בצל המשבר המתפתח מול הממשל האמריקני על רקע הרפורמה והעברת החוק לביטול ההתנתקות, שר החוץ אלי כהן בריאיון בלעדי ל'משפחה' משיב לנשיא ביידן:
שלושה חודשים בלבד חלפו מאז נכנס שר החוץ אלי כהן לתפקידו. 90 יום, ונדמה כאילו היה שם תמיד. הוא כבר הספיק לבקר את הנשיא זלנסקי בקייב המופגזת, נועד עם שליט סודאן ועם הנשיא הטורקי ארדואן, נפגש עם שרי החוץ של גרמניה, איטליה וקנדה, ואת השבוע האחרון עשה בביקורים ממלכתיים בבריטניה ופולין | בין הגיחות הוא מתיישב לשיחה אישית ואקטואלית עם אליעזר שולמן ומתייחס לשורת נושאים בוערים, ובראשם סערת הרפורמה והשבר החברתי שפוקד את המדינה | סערת חוץ
צילומים: אלחנן קוטלר, דוברות משרד החוץ
שר החוץ אלי כהן הוא איש נעים הליכות. יריביו הפוליטיים ייאלצו להתאמץ כדי להתקוטט איתו. ואף על פי כן, חרף הכאוס שפוקד את ישראל, ולמרות החזית המבעבעת בזירה הבין לאומית, הוא לא מתכוון להתנצל. כהן תומך ברפורמה והיה מצביע בעדה גם אילו הייתה עוברת בגרסתה הקשיחה.
"הרפורמה המשפטית", הוא אומר לי, "חיונית לצורך השבת אמון הציבור במערכת המשפט – שהידרדר לאורך השנים.
"אחד הדברים שאני מאמין ודוגל בהם הוא שוויון הזדמנויות. היום אפשר לומר שבמדינת ישראל יש שוויון הזדמנויות בעולם העסקים, בצבא, בתקשורת ובפוליטיקה. המקום היחיד שבו אין שוויון הזדמנויות הוא בבית המשפט. שם יש חונטה. השופטים בבית המשפט העליון הם שמאשרים או מטילים וטו על המועמדים השונים לכהן בתפקיד. רק הם קובעים מי יהיה שופט לצידם ומי יחליף אותם בבוא העת כשיפרשו מכס השיפוט.
"אחד הדברים החשובים ביותר בבית המשפט הוא ייצוג העם. השופטים בוודאי צריכים להיות מקצועיים ואיכותיים, אבל נוסף על כך, חשוב שייצגו את מגוון הקולות בעם. אנחנו רוצים לראות שופטים מהפריפריה, מהמגזר החרדי, מאוכלוסיות מיעוטים נוספות. זה המצב בבתי המשפט במדינות מערביות כמו ארצות הברית, גרמניה ומקומות נוספים. השופטים נקבעים שם בין היתר על ידי המחוקקים עצמם, באופן מוסכם, שמייצג את כולם.
"בישראל, נכון להיום, השופטים מתמנים אך ורק מהחונטה של נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות ומהנשיאים שקדמו לה".
למרות המורכבות, לא מתנצל. שר החוץ, אלי כהן, בראיון ל'משפחה'
כאדם שנושא בתפקיד שר החוץ, מה עמדתך על ההתערבות האמריקנית במתרחש בישראל ועל התערבות מנהיגי מדינות אחרות בעולם?
"הקשר של מדינת ישראל עם ארצות הברית חשוב ואסטרטגי", הוא משיב. "אני רואה חשיבות רבה בחיזוק הקשרים האלו ובשמירה עליהם. לצד זאת, אני חושב שלא נכון שמדינות אחרות יתערבו בתהליכים פנימיים בישראל.
"לאחרונה שוחחתי עם שגריר האיחוד האירופי בישראל דימיטר טזאנצ'ב. קראתי לו להפסיק להתערב בסוגיות פוליטיות פנים ישראליות וכן בסכסוך הישראלי פלסטיני. אם הם לא יעשו כך, נפעל בכלים משפטיים ותיקון חוקים כנגד אותן עמותות, בעיקר אירופיות, שרוצות לפעול בישראל".
שוחחת בנושא עם השגריר האמריקני טום ניידס?
"כמו בעבר, כך יהיה גם בעתיד – בראש סדר העדיפות שלנו יהיו היחסים האסטרטגיים עם בעלת בריתנו הקרובה ביותר – ארצות הברית. אין תחליף ליחסי ישראל־ארה"ב. זוהי שותפות אסטרטגית ארוכת טווח, המבוססת בראש ובראשונה על ערכים משותפים וכן גם על אינטרסים שאנו חולקים. היחסים החמים בין המדינות עברו ממשלים דמוקרטיים ורפובליקניים וממשלות ימין ושמאל. זוהי ברית חזקה, ונבטיח את המשך שיתוף הפעולה ההדוק בין המדינות.
