כתרה של תורה

שמונה מועמדים מתמודדים על כתר הרב הראשי הבא לישראל, חמישה על כס הרב האשכנזי ושלושה על תפקיד הראשון לציון | רגע לפני ההכרעה, 'משפחה' משרטט את הקווים לדמותם, מביא ציטטות בלעדיות משיחות עימם ומגיש את מפת המועמדים המלאה לקראת הבחירות שיתקיימו ביום ראשון הקרוב

חברי ועדת הבחירות לבחירת הרבנים הראשים לישראל, אישרו ביום שלישי השבוע את מועמדותם של חמשת המתמודדים לתפקיד הרב הראשי האשכנזי ושלושת המועמדים לתפקיד הרב הראשי הספרדי.
המועמדים (לפי סדר א"ב) לתפקיד הרב הראשי האשכנזי: הג"ר אליעזר איגרא, הג"ר מאיר קלמן בר, הג"ר מיכה הלוי, הג"ר מאיר כהנא, הג"ר משה חיים לאו, ולתפקיד הרב הראשי הספרדי: הג"ר שמואל אליהו, הג"ר דוד יוסף והג"ר מיכאל עמוס.

להבה מבית יוסף // הג"ר דוד יוסף

לאחר שגייס כשבעים חתימות מחברי הגוף הבוחר הגיש הגאון רבי דוד יוסף, ראש בית המדרש 'יחוה דעת' וחבר מועצת חכמי התורה, את טופסי ההתמודדות לוועדת הבחירות, כשפועל, במגבלת החוק, עשה הגר"ד שימוש רק בשלושים חתימות מתוכן. קודם לכן, דחה בית המשפט העליון את העתירה שנועדה לפסול את מועמדותו, בעקבות דברים שהשמיע בעבר נגד התנועה הרפורמית. עמדת המדינה הייתה כי יש לדחות את העתירה באופן מיידי אך למרות זאת נערך הדיון בבג"ץ, והשופטים קבעו פה אחד כי דין העתירה להידחות.

במערכת הבחירות הזו נראה כי דווקא בצד הספרדי הרוחות רגועות יותר. בסביבתו של הגר"ד חשים כי הניצחון מובטח. אם זה יקרה, זו לא תהיה הפתעה גדולה, שכן כבר לפני יותר משנה יצא הגר"ד יוסף למסע הבחירות כשהוא מצויד בברכת אביו מרן הגר"ע יוסף זצ"ל שציווה את הנוגעים בדבר לדאוג לכך שבנו הגאון רבי דוד ימונה לתפקיד הראשון לציון בבוא היום.
"לא אשכח את היום הזה", סיפר רק לאחרונה הגר"ד יוסף. "אבא כבר היה חלש מאוד. הוא ביקש ממני להתקרב ואמר כי הוא ממנה אותי לשמש בתפקיד הראשון לציון. מבחינתי זו צוואתו. כשיצאתי לדרך הרגשתי מייד את הסייעתא דשמיא ואת כוח הברכה שצועדת איתי יחד. לאחר שאיבחר בע"ה – דבר ראשון אגיע לקבר אבי זיע"א להודות. הוא ממש מלווה אותי מלמעלה. אני מרגיש את זה היטב".
בשנת תשמ"ו, בעידודו של אביו הגדול מרן הגר"ע, הקים הגר"ד את בית המדרש 'יחווה דעת' בשכונת הר נוף בירושלים. המטרה הייתה ברורה: להכשיר כמה שיותר אברכים לפסיקת ההלכה ולדיינות. כיום, שנים לאחר מכן, אפשר לומר כי מדובר במהפכה חסרת תקדים בעולם התורה הספרדי, כזה שקשה לדמיין כיצד היה נראה כותל המזרח בעולם הדיינות בלעדיו: מאות דיינים, ראשי ישיבות, מרביצי ופוסקי תורה עברו תחת שבט ביקורתו של הגר"ד, קנו ממנו תורה ויראה, למדו ממנו את כוח הפסיקה, ובעיקר עקבו באדיקות אחר פסקיו וכוח תורתו.
תורתו ותלמודו הן מן המופלאות. במשך השנים הספיק להוציא לאור עולם עשרות ספרי הלכה המוכיחים בקיאות מרשימה בכל נבכי התורה והפסיקה. החל משו"ת הרמב"ם שהוציא לאור כאברך צעיר בן עשרים וארבע בלבד, ועד לסדרת ספריו 'הלכה ברורה', שהפכו לספרי חובה בבית הספרדי.
מאז ומעולם ברח רבי דוד מן הפרסום ומן הדומה לו. הוא הסתתר בצידי בית המדרש, גומא עוד דף גמרא ועוד פסק של השולחן ערוך, מנסה לברוח מעיני הזרקורים, אך למרות היותו דמות הלכתית יוצאת דופן כאשר הוא משלב היטב גם הארת פנים וקירוב לבבות – הוא זוכה כאמור זה עשרות שנים לעמוד בראש ממלכת תורה שמעמידה מאות דיינים, רבנים ומנהיגי קהילות לצד רבבות שיעורי תורה שנמסרו במרוצת השנים ברחבי העולם.
מבחינתו, היכן שאפשר לחזק ולקרב יהודים – שם הוא יהיה נוכח. לא משנה אם זו ארצות הברית, מקסיקו, ברזיל או חיפה ואילת. "כשאיבחר בעזרת השם, אעשה לילות כימים כדי לקרב לבבות ולאחד את העם הזה. כולנו זקוקים לאחדות, לריפוי, להפסקת השסע והקרע בעם. הרבנות הראשית צריכה להיות מונגשת לכולם ומאחדת את כולם, זו המשימה", אומר הגאון רבי דוד יוסף.
בקיאותו העצומה בש"ס ובפוסקים וההערכה העצומה כלפיו, הביאה אותו לרגע בו הוא זוכה לתמיכה גורפת מחברי מועצות חכמי וגדולי התורה כמו גם אדמו"רים, ראשי ישיבות ומנהיגי קהילות ברחבי העולם. כולם מדברים בו נכבדות ורואים בו כמועמד המתאים לתפקיד חשוב זה. "ימשיך את מסורת ודרך אביו ביתר שאת ועוז", העידו במכתבם עשרות מגדולי ישראל.
המסע הזה מבחינת הגאון רבי דוד יוסף מביא אותו לרגע שייעד לעצמו, "לאחד את כולם ולהביא שלום בעם". הקונצנזוס הרחב שלו זכה הגר"ד בקרב חברי הגוף הבוחר שחתמו והביעו את תמיכתם בו מעיד כאלף עדים על האהבה העצומה שהוא זוכה לה בכל שכבות הציבור: חרדים, דתיים ושאינם – וזאת בזכות האהבה העצומה שהוא מרעיף על ההמונים.
"אני נושא תפילה לישועת העם היושב בציון, לישועת החטופים והלוחמים ולניצחון הרוח. בסוף, זה מה שחשוב בימים אלה שהם ימי הרחמים והסליחות. להתחנן ולבקש לישועה גדולה והלוואי שנזכה לראות כבר בקרוב בגאולה השלמה", אמר הגר"ד יוסף.

