העלאה של 38% בחלק משכונות ירושלים, העלאה הדרגתית בבית שמש, ועוד 106 רשויות שהגישו בקשה להעלאת הארנונה | כמה תשלמו על הארנונה בשנת 2026 ומהו המהלך הדרמטי שנלחמים עליו במשרד הפנים?
שנת 2026 כבר כאן ואיתה המפגש הקבוע של האזרח עם שובר הארנונה המעודכן. כבכל שנה המנגנון הראשון שקובע כמה נשלם הוא "הטייס האוטומטי". אותה התייקרות רוחבית שנקבעת על ידי משרד הפנים וחלה על כל הרשויות בארץ.
השנה אפשר לנשום מעט לרווחה: אחרי שב־2025 ספגנו התייקרות חריגה ומכאיבה של 5.29%, בשנת 2026 העדכון עומד על 1.626% בלבד – נתון שנחשב לנמוך במיוחד ביחס לשנים האחרונות.
לצד העדכון האחיד עשרות רשויות מקומיות ביקשו לבצע שינויים נוספים: 108 רשויות הגישו בקשות להעלאות חריגות, ובערים כמו תל אביב והרצליה האישורים כבר ניתנו. ומה קורה בערים החרדיות ובריכוזים הגדולים?
ירושלים: תיקון עיוות
לאחר יותר משלושה עשורים שבהם סיווגי הארנונה בירושלים נותרו כמעט ללא שינוי, אישרה העירייה מהלך חריג ומשמעותי: איחוד אזור ד, הנמוך ביותר בתעריפי הארנונה, עם אזור ג. המשמעות המעשית היא עלייה חדה בחיובי הארנונה לעשרות אלפי משקי בית, בעיקר בשכונות שעברו בשנים האחרונות התחדשות פיזית ודמוגרפית, אך המשיכו לשלם תעריפים שנקבעו בשנות ה־90. השינוי צפוי להיות מורגש בין השאר בשכונות חומת שמואל (הר חומה), בחלקים מפסגת זאב, גילה, נווה יעקב, אזורים מסוימים ברמות ואף בעיר העתיקה.
בעיריית ירושלים מבהירים כי מדובר ב״תיקון עיוות היסטורי״: שכונות שבהן הושקעו בשנים האחרונות סכומי עתק בתשתיות, מוסדות ציבור, חינוך ותחבורה המשיכו להיות מסווגות באזור הארנונה הזול ביותר ועם פער ניכר בין רמת השירותים לבין גובה התשלום. לפי נתוני העירייה יותר מ־20 אלף נכסים למגורים (כ־8% מבעלי הדירות בעיר) יעברו מסיווג ד לג, ויובילו לעלייה ממוצעת של כ־38% בחיוב הארנונה, מעבר לעדכון הארנונה השנתי החל על כלל הרשויות בארץ. בעירייה מדגישים כי המהלך חל על נכסי מגורים בלבד, וכי סיווגי עסקים ומסחר אינם מושפעים מהשינוי.
עם זאת, עבור התושבים מדובר במהלך שמגיע בעיתוי רגיש: יוקר המחיה, עליות הריבית וההתייקרויות במשק כבר מכבידים על משקי הבית, והעלאת הארנונה מצטרפת לשורת הוצאות הולכת ומתארכת. בעוד העירייה רואה במהלך צעד של צדק תקציבי והתאמה למציאות העירונית המשתנה, תושבים וגורמים ציבוריים מזהירים מפגיעה באוכלוסיות רחבות ומאותתים כי המהלך עוד עשוי לעמוד למבחן ציבורי ומשפטי.
בית שמש: סוגרים פער
גם בבית שמש נעשה מהלך של העלאת ארנונה כחלק מתוכנית התייעלות נרחבת, שמטרתה לתקן פערים היסטוריים בין השכונות הוותיקות לחדשות. מסתבר כי תושבי השכונות הוותיקות שילמו במשך שנים פחות מתושבי השכונות החדשות, וכעת העירייה מבצעת מהלך של השוואת תעריפים מלאה. כדי לרכך את ההעלאה אושרה פריסה יוצאת דופן לארבע שנים: הארנונה בשכונות הוותיקות תעלה בשיעור של 3.57% בכל שנה עד 2029.
מעיריית בית שמש נמסר: "כחלק מתוכנית התייעלות העירייה מבצעת מהלך של השוואת תעריפי הארנונה בין השכונות הוותיקות לשכונות החדשות בעיר, במטרה לתקן פערים היסטוריים שנוצרו לאורך השנים. ברוב המקרים מדובר בתוספת של פחות מעשרה שקלים בחודש לדירה ממוצעת, וכל ההנחות והזכויות לתושבים נשמרות במלואן".
בני ברק: שומרים על הקיים
בניגוד לגל הבקשות להעלאות חריגות, בעיריית בני ברק בחרו בקו שמרני ומגן. "ראש העיר הורה שלא לבקש שום העלאה ושום עדכון חריג – לא אצל תושבים פרטיים ולא אצל בעלי עסקים", מבהירים בעירייה, שם החליטו להסתפק בעדכון האוטומטי בלבד מתוך הבנה שהציבור אינו יכול לספוג הכבדה נוספת. מדיניות דומה של הימנעות מהעלאות חריגות נרשמה גם בערים ביתר עילית, מודיעין עילית וביישוב רכסים, שם נשמר התעריף הקודם והתושבים ישלמו רק את עדכון החובה המינימלי שנקבע ברמה הארצית.