"הרפורמה תחזק את הפרדת הרשויות בין הרשות המבצעת לבין בית המשפט ותאפשר מתן ייצוג הולם יותר לכלל האוכלוסיות בבית המשפט. על ידי כך, הדמוקרטיה הישראלית תהיה חזקה יותר. אני חושב שאת הדברים שאנחנו מחילים על עצמנו, לא להתערב בסוגיות פנימיות במדינות אחרות, מדינות אחרות צריכות גם להחיל כלפינו".
תבנית נוף מולדתו
מעט מאוד ידוע עליו. על אף התפקידים הבכירים שמילא כשר בממשלות ישראל, הוא איננו מוכר דיו לציבור הרחב.
כהן התייתם מאביו דוד ז"ל בגיל צעיר וגדל בשכונת 'תל גיבורים' בחולון שבה התגורר עם אימו. הוא בקשר הדוק עם חבריו מהילדות, ועד היום משחק איתם כדורסל בימי שישי. "מדובר בחברים עוד מבית הספר היסודי, ואנו משחקים במגרש אותו בית הספר", הוא מספר לי.
"המשפט הראשון שאמרתי מעל דוכן מליאת הכנסת הוא: 'דע מאין באת'. מעולם לא שכחתי מהיכן הגעתי. השכונה שבה גדלתי לא הייתה קלה", הוא אומר, "אבל למרות דלות האמצעים הילדות שלנו הייתה יפה יותר.
"מגיל צעיר הבנתי שההשכלה היא המפתח עבורי להצליח ולהתקדם בחיים. אני בן יחיד לאמא שתחיה לאורך ימים ושנים טובות. היא תמיד עבדה מאוד קשה, חסכה מעצמה דברים ודרבנה אותי תמיד ללמוד עוד ועוד, כך שלא יכולתי לחשוב אפילו על האפשרות לאכזב אותה. לתפיסתי, החינוך הוא המפתח להתקדמות בחיים. בזכותו אפשר לצמצם פערים בחברה הישראלית".
אל הפוליטיקה ידע שיגיע, כבר בשנות חייו המוקדמות. "המשיכה למגזר הציבורי ניטעה בי עוד מהילדות, בעיקר לאחר פרויקט שיקום שכונות, שבו ראיתי שלממשלה יש יכולת להשפיע, ומנגד – ראיתי גם את אוזלת ידה במקרים אחרים".
הוא לא נטש את החלום גם כאשר עשה חיל במגזר הפרטי והרוויח, כדבריו, פי שישה בהשוואה לשכרו כשר. גם כשהפך לאיש אמיד, לא חשב לעזוב את עיר ילדותו חולון. "יכולתי להרשות לעצמי לקנות דירה אחרת", הוא אומר, "אבל רציתי שהילדים שלי יהיו מחוברים למציאות ולא יגורו במקום מנותק. לצד זאת, היה לי חשוב מאוד לגור על יד המשפחה ועל יד אימי".
יש לו ארבעה ילדים: דוד (25), שירה (19), נגה (17) ועמנואל (9). "העובדה שאני לא מבלה עם המשפחה היא החיסרון הגדול בתפקידי כשר. השעות שאני עובד לא מאפשרות לי לבלות איתם באמצע השבוע, ולכן אני מקדיש את השבתות שלי להיות עם המשפחה ואיתה בלבד".
שנים רבות כיהן בתפקידים בכירים בחברות כלכליות מובילות. במקביל, היה מעורב בפעילות פוליטית בסניף הליכוד בחולון שבה כאמור הוא מתגורר מאז ילדותו.
בשנת 2015, לקראת הבחירות לכנסת ה-20, שובץ במקום השמיני ונבחר לכנסת מטעם מפלגת 'כולנו', בראשות משה כחלון.
לאחר כניסת המפלגה לממשלה, מונה כהן לעמוד בראש ועדה פרלמנטרית העוסקת בחוקים ייעודיים המועברים אליה מוועדת הכנסת. הוועדה כונתה 'ועדת הרפורמות', והוא העביר בה שורה של חוקים מרכזיים בתחומי הכלכלה, בהם הרפורמה בבנקים, שנחשבה לרפורמה המהותית שנחקקה בכנסת ה-20.
במקביל, קידם שורת הצעות חוק פרטיות, בהן הצעת חוק להנהגת חובת פנסיה לעצמאים, שעברה בקריאה טרומית והפכה להצעה ממשלתית שאושרה כחלק מחוק ההסדרים; הצעת חוק להגדלת ההנחה לזכאי דיור ציבורי; הצעת חוק לבניית דירות קטנות בנות שלושה חדרים; הצעת חוק לפיצול דירות ועוד.
הכרת הטוב לאדריכל 'הסכמי אברהם'. כהן ונתניהו
גם כאשר עבר למפלגת 'כולנו', שמר על קשר הדוק עם גרעין התמיכה שלו במרכז הליכוד. כשהתפרקה 'כולנו' ונטמעה במפלגת הליכוד השתלב בה כחלק אינטגרלי ונהנה מאהדה רבה. 47,000 ממצביעי הליכוד בבחירות הפנימיות שתמכו והצביעו עבורו בפריימריז, מדברים בעד עצמם.
