" כך דחפנו את נתניהו לתקוף באיראן"

השר איתמר בן גביר, חבר הקבינט המצומצם, בריאיון ראשון מאז ההכרעה ההיסטורית: על רגעי הדרמה בבור, ההישגים מול טהרן והאמונה שהייתה הכוח המניע מאחורי ההחלטה לשנות את פני המזרח התיכון | וגם: תרגיל ההונאה, הדיונים החשאיים והרגע שבו התקבלה ההחלטה

גם התחושה החמוצה של הפסקת האש הכפויה אין בה כדי לפגום בהישג ההיסטורי שרשמה ממשלת ישראל במלחמת 'עם כלביא', או אם תרצו – מלחמת שנים עשר הימים. פגיעה אנושה בתוכנית הגרעין האיראנית, חיסול מרבית צמרת משמרות המהפכה, השמדת אתרי ייצור טילים ושליטה מוחלטת בשמי טהרן. כל אלו הם בבחינת מציאות שאיש לא יכול היה לדמיין אותה.

היינו כחולמים. זו התחושה ששלטה בימים האלו בשולחן מקבלי ההחלטות – הקבינט המצומצם שבהובלתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. סביב השולחן הזה ישבו שבעת מקבלי ההחלטות, ארבעה מהם חובשי כיפה: השרים בן גביר, דרעי, סמוטריץ' ודרמר. עכשיו אפשר להבין כמה השפעה הייתה להם על החלטותיו האמיצות של נתניהו. הגיבוי שקיבל ראש הממשלה מהיושבים סביבו עשה את ההבדל.

אין ספק שהשולחן שסביב נתניהו יצר את השינוי במדיניות והוביל לתקיפה. בעבר היו שם דמויות כמו אהוד ברק, ציפי לבני ויאיר לפיד. בראשית המלחמה הזו ישבו שם שר הביטחון יואב גלנט והשרים אייזנקוט וגנץ. בחודשים האחרונים יושבים סביב השולחן הזה בן גביר וסמוטריץ', וההשלכות בהתאם. מי שפקפק ביכולת ההשפעה של ממשלת 'ימין מלא–מלא', קיבל עכשיו תשובה מובהקת להשפעה הישירה של החבורה שסביב נתניהו על ההחלטות הדרמטיות שקיבל.

עכשיו, כשרעם התותחים נדם, מתיישב מולנו השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, לשיחה שבה ידבר על הכל. הוא אחד האנשים היחידים שהיו לבורג משמעותי ברגע ההיסטורי הזה, ששינה את מדינת ישראל, את המזרח התיכון ואולי את העולם כולו.

רגעים היסטוריים. רוה"מ נתניהו

"הדיונים על התקיפה באיראן נמשכים כבר חודשים ארוכים", הוא פותח, "השתתפתי בדיונים עוד לפני פרישתי מהממשלה, ושבתי אליהם כשחזרתי לתפקידי. לאורך כל הדרך הדיונים היו מאוד עמוקים. שעות על גבי שעות. הוצגו בפנינו האפשרויות השונות, היתרונות וכמובן הסיכונים.

"הדיונים הלכו והתעצמו בחודש–חודשיים האחרונים. דיונים של שבע–שמונה שעות, כמעט על בסיס יומי. היה שלב שרעייתי שאלה אותי 'מה פשר כל הדיונים האלה? אתם באמת הולכים לתקוף באיראן?' מטבע הדברים, לא יכולתי לומר כלום. הכחשתי. כתוב בחז"ל שמותר לשנות מן האמת בשביל להגיע לשלום. אז גם בשביל המלחמה מותר לשנות קצת. כשהיא הבינה, כמו כל עם ישראל, מה בדיוק קרה בחודשים האלה, היא כמובן שמחה מאוד והבינה אותי לגמרי".

בן גביר מתאר פה סיטואציה כמעט בלתי אפשרית. תוך כדי לחימה עצימה ברצועת עזה, עמידה איתנה בחזית הלבנונית וכיבוש חלקים מסוריה המתחדשת – נדרש הקבינט לאשר את תוכנית הפעולה המורכבת במיוחד של תקיפה באיראן. "אני מרגיש שנפלה בידי זכות היסטורית להיות חבר בפורום הזה", הוא אומר, "אלו רגעים היסטוריים של מדינת ישראל. מעל לכל, האירועים האלו עשו אותי חזק כל כך באמונה. אתה ממש רואה מול העיניים איך הקב"ה מחבר את כל החלקים בפאזל, באופן מדויק כל כך. עוד דבר קורה, ועוד דבר, לעיתים נגד כל הסיכויים, ולנו לא נותר אלא לעמוד ולומר 'מה רבו מעשיך השם'".