רפורמת ההנחות
למרות השקט היחסי בגזרת התעריפים ברוב הערים, מתחת לפני השטח מתחוללת סערה של ממש שמטרידה רבות מהרשויות המקומיות שגילו לתדהמתן את השינויים שביצע משרד הפנים בתקנות ההנחה בארנונה, שינויים שהגיעו ברגע האחרון ומשבשים את התחזיות התקציביות.
אלי מרנשטיין, מנהל אגף ההכנסות בעיריית בני ברק, מסביר כי "השינוי המדובר הוא כפול: מצד אחד תקרת ההנחה המקסימלית קוצצה מ־90% ל־80% – מכה ישירה למשפחות בסטטוס הכלכלי הנמוך ביותר. מצד שני משרד הפנים הרחיב באופן דרמטי את מבחני ההכנסה לנפש ומאפשר ליותר משפחות להיכנס לקבוצת מקבלי ההנחות, למרות שבעבר לא היו זכאיות לה כלל.
"בבני ברק, ובערים נוספות עם ריכוז גבוה של משפחות ברוכות ילדים, המשמעות הכלכלית היא עצומה ויכולה לנוע בטווח של עשרות מיליוני שקלים", מסביר מנהל האגף. "מצד אחד משפחות גדולות ישלמו יותר בגלל ביטול ה־90%, אך מצד שני רבים שלא היו במעגל ההנחות ייכנסו כעת לראשונה לזכאות. זה מצב אבסורדי שבו רשויות כבר תכננו את התקציב לשנת 2026 ובנו תוכנית עבודה, וכעת נכנסות לשנה החדשה עם חוסר ודאות ובלי יכולת להתכונן לסדר גודל של הפגיעה בתקציב כתוצאה מהשינוי".
האם בסופו של דבר הכנסות העירייה יעלו או ירדו?
"קשה לדעת, אך עד עתה היו בבני ברק בשנת 2025 כ־20 אלף משפחות שקיבלו הנחה לפי מבחן הכנסה ועוד כעשרת אלפים הנחות חוק. כרגע קשה לדעת אם זה יפעל לטובת תקציב העירייה או לרעתו, אבל הרציונל שלנו הוא שוויון: שגובה הארנונה ישקף באמת את המצב הכלכלי של כל תושב ותושב".
ממרכז השלטון המקומי נמסר: ״השינוי באופן חישוב הזכאות להנחה בארנונה קוּדם על ידי משרד הפנים במועד מאוחר, לאחר שהרוב הגדול של הרשויות כבר אישרו את תקציביהן לשנת 2026, בלי שנערכו עבודת מטה מסודרת או תחשיב תקציבי מלא. השינוי ישית על הרשויות המקומיות אובדן הכנסות בסך 650 מיליון ש״ח בשנה, סכום שעלול לפגוע אנושות ביכולת הרשויות – בעיקר שאינן איתנות – להמשיך ולספק שירותים חיוניים לתושביהן. מרכז השלטון המקומי פנה לראש הממשלה בבקשה לדחות את מועד השינוי, לקובעו כהוראת שעה, להחיל שינוי מדורג בלבד, לבסס זכאות על הכנסה שנתית מלאה ולא על תקופה קצרה, ולהסדיר מנגנוני אימות נתונים עם ביטוח לאומי ורשות המיסים, כדי למנוע פגיעה תקציבית וניצול לרעה של כספי הציבור״.
מאחורי הקלעים
אבל מסתבר שמאחורי הקלעים של עדכון תקנות ההנחה בארנונה מסתתר מהלך דרמטי שהוביל מנכ"ל משרד הפנים ישראל אוזן. ל'משפחה' נודע כי המהלך נולד בעקבות דרישה חד משמעית של הייעוץ המשפטי לממשלה לשנות מהיסוד את טבלת ההנחות, מתוך כוונה להחמיר משמעותית את הקריטריונים ולשלב מבחני תעסוקה, צעד שהיה עלול להוציא רבבות משפחות חרדיות ממעגל הזכאות.
הלחץ להשלמת המהלך הגיע לשיאו בסיומה של שנת 2025, לאחר שבשנה שעברה הצליח שר הפנים משה ארבל לדחות את השינויים בשנה אחת בלבד, באזהרה משפטית כי זוהי "הדחייה האחרונה". במשרד הפנים הבינו כי ללא מציאת איזון חדש, הציבור החרדי עלול להתעורר למציאות שבה הזכאות להנחה נשללת כמעט לחלוטין ממי שאינו משתלב בשוק העבודה.
בסביבת המשרד מגדירים את המתווה הנוכחי כ"מהלך הצלה" שהוביל המנכ"ל אוזן. אומנם המתווה כולל פשרות כואבות ומשמעותיות לתושבים ומציב את הרשויות במצב של חוסר יכולת תכנון ואולי גם גירעונות, אך מנגד הוא מרחיב את מעגל הזכאים לקבוצות חדשות ומגן על עצם הזכאות לפי מבחן הכנסה, ללא התניית תעסוקה.
כעת, כשהתקנות נמצאות בשלב הערות הציבור והרשויות המקומיות עוד מנסות לדחות את הקץ, מתברר כי אלמלא המהלך שהושלם ברגע האחרון, הפגיעה בכיסו של הציבור החרדי הייתה עלולה להיות גבוהה עוד יותר.
ממשרד הפנים נמסר: "טבלת ההנחות החדשה מתבססת על הצמדת מבחן ההכנסה לשכר המינימום במשק ובהתחשב במספר הנפשות בבית. המטרה היא התאמת המנגנון למציאות הכלכלית וחיזוק ההוגנות והבהירות. המשרד יבחן את הערות הציבור ויפרסם את הטבלה המומלצת להחלטת מועצות הרשויות"
