אחרי התקופה הקשה ביותר במוזיקה החסידית, יעקב שוואקי חוזר לפעילות מוזיקלית מלאה ונחשף בשיחה אישית עם המלחין מאחורי חלק הארי של יצירותיו
הקול קול יעקב: את השירים של יעקב שוואקי, אחד האמנים המוכרים ביותר במוזיקה החסידית, אין כמעט מישהו שלא מכיר • הלחן לחן יצחק: מעטים יותר מכירים את ר' איצי וולדנר, חסיד באבוב מלייקווד, שהלחין את מרבית שיריו של שוואקי ושל אמנים רבים במוזיקה החסידית • עכשיו, לאחר השקת האלבום של שוואקי שכולל לא פחות מתשעה לחנים של וולדנר – השניים מתייצבים לשיחה משותפת שמגוללת שותפות מוזיקלית רחוקה מהזרקורים • שמעתי שהיו שרים
צילומים: ר. משעניה, ערן יעקב, חיים טויטו, מדיה פרו
אלפים גדשו באותו ערב את יציעי אולם 'ארנה' בירושלים. על הבמה אפופת העשן המלאכותי ניצב הרכב מוזיקלי ששלהב את ההמונים. הפירוטכניקה והאפקטים הוויזואליים תרמו לאווירה שהתלהטה. כעבור דקות אחדות כבר פילח קולו של יעקב שוואקי את חלל האולם עם להיטיו המוכרים, אלה שמהווים כבר שני עשורים חלק בלתי נפרד מהמוזיקה החסידית.
אלפי המשתתפים, כמו גם שוואקי עצמו שניצב מולם על הבמה, לא שיערו שחודש לאחר מכן – העולם כולו יעמוד מלכת. באותו פרק זמן, מחשבות על נגיף שישבית את העולם ויזרע בהלה אוניברסלית נראו כמו בדיות אפוקליפטיות. איש מיושבי האולם לא העלה בדעתו שהאירוע המוזיקלי שזה עתה הסתיים, יהיה גם האחרון לאותה שנה. זמן קצר אחרי אותו ערב, נמלי התעופה הבינלאומיים הושבתו, מיליוני אנשים ברחבי העולם הוכנסו לסגרים כפויים, אירועים המוניים הפכו לנחלת העבר ואימת הנגיף המסתורי ריחפה כמעט בכל בית. העולם נדם.
דווקא אז, כשהעולם כולו היה שרוי בתחזיות קורונה קודרות, שוואקי השכיל לעשות שימוש בנשק אסטרטגי מסוג שהוא מכיר היטב – המוזיקה כמרפא לנפש. 'הלבשת' המוזיקה על אירועים יומיומיים, שהיא אולי אחד המרכיבים הבולטים בעשייתו לאורך השנים, הפכה אצלו במהלך שנת הקורונה לחלק מדרך חיים. הוא יודע שרבדיה העמוקים של המוזיקה מסוגלים לפרוט על נימי הנפש הדקים ולחיותם בזמנים קשים, ולכן גם כשהכל מסביב עצר – המוזיקה המשיכה לנגן. ולרפא.
כמי שמקפיד כמעט בכל אלבום על שירי חופה ומוזיקה 'לכל עת', שוואקי הבין כי המשבר העולמי אינו עיתוי מתאים לעצור את המנגינה. "אנשים רוצים לראות שהעולם ממשיך", הוא אומר לנו השבוע. "האירועים אמנם עצרו, אבל את המוזיקה – השפה של הלב – אף אחד לא יכול להשתיק. זו הסיבה שבחרתי להמשיך את המוזיקה ולייצר גם שפה אלטרנטיבית לחוויה הכלל עולמית.
"כולם חששו מהקורונה, לכל אדם היו דאגות, אבל באמצעות השירים החוויה הזאת הפכה למשהו שחיבר בין כולם. לא תמיד אנשים מדברים בקול על הדברים שמטרידים אותם, ולכן המוזיקה מאפשרת להם ליצור דיאלוג עם השיר ולהזדהות עם התחושות שהוא מעביר".