רב המשותף // הג"ר שמואל אליהו

הגר"ש אליהו התמודד כבר פעמיים לתפקיד הראשון לציון: בשנת תשס"ג ובשנת תשע"ג. הוא מכהן כרבה של צפת זה כ-35 שנים, ומערכת הכשרות בראשותו נחשבת מהמחמירות והמהודרות ביותר. הגר"ש נבחר לכהן כחבר מועצת הרבנות הראשית חמש פעמים ברציפות, ומשמש בתפקיד כ-31 שנה. הוא דמות ייחודית בנוף הישראלי ונחשב דמות מאחדת ומקרבת, שפועלת ללא לאות למען חיזוק הקשר בין כל חלקי העם.
"בכל הנוגע לאתגרי הרבנות, אני מתכוון בעזרת השם להמשיך את דרכו של אבי זצוק"ל. אני שואב את כוחי מכוחו ומתכוון ללכת בדרכו, בלי לשנות מאומה. כל הכוח שלנו טמון באחדות השורות. יש בין הציבור הדתי לציבור החרדי כל כך הרבה דברים וערכים משותפים שעולים עשרת מונים על ההבדלים המינוריים". את המשפטים העוצמתיים הללו אומר לנו הגר"ש, שעות ספורות אחרי שהכריז באופן רשמי על התמודדותו.
כשאנו שואלים אותו על אתגרי הרבנות בעת הזאת, כשיועצים משפטיים, בג"ץ ואנשי שמאל מנסים לקעקע את יסודות היהדות, הוא משיב כי "ראשית, יש לקחת את הדברים בפרספקטיבה של שנים. בקום המדינה היו בארץ כמאה אברכים בלבד, וכיום מדובר בעשרות אלפים. יש היום פי כמה ויותר ישיבות, בתי כנסת, מקוואות ותלמודי תורה.
"למרות התדמית ה'חילונית' שהתקשורת מנסה לשווק, יש בעם צימאון אדיר ליהדות ולהתקרבות לקב"ה. להערכתי, 50% מהציבור שמוגדר חילוני, ויותר מכך, רוצה קשר עם היהדות. מאז שמחת תורה הייתי בעשרות בסיסים בצבא, שוחחתי עם חיילים בדרגות שונות. הם ביקשו ממני להגיע. הרצון לשמוע דברי תורה מגיע מהעם.
"גם בצפון תל אביב יש לי שיעורי תורה קבועים. יכול להיות שחלק מאותם אנשים שבאים לשיעורי תורה הולכים אחר כך להפגין ב'קפלן', אבל זה לא מוריד מהצימאון שלהם והרצון להיות יותר קרובים לקב"ה. הרבנים צריכים למלא את הצימאון הזה. לפנות אל העם בצורה בלתי אמצעית".
כשאנו משוחחים על קשריו עם גדולי עולם ועם הרבנים הראשיים היוצאים הוא מציין: "יש לי הערכה רבה וקשרים חמים וטובים מאוד עם הרבנים הראשיים, מרן הראשון לציון הגר"י יוסף והגאון רבי דוד לאו שעימם אני מצוי ביחסי עבודה טובים מאוד זה שנים רבות. כמובן על הבסיס הזה אפשר וצריך לעבוד, כדי לשפר כמה שאפשר. אומנם יש בינינו הבדלי השקפה קטנים מאוד, אבל המשותף עולה עשרת מונים על ההבדלים המינוריים".
הזכרנו בשיחתנו עם הרב אליהו, כי בקדנציה הקודמת ניסה השר מתן כהנא, שר הדתות הקודם, את כוחו בהצגת 'רפורמת הכשרות' שספגה ביקורת חריפה מהרבנים הראשית לישראל, ובעקבות כך הם ניתקו עימו את כל קשרי העבודה, ושאלנו: איך אפשר לוודא שלא תהיה הנחתה מלמעלה של פקודות וחוקים שלא עולים בקנה אחד עם עמדת הרבנות הראשית? הגר"ש אליהו משיב, כי "הרבנות הראשית צריכה שיפור כמו כל מערכת, גם אם היא טובה ומצוינת. השר כהנא רצה לשפר, והטעות שלו הייתה שפעל בהנחתה ולא בהידברות.
