בצל הסערה על 'חוק האפליה', ראשי המשק ובכירי תעשיית ההייטק מזהירים בריאיון משותף ל'משפחה':
הצעת תיקון לחוק איסור אפליה במוצרים ושירותים שהגישה 'הציונות הדתית' כחלק מההסכם הקואליציוני, גוררת תגובות חריפות מצד גופים פיננסיים בארץ ובעולם | בכירי התעשיינים, הבנקאים וההייטקיסטים ל'משפחה': "אנחנו חוששים מנזק כלכלי חריף; לא נשתף פעולה עם חברות שינצלו את החוק" | ח"כ שמחה רוטמן מ'הציונות הדתית': "גורמים פוליטיים מפיצים מידע כוזב במטרה לקעקע את לגיטימיות הממשלה הנבחרת" | זירת התנגשות
הם מפחדים.
והפעם באמת. זו לא קלישאה.
החשש מפני מפגיעה כלכלית בזירה הבין-לאומית ובריחת משקיעים – התפתח תוך שעות ספורות לכאוס מתגלגל. לראשונה, הציב החשש הזה את בכירי המערכת הכלכלית בישראל, לצד יזמי הייטק ובכירים במערכת הבנקאות, בחזית משותפת נגד הממשלה.
והכל? בגלל הוספת סעיף ב'חוק האפליה'.
מדובר בתיקון שאמור להיכנס לחוק הקיים ולפיו אסור להפלות בין אדם לאדם, מכל סיבה שהיא, בבואו לרכוש מוצר או לקבל שירות.
מדובר במאבק א-פוליטי". אריק פינטו (צילום: פלאש 90)
לבקשת סיעת 'הציונות הדתית', יבוצע תיקון לחוק כך שהוא יאפשר לבתי עסק פרטיים להימנע מלספק שירות או מוצר בשל אמונה דתית – זאת בתנאי שניתן להשיג חלופה דומה בקרבה גאוגרפית במחיר זהה.
את הסערה הפוליטית התורנית יצרו שני חברי כנסת של המפלגה: עו"ד שמחה רוטמן וחברת הכנסת אורית סטרוק. לדברי ח"כ רוטמן, החוק יאפשר לאנשים שעוסקים בתחום המלונאות לסרב לספק שירות מסוים למסיבות או אירועים שאינם עולים בקנה אחד עם אמונתם.
חברת הכנסת סטרוק עוררה סערה גדולה אף יותר כשבמהלך ריאיון שקיימה עם העיתונאית קרן נויבך, הצהירה – בתשובה על שאלתה – כי החוק מתייחס גם לרופאים שיסרבו להעניק טיפול רפואי הנוגד את אמונתם וצו מצפונם. וזאת, רק בהינתן שישנם בסביבה רופאים אחרים שיעשו זאת במקומם.
כצפוי, פרסום הדברים גרם לסערה רבתי. ראש הממשלה היוצא יאיר לפיד, בחר להפנות את חיציו לראש הממשלה הנכנס נתניהו – שאותו הגדיר חלש ומוביל למדינת הלכה חשוכה: "הוא אפילו לא מגנה את האמירות החשוכות האלה כי הוא לא מסוגל", אמר.
גם שר הבריאות היוצא ניצן הורוביץ, אמר כי הכוונה להכניס אפליה למערכת הבריאות והטיפול הרפואי מעוררת חלחלה. "אפליה כלפי מטפלים ומטופלים עומדת בניגוד מוחלט לכללים הבסיסיים של מערכת הבריאות ושל חברה אנושית שפויה".
מחאה מתגלגלת
התגובה הכי פחות צפויה התקבלה דווקא מהמגזר העסקי, זה שמעולם לא השתתף בהתכתשות פוליטית ולראשונה בתולדות המדינה התערב בנושא כזה.
פחות מיממה אחרי פרסום החוק, בבנק דיסקונט הודיעו כי דירקטוריון הבנק קיבל את המלצת ההנהלה לעדכן את מדיניות האשראי בבנק, לפיה לא יעניקו אשראי לעסק או גוף המפלה לקוחות. עם זאת, בבנק לא פירטו כיצד יוכלו לבדוק את הדבר בפועל.
