"אהבתי את ביבי, אבל הוא רץ לברך את ביידן" | תוכנית הסיפוח שהולידה הסכם שלום, ומה התבשל מאחורי הקלעים של 'הסכמי אברהם'. העיתונאי ברק רביד חוזר לשיחה הסנסציונית עם נשיא ארה"ב לשעבר
היחסים החמים עם נשיא ארה"ב ה-45 שזכה לאהדה חסרת תקדים ברחוב הישראלי – היו כרטיס הביקור של מנהיג הימין וראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו • דווקא לכן, המשפטים החריפים שהשמיע טראמפ בריאיון לספרו של העיתונאי הישראלי ברק רביד – הדהימו את המערכת הפוליטית והתקשורת • "עזרתי לביבי להשיג תיקו בבחירות, והוא רץ לברך את ביידן אחרי שהבחירות נתפרו", אמר טראמפ • עכשיו, העיתונאי מאחורי הסנסציה מתיישב לספר לישראל יוסקוביץ על הרגע שבו האיש החזק בעולם לשעבר פתח את סגור ליבו • לב מלכים
צילומים: פלאש 90 ואיציק בלינצקי
שלושה חודשים בלבד אחרי שנשיאה ה-45 של ארצות הברית עזב את הבית הלבן – ישב בלובי אחוזתו, ב'מאר א-לאגו' שבפלורידה, העיתונאי הישראלי ברק רביד, מבכירי הפרשנים המדיניים בארץ, והמתין לכניסת הנשיא לשעבר.
אחרי כמה דקות נכנס המארח. בחליפה שחורה, חולצה לבנה וכובע אדום על ראשו. דונלד טראמפ, האגו, ועוזרת נוספת שמתלווה אליו. זהו. אולם ענק, ורק שלושתם בחדר. "ראיתי אותו מקרוב לא מעט פעמים, במהלך פגישותיו עם ראש הממשלה נתניהו", מספר לי השבוע רביד על הריאיון ההוא, "אבל זאת הייתה הפעם הראשונה שישבתי איתו אחד על אחד. לא היה לי מושג למה לצפות – מלבד לבלתי צפוי".
את השיחה עם הנשיא לשעבר, מקיים איתנו רביד במסגרת כתיבת ספרו 'השלום של טראמפ'. בין עמודיו, חושפים לראשונה בכירי הממשל האמריקני את הדרמה האדירה שהתחוללה מאחורי הקלעים וכמעט הביאה לשבר חריף ביחסי וושינגטון-ירושלים; היא באה לסיומה כשאיחוד האמירויות נכנסה לתמונה והגישה לצדדים את סולם 'הסכמי אברהם'.
ג'ארד קושנר, אבי ברקוביץ', בריאן הוק וגורמי מפתח נוספים, פתחו בפני העיתונאי הישראלי את סגור ליבם. הם שיתפו אותו בסודות הכמוסים ביותר שעומדים מאחורי 'השלום של טראמפ', וחשפו מה באמת התרחש בשיחות הממושכות שקיימו עם הבכירים הישראלים, עד כמה היחסים עם טראמפ היו 'ליגה אחרת' ומה עמד מאחורי הנורמליזציה המפתיעה וההיסטורית בין מדינת היהודים לשורת מדינות מובילות בעולם הערבי.
החיבור המיוחד של ברק רביד למקורות, הפך אותו לסקופר מוביל, שמפציע בפרקי זמן קצרים עם חשיפות בלעדיות. יש בו מיומנות שמביאה אנשים בדרגים בכירים לחשוף בפניו ידיעות בלעדיות או להדליפן. העובדה, שגם הבית הלבן של תקופת הנשיא טראמפ נמנה על חוג מקורותיו, מבליטה עוד יותר את יכולותיו העיתונאיות הנדירות.