"אחת המטרות הייתה לנתק בין משגיח למושגח. שיהיו נהלים מסודרים לכשרות. וזה אפשרי. כך עובדת מערכת הכשרות של צפת: הכל שקוף וגלוי, המשגיחים מקבלים תלושי שכר מסודרים והכל עובד מצוין. רבנים תמיד היו מושא ללחצים פוליטיים, אבל עמדו בהם. רב צריך להיות מחויב אך ורק לתורה ולהלכה. בדבר הזה אין כל מקום לשינויים כחוט השערה".
אחדות השורות
כשאנו מעלים את נושא התקנים החסרים בבתי הדין, הגר"ש אומר: "אחד הנושאים החשובים שאני רוצה לקדם במערכת הרבנות הראשית הוא הקמתם של בתי דין לממונות בכל רחבי הארץ. מדובר בצורך גדול מאוד של הציבור. כיום בתי המשפט לא יכולים להשתלט על העומס ויש תיקים רבים שממתינים שנים לפסק דין, ומנגד, יש בארץ עשרות דיינים עם תעודות וידע תורני נרחב שיושבים בבית רק בגלל מחסור בתקנים בבתי הדין הרבניים. את הדיינים הללו אפשר להושיב בבתי דין שידונו בדיני ממונות וייתנו מענה לציבור. יש כיום בצפת ובירושלים בתי דין כאלו, והשאיפה שלי היא למנף את הרעיון ולהרחיבו לכל הארץ".
הרב הזכיר את התקנים החסרים לדיינים, אבל יש תקנים רבים של רבני ערים ושכונות שלא מאוישים. מה צריך לעשות בנושא?
"זו אכן בעיה קשה וכואבת, שמשליכה בעיקר על הציבור המסורתי והחילוני שזקוק בעיקר לרבני ערים. אבל אני חושב שאפשר לפתור את הבעיה בקלות. אם הציבור הדתי וחרדי יתאחד סביב מועמד אחד בכל עיר, נצליח להביא עוד ועוד רבנים למקומות שכל כך צריכים אותם.
"כל הכוח שלנו טמון באחדות השורות, ולראיה אני רוצה שוב להביא את צפת. הציבור הדתי, המסורתי והחרדי על שלל גווניו ועדותיו התאחד סביב מועמד חרדי לראשות העיר, והוא נבחר. אם נפעל באחדות, נוכל לכבוש כל יעד ולמנות כבר עכשיו עשרות רבנים".
אתגר משמעותי במיוחד שהרבנים הראשיים מצאו את עצמם מתמודדים איתו בשנים האחרונות הוא הפסיקות של בית המשפט העליון בנושאים משמעותיים ליהדות כמו פתיחת עסקים בשבת, גיור וכדומה. איך רב ראשי צריך להתמודד עם הפסיקות הללו?
"בינתיים, גם הפסיקות הפרוגרסיביות ביותר של בתי המשפט ובכללם בג"ץ לא כפו על יהודים שומרי מצוות לחלל שבת או לעבור על מצוות התורה. הן פגעו בעיקר בפרהסיה של מדינת היהודים, ובכלכלה של עולם התורה. אני חלילה לא מקל ראש בזה, ואדרבה, יש בהחלט מקום לשיפורים גדולים בבית המשפט העליון".
בנושא הגיור, אומר הגר"ש, "בהלכה אין מקום לשינויים או לקיצורי דרך. אבל מי שכבר מגיע ורוצה להתגייר אפשר וחשוב לאפשר לו לעבור את התהליך בצורה מאירת פנים יותר, כפי שהתורה מצווה עלינו 'ואהבת את הגר'. מחד גיסא לא לקבל גרים שלא מתגיירים על פי ההלכה ולא מתחייבים בשמירת מצוות, אבל מאידך גיסא להקל עליהם ולקבל אותם באהבה".

