כולם מבינים שחייבים לעשות שינויים גדולים במערכת המשפט. ברור שהיא נכשלה. כשאתם רואים את אמון הציבור, בפרקליטות, במשטרה, וזה רק בירידה וירידה – ברור שצריך לעשות כאן שינוי. בלי אמון הציבור מערכת כזו לא יכולה לעבוד
הבחירות והניצחון, פסקת ההתגברות וההתנגדות למינויו כשר, היחסים האישיים עם נתניהו ושאלת תיק האוצר: בריאיון ראשון לאחר הבחירות, יו"ר ש"ס אריה דרעי עונה לכל השאלות
אחרי שגיבש את גוש הימין באופוזיציה והוביל את 'שס' להישג דו-ספרתי – יו"ר 'שס' אריה דרעי מתיישב, לראשונה מאז הבחירות, לריאיון מקיף ובלעדי | הוא מדבר בפתיחות על נתניהו וגנץ, גפני וגולדקנופף, סמוטריץ' ובן גביר | דילמת תיק האוצר, הרגעים מאחורי הקלעים בשיא הבחירות והדרך שלו להתגבר על ההתנגדות למינויו כשר | רעב לשינוי
תשיגו את אריה", אמר ראש הממשלה המיועד נתניהו לעוזריו בסוויטה של מלון קרלטון. הזמן: דקות אחדות לאחר פרסום מדגם הבחירות. את שיחת הטלפון הראשונה ביקש המנצח נתניהו לקיים עם יו"ר 'שס', אריה דרעי. גם את הפגישה הראשונה, ביום שאחרי, בחר נתניהו לקיים עם דרעי, מי שליווה אותו מהשפל לפסגה.
"בלי הסיוע של אריה לא היה גוש הימין מלוכד באופוזיציה וגם לא גוש מגובש בדרך לבחירות", אמר נתניהו בלילה הארוך והמתוק של ספירת הקולות. זו גם הסיבה שנתניהו הבהיר מלכתחילה, שהוא מעניק לדרעי עדיפות ראשונה בבחירת התפקיד בממשלה. "מגיעה לו בצדק זכות ראשונים בבחירת התפקיד", אמר נתניהו על השותף האולטימטיבי, מי שהיה מאדריכלי הניצחון.
איש המפתח. דרעי בביתו השבוע (צילום: אריק סולטן)
יו"ר 'שס' מצדו, לא ממהר להתמסר למנעמי השלטון. מאז נשא את נאומו מול פעילי 'שס' שהיו בתחושה מחושמלת במוצאי הבחירות, גזר על עצמו שתיקה. בניגוד לחברים מהציונות הדתית, דרעי נמנע מלהציג את דרישותיו בפומבי. את מה שיש לו לומר – הוא מבטא בשיחות אישיות בלבד עם יו"ר ה'ליכוד'.
כעת, בריאיון ראשון לאחר שהושג הניצחון הגדול של הגוש, והישגו האישי כיו"ר שהחזיר את 'שס' למספר מנדטים דו-ספרתי, דרעי מתייחס, בריאיון למגזין 'משפחה', לכל הסוגיות הבוערות. החל מהצעת נתניהו להתמנות לשר אוצר והדילמה האם לקבל את הבקשה, עבור ליחסיו הטעונים עם יו"ר 'דגל התורה' משה גפני וכלה בפסקת ההתגברות והתוכניות למהפכת המשילות. על הדרך, הוא משיב בבירור מבלי לגמגם כיצד ינהג אם היועצת המשפטית לממשלה או שופטי הבג"ץ ינסו למנוע את מינויו לשר.
פגשנו השבוע בדרעי שלא הכרנו מאז שחזר לפוליטיקה. מצד אחד, האיש בטוח בעצמו, כמו דרעי הצעיר של שנות התשעים. מן הצד השני, הוא מפציר בחבריו, וניכר שגם מזכיר לעצמו, שלא ללקות ב'היבריס' (גבהות לב) ולנהל את המערכה בתבונה. איך הוא בדיוק מתכוון לעשות זאת? על כך בריאיון שבו דרעי מציג את 'מפת הדרכים' לממשלת הימין הבאה.
כולם תולים בממשלה החדשה תקוות, ומצפים שתצליחו לעקור את כל התחלואים של הממשלה היוצאת. האם החלומות תואמים את המציאות?
"קודם כל, נתחיל בזה שצריך להודות לקדוש ברוך הוא. היה פה נס גדול. לפני הכל בהפלת הממשלה, כשהקואליציה היוצאת מנתה 67, ואנחנו 53. אין שום היגיון שבעולם ש'המשותפת' תפיל ממשלה שהיא הכי טובה למגזר הערבי, ושבידיים שלהם הם יגרמו לכך שתעלה ממשלת ימין. בלעדיהם לא היינו יכולים להפיל את הממשלה. זה נס גדול אחד.
"היה נס גדול נוסף. מי שקורא עכשיו את התוצאות ורואה כמה קולות נומינלית קיבל השמאל וכמה קולות נומינלית קיבל הימין, רואה שהתוצאה כנראה הייתה יוצאת שישים-שישים אם כולם בשמאל היו הולכים ביחד. העובדה שהם נפרדו, והעובדה שהם לא חתמו על הסכמי עודפים, הן ניסי ניסים שאי אפשר לתאר. ונס לא פחות קטן – שאצלנו בימין כולם היו מאוחדים.
"עכשיו, אני יודע שיש ציפיות אדירות. אני כבר רואה איך בימים האחרונים, אחרי הבחירות, לא נתנו לנו יום אחד מנוחה. באים אלי, ושולחים לי, ומגיעים אלי הביתה"…
אם לא כעת, אז מתי נתקן? מדברים כעת אפילו על תיקון חוק 'מיהו יהודי'.
"עוד הרבה מאוד דוברים מדברים, ולכל אחד יש עצות משלו והצעות משלו. השם יעזור. צריך הרבה מאוד סייעתא דשמיא. לא לחינם אנחנו אומרים 'אנא השם הושיעה נא, אנא השם הצליחה נא'. ה'הצליחה נא' הוא לא פחות מה'הושיעה נא'".
דילמת האוצר
זו יכולה להיות 'תמונת הניצחון' של מערכת הבחירות ה'תשפ"ג: אריה דרעי ייכנס למשרד האוצר לטקס חפיפה עם מי שנחשב עד לפני שלוש שנים לחברו הטוב ביותר והפך ליריבו המר – איווט ליברמן.
