אין קמח אבל יש תורה: ראשי מערכות החינוך החרדי מדברים על הקשיים הכלכליים והתמודדות עם הגזרות שמציבה הממשלה, לעומת הגידול בכמות ובאיכות של דור העתיד החרדי והפריחה הבלתי טבעית של עולם הישיבות. סקירה מרגשת
ערב חג מתן תורתנו הנתונים נחשפים: כמעט 100 אלף אברכים, 44 אלף בחורי ישיבות ו-2,000 מוסדות תורה
מאז ומתמיד הם עומדים בחזית, כשליחים של העם היהודי, לטפח את היקר מכל. אבל לראשונה מזה שנים רבות, אין לראשי מערכת החינוך גב פוליטי ומהלכים במחוזות השלטון. התוכניות הפוליטיות לא מעודדות, והקשיים הכלכליים גורמים להתמודדות היומיומית להיות קשה הרבה יותר.
ערב חג השבועות תשפ"ב, מתארים האנשים האמונים על הדאגה לדור העתיד מציאות על טבעית. סייעתא דשמיא מופלאה ופירות הילולים שצומחים דווקא על אדמת הטרשים של הקשיים, הגזירות והפיתויים.
44,000 בחורי ישיבות.ישיבת פוניבז' צילום: פלאש 90
הרב אבנר עמר, מנכ"ל רשת החינוך 'בני יוסף' של ש"ס, נכנס לתפקידו רק בסוף חודש תמוז אשתקד, כשהחליף את חבר הכנסת חיים ביטון. מאז, הוא הספיק לפתוח 17 בתי ספר חדשים והשבוע, הוא הגיש בקשה לפתיחת 18 בתי ספר נוספים וארבעה תיכונים שייפתחו בחודש אלול הקרוב.
"כיום מונה הרשת 300 מוסדות, 60 אלף תלמידים ו-7,500 עובדים", הוא מציין, "מדובר בצמיחה אדירה בכל רחבי הארץ, כאשר אין כמעט הגירה שלילית של תלמידים".
איך אתם מצליחים לפתוח מוסדות ולהתנהל עם ממשלה שאין לה כל עניין לדאוג לחינוך חרדי?
"לא רק שאין לנו אבא ואמא, יש לנו הרבה אויבים. אבל הקב"ה איתנו, ובחמשת השנים האחרונות, הודות לפעילותו המאומצת של הרב חיים ביטון, הרשת קיבלה כסף קואליציוני בסך מאה מיליון שקלים, בנוסף לתקציב הרגיל של הרשת בסך מיליארד ומאה מיליון שקלים. הכסף הזה נועד לפינוקים, שהיו נחוצים מאוד בתקופת הקורונה כמו חונכים או יועצים חינוכיים וסכום גבוה שנועד למימון הלמידה מרחוק. השנה אין את התקציב הזה, אבל הרב דרעי אסף כסף מתורמים בחו"ל כדי להמשיך ולהחזיק את פרויקט החונכים שממשיך גם השנה ומטפל בספיחי הקורונה. אני חושש מאוד שבשנה הבאה, אם חוק ההסדרים יעבור כפי שרוצה שר האוצר, ניאלץ לקצץ בבשר החי, לא רק בשמנת".
מבחינה רוחנית הצלחתם להתגבר על הקשיים של השנתיים האחרונות?
"ברוב המקרים, בשיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות שעשו השנה שעות רבות נוספות בצורה רצינית, הצלחנו להתגבר על הקשיים, למעט כמות מועטה של מקרי קיצון שלא הגיעו לפתחינו.
"עם זאת, מבחינה לימודית עדיין יש פערים. רק השבוע קיבלתי את דו"ח בחינות המיצ"ב בעברית שנעשה בכיתות ד', שהראה על רמה נמוכה משמעותית בקריאה, כתיבה והבנה. בציבור החרדי הנתונים גבוהים לאין ערוך בשל העובדה שרוב הלימוד אצלנו נעשה בקריאה ובהבנת הנקרא, מה גם שלימוד הקריאה נעשה בשנים מוקדמות יותר. הפערים לא חוסלו אלא צומצמו משמעותית אבל זה בא על חשבון דברים אחרים".
לטענתו, אין ספק שהשפעת הקורונה תלווה את מערכת החינוך בעוד שנים גם מבחינה כלכלית, גם בצל הגזירות של הממשלה הנוכחית. "אני מקבל טלפונים של מנהלי מוסדות שמתארים כיצד הורים מתקשים לממן טיולים ופעילות נוספות ואפילו לשלם שכר לימוד".