עם ההבנה הזאת הוא הפיק שירים חדשים ברוח התקופה והמשיך לעבוד על אלבומו החדש שיוצא בימים אלה. "בהתחלה לא האמנתי שיהיה ביקוש לאירועים 'ביתיים' שמועברים ישר הביתה", הוא מודה. "לא חשבתי שזה יכול לעבוד. אחרי שהרעיון עלה, החלטתי שגם אם זה יכול לעשות טוב לעשרה אנשים – זו סיבה מספיק טובה לנסות. תוך זמן קצר התוודעתי להיקף הכמיהה שיש למוזיקה גם באמצעים שאינם כוללים עמידה פיזית מול קהל. המחשבה הראשונית על עשרה אנשים שישתתפו הפכה למציאות של עשרות אלפי אנשים ש'הגיעו' לאירועים מהספה הביתית. זה היה מדהים".
בזכות האברך מלייקווד
עכשיו הוא חוזר שוב לארץ, לסבב אירועי 'בין הזמנים'. אנו פוגשים אותו בשעת ערב מאוחרת – לשיחה בלתי שגרתית, בזכות המשתתף הנוסף בה: המלחין ר' איצי וולדנר שהצטרף בשיחה טרנס-אטלנטית מאולפנו בלייקווד. וולדנר, אברך כולל בעל חוש מוזיקלי מיוחד – הוא אחד המלחינים הפוריים במוזיקה החסידית העכשווית, והוא עומד מאחורי חלק ניכר משיריו של שוואקי.
"שיתוף הפעולה עם איצי התחיל לפני עשרים ואחת שנה", מספר שוואקי. "ממש מההתחלה. הוא הלחין כמה מהשירים הגדולים באלבום הראשון שלי 'שמעתי' – שיצא כשנה אחרי שנפגשנו, בשנת תשס"א – ומאז הפעם הראשונה שנפגשנו נוצר חיבור טבעי שהביא לעולם רבים מהלהיטים החסידיים הבולטים".
למעשה, את השיר הראשון של וולדנר, חסיד באבוב שהתגורר שנים רבות בבורו פארק, שמע שוואקי לראשונה כמה שנים לפני שיצא אלבומו הראשון. "הוא הלחין את 'מהרה', שהיה לאחר מכן פס קול כמעט רשמי של חתונות יהודיות ברחבי העולם. וזה היה השיר הראשון שלו ששמעתי. מיד התחברתי אליו מאוד, ואפילו ביצעתי את השיר הזה בחתונה שלי. בהוראת רבותיי לא עסקתי במוזיקה באופן רשמי לפני החתונה, אבל מיד לאחריה כבר ידעתי ששיתוף הפעולה עם איצי יהיה משהו לטווח ארוך. אחרי ששמעתי את השיר הזה אמרתי שאני מוכרח לפגוש את האדם שהלחין אותו, ומיד כשנפגשנו הרגשנו שהדרך המשותפת תהיה ארוכה".
וולדנר עומד מאחורי רבים מלהיטיו ויצירותיו המוזיקליות של שוואקי. הוא נחשב ל'מכונת להיטים', שעומדת מאחורי מאות לחנים פורצי דרך במוזיקה החסידית. כיום, אחרי חצי יובל של עשייה מוזיקלית חובקת עולם, מאחוריו רפרטואר עשיר המונה מעל ל-300 לחנים. הוא הלחין רבים מהלהיטים הגדולים של האמנים הנודעים – אברהם פריד, דדי גראוכר, בני פרידמן, שלוימי גרטנר ונוספים, אבל אין ספק ששיתוף הפעולה הבולט שלו, הוא עם יעקב שוואקי. במובנים רבים – הם מעין צמד שנועד זה לזה. יחד הם חתומים על שירי חופה כמו 'מהרה', 'אשת חיל', 'בואי בשלום', 'אם אשכחך' ונוספים, שכיום מבוצעים בחופות יהודיות ברחבי העולם, כולל מחוץ לציבור החרדי.