יו"ר הדירקטוריון שאול קוברינסקי אמר כי "המובן מאליו יקבל תוקף רשמי. על פי המדיניות, דיסקונט לא יעניק אשראי לבתי עסק או לגופים שיפלו לקוחות במדינת ישראל".
בעקבות דיסקונט גם חברת אבטחת הענן וויז (Wiz) הודיעה כי היא מתחייבת שלא להפלות שום אדם בנתינת שירותים וכי היא שומרת לעצמה את הזכות לסיים את עסקיה עם חברות שכן יעשו זאת.
בהמשך, הצטרפו למחאה חברות ענק נוספות כמו מייקרוסופט, אלטושלר שחם, בית ההשקעות מור, קבוצת Team8, קבוצת מקאן, הלו ארט, חברת הסייבר Semperis ו-AIG , חברת הביטוח שהודיעה כי תפסיק לבטח עסקים ולעבוד עם ספקים שיבצעו אפליה מכל סוג.
החברות הישראליות אינן לבד. בשעות האחרונות הולכים ומצטרפים תאגידי ענק בעולם לגל הפופוליסטי שכובש את השוק ומנסה לכפות מדיניות ליברלית על ממשלה שעדיין לא קמה.
כך למשל קרן העושר הנורווגית שהודיעה על ביטול פעילותה בארץ ותאגיד הייעוץ הבין-לאומי אקסנצ'ר – שמעסיק יותר מ-740,000 עובדים ברחבי העולם. בהודעת החברה הובעה מחאה כנגד הקולות הקוראים להחרמת קבוצות בחברה הישראלית.
בהמשך השבוע הצטרפו לטרנד 1,198 טייסים ואנשי חיל האוויר, בדימוס ובמילואים, ששיגרו ביום שני מכתב לנשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, היועצת המשפטית לממשלה עו"ד גלי בהרב-מיארה והיועצת המשפטית של הכנסת עו"ד שגית אפק שבו הם דורשים מהן "לעצור את תהליך הרס הדמוקרטיה", כלשונם.
ברשימת החותמים במכתב נמצאים דן חלוץ הרמטכ"ל לשעבר, מפקדי חיל אוויר לשעבר אביהו בן נון ואיתן בן אליהו, ושני אלופים נוספים – עמוס ידלין ששימש ראש אמ"ן ונמרוד שפר שעמד בראש אגף התכנון. לא ברור מה הקשר בין הטייסים לאפליה, וכיצד הם יושפעו ממנה אם בכלל, אבל גם הם בחרו לנקוט צד בשיח הפוליטי.
הכותבים מתארים את תרומתם למדינה וטוענים כי "המשותף לכול החותמים היום זו החרדה מכך שמדינת ישראל הדמוקרטית בסכנה. אתם קו ההגנה האחרון וביכולתכם לעצור את תהליך הרס הדמוקרטיה. אנו מצפים שתשתמשו בכל הכלים והחוקים העומדים לרשותכם, ללא מורא ופחד, ותעשו את כל שלאל ידכם לעצירת האסון המתרגש על המדינה".
גם בענף התיירות ביקרו את המהלך. בהתאחדות המלונות אמרו כי "התיקון המוצע לחוק 'איסור אפליה בשירותים ומוצרים' לא מקובלת. בתי המלון מחויבים לאוכלוסייה שמבקשת ללון בהם או להשתמש בשירותיהם באשר היא. לעולם לא ננהג באפליה כלשהי כלפי אורחינו ונמשיך לשרת כל אדם".
אנשים טובים יזלגו החוצה". דב מורן (צילום: פלאש 90)
"אנחנו מוחים על הכוונה לבצע שינוי חוק כזה", טען זיו רוזן מנכ"ל חברת התיירות 'גוליבר'. "מסתבר שחשוב להזכיר ולהצהיר גם ב-2023 שאין בחברה שלנו מקום לאפליה. לא נעבוד עם גופים או אנשי מקצוע שידווח בגינם כי הם מפלים לרעה".
אפס סבלנות, אפס סובלנות
אריק פינטו, לשעבר מנכ"ל בנק הפועלים, טוען כי מדובר במאבק א-פוליטי, שהחל בצורה ספונטנית על ידי אנשי עסקים ויזמים שדואגים לעתיד הכלכלה.
