"לא להשתתף בהפגנות"

בעיצומם של הימים הסוערים שבהם מרנן ורבנן מנהיגי היהדות החרדית "עושים את כל המאמצים שיהיה מצב טוב", מבקשים זקני הדור לשגר מסר לכל הציבור החרדי ובפרט לבני הנוער | השיחה המיוחדת שנשמעה בחדרו של מרן הגר"ד לנדו, שבה הזהיר מפני המפגינים ש"עושים הרבה חילול השם ובגללם יש יותר רצון להזיק" | וגם, התיאום עם ההנהגה הרוחנית של 'אגודת ישראל'

צילום: שוקי לרר

עולם התורה ניצב באחת משעותיו הקשות בהיסטוריה.

הימים דרמטיים. הרבה מונח על כף המאזניים. מתווה חדש וחשוב של חוק הגיוס הולך ומתגבש בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת. ואלו גם ימים של חשבון נפש. עדיין לא ברור מה יעלה במתווה ועד כמה הוא ישביע את עמדת היהדות החרדית, אך גדולי ומאורי הדור עסוקים בעניין עד למעלה מראש, כאשר למרבה הצער, מנגד יש גורמים שכל מטרתם היא להסעיר את הרוחות ולהפיל את החוק.

כיום כבר ברור שאותם גורמים שמתעטפים באצטלה של קנאות – וממלאים את רחובותינו בפאשקווילים מחליאים נגד עמדת גדולי הדור – מתוגמלים על כך מקרנות שמאל שהצהירו השבוע כי מטרתן "ליצור סכסוכים בתוך הציבור החרדי" ו"לאתגר את שלטון המרנים", עפרא לפומיה.

למי שמעט מתבלבל בסערת הימים, מומלץ מאוד להקשיב למה שאירע באחד מערבי השבוע האחרון, בבית מנהיג הדור מרן גאון ישראל רבי דוב לנדו שליט"א. זה היה כאשר נכנסו אליו כמה תלמידים כדי לפרוס סדרה של שאלות לקראת ועידת החינוך של מרכז 'האזינו', שנערכה ביום חמישי האחרון.

במהלך הדברים נשאל ראש הישיבה גם על אותם מפגינים שפועלים אקטיבית לרסק את המתווה של גדולי הדור. אנחנו חושפים כאן לראשונה משפט שטרם פורסם, מתוך ההקלטות של אותה התשובה, בה מגדיר ראש הישיבה את המפגינים היוצאים לפרוע ברחובות, לכאורה בשם המאבק על עולם התורה, במילים קשות במיוחד.

"הם פושעים והם מזיקים", התבטא ראש הישיבה על אותם המפגינים, "עושים הרבה חילול השם ובגללם יש יותר רצון להזיק מהצד החילוני".

המשפט החריף הזה הוא חלק מתשובה ממושכת, שרק חלק ממנה פורסם השבוע בכלי התקשורת. ראש הישיבה הסביר ארוכות על הפעילות של גדולי ישראל למען הסדרת מעמד בני התורה, והוסיף את ההתנגדות הנחרצת שלו להשתתפות בהפגנות.

מרן הגר"ד נשאל:

כיצד יש לדבר עם התלמידים בישיבות על אודות המציאות המורכבת הפוקדת אותנו?

"הגזרות הקשות, גזרת הגיוס – זה דבר מאוד לא פשוט", השיב מרן, "ואנחנו עושים את כל המאמצים שיהיה מצב טוב".

מה על בחור לעשות, כדי להסיר דאגה מליבו שיוכל להמשיך ללמוד בשלווה?

בתשובתו פונה ראש הישיבה אל בני הישיבות עצמם, אך גם מחדד את המסר שעל המחנכים להעביר לתלמידים. "שייזהר, להיזהר" – כשכוונתו לבחורים הנמצאים באימת המעצר – "ואנחנו עושים את המאמצים המרביים. שידע שאנחנו עושים כל מה שאפשר לעשות".

