המקררים ריקים | מה הסיבה למחסור בירקות עלים במהלך החודש האחרון?
עלייה בביקוש מול הפחתה בייצור, השבתת הקרקע מול מעבר להיתר מכירה ומשבר עונתי G בבד"צים מנסים להסביר מדוע אי אפשר כמעט להשיג ירקות עלים מגידול מפוקח G ומה יקרה בשנת השמיטה?< כל הפרטים
כל מי שפקד את הצרכניות בשבועות האחרונים, בין החגים ובימי חול המועד, נוכח במחסור החמור במגוון עצום של מוצרים. המחסור החריף ביותר היה בחלב ניגר ובביצים, מחסור שניתן להסביר בימי העבודה המועטים עקב השבתות והמועדים הצפופים, אבל הבעיה המרכזית הייתה בירקות העלים מגידול מיוחד. רשתות שיווק גדולות הציגו מקררים ריקים מכל סחורה, והם נותרו ריקים גם לאחר שהסתיימו ימי החג.
"הסיבות שגרמו למחסור הזה מתחלקות בין מספר גורמים", מסביר לנו הרב משה דוד הופמן, מפקח ראשי בבד"ץ 'מחזיקי הדת' המעניק כשרות למספר חברות של ירקות עלים. "ראשית, מדובר בבעיה עונתית: מדי שנה בעונות המעבר החרקים מתרבים, ויש פסילות רבות יותר של סחורה. ירקות עדינים כמו כוסברה קשה להשיג גם מגידול לא מיוחד.
"הגורם השני הוא שנת השמיטה. כשליש מהחברות שעוסקות בגידול עלים בפיקוח הלכתי החליטו לשווק את התוצרת שלהן במסגרת 'היתר מכירה'. הבד"צים הסירו מהחברות את ההשגחה והן מספקות סחורה לבתי מלון ומסעדות שפועלות בהשגחת הרבנות הראשית. כידוע, הרבנות לא מאפשרת שימוש בירקות עלים לא מפוקחים, אבל מסכימה להיתר מכירה, כך שמדובר בנתח שוק מכובד למדי.
"בין החברות שעברו להיתר מכירה יש חברות גדולות מאוד, שמשווקות ביום מה שאחרות משווקות בחודש. מדובר בכ-15 חברות, זהו אקט משמעותי".
לדברי הרב הופמן, השמיטה השפיעה בצורה דרמטית על שוק ירקות העלים בשל העובדה שאי אפשר לרכוש אותם מחו"ל. "מדובר בטכנולוגיה חכמה שהגויים כלל לא משתמשים בה, לכן אי אפשר לייבא ירקות כאלו מחו"ל. לעומת זאת, יש מגדלים נוכרים בארץ שפועלים לפי ההוראות של הפיקוח שלנו. הם מקורות טובים, ויחידים כמעט, לשנת השמיטה".
בינתיים, מהקטיף האחרון של ערב ראש השנה נותרו במחסנים רק ראשי כרוב, שנחשב ירק חסין יותר מירקות אחרים כמו כוסברה או שמיר. "הכרוב נשמר במקררים, ובינתיים יש שם מלאי לשניים-שלושה חודשים. המחסור בכרוב שהיה בערב החגים מקורו בעלייה הדרמטית בביקוש – פי עשרה בהשוואה לזמנים רגילים. אם מוסיפים לכל הסיבות הללו את העובדה של מיעוט ימי העבודה בזמן החגים, מבינים את מקורו של המחסור".
יעקב קניגסבוך מוועדת השמיטה של 'שארית ישראל' מוסיף ומציין כי יש עוד סיבות למחסור הזה. "חלק מהחקלאים שסיפקו ירקות לוועד הכשרות 'שארית ישראל' החליטו לשמור שמיטה למהדרין ולפרוש לחלוטין מהעבודה. הם סגרו את הבסטה עם פרוס השנה החדשה, ויש לכך השפעה משמעותית על ההיצע. מה גם שב'שארית ישראל' הוחלט לא לרכוש ירקות שגדלים על מצע מנותק, בשונה מוועדי כשרות אחרים שמסתמכים על היתר שניתן לגידול הזה. בסופו של דבר נותרנו רק עם שתי חברות מתוך התריסר שעבדנו איתן".
בונים על חו"ל
ומה צפוי בהמשך?
הרב משה דוד הופמן מציין כי בשנה הקרובה צפוי להיות מחסור עונתי בסוגים שונים של ירקות עלים. "בשל מיעוט החברות שאנחנו עובדים איתן הביקוש יהיה גבוה מההיצע. מה גם שהחורף יעשה את שלו – אם בקיץ לוקח לגדל חסה שלושה שבועות, בחורף יש צורך בזמן כפול. כרוב, למשל, לוקח לגדל זמן ממושך יותר, פי כמה מכוסברה או חסה, ורק בשדות של שלוש מאות דונמים אפשר למצוא כאלו. אין כמעט מגדלים ערבים לכרוב, כך שבמוצר הזה יהיה מחסור משמעותי בעוד שלושה חודשים, כאשר מחסני הקירור יתרוקנו. אנחנו מתכוונים לייבא כרוב מגידול מיוחד מהולנד, כדי להתגבר על המחסור.
