איך תשליך הלחימה באוקראינה על הכלכלה האירופית והעולמית בכל התחומים? • יעקב פלבינסקי עושה סדר
אחרי שהרוסים היכו את כל התחזיות וההערכות האופטימיות אודות פלישה צפויה לאוקראינה, הקרבות נמשכים כל השבוע האחרון בעוצמה, ממדי הפלישה גדלים והלחימה הקשה גובה מחירים יקרים תרתי משמע. הנפגעת הראשונה היא כמובן הפדרציה הרוסית, עליה הושתו סנקציות כבדות על ידי מדינות המערב התומכות באוקראינה. הסנקציות הנשכניות שהטיל המערב – ההולכות ומתגברות ככל שמעמיקה הפלישה – כבר נותנות את אותותיהן על הכלכלה הרוסית.
התגובה של רוסיה לסנקציות הכלכליות, שכונו על ידי ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון כ"חבילת הסנקציות הכלכליות הגדולה והחמורה ביותר שאי פעם הוטלה על רוסיה", כבר הביאה את המשטר הרוסי לקדם צעדי חירום שכוללים גם את העלאת הריבית בפדרציה ל-20%, בניסיון להתמודד עם קריסת הרובל. ככל שחלפו ימי הלחימה פחת ערכו של הרובל הרוסי בהתאם, עד שהגיע בעת כתיבת השורות לשפל של כל הזמנים עם קריסה של כ-35%. אם לפני הפלישה נסחר המטבע ב-75 רובל לדולר, ביום שני השבוע הוא כבר נסחר תמורת כ-120 רובל לדולר.
אבל אם מטרת הסנקציות הכלכליות היא לפגוע בעיקר ברוסיה תחת שלטונו של הנשיא ולדימיר פוטין, מסתבר שהסנקציות עצמן פוגעות בחזרה במידה מסוימת גם במדינות המערב שהטילו אותן. כשהנשיא פוטין קיבל את ההחלטה לפלוש לאוקראינה, הוא ידע היטב שמדינות אירופה תלויות במשאבי הטבע שלו. הגז הרוסי אחראי על אספקת 40% מהגז שזורם ליבשת אירופה, ולכן הן עצמן נפגעות מהעיצומים שמגבילים את הזרמת הגז הרוסי לשטחן.
כמו תמיד, מלחמה משמעותית שמעורבות בה מעצמות עולמיות, משליכה כלכלית גם על מעגלים רחבים יותר. אך האם הידרדרות הלחימה תשפיע לרעה גם על הכיס האזרחי בישראל? זה בהחלט תלוי בהתפתחויות העתידיות, במגע אינדיבידואלי של ישראלים עם עסקים או נכסים באזורי הלחימה, במשך זמן הלחימה ומשתנים נוספים, אולם ישנם מוצרים שבהחלט מושפעים מהמלחמה ביבשת האירופית ויורגשו בכיס הישראלי. אם כי חשוב לסייג כי מדובר בהערכות בלבד, שכן אפילו בנק ישראל נמנע בשלב זה להתייחס לנושא בצורה תקשורתית.
מדרדר את הכלכלה העולמית. פוטין
עסקים
באופן כללי העסקים הישראליים לא אמורים להרגיש את הדיה הכלכליים של המלחמה. הייצוא הישראלי לרוסיה אינו משמעותי, כך שהשפעת המלחמה על מפעלים וחברות מייצאות כמעט ולא תהיה נוכחת. מתוך כלל הייצוא הישראלי, רק 0.8% מגיע לרוסיה. לשם השוואה, בריטניה מהווה כ-10% מהייצוא הישראלי וארה"ב כ-24%, כך שבהחלט לא מדובר בהיקפי סחר שאמורים לטלטל את העסקים המייצאים בישראל, אם כי תיתכן פגיעה ספציפית בעסקים שמייצאים לרוסיה בהיקפים משמעותיים. גם הייבוא מרוסיה אינו מאוד משמעותי ועומד על כ-2.2% מכלל הייבוא בעולם.