הביאה לדפוס: שרה פרדס

מכס הדיינות // הג"ר מיכאל עמוס

כמי שממלא עתה את מקומם של שני הרבנים הראשיים היוצאים, הגר"מ עמוס הוא אחד המועמדים המרתקים ביותר במרוץ הנוכחי. פגשנו אותו לשיחה בלשכת הרב הראשי ההולמת את מידותיו, וממנה הוא מנהל ביד רמה את מערכות הרבנות בישראל בשבועות האחרונים.
הוא יליד מרוקו, אך כבר בגיל ארבע הפך ל'צבר', ואת מסלול חייו החל בבית הספר הדתי בטבריה ובישיבה התיכונית בצפת בראשות הגאון רבי שמואל זילברמן זצ"ל. לאחר מכן המשיך לישיבת הכותל, אצל הג"ר ישעיהו הדרי והגר"נ נריה זצ"ל ויבלחט"א הגר"א נבנצאל והגר"י כץ.
בשנות לימודיו בישיבת הכותל נודע בהישגים לימודיים יוצאי דופן, בהתמסרות מוחלטת ללימוד התורה, והתפרסם כ'עילוי' חריף בעל תפיסה מהירה המנתח באזמל חד את הסוגיות התלמודיות הסבוכות ביותר. בימים ההם זכה לחברותא שבועית קבועה עם דודו הגדול הגאון רבי שלמה שלוש זצ"ל, לימים רב ראשי וראב"ד חיפה.
הגר"מ עמוס שירת כחובש קרבי וחירף את נפשו להצלת פצועים תחת אש תופת ממערך הנ"ט הסורי בהר החרמון, שם שירת בתקופת ההתשה שלאחר מלחמת יום הכיפורים. כמו כן, הוסיף לשרת במילואים שנים רבות.
לאחר נישואיו למד בכולל הוראה בראשות הגר"י ורהפטיג שליט"א, עד לקבלת הכושר לרב עיר, ולאחר מכן המשיך את לימודיו לדיינות אצל האב"ד הגר"י כהן זצ"ל, השלים את לימודי אבן העזר, ואצל הגרז"נ גולדברג זצ"ל חתם בלימודי חושן משפט. נוסף על כך, שימש את הגאונים הגרש"י הכהן והגר"ע קלכהיים זצ"ל אשר ינק מהם את דרכי ההנהגה.
בשנת תשנ"ז נבחר לדיין בבית הדין האזורי בנתניה, שם התבלט בפסקי דין ברורים ומהירים, לצד יחסי אנוש מבורכים עם כל סגל בית הדין, ומאור פנים למתדיינים, בכל סיטואציה, מורכבת ככל שתהא. לאחר כעשור מונה לאב"ד נתניה, ובשנת תשע"ו מונה לחבר בבית הדין הרבני הגדול, ובו הוא יושב בהרכבים של שני הרבנים הראשיים וגם מכהן ראש ההרכב לענייני הקדשות, המופקד על ניהול כל ההקדשות – תפקיד מורכב וסבוך הדורש פרקטיקה משפטית, הבנה כלכלית וניהולית, תוך חתירה לסיים סכסוכים בני עשרות שנים.
הגר"מ עמוס הוביל פסקי דין תקדימיים, תוך הסכמות רחבות מקיר לקיר, עם טיעונים מנומקים וברורים שהובילו לתמיכה רחבת היקף מגדולי הפוסקים ובראשם מרן הגר"ע יוסף זצ"ל. אגב נציין, כי העיד תלמידו המובהק של מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל הגאון רבי חגי איזירר זצ"ל, שלאחר שהראה למורו ורבו את אחד הפסקים הידועים של הרב עמוס, הגרי"ש התבטא כי "הרי הוא כפסק מאורי הדור הקודם, ראוי הוא לכהן כחבר בית הדין הגדול".
הגר"מ התגורר אחר נישואיו בשכונת עיר גנים בירושלים, ייסד בה שיעורי תורה, בית כנסת ופעילות לנוער לצד מפעלי צדקה וחסד, ובשנים ההן שימש שנים רבות את מרנן הראשונים לציון הגר"מ אליהו והגר"א בקשי דורון זצ"ל.
לאחר שנים של פעילות תורנית ענפה, נבחר באופן רשמי פה אחד לרב השכונות קריית מנחם ועיר גנים. מאז שהתמנה לדיין מכהן הרב עמוס כרב השכונה בהתנדבות יותר מחצי יובל שנים. הגר"מ עומד בראש מכון להסמכת רבני שכונה, רבני עיר ודיינים, שהוציא מתוכו עשרות בוגרים, מכלל גוני הקשת והמגזרים, המכהנים כיום כרבנים בארץ ובתפוצות.

'לייצר שיח מאחד'
כששוחחנו איתו על היותו רב שכונה מעורבת וכיצד הוא רואה את השסע המעמיק בתוך החברה הישראלית, אמר לנו הגר"מ עמוס: "המטרה שלי לקרב את כל סוגי האוכלוסייה זה לזה. לא במרירות לב ולא בצעקות והפגנות. להשמיע זה לזה, מתוך הקשבה הדדית. לאחר מכן אפשר לקיים הידברות ולצמצם את המחלוקות בינינו. אחים אנחנו, בני איש אחד נחנו. זה צריך להיות השיח – לא לדבר למגזר מסוים. לא לדחות אף אחד ולא להפלות מגזר כלשהו.
"הרבנות הראשית מטבעה היא כלל ישראלית, ונועדה לכלל ישראל. זה מתחיל מהיחיד, מהפרט, אל המשפחה, השבט, העדה והחוג. לכל אחד יש מקום בשנים עשר השבטים, כפי שכותב הרב החיד"א, גם אם אנו מתפללים בנוסחאות שונות. כולנו מצפים ומתפללים לאותו בורא.

הדיל יצליח? סמוטריץ' ודרעי

"המחלוקת צריכה להתנהל בשלווה ובנחת כאיש המדבר עם אחיו. כשנחדד את המסר הזה, כשבתי הספר יחנכו לכך, לוויתור, להערכה לזולת, נגיע לצמצום השסעים והמחלוקות. זה המוטו שאיתו אני הולך שנים, ואיתו אגיע אי"ה ללשכת הרב הראשי".
נציין כי הגר"מ עמוס נבחר עד כה לכל תפקידיו בזכות ולא בחסד, ללא קשרים פוליטיים וללא דילים. גם עתה, הוא מביא קולות מכל המגזרים. בסביבתו מסבירים כי הגוף הבוחר אינו מקשה אחת, וודאי שלא כולו כפוף לדיל פוליטי זה או אחר. לדבריהם, יש לגר"מ עמוס יותר מחמישים קולות בטוחים בגוף הבוחר. בין היתר הם טוענים לתמיכת חוגים מ'דגל התורה' לצד רבנים חשובים בציבור הספרדי.
במהלך המלחמה עברו תחתיו תיקים רבים, בין היתר תיקי חליצה מורכבים. "את רובם הצלחתי להעביר דווקא בשל היכולת לדבר גם בשפתו של הציבור הכללי, והניסיון שצברתי בדיינות, בנתניה ובבית הדין הגדול".