בתפקידו כשר הכלכלה קידם פיתוח של מאות מפעלים, מנע סגירת מפעלים שנכנסו למצוקה תקציבית והביא את שיעור האבטלה למקום הנמוך ביותר. "ההישג שאני הכי מתגאה בו כמי שכיהן כשר הכלכלה הוא אחוז האבטלה הנמוך ביותר שנרשם בתקופתי – 3.4%".
בשקט ובנחישות הוא לא נרתע מעימותים עם שרים, רגולטורים ואילי הון ופעל להוריד את יוקר המחיה בישראל. מבחינת הצרכנים הוא עשה, בדרך כלל, את הדברים הנכונים. בשנה וחצי בלבד שעשה בתפקיד הספיק לקדם כמה רפורמות ושינויי חקיקה חשובים.
הוא הוציא סעיפים ייחודיים לישראל בתקינה בין לאומית שהוכנסו ביוזמת חברות תעשייה ישראליות שביקשו לנטרל תחרות מיבוא. כך נפתח השוק לעסקים בינוניים וקטנים והביא לירידה ביוקר המחיה. במקביל לחץ על משרד הבריאות לקדם רפורמה שתקל על יבואנים לייבא מותגים. הוא פתח חזית עם יבואנים רשמיים כשקידם יבוא מקביל של מותגים פופולריים ועם רשתות גדולות כשאילץ אותן לפרסם לצד מחיר המוצר בארץ את מחירו בחו"ל בתקווה שהדבר יתמרץ הורדת מחירים. המהלך הצליח חלקית. "כשפתחתי את השוק לייבוא מקביל, חברות ויבואנים פעלו לעשות נגדי תחקירים. לא חששתי, אין לי חמאה על הראש".
כשר הכלכלה בלם ניסיון להקל על מונופולים באמצעות שינוי חוק ההגבלים, והוביל שינוי חקיקה שמקשה עליהם ומיטיב עם הציבור. הוא פעל לטובת מתן מענקים לתעשייה, תוך קידום הטמעת טכנולוגיות מתקדמות במפעלי ייצור. אולם לא נרתע מלקדם ייבוא שיתחרה בתעשייה המקומית, למרות זעקות השבר של ראשי התעשיה.
במקביל, קידם חתימה של שורת הסכמי סחר חופשיים עם קנדה, שווייץ, נורווגיה, איסלנד, אוקראינה, פנמה וליכטנשטיין, ובשנת 2017 שבר הייצוא הישראלי שיא וחצה לראשונה בהיסטוריה את רף ה-100 מיליארד דולרים. בשנת 2018 כבר חצה הייצוא הישראלי את רף ה-110 מיליארד דולרים.
כשר המודיעין פעל לחיזוק הקשר עם מדינות ערב במסגרת 'הסכמי אברהם'.
לקראת הבחירות לכנסת הנוכחית זכה בתמיכתם של 47,000 חברי מרכז הליכוד בפריימריז, שובץ במקום השלישי ברשימה לכנסת, לאחר שר המשפטים יריב לוין, ומונה לשר החוץ של מדינת ישראל עד סוף השנה האזרחית, אז יתחלף בתפקיד עם ישראל כ"ץ המשמש שר האנרגיה והתשתיות.
כבר בימים הראשונים לתפקידו קיים בליץ של שיחות ופגישות מדיניות עם ראשי מדינות ושרי חוץ מכל העולם, והוביל מבצע מאסיבי של משרד החוץ לשכנע מדינות נוספות להצטרף למאבק מול איראן ולהכריז על משמרות המהפכה האיראניים כארגון טרור. במקביל היה לשר הישראלי הראשון שביקר בחרטום בירת סודאן, מדינה ערבית מוסלמית אסטרטגית, וחתם עימה על שורה של הסכמים שיקדמו את היציבות האזורית ויתרמו לביטחון
מקשיבים אבל לא מחויבים. במסיבת עיתונאים משותפת עם מזכיר המדינה בלינקן
הלאומי של מדינת ישראל. "כינון היחסים עם סודאן שם סוף ל-75 שנה של עוינות", אמר ל'משפחה'. "חתימה על הסכם שלום עם מדינה מוסלמית ערבית אסטרטגית תקדם את היציבות האזורית ותתרום לביטחון הלאומי של מדינת ישראל.
"במהלך הביקור נפגשתי עם נשיא מועצת המעבר, הגנרל עבד אל-פתח אל בורהאן, במטרה לחתום על הסכם השלום עם סודאן בשנת 2023. במהלך הביקור, אשר קיבל את ברכת ארה"ב, סיכמנו על נוסח ההסכם. טקס החתימה צפוי להתקיים לאחר העברת השלטון בסודאן לממשלה אזרחית שתוקם במסגרת תהליך המעבר המתנהל במדינה. סודאן תהיה הרביעית שתחתום על הסכם שלום עם ישראל לאחר הסכמי השלום עם מצרים וירדן. כינון היחסים עם סודאן שם סוף ל-75 שנה של עוינות!
"אנו בונים עם הסודאנים מציאות חדשה שבה שלושת הלאווים שנקבעו בוועידת חרטום – לא לשלום, לא מו"מ ולא להכרה בישראל יהפכו לשלושת הכנים – כן לשלום, כן למו"מ וכן להכרה בישראל!"
