המהפך השקט בשס, הנתק בין דרעי לגפני והדרמה הפנימית בנציגות החרדית | כתבנו הפוליטי בפרויקט מיוחד לרגל פתיחת מערכת הבחירות וברקע חילוקי הדעות העצימות בתוך הנגמ"ש
צילום: פלאש 90
שבוע ימים חלף מאז הצביעו חברי הכנסת על הצעת החוק לפיזור הכנסת בקריאה ראשונה. זה קרה בצהרי יום רביעי שעבר, כאשר הצעתו של יו"ר הקואליציה ח"כ אופיר כץ עלתה להצבעה ואושרה על ידי רוב חברי הבית. שבוע חלף ועד ליום רביעי האחרון טרם עלתה ההצעה לדיון בוועדת הכנסת, שם אמור החוק להיות מקודם לקריאה שנייה ושלישית.
בקואליציה מודאגים מהסקרים שמנבאים את עלייתם של בנט, לפיד ואיזנקוט ולכולם ברור שאנחנו ערב מערכת בחירות שעשויה להיות סוערת במיוחד.
בשורות הבאות ננסה להבין איפה תקוע החוק, מדוע מתחולל קרב ענקים על תאריך הבחירות, מה גרם לנתק בין ראשי הסיעות החרדיות ומה פשר הנטישה שנרשמת בשבועיים האחרונים במפלגת שס.
לא רוצים להתפזר
ממאנים להתפזר. ההצבעה על פיזור הכנסת בקריאה טרומית, בשבוע שעבר
נתחיל מחוק פיזור הכנסת. מדוע הכנסת לא מתפזרת? תלוי את מי שואלים. אם תשאלו את חברי הכנסת של ‘דגל התורה’ הם יאמרו שהם עושים כל שביכולתם כדי לפזר את הכנסת, כהוראתו של מרן הגר"ד לנדו שיש לפעול לפיזור הכנסת מייד. למצער, כך הסביר לי השבוע גורם בכיר במפלגה, זה לא ממש תלוי בנו.
"מי ששולט בוועדת הכנסת הוא יו"ר הקואליציה ח"כ אופיר כץ", אמר לי הגורם הבכיר במפלגה, "ברצותו יקדם, ברצותו יעכב. אני רואה מציאות שבה הוא יכול למרוח את הזמן עוד שבועות רבים. אנחנו מצידנו הבהרנו שאנחנו דורשים את הפיזור מייד ואף נפעל בהתאם. אבל חייבים להודות שאין לנו באמת יכולת להביא לפיזור מוחלט".
בשס לעומת זאת טוענים שהם דורשים להגיע לסיכום ברור על מועד הבחירות, וכל עוד אין סיכום כזה אי אפשר להגיע לפיזור הכנסת. התאריך הרצוי מבחינת יו"ר התנועה ח"כ אריה דרעי הוא ה-15 בספטמבר, ד’ בתשרי תשפ"ז. במפלגה הסבירו לנו השבוע שמדובר בתאריך נכון מבחינת קמפיין המפלגה, כאשר בעשרת ימי תשובה יהיה יעיל יותר לפנות לציבור ולעורר אותו לפעול ולהצביע למפלגתו של מרן הגר"ע.
בדגל רואים את המלחמה העיקשת שמנהל דרעי עם הקואליציה ובעיקר עם אנשי הליכוד כמיותרת לחלוטין. בכיר במפלגה אמר לי השבוע: "לא זו בלבד שיש בעיות הלכתיות בעריכת הבחירות במועד הזה, בעיקר בגלל שהכנת הקלפיות תדרוש עבודה בראש השנה עצמו, יום ראשון בשבוע וגם ספירת הקולות תיכנס אל תוך השבת שלפני יום הכיפורים כדי לא להגיע ליום הכיפורים עצמו, אלא שכל האירוע הזה בעייתי מאוד, כי יש גם עניין הנוסעים לאומן.
"ראש השנה מסתיים ביום ראשון בלילה. בבוקר יום שלישי לפתוח את הקלפיות זה דבר לא אחראי. בתוך יממה לא יספיקו כולם לחזור. זה רלוונטי בעיקר לציבור החסידי אבל גם לציבור מצביעי שס. בכלל, לנו אין שום התנגדות עקרונית שהבחירות ייערכו באוקטובר, כפי שנתניהו רוצה. יש לנו ציווי לפעול מייד לפיזור הכנסת ואנו מנסים לעשות זאת, אבל מועד הבחירות אינו רלוונטי מבחינתנו".