הכרעה גורלית

בן גביר, אם תרצו הילד הרע של הממשלה, אף פעם לא עשה לנתניהו חיים קלים. הוא התעקש לאגף את נתניהו מימין פעם אחר פעם. כשנתניהו אישר את עסקת החטופים בן גביר מרד, פרש מהממשלה. אח"כ חזר, ונתן לנתניהו להבין שהוא חייב להתחשב בדעתו.

כך, בין היתר, נסללה הדרך לתקיפה באיראן. נתניהו, יעידו כל האנשים שעבדו איתו בעשרות השנים האחרונות, מעדיף לדחות את הקץ. שילוב של מציאות שהלכה וסגרה עליו עם התקדמות דרמטית בתוכנית הגרעין האיראנית ושל חברי קבינט שדחקו בו ללכת על המהלך הזה, הוליד היסטוריה.

"בחודש וחצי האחרונים הדיונים התקדמו לכיוון תקיפה משמעותית", אומר בן גביר, "היו הרבה מאוד קשיים. לא כל ההערכות היו חיוביות. ואני בהחלט אומר כאן שמגיע שאפו לראש הממשלה. אנחנו אומנם סביבו, מדברים איתו ומייעצים ואומרים את דעתנו, אבל בסופו של יום הוא זה שלקח על הכתפיים שלו את ההחלטה, עם כל ההשלכות.

"וצריכים לומר שאפו גם למישהו נוסף: רון דרמר. אדם שהושמץ לא פעם ולא פעמיים, אך הצליח להביא הישג מדהים של הצטרפות ארה"ב למערכה. וכמובן, התודה וההוקרה לצבא, למוסד ולכל מערכת הביטחון".

החששות, אומר בן גביר, עלו פעם אחר פעם על שולחן הקבינט. "זה לא דבר שהקלנו בו ראש, אבל כולנו הבנו שזאת מלחמת קיום. שאנחנו חייבים לתקוף גם אם יהיו תמונות קשות בישראל. אין לנו את הפריווילגיה להשאיר את הילדים שלנו לחיות במציאות של גרעין איראני.

"עכשיו בוודאי קל יותר לדבר, אבל רגע לפני היציאה למתקפה זו הייתה שאלה גורלית. הרי אנחנו לא ידענו איך היא תסתיים ובאיזה אופן. אבל נשאנו עיניים לשמיים והתפללנו להשם שיהיה בעזרת כוחותינו במשימה החשובה וההיסטורית הזו.

"ואין ספק שנחלנו בחסדי השם הצלחה אדירה. היו כאן צעדים מאוד מאוד חשובים, ושיתוף הפעולה עם ארה"ב יחד עם התקיפות שלנו גרמו לכך שפגענו קשות ביכולות של איראן. אנו נמצאים היום במקום אחר לחלוטין מלפני שבועיים".

שבועיים בדיוק חלפו מאז החלה המתקפה, ביום חמישי בשעה 03:00 לפנות בוקר. את שרי הקבינט המצומצם הזמינו עוד קודם לכן ללשכת ראש הממשלה, לדיון מיוחד. בני משפחותיהם גילו אז לראשונה שאנחנו עומדים בפני רגע היסטורי. הם פונו מבתיהם, כיוון שהיו יעד פוטנציאלי לפגיעה מצד איראן.

בן גביר, אולי השר המאוים ביותר סביב שולחן הקבינט, התמודד עד כה עם חמישה ניסיונות התנקשות, שבחלקם הייתה מעורבת איראן. הוא עשה את דרכו אל לשכת ראש הממשלה כשהוא יודע שמשפחתו בטוחה וראשו פנוי לעסוק אך ורק בהחלטה הגורלית. "מלשכת ראש הממשלה הועברנו לבור, שם עקבנו אחרי התקיפה בשידור חי", הוא מתאר את הרגעים הדרמטיים ביותר.

"מאז כמעט ולא יצאנו מהבור. עוד עדכונים, התפתחויות שונות וכמובן מעקב כל הזמן אחרי התגובות של איראן. אין ספק שברגעים כאלו ישנו חשש אדיר, אבל ראינו איך יד השם איתנו. איך הכל מתחבר, איך אנחנו רושמים הישג ועוד הישג, בזה אחר זה".