לדבריו, החוק הזה על פניו מעלה חשד לפגיעה בזכויות מיעוטים, נושא שלא יעבור בשקט על ידי גופים בין-לאומיים. "קרן העושר הנורווגית כבר הודיעה שהיא לא רוצה יותר להשקיע כאן. אני חושש ממצב שבו משקיעים רבים בהייטק, שזה ענף שהכניס למדינה מיליארדים, ימשכו את ההשקעות שלהם ויפסיקו להתעסק איתנו. אפילו גופי פנסיה אמריקניים שהשקיעו במיזמים מיוחדים לא יוכלו להמשיך להשקיע במדינה שמפלה מיעוטים בהתאם להוראות ההשקעה שלהם. אם לא תהיה התערבות בחקיקה הזו, המגזר העסקי יקרוס.
"אני שומע שבציונות הדתית מבקשים ליפות את החוק הזה, אבל בעולם לא יפרשו אותו בצורה תמימה, כפי שהם חושבים. אפילו בהתנחלויות הם רואים הפרה של זכויות המיעוט הערבי. החשש הוא מפני אי מתן שירות. גם מדינות חשוכות התחילו בצורה כזו. גם אם אנחנו מבינים שישראל עדיין מדינה ליברלית, החשש שלנו הוא מתגובת הקהילה העסקית הבין-לאומית".
ניסיתם לדבר עם חברי הכנסת מ'הציונות הדתית' ולהסביר להם במה מדובר?
"מי שרצה לחוקק חוק כזה צריך לשאול את דעתו של המגזר העסקי לפני שהוא מתחיל לרסק את המשק. דברים כאלו לא עושים בלי להתייעץ, בצורה מהירה ובהולה. צריך להזמין אנשים מכל המגזרים, לשמוע מה דעתם ולחשוב אולי יש אמת בחששות שלהם".
אבל החוק עדיין לא הגיע לישורת מעשית כלשהי.
"גם באנגליה הביאו תוכנית מקרו כלכלית, ואף על פי שהייתה רק בשלב הרעיוני שלה השווקים הגיבו בצורה קיצונית. הלירה נפלה וראש הממשלה נאלצה להתפטר, רק בגלל דיבורים.
"לקהילייה העסקית אין סבלנות להמתין למעשים, במיוחד כאשר עולה חשד לאפליה. היום גופי השקעה מוודאים שהחברות שהם משקיעים בהן פועלות במדינות הדוגלות ומחויבות לערכים ליברליים – שמירה על איכות הסביבה, ערכי שוויון והעדר פגיעה במיעוטים.
"כשמוסיפים את הכוונה של הממשלה לבצע חקיקה שתאיים לפגוע בשומרי סף, זה מתכון ברור להפחדת משקיעים, גם אם הכל בגדר הצעות".
העם מאוחד, הפוליטיקה מפלגת
דב מורן, יזם הייטק וממציא הדיסק און-קי, מקצין אפילו עוד יותר. הוא מגדיר את החוק החדש של 'הציונות הדתית' כהתדרדרות של המדינה לתהומות שלא נראו כמותם.
"כואב לי על המדינה ובעיקר על הקישור בין יהדות לגזענות. כיהודי מאמין ברמ"ח איבריי, היהדות במדינה, על פי דעתם של חלק זעיר מנבחרי הציבור, הופכת לגזענות".
אתה חושש מחרם על מדינת ישראל?
"גם אם רשמית זה לא ייקרא חרם", הוא אומר, "בפועל אנשים טובים יזלגו החוצה והכלכלה תינזק. מדובר באנשים שיצרו תעשייה ומשקיעים במדינה. אם הם יעזבו וייעלמו מכאן הכלכלה תדרדר, ולמדינה לא יהיה יותר מה לחלק בהסכמים הקואליציוניים.
"אני חושב שטוב שלמגזר העסקי אין קשר עם המגזר הציבורי. זה הדבר הטוב ביותר אולי שעשה נתניהו. הוא אומנם לא בנה את ענף ההייטק ולא התערב בו, אבל גם ההייטק מעולם לא התערב בפוליטיקה. אבל כשיש גזענות כל אדם צריך להרים קול".
גיורא ירון, יזם הייטק שהקים חברות גדולות המכהן גם כיו"ר הוועדה לטכנולוגיה ואסטרטגיה ויו"ר אוניברסיטת תל אביב, סבור שהמגזר העסקי, ובמיוחד ענף ההייטק, צריך להישאר מחוץ לפוליטיקה.