היכרותו עם חתנו ויועצו של הנשיא, ג'ארד קושנר, החלה ממש באקראי. "ביולי 2017 (תמוז תשע"ז), חצי שנה אחרי שדונלד טראמפ נכנס לתפקיד, הגעתי לוושינגטון להשתתף באחד הפאנלים שהתקיימו במסגרת הכנס של הארגון היהודי 'אמריקן ג'ואיש קומיטי' (AJC). העיתונאית אילנה דיין הנחתה את הפאנל, ולצידי השתתפו בדיון העיתונאים עמית סגל וסיוון רהב מאיר. כרגיל, גם באותו ביקור ניסיתי להשיג פגישות עם גורמים אמריקניים בכירים, רק שהפעם זה היה מורכב יותר: כולם היו אנשים חדשים והיה קשה לדעת עם מי מדברים ומי הם הגורמים הרלוונטיים".
רביד לא אמר נואש. הוא משגר אימייל לדוברות הבית הלבן ומבקש לקיים שיחות היכרות עם נושאי התפקידים הרלוונטיים לתחום סיקורו. "אני זוכר שישבתי אחרי אותו פאנל עם ידידיה מאיר. תוך כדי שיחתנו, קיבלתי אימייל חוזר שאומר: 'אתה יכול לבוא לפגישה עם סגן דובר המועצה לביטחון לאומי'.
"זה בעצם מישהו מאוד מאוד זוטר, אבל מכיוון שזה היה הבן-אדם היחיד שהצלחתי להגיע אליו – אמרתי לעצמי: 'טוב, נלך. מה יש לי להפסיד'. כשנכנסתי לבית הלבן, פוגש אותי בחור בשם ג'וש רפאל והוא אומר לי: 'היי ברק, נעים להכיר, חיכיתי לפגוש אותך'. הייתי קצת נבוך. הוא הציג את עצמו כאחד מדוברי הבית הלבן. אבל ידעתי שזה לא האיש שאותו אני אמור לפגוש.
"שאלתי אותו בנימוס איך הוא מכיר אותי, אז הוא סיפר לי שיש לו חבר ילדות, קוראים לו דניאל סולברמן, שהיה הכתב לענייני ערבים בעיתון 'הארץ'. את דניאל הכרתי היטב. אנחנו חברים עוד מהשירות הצבאי והתברר לי שכששלחתי את האימייל לבית הלבן – זה הגיע לדובר ג'וש רפאל, שבירר עלי אצל החבר המשותף וקיבל ממנו המלצה חמה".
רביד מעיף מבט בשעון. סגן דובר המועצה לביטחון לאומי ממתין לו בחדרו ותכף יאחר לפגישה. רפאל מתעלם מכך ומפתיע אותו. "בוא אחריי", הוא אומר לו, "ג'ארד (קושנר, חתנו ויועצו של הנשיא. י"י) רוצה לומר לך שלום".
סולם אברהם. נתניהו וטראמפ עם שרי החוץ של האמירויות ובחריין בטקס חתימת הסכמי השלום בבית הלבן
בחור הישיבה של טראמפ
ואז, גארד קושנר נכנס ללשכה.
"קושנר לחץ לי את היד ואמר לי: 'נעים להכיר. קוראים לי ג'ארד ושמעתי עליך הרבה'. עבדתי אז בעיתון 'הארץ', ותוך כדי שיחה קושנר שואל אותי האם העיתון שבו אני עובד זה כמו ה'ניו יורק טיימס' (רוצה לשאול: האם הוא מייצג את מחנה הליברלים והשמאל. י"י). חשבתי לעצמי מה אני עונה: כן או לא; האם זה טוב לומר שזה כמו ה'ניו יורק טיימס' שביקר בחריפות את טראמפ, או שזה רע. זה לקח שנייה עד שהחלטתי לומר את האמת. המשכנו לדבר, כשבאמצע הוא אומר לי: 'תשמע, אני צריך ללכת רגע לנשיא לומר לו משהו; חכה כאן, אני כבר חוזר'".