" צה" ל הפנים שהדרג המדיני מקבל החלטות". שר הביטחון כץ והרמטכ"ל זמיר

עת הזמיר

את השבת הראשונה למבצע עם כלביא עשה בן גביר עם שאר חברי הקבינט בבור בקריה שבתל אביב. "זו הייתה שבת מלאה בעוצמות", הוא מספר, "ממש הרגשתי כאילו אני במערת המכפלה. אומנם לא עם החברים מקריית ארבע אלא עם אריה דרעי וסמוטריץ' וביבי, אבל מבחינת חדוות השבת, השמחה, השירים וכמובן התפילות – זו הייתה שבת של התעלות אמיתית.

"ראש הממשלה הגיע גם לקידוש, היו דברי תורה ופרשת שבוע והיה מעמד מאוד מיוחד. בבוקר כמובן נערכה תפילה עם קריאת התורה, שהייתה מרגשת במיוחד, ולאחר מכן מישהו גם דאג להביא צ'ולנט, הערינג וקוגל.

"אבל יותר חשוב מהאוכל זו הרוח. הרוח שפיעמה בנו, שידענו שאנחנו עושים כאן משהו היסטורי למען עם ישראל, שאנחנו שותפים באירוע הזה שמשנה את העולם, משנה את המציאות כולה, ובעיקר – אירוע שבעזרת השם יהיה בעל השלכות ישירות, טובות וחיוביות על ביטחון ילדינו עוד שנים רבות קדימה".

ועם הכבוד הראוי להצלחה האדירה, באה מייד ההתמודדות עם התגובה האיראנית שהחלה לגבות קורבנות. בן גביר, השר לביטחון לאומי, אחראי בין היתר על המשטרה ועל מערך כיבוי האש. "הייתי בבור רוב הזמן, וכשיצאתי זה היה כדי לראות שעבודת המשטרה והכיבוי נעשית כראוי.

"הגעתי לזירות הנפילות וראיתי את הרוח של השוטרים, של לוחמי האש, שממש מוסרים נפשם למען עם ישראל. שוב ראינו איך השוטרים הם החוסן האמיתי של עם ישראל, וכמובן לוחמי האש, הכבאים, שמוציאים תינוקות מקו האש ומחלצים אנשים מבין ההריסות.

"העורף הישראלי התגלה בשיא תפארתו. הציבור נשמע להנחיות, גופי הביטחון וההצלה נרתמים במלוא העוצמה תוך כדי סיכון נפש ממש רק כדי להציל את האחים שלהם ולסייע להם. אין עוד עם כזה, עם ערבות הדדית חזקה כל כך. זה ממש היה מרומם נפש לראות את הזירות, שעם כל הכאב, ראינו בהן גם את העוצמות האדירות של עם ישראל".

נחזור לקבינט, ביקשתי מבן גביר. תאר לי איך נראות הישיבות האלה. הרי נתניהו טען לאורך כל השנים שהשותפים לא נותנים לו לעבוד. גם כשהוא רצה לתקוף באיראן בראשית העשור הקודם לא היה לו רוב. בתחילת מלחמת חרבות ברזל היו לצידו גם כן דמויות שלטענתו הקשו עליו לעבוד. איך זה נראה עכשיו?

"תראה, בוודאי שלא על כל דבר יש הסכמה. אנחנו אנשים שונים עם דעות שונות, ואנחנו אומרים מה שאנחנו חושבים. אבל בוודאי שיש הסכמה רחבה יותר משהייתה אי פעם. רוב היושבים סביב השולחן מייצגים את רוב עם ישראל, שבוודאי תומך בחיסול האיום הגרעיני ונכון לאתגר הזה.

"זה לא אומר שלא היו ויכוחים. היו בהחלט. פעם הייתה לי אפילו מחלוקת תורנית עם השר דרעי, בעניין דוד המלך, אם היה רק תלמיד חכם או גם לוחם גדול. הגמרא אומרת על דוד המלך שכשהיה יושב ועוסק בתורה היה מעדן עצמו כתולעת, ובשעה שיוצא למלחמה היה מקשה עצמו כעץ. היו לנו ויכוחים תורניים בנושא הזה תוך כדי ישיבת קבינט, בשאלת מה בדיוק זה אומר.

