כי הנה המלכים נועדו

מפגש פסגה דרמטי: מרנן הגר"ד לנדו והגרמ"ה הירש נועדו עם כ"ק האדמו"ר מגור לפגישה היסטורית שבסיומה הוחלט להציב לנתניהו דרישה להעברת חוק הגיוס עד חג השבועות – ולא, תפרוש 'יהדות התורה' מהממשלה | כל מה שהתרחש מאחורי הקלעים, צעד אחר צעד: השליחויות מבתי האדמו"רים לראשי הישיבות, שיחות הטלפון הבהולות מראש הממשלה, התנגדות הרבי מבעלזא, שאלת האולטימטום החרדי והפגישה הדרמטית במעונו של ראש הישיבה מרן הגר"ד לנדו | וגם: כך התקבלה ההכרעה של מנהיגי עולם הישיבות, מרן הגרמ"ה הירש והגר"ד לנדו | פרסום ראשון

צילום: שוקי לרר

וצאי שבת קודש, כשעה לאחר חצות. מרן ראש הישיבה הגרמ"ה הירש שב אל מעונו שברחוב הרב שר 17 בגבעת רוקח בבני ברק. זה עתה סיים לבַכות את לכתו של ידידו זה עשרות שנים, הגאון רבי נחמן פלונצ'ק, מראשי ישיבת סלבודקה, שנפטר במהלך השבת.

רבי משה הלל פוסע בצעדים איטיים ומהורהרים אל ביתו, כשבמעלה הגבעה נראית דמות חסידית, חבושת שטריימל. היהודי מציג עצמו כיו"ר הוועד הפוליטי של חסידי בעלזא הרב אליקים שטארק. הוא מתנצל על השעה המאוחרת ועל העיתוי שלאחר הלוויה, אך לדבריו, הנושא אינו סובל דיחוי. "יש לי מסר מיוחד מהרבי מבעלזא שליט"א", הוא אומר.

כי הנה המלכים נועדו. מרנן ורבנן בפגישה ההיסטורית

רבי משה הלל שומע על השליחות של הרבי מבעלזא, ונדרך. הכבוד ההדדי שהם רוחשים זה לזה, מן המפורסמות הוא. ראייתם הציבורית נחשבת זהה בלא מעט מקרים. ראייה מפוכחת, עמקנית, פרקטית, ובעיקר יורדת לצורכי הדור ולחולשותיו, תוך שמירה נחושה על העקרונות והאידאולוגיה החרדית הצרופה. רבי משה הלל מקבל את הרב שטארק לשיחה במעונו, ושומע כי כ"ק מרן האדמו"ר מבעלזא מתנגד נחרצות למכתב האולטימטום המתגבש בימים אלו. לתיאום העמדות הזה תהיה השפעה משמעותית בהמשך.

מאחדים כוחות

נחזור מעט לאחור. בהנהגת 'הסיעה המרכזית' נפלה ההחלטה: להציב איום של ממש לראש הממשלה בנימין נתניהו, לפיו המפלגות החרדיות יתנגדו בהצבעה על תקציב המדינה לשנת 2025, אם חוק הגיוס לא יוסדר עד להעלאת התקציב על שולחן הכנסת.

התוצאה הייתה ברורה לכאורה: פיזור הכנסת והליכה לבחירות. המהלך זכה לתמיכת חצרות ויז'ניץ וצאנז, אך בשס וביתר הסיעות ב'יהדות התורה', כולל חלק מהסיעות בציבור החסידי, לא תמכו בו מתוך תפיסה שיש לדאוג קודם כל לתקצוב עולם הישיבות והכוללים ולמערכת החינוך הכורעת תחת נטל הגזרות.

משכך, בסיעה המרכזית ביקשו לגבש מכתב אולטימטום ברור שעליו יחתמו כל גדולי התורה, ובו יבהירו כי חוק הגיוס חייב להיות מוסדר עד חג השבועות הקרוב, ולא – 'יהדות התורה' תפרוש מהממשלה.