בזמן שרביד ממתין בחדרו של קושנר ומנסה לעכל את הסיטואציה, נכנס למשרד בחור צעיר שפונה אליו בעברית ובמבטא אמריקני. זה היה אבי ברקוביץ, אז, יועצו הבכיר של חתן הנשיא, ומי שימונה בהמשך לשליח הממשל האמריקני למזרח התיכון.
"כששאלתי אותו מנין העברית שלו, הוא סיפר לי על המשפחה החרדית שממנה בא ועל כך שלמד במשך שנתיים בישיבה חרדית בירושלים. התחלנו לשוחח, כשבינתיים קושנר חזר והצטרף לשיחה שנמשכה עוד ארבעים וחמש דקות.
"בפגישה הזאת, נוצרה בינינו כימיה שהתחילה קשר ארוך וקרוב. הערוץ שנפתח לי מול הבית הלבן של טראמפ קרה ממש במקרה; באתי לשיחה עם גורם זוטר מאוד במערכת ויצאתי משם עם אפיק ישיר לג'ארד קושנר ואבי ברקוביץ.
"לאורך הזמן, נוצר בינינו אמון גדול שהוביל כמה שנים אחרי זה לריאיון עם הנשיא טראמפ. הם המליצו לו מאוד להתראיין והוא הסכים".
ביקשת לראיין גם את הצד הישראלי – את ראש הממשלה לשעבר נתניהו ואנשיו?
"בהחלט. פניתי אליו כמה פעמים ונעניתי בשלילה. ניסיתי לפנות גם לרון דרמר, שהיה השגריר בוושינגטון, וליוסי כהן, שהיה ראש המוסד, והם סירבו. אלו שלושת האנשים היחידים שסירבו להתראיין לספר. אני מניח, שזה בגלל שהם עצמם כותבים בימים אלו ספרים והם לא רצו לבזבז את הדברים שיש להם לומר".
מה גילית במהלך הכתיבה על המניעים שהובילו ל'הסכמי אברהם'?
"בשביל לענות לך, צריך ללכת כמה שנים אחורה. במשך עשרים וחמש שנה התקיימו יחסים קרובים בין מדינת ישראל לאיחוד האמירויות. התחיל אותם בשנות ה-90 ראש הממשלה רבין והמשיכו אותם אחרי זה ראשי ממשלה אחרים.
"לזכותו של נתניהו ייאמר שהוא לקח את זה כפרויקט. הוא הוביל מדיניות חדשה שאותה כינה: 'מבחוץ פנימה'. כלומר, קודם נלך למדינות ערב וננסה להשיג איתן שלום ורק אז נחזור לפלסטינים. במשך הרבה שנים חשבתי שזאת אשליה – ואני מודה שטעיתי. נתניהו הצליח במאמץ שנמשך למעלה מעשור לבנות תשתית מאוד טובה של יחסים עם מדינות ערביות שאין לנו איתן יחסים דיפלומטיים.
"במאי 2020 (אייר תש"פ), כשנתניהו הרכיב ממשלה עם כחול לבן, אחרי שלושה סבבים של בחירות – הוא הודיע שהחל מה-01 ביולי תתחיל מדינת ישראל לספח את השטחים. בעקבות הדברים, נוצר משבר בינלאומי גדול עם מנהיגים מכל העולם, שניסו לעצור אותו. גם הבית הלבן ממש לא רצה את הבלגן הזה של הסיפוח על הראש. הייתה לטראמפ מערכת בחירות על הראש, היו לו משברים נוספים כמו הקורונה וההפגנות שהתפשטו ברחבי ארצות הברית, והסיפוח היה הדבר האחרון שהיה חסר לו".
אבל הישראלים לא ויתרו. באותם ימים, פרסם מאייר 'הארץ', עמוס בידרמן, קריקטורה סרקסטית המראה את הנשיא מביט מחלונות החדר הסגלגל על התבערה שמשתוללת ברחובות הבירה וושינגטון, כשבפתח הדלת עומד אחד מיועציו, הטלפון בידו, והוא אומר: 'אדוני הנשיא, הישראלים שואלים מה עם הסיפוח'.