ובסוף ישנו נתניהו. הוא רוצה להרוויח כמה שיותר זמן מכמה סיבות: ראשית לקואליציה יש עוד חוקים להעביר. לא מדובר בחוק הגיוס שנתניהו מנסה לשכנע את הח"כים שיצליח להעביר אותו בכנסת הנוכחית ולכולם ברור שזהו עוד טריק מבית היוצר של גדול הקוסמים בפוליטיקה הישראלית. אבל יש גם חוקים אחרים, החוק לפיצול היועמ"שית, חוקים שמקדם שר התקשורת, חוק מח"ש ועוד שעדיין צריכים לעבור ולנתניהו יש אינטרס שהקואליציה תספיק להעביר אותם עד לפיזור הכנסת.
ודבר נוסף, חשוב לא פחות: מצבו של נתניהו בסקרים אינו מלהיב, בלשון המעטה. הפסקת האש בלבנון, שגוררת את צה"ל למלחמה, הפכה את הצפון למופקר. גם ההימנעות מתקיפה מחודשת באיראן לא עושה עימו חסד. הוא מקווה שבחודשים הקרובים יצליח לרשום הישג מדיני שאיתו יבוא לבוחר ביום הבחירות.
בשביל זה הוא צריך זמן. בשאיפה שלו הבחירות ייערכו במועד האחרון האפשרי בחוק: סוף אוקטובר. בלית ברירה הוא מוכן להתפשר על תחילת אוקטובר – קרי, אחרי החגים.
מריבות מבית
הכדור בידיהם. יו"ר הקואליציה ח"כ אופיר כץ וראש הממשלה נתניהו
שס ויהדות התורה, כאמור, לא רואות עין בעין את המאבק על מועד הבחירות. לא רק בנושא זה ישנן מחלוקות. להצלחה, כידוע, אבות רבים. הכישלון הוא יתום. בתום קדנציה שבה לא הצליחה הנציגות החרדית להביא את הדבר החשוב ביותר, חוק שיסדיר את מעמדם של לומדי התורה, החל קרב האשמות בין בכירי המפלגות כאשר כל אחד מנסה להתנער מאחריות ולהאשים את יריבו הפוליטי.
זו בין היתר הסיבה לנתק הדרמטי בין ראשי יהדות התורה גפני וגולדקנופף ליו"ר שס אריה דרעי. גפני הודה השבוע בשיחות מסדרון כי דרעי ניתק את קשריו איתו. גם גולדקנופף התבטא באופן דומה. הצד השווה שבהם: לשכת ראש הממשלה מתקשה מאוד לעבוד עם הנציגות החרדית כאשר אין שיתוף פעולה בין הסיעות השונות.
לא שזה חדש. במהלך הקדנציה כולה היו בקיעים משמעותיים בין החברים במפלגות החרדיות. מאז פרשה אגודת ישראל מהקואליציה נוצר קרע משמעותי בין לשכת רה"מ לאנשי הסיעה החסידית. שאר החברים ובראשם אייכלר שחזר למשרת סגן שר חידשו את הקשר עם הלשכה, אבל עם בבצ’יק וגולדקנופף אין למעשה שיח.
גם גפני, מקלב ושאר החברים עושים שרירים מול לשכת רה"מ החל מהשבוע שעבר, אז הורה להם מרן הגר"ד לנדו לפזר את הכנסת. לנתניהו נשאר רק את דרעי. אלא שהאחרון כאמור ניתק את היחסים עם החברים האשכנזים וגם פועל במרץ לערוך את הבחירות בימים הנוראים.
אז לאן האירוע הזה הולך? שאלה טובה. גורם ביהדות התורה אמר לי השבוע: "לו היו רוצים כל חברי הכנסת החרדים, הם היו יכולים לגרום לנתניהו להיות מודח מחר בבוקר. אפשר גם לפזר את הכנסת מייד. יש מספיק שיטות לעשות זאת. הבעיה היא שלא רוצים. יושבים ואומרים זה לא תלוי בנו או מחפשים סיבות סביב תאריך כזה או אחר, כאילו זה משנה למישהו.
וכמו כדי לאושש את דבריו, עם ירידת העיתון לדפוס, אנחנו מתבשרים שאייכלר הצליח לעשות את הבלתי יאומן, כאשר ביום רביעי אישרה מליאת הכנסת בקריאה טרומית את הצעת החוק שיזם, להעניק הנחות במעונות לפי זכאותה של האם ללא קשר לעיסוקו של הבעל – מה שיחזיר בפועל את כל אותם בנים ובנות למשפחות שאביהן אברך כולל. בתחילה ניסו הליכודניקים להימלט מתמיכה בחוק, אבל אז הבהירו להם האגודאים שאם כך – הם יתמכו בהקמת ועדת חקירה לאירועי השביעי באוקטובר, מה שהכניס את התנועה ללחץ. והנה עובדה, החוק עבר בקריאה ראשונה. האם זו סנונית ראשונה? ימים יגידו
שס לאן?