לאחר מכן היה נציג הממשלה הראשון שביקר לאחר שנים רבות בשארם א שייח' כשהוביל משלחת כלכלית שמטרתה התנעת המסחר והתיירות בין הצדדים, מהלך שהוביל לטיסות ישירות בין המדינות. תזכורת: הממשלה הנוכחית מונתה בתחילת חודש טבת תשפ"ג.
"סוד ההצלחה הוא עבודה קשה", הוא אומר, "שום דבר בחיים לא בא לי בקלות, מאז הייתי ילד ועד היום. כאשר הייתי צריך לעשות מבחנים, ישבתי ולמדתי שעות ארוכות. מאז שנכנסתי לפוליטיקה לא הפסקתי לפעול למען האזרחים בישראל".
חיפש אתונות
ומצא מלוכה
בהמשך השיחה, ככל הנראה שלא במתכוון (בכל זאת, פוליטיקאי), יחשוף כי לא רצה את תפקיד שר החוץ. "התפקיד שאליו כיוונתי היה שר האוצר", אמר, "המטרה שלי הייתה לפעול לטובת השכבות החלשות ולצמצם פערים בחברה הישראלית. המשפט שמנחה אותי בחיים הפוליטיים הוא 'דע מאין באת'. הבעיה הייתה שתיק האוצר ניתן לבצלאל סמוטריץ' מ'הציונות הדתית'. כיוון שכך קיבלתי את תיק החוץ, אבל אני לא מוותר על החלום ומתכוון להיות עם האצבע על הדופק ולהבטיח שיינקטו צעדים לטובת הפריפריה".
כחלק מהפעילות הזאת מצא עצמו כהן בעימות פומבי עם סמוטריץ'. לפני כחודש, בעקבות העלאה נוספת בשיעור הריבית במשק, כתב כהן כי יש לפעול להגבלת היכולת של בנק ישראל להעלות ריבית. כהן אף ביקש פומבית משר האוצר בצלאל סמוטריץ' לנקוט צעדים מעשיים מול הנגיד פרופ' אמיר ירון. לדבריו, העלאות התכופות "ממשיכות את ההתעמרות בבעלי המשכנתאות".
סמוטריץ' הגיב כי ההחלטה בנושא הריבית איננה בידיו וציין כי יש בדברי כהן, שהוא שר בכיר בממשלה, פגיעה בעצמאות בנק ישראל, שכן כהן אומר שהוא מעוניין שהממשלה תשפיע על דיוני העלאת הריבית, שאמורים להיות מנותקים מכל לחץ פוליטי.
פריצת דרך להסכם. שר החוץ הישראלי עם השליט הסודאני
בתגובה לתגובה השיב לו שר החוץ במילים הבאות: "כאדם שעבד בחברות דירוג בין לאומית אני תומך לחלוטין בעצמאות בנק ישראל. לצד זאת, אני חושב שיש לפעול בכלים נוספים לבלימת האינפלציה ולא לעשות שימוש בלעדי בכלי הדרקוני של העלאת ריבית, לדוגמה הורדת מיסים (מע"מ) שתפחית מחירים. אני משאיר את השיחה בנושא לשר האוצר ונגיד בנק ישראל. אני ממוקד לחלוטין במתרחש במשרד החוץ".
ימים ספורים לאחר המינוי לשר החוץ הוא טס לגבול הסמוך לאוקראינה ומשם עשה דרך ארוכה, ברכבת, במטרה לפגוש את נשיא אוקראינה ולדימיר זלנסקי.
אתה יכול לספר מה היה במפגש הזה ומה היו ההישגים בו? שאלתי.
"מדינת ישראל שומרת על קשרים עם מדינות שונות", השיב. "מטרת ביקורי הייתה להביע הזדהות עם אוקראינה בתקופה הקשה שהיא עוברת. תמכנו בשלמות ובריבונות האוקראינית באו"ם, ונוסף על כך הבטחנו להם שנספק להם מערכות התראה שיסייעו להציל חיים של אוקראינים. זאת, נוסף על 100 טונות של סיוע הומניטרי שהעברנו להם".
100 טונות של ציוד הומניטרי? אני תוהה, לא מזמן שגרירות אוקראינה בישראל פרסמה שמדינת ישראל אינה מספקת עזרה רפואית לפצועים מהמלחמה ולא מקבלת פליטים.
"אני יכול להגיד לך שמדינת ישראל העבירה 17 טונות ציוד רפואי ותרופות, מערכות ישראליות לטיהור מים ואספקת מים, אלפי אוהלים, שמיכות, שקי שינה ומעילים. לפני חודש שלח מגן דוד אדום בסיוע הסוכנות היהודית ארבעה אמבולנסים ממוגני ירי לאוקראינה, ואישרנו למערכת הביטחון לסייע להם באלפי קסדות ומאות אפודים.
"בד בבד אנחנו שומרים גם על הקשר שלנו עם רוסיה. גרים בה 600,000 יהודים. רוסיה היא שחקן משמעותי במזרח התיכון בכלל ובסוריה בפרט".