הפגיעה באוקראינה בוודאי שאינה אמורה להטריד את העסקים הישראליים, שכן היקפי הסחר עם מדינה זו נמוכים משמעותית אפילו מהרוסים. אם הייצוא הישראלי לרוסיה עומד על פחות ממיליארד דולר, לאוקראינה הוא עומד על מעט יותר ממאה מיליון דולר. מי שייפגעו אלה בעיקר העסקים שמקיימים אינטראקציה בהיקפים משמעותיים עם הרוסים או האוקראינים. אלה בדרך כלל תחומים מאוד מסוימים שהיקפם אינו מהווה איום כלשהו על המשק הישראלי או הכיס של האזרח המצוי.
מאידך, יש גם עסקים שיכולים להרוויח כלכלית מהמלחמה, בעיקר כאלה העוסקים בייצור וייצוא של נשק, ציוד רפואי, תרופות, הייטק ואולי בעתיד גם חברות אנרגיה שיצטרכו להשלים את החסר שנוצר מההגבלות שהוטלו על רוסיה.
גז
מי שעלולות להיפגע יותר מכולן בעקבות הסנקציות על רוסיה והשעיית תוכנית 'נורד סטרים', הן כאמור מדינות אירופה שיצרו תלות בגז הרוסי. גרמניה, למשל, היא צרכנית משמעותית של גז טבעי רוסי באמצעות פרויקט 'נורד סטרים', הכולל זוג צינורות באורך של 1,224 ק"מ שנמתחים לאורכו של הים הבלטי ומייצאים גז טבעי לאירופה.
פרויקט זה החל לעבוד כבר בשנת 2012, אך בשנת 2021 הונחו צמד צינורות זהים נוספים כחלק מפרויקט 'נורד סטרים 2'. לגרמניה, כמו עוד מדינות אירופיות רבות, קשה להתנתק מהזרמת הגז הרוסי, אבל כרגע הקנצלר הגרמני אולף שולץ הורה על השעיית הפרויקט, שאמור להוות הכנסה משמעותית לרוסיה. עם זאת, מי שיכולות לסבול יותר מכל מדינה אחרת, אלה מדינות מסוימות מהגוש הסובייטי לשעבר שמסתמכות כמעט לחלוטין על הגז הרוסי.
בישראל ככל הנראה לא תהיינה השלכות מהותיות בנושא הגז. לישראל מאגרי גז טבעיים כמו 'תמר', 'לווייתן' ו'כריש', המכילים מאות מיליארדי מטרים מעוקבים של גז. הגז משמש בעיקר את ייצור החשמל, כך שלמלחמה באירופה לא אמורה להיות השפעה ישירה על מחירי החשמל בישראל.
נכון לשנת 2018, קרוב ל-70% מתפוקת החשמל בארץ מקורה בגז טבעי, ולכן בהיבט הזה ישראל ממוקמת במקום טוב מבחינתה כמעט ללא תלות בגורמים זרים. ההשפעה היחידה יכולה להגיע מהפחם, שאותו מייצרת רוסיה, שהתייקרותו עלולה להשפיע במידה מסוימת על החשמל בישראל שעדיין 23% ממנו מיוצר עד שנת 2025 מפחם, אבל בוודאי לא השפעה מהותית על המחירים כתוצאה מכך.
מטיל סנקציות קשות. ג'ונסון
נפט
אם לא די בהתייקרות הנפט לאורך החודשים האחרונים, כתוצאה מההתאוששות הכלכלית שאחרי הקורונה והחסרים בהיצע, הגיע המשבר הנוכחי בין רוסיה לעולם המערבי שמזניק אף הוא את המחירים כלפי מעלה לרמה של 100 דולר לחבית. זה כבר הוביל בטווח הקצר לעליית מחירי הדלק ב-37 אגורות למחיר של 7.05 שקלים לליטר – המחיר הגבוה ביותר מזה עשור. בטווח הארוך עשויה להיות לכך השפעה על מחירי הטיסות וההובלות, אך כרגע זה מסתכם בעליית מחירי הדלק.
