גופים שהציגו עשייה שלא באה לידי ביטוי או שקרתה בזמנים שהציבור לא נהנה ממנה, כך שהציבור הרחב לא פגש את הכסף.
“כשנכנסתי למחלקת תרבות תורנית בקדנציה הקודמת, העמדנו תקציב של מיליון שקלים לצורך העניין. יזמנו אירועים, ובכוונה תחילה הקפדנו שהכסף לא יגיע לעמותות אלא ישירות לציבור. לא נמכרו כרטיסים בקהילות אלא בצורה שקופה, וכך הציבור כולו יכול היה לרכוש כרטיסים באופן שוויוני. הקפדנו למכור כרטיסים בכמות שתיתן מענה לרוב מוחלט של הציבור שרוצה להשתתף בתוכנית. כיום לצערי המציאות קצת שונה. הציבור החרדי מודר בגדול מתקציב התרבות התורנית. האירועים הבודדים סגורים עוד לפני שהם מתפרסמים. אני יכול רק להבטיח שכאשר נחזור לתפקיד הדברים ישתנו, בעזרת השם”.
אבי אמסלם מאשדוד מצהיר בתוקף שבעירו אין מושג של מקורבים לצלחת ש’תופסים’ את הכרטיסים לפני כולם:
“הכרטיסים לאטרקציות ולמופעים נמכרים דרך מענה טלפוני, בשיטת ‘כל הקודם זוכה’. את האירועים הגדולים משווק המשכן לאומנויות הבמה, גם בצורה דיגיטלית. כשאני עושה אירוע אני יודע כמה אנשים יעלו לאוטובוס, אבל אין לי מושג מי הם יהיו. יש כרטיס תושב שמעניק זכאות, והמכירה נעשית באמצעות מערכות מתקדמות במשך מספר ימים. יש גם אירועים שהכרטיסים אליהם נמכרים דרך גבאי הקהילות, אבל אני לא מאמין שיש בעיר תושבים שלא מכירים את נציג הקהילה שלהם. תמיד הפרסומים נעשים במודעות רחוב ובתיבות דואר, כך שאי אפשר להעלים כרטיסים או למכור אותם בצורה לא ישרה. וכמובן, אם גילינו שפעילות מסוימת גורמת לכך שהביקוש יעלה על ההיצע, צריך להפוך אותה בשנה הבאה לרחבה הרבה יותר”.
לעומתו, הרב בועז ביטון מחדרה מתמודד עם מציאות הפוכה. “כמחזיק תיק התרבות התורנית אני יכול לספר שאנחנו מחפשים כמה שיותר למכור כרטיסים. לא נתקלנו במשפחה שרצתה לרכוש כרטיסים לפעילות קיץ ולא הצליחה. המכירה מתבצעת באמצעות פרסום מבוקר ודרך מערכות דיגיטליות ממוחשבות, כך שאי אפשר למכור את הכרטיסים מראש או בצורה לא שוויונית, אבל במקביל אני נלחם שגם מי שלא מחובר למדיה יוכל לרכוש כרטיסים באמצעות הטלפון ללא כל בעיה”.
ואילו רפאל נמני מנתניה מדגיש שתקציב התרבות התורנית בעירו הוא השלישי בגודלו מבין ערי הארץ: “התקציב שלנו עומד על מיליון ושמונה מאות אלף ש”ח לתרבות תורנית בלבד. אנחנו מקום שלישי בארץ בכל הנוגע לאירועי תרבות, אף על פי שאין כאן ציבור חרדי גדול. לפחות פעם בחודש אנחנו מפיקים אירוע. הכרטיסים נמכרים דרך מרכזי מכירות מקוונים וכן דרך משפחות שמתנדבות למכור כרטיסים בביתן בשכונות השונות. רשימת המוקדים מתפרסמת בצורה ברורה על לוחות המודעות או בדיוור ישיר לתושבים, ואנחנו מקפידים שהם לא ייפתחו דקה לפני ראש חודש אב כדי למנוע רכישות המוניות ובצורה לא הוגנת”.
הרב אבשלום יעקובי מאשקלון מציין כי השנה נעשתה קפיצת מדרגה משמעותית גם בתחום פעילויות הקיץ לציבור החרדי באשקלון, והכרטיסים נמכרים בצורה כזו שתבטיח שהציבור החרדי ייהנה מהן, ללא חשש למחטפים:
“השנה אטרקציות הקיץ עלו שלב. המטרה שלנו היא שכל ילד, נער ונערה מהציבור החרדי יוכלו ליהנות מחופשת קיץ איכותית, במחירים מוזלים ונגישים למשפחות. לכן נבנתה מעטפת רחבה של פעילויות ואטרקציות, כולל יציאות למקומות חיצוניים כמו נחשונים, מדבריום, מג’יקס ועוד פעילויות מעניינות שמטרתן להנעים לילדים ולמשפחות את ימי החופש.
“אנחנו יודעים שבין הזמנים הוא זמן משמעותי מאוד, לכן יש גם מענים נפרדים שמתאימים לבחורי ישיבות ולאברכים, כולל אפשרויות של בריכות שחייה ופעילויות נוספות בהפרדה, מתוך הבנה של הצרכים הייחודיים של הציבור החרדי”.
בנוגע למכירת הכרטיסים ולשאלה כיצד דואגים שגם משפחות שאינן מחוברות למעגלי מידע פנימיים ייחשפו לפעילויות, יעקובי מדגיש שהמטרה שלהם היא שהפעילות לא תגיע רק למי שמכיר מישהו או שמע מוקדם, אלא לכלל הציבור:
“נעשה מאמץ לפרסם את המידע בצורה רחבה יותר, דרך בתי הכנסת, מוסדות החינוך, קבוצות קהילתיות, פרסומים מקומיים וערוצי מידע נוספים. חשוב לנו שגם משפחות חדשות בעיר, בעלי תשובה או משפחות שפחות מחוברות לקהילה, יוכלו לדעת בזמן על האירועים, לרכוש כרטיסים ולהשתתף.
“הציבור החרדי באשקלון זוכה בשנים האחרונות לקשב אמיתי מצד ראש העיר תומר גלאם. הוא רואה את הצרכים, מבין את החשיבות של התאמת השירותים העירוניים לכלל הקהילות בעיר, ופועל יחד איתנו כדי שהדברים יקרו בפועל. חשוב להודות לנשיא התנועה הגאון הרב יצחק ברדה שליט”א, שמלווה ומכוון את העשייה הציבורית, וכן לחבר מועצת העיר אושרי פדלון ולעוזר ראש העיר אליהו ברדה, שפועלים יחד לקידום צורכי הציבור החרדי בעיר”.