בין הטיפות
שר החוץ נזהר מאוד בדבריו. בניגוד לממשלת בנט-לפיד שתמכה באוקראינה והשיבה בכתף קרה לבקשה לשיחה בין שר החוץ לשעבר יאיר לפיד לשר החוץ של רוסיה לברוב, שר החוץ כהן הצהיר כבר בנאום שנשא בעת חילופי התפקידים כי בכוונתו לשוחח עם שר החוץ הרוסי ורמז כי ישראל תשנה את המדיניות שלה ביחס לרוסיה – מה שאכן קרה בפועל.
עם זאת, באמצעות הביקור והמפגש עם נשיא אוקראינה ביטאה ממשלת נתניהו את חוסר שביעות הרצון שלה מההתקרבות הרוסית לאיראן, שאינה מסתכמת בהודעות תמיכה אלא מתבטאת ב"שותפות הגנה מלאה", כפי שהתבטאו בכירים בממשל ביידן בארה"ב, כשהם מפרטים כי בין רוסיה ואיראן יש העברה הדדית של כלי נשק, ידע צבאי ודברים נוספים כולל מידע וציוד שישראל לא הייתה רוצה שיהיו לאיראן.
על הביקורת שמתחו גורמים שונים באירופה על הקשר בין ישראל לרוסיה הגיבו בישראל כי אותו מערב שמחרים את רוסיה ואותן מדינות אירופיות שנאנקות תחת המחירים והקור בחורף בהיעדר גז רוסי – הן אותן מדינות שבעבר הקרוב היו מוכנות לחתום על הסכם עם איראן, ולכן אין לישראל פריווילגיה להחרים את רוסיה, במיוחד אם ממשלת נתניהו שמה לה למטרה להשמיד את הגרעין האיראני.
כשר חוץ, אלי כהן שוקל מילים: "אנחנו דואגים לשמור על האינטרסים הביטחוניים והמדיניים של מדינת ישראל גם מול אוקראינה ומול רוסיה, לצד הקשר שיש לנו עם מדינות המערב. אנחנו מכלכלים את צעדינו בתבונה ובאחריות ודואגים לשמור על קשר עם שתי המדינות. אחד הדברים החשובים שעשינו בביקור באוקראינה היה לרתום אותה למאבק שלנו באיראן. כיום נשק מאיראן פוגע ורוצח אזרחים אוקראינים. זלנסקי נהנה ממעמד בין לאומי משמעותי מאוד בעיקר בארה"ב ובמדינות אירופה, יש לנו אויב משותף שהוא איראן ואנחנו משתפים עם כולם פעולה".
לאחרונה פורסם שסין הייתה המתווכת בהסכם לחידוש היחסים הדיפלומטיים בין איראן וערב הסעודית. מה עמדתך בנושא?
"אנחנו פועלים לשמור על קשר עם כלל המדינות וגם עם סין שהיא מדינה מרכזית".
לאחר זמן רב שישראל נמנעה מתקיפה בסוריה פורסם לאחרונה בתקשורת הזרה שהיא תקפה בשני נמלי תעופה. קורה משהו בסוריה?
"איראן היא המממנת מספר אחת של טרור בעולם כיום, ולכן אנחנו חייבים למנוע מאיראן להשיג נשק גרעיני. אנחנו ממוקדים בזה. איראן היא כמו סרטן בכל מקום שהיא נמצאת, אנחנו רואים את הפעילות שלה שפוגעת בלבנון, בסוריה ואצל החות'ים בתימן. איראן רוצה לבנות בסיס צבאי בגבול הצפוני שלנו, ואנחנו פועלים לסכל את זה. אנחנו נמשיך למנוע מאיראן להתבסס בגבולנו הצפוני. מעבר לכך אני לא יכול להיכנס לנושאים ביטחוניים".
ביקש את ברכת הדרך. במעונו של מרן הגרי"ג אדלשטיין שליט"א
אחד ההישגים שלך הוא הקשר עם סודאן. למה הקשר עם המדינה הזאת חשוב לישראל?
"אחד האירועים הדרמטיים במהלך העשורים האחרונים הוא חתימת 'הסכמי אברהם'. ראש הממשלה נתניהו הצליח לחתום על הסכמי שלום עם שלוש מדינות: מרוקו, איחוד האמירויות ובחריין. אחד היעדים המרכזיים שלנו במשרד החוץ הוא להרחיב את הסכמי אברהם למדינת נוספות. הרחבת ההסכמים למדינות נוספות היא לא שאלה של אם, אלא מתי.
"הסכמי אברהם שינוי באופן דרמטי את פני המזרח התיכון. רק בשנה החולפת חצו הסכמי המסחר בין ישראל למדינות הסכמי אברהם את רף 10 מיליארד השקלים. מעבר לתרומה הכלכלית, ישנה תרומה ביטחונית משמעותית מאוד למדינות המעורבות וכן לחיזוק היציבות האזורית. נעשים מאמצים להרחיב את מעגל מדינות השלום בסיוע ידידתנו הקרובה ארה"ב. אני מאמין באנשי משרד החוץ שיכולים בהנהגה נכונה להוביל תהליכים דיפלומטיים משמעותיים ולהביא לפריצות דרך מדיניות, ובהחלט נראה מדינות נוספות מצטרפות להסכמי אברהם.