את וולדנר, החיבור הזה מרגש גם היום. "כשאני שומע שהשירים יוצאים החוצה ושוברים את החומות – הדבר גורם אצלי התרגשות בכל פעם מחדש", הוא אומר בצניעות אופיינית. "אני תמיד אומר שהתשלום על הלחנים הוא השכר מהצד. השכר האמיתי מגיע בדמות ההודעות שאנחנו מקבלים מאנשים שרחוקים מאוד מיהדות או מאנשים המתמודדים עם מחלות קשות, שכותבים לנו על החיזוק שהם מקבלים מהשירים. אחרי שיצא השיר 'מאמין בניסים', קיבלנו כמות מאוד גדולה של הודעות מאנשים במצבים לא פשוטים שהשיר חיזק אותם. אותו דבר כשאני שומע על שיר שלנו שמבוצע בחופה של אנשים הרחוקים משמירת מצוות, זה מעביר בי צמרמורת".
שוואקי מעיד על תחושות דומות. הוא מספר לנו על הודעה שנשלחה לא מזמן מאישה הרחוקה מאוד משמירת מצוות, שכותבת כי השיר 'שמע ישראל' מנע ממנה להתבולל. "זה נותן תחושה עמוקה שאתה עושה את הדבר הנכון", הוא אומר. "אנחנו מקבלים הרבה משוב מהציבור וזה סיפוק גדול לראות שהמוזיקה מצליחה לחדור ולחלחל גם מבעד לשכבות שאינן מזוהות עם מוזיקה חסידית באורח חייהן. זה משהו שקשה לתאר במילים".
וולדנר מסכים. "יעקב (שוואקי. י"פ) כל הזמן אומר: 'מוזיקה היא השפה של הלב. היא מסוגלת לחבר אנשים, לתת כוחות ולחדור לנשמה'. גם באמנות ההלחנה רואים את זה באופן ברור – הנפש מחברת את המנגינה. זה לא משהו שקשור רק לכישרון. אני מרגיש כמו ה'צינור' שמעביר את המוזיקה. אין שום 'טאץ" אחיד בשירים שלי, או קו מחבר. לא רואה את החיבור בין 'ליבי במזרח' ל'מהרה'. המכנה המשותף היחיד ביניהם הוא שהקב"ה שולח לי את הלחנים. אין לזה הסבר טבעי".
המפגש הראשון
במהלך השיחה היה מעניין לשמוע את הזווית של וולדנר למפגש הראשון עם שוואקי.
"באותה תקופה עבדתי קצת עם המפיק הקודם של שוואקי, יוחי בריסקמן", משחזר וולדנר. "ביקשתי ממנו שיעביר אלי סקיצות קול של אמנים עבורם התבקשתי להלחין ניגונים. כדי להתאים את הלחן לאמן, רציתי לשמוע קודם את דגימות הקול שלו. יום אחרי שביקשתי מבריסקמן לקבל דגימת קול, הוא התקשר אלי ושאל אם אני בבית. משעניתי בחיוב, הוא ביקש שארד למטה. הוא המתין לי ברכב ומסר לי קלטת שמע של מישהו צעיר בשם שוואקי. אני זוכר ששאלתי אותו 'מה זה שוואקי?' לא הכרתי עד אז שמות מזרחיים במוזיקה החסידית. זה היה תקדימי".