התקרובת שתוגש תורכב משתייה מתוקה ומאכלים עתירי סוכרים, לא למען האכילה אלא רק לשם האמירה. יין משובח יימזג – אך לא לגביעי קריסטל אלא לכוסות חד פעמיות. יכול להיות שרק בשביל התמונה הזאת, כדאי לדרעי להיענות לבקשת נתניהו ולקחת את תיק האוצר, ולו לשבועיים ימים.
"לא שולל מינוי רב ראשי מהציונות הדתית". עם הראשל"צ הגר"י יוסף במוצאי השבת האחרונה ב'יזדים'
אבל אם להיות קצת פחות ציניים ומעט יותר רציניים – זו הפעם הראשונה בתולדות המדינה שבה לפתחו של פוליטיקאי חרדי מוגשת ההצעה לקבל את אחד משלושת התיקים הבכירים והתיק הכלכלי המשפיע במדינת ישראל. מהתרשמות שלנו – נראה שדרעי ממנף את ההצעה כדי להשיג במקום זאת ארבעה תיקים משמעותיים. אבל לפחות בריאיון איתו, יו"ר 'שס' מספר, שההתלבטות אמיתית, וגם משתף אותנו בלבטיו.
נתניהו רוצה אותך בתפקיד שר האוצר. אז למה שלא תיקח את התפקיד הכלכלי הכי משפיע?
"זה לא סוד ש'שס' היא המפלגה השנייה בגודלה בקואליציה הזאת. לנו יש 11 מנדטים. לסמוטריץ' 7 מנדטים, לבן-גביר 6, ול'יהדות התורה' 7, כששתי המפלגות הן ביחד – 'דגל התורה' 3 ו'אגודת ישראל' 4. 'שס' היא מפלגה אחת, מאוחדת, של 11 מנדטים, ולכן טבעי וסביר שאנחנו נקבל את התפקיד הבכיר שנרצה.
אני עוד לא החלטתי. עוד לא התייעצתי. אני בשלבי התייעצויות עם חכמי התורה ועם אחרים".
המפלגות החרדיות חיפשו תמיד להיות במקומות שיש בהם נקודות השקה לציבור שלהם. לא מרתיע אותך לקחת את תפקיד שר האוצר בסיטואציה כלכלית עולמית כל כך קשה? להיות המקצץ, זה שמצד אחד נותן ומצד שני לוקח? הרי שר אוצר זה לא תפקיד מפנק. זהו המקום שאיש ממנו, חי – כמעט ולא חזר.
"כל מה שאתם אומרים, ואני יכול להוסיף לכם עוד שיקולים, יוצרים את ההתלבטות. זה לא דבר חלק כל כך. לכן אני אומר שצריך לשמוע דעת זקנים. צריך לזכור עוד דבר אחד: שהקדנציה הזאת תימשך ארבע שנים לפחות, אם לא יותר. עדיין יש ספק האם ייכנסו גם לשנה החמישית, אבל תהיה תקופת זמן ארוכה שאפשר לעשות דברים. אבל לפני כן, צריך להחליט גם מה אנחנו מחליטים, כל מרכיבי הקואליציה, מה צריכים לתקן מייד. אני מתכוון למה שהבטחנו, וזה מה שהציבור מצפה לו".
משילות בכיפה
לא 'היידה ביבי' ולא 'מלך ישראל', כמקובל באירועי ה'ליכוד'; 'משילות, משילות, משילות' – אלה הקריאות שקידמו את נתניהו בנאום הניצחון בשעה שלוש של מוצאי הבחירות. התירוצים מקדנציות העבר שאיפשרו לנתניהו להאשים פעם את לבני ופעם את כחלון, פעם את לפיד ופעם את גנץ – אינם רלוונטיים עוד. ענייני המשילות הוקפצו לראש סדר היום של המחנה הימני-אמוני, והמדד היחיד יהיה מבחן התוצאה.
הציבור מחכה שהתיקונים יהיו מהותיים. ראינו את הקריאות בנאום נתניהו, אנחנו שומעים את הקולות שמביעים חשש מכך שההבטחות הגדולות ימוסמסו.
"הציבור מצפה למשילות, הציבור מצפה שנעשה דברים חד-משמעיים, שנוכיח שיש פה שלטון ימין, שלטון של יהדות, וצריך גם לממש מייד את הציפיות הללו. אני חושב שהמשימה הראשונה שלנו היא להרכיב ממשלה מהר. חבל על כל יום. צריך להיכנס ביחד לחדר ולהתקדם במעשים ולא בדיבורים".
אתה מדבר על מועד השבעת הכנסת כמועד להשבעת ממשלה, בעוד פחות משבועיים. זה ריאלי?
"לשם צריך לשאוף. אני מדבר על החלפת יו"ר הכנסת בשבוע הבא, ואז למנות ועדה מסדרת, ועדת הכנסת, כדי שאפשר יהיה לפעול, ובד בבד, להרכיב מייד ממשלה ולהתחיל בחקיקת חוקים. לבטל, כפי שהבטחנו, את המיסים המרושעים של איווט ליברמן, על החד-פעמי והמשקאות הממותקים. להקפיא לגמרי את הרפורמה בכשרות שאמורה להיכנס מייד לתוקף, וכמובן, לדאוג לכל הצרכים של הציבור החרדי, שמקופח יותר מכל הציבורים במדינת ישראל, לצערי, אפילו יותר מהמגזר הערבי. וכשהיינו באופוזיציה זה התחזק עוד יותר ועוד יותר. הציבור שלנו מצפה לשינוי בנושא המורים והמורות, החינוך, תקציב הישיבות, תקציב התרבות החרדית"…
כולל שינויים מידיים בתחומים שנוגעים לאלפי משפחות חרדיות? קח לדוגמה את סוגיית הסכם המורים: האם צריך להכניס מיידית את המורים החרדיים להסכם המורים, עם התוספות המתבקשות?
שיחת צעקות עם צאת השבת. דרעי עם ראה"מ הנבחר בנימין נתניהו (צילום: פלאש 90)
"חד משמעית. צריך להשוות את השכר של הגננות, את השכר של המטפלות. אלה אנשים עובדים, אנשים שמפרנסים, ומקבלים חצי מהשכר או שישים אחוז מהשכר שמקבלים המקבילים שלהם, כי הם לא לומדים במסגרת הממלכתית או המסגרת העירונית. הציבור שלנו גם כך משופע במשפחות ברוכות ילדים, ויש גם משפחות במצוקה, מדוע שהם יקבלו שכר מופחת?
ראינו איך רע"מ פעלו. הם לא הסתפקו באמירות כלליות, אלא ירדו לפרטי הפרטים של התוכניות. אברכי הכוללים, בחורי הישיבות וכדומה.