"יעד נוסף הוא העמקת יחסי השלום עם מדינות הסכמי אברהם, כמו גם עם ירדן ומצרים. המטרה שלנו היא לבנות גשרים רבים ככל האפשר בין ישראל למדינות אלה בתחומי הכלכלה והמסחר, התיירות, התרבות והמדע ובתחומים רבים נוספים.
"סודאן היא מדינה שבעבר נלחמה עם ישראל פעמיים – גם במלחמת העצמאות וגם במלחמת ששת הימים. מדינת ישראל הפציצה בסודאן בזמן שהייתה בסיס להברחת נשק לישראל. אנחנו עובדים מול שורה של מדינות מוסלמיות במטרה להרחיב את הקשר איתן, ולכן היינו מעוניינים מאוד בהסכם עם סודאן.
"בשנת 1968 התקיימה בה ועידת שלושת הלאווים: לא להכרה בישראל, לא למו"מ עם ישראל ולא לשלום עם ישראל. לשמחתי חזרתי מסודאן עם שלוש תשובות חיוביות: כן להכרה בישראל, כן למו"מ עם ישראל וכן לשלום עם ישראל. הנחנו שם את התשתית להסכם שלום, ואני מקווה שבבוא היום נחתום אותו. אני מקווה שזה יקרה עוד השנה".
יש עוד מדינות שאתה עובד לחתום איתן על הכרה בישראל?
"יש עוד מדינות כמו מאוריטניה, ניז'ר, סומליה ואינדונזיה, המדינה המוסלמית הגדולה בעולם, שיש לנו פריצת דרך בכינון היחסים עימן אף שאינן מקיימות קשרים רשמים עם ישראל. הסכמי אברהם הובילו לכך שבין המדינות מתקיימים בשנים האחרונות קשרים לא רשמיים בתחומי המסחר, הטכנולוגיה והתיירות. זה הגדיל את היציבות האזורית וסייע לבנות קואליציה מול איראן. אנחנו פועלים להרחיב את הסכמי אברהם למדינות נוספות. שלום עושים עם מדינות חזקות. מדינת ישראל היא חזקה ועוצמתית, ויש מדינות נוספות לקדם איתן שלום".
מה שהשר כהן לא אומר הוא שההסכמים והחגיגות, וכך גם פריצת דרך רשמית מול ארבע המדינות, ייאלצו להמתין לתום חודש רמדאן ב־20 באפריל. בעולם המוסלמי צפויים לעקוב בדריכות אחר התמודדות הממשלה בחודש הקרוב עם הפיגועים, ובעיקר עם סוגיית הר הבית והשמירה על הסטטוס קוו במקום.
לאחרונה נפתחה שגרירות צ'אד בישראל. יש חשיבות ביחסים איתה?
"השגרירות נפתחה לפני חודש בטקס בהשתתפות נשיא צ'אד מהמט דבי. כפי שאמר ראש הממשלה מדובר במהלך 'שהבשיל אחרי מגעים של שנים'. זה בהחלט עוד סימן להתחממות היחסים בין ישראל למדינות אפריקה".
השגרירות נפתחה בתל אביב?
בבונקר האוקראיני. עם הנשיא זלנססקי
"זה נכון. אנחנו מקיימים שיחות איתם שמטרתן להעביר את השגרירות לירושלים. יש עוד שורה של מדינות שהודיעו כי הן מתכוונות להעביר את השגרירויות שלהן בישראל לירושלים. אני מאמין שבמהלך השנה לפחות שתי שגרירויות נוספות, הרפובליקה הדומיניקנית וגינאה המשוונית, יעלו לירושלים".
לאחרונה הודיעה עומאן כי אישרה לטיסות ישראליות לעבור מעל שטחה האווירי. יש לזה משמעות?
"עומאן היא מדינה ערבית הממוקמת על חופי המפרץ הפרסי וגובלת בסעודיה ואיחוד האמירויות. חוסר הנכונות שלה עד כה לאפשר לטיסות ישראליות לטוס מעליה היה חסם לחברות התעופה הישראליות שהיו מעוניינות לטוס במסלול קצר למדינות המזרח הרחוק. זאת הזדמנות להודות לראש הממשלה נתניהו, לסולטן עומאן וכמובן לארצות הברית שהייתה הגורם המהותי שאִפשר לקדם את הנושא. זה מקצר את זמן הטיסה למזרח הרחוק בשלוש שעות. זה גם יוזיל את מחיר כרטיסי הטיסה ויאפשר לחברות ישראליות להתחרות על הטיסות ליעדים השונים במזרח".