יחסים עכורים. ח"כ גפני וח"כ דרעי
היו ימים שהכל בשס היה פשוט מאוד. ערב הגשת הרשימות לכנסת הייתה מתכנסת מועצת חכמי התורה בביתו של מרן הגר"ע יוסף זיע"א, בשלב מסוים היה נקרא יו"ר התנועה אל החדר, מציג את השמות הרלוונטיים בפני מרן ושם הייתה נופלת ההכרעה. לא היה מקום לספינים או תרחישים וגם לא להערות מצד גורמים כאלו ואחרים.
מאז חלפו ימים רבים. שס של ימינו שונה מאוד משס ההיא של העשורים הקודמים. את ההחלטות מקבל באופן בלעדי היו"ר, כאשר לפחות בחלק מהמקרים נרמז לחברי כנסת שהגיע הזמן לפנות את מקומם.
לפני שבועיים הודיע על פרישתו מהכנסת ומהחיים הפוליטיים השר לשעבר משה ארבל. מי שהיה יד ימינו של דרעי הפך לאחד השרים הפופולריים ביותר בממשלה. הוא מותג כ’שמאלן’ של המפלגה, כזה שזכויות אדם בוערות בו. טבח השבעה באוקטובר חרט בליבו של ארבל צלקת עמוקה והוא הודיע כבר באמצע הקדנציה שעם סיומה יסיים גם הוא את דרכו הפוליטית. השבוע פורסם שהוא פונה לעולם העסקי ולנו לא נותר אלא לאחל בהצלחה.
השבוע נרשמה דרמה שנייה במפלגה כאשר הח"כ הוותיק יעקב מרגי הודיע על פרישתו מרשימת שס לכנסת הבאה. מרגי לא פורש כעת מהכנסת וגם הצהיר שימשיך להיות חלק מתנועת שס, אך בחר שלא להיות חלק מחברי הכנסת של שס בכנסת הבאה.
מרגי נבחר לראשונה לפני 23 שנה, ולאורך השנים כיהן במגוון רחב מאוד של תפקידים. הוא אחרון דור הנפילים של שס, שכלל בשנים האחרונות את חברי הכנסת יצחק כהן ומשולם נהרי שהיו הדמויות המובילות במפלגה. עכשיו החליט מרגי שדי לו.
בשס מיהרו להסביר שמרגי נשאר במפלגה וימשיך לשרת אותה גם מחוץ לכנסת. נציין לפרוטוקול שהודעה כזו לציבור לא יצאה מטעם המפלגה בעניינו של ארבל. כך או כך, ברור שרשימת שס לכנסת הבאה תהיה שונה מאוד מהרשימה שהוגשה ערב הבחירות הקודמות.
מלבד אלו שכבר הצהירו על עזיבתם יש לפחות עוד שני שמות של ח"כים שנכון לעכשיו טרם ברור אם ישולבו ברשימה לכנסת הבאה. מקור במפלגה אמר לי השבוע ששני ח"כים וותיקים לא בהכרח יהיו חלק מרשימת המפלגה, מכיוון שהיו"ר שואף להכניס ח"כים צעירים יותר שיביאו רוח חדשה למפלגה. כמובן שאין באמור כדי לפגוע חלילה בשני הח"כים המסורים שפועלים שנים רבות למען כלל הציבור, בנאמנות ובמסירות של ממש.
אז מי כן? לדרעי ישנה בעיה של ממש. הנהגת הציבור הספרדי אינה בדעה אחת בכל הנוגע לחוק הגיוס. הגישות השונות הולידו מציאות מורכבת מאוד מבחינת ההנהגה הפוליטית של התנועה, שנמצאת בידיו של איש אחד.
לקיים מצוותו. מרן הגר"ד לנדו
זאת ועוד ציבור מצביעי שס, כידוע, מחולק לשתי קטגוריות מרכזיות: בני תורה ויהודים מסורתיים. בקרב בני התורה יש זעם לא מבוטל על גל המעצרים, כשברוב כמעט מוחלט של המקרים מדובר בבחורי ישיבות בני עדות המזרח. לא פעם הובאו ציטוטים, לרבות מעל דפי עיתון זה, של בחורים ספרדים שהעידו כי חבריהם האשכנזים היושבים לצידם על ספסל בית המדרש הודו בפניהם כי הם רגועים, "אנחנו אשכנזים אז לא יעצרו אותנו. אתכם כן".