חשוב לציין כי מחיר הנפט הגבוה הושפע מ'לחץ פסיכולוגי' שנחרד מהמחשבה שיוטלו הגבלות על הנפט הרוסי, אך ביום שישי עם היוודע ההחרגה של תחום האנרגיה מהסנקציות, המחיר לחבית התמתן מעט אך נותר גבוה ביחס לסוף החודש שעבר. עם זאת, המשך המלחמה והחלטה של מדינות המערב להטיל סנקציות גם על האנרגיה, עלולים להקפיץ את המחירים באחוזים נוספים שישפיעו אף יותר על מחירי הדלק בישראל. רוסיה, חשוב לזכור, היא אחת משלוש מפיקות הדלקים הגדולות בעולם לצד ארה"ב וערב הסעודית, ולכן תהיה השפעה משמעותית מאוד על הגבלות נוספות.
מזון
רוסיה ואוקראינה הן יצואניות גדולות של חיטה. יחד הן אחראיות על כ-29% מייצוא החיטה בעולם, שהם נתח מספיק משמעותי כדי להשפיע על התייקרות החיטה ברחבי העולם. לפי ההערכות, בין שליש לחצי מהחיטה והמספוא בישראל מיובאים מרוסיה ואוקראינה – מה שעשוי להשפיע בשלב מסוים על מחירי הלחם והפסטות, וכבר הביא לעלייה במחירי החיטה עוד כשההכנות לפלישה היו בעיצומן. מעבר למחיר הכלכלי שיגרום לעליית מחירים במוצרי יסוד בסיסיים כמו חיטה, קיים גם חשש ממחסור עתידי בחיטה בישראל.
בנוסף לחיטה, אוקראינה היא יצואנית חשובה של תירס, שעורה ולפתית, ולכן לחימה ממושכת יכולה ליצור חסרים עתידיים. אמנם כרגע השמיע שר האוצר אמירה כי לא צפוי מחסור בחיטה בישראל כי קיימים מלאים בדיוק לזמנים כאלה, אך די ברור שהמחירים ימשיכו לזנק כלפי מעלה ולהשפיע על מחירי מזון בסיסי. ככל שהלחימה תימשך זמן רב יותר, כך המחסור עשוי להתרחב ולהביא לגל משמעותי של עליות מחירים.
בעבר זה כבר קרה כאשר רוסיה פלשה לחצי האי קרים, אז מחירי החיטה זינקו ב-30% תוך חודש. גם עכשיו, מאז עליית המתיחות בגבולות אוקראינה, עלו מחירי החיטה בכ-20% לשיא של שבע שנים. וזה עלול עוד להמשיך ולעלות ולהשפיע בצורה רחבה על רמת המחירים.
האם תהיה לכך השפעה על מחירי המצות השנה? התשובה היא חד משמעית לא. מחירי המצות אמנם יעלו ככל הנראה כתוצאה מהתייקרות חומרי הגלם, אך למלחמה באוקראינה לא תהיה השפעה, בוודאי לא בשנה-שנתיים הקרובות, על עליית המחירים. אנשים המעורים בנושא מציינים כי עליית המחירים הצפויה במצות עומדת על תוספת של כ-10-20 שקלים לק"ג. למשפחות צעירות זה לא מאוד משמעותי, אבל עבור משפחות שרוכשות כמה ק"ג מצות בהחלט מדובר בעלייה משמעותית, אך כזו שאינה קשורה למחסור הצפוי בחיטה. את החיטה למצות של השנה קצרו כבר שנה שעברה אחרי פסח, ולכן אין שייכות לרוחות המלחמה באוקראינה.
גם באוקראינה עצמה ישנה מאפיית מצות שכרגע פעילה כרגיל, ולפי האנשים שעובדים שם הם אינם מתכוונים להפסיק את הפעילות שמספקת כמות גדולה של מצות לפסח.
