במשרד הביטחון מתגבש מתווה חדש לגיוס בני הישיבות, אך צה"ל מתכונן להמשיך בשליחת צווי הגיוס | בלשכת שר הביטחון הבטיחו לנציגי הסיעות החרדיות כי כשיעבור חוק הגיוס בניסוח מוסכם, הוא יחול רטרואקטיבית | המשמעות: החוק יביא לביטול של צווי הגיוס שכבר שוגרו | בינתיים, בכינוס חירום בביתו של מרן הגר"ד לנדו נפלו הכרעות מהותיות | וגם: מה מתכננות החצרות החסידיות הגדולות?
מעולם לא היה פער גדול יותר
בין הדרישות המגיעות מתוך הליכוד פנימה, לבין המתווה המתגבש בחדרי החדרים. בעוד הקולות במפלגת השלטון קוראים לשינוי דרמטי במדיניות גיוס בני הישיבות, מסתמן כי החוק החדש דווקא הולך בכיוון ההפוך. "כשהתותחים שותקים, קל יותר לנהל את המערכה הפוליטית הרגישה", אמר לנו השבוע ח"כ מ'דגל התורה', שלא התעלם מהלחץ שמופעל על ראש הממשלה נתניהו.
הפעם, הלחץ אינו מגיע רק מהציונות הדתית או מהאופוזיציה, אלא מהבית פנימה, מליבת התנועה עצמה. במסדרונות הכוח של הליכוד אמרו השבוע, כי "אשליית הצבא הקטן והחכם התנפצה לרסיסים בשבעה באוקטובר". המדובר הוא בשלוש קבוצות מרכזיות בליכוד – הליברלים, המטה הלאומי ונתיב בליכוד – שהתאחדו להקמת 'פורום הליכודניקים' שהציב מטרה ברורה: חובת גיוס אוניברסלית.
השר ניר ברקת הצטרף כהרגלו למקהלה, והצהיר כי "הקונספציה של 'צבא קטן וחכם' כשלה". ברקת הציע נוסחה משולבת: תמריצים למתגייסים לצד סנקציות למסרבים. הפורום החדש מציע מתווה מפורט יותר: חובת גיוס ללא יעדים מספריים, תוך הכרה בחלק מלומדי התורה כמי ש'תורתם אומנותם'. במקביל, הם קוראים להקמת יחידות מותאמות שיאפשרו שמירה על אורח חיים תורני בתוך המסגרת הצבאית.
הדי הדברים מגיעים עד ללשכת ראש הממשלה, אולם המציאות המתרקמת בחדרים פנימה, שונה לחלוטין מדרישות הליכוד, ומשקפת את כוחן של המפלגות החרדיות בקואליציה. הפגישה בין שר הביטחון ישראל כ"ץ ליו"ר ועדת החוץ והביטחון יולי אדלשטיין, שהתקיימה כשלושה שבועות בלבד לאחר החלפת גלנט, הניבה כמה שינויים דרמטיים במתווה הגיוס. במקום מכסות מחייבות, החוק החדש יגדיר 'יעדי גיוס' – שינוי מהותי המעביר את האחריות לעמידה ביעדים מכתפי בני התורה אל המערכת הצבאית עצמה.
היעד הראשוני שייקבע – 3,000 מתגייסים או יותר – אמור לעלות בהדרגה מדי שנה, אך עם תקרה ברורה: לא יותר ממחצית ממספר בני הישיבות החייבים בגיוס.
במקביל למו"מ על המתווה החדש, הבטיח כ"ץ לשר יצחק גולדקנופף ולרמ"ט מוטי בבצ'יק כי החוק החדש יחול רטרואקטיבית ויבטל את הצווים שנשלחו – סעיף משמעותי שיביא לביטול למפרע של אלפי צווי גיוס והסרת הסנקציות שהוטלו בעבר.