מבית הדין הגדול // הג"ר אליעזר איגרא

מועמד שלא עלה מהדילים הפוליטיים ומקבוצות הכוח, אלא דווקא מתוך חיבור עמוק לשטח, הוא הוותיק והמנוסה מחמשת המועמדים: הג"ר אליעזר איגרא, שאף זכה לשמש לאחרונה מ"מ הרב הראשי בתפקידו כנשיא בית הדין הגדול, לאחר שהרבנים הראשיים הקודמים סיימו את תפקידם.
הרב איגרא הוסמך לרבנות ודיינות על ידי גדולי ישראל. עם רבותיו נמנים: הרבנים הראשיים לשעבר הגר"א שפירא והגר"מ אליהו, הגרז"נ גולדברג, הגר"ח גולדוויכט ראש ישיבת 'כרם ביבנה' ויבדלחט"א הגרמ"מ פרבשטיין ראש ישיבת חברון וזקני רבני הציונות הדתית הגר"ד ליאור והגר"י אריאל.
דיונים רבים התקיימו במשך השנים על הבעיה בכפילות התפקידים של הרב הראשי לישראל שמשמש לסירוגין בשני תפקידים: נשיא מועצת הרבנות הראשית ונשיא בית הדין הגדול, שכן אלו שני תפקידים שונים המצריכים יכולת והכשרה אחרת בתכלית. אלא שבאופן נדיר יחסית, הרב איגרא משלב בניסיון חייו בכפיפה אחת את שני התפקידים, הרבנות והדיינות. הוא ותיק הדיינים ויושב על מדין כבר יותר מ-35 שנה. הוא שימש שנים כאב"ד באר שבע, ובעשור האחרון שימש דיין בביה"ד הגדול עד לתפקיד מ"מ נשיא ביה"ד הגדול, כאמור.
הוא ידוע כדיין חרוץ ובעל הארת פנים שמומחה במתן פתרונות יצירתיים לתיקים הסבוכים ביותר שנגררו שנים בבתי הדין. בשנה האחרונה היה אחראי על הרכב מיוחד שעסק באתגרים הקשים שזימנה המלחמה, כגון מצוות חליצה. ניסיונו הרב ובקיאותו הגדולה מקנים לו כתפיים רחבות בפסיקה, ודיינים רבים מתייעצים עימו בהתלבטויות בפסיקת הדין.
לצד עבודתו בבתי הדין שימש הרב איגרא עשרות שנים כרב היישוב כפר מימון-תושייה שבעוטף עזה, שם הנהיג קהילה ופסק בכל חלקי השו"ע ובמצוות התלויות בארץ.
הרב איגרא מביא איתו מכוח ניסיונו משנה סדורה ותוכניות רבות בנוגע למקום שאליו צריכה הרבנות הראשית להתקדם בהנהגתו.
החיבור של היתרון הגדול שמקנה לו ניסיונו ברבנות ודיינות והיכרותו הרחבה עם רבני ודייני ישראל, יחד עם אישיותו המיוחדת והמחברת, הביא לכך שגדולי ישראל מכל החוגים סומכים עליו את ידיהם והוא מקובל על כל גוני הציבור.
לכן, נקודת הפתיחה שלו בקרב חברי הגוף הבוחר היא של בסיס תומכים משמעותי שהלך והתרחב לאחר קשרים נוספים שקשר כמו חיבור לראשי ערים שנפגשו והתרשמו ממנו, פעילי ליכוד מרכזיים שפועלים למענו, לצד הג"ר דב ליאור שתומך בו וביקש משרים ואישי ציבור מרכזיים שיש לו השפעה עליהם לסייע לבחירתו, וכן דמויות רבניות ואישי ציבור שעבדו עימו במהלך שנות רבנותו ועבודתו בבית הדין.
גם ריבוי המועמדים הביא את הרב איגרא ליתרון מסוים, שכן ההשפעה הפוליטית של דילים כאלה או אחרים קטנה ודווקא ההצבעה הערכית לגופו של מועמד, לפי ההיכרות וההערכה אליו, מקבלת יותר מקום ותשפיע יותר על תוצאות הבחירות – דבר שבמקרה של הרב איגרא יכול בהחלט להגדיל משמעותית את סיכוייו.