איכשהו, האיור המגחיך הזה עשה את דרכו לבית הלבן. רביד מספר, שאחד מיועציו של טראמפ התקשר אליו ואמר לו כך: "אתה לא יודע כמה הקריקטורה הזאת נכונה. זאת בדיוק ההרגשה שלנו. אנחנו בבלגן אטומי, והישראלים כל הזמן עם סיפוח, סיפוח, סיפוח".
"האמריקנים חיפשו דרך לחמוק מהסיפוח", אומר רביד.
בטן מלאה. הנשיא טראמפ, שלושה חודשים אחרי הבחירות, בראיון בלעדי לברק רביד באחוזתו הפרטית מאר א-לאגו בפלורידה
הכל בזכות הסיפוח
ככל שהתקרב המועד להכרזה על החלת הריבונות, המשבר הלך והחריף. מצד אחד ניצב השגריר בארץ דייוויד פרידמן, שדחף בכל הכוח לסיפוח; מהצד השני ניצב צוות השלום, בהובלת ג'ארד קושנר ואבי ברקוביץ', שהתנגדו למהלך. בשלב מסוים מתכנסת פגישה, ביוזמתו של פרידמן, בחדרו של הנשיא. המטרה: לשכנע את טראמפ לתמוך ביוזמת הריבונות.
"במהלך המפגש, הנשיא, שכאמור זה היה הדבר האחרון שעמד לו בראש, אומר לשגריר דייוויד פרידמן: 'למה אתה מטריד אותי עם הנושא הזה, כשיש לי מיליון דברים אחרים על הראש?' הוא גם כעס על ההתנהלות של נתניהו בטקס הצגת 'תוכנית השלום', שהתקיים בבית הלבן חצי שנה קודם לכן. טראמפ יצא בתחושה שביבי ניצל את האירוע לקמפיין בחירות. לכן אפשר להבין למה הדבר הזה לא היה חלק מסדר היום שלו.
"הפגישה הזאת מסתיימת כשטראמפ אומר: 'תעזבו אותי מזה ותעשו מה שאתם רוצים; מה שתחליטו מקובל עלי. אבל רק אגיד לכם דבר אחד: אם זה מסתבך ומשהו הולך לא טוב ונוצרת אלימות – זה על הראש של כולכם'. הוא אמר את זה לכל מי שהיה בחדר; לדייוויד פרידמן, למזכיר המדינה מייק פומפאו, לג'ארד קושנר, לאבי ברקוביץ', ליועץ לביטחון לאומי ולעוד אנשים שהשתתפו בפגישה".
בסיום הפגישה הוחלט, שפרידמן וברקוביץ' ייסעו יחד לירושלים, יֵשבו עם נתניהו וגנץ וינסו למצוא פשרה. ההוראה שקיבלו הייתה ברורה: או שמגיעים להסכמה על החלת ריבונות סמלית באזור כלשהו, או שמורידים את הנושא מסדר היום. לפחות עד לאחר הבחירות באמריקה.
כשהם בדרך לארץ, מתקשר קושנר לנתניהו. "אני עקרונית נגד הסיפוח", הוא אומר לו, "מה שמעניין אותנו זה להתחיל ליישם את 'תוכנית השלום', שעליה עמלנו כל כך הרבה. אתה בכל זאת רוצה לספח? בבקשה. תגיד לנו מה אתה מוכן לתת בתמורה לפלסטינים כחלק מהמהלך הזה".
"נתניהו לא אהב לשמוע את זה", מספר ברק רביד, "אבל הוא אמר לקושנר: 'בסדר, אדבר על זה עם פרידמן וברקוביץ' בפגישה'".
במהלך ארבעת ימי שהותו של השליח האמריקני בארץ, הוא נפגש עם ראש הממשלה ארבע פעמים. ומה הדבר הראשון שנתניהו אומר לברקוביץ', בפתח פגישתם הראשונה? "תפסיק להדליף לברק רביד". ברקוביץ' מתקומם. "למה אתה מדבר אלי ככה? הרי באתי לדבר איתך על משהו שאתה צריך, לא אני".