הזעם הזה הוליד נהירה של חלק מאותם בני הורה ספרדים אל מחוזות הקנאות. גם משפחות חרדיות רבות שבניהן מאוימים ממרדף של המשטרה הצבאית רואות בשס מפלגה שלא עשתה די כדי לפעול למענם.
והעם שבשדות? הוא זוכר את ההבטחות של דרעי, לרבות הקמפיין ‘ביבי צריך אריה חזק’. עכשיו האריה הפיל את ממשלתו של נתניהו. קשה יהיה להסביר להם מדוע ולמה להפיל ממשלה שבראשה עומד מנהיג הימין הבלתי מעורער, תוך לקיחת סיכון שבמקומו יעלו בנט, לפיד והחברים.
אבל רשימה צריכים להרכיב, ואנשים מוכשרים וצעירים יש לא מעט. השם המוזכר כמעט באופן אוטומטי כמועמד להתברג ברשימת שס לכנסת הבאה הוא שמו של מנכ"ל משרד הפנים המכהן ישראל אוזן. אוזן, שהחל את דרכו כעוזר של דרעי, הפך לאיש מקצוע מהראשונים במעלה, כיהן כמנכ"ל משרד העבודה והרווחה ועוד לפני שמלאו לו ארבעים שנה מונה למנכ"ל משרד הפנים.
אוזן הוא בן דור הצעירים שכובש את שס מבפנים. אבל יש לו בעיה אחת: הוא משמש בתפקיד משמעותי מאוד בעבור שס כאשר אין שר מכהן. אם לא תוקם ממשלה אחרי הבחירות ונלך לסבבי בחירות נוספים, מה שבהחלט יכול לקרות על פי חלק מהסקרים – נוכחותו כבורג המרכזי במשרד חשוב כל כך חשובה פי כמה מנוכחותו בכנסת.
אוזן לא לבד. צעירים נוספים בולטים בקרב אנשי שס, בעיקר מהרשויות המקומיות. כך למשל שמו של יצחק אלמליח, המשנה לראש העיר בית שמש, עלה גם הוא. אלמליח מוערך מאוד במפלגה, אלא שגם לו יש בעיה: דרעי רואה בו מועמד עתידי לראשות העיר בית שמש ולא בטוח שיאפשר לו לוותר על הזירה החשובה הזו בשביל להביא אותו לכנסת.
אבל לא רק השמות החדשים על הפרק: על פי גורם במפלגה, את ארבעת המקומות הראשונים ברשימת שס לכנסת צפויים לתפוס מיכאל מלכיאלי, חיים ביטון, ינון אזולאי ואוריאל בוסו.
ומי בראש? בסביבת שס שדרעי לראשונה לא יעמוד בראש הרשימה לכנסת אלא יישאר מחוץ לה. העובדה שאינו יכול להתמנות לשר הותירה אותו כח"כ מן המניין, מציאות שלא מוסיפה לו נחת. דרעי כמעט שאינו נוכח במשכן, למעט ישיבות הסיעה השבועיות ויש שרואים בכך את ההוכחה שהוא מיצה את הפעילות הפרלמנטרית.
על פי הטענות הללו דרעי יהפוך למעין נשיא המפלגה, ינהל אותה מחוץ לכנסת ובעצם יהיה בדיוק בעל אותה השפעה, רק עם ח"כ נוסף בכנסת. האם זה יקרה? ימים יגידו. אנחנו נמשיך לעקוב וכמובן לעדכן.
התנגדות נחרצת. מרן הגרמ"ה הירש
***
שס, לאן?
הפורשים
ח"כ משה ארבל, ח"כ יעקב מרגי
שני הח"כים והשרים לשעבר לא ישולבו ברשימת שס לכנסת הבאה.
המועמדים האפשריים להשתלבות ברשימה
בחזית המאבק. כ"ק מרן האדמו"ר מגור. משמאל: מוטי בבצ'יק
ישראל אוזן, מנכ"ל משרד הפנים, יצחק אלמליח, סגן וממלא מקום ראש העיר בית שמש
הצעירים המוכשרים של שס רואים עצמם משתלבים ברשימה הארצית. לא בטוח שהמהלך הזה יהיה תועלתי לתנועה.
***
תאריכי הבחירות שמצויים במחלוקת
15.09
ד’ בתשרי
התאריך שאותו רוצה יו"ר שס אריה דרעי. הליטאים והחסידים לא מתלהבים ונתניהו מתעקש להגיע לאוקטובר.
13.10
ב’ בחשוון
שס שוקלת את התאריך הזה, ערב יום ההילולה של מרן הגר"ע יוסף. את נתניהו זה עדיין לא מרצה.
27.10
ט"ז בחשוון
התאריך האחרון האפשרי מבחינה חוקית לעריכת הבחירות. נתניהו שואף להגיע אליו.