ביטקוין
מי שדווקא "מרוויחים" מהמלחמה באירופה הם המטבעות הקריפטוגרפיים שרושמים עליות מאז תחילת הלחימה. בתחילת השבוע הנוכחי זינק הביטקוין מ-37.5 אלף דולר ליחידת מטבע ל-44.7 אלף דולר בתוך 24 שעות בלבד. לאחר מכן הוא התייצב מעט, ונכון לעת כתיבת השורות כל יחידת מטבע נסחרת תמורת 142,078 שקלים (43,985 דולר). זה מחיר נמוך ביחס לשנה שעברה, אבל ביחס למגמות השליליות בשוקי המניות מדובר בירידה שמשקפת איתנות יחסית. לעומת ירידה של 8% במדד S&p500 מתחילת השנה, הביטקוין איבד 3% בלבד.
בהתחלה הגיב הביטקוין ללחימה בירידה שמקורה, ככל הנראה, במעבר של משקיעים לאפיקים שנחשבים ליציבים בזמני מלחמה כמו זהב. לאחר מכן, בעקבות פעילות מוגברת, המטבעות הדיגיטליים – ולא רק הביטקוין – החלו לזנק. מקור הפעילות המוגברת הוא ככל הנראה אוליגרכים רוסים שמנסים לעקוף את הסנקציות המערביות באמצעות המטבעות המבוזרים, וגם גיוס המונים של תרומות לאוקראינה עבור רכישת ציוד ללחימה. נכון לאמצע השבוע הנוכחי, גייסה ממשלת אוקראינה כ-17 מיליון דולר בנכסים דיגיטליים, מה שגם תורם לפעילות המוגברת במטבעות שרושמים עליות.
עם זאת, ייתכן שהמערב יטיל הגבלות על חברות קריפטו כדי שאזרחים רוסים לא יוכלו לפתוח חשבונות בפלטפורמות האמריקניות, וכן כדי שאזרחים אמריקנים לא יוכלו לפתוח חשבונות בפלטפורמות שאינן אמריקניות. אם צעדים אלה ייושמו בהרחבה, זה עלול לפגוע במטבעות הדיגיטליים. מגמה מעניינת שמעסיקה את העוסקים בתחום, היא העובדה שישנם משקיעים הרואים במטבעות הדיגיטליים אמצעי לשמירת ערך בזמני משבר. כרגע מגמה זו נבחנת בזהירות המתבקשת, אך ייתכן וישנם משקיעים שרואים במטבעות הדיגיטליים סוג של 'זהב קריפטוגרפי' ששומר על ערכו גם בעיתות מלחמה ואי יציבות.
נדל"ן
כרגע מוקדם מדי מכדי לאמוד את עוצמת ההשפעה שתהיה ללחימה באוקראינה על שוק הנדל"ן, אך מלחמה ממשוכת עשויה לתרום גם לעליות המחירים בענף, שגם כך סובל ממחירים גבוהים. ההשפעה, אם תהיה, תתרחש כתוצאה מהתייקרות מתכות המשמשות לבנייה. אדמות אוקראינה ורוסיה עשירות במתכות ומינרלים, והן מספקות יחד הרבה סוגי מתכות למדינות העולם.
הן הלחימה עצמה והן השפעותיה הרוחביות על הנתיבים הימיים שבהם משנעים את הסחורות למזרח התיכון בצורה מהירה ויעילה, עשויות ליצור מחסור בחומרים אלה ולהשפיע על עלויות הבנייה. גם אם ישראל עצמה אינה יבואנית גדולה ממדינות אלה, מחסור עולמי עשוי בסופו של דבר להגיע גם אליה. הכל תלוי כמובן במשך הלחימה, העומק שלה והיקף הנזקים שהיא תחולל. אם לשפוט לפי הידוע מדיונים שהתקיימו לאורך השבוע האחרון בין גופים ממשלתיים מתחומי הכלכלה והביטחון, בישראל משוכנעים שהלחימה לא תשפיע בצורה מהותית על הכלכלה הישראלית שערוכה היטב למצב.