"ברור. רשת החינוך שלנו 'אל המעיין' לא קיבלה תקציבים ראויים זה שנה וחצי, מחקו אותה כמעט לגמרי, והיא כמעט עומדת בפני סכנת סגירה. גם 'החינוך העצמאי' נמצא בקשיים גדולים מאוד. כל זה, וכמובן כל תקציב הישיבות והכוללים שנשחק ונשחק וגם עומד על כרעי התרנגולת – הוא לא בבסיס התקציב. בכל זה צריך לטפל".
ומצוקת הדיור – עליה כמובן אי אפשר לדלג. האם סוף סוף ייעשה משהו אמיתי, עם תוכנית עבודה סדורה?
"כמובן, זו חובה ראשונה במעלה וצורך מיידי, לטפל בנושא הדיור של הציבור החרדי. אומנם לכל עם ישראל בארץ יש בעיה, אבל הציבור החרדי, גם בנושא הזה הכי מקופח מכולם. נביא אל השולחן תוכניות מסודרות. אני מזכיר לכם שכשר פנים כבר הובלנו את התוכנית הגדולה בקריית גת, שנבלמה ושונתה ברוע על ידי הממשלה היוצאת. נתכנן, ובעזרת השם הפעם יהיה לנו זמן גם ליישם".
זכאי לכהן כשר
לקדנציה הזאת מגיע דרעי כשעל ראשו לא מרחפת העננה הכבדה של משפט פלילי. על הסדר הטיעון בשלהי כהונת מנדלבליט הוא חתם בלב כבד, למרות שכמה מפרקליטיו הציעו לו להילחם בבית המשפט – ולהשיג זיכוי.
על המשפט "ההר לא הוליד אפילו עכבר", לא דרעי חתום, אלא היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט – שהשאיר לבסוף ללא הכרעה את עניין הקלון, כבלון ניסוי שיאפשר לפרקליטות לנהל משחק עתידי.
את הנימוק המשפטי מדוע אין קלון בהרשעה – השמיעו בכלל משפטנים בלתי תלויים כמו הפרופסור דניאל פרידמן, שאינו חשוד באהדה לדרעי. היועמ"שית גלי בהרב-מיארה, שעומדת בעין הסערה ומתמודדת עם קריאה לפיטוריה, כבר רמזה באמצעות מקורבי הפרקליטות בתקשורת כי תדרוש להטיל קלון כדי למנוע מדרעי לכהן כשר. דרעי עצמו, לא מתכוון הפעם להיכנע.
כמה אתה בעד ללכת למהלכים מטלטלים מול מערכת המשפט – כמו למשל פסקת ההתגברות ופיצול משרת היועמ"ש?
"אין ספק שגם בגוש המרכז-שמאל מבינים שחייבים לעשות שינויים גדולים במערכת המשפט. במבחן התוצאה, ברור שהיא נכשלה. כשאתם רואים את אמון הציבור במערכת המשפט, בפרקליטות, במשטרה, עשרות אחוזים מתחת לרוב, וזה רק בירידה וירידה – ברור שצריך לעשות כאן שינוי. בלי אמון הציבור מערכת כזו לא יכולה לעבוד.
"השאלה היא, איך עושים את הדבר. היום כשעושים ניתוחים, עושים אותם בקרני לייזר או בפינצטה או בסכין חד, אבל בעדינות ובידיים של אומן, ואני בעד לעשות זאת אותו דבר. אני לא בעד לעשות מהפכות בפטישים ובמכות, ובעיקר לא בדיבורים.
"צריך לזכור שאנחנו במדינה אחת, יש ציבור די גדול שמרגיש חששות גדולים, ואסור עכשיו לנגן על העצבים של אף אחד. אנחנו צריכים לעשות, יש לנו מנדט לעשות, אבל צריך לעשות בשום שכל, ופחות לדבר. להיכנס כל אחד למשרד שלו, לסכם את הדברים עם ראשי המפלגות, ולפעול בנחישות ובצורה מחושבת".
שילמת מחיר יקר על הנאמנות שלך לנתניהו ולגוש הימין. עכשיו, כשאתה מגיע למקום הזה של הקמת ממשלת ימין על מלא, הרי המקום הראשון שתפגוש את אותם אנשים, יהיה בניסיון למנוע ממך להתמנות לשר. זה יתבטא בעתירות לבג"ץ, במאמרים בעיתונות, ביועמ"שית… איך אתה חושב לדלג מעל למשוכה הזאת?
"אני מודע לזה. אני שומע וקורא על כך. באופן רשמי עדיין לא קיבלנו שום הודעה, כי נתניהו עדיין לא קיבל את המנדט מהנשיא. אני מאמין שבסוף השבוע, ברגע שהוא יקבל את המנדט מהנשיא, נדע מהי העמדה של משרד המשפטים בעניין.
"ופה אני אומר לכם בוודאות, קודם כל, מבחינה משפטית טהורה, שאין בעיה בכך. הוכחה לכך מצאתי במאמר שפרסם ביום שישי פרופ' דניאל פרידמן, מהמשפטנים הכי גדולים שקמו כאן במדינת ישראל, ברמה של אהרן ברק, באותה שורה שלו. לא ביקשתי ממנו לכתוב מאמר, אני לא מכיר אותו, אין לי קשר איתו, אבל הוא כתב בצורה הברורה ביותר: 'דרעי כשר להיות שר'. מי שקורא את זה, גם אם הוא לא משפטן, מבין שאין אפילו ספק, שום ספק שבעולם, מבחינה משפטית טהורה, בלי שום שיקולים אחרים, שאין שום יכולת לא ליועמ"שית ולא לבג"ץ להתערב בעניין".
תיאום עמדות. בפגישה עם יו"ר יהדות התורה הח"כ והשר המיועד יצחק גולדקנופף
נראה שלמערכה הזאת התכוננת מראש, ואתה לא מתכוון לוותר. יש בידיך חוות דעת משפטיות?
"זו העמדה אצל כל חשובי המשפטנים במדינת ישראל, גם אצל כאלה שרחוקים מלהיחשב לתומכים שלי. אני מדבר לא רק עם עורך הדין שלי, שטבעי שהוא אומר את מה שהוא אומר, אלא גם עם משפטנים, עם יועצים משפטיים לממשלה לשעבר, עם שופטים לשעבר. הם בעצמם פונים אלי ואומרים שהם לא רואים שום עילה בעולם".