וולדנר האזין לקלטת ובה רצועת שמע של שוואקי הצעיר מבצע את אחד משיריו של מרדכי בן דוד. "נדמה לי שזה היה השיר 'כה אמר' בביצועו", הוא אומר. "שמעתי קול של צעיר עוד לפני החתונה, וזה היה קול שלא שמעתי בחיים. בלי שהכרתי אותו אמרתי למפיק שהוא עוד יהיה אחד מגדולי הזמר. החיבור היה מיידי. כזה גוון קול, כזו עוצמה, זה לא משהו ששומעים כל יום. היה לי ברור שיש כאן פוטנציאל למשהו גדול. בריסקמן, שהיה ממוקד מטרה, לא בזבז זמן. הוא רק אמר לי: 'קדימה, תלחין לו'. משם קצרה הייתה הדרך ללחנים הרבים שהופיעו כבר באלבומו הראשון, שהפכו תוך זמן קצר ללהיטי ענק שכבשו את העולם המוזיקלי".
מאז השקת האלבום הראשון חלפו 20 שנים, שבהן הפך שוואקי ממשורר אנונימי לאחד הקולות הבולטים במוזיקה היהודית. הוא ממלא אולמות ברחבי העולם, השירים שלו מבוצעים באינספור אירועים, האלבומים שלו נמכרים בעשרות אלפי עותקים. בשנים האחרונות החל לבצע שירים מזרחיים ונסחף לכיוונים שונים. עכשיו, כשהוא משיק את אלבום האולפן ה-11 שלו, שירים רבים מתוכו חוזרים לטעם החסידי האותנטי, שהיה חלק בלתי נפרד מאלבומיו הראשונים.
כשאנו שואלים את שוואקי על המעבר, הוא רואה את תמונה קצת אחרת. "אני לא רואה את זה כך. בסוף מוזיקה זו הרגשה, ויש לי יותר מסגנון שירה אחד שזורם בעורקיי. יש לי גם את הצד החסידי מצד אימי, וגם את הצד הספרדי מאבי. אני משלב בין העולמות ומנסה ליצור מוזיקה שמתאימה את עצמה ומתחדשת. ראיתי כל הזמן שיש צימאון גם בקרב הציבור החסידי למוזיקה מחדשת. כולם רוצים לחוות עוד סגנונות ולא לדרוך במקום.
"לפני שהוצאתי את האלבום 'ליבי במזרח', חשבתי שאני לא רוצה לעשות כל הזמן את אותו דבר, וזאת משום שאם אעשה את אותו דבר לא תהיה הצדקה להוציא אלבום נוסף. מוזיקה זה עולם כל כך רחב שנדרשת יצירתיות בתוך המרחב הזה. מאוד חשוב לי לעשות דברים חדשים".
מאז ומתמיד הוביל שוואקי חדשנות בתוך עולם הצלילים והתווים. כך היה גם עם השיר 'מה מה מה' שיצא באלבום 'לשם שמים' משנת תשס"ו. "השיר הזה היה חידוש גדול באותה תקופה", נזכר וולדנר. "אחרי שהוא יצא באלבום של שוואקי, הגיעו אלי פניות מאמנים נוספים שרוצים גם 'מה מה מה' משלהם. אמרתי להם ששיר כזה יש אחד, אבל אפשר לנסות להביא חידושים נוספים. המטרה היא כל הזמן לחדש ולא לחזור על עצמנו".
שוואקי: "אני מסתובב בעולם ושומע מה אנשים רוצים. הצימאון קיים לכל סוגי השירה והניגונים. רק לאחרונה הייתי במקסיקו ושאלו אותי מתי יצֵא עוד אלבום מזרחי, אבל כשאני מגיע לבורו פארק שואלים אותי מתי יהיה אלבום חסידי. בשנים האחרונות בכלל ישנה תופעה מעניינת: חסידים רוצים מוזיקה מזרחית וספרדים מבקשים מוזיקה חסידית… אנשים רוצים הכל וחשוב להם לשמוע סאונד אחר, דברים חדשים. זה בדיוק מה שאני מנסה לעשות".