"כנראה המחירים לא יעלו יותר, לאחר שלפני ראש השנה הם כבר עלו. אבל הכל יהיה בהתאם לתנאי ההיצע והביקוש"
מה באשר לירקות אחרים, לא מגידול מיוחד?
"בתחום הזה לא צפוי מחסור. אם בעבר הסתמכנו רק על מגדלים ערבים, כיום יש ייבוא מסיבי של ירקות מטורקיה. הייבוא הזה החל עוד לפני שנת השמיטה, מלבד המגדלים הנוכרים במשולש והירקות הגדלים בערבה".
ומה באשר לאוצר בית דין?
"בכל הנוגע לפירות, יהיה מענה בחורף בתפוזים ובבננות, שכבר היום ניתן להשיג מאוצר בית דין. תפוחים מייבאים כבר היום מאירופה. אגב, בשמיטה הקודמת ניסינו לעשות מהלך של ירקות מאוצר בית דין. חקלאים שרצו לשמור שמיטה ביקשו לשווק דרכנו ירקות בפיקוח מלא, אבל לצערנו המהלך לא התקדם. בשונה מפירות, שבהם קל יותר לפקח שהקליפות לא ילכו לאיבוד, השמירה על קדושת הירקות קשה יותר. כנראה הציבור חושש שיהיה קשה לפקח על הילדים שלא ישליכו שאריות לפח. בכל מקרה, זה המקום לקרוא לציבור להקפיד לרכוש רק מאוצר בית דין של בד"ץ מוכר, ולא מאנשים שמנסים לשווק תוצרת של אוצר בית דין, ללא פיקוח אמיתי על מקור הסחורה והמחירים".
פינות שמיטה ברשתות ופיקוח מרחוק
ואילו יעקב קניגסבוך סבור שבכל הנוגע למחסור בירקות רגילים, בימים הבאים השוק יתמלא.
"כיום הרבה מאוד סחורה מגיעה מחו"ל, ובשל העובדה שהנמלים לא עובדים בימי שישי וערבי חג, המכולות נותרו בשלמותן בנמלים. לקראת אמצע השבוע הבא הסחורה תגיע לחנויות, והמחירים צפויים לרדת".
"עדיין נותרה בעיה עם הרשתות שהסרנו מהן את ההשגחה לאחר שהן לא הסכימו לקבל רק יבול נוכרי. אבל גם ברשתות הללו הגענו לפתרון של 'פינת שמיטה'. כך למשל, באחת הרשתות הסרנו את ההשגחה מהמחלקה הרגילה של הפירות והירקות, אבל בכל הסניפים יהיה ניתן לרכוש סחורה מיבול נוכרי שתגיע בצורה ארוזה הרמטית עם סימני היכר מיוחדים. מדובר בסחורה שנארזת במפעל מיוחד בנתיבות ומשווקת לכל הסניפים בפריפריה כדי לאפשר לכל יהודי באשר הוא לשמור שמיטה כהלכתה".
בנוגע לירקות האחרים, קניגסבוך מציין כי לרוב מדובר בירקות שגדלים פעמיים בשנה ונשמרים בקירור. מדובר בתפוחי אדמה, גזר, בטטות ועוד, שלא צפוי בהם מחסור לאורך כל שנת השמיטה.
"הממשלה הבינה שהיא חייבת לפתוח את השוק לייבוא. למעשה, עוד לפני שהממשלה הזו קמה ניהלנו מגעים לחתימת הסכמי ייבוא מטורקיה וממדינות נוספות, כדי להתגבר על המחסור. החקלאות בארץ, גם במגזר הערבי, הולכת ופוחתת, בעוד הציבור הולך וגדל. כולם מבינים שאי אפשר להסתמך על התוצרת הישראלית בלבד
ומה באשר ליבולי נוכרי?
"כאמור, אנחנו מסתמכים עליהם הרבה פחות מאשר בשמיטה הקודמת. מה גם שהסיפורים של העבר, שבהם המגדלים הערבים ניסו להכניס משאיות בחסות החשכה של יבול מהיתר מכירה ולשפוך על האדמה לא קיימים עוד. מגדל שיעשה שטויות יימחק מייד. יש היום המון דרכים לתפוס אותם בקלקלתם, והם לא מעוניינים להפסיד. גם מהבחינה הביטחונית, היום קל יותר לפקח מבעבר. זאת מכיוון שאנחנו בנויים על מערכות חכמות של פיקוח מרחוק, ולא על משגיח שבא במגע הדוק עם המגדל".