לדברי עמר, ההתמודדות המשמעותית ביותר היא מול משרד החינוך שמגביר את הביקורת והאכיפה ברמה שלא הייתה בשנים עברו.
"מעבר לביקורות, אגף האכיפה הודיעו לנו שלקראת שנה הבאה יורדים 2,400 שעות של המפקחים והמפקחות, ושל היועצים החינוכיים ועובדי המרכזייה הפדגוגית. מדובר בכ-200 עובדים כאלו, שאם הם יפסיקו את עבודתם, זו תהיה מכה קשה לתלמידים".
כדוגמה מביא הרב עמר את הפיגוע שהיה באלעד והותיר 16 יתומים שכולם לומדים במוסדות הרשת, ואת הדליקה שהייתה בירושלים וגרמה למותו של ילד הלומד בתלמוד תורה השייך ל'בני יוסף'.
"המשפחות והתלמידים קיבלו מהיועצים הללו מעטפת של תמיכה. מנהלת המחוז החרדי, רות אלמליח, העניקה לנו צל"ש על העבודה הזו. לצערי, שרת החינוך, למרות שלכאורה מגיעה מרקע חינוכי, לא מבינה מאומה בתחום. עשרות שנים באים אלינו בטענות שאין פיקוח ויעוץ, וכאשר הצלחנו להביא למהפכה בתחום והכנסנו מפקחים ויועצים מהשורה הראשונה, הם רוצים לגדוע את הכל במחי החלטה אומללה".
לדבריו, מדובר גם בסכנה רוחנית איומה מכיוון שאם לא יהיו מפקחים ויועצים פנימיים, משרד החינוך יכניס לרשת מפקחים משלהם כך שכל העצמאות של הרשת תבוטל. "לא לחינם הרב דרעי מרכז את כל המאבק בתחום הזה וטוען שהוא לא ייתן לדבר הזה לקרות גם במחיר של סגירת הרשת".
והתוכניות להמשך?
"אנחנו מבקשים למנף תוכניות מגירה פדגוגיות, להגדיל את התקינה, להוסיף כוח אדיר של מפקחים ומנחים ולפתוח מכון להכשרת מורים. המטרה שלנו היא להכניס דם צעיר למערכת כך שעובדים שחוקים ועייפים יוחלפו ברעננים יותר.
"מבחינת הבינוי אנחנו שואפים להעביר את כל המוסדות למבני קבע, אבל תוכנית הדגל שלנו היא הקמת מועצת חכמים חינוכית שתפעל בארבעה אזורים בארץ ותטפל בבעיות הרוחניות שבכל מקום.
"הכל תלוי בסייעתא דשמיא האדירה שמלווה אותנו ובברכתם של גדולי ישראל. מדי פעם אני הולך לשפוך את הלב על ציונם של מרן הגר"ע יוסף והגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל, שהקימו את הרשת ואנחנו פועלים רק מכוחם. רק התפילות שלהם יכולות להסביר את ההצלחה".
איום סרק
בשבוע שעבר פורסם על כוונתו של שר האוצר ליברמן להפחית 25% מתקציבן של רשתות החינוך החרדיות אם וכאשר לא ימלאו את מכסת לימודי הליב"ה, אולם חבר הכנסת חיים ביטון, סבור שמדובר באיום סרק שנועד לשמן את תעמולת הבחירות שליברמן החל בה.
"בחינוך העצמאי מדובר ב5% בלבד של המוסדות, שהם בעיקר תלמודי התורה שלא לומדים ליב"ה, וגם ברשת 'בני יוסף' מדובר בכמות קטנה. כיום מורידים מהתקציב 6% בשל אי עמידה ביעד הזה כפי שהיה מאז שנת 2008 כאשר נחקק חוק יסוד התקציב. כדי לשנות אותו, במסגרת חוק ההסדרים החדש יהיה צורך ברוב של 61 חברי כנסת, שזה מצב בלתי אפשרי כרגע מבחינה פוליטית".
"עצם הכותרת של הורדת מיליארדים לחינוך החרדי היא אבסורד, מכיוון שכל התקציב של הרשתות עומד רק על 2.5 מיליארדי שקלים.