על חבל דק
באלבום החדש שלו, שאמור לצאת לאור בקרוב, שוואקי מכוון לקהלים רחבים. הוא רוצה לגעת, בדיוק כמו בשירה עצמה, במנעד אנושי רחב. "האלבום החדש נוגע לכולם", הוא אומר. "יש בו הרבה שירים חסידיים בהגייה חסידית, שירים באידיש וגם שירים באנגלית ובעברית. אנשים רוצים את כל הסוגים. השיר השלישי באלבום נקרא 'אַ אִיד', והוא מדבר על השמחה בקיום המצוות.
"אני ואיצי מדברים הרבה על הילדים שלנו, על העובדה שהם נאלצים להתמודד עם דברים שהדור שלנו לא הכיר, ולכן בשיר הזה רצינו לבטא את המשמעות של להיות יהודי. גם ילדים צריכים את השמחה של היהדות, את החיבור לכל מצווה. המטרה הייתה להעביר את המסר שזה 'גִישְׁמַאק' להיות יהודי".
לאורך השיחה מעלה שוואקי לא פעם את נושא הנוער. "המטרה היא לחדש במוזיקה ויחד עם זאת לתת דגש על המסר הרוחני של השירים. הנוער שמאזין היום למוזיקה מחפש את הריגוש, ולכן חשוב לאפשר לו לחוות את זה עם המסרים החיוביים. עם הרגש היהודי. בחיפושיו אחר מוזיקה חדשנית, מוטב שהוא ישמע מוזיקה עם מסרים יהודיים ולא ימצא אותה במקורות מוזיקליים עם מסרים בעייתיים. החכמה היא לעשות את זה בדרך ערכית. הדגש הוא על המסרים".
שוואקי רואה לעצמו ייעוד להשפיע מוזיקלית גם על קהלים שאינם מחוברים ליהדות באופן יומיומי, באמצעות המוזיקה. הוא רואה בכך שליחות. "אני מאוד אוהב שהנוער הישראלי שומע שירים עם מסרים רוחניים", הוא אומר.
"בשנים האחרונות הופעתי עם אמן ישראלי מסורתי, וביצענו יחד שירים עם מסרים רוחניים שנגעו בקהלים רחבים מאוד. השבוע פגשתי אותו במסיבת הודיה של האמן דדי גראוכר שזכה לרפואה שלמה אחרי התמודדות עם מחלה לא פשוטה. זה היה ערב מרגש, ששולב ביום הולדתו ה־60. דיברנו על זה שצריך לעשות עוד שירים כמו 'והיא שעמדה' ו'אין עוד מלבדו'. אלה שירים יהודיים מובהקים שהצליחו לחדור עמוק להוויה הישראלית. הוא אמר לי שבכל אירוע בו הוא משתתף, הוא מבצע את 'והיא שעמדה', ומבחינתי זה שווה הכל".
אתה לא מרגיש שזו היסחפות שמרחיקה אותנו מהמוזיקה החסידית האותנטית?
"אני לא יודע מאיפה הגיע השם מוזיקה 'חסידית'. מה שאני עושה זו מוזיקה יהודית. המוזיקה החסידית בשבילי היא מה ששמעתי כילד בבית הוריי – ניגוני מודז'יץ, חב"ד, בעלזא ושירים של ר' בן ציון שנקר. זו הייתה מוזיקה חסידית עבורי. אני אישית רוצה מוזיקה שיש בה את כל סוגי הסאונד – מזרחי, חסידי, אידיש, אנגלית ועברית. גם באלבום החדש יש שיר שנקרא 'בא שבת', ואני מבצע אותו בהברה חסידית, כי חשבתי שזה הדבר הנכון".
כשהוא מדבר על השיר החדש, שוואקי מנצל את המיקום השקט כדי לבצע את השיר בגרסה ווקאלית ומנעים בקולו עם הניגון החדש שלא היה מבייש לחנים חסידיים משנות התשעים. "ככה אני רואה את המוזיקה היהודית".