יד ה'. טייסי חייל האויר בדרכם לפעולה באירן

"אבל לעניין עצמו – בוודאי שההסכמות רחבות יותר. כל אחד מביא את ההשקפה שלו והתפיסה שלו, אבל כולנו תמכנו ונתנו לראש הממשלה את היכולת לקבל החלטה כשהוא יודע שהקבינט איתו. אתה רואה מצב שהקבינט עם אייזנקוט וגנץ היה מעודד את נתניהו? דוחף אותו לזה? הם אמרו לו רק 'לא', ואילו אנחנו רק עודדנו ודחפנו אותו לעשות עוד ועוד, ללכת עם זה עד הסוף".

לבן גביר יש יחסים מורכבים עם הצבא. הוא מרבה לתקוף את בכירי הצבא על הקונספציה ועל התנהלות גורמי הצבא במשך שנים רבות, שהובילו בין היתר לאירועי שמחת תורה.

עכשיו, שאלתי אותו, כשבכירי הצבא ניצבים מולכם בקבינט ומציגים את תוכניות המלחמה, איך בעצם אתה מקבל את דעתם? אתה לא חושש מאותן הקונספציות שמפניהן אתה מתריע?

"ראשית, יש שינוי בצה"ל. צריך לומר את האמת. יש רמטכ"ל אחר ויש שינוי גם בדרג המפקדים. השינוי הוא בעיקר תפיסתי, אבל אני חושב שיש גם שינוי מהותי בהתייחסות של הצבא לדרג מדיני. יש הבנה עמוקה שהדרג המדיני צריך לקבל את ההחלטות ולא להפך.

"זה כמובן לא אומר שאנחנו רואים הכל עין בעין. בוודאי שיש לנו חשיבה עצמאית ולא על כל דבר אנחנו אומרים אמן. אבל כשהצבא מגיע מתוך הבנה שאנחנו מקבלי ההחלטות, הכל נראה אחרת. וכפי שאמרתי, גם בתפיסות הצבא יש שינויים של ממש".

ולעובדה שלרוב חברי הקבינט המצומצם אין ניסיון צבאי–ביטחוני ישנה השפעה? "השפעה לחיוב. אנחנו מביאים תפיסה שונה. זה שרובנו לא היינו אלופים בצבא זה יתרון, לא חיסרון. לפעמים דווקא התפיסה של מישהו שהיה הרבה מאוד שנים במערכת היא מאוד מקובעת. אנחנו מביאים תפיסה נוספת וזה יתרון, לא חיסרון.

"בסופו של דבר, כאשר בצה"ל מבינים שיש דרג מדיני שמקבל את האחריות וגם נושא בה, הכל שונה. אני מרגיש חבר דרג מדיני עם השפעה מאוד גדולה וכך זה צריך להיות".

תרגיל הונאה

אי אפשר שלא לשאול על רגע השיא השני במערכה הזו, הלילה שבו הצטרפה ארה"ב לתקיפה. זה קרה במוצאי השבת, בשעה 03:00 לפנות בוקר – שבוע ויומיים מפרוץ המלחמה. ההודעה הרשמית נמסרה כרגיל בחשבונו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ברשתות החברתיות שלו, שם הודיע הנשיא כי מטוסי B2 השלימו בהצלחה את התקיפות על אדמת איראן.

גם באירוע הזה, שנכנס מייד לספר דברי הימים של ההיסטוריה האנושית, נטלו חברי הקבינט המצומצם חלק פעיל. "היה פה תרגיל הונאה מוצלח מאוד", אומר בן גביר. "בכלל, הרבה מאוד פעמים השתמשנו בתחבולות שמלמדות על היכולות המדהימות של המודיעין הישראלי ומערכת הביטחון שלנו.

"אנחנו זומנו לישיבת קבינט כבר בשבת. אציין שאני משתתף בישיבות הקבינט בשבת באישור של מורי ורבי הגר"ד ליאור, שהורה לי שמדובר בפיקוח נפש ולכן יש היתר לזה. במקרה הזה היה חשש שכינוס שלנו בשבת יעורר חשד, ומשכך הישיבה התכנסה רק במוצאי השבת.

"הערכות היו קיצוניות" הכור המופצץ בפורדו

"אני כמובן מנוע מלהיכנס לכל הפרטים אבל רק יכול לומר שצפינו בשידור חי בתקיפה האמריקאית, שהייתה מוצלחת ביותר. ההרגשה הייתה של רוממות רוח אמיתית, והעובדה שארה"ב מתייצבת לצידנו לא רק בהגנה אלא גם בהתקפה היא באמת הישג חסר תקדים.