נגד פיטורי היועמ"שית
ובכל זאת אנו שומעים את כתבי המשפט שמקורבים לפרקליטות כשהם מדברים על קלון, וכולם מבינים היטב מי מפריח את הבלון…
"כן, גם אני שומע הדלפות מכתבים לענייני משפט, שבטח מישהו אומר להם את הדברים, שבמערכת המשפט מתכוננים להתנגד לזה מסיבה כזו או אחרת… כמו שהסברתי אין סיבה משפטית להתנגד. אם חלילה וחס – ואני לא רוצה לפתוח פה, 'חשוב טוב כדי שיהיה טוב', כך אומרים בחסידות – תהיה התנגדות, אני מודיע שזה יהיה מבחן המשילות הראשון של הממשלה הזאת. אחרי בחירות שבהן הציבור ידע כל מה שיש לדעת על נתניהו ועלי ועל כל הגוש, ועם זאת קיבלנו רוב גדול, הציבור מצפה מאיתנו שאנחנו נמשול, ושאנחנו נפעל על פי החוק, ושאף אחד לא יפריע לנו בעניין הזה כאן. ולכן אני מקווה שהם לא יפריעו.
"יש לי יסוד להניח שלא נצטרך להגיע לזה. שזה יעבור חלק, כפי שצריך להיות. אבל, אני אומר – ולא כהתרסה, ולא בכעס, אלא בניחותא – קיבלנו מנדט מהציבור. הציבור אמר את שלו. המשפטנים האובייקטיביים אומרים את שלהם. ולכן אין שום סיבה שבעולם שמישהו ינסה להתערב נגד רצון הבוחר ונגד החוק".
נחום ברנע כתב בסוף השבוע שעבר, שהמשפט והפוליטיקה מתנהלים לכאורה בשני יקומים, אבל במציאות אי אפשר לנהל משפט נגד נתניהו כשהציבור אמר את דברו בצורה כזאת. האם אתה חושב שבעניין הזה צריך גם כן לעשות משהו?
"זה לא מכובד ולא חברי שאשיב לשאלה כזאת בשעה שנתניהו עצמו מבקש שלא להתייחס לזה, ואני חייב לומר כמה אני מתפעל מיכולת העמידה שלו – לנהל מדינה ומערכת בחירות במנותק לגמרי ובקור רוח. אישית, כמי שמכיר אותו יותר משלושים שנה, אין לי ספק בחפותו המוחלטת. הוא איש ישר-דרך, שרואה את טובת המדינה לנגד עיניו ללא שום שיקול זר אחר, ועובדה שרוב מוצק של העם אמר את דברו בעניין והביע אמון מוחלט בנתניהו, למרות גלי ההשמצות וההכפשות הבלתי פוסקות.
"מה שמעסיק כיום את נתניהו וגם אותי, ואלה התוכניות להקמת ממשלה שתביא לחיזוק היציבות של מדינת ישראל בכל התחומים. וכפי שאמרתי, בעניין המשפט שלו, ביבי חוזר ואומר: 'המשפט ייגמר, והוא ייגמר בטוב'. בזה הוא מאמין, וגם אני מאמין".
אתה מצטרף לקריאות של כמה מח"כי הליכוד שקוראים לפיטוריה של היועצת המשפטית לממשלה?
"אני נגד זה. אני חושב שצריך לראות את התפקוד. ראינו הרי מה היא עשתה בשנה האחרונה. ראינו מה היא עשתה בשבועיים האחרונים. נראה מה שהיא תעשה עכשיו. אם פתאום נראה שינוי גישה, ופתאום נתחיל לקבל חוות דעת שכל מה שאנחנו עושים לא חוקתי או לא מידתי וכו' – נבין שיש פה שינוי מגמה ונצטרך להחליט. אבל כל עוד היא וכל המערכת שלה ומשרד המשפטים יעשו מה שהם צריכים לעשות, לעזור לממשלה, לשרת את הממשלה, לתת לה את הייעוץ המשפטי, לתת לה את הכלים כדי לבצע את מדיניותה, אז למה להחליף? אני לא בעד".
כלומר, אתם מצפים שהיא תיתן לכם את הכלים שהיא נתנה לממשלה הקודמת?
"פסיק לא יותר מזה – אבל גם פסיק לא פחות".
לילה של ניסים. דרעי נואם בכנס הניצחון (צילום: יעקב כהן)
בקו האש מול גפני
לא 'זכות שתיקה', אלא 'חובת שתיקה'. את 'משמעת הקמפיין' הזאת, כפה דרעי על חברי הכנסת, הפעילים והדוברים לאורך כל תקופת מערכת הבחירות. על העוקץ ששיגר גפני לעברו, יו"ר 'שס' בחר להגיב בשפתיים נוטפות דבש. כשנשאל שוב ושוב מהי תגובתו, בחר להתחמק ולהבהיר כי לדידו, טובת הגוש קודמת לכל מאבק אישי והצהיר על כך שהצבעה ל'יהדות התורה' שקולה להצבעה ל'שס'. הבחירות חלפו, התוצאות הושגו, כעת הגיע הזמן לחטא את המוגלה.
מה פשר מערכת היחסים העולה ויורדת הזו בינך לבין גפני? שניכם ותיקים כל כך במערכת. אין שום אפשרות להיכנס לחדר ולסדר דברים ביניכם?
"לצערי, את השאלה הזו כבר לא צריך לשאול אותי. אתם צריכים לשאול את הרב גפני. מצידי לא שמעתם מילה אחת, גם לאורך כל תקופת מערכת הבחירות, כשכמעט כל יום כשהיינו קמים היינו שומעים על איזו אמירה, או על איזה מפגש, פעם עם תימנים, פעם עם בוכרים, פעם עם ספרדים… במקום להתעסק ולהביא את כל הציבור האשכנזי. הנה, עכשיו, בשביל 990 קולות – חבל שפינדרוס לא יכול להיכנס. עם קצת מאמץ בציבור האשכנזי שלא הצביע, לא היינו נותנים את המנדט השישי לליברמן. ובכל זאת – אני שתקתי".
השאלה מה קורה בין גפני הוותיק לבינך מתחדדת דווקא על רקע שיתוף הפעולה הטרי עם היו"ר החדש של 'אגודת ישראל', יצחק גולדקנופף.