נקודה נוספת שחשובה לשוואקי: "עשיתי גם הרבה שירים באנגלית, כדי לחבר את הנוער היהודי בארצות הברית. ראיתי בתי ספר במקומות רבים ברחבי ארה"ב שהתלמידים בהם לא מכירים בכלל מוזיקה יהודית, ובאופן אישי זה כואב לי מאוד. זה גרם לי לחשוב כיצד ניתן לוודא שבכל אלבום יהיה את הכל. אני פוגש את הנוער הזה בלא מעט מקומות, ולצערי תמיד יש אנשים שלא רואים את הדברים מהזווית שאני חש מדי יום. אני בהחלט רואה פער משמעותי בהיקף הנוער שפוקד כיום את אירועי הזמר לעומת העבר, ולכן אני סבור שאין מנוס מלאפשר תוכן מוזיקלי שיותיר אותם במרחבי המוזיקה הערכית.
"לעיתים מוזיקה היא הדבר היחיד שיכול להשפיע", הוא סבור. "אנשים שלא הולכים לשיעורים והתרחקו מזה, רק המוזיקה יכולה לדבר אליהם. לפני שבוע נפגשתי עם הגאון רבי יצחק דוד גרוסמן שליט"א, רבה של מגדל העמק, ושוחחנו על המשמעות שמעניקה המוזיקה לנוער שכבר קשה להשפיע עליו בדרכים אחרות".
לפני שאנו עוברים לנושא הבא, הוא מביא דוגמה נוספת לחבל הדק שעליו האמנים של העידן הנוכחי נאלצים להלך. "אני מגיע לאירוע ליד הבית שלי שבאים אליו אלפי אנשים שאינם קשורים בכלל למוזיקה חסידית. אני שר להם שירים עם מסר רוחני באנגלית שקל יותר להתחבר אליהם, וכך מצליח לגעת בהם. זה חבל דק שצריך ללכת עליו, אבל בסוף אני הולך עם הרגשה והלב שלי. הציבור לא אומר לי מה לעשות. מקורה של המוזיקה הוא בלב, ואליו צריך לשמוע במקרה הזה. את החיזוקים לכך אני מקבל מאנשים שמספרים שקיבלו על עצמם להתחיל לשמור מצוות ולהכיר ביהדותם".
'אנחנו כמו אחים'
יעקב שוואקי ואיצי וולדנר גדלו יחד בעולם המוזיקה. הגילים כמעט זהים, העשייה המוזיקלית של שניהם התחילה פחות או יותר באותה תקופה, ושניהם יחד חתומים על קלאסיקות חסידיות ידועות מאוד. כיום הם גם כותבים רבים מרעיונותיהם יחד.
"אנחנו כבר מכירים היטב אחד את השני, כך שמספיק לנו לראות לפי המבט את החיבור של השני לרעיון", מעיד וולדנר. "אנחנו ממש כמו אחים. מקור הנשמה של יעקב הוא במוזיקה, ולכן החיבור בינינו היה מיידי. אני עובד גם היום עם הרבה אמנים, אבל לשוואקי יש מתנה מיוחדת וזו זכות גדולה עבורי להיות חלק ממנה".
שוואקי רואה את הדברים באופן דומה. "מאז שאיצי עבר לניו ג'רזי, אנחנו הרבה ביחד. בעשור האחרון אני גם כותב איתו יחד את המילים, והזמן רק העמיק את שיתוף הפעולה בינינו. אנחנו מכירים ממש טוב וזה תורם רבות למוזיקה שנוצרת מזה בסופו של דבר. מה שמחבר בינינו, למרות השוני החיצוני, זו הנשמה. גם באלבום החדש, לא פחות מתשעה מתוך 13 שירים הם פרי לחניו של וולדנר. המפגש איתו לפני 21 שנים היה ללא ספק צעד משמעותי מאוד בדרך לסייעתא דשמיא שהגיעה עם הזמן".