ניסיון כושל
בעוד המתווה מתגבש במסדרונות הפוליטיים, המציאות בשטח מדגימה את האתגרים העומדים בפני כל ניסיון לשילוב בני התורה במסגרות הצבאיות. בצה"ל, כך נדמה, יברכו על כל חוק שייחקק ויהיה מקובל על הציבור החרדי, גם אם בהסכמה שבשתיקה. סיפורה של 'חטיבת חשמונאים' שנחשף השבוע, מלמד על המורכבות והכשלים של המערכת הצבאית בהתמודדות עם האתגר.
איש מפתח בתהליך ההדחה. השופט בדימוס גרוניס צילום: מנדי רוט
תשמעו סיפור: לפני כחצי שנה התקיימה פגישה בין אלוף דוד זיני, מפקד פיקוד ההכשרות והאימונים ומפקד הגיס המטכ"לי, לבין אנשי המִנהלת לגיוס חרדים – הגוף המטכ"לי שהוקם ב-2017 לשילוב בני ישיבות בצה"ל. למרות ניסיונה של המנהלת, בחר האלוף זיני לדחות את הצעות הסיוע שלה. "אני יודע להביא את החרדים לבד", הכריז. כיום, בפגישה עם אנשי המנהלת, שבראשה עומד סא"ל במיל' אמיר זוזוט, מי שכיהן כראש ענף כשרות לשעבר ברבנות הצבאית, נאלץ מח"ט החטיבה החרדית, אל"מ אבינועם אמונה, להודות: "החטיבה מוכנה, אבל הצלחתי להביא רק 12 חיילים חרדים". בתגובה, השיב זוזוט כי הוא יכול לספק לאמונה חמישה חיילים חרדים… לא פלא אם כן, שהמנהלת, שכשלה בתפקידה, עומדת בימים אלה לפני סגירה.
הכישלונות בשטח מקבלים משנה תוקף בשל ביקורת חריפה שהגיעה לצבא ממשרד האוצר. במכתב חריף שנשלח לראש אכ"א הנכנס אלוף בר כליפא, מתריעים אנשי אגף התקציבים מפני "נזקים כלכליים משמעותיים" שמוערכים במיליארדים, ונגרמים בשל אסטרטגיית הגיוס הנוכחית של צה"ל מקרב האברכים והבחורים העובדים. בשורה התחתונה, המכתב מבקש להביא גיוס משכבות הלומדים ולא העובדים, מסיבות כלכליות של אחזקת המשק.
אולטימטום מחודש
ואם לא די בלחץ מבית בליכוד, הביקורת מהאוצר, והחששות בציבור החרדי – קיימים מכשולים משמעותיים בדרך להסכמות. בעוד שר הביטחון מוכן להתחיל מיעד של 3,000 מתגייסים בשנה – המספר שצה"ל ציין כי יוכל לקלוט בשנתיים הראשונות – יו"ר ועדת החוץ והביטחון אדלשטיין דורש מספר גבוה יותר, בטענה כי אלה צורכי הצבא העדכניים. האם אדלשטיין שכבר החליף את דעתו מספר פעמים, ידבק במספרים הגבוהים, יודח ויוחלף? אין לדעת. גם האופציה הזו נשקלה, כך אמר ל'משפחה' ח"כ מ'דגל התורה'.
סלע מחלוקת נוסף בין חברי הכנסת החרדים לאדלשטיין, נוגע לסנקציות. תחילה דובר על הסנקציות לסרבני התייצבות, שכ"ץ דרש מאדלשטיין לרכך אותן, ועתה על הפרק סנקציות ישירות על הישיבות במקרה של אי-עמידה ביעדים. זוהי נקודת מפתח שעשויה להכניס למשוואה את הישיבות שתקציבן כבר נפגע ועלול להמשיך ולהיפגע. ברקע עומדת הצעתו של ח"כ אייכלר להגדיל את ההטבות למשרתים, תחת הסנקציות.