"אני מדבר לא כהייטקיסט אלא כאזרח במדינה. הנושא שערורייתי, ולכן טוב שהמשק הישראלי לא ציבורי אלא פרטי. המגזר הפרטי לא ישתף פעולה עם החוקים הללו, שיישארו על הנייר, לבושתה של מדינת ישראל. אנחנו נתעלם מכל ההחלטות הגזעניות ונעשה מה שעשינו כל השנים. לא נפלה בין הציבורים השונים אבל לא נשתף פעולה עם המשק הציבורי שימות מיתת נשיקה.
"אני מצהיר בצורה ברורה: שום חברה שאני מעורב בה לא תעשה עסקים עם גוף מפלה. המגזר הפרטי לא ייתן לזה לקרות. אם בבית חולים יסרבו לטפל באנשים, דבר שאני אפילו מתקשה לדמיין, מהר מאוד זה יצא החוצה והמוסד הזה ייסגר בשל קשיים תקציביים. גם חברת החשמל זקוקה למגזר הפרטי, ואם לא נמכור לה מוצרים היא לא תוכל לייצר, וכך הלאה. החוק הזה הוא הדבר האחרון שאנחנו צריכים אחרי שעברנו את השואה ומלחמת העצמאות. אין פרסום גרוע יותר למדינת ישראל".
קיבלת תגובות מהקהילייה העסקית בעולם?
המגזר הפרטי לא ישתף פעולה עם החוקים הללו". גיורא ירון (צילום: מנחם קאליש)
"בימים אלו המגזר העסקי מושבת בשל סוף השנה האזרחית כך שיש פחות אינטראקציה. אבל זה עתה חזרתי משבועיים של ביקור בהודו במסגרת פורום של הודו-ישראל. פגשתי שם אנשי עסקים אמריקנים ששאלו אותי על הנושא הזה. הם הביעו בפניי חשש מכך שדווקא סעיף כזה בהסכם הקואליציוני יגביר את האנטישמיות בארה"ב. כבר הייתי במצב שבו נאלצנו להסוות משלוחים מהארץ באמצעות ריטבקיצינג ואריזה נוספת מלונדון בשל רצון של גורמים שונים להסוות את העובדה שמשתמשים במוצרים ישראליים. כיום, הדברים השתנו בשל העליונות הטכנולוגית שלנו. מי שרוצה להחרים את התוצרת הישראלית, במיוחד בענף ההייטק, דינו לחיות במערה חשוכה. אבל אם נחזור לחוק, אי אפשר להגן על הרעיונות הללו בשום פורום. לא ייאמן שמי שרוצה להיות ראש ממשלה תומך בכך".
נתניהו מתנער מהסעיף הזה.
"הוא טוען שהחתימה שלו על ההסכם הקואליציוני מזויפת? זה אות קין על מצחה של המדינה. אני אומר את זה כמי שהצביע למפלגות המרכז וגם לא פעם הצבעתי לליכוד. אני לא מאמין שאיש ליכוד אחד יתמוך בהצעה כזו".
אתה מאמין שאנשים פשוט יקומו ויעזבו את המדינה?
"אני לא שותף לרעיונות הללו. אולי בשוליים יהיו כאלו שירדו מהארץ, אבל זו לא מגמה במגזר ההייטקיסטי לפחות. נלחמנו בשביל הארץ הזו, לא בשביל לעזוב אותה כשהיא נלחמת על ערכי הבית. אני אישית יכול לקבל אזרחות אמריקנית כבר היום בשל העובדה שאני מעסיק לא קטן ומפרנס הרבה אמריקנים, אבל אני כאן כדי להישאר. יש לי חברים רבים מהמגזר החרדי, אנחנו מקיימים אולי אורח חיים שונה אבל כולנו יהודים. יש בינינו הרבה יותר דברים משותפים מאשר דברים שונים. גם אני לא אוהב את המצעדים בירושלים, שם יש ציבור גדול של שומרי מצוות, ובאותה מידה אנחנו צריכים לשאוף למכנה המשותף הגדול בינינו ולא להקצין את ההבדלים. העם מאוחד, רק הפוליטיקה מפלגת אותו".