תקופה נפיצה
לצד ההצלחות מצא עצמו כהן שוקע ביחסים המסובכים בין ישראל לרשות הפלסטינית, מצרים וירדן. לפני חודש התקיים בעקבה שבירדן מפגש שיזמה ארה"ב בהשתתפות בכירי מערכת הביטחון בישראל – ראש השב"כ רונן בר, ראש המל"ל צחי הנגבי ומתאם פעולות הממשלה בשטחים רסאן עליאן, לצד מנכ"ל משרד החוץ רונן לוי ונציגים מירדן, מצרים, הרשות הפלסטינית וארה"ב.
המפגש שהוגדר ביטחוני ולא מדיני, כונס במטרה לבחון דרכים לשיתוף פעולה כדי לבלום את ההידרדרות הביטחונית ביהודה ושומרון וברצועת עזה ולמנוע הסלמה ביטחונית לקראת הרמדאן. בעוד הצדדים מקיימים דיונים, נמסר להם על רציחתם של האחים הלל מנחם ויגל יעקב יניב הי"ד, תושבי הר ברכה, בפיגוע בחווארה. על אף האירוע, הצדדים המשיכו במפגש.
בעקבות מה שקרה במהלך 'פסגת עקבה' אתה סבור שהיה צריך לקיים אותה ולא לעזוב אותה? הייתה לה חשיבות?
"פניה של ישראל הן תמיד להרגעת השטח. עם זאת אנחנו מאפשרים למערכת הביטחון חופש פעולה מוחלט כנגד מחבלים ואנשי טרור. אנחנו עושים את זה ביד רמה ללא שום שיקול זר. לא נקבל רצח אנשים אך ורק כי הם יהודים כפי שראינו בשבועות האחרונים. כפי שאפשר לראות צה"ל פועל באופן נחרץ ופוגע באופן ממוקד במחבלים שיש להם דם על הידיים או במחבלים שמתכננים לרצוח יהודים.
"אחת ההחלטות הראשונות שקיבל הקבינט המדיני ביטחוני שאני חבר בו היא לנקוט יד קשה נגד הרשות הפלסטינית בשל קידום הפנייה לבית הדין הבינ"ל בהאג, בניגוד לכל ההסכמים שנחתמו איתם עד כה. ב-75 השנים האחרונות, דחו הפלסטינים כל הסדר לשלום שהוצע. הניסיונות הפלסטיניים לפגוע בישראל בזירה הבין לאומית יגבו מהם מחיר וירחיקו את פתרון הסכסוך. על הקהילה הבין לאומית להעביר מסר ברור להנהגה הפלסטינית – די להסתה במוסדות החינוך ולמימון רוצחי יהודים".
לישראל יש הסכמי שלום קרים מאוד עד שבריריים עם ירדן ומצרים. אתה פועל לכינון יחסי שלום חמים יותר איתם?
"ללא ספק, חתימת הסכמי אברהם הובילה גם להתחממות היחסים עם המדינות שאנחנו בקשרים איתן. כשהייתי שר המודיעין ביקרתי במצרים מספר פעמים. באחת הפעמים האחרונות הובלתי לכך שחודשו הטיסות לשארם א' שייח והוגדל משמעותית מחזור העסקים בין המדינות.
"ישראל, ירדן ומצרים הן מדינות שכנות. לכולנו אינטרס משותף שהאזור יהיה יציב ושקט. זה חשוב לכלכלה, ליציבות האזורית ולשמירה על חיי אדם. לכן אנחנו מקיימים קשרים שוטפים עם הממשלה בירדן".
אחד ההישגים שלך הוא שלא נצטרך ויזות לארה"ב. היכן עומד הנושא?
"לא רחוק היום שבעזרת השם אזרחי ישראל ייהנו מפטור מוויזה, ותמורת תשלום מקוון של 21 דולר יקבלו אשרת כניסה לארה"ב.
ערוץ פתוח. בפגישה עם הנשיא הטורקי ארדואן
"הדבר המורכב ביותר בתהליך הושג לשמחתנו. ארצות הברית אישרה שמספר הבקשות לוויזה שסורבו בשנים האחרונות הוא נמוך וישראל יכולה להיכנס לתוכנית. שני הנושאים הנוספים שעל מדינת ישראל לעשות דורשים הליכי חקיקה בכנסת. אנחנו צריכים לסיים את החקיקה עד חודש ספטמבר, ולדעתי אנחנו נסיים אותה בחודשיים הקרובים. במקביל יהיה עלינו להקים מאגרי מידע בשיתוף עם רשות ההגירה והאוכלוסין. גם זה בטיפול מואץ. אנחנו עובדים קשה מאוד שב-1 באוקטובר אזרחי ישראל יוכלו לטוס לארצות הברית ללא ויזה. יש בארה"ב קהילה חרדית גדולה מאוד, והפטור מוויזה יכול לסייע מאוד".
הפעילות של אגפים שונים במוסד למודיעין חופפים את פעילות משרד החוץ. כאשר יש מחלוקת סביב פעילות ואיך לבצע אותה מי מכריע – ראש הממשלה? נאמר לי שהיו כמה מפגשים בין אנשי המוסד לאנשי משרד החוץ במטרה ליישר את ההדורים.