"גולדקנופף היה אצלי. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה. ואני אחדש לכם, לא רק כעת אלא גם במערכת הבחירות, כשחסידי גור על פי ציווי האדמו"ר שלהם יצאו לערי השדה, והסתובבו בבאר שבע ובדימונה ובמקומות של הספרדים, הם לא הלכו לשכנע. אין בבאר שבע חסידי גור – והם הלכו מבתי כנסת לבתי כנסת… אתם יודעים מי אירח אותם? אנחנו אירחנו אותם. הפעילים שלנו. הם הרי באו לשבתות. מי אירח אותם? נתנו להם בתי ספר, כיבדנו אותם… וביום הבחירות בקלפי, עמדו הממריצים של חסידי גור עם הממריצים של 'שס' וביחד שרו וביחד עבדו. אנחנו אחים. יש לנו אינטרס.
"אתם יודעים איזו שמחה גדולה הייתה לי ביום הבחירות, כששמעתי ש'יהדות התורה' מקבלת שמונה מנדטים, ואנחנו מקבלים אחד-עשר או שנים-עשר? בשבילי זו שמחה. כל מנדט בציבור החרדי, בשבילי הוא הצלחה. במערכת הבחירות צעקתי מעל כל במה: 'אשכנזים, תצביעו ג'! הספרדים – תצביעו 'שס'!'
"אגב, גם אמרתי שאם יש מישהו ממורמר ב'שס' ולא רוצה להצביע דרעי, שיצביע ל'יהדות התורה', ואם יש הפוך, אז גם אותו הדבר. אני כל הזמן הלכתי בדעה שצריך לגבש ולאחד את הציבור החרדי".
התשובה רק מחזקת את השאלה – אז מה קרה ביניכם, איזה חתול שחור עבר?
"השאלה שלכם גורמת לי כאב גדול. אבל אין לי תשובה עליה. אני לא יודע להסביר אותה".
זה מול גפני אישית, או מול 'דגל התורה'?
"לא, לא, אני ביום שישי האחרון, לפני שבת, כשנודע לי סופית שפינדרוס לא נכנס, כתבתי לו: 'יצחק, תהיה חזק. בעזרת השם אתה עוד תהיה בכנסת, במיידי, בחוק הנורווגי. לא נורא. לא קרה שום דבר'. גם עם יעקב אשר אני בידידות, ועם כולם. אני לא מבין את ההתנהלות האישית הזו של גפני. פשוט לא מבין".
הקרב על הרבנות
אם יש מטען שיכול לגרום לפיצוצים שיפצעו את הממשלה ויקצרו את ימיה, הוא טמון בשדה המוקשים של יחסי דת ומדינה. אך לא בהכרח במערכת היחסים שבין דתיים לחילוניים הנוגעים לפרהסיא הציבורית של המדינה, שם מסתמנת תמימות דעים, אלא דווקא בגזרה הטעונה – בין כיפות שחורות לסרוגות. זוהי בהחלט הזירה שמסתמנת כנפיצה ביותר: השליטה בשירותי הדת, מינוי רבני ערים, בחירת דיינים, ואו-טו-טו, בשנה הקרובה, גם הכתרת רבנים ראשיים.
יש לכם אתגר קשה מאוד. אומרים אנשים כמו סמוטריץ' ובן-גביר: 'אנחנו לא מתן כהנא, אנחנו לא בנט. אנחנו רוצים את הציבור שלנו כרבני ערים, כרבנים ראשיים, כשותפים בחלוקת העוגה. הם טוענים שבעבר לקחתם הכל לעצמכם, ויצרתם את הריאקציה שהביאה לעליית מתן כהנא…
"אסביר איפה הטעות. קודם כל, זה לא נכון. כבר שנים ארוכות מאוד שאנחנו ממנים דיינים לפי חלוקה של שליש-שליש-שליש. שליש ספרדים, שליש חרדים-אשכנזים ושליש ציונות דתית, איך שתקראו לזה. אנחנו דואגים כמובן שהדיינים מכל החוגים, גם אצל הספרדים, גם אצל האשכנזים וגם אצל הציונות הדתית יהיו ראויים, יהיו תלמידי חכמים ויראי שמיים הראויים לתפקידם. לכן, מי שמדבר על קיפוח, הוא לא צודק".
במציאות, המינויים היו בעיקר מהצד שלכם.
"זה לא נכון. את הרב מיכה הלוי, שהוא באמת רב יוצא מן הכלל בפתח תקווה, אנחנו מינינו. ואני יכול לתת עוד דוגמאות. גם בנתניה אותו דבר. זה לא נכון שאנחנו קיפחנו. אנחנו נצטרך להגיע להבנות. כל עוד מדובר בתלמידי חכמים, יראי שמיים, כמו שעכשיו נבחרו למשל בשדרות ובמצפה רמון אנשים תורניים, תלמידי חכמים, יראי שמיים – אנחנו נמצא את הדרך לכך".
אבל אתה יודע, המבחן הגדול הוא מבחן הרבנות הראשית. האם אתה מקבל את האקסיומה הזאת שגם הציבור הזה צריך ייצוג של אחד משניים? זה ציבור ענק.
"אני לא מבין, הגאון רבי יצחק יוסף מייצג תורה שמתאימה רק לשסניקים? במוצאי שבת הייתי ב'יזדים' בשיעורו. אתם יודעים כמה חובשי כיפות סרוגות היו שם? הציבור הספרדי לא פוסק על פי ה'ילקוט יוסף' של מרן הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל? מי הפוסקים שלו?!"
אבל סימבולית, יהודי כמו הגאונים הרב יעקב שפירא, או כמו הרב מיכה הלוי שאמרת, לא יכול להיות מועמד לתפקיד הרב הראשי?
"מי אמר שהם לא יכולים להיות מועמדים? חלילה וחס! אני לא אוהב את החלוקה הזאת. יהודי גדול בתורה ותלמיד חכם גדול, המבחן שלו הוא לאיזה מגזר הוא משתייך?! כמו שיש דיינים בבית הדין הגדול ובבית הדין האזורי שלמדו במוסדות של הציונות הדתית אבל הם חשובים ביותר. כשיגיע הזמן, אני מאמין שנגיע להבנה ונשמע ונחפש את המועמדים הטובים ביותר. וגם, אנחנו בקואליציה אחת, בגוש אחד, ולכן נצטרך לתאם, לעבוד ביחד, לא להילחם אחד בשני".
הם מדברים על כך שהם מבקשים למנות סגן שר למשרד הדתות.
"אנחנו לא נמצאים שם. עם כל הכבוד. אנחנו עדיין רחוקים משם. עדיין לא התחלנו לעסוק בקווי היסוד, עדיין לא התחלנו בכלל את המשא ומתן, ואתם כבר מחלקים את הירושה… עם כל הכבוד".