בהמשך הבהיר ראש הישיבה את עמדתו הנחרצת נגד ההפגנות המתקיימות בלי הוראה כללית של כלל גדולי ישראל. "יש שיוצאים נגד, והם עושים הפגנות, והם מזיקים גדולים. לא להשתתף בהפגנות!"

ראש הישיבה המשיך וביקש מהמשגיחים והר"מים בישיבות שיפעלו אצל הבחורים כדי לרומם את רוחם בעת הזו. "צריך לתת להם הרגשה טובה שדואגים להם מאוד, דואגים מאוד מאוד… דואגים. זה מעסיק את זקני הדור. מאוד מעסיק, ועושים כל המאמצים".

ושוב חזר על קריאתו לבחורים שלא להשתתף בהפגנות ובמחאות. "יש גם מפריעים ועושים הפגנות ועוד שטויות! לא להשתתף בהפגנות! להגיד להם (- לבחורים. ש"ג) שדואגים להם מאוד, זקני הדור מאוד דואגים, ועושים את כל המאמצים. ויש שמקלקלים, הפגנות ועוד דברים. להיזהר ולהישמר, ומקווים בעזר השם שהפעולות שזקני הדור עושים יצליחו. הכל בידי שמיים".

יש מנהיגים לדור

מלבד האמירה הברורה הזו על הסכנה שבהפגנות, שאינן יוצאות מחזית אחידה של כלל גדולי ישראל, הציטוט הנוסף שאנו מביאים כאן מבהיר גם את החשש הגדול של ראש הישיבה שהפגנות ומחאות אלו, בוודאי אלו היוצאות משליטה, מעצימות עוד יותר את התנגדות הציבור הישראלי לכל שיח בנושא החוק המתגבש.

אחד מחברי הכנסת של 'דגל התורה', שאיתו שוחחנו השבוע, מסביר: "ראש הישיבה לראשונה פונה ישירות לציבור ומבקש שלא להשתתף בהפגנות האלה, מכמה סיבות: סכנת נפשות, כפי שהתוודענו כולנו באסון הנוראי שאירע, אבל יש כאן גם עניין חילול השם הנוראי שקורה בשל האירועים האלה.

"לעם ישראל יש הנהגה, כפי שהגדיר ראש הישיבה – 'זקני הדור'. הם שמנהיגים את הציבור, וכשהם קוראים לציבור לצאת למחאה, לתפילה, זה מתקיים תוך קידוש השם עצום. כאשר מתקיימות הפגנות פיראטיות ומחאות שלא על דעת גדולי ישראל, התוצאות הן חילול השם נוראי.

"אנחנו עדים לזה בפועל בעבודה שלנו בכנסת. כאשר הייתה עצרת התפילה הענקית שאותה הובילו מרנן ורבנן גדולי ישראל מכל החוגים והעדות, שמענו לאחר מכן את התגובות וראינו את קידוש השם שנעשה, ואת העמידה האיתנה על ציפור הנפש שלנו. אבל אחרי אירוע שמתנהל כפי שמתנהלים אירועי הפגנה שונים, ללא הנחיה ברורה של גדולי ישראל, נגרם נזק אדיר לכל ניסיונות ההידברות שלנו".

לא צריכים אסונות!

ויש גם כאב טרגי לופת קרביים. היהדות החרדית עדיין מתקשה להתאושש מהאסון הנוראי שהתרחש רק לפני קצת יותר משבוע. מותו הטרגי של הבחור בן העלייה יוסף אייזנטל הי"ד, שנדרס על ידי ישמעאלי בן עוולה בהפגנה נגד החוק המתגבש שהתקיימה בשבוע שעבר בירושלים. הזעזוע העמוק עדיין מטלטל כל אחד שלב יהודי פועם בקרבו.

האירוע הזה, שעודנו נחקר במשטרה, הכה בהלם של ממש את היהדות החרדית כולה. המחאה הזו שיצאה משליטה והביאה למותו של עלם חמודות, רק בן 14, הותירה ציבור שלם כשהוא כואב ודואב.