הפגישה הזאת מתפוצצת, כשראש ממשלת ישראל מאיים לנקוט מהלך חד צדדי ולהחיל את הריבונות ביהודה ושומרון. "אם תעשה דבר כזה", הזהיר השליח האמריקני, "הדבר הראשון שיקרה זה, שטראמפ יגיב נגדך; אתה תהפוך את החבר הכי טוב שלך – לאויב הכי גדול שלך".
אחרי יומיים הם נפגשים שוב. גם הפעם, השיחה ביניהם לא מובילה לשום מקום: נתניהו רוצה לספח שלושה-עשר אחוזים ומסרב לתת בתמורה משהו לפלסטינים.
באותו ערב, כשברקוביץ' חוזר למלון, הוא מתקשר לקושנר ומספר לו מה היה. השניים מיואשים, לא יודעים מה לעשות.
ברק רביד: "ואז, הם פתאום נזכרים ששנה לפני זה, במרס 2019 (אדר תשע"ט), שגריר האמירויות בוושינגטון, יוסוף אל-אוטייבה, נפגש איתם ואמר להם שהאמירויות מוכנות להתקדם לנורמליזציה עם מדינת ישראל. חודשיים אחרי זה, קושנר בא לארץ ומציע את הרעיון לנתניהו. זה היה ביום שבו הוא לא הצליח להרכיב ממשלה, אחרי הבחירות הראשונות, ולא היה לו פנאי לנושא.
"בסוף יוני 2020 (תמוז תש"פ), כשהם היו מיואשים מאוד, הם אמרו לעצמם: 'אולי נציע את זה לביבי והוא יסכים לרדת מהעץ של הסיפוח בתמורה?"
ב-30 ביוני (ח' בתמוז), יום לפני ה'דד ליין' להכרזת הריבונות, מגיע אבי ברקוביץ' ללשכת ראש ממשלת ישראל ומציג לו את יוזמת הנורמליזציה בתמורה לוויתור על הריבונות. "נתניהו היה מאוד סקפטי", אומר רביד. "הוא אמר להם, שהאמירותים לא יסכימו לכך בחיים, אבל נתן להבין שהוא מצידו מוכן לחשוב על העניין".
ב-01 ביולי (ט' בתמוז) נוחת ברקוביץ' חזרה בוושינגטון. בדרכו לבית הלבן, הטלפון שלו מצלצל. על הקו: שגריר האמירויות בוושינגטון, יוסוף אל-אוטייבה, שאומר לו: 'אתה זוכר שלפני שנה הצעתי לכם את רעיון הנורמליזציה? אולי תשאלו את ביבי אם הוא מוכן לרדת מהסיפוח בתמורה לשלום איתנו?' ברקוביץ' מתקשה להסתיר את ההלם. 'תקשיב איזה קטע', הוא אומר לבכיר האמירותי, 'זה בדיוק מה שהצעתי אתמול לנתניהו'.
כשהשיחה מסתיימת, הוא ממהר לעדכן את הבוס על תוכנה. השניים, נלהבים מהרעיון, מחליטים לקדם את המהלך בכל הכוח. במשך כל חודש יולי האמריקנים מנהלים משא ומתן על הנושא ומגלים נכונות גדולה משני הצדדים. "בעצם", מסכם ברק רביד, "מה שקרה כאן, זה שדי במקרה נמצא פתרון למשבר בינלאומי גדול שהיה מתפתח לעימות מול הממשל האמריקני. איחוד האמירויות הם אלו שבאו ונתנו את הסולם שאִפשר לכולם לרדת מהעץ".
הסקופר. ברק רביד עם ג'ארד קושנר ואבי ברקוביץ'
'נעלבתי מנתניהו'
ובחזרה למפגש המכונן עם הנשיא טראמפ. "כמעט לאורך כל ארבע השנים של כהונתו", אומר רביד, "נראה היה שטראמפ ונתניהו חד הם. קרובים, מתואמים ונעולים בברית בלתי שבירה. הריאיון עם הנשיא חשף בפניי מציאות שונה. לא ברור מתי בדיוק זה קרה, אבל בנקודה מסוימת בשנתיים האחרונות לכהונתו נוצר שבר ביניהם.