עבודתו של וולדנר נעשית מאחורי הקלעים, אך השפעתה על מה שנעשה על הבמה היא מהבולטות ביותר. ברזומה שלו קלאסיקות ידועות ושיתופי פעולה עם אמנים ידועים, כולל באלבומים החדשים של אברהם פריד ובני פרידמן. אחד הלהיטים הגדולים שלו מהתקופה האחרונה הוא השיר 'חאראשו' שהלחין עבור בני פרידמן. "ישבתי הרבה זמן עם בני ולא הצלחנו לייצר את השיר שיתאים", משחזר וולדנר. "לפתע בני הציע שאולי נעשה שיר ברוסית. מיד כשהעלה את הרעיון, קפצו לי המילים של השיר. הקב"ה נתן לי את כל השיר במקום".
כשאנו שואלים אותו מה לאברך חסידי מבורו פארק עם השפה הרוסית, הוא חוזר אחורה לשנת תשנ"א. "זה היה מיד אחרי נפילת 'מסך הברזל' כאשר שטף של יהודים הגיעו מרוסיה לארצות הברית. היהודים הללו לא הכירו הרבה יהדות והתחברנו אליהם כדי לקרב אותם. באותה תקופה למדתי מעט רוסית, ורק כעבור עשרות שנים המילים הרוסיות שלמדתי הביאו לעולם את אחד הלהיטים הגדולים של פרידמן".
השיר צבר ביקוש עצום בתוך ימים ספורים, והצליח גם לזלוג החוצה בגלל הייחודיות שלו. עם אותה מקוריות שהביאה לעולם גם את 'שמע ישראל' וגם את 'ליבי במזרח', ממשיך וולדנר לחדש שירים עבור יעקב שוואקי שהופכים תוך זמן קצר ללהיטים שמושרים בכל בית.
אנחנו מבקשים מוולדנר – הצלע הפחות מוכרת מבין השניים – לספר קצת על עצמו: "גדלתי בבורו פארק במשפחה שכולם אהבו לשיר. אחי, שָׁאוּלִי, נחשב למוזיקאי גדול בחתונות בארה"ב, כך שמאז שהייתי ילד המוזיקה תפסה הרבה מקום באישיות שלי", אומר וולדנר. "כילד השתתפתי במקהלת ילדים וגם ביצעתי סולו בשיר 'שמע השם וחנני' על במת 'האסק'. זו הייתה ההופעה השנייה של האסק, ומאז לא הפסקתי לשיר. המנגינות רצות לי בראש כל הזמן".
בשלב מסוים הבין וולדנר שהוא רוצה גם לחדש. לא רק לשיר ולעשות קולות רקע. "בגיל 13 השתתפתי ב'קעמפ', וכשהיינו בפארק הלחנתי את השיר הראשון שלי. זו הייתה תחושה עילאית. הרגשתי בפעם הראשונה שהבאתי משהו חדש לעולם, בשורה שלא הייתה קודם. זה מילא אותי בהתרגשות. מאז הלחנתי עוד כמה שירים בשנים הצעירות, ואחרי החתונה זה כבר הפך למקצוע של ממש שהגיע ליותר מ-300 לחנים". חלק גדול מהלחנים הללו אלה שירי חופה שמושרים היום בחופות יהודיות רבות בעולם, וכמובן להיטים גדולים שמתנגנים עד היום בבתים רבים.
באותן שנים, במקום תרבותי אחר בארצות הברית החרדית, עשה שוואקי מסלול מוזיקלי מקביל. "כילד שרתי כל הזמן", הוא מספר. "זה היה הדבר שאהבתי לעשות. בגיל שמונה כבר שרתי, אבל לא רציתי להוציא אלבומים לפני החתונה. הרבנים שלי ייעצו קודם להתחתן ואז לצאת לעולם המוזיקלי באופן מקצועי. היה שיר אחד שביצעתי לפני החתונה עבור ר' שמואל ברזיל שנקרא 'ושובו אל השם', והוא לא האמין שהייתה דרישה לעוד מהדורות. הוא לקח אותי אליו הביתה לכמה שעות כדי לעבוד על זה, אבל זה היה חריג. העדפתי באמת לחכות ולהגיע מוכן לפרוץ מיד אחרי החתונה. זו הייתה החלטה טובה".