לתנאי הזה הסכימו גם בבית מרן ראש הישיבה הגאון רבי דב לנדו. ואז, במהלך מפתיע שהוביל הרה"צ רבי נחמיה אלתר, בנו של כ"ק מרן האדמו"ר מגור – הוא עלה אל מעונו של מרן הגר"ד לנדו, וביקש שגם 'דגל התורה' תצטרף למהלך. הגר"ד לנדו נטה להסכים, אך הבהיר כי עניין הגיוס מסור לעמיתו להנהגת הציבור הליטאי הגרמ"ה הירש, שעל פיו ישק דבר. "תפנו לרבי משה הלל. מה שיכריע מקובל עלי".

בעקבות זאת, פנו מקורבי הגר"ד לנדו אל הגרמ"ה הירש וביקשו בשמו, שינסח בעצמו את מכתב האולטימטום, שעליו יחתמו הגר"ד, הגרמ"ה והאדמו"ר מגור במפגש פסגה מיוחד שיתקיים בבית הגר"ד לנדו, ולאחר מכן יצטרפו למכתב יתר גדולי ישראל. רבי משה הלל החל לשקוד על נוסח למכתב, שיענה על הדרישה שהציגה חצר גור, אך לא יהיו בו המילים המפורשות של איום בפרישה.

במקביל, ניסה הרה"צ רבי נחמיה אלתר לרתום למהלך גם את שס, ואף פעל בעניין מול יו"ר התנועה אריה דרעי, אך בשלב זה הדבר לא צלח, משום שהקשרים בין דרעי לנתניהו חזרו להיות קרובים מאוד בימים אלה. אגב, אריאל אטיאס, נציגו של דרעי בנושא הגיוס, עדכן מראש את הגרמ"ה הירש כי שס תתנגד לאולטימטום.

המפנה התחולל בערב שבת האחרון, אז הביע האדמו"ר מבעלזא עמדה נחרצת נגד הצבת אולטימטום פומבי, והורה לעסקני החסידות לרדת לבני ברק כדי לתאם את ההתנגדות להצבת האולטימטום. בצאת השבת התייצב שלוחו של הרבי מבעלזא בחדרו של הגרמ"ה הירש והעביר את עמדתו. הדבר גרם לעיכוב בניסוח מכתב האולטימטום.

כבר למחרת, נועדו הגר"ד והגרמ"ה מייד לאחר תפילת שחרית בישיבה, כשרבי משה הלל מציג את הטיעונים נגד מכתב האולטימטום. רבי דב השיב מייד: "מה שהראש ישיבה חושב, מקובל עלי. אם כך, אין מכתב".

באותו ערב אמורה הייתה להתקיים הפגישה המשולשת של שני המנהיגים הליטאים עם כ"ק מרן האדמו"ר מגור. כאמור, לפגישה ההיסטורית קדמו פגישות ההכנה שקיים בשבוע שעבר הגר"נ אלתר, כפי שתיאר בהרחבה עמיתנו שלומי גיל בשבוע שעבר, במעונם של הגר"ד לנדו והגרמ"ה הירש.

שיחה מראש הממשלה

מי שעקב אחרי הפגישה המסתמנת בעניין רב ובחשש, היה ראש הממשלה נתניהו, שהבין כי הדבר עלול לסכן את שלטונו. במהלך אופייני, זמן קצר לפני פגישת הפסגה, התקשר נתניהו ישירות אל הגרמ"ה הירש ואל האדמו"ר מבעלזא. השיחה עם האדמו"ר מבעלזא נמשכה כחמש דקות, ואילו השיחה עם הגרמ"ה הירש שהתקיימה באנגלית נמשכה כעשרים דקות.

שליחות לילית. הרב אליקים שטארק בבית מרן הגרמ"ה הירש

בשיחות הללו ביקש נתניהו להימנע מפרסום האולטימטום, והצהיר כי הוא פועל בכל כוחו להסדיר את עניין הגיוס, אך זו תהיה שגיאה לקדם את החוק בפזיזות, מכיוון שבסבירות גבוהה, בג"ץ יפסול את החוק.