העסקונה החרדית הניחה את כל השאלות והתהיות מאחוריה, ויצאה למלחמה נגד מה שנראה כמו ניסיון 'נרמול' של רצח נער חרדי בשאט נפש. העובדה שכלי התקשורת בישראל לא מרבים לעסוק במקרה, רק מוסיפה את האימה והחרדה מפני הבאות.

ומה תגובת גדולי הדור לאסון הקשה? עכשיו אנחנו יכולים לספר על הרגעים שבהם הגיעה הבשורה המרה הזו לשולחנו של מרן ראש הישיבה, הגר"ד לנדו. הבית הקטן ברחוב הרב שר בבני ברק יודע בשבועות האחרונים רגעים דרמטיים. ראשי ישיבות פוקדים אותו מדי יום, רבנים ועסקנים, וחוק הגיוס המתגבש נמצא כל הזמן באוויר.

אבל בלילה ההוא, ליל יום שלישי של השבוע שעבר, התיישב ראש הישיבה על כיסאו, כשאחד מבני הבית ניגש להודיע לו על האירוע הנוראי שקרה. ראש הישיבה שמע בריכוז רב את הפרטים, ואנחה עמוקה נשמעה בחדר. "ראינו איך ראש הישיבה ממש לוקח אישית את המקרה הנוראי הזה", סיפר לנו השבוע אחד מבני הבית, "הוא התעניין מאוד איך זה קרה, מה בדיוק הפרטים.

"ראש הישיבה לא חיפש אשמים. הוא לא התעניין בזה. הכאב שלו היה עצום וניכר היטב לכל. לא נגזים אם נאמר שראש הישיבה היה שרוי בצער גדול וקשה מאוד באותו הערב. בן תורה שנהרג באירוע כזה – זה מזעזע. ילד צעיר שנהרג או נרצח באירוע הנוראי הזה – זה משהו שקשה מאוד לעיכול".

הזעזוע ניכר בבית ספוג הלימוד גם בימים שלאחר מכן. הנכנסים לחדרו של מרן שליט"א הבחינו בכאב שהוא שרוי בו. ועם זאת, מדגישים בפנינו בני הבית, המילים החמורות שהשמיע השבוע נגד קיום ההפגנות אינן קשורות ישירות לאירוע הזה. "הפגנות כשלעצמן הן אירוע שכל גדולי ישראל התנגדו לו", מסבירים בני הבית, "לא צריכים את המקרה הנוראי הזה כדי להביע את ההתנגדות להפגנות שלא תורמות דבר לנושא החוק, אלא להפך".

חוק עובר בג"ץ

ואחרי הדברים העקרוניים, ניגש לחוק עצמו: השבוע הצהיר ח"כ משה גפני, בקולו, את מה שחשפנו כאן כבר לפני שבועות ספורים: 'דגל התורה' לא תצביע בעד התקציב אם וכאשר לא יוגש חוק הגיוס לאישור מליאת הכנסת. העמדה הזו, שכאמור אינה חדשה ומוכרת היטב לכל העוסקים במלאכה, נשמעת השבוע לראשונה בפומבי.

דגל התורה, למעשה, חוברת בעמדה זו ל'אגודת ישראל', שמובילה את הקו הניצי זה תקופה ארוכה. בפועל, המשמעות היא שאם אין חוק גיוס עד לחודש מרץ הקרוב – המועד האחרון להעברת התקציב -הולכים לבחירות.

יו"ר הקואליציה ח"כ אופיר כץ הצהיר ביום שלישי האחרון שהתקציב צפוי לעבור, וחוק הגיוס, כך לדבריו, יגיע לאישור המליאה כבר קודם לכן. אם כך, נפתרה לכאורה הבעיה, אלא שבפועל יש עוד משוכות רבות לעבור עד שנגיע לרגע המיוחל.

ראשית, למתרחש בוועדת חוץ וביטחון. יו"ר הוועדה ח"כ בועז ביסמוט משתדל מאוד לקיים דיונים בזה אחר זה מתוך רצון להגיע לחוק מוסכם עוד לפני אישור התקציב. בפועל, זה מורכב מאוד כאשר האתגר המרכזי הוא ההסכמה, או יותר נכון – אי ההסכמה – של הייעוץ המשפטי של הוועדה לחלק מסעיפי החוק.