"אולי אלה היו הבחירות לכנסת שבהן נתניהו לא הצליח לנצח למרות תמיכה מסיבית של הנשיא האמריקני. אולי זה היה טקס הצגת תוכנית השלום בינואר 2020 (טבת תש"פ) בבית הלבן, שבסיומו טראמפ רתח על נאום הבחירות של נתניהו, ואולי זו הייתה התחושה שלו שראש הממשלה הישראלי לא נתן לו את הגיבוי המספיק במהלך הבחירות בארצות הברית. השורה התחתונה היא שדונלד טראמפ שפגשתי באפריל 2021 במאר א-לאגו, היה טעון. הוא רק חיכה לפרוק את שעל ליבו בנוגע לבנימין נתניהו".
מה במיוחד הכעיס אותו, שהוא הסכים לדבר נגדו לציטוט בשמו?
"באותה נקודת זמן הייתה לו בטן מלאה על כל מה שקרה בבחירות לנשיאות. הוא האמין שהבחירות נגנבו ונתפרו בגלל רפובליקנים שלא נלחמו בשבילו מספיק. הוא סירב להכיר בתוצאות ונעלב מאוד כששמע שנתניהו רץ לברך את הנשיא הנכנס, ג'ו ביידן".
הציטוטים היו לא פחות ממדהימים. "אני אהבתי מאוד את נתניהו", אומר הנשיא טראמפ לברק רביד. "לא היה אף אחד שעשה עבור מדינת ישראל יותר ממני. והאדם הראשון שרץ לברך את ג'ו ביידן – היה נתניהו. ולא רק שהוא בירך אותו – הוא עשה זאת בהסרטה.
"אם תסתכל על המנהיגים של המדינות האחרות – כמו ברזיל – הוא חיכה חודשים. פוטין. מנהיגים רבים אחרים. מקסיקו. כל אלה הרגישו גם כן שהבחירות נתפרו.
"סין גם הייתה מחכה עם הברכות לביידן", המשיך טראמפ. "אבל קרה מה שקרה עם סין והקורונה – והיחסים עכשיו לא טובים. אבל גם הם היו מחכים (אילו היחסים היו טובים. י"י). אף אחד לא עשה יותר ממני למען ביבי. גם כסף. נתנו להם המון כסף ונתנו להם חיילים. עשינו הכל".
"כדוגמה למהלכים שעשה למען נתניהו", מציין רביד, "טראמפ הזכיר לי את החלטתו להכיר בריבונות הישראלית על רמת הגולן כמה ימים לפני הבחירות בארץ שהתקיימו באפריל 2019".
"זה היה ביג-דיל", אמר הנשיא לעיתונאי הישראלי. "מישהו אמר לי, שהערך של העסקה הזו הוא עשרות מיליארדי דולרים. כמו חתיכת נדל"ן".
בריאיון תיאר טראמפ כיצד במהלך דיון עם כמה מיועציו, הוא העלה על קו הטלפון את שגריר ארצות הברית בארץ דייוויד פרידמן, וביקש ממנו לתת לו הרצאה "של חמש דקות" על רמת הגולן וחשיבותה. "עצרתי אותו אחרי דקה", סיפר טראמפ לברק רביד. "זה מקום גבוה, אז הוא חשוב מבחינה אסטרטגית. אני השגתי את זה עבורם. אנשים אמרו לי, שזו הייתה מתנה ששווה עשרה מיליארד דולר".
רביד מעיר לנשיא שהמהלך הזה התרחש ממש כמה ימים לפני הבחירות, וזה משיב: "עשיתי את זה לפני הבחירות – וזה עזר לו הרבה. אולי זה עזר לו להשיג תיקו. כלומר, הוא היה מפסיד את הבחירות בלעדיי ובזכותי הוא יצא תיקו. הוא עלה הרבה בסקרים אחרי ההחלטה על רמת הגולן. הוא עלה בעשרה או בחמישה עשר אחוזים".