מהקהילה אל העם
"אנו נמצאים בפרשיות הפרדה של משה רבנו מעם ישראל. ממשה רבנו שהוא 'הרב של כל הרבנים', למדנו על פי דברי חז"ל במדרש המפורסם, שהרב הוא רועה העדה. מצד אחד הוא המנהיג המוביל קדימה ומתווה את הדרך והגבולות, ומצד שני הוא דואג, חומל ומטפל בכל אחד ואחד מן הצאן", אמר לנו השבוע הגר"א איגרא בשיחה שקיימנו עימו. "זכיתי לשמש רב יישוב במשך שנים רבות, וגם כיום אני משמש רב קהילה. תמיד השתדלתי, כרועה העדה והקהילה, לשים לנגד עיניי את העקרונות האלו: הנהגה ציבורית והלכתית על פי דרך התורה, ואהבה ודאגה אישית לכל אחד ואחד מישראל צאן קודשים".
עוד אמר הרב איגרא, כי "כהונת הרב הראשי העומד בראש מוסד הרבנות היא מקיפה וכוללת הרבה יותר מרב יישוב או קהילה. הרבנות הראשית לישראל היא 'הכיפה' של מדינת ישראל. היא הסמכות הדתית העליונה האמונה, גם מכוח החוק, על העמדת היהדות במדינה.
"לצד המוסדות השלטוניים שנותנים את הקיום הפיזי של המדינה בכל התחומים, הרבנות הראשית צריכה להיות הלב הפועם האמון של הצד הרוחני של המדינה. על הרב הראשי לנווט את הדברים כך שהרבנות הראשית תתפוס את מקומה כלב הרוחני של מדינת ישראל. עליו לעסוק יומם וליל – מעבר לתפקידיו השוטפים החשובים – בלרומם את קרן הרבנות ולהיות גורם מאחד שמקרב את היהדות והתורה אל עם ישראל".
הרב איגרא הוסיף, כי "הרב הראשי הוא גם 'ראש רבני ישראל' וצריך להנהיג ולהוביל את צורכי וענייני הרבנות בכל רחבי הארץ והתפוצות, וגם להיות אוזן קשבת למצוקות הציבור, ליתומים ואלמנות ופצועי צה"ל. בהקשר הזה הוא אכן רועה העדה, אך תפקידיו גדולים ומקיפים הרבה יותר, שכן הוא אמון על פסיקה בהלכות ציבור, וגם משמש נשיא בית הדין הגדול האחראי על ההלכות החמורות של אישות, ממזרות וגירות שלהן גם השלכות כלליות ואף לדורות".
כששאלנו את הגר"א איגרא אם רק מי שכיהן כדיין בפועל יכול לעלות למשרת הרב הראשי – משום שהרב הראשי משמש גם נשיא בית הדין הגדול, הוא השיב כי "זו אכן נקודה חשובה. תפקיד בתי הדין בישראל הוא חשוב מאין כמותו. למעשה, הם הערובה לשלמות עם ישראל. לולא שפסיקות בתי הדין בהלכות המעמד האישי – נישואין, גירושין גרות וכדו' יהיו מקובלות על כל החוגים בארץ ובעולם, הרי בקלות יהיה אפשר להגיע חס ושלום למצב שבו לא יישאו אלו את אלו, וגיטין בבית דין אלמוני אינם מקובלים על בית דין פלמוני, והדרך להתפוררות לשבטים ומשפחות תהיה קצרה ובטוחה.
"לעומד בראש המערכת אחריות עצומה, ולכן ראוי שבראש המערכת יעמוד דיין ותיק ומנוסה שמבין את המערכת וידע לנווט אותה במציאות משתנה".

תמיכה מגוונת //הג"ר קלמן בר

השבוע, רגע לפני שמאה וארבעים חברי הגוף הבוחר ישלשלו את קולם אל הקלפי, פגשנו את הגאון רבי קלמן בר.

כבר בתחילת השיחה, אנחנו מנסים להבין לאיזה ציבור משתייך הרב. עם מי הוא מזוהה. כשאנחנו מנסים לברר זאת בעדינות, אנו נתקלים ברתיעה. "מורי ורבי היה ראש ישיבת 'כרם ביבנה' – הגאון רבי חיים יעקב גולדוויכט זצ"ל. הוא בעיניי דמות מופת שגילם באישיותו את כל הטוב שיש לעם הזה להציע. הוא היה גם חסיד באיאן וגם תלמיד מובהק של החזון אי"ש זצ"ל, גם מקים ישיבת 'כרם ביבנה' המזוהה עם הציונות הדתית, וגם תלמיד של הרב מבריסק זצ"ל. הוא מודל אמיתי בעיניי לרב בישראל".
ייתכן שדווקא חוסר ההזדהות המיידי שלו עם קהילה מסוימת, היא שתביא לו תמיכה רחבה ומגוונת בגוף הבוחר. הגר"ק בר לא הפך ביום אחד לאישיות כל-יהודית. את החינוך והזהות הוא ספג מבית. הוא יליד תל אביב, ונכד לגדולי עולם. "כבר בבית למדתי להעריך כל יהודי, בלי לבדוק בציציותיו ובסקטור שאליו הוא משתייך. לרב בישראל אסור להיות מזוהה עם זרם כזה או אחר. עליו להיות מקובל על כלל החוגים, ולא מקוטלג כשייך למחנה זה או אחר.
"את השימוש ההלכתי עשיתי אצל הגאון רבי אברהם רובין מהעיר רחובות, ואיתו אני נוהג להתייעץ בכל עניין הלכתי. אני בקשר הלכתי רציף עם מרן הרב זילברשטיין, עם הגאון הצדיק רבי שמעון גלאי, עם הגאון רבי יעקב שפירא ועוד. בזמנו, הייתי מקורב מאד למרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, והיו לי איתו שיחות הלכתיות ארוכות כשהייתי מלווה אותו לבית הכנסת 'תפארת בחורים'. "אני יכול לומר שבמהלך המרוץ לרבנות העיר נתניה זכיתי לתמיכת גדולי ישראל מכל החוגים והפלגים. מצד אחד – לתמיכתו הנלהבת של האדמו"ר מצאנז שליט"א, מצד שני זכיתי לקרבה של מרן הגר"ע יוסף זצ"ל שהיה זה שדחף אותי להתמודד, ומצד שלישי נתמכתי גם על ידי הציונות הדתית. העובדה שכולם תמכו בי בבחירות לרבנות נתניה, היא שמביאה את כלל החוגים מכל גוני הקשת לתמוך בי גם בבחירות לרבנות הראשית".
אף על פי שאינו מזוהה באופן ישיר עם אחד המגזרים, הוא נכנס ויוצא בבתיהם של גדולי ישראל מכל החוגים. בשנים עברו, היה לו קשר הדוק עם ראש ישיבת מרכז הרב הגאון רבי אברהם שפירא זצ"ל, ועד היום הוא נמצא בקשרי ידידות הדוקים עם בנו, הגאון רבי יעקב שפירא שליט"א, שאף הביע בו תמיכה ברורה ומוצהרת. הוא מקורב מאוד לאדמו"ר מצאנז שאף העניק לו את תמיכתו וברכתו במרוץ, ולאורך שנים היה מוסר שיעור קבוע בביתו של חבר מועצת גדולי התורה מרן הגר"י זילברשטיין. הגר"ק בר נחשב מקורב מאוד למרן הראשל"צ הגר"י יוסף, וכן לאחיו הגר"א יוסף, רבה של חולון שהצהיר על תמיכה בו. בסך הכל, הוא מציג מטרייה צבעונית ומגוונת מכל העדות, שרואות בו מועמד ראוי לכהונה בתפקיד הכי נחשב במוסד הרבנות בישראל.