מודל מנסור
אם יש תכונה שאפיינה את הממשלה ששלטה פה בשנה וארבעת החודשים שחלפו, זוהי מידת התעוזה. במשך יותר מארבעים שנות קואליציה ימנית, עם הפסקות קלות, נציגי החרדים והציונות הדתית נדחקו תמיד לתפקידים זוטרים. בקדנציה האחרונה למדנו, שעם תעוזה וחוצפה, ובניהול משא ומתן קשוח – השמיים הם הגבול.
אם בנט ידע לדרוש ראשות ממשלה עם שישה מנדטים, למה שלא נדרוש עם 18 ח"כים חרדים – את התפקידים הבכירים ביותר? אנחנו כבר רואים את סמוטריץ' הולך על כל הקופה ודורש את אחד משלושת התפקידים הבכירים…
"כי יש הבדל שמיים וארץ. הרי אנחנו עבדנו קשה מאוד כדי להפיל את הממשלה הזאת ולהקים ממשלת ימין. זו המחויבות שלנו לציבור. יש עוגה אחת, ואנחנו נצטרך לחלק אותה. כי תזכרו שגם יש 'ליכוד' עם 32 מנדטים, ויש לנו עוד שותפים, ונצטרך כולנו לעבוד יחד".
מה תעשו בעניין הוועדה לבחירת שופטים? האם תלכו על המתכונת של 'ממשלת השינוי' ששינתה את הגוף הבוחר בוועדה למינוי דיינים, ותשנו באותה מתכונת גם את הרכב הגוף הבוחר בוועדה לבחירת שופטים, כך שיהיה רוב לנציגי הממשלה?
"אני לא רוצה שנדבר, אני רוצה שנעשה. אז למה לי לדבר עכשיו מה אני אעשה? אבל לדבר אחד שמתי לב, כשעשו שינוי של הוועדה למינוי דיינים, שזה אותו סוג הרכב כמו הוועדה למינוי שופטים, עשו את זה פעמיים, אם אתם זוכרים. פעם אחת החוק לא עבר, בתוצאה של חמישים ותשעה מול חמישים ותשעה, בגלל הטעות של מיקי לוי, ואחר כך, תוך יומיים-שלושה העלו את החוק שוב והעבירו אותו. לא שמעתי התנגדות. הרי שמו את הדיינים במיעוט. לא שמעתי התנגדות, לא של מערכת המשפט, לא של השופטים, לא של היועץ המשפטי – כולם עזרו להם להעביר את החוק כמה שיותר מהר".
מסר מהאמריקאים
אחת משיחות הטלפון הראשונות שקיבל דרעי אחרי הבחירות, היה משגריר ארה"ב בארץ, תומאס ניידס. הממשל הדמוקרטי של הנשיא ביידן, כמעט כמו השמאל הישראלי, מצוי בנקודת שפל של תמיכת דעת הקהל ועיניו נשואות לתוצאות בחירות האמצע בארה"ב, שנערכות במועד סגירת הגיליון. הכרזתו הצפויה של דונאלד טראמפ על התמודדות מחודשת בבחירות הבאות לנשיאות, מציפה מחדש את 'אירועי הקפיטול' וגורמת לכאוס ותזזית בפוליטיקה האמריקאית.
מנהיגי המפלגה הדמוקרטית, מביטים בעיניים כלות על הממשלה השמרנית-ימנית המסתמנת. הממשל האמריקאי רואה בדרעי מעין שגריר בלתי פורמלי בקואליציה העתידית.
האם נתניהו שומר את תיק הביטחון לגנץ?
"אני לא יודע מאיפה אתם מביאים את הידיעות האלה, שנתניהו שומר את תיק הביטחון… אני לא מכיר את הדבר הזה. טוב, אני לא רוצה לפרט יותר, אבל אני לא מכיר את הדבר הזה".
ולגבי גנץ, מה דעתך בעניין הכנסתו לממשלה?
"אני חושב אחרי הבחירות בדיוק את מה שחשבתי ואמרתי בתקופת הבחירות. אנחנו מחויבים, בעיקר עם התוצאה הזאת של 64 מנדטים, להקים קודם כל ממשלת ימין. נקודה. ממשלת ימין שתסכם את כל השינויים שהיא צריכה לעשות בנושא משילות, בנושא דת ומדינה, בנושא הכלכלי, בנושא הביטחוני ובנושא הטרור".
ובנושא חוק הגיוס…
"כמובן, חוק הגיוס. זה דת ומדינה. כל הדברים הללו. אחרי שסיכמנו את הדברים והתחלנו לבצע אותם, אם אחרי כל הדברים הללו גנץ ירצה לבוא להיות חלק מהדבר הזה – בסדר. אני לא חושב שהוא יבוא, בגלל השינויים שאנחנו נעשה, אבל אני לא נמצא שם בכלל, כי אני עכשיו מעוניין בכל הכוח להקים את הממשלה הזאת ולעשות את השינויים שלנו. ואם אצטרך עכשיו להתחיל להתעסק עם הסיפור של גנץ, ברור שלא נוכל לעשות את השינויים הללו".
הייתה לך שיחה עם טום ניידס, השגריר האמריקאי בישראל, והוא ביקש ממך להיות הגורם הממתן בממשלה. אתה באמת הולך להיות הסמן שגורר את הממשלה קצת למרכז?
"הייתה לנו שיחה ארוכה. לא אפרט מה היה בשיחה. אבל ראיתי שהוא בעצמו פרסם שהייתה לו שיחה עם חברו אריה דרעי. יש לי איתו יחסים די טובים. במהלך השנה וחצי האחרונות נפגשנו ושוחחנו הרבה פעמים. הוא בירך אותי, וגם אמר שהממשל האמריקאי מצפה לעבוד איתי ברמה של יום-יום, ברמה שאני הכתובת שיפנו אלי".
איך תצליח להוביל לסוג של פיוס עם קבוצות אחרות? הרי בסוף יש לנו תפיסה יהודית מלכדת, ויש פה את כל מדינת תל אביב שיושבת באבל וחוששת כעת מעתידה.
"אני שומע את כל הקמפיין שמנסים להעלות, כמו 'אני עוזב את המדינה', 'אני לא משלם מיסים למדינה' וכן הלאה. עם כל הכבוד, הם לא מקבלים את התוצאה הדמוקרטית שהם כל כך צעקו עליה. אבל אני מאמין שזה הכל הלם ראשוני, או תגובות ראשוניות".
השמאל והתקשורת לא יוותרו כל כך מהר. אחרי תום ימי האבל, יבואו ימי הזעם…
"ברור שצריך להתכונן לזה שהשמאל והתקשורת לא ייתנו לנו מנוחה. אבל בואו נתנחם בזה, 'נחמה' במרכאות, לא נחמה אמיתית, שלנו לא תהיה אותה אופוזיציה כמו שהייתה להם. אני רואה שם את המלחמות, את המאבקים, את ההאשמות, את ההתפרקות, ולכן אני מקווה ומאמין, שיתאפשר לנו לבצע את הדברים".