נתניהו הופתע לגלות שהגרמ"ה הירש בקי בכל המהלכים והפרטים. הוא דרש ממנו באנגלית רהוטה לעמוד בהתחייבויותיו, ואם הורגל נתניהו להסתפק בהבטחות כלליות, הפעם הגרמ"ה עבר איתו סעיף אחרי סעיף על שורת הבטחות שלא קוימו. הגרמ"ה אף הבהיר לו כי הסיעות החרדיות לא תוכלנה לשבת בממשלה יותר מדי זמן בלי חוק גיוס.

בשעה חמש וחצי אחר הצהריים הגיע הרבי מגור לפגישה עם המנהיגים הליטאים בגבעת הישיבה. הפגישה נערכה ללא נוכחים מיותרים, רק ראשי הישיבה והאדמו"ר, יחד עם בנו הרה"צ רבי נחמיה, שוחחו ביניהם באופן אישי, ללא מתווכים. לאחר כעשרים וחמש דקות הסתיימה הפגישה, ואז נודעה ההחלטה שלא לפרסם מכתב אולטימטום רשמי, אך במקביל – לדחוק בראש הממשלה וחברי הכנסת לזרז את העברת חוק הגיוס לטובת עולם התורה.

במהלך הישיבה הוחלט עוד כי התיאום והטיפול בנושא החקיקה יתבצע מעתה בתיאום בין בתי גדולי ישראל בלבד. מרן הגרמ"ה הירש יעמוד בקשר עם הגורמים הרלוונטיים בממשלה ובכנסת וכן עם שלוחיהם הישירים של גדולי ישראל, ומבתי ההנהגה הרוחנית בלבד יעברו המסרים לנציגים בממשלה ובכנסת. כלומר, בלי לאפשר לנתניהו לקיים שיחות על דעת עצמו.

נציין, כי מלכתחילה העריך נתניהו באוזני הגרמ"ה הירש, כי לא יוכל להעביר את החוק עד חג השבועות (בקריאה ראשונה). הוא ביקש ארכה עד ראש השנה, אך הגרמ"ה הירש השיב לו, כי הוא לא מאמין שהדברים יתקבלו על דעת גדולי ישראל, משום שמדובר בתקופה ארוכה – וכבר עתה מעמדם של בני הישיבות אינו מוסדר, ורבים מוצאים את עצמם ניזוקים כך, הן בפן הכלכלי והן בפן המעשי מול הרשויות.

כאמור, לדעה זו הצטרפו מאוחר יותר באותו יום הגר"ד לנדו והאדמו"ר מגור, וראש הישיבה אף התבטא כי נתניהו מוחזק כמי שאינו דובר אמת, ואין אפשרות להאמין לדבריו. לאור זאת, הסדרת מעמד בני הישיבות שנדרשת עתה מנתניהו בחקיקה בקריאה ראשונה תעבור עד חג השבועות, והקריאה השנייה והשלישית לחוק תעבור עד לסיום כנס הקיץ של הכנסת בחודש תמוז.

מרבית פרטי הפגישה נותרו חסויים, אך נציין כי כשאחד הנוכחים בפגישה ניסה לומר כי לא הכל תלוי בנתניהו וכי מבחינתו החקיקה הייתה עוברת מכבר, אלמלי יו"ר ועדת חו"ב יולי אדלשטיין שנתון בסד לחצים גבוה מצד הייעוץ המשפטי ודרישות מערכת הביטחון, אמר מרן ראש הישיבה הגר"ד לנדו, כי "אין צורך ללמד עליו (על נתניהו. י"פ) זכות. אם הוא באמת היה רוצה, החוק כבר היה עובר".

דבר אחד ברור: הפגישה הזו יצרה חזית אחת מלוכדת שתמשיך את פעילותה מכאן ואילך. בתום הישיבה, ליווה הגר"ד לנדו את האדמו"ר מגור עד פתח הבית בכבוד גדול.

התפטרות חלקית

אך בסיעה המרכזית לא רגועים. מצב בני הישיבות הולך ומחריף, ושם מנסים להבהיר לנתניהו בכל דרך ששעון החול הולך ואוזל. כבר למחרת, ביום שני, הגיש השר יצחק גולדקנופף מכתב למזכיר הממשלה יוסי פוקס, שבו הודיע על התפטרותו מתפקידו כשר במשרד ראש הממשלה.