כך או כך, האולטימטום שהוצב בידי גולדקנופף להכנת החוק עד החגים, פרח לאחר פיטוריו של יואב גלנט ומינוי ישראל כ"ץ לשר הביטחון. בסביבת גולדקנופף עדיין עומדים על ההתחייבות של נתניהו להעביר את חוק הגיוס לפני תקציב המדינה אך מיהרו להכחיש השבוע פרסום על מכתב התפטרות שהכין גולדקנופף ונגנז, על רקע פיטורי גלנט. (בלשכת רה"מ התייחסו לפרסום ואמרו: "ראש הממשלה נתניהו החליט לפטר את יואב גלנט על-רקע חוסר אמון מתמשך ולא משום סיבה אחרת. ההפך המוחלט – רבים בקבינט התפלאו מדוע זה לא נעשה קודם לכן".)
במקביל, מערכת הביטחון התחילה לשתף פעולה עם הנציגות החרדית בניסוח החוק, כמו גם באי יישום פקודות המעצר הצבאיות שהונפקו ל-1,162 תלמידי ישיבות, לביצוע בפועל, דבר שהוא כקרן אור בחשכה.
עם זאת, צה"ל מתכנן להוציא עוד אלפי צווי גיוס לחייבי גיוס חרדים בשבועות הקרובים, אך טרם הובהר אם מדובר רק במיועדים לגיוס השנה (2024) או גם לשנים 2026-2025. התוכנית העדכנית שהציג אכ"א מציבה יעד של 4,800 מתגייסים חרדים בשנה (מתוכם 3,000 חדשים), וההתפלגות המתוכננת היא 50% בגילי 21-18, 40% בגילי 23-21, והיתר מעל גיל 23.
בשס מתנחמים בעובדה ששר העבודה העניק לראש הממשלה ארכה בת שלושה חודשים בנושא גזרת המעונות. בשיחות עם שרי שס הביע נתניהו תקווה שבמהלך תקופה זו יעבור חוק הגיוס, ואם זה אכן יקרה – כל שאר הסוגיות (כולל נושא המעונות) ייפתרו מעצמן בצורה חלקה. הלכה למעשה, 'יהדות התורה' (כולה, לא רק גולדקנופף) עדיין דורשת מנתניהו לקדם את חוק הגיוס לפני אישור תקציב המדינה, ורה"מ התחייב לנציגי הסיעה כי יציג את החוק בקרוב.
ל'משפחה' נודע כי בימים האחרונים העביר הרמ"ט מוטי בבצ'יק מסר נחרץ ללשכת נתניהו ולפיו אם ראש הממשלה רוצה ליהנות מפירות בחירתו של טראמפ, ולא לראות את דרך המסכים את בנט או את לפיד מוחאים כף בטקס חתימת הסכם השלום עם סעודיה, עליו להעביר את חוק הגיוס. ולא, את כל הטוב הצפון למדינת ישראל מממשל טראמפ, יצטרך נתניהו לחוות כיו"ר האופוזיציה.
בסופו של דבר, אומרים ל'משפחה' ב'יהדות התורה', ראש הממשלה יקבל לידיו שתי הצעות חוק: "האחת תהיה הנוסח שעליו נגיע להסכמה בנושא הגיוס, והשנייה תהיה הצעת חוק לפיזור הכנסת. נתניהו יצטרך לבחור באחת מהן. לא תהיה לו ברירה אחרת, כי כך יסתיים הסיבוב הנוכחי. או שתישאר ממשלה והוא יעמוד בראשה או שהכנסת תתפזר ותקום ממשלה אחרת".
בלשון חסידים
עד שיוסדר החוק, מה קורה בפועל בתוך הציבור החרדי? כאן הסיפור הופך למעניין.
מרן הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א, שהצטרף לאחרונה למועצת חכמי התורה של שס אך מעורה בהנהגת הציבור זה שנים ארוכות, הביע השבוע חשש עמוק שדווקא בני עדות המזרח יהיו אלה שיישאו בעול הגיוס. הראשל"צ מתח ביקורת נוקבת על התנהלות הממשלה והנציגים החרדים. "אם היו עושים את זה לפני שנתיים, כשקמה הממשלה, הכל היה בסדר". במקום זאת, הוא טוען, העדיפו לקדם את הרפורמה המשפטית. "משכו ומשכו את זה", והתוצאה? "אין תקציבים לעולם הישיבות".