ברק רביד: "לא ברור האם אכן ההחלטה של טראמפ בנושא רמת הגולן העלתה את נתניהו בעשרה עד חמישה עשר אחוזים בסקרים. אבל סקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שנערך כשבוע לפני הבחירות, הראה כי 66 אחוז מהאזרחים היהודים חשבו כמו טראמפ ואמרו שההכרה האמריקנית בריבונות מדינת ישראל ברמת הגולן תחזק את מעמדו של נתניהו בבחירות".
לאחר שפנית לטראמפ לקבל ריאיון – כמה זמן לקח לו לשלוח תשובה חיובית?
"האמת היא, שזה קרה בתוך כמה ימים מהרגע שביקשתי לראיין את הנשיא. באתי לכתוב את הספר הזה ממקום מאוד נקי. התעסקתי רק בעובדות, לא בפרשנות, וככה גם התרשמו האנשים של טראמפ. הם הכירו אותי והאמינו לי שזה גם מה שיהיה בספר. אין לי אינטרס כלשהו ולא היה לי שום עניין בעד ונגד. הספר שלי לא עוסק בבחירות בארצות הברית ובמה שקרה בגבעת הקפיטול (ההסתערות של תומכי טראמפ על בניין הקונגרס ביום עזיבת הבית הלבן). באתי לדבר איתו על החלקים במורשת שלו שהם החלקים החיוביים".
עידן חדש. רביד בראיון עם שר החוץ הבחרייני
הנחיתה מגג העולם
תתאר לי את רגע המפגש ביניכם.
"באתי לאחוזת מאר א-לאגו, ביום ראשון בצהריים. זאת אחוזה מאוד גדולה, ולא היה שם אף אחד. כשטראמפ נכנס, ראיתי אדם ששלושה חודשים קודם לכן היה בגג העולם, נשיא ארצות הברית של אמריקה, וכעת הוא בעיקר רוצה שמישהו יקשיב לו.
"הוא היה מאוד טעון וכאוב. זה היה שלושה חודשים בלבד אחרי הבחירות, והרושם שלי היה שהוא רוצה להוציא את הכל החוצה; הייתה לו בטן מלאה".
איך היה היחס שלו כלפיך?
"הוא היה מאוד אנרגטי, מאוד ערני, ולצד זאת גם מאוד מאוד נחמד. יש לי רק מילים טובות לומר על האדיבות שלו כלפיי. אני חייב לומר, שהיו הרבה דברים שהפתיעו אותי. למשל, השליטה שלו בפרטים הקטנים. אבל אתה יודע, אחרי הכל, דונלד טראמפ הוא כמו כל פוליטיקאי, שיותר מתעניין במה שיש לו לומר מאשר במה שאתה שואל אותו".
הבנת ממנו אם בכוונתו לרוץ לנשיאות פעם נוספת בבחירות 2024?
"שאלתי אותו על זה, אבל לא קיבלתי תשובה ברורה. אני יכול לומר לך את דעתי: אני מעריך שהוא ירוץ. תשובה ברורה בנושא הזה לא קיבלתי ממנו".
כאמור, לצד הנשיא מתראיינים גם חתנו ויועציו. אני שואל את ברק רביד האם בשיחותיו עם ג'ארד קושנר הלה הביע בפניו את אכזבתו מהמבוי הסתום שאליו הגיעה 'תוכנית השלום' שהוא כל כך עמל לקדמה. "כשהם הציגו את התוכנית, היא קיבלה יותר תמיכה ממה שהם חשבו. מדינות ערב, בריטניה והאיחוד האירופי, כל אחת בדרכה ובסגנונה, הוציאה הודעת תמיכה שהפיחה תקווה באמריקנים. הם היו משוכנעים שהם נמצאים בנקודת זינוק טובה, שתאפשר להם, במידה וטראמפ ימשיך לקדנציה נוספת, להתניע תוכנית קיימת כבר מהיום הראשון.