צעקות במוצאי שבת
בשנים האחרונות משמש דרעי כמשענת משמעותית עבור נתניהו: הוא זה שבלם את המרד ב'ליכוד', הדף את ניסיונות בנט לפתות את המפלגות החרדיות, סירב להיכנע לקיצוצים סחטניים, תפר את הדיל של תמיכה בפיזור הכנסת עם ח"כי ה'משותפת', ובהגיע הישורת האחרונה של מערכת הבחירות, העניק ערבות לאיחוד ב'יהדות התורה' ושיתף את הדאטה-בייס של 'שס' עם מטה השטח של ה'ליכוד'.
לאורך כל הקדנציה האחרונה, ובחודש האחרון בפרט, היית צמוד מאוד לנתניהו. עברתם את מערכת הבחירות יחד ואת ההכרעות הגדולות ביותר, אתם מקבלים יחד. האם אתה יכול לשתף אותנו ברגע אחד של הערכה כלפי האיש הזה, רגע שאפשר לומר עליו 'וואו, התפעלתי, התרשמתי'?
"קודם כל, אני מתפעל מהמרץ שלו. האיש מכונת עבודה. אי אפשר להאמין. אי אפשר לנהל איתו בשעת קרב שום שיחה שלא קשורה למלחמה, למאבק. הוא לא הרפה. הוא היה ממוקד, כשהחלטנו שאנחנו חייבים לעשות הכל כדי לאחד את כל גוש הימין בראשותו, שלא יהיו פיצולים. אתה ראית בן אדם שלא התייאש, ועשה דברים שלפעמים לי אפילו היו נראים מיותרים. הוא היה ממוקד מטרה עד הסוף, ויש שכר לפעולתך. אין ספק, שהמאמצים הגדולים שהוא עשה לאיחוד כל גוש הימין עשו את שלהם".
זו מכונה של איש אחד, או שהאיש למד לשתף פעולה? לשמוע ולא רק להשמיע?
"יפה שאלתם. כי לזכותו אני מעמיד עוד נקודה אחת: הוא שומע. הוא אדם מאוד שכלי, הוא מתגבר מאוד על הרגשות, והוא שומע. גם אם יש לו דעה נחרצת, אם אתה אומר לו דבר שיש בו היגיון, והוא סומך עליך, הוא מקבל את זה מייד ומבטל את דעתו"…
את הריאיון הזה אנחנו לא מקיימים בגיליון החדשות, אלא במגזין משפחה, אז בשם הקוראים תן לנו קצת צבע עם כמה דוגמאות וסיפורים בבקשה…
"אז הנה, אתן לכם ולקוראים דוגמה. דוגמה קטנה, אבל עם צבע. איילת שקד. אם אתם זוכרים, לפני שבועיים היה מאבק גדול עם ה'ליכוד', עם הלשכה שלו. אחרי שלמדתי בצורה יסודית מאוד את המחקרים, הגעתי למסקנה שאסור לנו בשום אופן לגרום לכך שהיא תוריד את המועמדות שלה. להפך, יש לנו אינטרס שהיא תישאר, משתי סיבות: הראשונה, כי היא מעלה את אחוז ההצבעה, ואני הגעתי למסקנה שאחוז הצבעה גבוה, לא משנה באיזה מגזר, הוא הסיכוי שלנו לנצח בבחירות. כי אם יהיה אחוז הצבעה גבוה אצל הערבים, השמאל לא יעבור; ואם יהיה אחוז הצבעה גבוה בשמאל, הערבים לא יעברו. ראיתי שאנחנו בתיקו, פחות או יותר ולכן זו ההצלה שלנו. הסיבה השנייה – שהיא לקחה קולות מגנץ ולא מאיתנו.
"שיתפתי את נתניהו בתובנות שהגעתי אליהן. הוא שמע אותי, למד אותן, ומאז, לזכותו ייאמר, הוא שינה כיוון מקצה לקצה. עד כדי כך, שבמוצאי השבת האחרונה לפני הבחירות, ממש בצאת רבנו תם – חיפשו אותי גם לפני, אבל אני לא יכולתי לענות – היו גם נתניהו וגם יריב לוין על הקו. היה מאבק בתוך ועדת הבחירות – עו"ד אילן בומבך נלחם על המעטפות הכפולות, שלא יצביעו רק חולים ורק נכים. הוא התעמת עם יו"ר ועדת הבחירות השופט יצחק עמית, ורצה שזה יהיה פלילי, ואנחנו החרדים חשבנו שלא. חשבנו שגם בחורי ישיבות, אברכים ועוד, משתמשים הרבה בכלי הזה של ההצבעה במעטפות הכפולות, ולכן התנגדנו לזה. היה ויכוח גדול. יריב לוין, בומבך ושרים ב'ליכוד' אמרו לנתניהו: 'תשמע, אתה חייב לדבר עם דרעי שישתף פעולה, כדי שבנשיאות זה יעבור, לא לתת לאנשים להצביע במעטפות כפולות, אלא אם כן הם באותה עיר, או שרק בעלי מוגבלויות יוכלו להצביע'.
"התקשרו אלי. נתניהו ויריב לוין היו על הקו. ביבי היה סוער, הוא היה בדרך לכל מיני עצרות שהיו במוצאי שבת, כולל בבני ברק, והוא אמר: 'מה אתם עושים? אתם לא מבינים! סטודנטים, ערבים, מצביעים במעטפות כפולות… מה, זה נגדנו! מה אתם עושים?'
"לא חשוב מה שאמרתי לו, רק משפט אחד שאמרתי כן חשוב: 'שכחת מה שאמרתי לך? אחוז הצבעה גבוה – כל מה שיצביעו במעטפות הכפולות, זה לטובתך! אתה לא מבין את זה?'
"לזכותו ייאמר, שהוא אמר מייד: 'הבנתי!' וטרק את הטלפון. באותה שנייה נגמר הסיפור של אילן בומבך ושל יריב לוין וכולם. זו המעלה שלו".
אתה מרגיש שמשהו השתנה אצלו בזמן הזה של הישיבה באופוזיציה?
"הוא מבין שאנחנו פועלים למען אותו אינטרס. הוא מאוד אינטליגנטי. והוא מבין שכשהוא סומך על מישהו, ואותו אדם מדבר איתו דברים של היגיון וגם רוצה בטובתו, כדאי לו לשמוע.