שיח אלים, העדר דיאלוג
שלמה קאליש הוא יזם הייטק חרדי. אישית, הוא איננו חושש מהחוק והשלכותיו. עם זאת, הוא מבין היטב את החרדות של חבריו לקהילייה העסקית.
"עסק פרטי יכול לעשות מה שהוא רוצה, אבל הממשלה לא יכולה להתיר התנהלות מפלה בצורה ברורה", הוא מחלק. "אני מבין בהחלט את החשש של קולגות בתחום. ההייטק נמצא בכל העולם, והעולם המערבי פרוגרסיבי. נוסף על כך, אף על פי שעולם ההייטק הישראלי מגוון, רוב היזמים נמצאים במרכז שמאל של המפה הפוליטית. השיח הפוליטי הפך לאלים וקיצוני, יש הסתה והציבור החילוני מפחד מכפייה דתית וממדינת הלכה. ואם לא די בחשש הזה, ישנם טיפשים שמתבטאים בצורה לא חכמה. זה מעורר חשש כלכלי, ולכן בכירי התעשייה ואנשי ההייטק מתבטאים בנושא אף על פי שמעולם לא השתתפו בשיח הפוליטי. השיח כאן לא פוליטי אלא משקף מצוקה אמיתית".
אולי הבעיה נעוצה בהיעדר הסברה?
"זה נכון בהחלט. השיח מתנהל רק ברשתות חברתיות, ושם במקום להרגיע יש אנשים שמוסיפים שמן למדורה. אני בטוח שלו היו יושבים כל אותם אנשים שהוציאו הודעות גינוי עם יזמי החוק, הכל היה נראה אחרת".
לדעתו של נועם לאוטמן, מייסד חברת 'דלתא' ופילנתרופ מוכר, החשש בעולם העסקי נובע מהשם הרע שיצא לישראל בעולם והוא יפגע במוניטין שיש לדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון.
"אנשי העסקים חוששים שהמהלך יפגע בתיירות ובעיקר בהשקעות מבחוץ", הוא מסביר. "לי אישית אין קשר לנושא. בחנויות שלנו ימשיכו למכור מוצרים בלי לשאול איש באשר להעדפותיו האישיות או לאמונתו. גם אם אי מי יפלה אדם במדינה, אני לא מאמין שזה יבוא לידי ביטוי כאשר הוא יגיע לחברה שלנו. חרם הדדי הוא לא פתרון, אבל אני לא דואג לנו אלא חושש מכך שהמדינה תיפגע".
היית מצפה שיוזמי החוק ידברו איתכם לפני שהעלו אותו?
"המדינה צריכה להסביר לא לנו אלא לכל העולם. אולי לא יחרימו אותו בשלב הראשון, אבל ייווצר סחף מסוכן שיפגע בסוף בכיס של האזרחים אם יבואו לכאן פחות משקיעים. בדומה למה שקורה בבורסה, מספיק שמשקיע אחד ימשוך את ההשקעות כדי שזה ייצור אפקט מתגלגל וסוג של נבואה שמגשימה את עצמה".
ח"כ שמחה רוטמן: קמפיין פוליטי, פייק מוחלט
הממשלה לא יכולה להתיר התנהלות מפלה בצורה ברורה". שלמה קאליש (צילום: פלאש 90)
את כל הדברים הללו שומע היטב חבר הכנסת ועורך הדין שמחה רוטמן מ'הציונות הדתית', שמצא את עצמו השבוע בעין הסערה, בלי שהתכוון לכך.
"זה לא חוק שלי", הוא ממהר להבהיר בשיחה עם 'משפחה', "זה חוק שמופיע בהסכמים הקואליציוניים של המפלגה, וכל מי שדיברתי איתו על הנושא, מימין ומשמאל, אמר שהוא חוק טוב".
לדבריו, החוק במדינה אוסר על אפליה או איסור למתן שירות לכל אדם, יהיה מי שיהיה. את החוק הזה לא רוצים ב'ציונות הדתית' לשנות אלא לתקן.
"לדוגמה: אני קונה בסופר שרוב העובדים בו מוסלמים. אם העובד הערבי אומר לי 'אני לא נותן לך שירות כי אתה יהודי' זו אפליה אסורה, אבל מה יקרה אם אני מחייב אותו למכור לי יין, שזו פעולה אסורה על פי דתו? בגלל פסיקות של בית משפט, אם העובד המוסלמי יסרב למכור לי הוא חושף את עצמו לתביעה על אפליה, וזה מה שאני רוצה למנוע".