רק מאוחר יותר, כשהם בתחילת דרכם, נפגשו הדרכים ומאז לא חדלו השניים להביא לעולם יצירות חדשות שמעטרות את היצירה היהודית. "המטרה היא לא להפסיק לחדש", אומר שוואקי. "לזהות את המגמות החדשות שאליהן העולם הולך ולהקדים אותן. בעולם המוזיקלי אתה צריך להמציא את עצמך כל יום מחדש".
בעקבות אסון מירון
ובחזרה לתקופת הקורונה.
אחד השירים המרגשים באלבום החדש של שוואקי – עוסק באסון מירון שבו נהרגו 45 יהודים קדושים שבאו לחגוג את הילולת רבי שמעון בר יוחאי. שוואקי איבד באסון חבר שהכיר, והחליט להוציא את השיר 'ק-לי ק-לי למה' שמצליח לחדור למעמקי הנפש ולהעביר צמרמורת.
במקביל, הוא המשיך לעבוד על הליטושים לאלבום כולו ('לחיים'). על האלבום הזה הוא עובד כבר שלוש שנים, מאז יצא אלבום המקור הקודם 'מוזיקה'. "החלטתי לקרוא לאלבום 'לחיים', כדי להמחיש את מה שהיה עד לא מזמן מובן מאליו. אחרי תקופה לא פשוטה של קורונה, המילה 'לחיים' קיבלה לפתע משמעות. אנשים למדו להעריך את השגרה, את החיים".
את המסר הזה הוא מעביר אפילו בעטיפת האלבום. "העטיפה שנבחרה מייצגת את חיי השגרה – הנחת תפילין, לימוד תורה, תפילה, חגים, שבת, חתונות ובר מצוות. כל מה שנחשב לשגרה יהודית ובשנה וחצי האחרונות היה נתון תחת הגבלות קשוחות. עכשיו הגיע הזמן לחזור לחיים על כל המשתמע מכך".
לסיום, אתה מעביר את חופשת 'בין הזמנים' בארץ ישראל. אין ביקוש לאירועי שירה גם בחו"ל?
שוואקי מחייך. "האמת היא שלא פשוט לעזוב את ארצות הברית בתקופה הזאת ולהגיע לבד לארץ. הרבה שנים לא יצא ששהיתי בשבת בלי המשפחה, וזה לא קל עכשיו. אבל המפיקים שלי, שרון דניאל ואחיו הצעיר איציק דניאל, עימם אני עובד צמוד כמעט עשרים שנה, לחצו עלי שאני מוכרח לבוא לארץ הקודש, כי יש הרבה ביקוש ואני לא יכול להישאר רק בגבולות ארצות הברית".
שרון דניאל הוא מחלוצי המפיקים בתעשיית המוזיקה החסידית-יהודית. משרדו החל בניהול אמנים משנת תשנ"ב, הוא ייצג את מרדכי בן דוד, מיכאל שטרייכר ויידל ורדיגר ועוד. המשרד הוותיק הפך למותג שעומד מאחורי הבאתם של נודעי הזמר החסידי מארה"ב לאירועי ענק בארץ ישראל ואירופה.
שרון ואיציק, במידה רבה, הם המנוע מאחורי שוואקי. לפני הקורונה הם עמדו מאחורי האירועים שלו, שעברו בעשרות מדינות מדי שנה. עכשיו, כשהשמים פתוחים מחדש, הם חוזרים לחיים תרתי משמע. "עברה תקופה ארוכה מאז הפעם האחרונה שהייתי בארץ, ואני רואה את השמחה וההתלהבות בכל מקום. אין דקה אחת מיותרת. אנחנו מלהטטים בין האולפנים והאירועים לבין צילומים לפרויקטים חדשים וזה פשוט מרגש.
"מכאן", הוא מגלה, "גם מתחילה הדרך לאלבום הבא".