"באמת, מי שהיום בודק את הדברים מבין שניצחנו, ברוך השם, בסייעתא דשמיא, בגלל אחוז ההצבעה הגבוה. בגלל זה 'מרצ' לא עברו ובגלל זה בל"ד לא עברו. אם היה אחוז הצבעה יותר נמוך, 'מרצ' היו עוברים ואז היינו תיקו. ולכן אני אומר, שהתפעלתי ממנו מאוד. לא כל אדם מוכן להתקפל מהדעות שלו בלהט גדול, תוך שנייה, כשהוא שומע טיעון הגיוני".
שרים מטעם
צרות של עשירים, זוהי הגדרה טובה למה שמחכה לדרעי מעבר לפינה. מאחורי גבו מתייצבת להקה צעירה של ח"כים שהוכיחה עצמה בישימון האופוזיציוני. כמו אחרי צום ממושך, השנה הקשה בשוחות האופוזיציה, רק מגבירה את התיאבון של כל אחד ואחד מהח"כים לקבל תפקיד בעל משמעות: שר, סגן או לכל הפחות יו"ר ועדה משפיעה.
בקדנציה הקודמת של ממשלת ביבי-גנץ שבה ישבה 'שס' בממשלה, דרעי העדיף לפתור את הדילמה בהצנחת מיניסטר חיצוני, שר הדתות לשעבר הרב יעקב אביטן שלא כיהן כח"כ. בקדנציה הזאת, נדמה שהגיע רגע ההכרעה.
אנשים שואלים אותנו, ה'עוילם' שואל, האם השרים ב'שס' יבואו משורות חברי הכנסת או מבחוץ, כמו בקדנציה הקודמת?
"אני יכול לשאול אתכם, יוסי ואבי, האם זה חלק מחברי הכנסת שלנו ששואלים? הם חלק מה'עוילם' כשאתם אומרים 'אנשים שואלים'…"
אנחנו לא מסגירים מקורות, אבל גם על ראשי המטות נאמר בתורה: "כולם אנשים"…
"הכל בהומור. רק אם אתם מתמללים מילה במילה, תוסיפו בבקשה את החיוך ברקע. ועכשיו ברצינות, לשאלתכם: האמינו לי, כמו שלא חשבתי אפילו שנייה איזה תפקיד אני אקח אחרי הבחירות, רק עכשיו אני מתחיל לחשוב על זה, כך אני לא חושב שום דבר לגבי השאר. נקים ממשלה, נראה מה התיקים שאנחנו מקבלים, נראה את המפה, ואז נשב עם מועצת חכמי התורה, אני אביא להם את ההצעה שלי… אני מקווה, בעזרת השם, שהאחדות ב'שס' לא תיפגם, כי אי אפשר לרצות את כולם. אצלי אין מקורבים, אין מחנות. כל החלטה שאנחנו מקבלים היא נטו לטובת התנועה, בלי שום פגיעה באף אחד".
התואר ממלא מקום ראש הממשלה, זה משהו שוודאי מדבר אליך…
"אני לא נמצא שם. לא. גם לא חשבתי על זה".
כשישבת עם נציגי 'שס' ברשויות אמרת: 'הפריימריז שלכם לבחירות המוניציפליות יהיה בכך שתצליחו להביא הישגים בבחירות האלו'. בערים כמו אלעד ואחרות, תלך עם הנציגים שהצליחו, עד הסוף?
"לגבי אלעד זה ברור ביותר. חד משמעית, תוצאה יפה ביותר. למחרת הבחירות התכנסנו בבני ברק עם נציגי התנועה, עם הגאון הגדול רבי שמעון בעדני שבירך את כולם. היה מעמד מאוד מרגש. נשארנו אחר כך עם חברי הכנסת, ואמרתי להם שבהתאם לחלוקה של האזורים שחילקתי להם, כל אחד ימשיך לטפל באזור שלו, והיעד שנתתי להם הוא לנסות להרחיב את הנציגים לרשויות המקומיות על ידי צירוף מועמדים של המפלגות העירוניות שאין להם מפלגת-אם, שהם כמובן לא אנטי-דתיים, אבל יש להם עניין במפלגת אם, כי הם רוצים להיות שייכים לשלטון, למשרדי הממשלה. כעת נצטרך לראות בכל עיר ועיר את התוצאות, מי עבד, מי הצליח, את מי צריך להוסיף, את מי צריך לגרוע".
הציבור הגיע צוהל לבתי הכנסת בשבת שעברה, אבל אחרי החיוכים והקידושים, עם הפנים קדימה – איך גורמים לממשלה הזו להחזיק הפעם מעמד ארבע שנים ויותר, ושלא נתחיל להתפזר כאן אחרי שנה-שנה וחצי?
"בעזרת השם יבוא משיח צדקנו – אבל אין שום סיבה בעולם שהממשלה הזאת לא תחזיק מעמד עד הסוף. זו קואליציה הומוגנית, אין כאן בעיות של דעות, של אידיאולוגיות… יש הסכמה כמעט בכל הדברים וכולם רוצים לעבוד, וכולם מבינים את החשיבות של ממשלה שקיימת כמה שנים, שאז אפשר לבצע רפורמות ולעשות שינויים… אני מקווה מאוד שהממשלה הזאת תחזיר אותנו חזרה לימי הימין, כשהיו ממשלות שהתנהלו מהתחלה ועד הסוף, ברגיעה ובשקט. כשאנחנו מבוּססים עם שישים וארבעה ח"כים, ויש מאבקים בתוך האופוזיציה, אין שום סיבה שלא נעשה את זה. הבוחר יצא מגדרו ובא בהמוניו כדי לאפשר לנו לעשות את זה, כעת זהו התפקיד של כולנו, הנבחרים, לדאוג לכך שבסייעתא דשמיא – זה אכן יקרה".
[
שבעת ימי המשתה, החל מרגע היוודע התוצאות – מסתיימים למעשה עם פרסום המגזין. אחרי שהצלחות החד-פעמיות מהקידושים בבתי הכנסת, נאספו ומוחזרו – דרעי בעצם מציע לבוחרים אך גם לנבחרים לנשום עמוק ולהתנהל בתבונה.
העם אמר את דברו והעניק קרדיט גדול לממשלה אמונית אחידה. הציבור האמוני בחר בממשלה שומרת מסורת, והביע עמדה יהודית ברורה, חרף גלי ההסתה. בארבע השנים הקרובות, משא האחריות וגם נטל ההוכחה, עוברים מהבוחרים – לנבחרים. [