זה לעומת זה
בעולם הישיבות מסכמים את זמן קבלת התורה בצמיחה כמותית ואיכותית לצד התמודדות אמיצה ויסודית עם ספיחי פוסט הקורונה.
"אפשר לסכם את מה שקורה בעולם הישיבות במשפט 'זה לעומת זה עשה אלוקים'", אומר לנו גורם בכיר בוועד הישיבות. "יש קיצוצים בתקציב הישיבות, יש את הכספים הקואליציוניים שלא מגיעים, ובנוסף לאף אחד בממשלה אין עניין לעשות לנו טוב כדי לרצות את גפני או דרעי. נוסף על כך, מנהלי הישיבות מתמודדים עם יוקר מחיה ופיחות בשער השקל, הוצאות ענק על חד פעמי, והורים שמתקשים לשלם שכר לימוד".
גם בפן הרוחני הדברים יגעים. הנתונים החדשים מדברים על כמעט 44 אלף בחורי ישיבות, כן ירבו, לעומת מעל ל-45 אלף אשתקד. לכאורה מדובר בכמה מאות של בחורי ישיבות שעדיין לא חזרו לתלם.
"זהו נתון שצריך לבדוק, וייתכן מאוד שמדובר בבעיה טכנית שגרמה לנתונים שגויים בשל ישיבות שפועלות בשטח אבל לא השלימו את הליך הרישום הפורמלי. גם אם הנתונים נכונים, אין ספק שמדובר בספיחי פוסט הקורונה. ישנם בחורים שלומדים עדיין מרחוק מסיבות שונות".
לדבריו, העולם שבחוץ ובעיקר הטכנולוגיה ההרסנית הרבה יותר, קורצים ומפתים מאי פעם. זו מלחמה, שרוב רובו של עולם התורה עומד בה בהצלחה, אבל יש גם חללים. "אחד מראשי הישיבות אמר לי שאפשר לשים חומה בין התקופה שלפני הקורונה לתקופה שאחריה".
אבל מאידך גיסא, בוועד הישיבות מציינים פריחה על טבעית של עולם הישיבות. מדי שנה מקימים עשרות ישיבות חדשות, שחלקן הופכות למצוינות ממש. יש היצע משובח, והביקוש עולה מאוד ומשובח לא פחות.
"אם בעבר היו ישיבות חלשות ששיוועו לבחורים שימלאו את בתי המדרש, היום גם ישיבה בינונית סוגרת רישום בקלות רבה, כך שקשה להכניס אליה בחורים נוספים. גם ישיבות שבקושי עמדו על הרגליים בקורונה מצליחות היום מאוד. מה גם, שרמת הלימוד גבוהה מאוד. אפילו ישיבות שנחשבות חלשות, מוציאות מתוכן בחורים מעולים שיודעים ללמוד היטב. זה נתון דרמטי בהשוואה למערכות החינוך הכלליות שם ישנה ירידה משמעותית בהישגי התלמידים. אין לכך שום הסבר הגיוני מלבד סייעתא דשמיא מופלאה.
"גם מבחינה כלכלית יש היום שפע רב בעולם היהודי, והרבה מאוד ראשי ישיבות מספרים שהם הצליחו באיסוף הכספים השנה מעל למשוער, כפי שלא היה מעולם. גם זה תוצאה של הארת פנים שמיימית, של אור דווקא בתוך החושך".
מהן התוכניות להתמודדות עם האתגרים הרוחניים והכלכליים?
"בארגון ׳לנחותם׳, שהקמנו במיוחד עבור הנושא הזה, עושים מאמצי על למנוע נשירה ולשבץ בחורים בישיבות. יש לנו הצלחות גדולות בתחום. קיבלנו חיזוק עצום לכך השבוע, בדבריו של מרן ראש הישיבה, הגרי"ג אדלשטיין שליט"א, שקבע שקירוב בחורי ישיבות עדיף מקירוב רחוקים. מדובר בהכרעה דרמטית. בהקשר הזה שמעתי מגורם בכיר בקרן וולפסון שבעבר הם השקיעו יותר בתחום של חזרה בתשובה, אבל כיום הם מבינים שהמקום הראשון בו צריך לפעול זה עולם הישיבות".