בדגל התורה יודעים לומר שראש הישיבה מרן הגר"ד לנדו נוטה לתת הסכמה לתמיכה בחוק, ובתנאי שהתוצר הסופי שיגיע לאישור מליאת הכנסת יעמוד באופן מלא בשני קריטריונים מרכזיים: מינימום סנקציות, כאלה שיהיה אפשר לעמוד בהן גם במקרה של אי עמידה מוחלטת ביעדים הנקבעים בחוק.

הנושא השני והחשוב לא פחות הוא היכולת של החוק שיוגש לקבל את אישור הייעוץ המשפטי של הוועדה ושל הכנסת. החשש של ראש הישיבה הוא שבג"ץ יעשה ככל יכולתו כדי לפסול את החוק, ומשכך ישנו הכרח שהחוק יהיה 'עובר בג"ץ', ואישורם של היועצים המשפטיים בכנסת אמור להקשות על בג"ץ לפסול אותו על הסף.

חזית חרדית מאוחדת

נטייתו של מרן הגר"ד לנדו שלה שותף גם ראש הישיבה מרן הגרמ"ה הירש, מלמדת על הקו המנחה של גדולי הדור הליטאיים את נציגי 'דגל התורה' בכנסת. ב'אגודת ישראל', כידוע, המצב מורכב הרבה יותר. ישיבת מועצת גדולי התורה של 'אגודת ישראל', שהתקיימה ביום רביעי שעבר, הסתיימה למעשה ללא הכרעה חד משמעית.

לישיבה הגיעו כלל החברים במועצת, ואחרי דיון ממושך פורסמה הודעה שאינה נחרצת בצד זה או אחר, אלא רק מביעה את "אכזבתה העמוקה מאי כיבוד ההסכם הקואליציוני בנושא מעמדם של בני הישיבות, חרף כל ההבטחות שניתנו למועצת גדולי התורה". ההודעה נחתמה במילים: "מועצת גדולי התורה קיבלה החלטות שיתפרסמו בבוא העת".

אנחנו יודעים לספר על לחץ משמעותי מאוד שהופעל על הגורמים הפוליטיים ב'אגודת ישראל' מצד סביבת ראש הממשלה ובכירי הקואליציה, במטרה למנוע אמירה חד משמעית נגד החוק המתגבש. סביר להניח שהלחץ הזה הוא לא באמת מה שגרם למועצת שלא לפרסם את החלטותיה פומבית, אלא דווקא החלטה פנימית מוסכמת של החברים במועצת עצמה.

כ"ק מרן אדמו"ר מגור, שמוביל את הקו הניצי ביותר והיה הראשון להודיע לנציגו בכנסת, ח"כ יצחק גולדקנופף, שעליו להתפטר, דורש זה תקופה ארוכה להפיל את הממשלה, תוך תקווה שבממשלה הבאה אפשר יהיה להעביר חוק ללא סנקציות, או שמא מתוך רצון לגרום לאנשי הממשלה הנוכחית להתאמץ יותר. מרן אדמו"ר מבלעזא מוביל את הקו המסתייג, שמנסה לשמר את האיזון מול ההנהגה הרוחנית של 'דגל התורה', הסבורה כי החוק הזה הוא רע במיעוטו.

משכך, כאמור, לא התקבלה הכרעה רשמית, ובוודאי לא פורסמה. במקביל החליטה המועצת לבקש מהאדמו"רים מצאנז וממודזיץ' לעלות לבתיהם של גדולי התורה הליטאיים ולנסות לתאם את העמדות באופן אחיד, לקראת גיבוש החלטה סופית בדבר תמיכה, הימנעות או התנגדות.

הפגישה שתוכננה ליום שלישי בערב התקיימה בסופו של דבר ביום רביעי, לאחר סגירת הגיליון שבידיכם, ועל מה שהתרחש בה נעדכן בשבוע הבא, אי"ה.