ההתפטרות היא אקט סמלי. "כידוע לך, טרם כינון הממשלה, בהוראת רבותיי, סוכם כי אחזיק בתפקיד שר במשרד ראש הממשלה וזאת כערובה לקידום חוק הסדרת מעמדם של לומדי התורה", כתב גולדקנופף בהסבר לצעד שנקט.

"אמש נועדה הנהגת סיעת יהדות התורה", ציין גולדקנופף, כשהוא מכוון לכינוסם של ראשי ונשיאי מועצות גדולי התורה של 'אגודת ישראל' ו'דגל התורה', "ונטלה על עצמה את האחריות להמשך קידום הסוגיה". בכך, רמז גולדקנופף, כי מכאן ואילך ההודעות והניהול של המהלכים יתקיימו על ידי גדולי ישראל בלבד, ולא בהודעות ואיומים פומביים בתקשורת. "לאור זאת, הנני משיב את הערובה ומגיש בזאת את התפטרותי מתפקיד שר במשרד ראש הממשלה".

עם זאת גולדקנופף מיהר לסייג ולהבהיר כי "לאור הסיכומים בין גדולי ישראל, אבקש להבהיר כי אמשיך לכהן כשר הבינוי והשיכון". המסר היה ברור כשמש, ולא היה בו כל חידוש לנתניהו: 'יהדות התורה', כולה, תתמוך בתקציב הקרוב. עם זאת, הרמז לנתניהו היה שקוף, כפי שעלה בפגישה בין גדולי ישראל: בצורה רשמית, התקציב לא ישמש כמנוף לחץ על הממשלה. אך אם החוק לא יעבור, ההשלכות יהיו ברורות.

צו, מניעה

בינתיים, עוקבים הח"כים החרדים אחר הדיונים בוועדת חוץ וביטחון בנושא חוק הגיוס במטרה לבחון 'חרם הצבעות' אם הדיונים ימשיכו להתנהל בעצלתיים.

בשבועות האחרונים כמעט לא התקיימו דיונים בוועדה בנושא הסדרת מעמד בני הישיבות, והשבוע זימן אליו נתניהו את יו"ר הוועדה יולי אדלשטיין, במטרה להאיץ את הדיונים ולהתכנס לקראת הצעה מגובשת. נתניהו הכחיש באוזני אדלשטיין את השמועות כי הוא עומד לפטרו, אך דרש ממנו להפסיק במשיכת הזמן.

מספר ח"כים מהסיעות החרדיות וסיעת הבית של נתניהו הליכוד, העריכו באוזנינו כי ייתכן שהקשיים שעומדים בפני הצעת החוק, יגרמו לה שלא לעבור עד חג השבועות בקריאה ראשונה (ועד תמוז בקריאה שנייה ושלישית). "ייתכן גם שהחוק לא יעבור כלל, ונתניהו ימצא את הסיבות לכך, ויתנער מאשמה", אמר לנו אחד מחברי הכנסת.

במקביל, מעמדם של בני הישיבות אינו מוסדר, והגזרות הכלכליות מעיקות, לצד סנקציות 'אוטומטיות', כמו איסור יציאה לחו"ל לחייבי גיוס שלא התייצבו בבקו"ם ועוד.

בעקבות המעצרים האחרונים ולקראת בין הזמנים פרסם השבוע 'ועד הישיבות' מכתב מיוחד המזהיר את בחורי הישיבות מפני יציאה לחו"ל ללא אישור ראש הישיבה, וללא בדיקה במשרדי הוועד שאין לבחור הישיבה מניעה לנסוע לחו"ל.

בוועד הישיבות הדגישו כי הבדיקה במאגרי משרד הפנים בלבד, אינה משקפת ואינה יעילה. "אין די בבירור הנעשה מול משרד הפנים", ציינו במכתב, וקראו לבחורים שאמורים לטוס לחו"ל לפנות למשרדי הוועד כדי לברר את מצבם. ]