תמיכה מפתיעה // הג"ר משה חיים לאו

ביום ראשון השבוע הגיש הגרמ"ח לאו את מועמדותו יחד עם חתימות התמיכה מחברי הגוף הבוחר. בחותמים, זקני רבני חב"ד התומכים בבחירתו, בהם הגרא"י גור אריה רבה של חולון, הגרח"ד דרוקמן רבה של קריית מוצקין, הגאון רבי ישעיהו הרצל רבה של נוף הגליל ועוד. עוד בחותמים: רבני דגל התורה בגוף הבוחר, בהם הגאון רבי אברהם צבי מרגלית רבה של כרמיאל, הגאון רבי יעקב מאיר זוננפלד רבה של רכסים, הגאון רבי מרדכי אברמובסקי רבה של זכרון יעקב, דיינים נודעים, רבנים בכירים נוספים וראשי מועצות דתיות מהציבור הדתי לאומי.
יצוין, כי בקרב הציונות הדתית וראשי ערים מהמגזר הכללי זוכה הגרמ"ח לאו לתמיכה רחבה, וכולם מציינים כי הרב לאו יקרין אהבה ואחדות בעם ישראל, מה שיגרום לקידוש שם שמים בהופעתו של הרב הראשי, דבר שנצרך כל כך בימים קשים אלו שבהם יש קיטוב גדול בין המפלגות והמחנות. כמו כן, מספר ראשי ערים ומועצות כבר הודיעו שיבחרו בו לתפקיד הנכסף.
השבוע נחשף תיעוד מצולם של הגאון רבי שמואל בצלאל, ראש ישיבת 'פורת יוסף' וחבר מועצת חכמי התורה, התומך במועמדותו. בביקור ממושך שהתקיים במוצאי שבת במעונו, שבו השתתפו הגרמ"ח לאו ואביו הרה"ר לשעבר הגרי"מ לאו שליט"א, הודיע ראש ישיבת פורת יוסף על תמיכתו בגרמ"ח לאו לרב הראשי האשכנזי. אביו הגדול פועל רבות למען בחירתו ומציין כי דווקא בעת הזאת, כשיש קיטוב בעם, הרב משה חיים לאו יאחד בין כולם ויקרב את הרחוקים כקרובים.
תמיכה נוספת קיבל הגרמ"ח לאו מכיוונו של הגאון רבי ראובן אלבז שליט"א שהזמינו לשאת דברים במעמד הסליחות של ישיבת 'אור החיים', ולאחר מכן, אמר הגר"ר אלבז, כי נזכה לראות בקרוב את הגאון רבי משה חיים לאו בכתר הרב הראשי. "כבוד הגאון הגדול, אחד מהרבנים הגדולים והחשובים שנים רבות, (שעשה) מהפך גדול של תורה ויראת שמיים… בעזרת השם נזכה לראות את כבודו בכתר הרב הראשי לישראל בקרוב, כבודו יבוא אחר כך לפה ונקבל אותו בשמחה ובטוב לבב".
נציין כי גם הגאון רבי מאיר מאזוז שליט"א, ראש ישיבת 'כסא רחמים', הודיע על תמיכה בגרמ"ח לאו, שכאמור זוכה לתמיכת חוגים נרחבים – ורבים מחברי הגוף הבוחר מגדירים את עצמם כידידים אישיים של הגרמ"ח, המקרין אהבה ואחדות בהופעתו.