"ואחרי הכל אני חייב לומר משהו, באופן הברור ביותר: אני כמובן אומר תודה רבה, בשם כל עם ישראל, לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ, אך עם זאת אני מתעקש לומר: זה בידיים שלנו. זה בכוחנו. האחריות היא שלנו ואנחנו עשינו ונעשה הכל כדי להגן על הילדים שלנו, על העם שלנו ועל הארץ שלנו.

"כשהייתי בזירות הנפילה שמעתי את הטענות על זירות האש, ואין ספק שזה כואב ומחריד לב, בוודאי האסונות וההרוגים. אבל אנחנו חייבים לזכור מהי המשמעות אם לא היינו עושים את המבצע הזה: גרעין איראני. אני מציע לכל קוראי 'משפחה' לעיין ולראות מה גרמו הפצצות האמריקאיות בהירושימה ונגאסקי. וכשמבינים את הדבר הזה, מתחדדת ההבנה שהמחירים שאנחנו משלמים הם כאין וכאפס לעומת המחירים שהיינו משלמים לו לא היינו יוצאים למבצע ופוגעים אנושות בתוכניות הגרעין שלהם".

המטרה: הפלת המשטר

אנחנו מדברים שעות לפני שנשיא ארה"ב כפה על ישראל ואיראן הפסקת אש. בן גביר כבר יודע לאן הולכת המלחמה. בדיון בקבינט הוא מביע את דרישתו להפוך את הפלת המשטר האיראני ליעד מלחמה ומבקש עוד כמה ימים של לחימה כדי להשלים את המשימה. "היינו צריכים עוד כמה ימים", הוא אומר.

נתניהו, כפוף להנחיות מוושינגטון, קיבל את ההחלטה לכבד את הסכם הפסקת האש. ולמרות זאת בן גביר כבר נושא עיניו קדימה, אל עזה, לבנון ושאר האתגרים שגם אחרי סיום מבצע 'עם כלביא' נותרו איתנו.

"בנוגע להמשך המלחמה בזירות השונות, מגוון הקולות בקבינט רחב יותר", הוא אומר, "והקול שלי מאוד ברור: אנחנו חייבים להמשיך בדרך שבה הלכנו עד הסוף. יש לנו משימות ומטרות מאוד ברורות.

"חלק מרכזי בבעיה של מדינת ישראל היה 'ההכלה'. בעשרות השנים האחרונות ההנהגה של מדינת ישראל הייתה שהיא כל הזמן 'הכילה'. לכן הגענו, לצערי, לאן שהגענו. ההכלה הסתיימה. ובוודאי שאסור לעשות חצי עבודה ולהשאיר את קיני הטרור שסביבנו.

"זה נכון לעזה, ללבנון וגם ליהודה ושומרון, בתוך הבית. יש לנו אתגרים נוספים וצריך עכשיו לנצל את הזמן כי זהו עת רצון אמיתי, שעת רצון שיש לנצל אותה כדי להכריע לחלוטין את האויבים שלנו.

לסיום, שאלתי, איך כל זה יסתיים?

"ראינו ניסים אדירים". השר בן גביר בזירת הנפילה בפתח תוקווה

"ברוך השם, עברנו כברת דרך מהשפל הגדול של שמחת תורה ועד להשלמת המבצע באיראן. כולנו רואים היום את הכוח של מדינת ישראל, של עם ישראל. ודווקא ברגעים האלו חשוב לזכור: זה לא כוחי ועוצם ידי. זה הכל מהשם יתברך. חייבים לזכור את זה ולחדד את זה. בלי סייעתא דשמיא לא היינו מצליחים לעשות כלום. הכל מאיתו יתברך.

"והדבר השני שחשוב לזכור הוא שאסור בשום אופן לעשות חצי עבודה. חייבים לסיים, עד הסוף. אני באמת מרגיש, בכל נפשי ומאודי, שאנחנו בשליחות של הקב"ה ולא סתם הגענו בעת הזאת לאן שהגענו. יש לנו הכוח להשפיע כדי לפעול כמה שיותר למען עם ישראל, ארץ ישראל ותורת ישראל.

"וכשבידינו המשימה הכל כך חשובה הזו – להבטיח את עתיד הדורות הבאים כאן על אדמתנו – אסור לנו לעצור. חייבים להמשיך בכל הכוח, כי זו השליחות שלנו".