"מי שאחראי על הקשרים הדיפלומטיים של מדינת ישראל עם מדינות שעימן יש לנו קשרים ועל פתיחת יחסים דיפלומטיים עם מדינות חדשות זה משרד החוץ. זה חלק מהשינוי שאני מביא למשרד. המוסד צריך להתעסק בנושאים הביטחוניים שהוא אמון עליהם. תחום יחסי החוץ הוא של משרד החוץ".
אתה אמור בסוף השנה האזרחית להתחלף בתפקיד עם השר כ"ץ. אתה שלם עם ההחלטה?
"על פניו עדיף להיות באותו תפקיד לאורך כל הכהונה. למעשה, בשנים האחרונות כל שרי החוץ היו בתפקיד כשנה פחות או יותר. בזמן שאכהן בתפקיד אני מתכוון להחזיר את משרד החוץ למקום הראוי לו ולהוביל להישגים פורצי דרך.
"בתקופה שאני מכהן כשר חוץ, שלושה חודשים, הגענו לשורה נאה של הישגים בתחום מדיניות החוץ של ישראל כולל ביקור אצל נשיא טורקיה שבמהלכו שיקמנו את היחסים איתו הודות לפעילות הנחרצת שלנו לאחר אסון רעידת האדמה. הצלחנו גם להחזיר את מסעות הנוער בפולין. אם בתקופה של ארבעה חודשים בתפקיד הצלחתי להציג את ההישגים הללו, אני אופטימי שבמהלך השנה נמשיך להביא עוד הישגים למען עם ישראל. יהיו לנו עוד הסכמי נורמליזציה עם מדינות שבעבר הם היו פנטזיה, יהיו עוד מדינות שבעקבות הסכמי אברהם יבקשו לעבוד איתנו".
את ההישגים הוא זוקף לזכות הצוות שעובד איתו ועולם העסקים שממנו הגיע לתחום הפוליטי. "תחום החוץ כרוך בעבודה קשה. על ידי הגדרת יעדים, מינויים נכונים שגורמים מקצועיים משבחים, והיעזרות באנשים הטובים במיוחד שיש במשרד החוץ, אפשר ליישם הכל ולהביא תוצאות".
מנכ"ל משרד החוץ שמינית – רונן לוי, המכונה 'מעוז', מוגדר כאיש הצללים בעולם הערבי. מה תוכל לספר עליו?
"רונן שירת כ-30 שנה בקהילת המודיעין והביטחון ויצר קשרים חשאיים בין ישראל למדינות שלא היו לנו קשרים איתן ובכך תרם רבות מאחורי הקלעים של הסכמי אברהם, ופיתח יחסים עם בכירי ממשלים ברחבי העולם. אין לי ספק שכמנכ"ל, עם צוות העובדים המקצועי והמסור של המשרד, התרומה למעמדה של מדינת ישראל בעולם תהיה דרמטית".
ויתרת על שכר גבוה ותנאי חיים נוחים שהיו לך תמורת פעילות פוליטית?
"המשכורת שלי כשר בממשלת ישראל נמוכה במידה משמעותית ממה שהיה לי בעבר. ויתרתי על שמונים אחוז משכרי בשביל להיות חבר כנסת. כסף הוא לא הדבר החשוב בחיים. לא החומר הוא שממלא את האדם אלא העשייה. העשייה למען הזולת והנתינה הן סיפוק גדול. בחרתי לעזוב את העולם העסקי שבו הרווחתי היטב בתמורה לפעילות פוליטית.
"ראיתי באפשרות לשרת את מדינת ישראל ולדאוג לה, כשר בממשלה וחבר הקבינט המדיני ביטחוני, זכות גדולה. חשוב לי מאוד לשמור על האופי והזהות היהודית של מדינת ישראל, וכן לשמור על מסורת ישראל, תורת ישראל וארץ ישראל. מה ששמר על העם היהודי במשך אלפיים שנות גלות היה שמירת האופי היהודי. התורה היא ששמרה עלינו. ההורים והסבים שלנו עלו לארץ כי הם רצו מדינה יהודית.
"זאת ועוד: יש לי קשר מאוד טוב עם המגזר החרדי. אנחנו אחים. יש לי שכנים שהם חרדים ואנחנו חיים ביחד באחווה. כולנו עם אחד. אני גם מבקר אצל רבנים. זכיתי לבקר אצל מרן הגאון רבי גרשון אדלשטיין לפני היציאה לאוקראינה, שיתפתי אותו בהתלבטויות שונות וזכיתי לקבל ממנו את ברכת הדרך להצלחה לצד בקשה להיות זהיר בדרכים.
"לפני שנסעתי עדכנתי את מרן הגר"ג אדלשטיין שנשיא סודאן הביע נכונות לשמור על בתי הקברות של היהודים הטמונים שם במדינה והוא הודה לי על כך. בכל מקום חשוב לנו שהיהודים יוכלו לשמור את המצוות, כולל שחיטה ותפילה בבתי הכנסת ואת הערכים היהודיים. בכל מקום אני מבקש מראשי השלטון לשמור על בתי העלמין ועל כל מה שנדרש כדי שיוכלו לשמור על הזהות היהודית שלהם".
