בתוך המשפחה בילה גולדשטיין י"ט אדר התשפ"ו

פעםפעםפעם, לפני יומיים בערך, התכנון הכי נועז שלי ליום חמישי היה להחליט באיזו שעה לקבוע תור לפאנית.

ברגע זה, התכנון הכי נועז שלי הוא להחליט להוציא את סל הכביסה למרפסת בלי להתקשר לפני כן למספר של פיקוד העורף. הימים האלו שינו לנו את הלו”ז, ועל הדרך נתנו פירוש משלהם לשפה שלנו. בשפה החדשה ‘מחר’ הוא מונח פילוסופי, ‘שגרה’ היא פנטזיה רחוקה ו’משיח’ הוא שם של פתרון לכל זה.

כדי לעזור לכן להתמצא בכל הבלתי נודע הזה, הגשנו את המילון היהודי המעודכן לתקופות בלתי צפויות.

וזה מדהים. יהודים, רוצים להרוג אותם והם צוחקים.

קבלו את המילון שנכתב במוצאי שבת תצוה, בממ”ד בשתיים בלילה:

 

אופטימיות

מצב נפשי רעוע שבו אישה מאמינה שאם היא קבעה פגישה לשבוע הבא בשעה 10:00, היא אכן תתקיים ב-10:00.

 

ביטול

הפעולה הלאומית הרשמית. ביטול טיסה, ביטול אולם, ביטול חוג, ביטול טיפול, ביטול תור לרופא שיניים (וזה התירוץ הכי טוב שהיה לי אי פעם!)

 

גמישות מחשבתית

היכולת להפוך תוך שלוש שניות, מאישה אינטליגנטית ורציונלית שדוגלת בארוחות מאוזנות, לאמא שמנסה להסביר לבן שלה למה חפיסת שוקולד, טרופית וביסלי הן ארוחת צהריים בריאה ומומלצת בממ”ד.

 

דד ליין

מונח ארכאי. בעבר שימש להגדרת זמן סופי להגשת עבודה או פרויקט. כיום משמש המלצה כללית בלבד הכפופה למצב הרוח של המנהל, של העורכת או של טראמפ.

 

זמן

ישות אלסטית שיכולה להימתח לנצח (כשמחכים לאזעקה אחרי התרעה) או להיעלם כלא הייתה (בשנייה שהחלטת בסוף כן לקלח את הילדים בין האזעקות).

 

חוסן

המילה הזו שהמטפלות, היועצות והכותבות אוהבות, אבל בפועל אומרת: “אין לנו באמת אפשרות לעזור לך, אז תנסי לעשות זאת לבד”.

 

טילים

הדבר הזה שגורם לנו לגלות שלשכנה המטופטפת יש חלוק ירוק מנטה מסבתא שלה ונעלי בית בצורת ארנב.

 

מחר

יחידת זמן דמיונית. משמשת בעיקר למשפטים כמו: “מחר אני אתחיל דיאטה”.

 

נראה

התשובה הרשמית לכל הזמנה, שאלה או בקשה. “תבואו לשבת? נראה. “תסיימי את הכתבה?” נראה. “יהיה פה שקט פעם?” נראה.

 

סגולה

רעיונות מופרכים של מקובלים אנונימיים שהמציאו שהדלקה של שמונים נרות בחלון, אמירת פסוק מאיוב עשר פעמים בדילוג רגל אחרי רגל ואכילת סלרי בערב שבת, הם שהרגו את חמינאי.

 

עצבים

מצב פסיכוטי שנגרם משהייה עם שמונה ילדים בבית סגור, בעל ששואל ‘מה יש לאכול היום’ ואישה שעוד מנסה לחייך מתוך חוסר הכרה כדי שלא יהיו להם טראומות לכל החיים.

 

קורונה

געגועים. התקופה שבה הבעיה הכי גדולה הייתה למצוא ביצים בסופר, והדבר הכי מלחיץ היה שיעול של שכן בחדר מדרגות.

 

שגרה

אגדת עם רחוקה שסבתות אוהבות לספר על תקופה שבה אנשים היו הולכים לישון בלי נעליים ליד הדלת, והדבר הכי מלחיץ בטלפון היה הודעה מהבנק.

 

תפילה

הקו הישיר היחיד שעובד בלי בעיות קליטה.

 

פסח

החג שהיית מתכוננת אליו פעם (פעם, לפני המלחמות והקורונה. ע”ע), מקרצפת מסילות כאילו האבק הוא הבעיה הביטחונית הכי גדולה שלנו. היום את מגלה שפחות מחודש לפני פסח הממ”ד הוא מחסן של פירורים ושל חמץ ובארון יש עוד סליק של ופלים ליתר בטחון.

 

צבע אדום

צבע העיניים של עם ישראל בימים אלו.

 

לסיכום,

נראה שח – – – –

אזעקה. שלום.