"קושנר העריך, שאחרי תמיכה כל כך רחבה – הפלסטינים יתקשו לסרב לשוב לשולחן המשא ומתן. לכן הוא מאוד התאכזב מכך שנתניהו, כמעט באופן מיידי לאחר שהתוכנית הוצגה, הפך אותה מתוכנית מדינית שנועדה לפתור את הסכסוך הישראלי-פלסטיני, לתוכנית סיפוח. זאת לא הייתה הכוונה שלהם בכלל. ביבי בעצם לקח רק את החלקים הטובים בתוכנית והתעלם מכל השאר; הוא בעצם רצה לעשות מחטף. האמריקנים מאוד נפגעו מזה. השיח הבינלאומי, במקום שיהיה על 'תוכנית השלום', הפך להיות מהר מאוד לשיח בנושא סיפוח וזה ממש לא מה שהם רצו שיקרה".
השלום של טראמפ. העיתונאי ברק רביד עם ספרו החדש
עתיד נתניהו וטראמפ
ספרו של ברק רביד מתמקד אמנם ב'שלום של טראמפ', אולם גם הנושא האיראני עלה בריאיון שקיים עם נשיאה ה-45 של ארצות הברית. "טראמפ משוכנע גם היום", הוא אומר, "שהיציאה שלו מהסכם הגרעין היא המהלך הכי חשוב שהוא עשה; זה מה שהוא חושב".
הוא יוצא מתוך כוונה שהאיראנים יכרעו תחת הסנקציות וזה לא קרה…
"הטענה שלו היא, שאם היה מנצח בבחירות, האיראנים היו מגיעים חזרה לשולחן המשא ומתן ואפשר היה להגיע להסכם יותר טוב. הוא מסביר, שכשהוא יצא מהסכם הגרעין הוא עשה זאת מתוך מחשבה שבסוף האיראנים ישובו לשולחן המשא ומתן. בפועל, כפי שאמרת, זה אכן לא קרה. האיראנים התקרבו יותר מאי פעם לפצצה גרעינית".
עד כמה לראש הממשלה לשעבר היה חלק ביציאה האמריקנית מההסכם?
"נתניהו אכן עשה מאמץ מאוד גדול כדי לדחוף את טראמפ אל מחוץ להסכם הגרעין, אבל באותה מידה, טראמפ לא היה צריך יותר מדי עידוד. הוא אמר לי במילים האלו: 'לא הייתי צריך שנתניהו יגיד לי לפרוש מהסכם הגרעין, והוא לא השפיע על ההחלטה שלי, כמו שהוא לא השפיע על ההחלטה של אובמה לחתום על הסכם הגרעין'. טראמפ טוען, שהוא החליט בעצמו על המהלך הזה, ושזה לא בגלל לחץ חיצוני ולא בגלל ארכיון הגרעין שהמוסד הביא, אלא בעקבות ההבנה שלו שהסכם הגרעין לטענתו הוא הסכם גרוע".
נראה לך, שאם השניים ייבחרו בשנית – הם יחזרו לשתף פעולה, או שהקרע ביניהם בלתי הפיך?
"אני חושב שלא כל כך מהר שניהם חוזרים לזירה; במיוחד לא נתניהו, שמצבו הרבה יותר בעייתי. אבל לא אופתע בכלל אם הוא ינסה מתישהו, בשבועות או בחודשים הקרובים, להגיע לאיזשהו פיוס עם טראמפ. להיפגש איתו; לדבר איתו בטלפון; למצוא איזושהי דרך להניח את האירוע הזה מאחוריהם.
"אני די בטוח שטרמפ יתפייס איתו. הוא רצה להעביר מסר, המסר הועבר, ונתניהו מבין אותו היטב. אם הוא יפנה לטראמפ אני משוכנע שהוא לא יקשה עליו".