תמיכה נרחבת // הג"ר מיכה הלוי

הגר"מ הלוי, "הרב מיכה" כפי שהוא מכונה בחיבה בפי כל, מביא עימו להתמודדות ניסיון של כ-30 שנה ברבנות, מתוכן כ-13 שנים כרב העיר פתח תקווה ולפני כן כ-20 שנה כרב שכונת נחלת יצחק בתל אביב. הוא ידוע בפעילותו הענפה לקידום אחדות ישראל ובגישתו המחברת בין קהילות שונות.
הוא בוגר ישיבת מרכז הרב, נקרא על ידי הרב דרוקמן זצ"ל ללמד בישיבת 'אור עציון', ולאחר מכן הקים את ישיבת 'עטרת נחמיה' בתל אביב, שכיום הוא עומד בראשה. לאחר נישואיו, בחר לשוב ולהתגורר בשכונת נחלת יצחק בתל אביב, ויזם פרויקטים רבים לחיזוק היהדות בעיר.
הוא עלה לכהן כרבה של פתח תקווה, בהסכמה רחבה של כלל המפלגות בעיר. בהנהגתו, הפכה רבנות העיר לסמל של רבנות מאחדת ופעילה במיוחד. הרב הלוי ידוע בקשריו עם קהילות מכל החוגים ברחבי העיר, שאליהן הוא מקפיד להגיע ברגל מדי שבת לדרשות ושיעורי תורה.
במהלך כהונתו, הוביל הרב הלוי תיקונים משמעותיים במערך הכשרות, כולל ניתוק הזיקה הכספית בין משגיחי הכשרות לבין בתי העסק המושגחים. ידוע שגם חלק ניכר מהציבור החרדי בעירו סומך על כשרותו.
את הראייה של תפקידו כגורם מחבר ומאחד בין קהילות ישראל, הוא נוטל באחריות רבה. "תפקידו של הרב הראשי דורש אחריות רבה, לקדש שם שמיים ולהרבות את כבוד התורה בכל מקום, בארץ ובגולה. זכינו לקרב לבבות ולהאהיב תורה על קרובים ורחוקים", אמר הג"ר מיכה הלוי השבוע.
"גדולי תורה כיהנו בתפקיד הרבנים הראשיים, ובעזרת השם נזכה להמשיך את מלאכת הקודש, לשכלל ולהוסיף, ואני תקווה שאצליח שהרבנות תהיה גם מרכז של הפצת תורה והלכה, מעבר לשירותי הדת של כשרות, בתי הדין ועוד הניתנים כיום".
הוא הוסיף, כי "האחריות של הרב הראשי היא, להעמיד את שירותי הדת על פי ההלכה ומסורת ישראל, ועם זאת, כך שיהיו מונגשים ויעילים לכל אדם. עם הניסיון של רבנות שנצבר מהשטח, כרב קהילה, בניהול מערכות כשרות והשגחה, ובהתמודדות עם שאלות הלכתיות מורכבות כרב עיר – בע"ה נמשיך בכך עבור עם ישראל כולו, בארץ ובחו"ל, בסייעתא דשמיא גדולה".
בסביבתו של הרב הלוי בטוחים בניצחונו, לאחר שמועמדותו זוכה לתמיכה נרחבת, מהשורה הראשונה של גדולי ומאורי הדור, מכל העדות והחוגים, לצד תמיכה רחבה של חברי הגוף הבוחר שנחשפו לעשייתו ולדמותו הייחודית.

מכוח שולחיו // הג"ר מאיר כהנא

הגאון רבי מאיר כהנא הוא גדול בתורה שיראתו קודמת לחכמתו, נחשב לעילוי מבריק בעולם הדיינות, והוא הדיין שקיבל כושר לדיינות בגיל הצעיר ביותר.
הרב כהנא גדל והתחנך במוסדות המיינסטרים של הציונות הדתית, בוגר ישיבת ההסדר בקרית-שמונה, וכולל הדיינות היוקרתי במגזר הדתי 'ארץ חמדה'.
עם זאת במהלך שנות לימודיו בישיבה ביקש הרב כהנא להכיר מקרוב את שיטת הלימוד הליטאית, וכך התקבל לישיבת חברון ולמד שבה זמן שלם, זאת בחסות רבו הרב קירשטיין, שהיה בוגר חברון ועבר ללמד בישיבת קריית שמונה הדתית.
בתקופת כהונתו כר"מ בישיבת ירוחם הדתית העמיד הרב כהנא תלמידים רבים המשמשים כיום רבנים ומורי הוראה. ישיבת ירוחם נודעה לאחרונה בכך שאיבדה במלחמה הנוכחית תשעה מתלמידיה ובוגריה. גם כיום – ממשיך הרב להעביר שיעורים בישיבה אחת לשבוע, בהתנדבות.
בשלוש-עשרה השנים האחרונות כיהן הרב כהנא כדיין, בבאר שבע, בתל-אביב ובאשקלון. כיום מכהן הרב כאב בית-הדין באשקלון, וכיו"ר נציגות הדיינים הארצית – תפקיד שאליו נבחר שוב ושוב ברוב מוחלט של כלל דייני ישראל, חרדים ודתיים כאחד.
הרב כהנא ידוע ביכולת שלו להוביל הסכמות בנושאים מורכבים. כך לפני כעשור מונה ליו"ר הוועדה לבחירת הרבנים הראשיים לירושלים – תהליך שנתקע במשך שמונה שנים והגיע אל סיומו תוך חודשים ספורים מכניסתו של הרב כהנא לתפקיד.
הרב כהנא מוביל במגזר הדתי והכללי בין היתר בשל עובדת היותו סא"ל במילואים, וגם במלחמה האחרונה שירת זמן רב. כל בניו וחתניו לחמו בחזית – אחד מהם נפצע קשה בקרב עם מחבלים בעזה, ונמצא בתהליך שיקום. בחודש סיוון תשפ"ג נבחר הרב כהנא על ידי ועדה של 40 רבנים מהמגזר הדתי לאומי, בראשות הרה"ג יעקב אריאל שליט"א, להיות המועמד המוסכם של 'הציונות הדתית' לתפקיד הרב הראשי לישראל.