אז איך אתה מסביר את האמירות החד משמעיות של בכירי המשק ועולם ההייטק, שהבינו שהחוק הזה דווקא מפלה ופוגע בדמוקרטיה?
"אולי לא התראיינו בצורה ברורה, אבל צריך להבהיר שהחוק הזה בכלל לא נוגע לקבלת טיפול רפואי. בתחום הבריאות החוק היום מצוין ואין סיבה לשנותו. התיקון לחוק שאנחנו מציעים נוגע לתרבות, חינוך ושירותים, לא לענפי הבריאות. במדינת ישראל אפילו למחבלים נותנים את כל הטיפול הרפואי, כך שלא יעלה על הדעת שתהיה אפליה מנימוקים של השקפת עולם. רופא מחויב ל'שבועת הרופא' ולכללי אתיקה".
לדברי ח"כ רוטמן, גם לבעל מלון או צימר אסור, גם לפי התיקון הזה, למנוע מאורחים מסוימים לקבל שירות אצלו או לשכור חדרים, אבל הוא יכול למנוע מהם מסיבה בשטח המלון אם היא לא מתאימה להשקפת עולמו, כמו שרופא לא חייב לבצע המתת חסד. החוק אוסר על שירות בהתאם לזהות המטופל, אבל לא יכול לחייב מישהו לתת שירות שמנוגד לאמונתו. "הדמוקרטיה לא יכולה לחייב אדם לפעול בניגוד לאמונתו, ואני לא מכיר דת שאוסרת על מכירה או מתן שירות לאי מי, כולל היהדות. כל פרשנות אחרת זה פייק אמיתי".
ח"כ רוטמן מסכים בהחלט עם הקביעה שהאפקט המתגלגל שגרר את ראשי עולם העסקים לעיסוק בו הוא בשל באג בהסברה. "יש דברים שהוצאו מהקשרם. יש כאן קמפיין פוליטי מובהק, אבל זה מה שיקרה בארבע השנים הבאות. גם כשנפתלי בנט התיישב על כס ראש הממשלה דיברו על הדתה של המדינה. כשדובר על פסקת התגברות ב-2019 כל שבוע יצאו סופרים ואומנים, פעילים חברתיים ומרצים נגד הכוונה, ולכן גם 'מכתב הטייסים' לא מרגש אותי. יתרה מכך: יו"ר ועדת הפנים של הכנסת בממשלה הקודמת התבטא בצורה שאיש מאיתנו לא היה מעז לומר, והכל עבר בשקט. אבל ברגע שהממשלה הולכת להיות מושבעת, הגיע קץ הדמוקרטיה, אף על פי שהחוק הזה הוא הכי דמוקרטי שיכול להיות".
דברי חכמים בנחת נשמעים
ובתוך בליל הקולות והדעות, זה המקום להביא את קולה של דעת תורה, כפי שהביא אותה השבוע הגאון רבי דוד יוסף, חבר מועצת חכמי התורה ורבה של שכונת הר נוף, בשיעורו השבועי שנמסר בבית המדרש 'יחווה דעת'.
"אתם שומעים מה קורה בתקשורת, כל הזמן מדברים 'הדתיים הולכים לחוקק חוקים, להגביל ולשנות'. אני רוצה להרגיע את החילונים, אין לנו שום כוונה לעשות חוקים כדי להרבות שנאה ולפלג, אנחנו רוצים לאחד, אנחנו רוצים לקרב, אנחנו לא רוצים לפלג.
"לכן הנחינו את אריה דרעי ואת חברי הכנסת שלנו שלא להגיש חוקים שיגבילו את הציבור החילוני, אנחנו לא מחזירים בתשובה על ידי איומים וחוקים. מרן החזון איש אמר שמעולם לא ראינו אדם שזרקו עליו אבנים בשבת ועל ידי זה הוא חזר בתשובה. זה לא הדרך שלנו, לא נלך בדרך של כפייה.
"גם דרכו של אבא זצ"ל הייתה באהבה ובידידות ובקירוב. לא נלך כמו הממשלה הקודמת שידעו להתעלל בנו וללכת נגדנו בצורה כל כך קשה, אנחנו נלך רק בדרכי נועם ובקירוב לבבות".