תנופת תורה חסרת תקדים. ישיבת רכסים המעטירה
לדבריו, המטרה היא שאף בחור לא יישאר בבית בתחילת זמן, מה שיקשה עליו מאוד להישאר בעולם התורה. "אנחנו מקבלים את הרשימות של הבחורים בהמתנה, ועובדים מול ראשי הישיבות בצורה ישירה מתוך הנחה שהרבה יותר קל לטפל בבחור שנמצא בישיבה אבל מתמודד, מאשר לטפל בו כשהוא ללא מסגרת.
"מבחינה כלכלית, אנחנו בודקים בימים אלו אפשרות לשיתופי פעולה עם גורמים כלכליים חזקים כדי לנצל את כוח הקנייה של הישיבות. המטרה היא לא להפוך את הבחור או האברך לנזקק, אלא לשבור את השוק במחירי הבגדים והספרים כדי להביא להם את הסחורה הטובה ביותר במחיר המשתלם ביותר".
פיחות זוחל
ומה באשר לתקציב הישיבות, לקמח של עולם התורה?
הרב שלמה ברילנט, מנכ"ל איגוד מנהלי הישיבות, מציין כי תקציב הישיבות הגבוהות הולך ויורד בהדרגה בשנים האחרונות. כך למשל, בשנת 2019 עמד ערך הנקודה על 424 לבחור ישיבה. שנה מאוחר יותר, ירד הערך ל404 שקלים לבחור, ובשנת 2021, ערך הנקודה ירד עוד יותר, עם העברת התקציב של הממשלה הנוכחית לרמה של 374 שקלים לבחור ו674 לאברך, ירידה של 100 שקלים לעומת 763 שקלים בשנת 2019. השנה עומד ערך הנקודה על 355 שקלים בממוצע לבחור, ו639 לאברך.
"מלבד הקיצוץ הישיר בתקציבים, אין ויכוח על העובדה שהשחיקה בערך הכסף היא בלתי ניתנת אפילו להערכה", הוא מדגיש. "יוקר המחיה משפיע דרמטית על המוסדות, כמו גם גזירת החד פעמי והמשקאות הקלים. אבל שר האוצר לא מסתפק בפגיעה האנושה הזו, ובטיוטה הבאה של חוק ההסדרים של התקציבים, הוא הגיש הצעת חוק שפוגעת בישיבות ובתלמודי תורה. הפגיעה הזו, אם היא תעבור בסופו של דבר, תהיה בלתי הפיכה וגם אם הנציגים החרדים יחזרו לקואליציה הם לא יצליחו לבטל אותה מכיוון שמדובר בחוק יסוד התקציב. שמעתי התבטאויות רבות של חברי הממשלה נגד הכוונה של ליברמן, אבל אין ספק שאם הוא יצליח לממש את זממו תהיה זו פגיעה אנושה בעולם התורה – בישיבות הגדולות והקטנות ובתלמודי התורה".
יש פיחות גם בתקציב הישיבות הקטנות?
"בתחום הזה אין שינוי לרעה. ליברמן מבקש לשנות את החוק שמעניק להם תקציב ברמה של 60% במסגרת חוק הסדרים ואנו תקווה שלא יצליח".
גזירת הליב"ה גם בניו יורק
אם בארץ החינוך החרדי לא עובר מסע שמד, מתברר שמעבר לים, מנסה הממשלה להתערב בתכנים: חוק החינוך החדש של ניו יורק קובע כי בכל מוסדות החינוך ילמדו לימודי ליב"ה – גם במוסדות החינוך החרדי, בניגוד לדעתם של גדולי ישראל. היהדות החרדית במדינה החלה במאבק משפטי ופוליטי נגד החוק החדש. בין היתר, החליטו מנהלי המאבק לאסוף מהורי התלמידים חתימות נגד ההחלטה. זאת מכיוון שהחוק בארצות הברית קובע כי כל חוק חדש חייב להגיע לידיעת הציבור ולציבור ישנם 60 ימים בהם הם יכולים לחוות את דעתם על החוק החדש במכתב לחברי ועדת החינוך. אין אפשרות לקדם חוק חדש בטרם סיימו חברי הוועדה לקרוא את כל המכתבים ולהשיב עליהם. עד כה נאספו מאה אלף מכתבים בכתב יד בנוסף ל70 אלף חתימות בדואר האלקטרוני. המכתבים הועברו לידי חברי ועדת החינוך בנוסף לעוד אלפי מכתבים של קהילות יהודיות נוספות ששוגרו לאנשי הוועדה, והעסקנים מקווים שהם ישתכנעו לבטל את הגזירה.