במקביל, בכינוס חירום שנערך בבית ראש הישיבה מרן הגר"ד לנדו ביום שלישי בערב, בהשתתפות גדולי ראשי הישיבות, הורה הגר"ד במפורש שלא להתייצב בלשכות הגיוס ולא להיענות לזימונים כלשהם, והבהיר כי "בני ישיבות לא יתגייסו בשום צורה שהיא".
הוא אף הדגיש את החובה לפעול בתיאום ובאחידות מלאים, ללא יוזמות עצמאיות, למניעת פגיעה ביחידים. בהמשך להחלטות הכינוס, מונה הרב שלמה ברילנט, מנהל איגוד הישיבות, לאחראי על הטיפול בנושא הגיוס, ומונו עורכי דין שיסייעו לבני הישיבות בהתמודדות עם הסוגיה.
בכינוס השתתפו בכירי ראשי הישיבות, בהם: הגאון רבי אביעזר פילץ, הגאון רבי דוד כהן, הגאון רבי שרגא שטינמן ואחרים, לצד חברי הכנסת של דגל התורה והגר"ח קאופמן, יו"ר ועד הישיבות. צוין כי חברי הכנסת של דגל התורה, שנכחו בכינוס, ממשיכים במאמצים למציאת פתרון קבע לסוגיה, בהתייעצות ובשיקול דעת.
אך בעוד המנהיגים הליטאים, מרנן ראשי הישיבה הגר"ד לנדו והגרמ"ה הירש נוטים כאמור לדבוק בהוראתם להתעלם מהצווים ולהימנע מהתייצבות, מספר קהילות חסידיות הביעו העדפה להתייצב לצו ראשון ולנסות להשיג פטור בהמשך, אך טרם נפלה על כך החלטה מעשית.
ולמה רמז ראש הישיבה הגר"ד לנדו, כשדיבר על 'יוזמות עצמאיות'? כזכור, לפני מספר חודשים חשפנו כאן ב'משפחה' על מגעים שניהלו מספר חסידויות עם משרד הביטחון בנוגע להסדרת שירותם ומעמדם של צעירי החצר. במסגרת אותם מגעים, נפגשו אנשי משרד הביטחון עם דמות תורנית משפיעה באחת מהחצרות הגדולות בישראל, וזו הבטיחה לדאוג ל-250 צעירים שיתנדבו למשטרה מדי שנה, בתמורה להסדרת מעמדם של שאר בני הקהילה.
המגעים, שנוהלו כאמור עם משרד הביטחון על ידי כמה קהילות חסידיות גדולות, נכשלו בעיקר בשל שאלת החוקיות של המהלך והסיכוי הגבוה שהוא לא יעבור בבג"ץ, בין היתר מכיוון שזה לא עונה על הצורך של 'שירות צבאי'.
מאז זרמו הרבה מאוד מים בליטני, והדד-ליין של צה"ל לקראת מחזור הגיוס הראשון לחטיבה החרדית הולך ומתקרב – ללא פתרון באופק, ובשל כך הניעו בצה"ל את המהלך מחדש, הפעם ביוזמתם.
בשבועות האחרונים מתנהלים דיונים קדחתניים באכ"א ובמשרד הביטחון, בהשתתפות מו"צים ורבנים משפיעים בארבע קהילות חסידיות גדולות, שבהם מתנהל מו"מ על שירות לאברכים, ללא מדים ועם הכשרה מקצועית תוך כדי שירות – כשהפעם כבר מדובר בשירות בצה"ל לכל דבר ועניין, ולא בשירות במשטרה או בגוף ביטחוני אחר. אחד מהאדמו"רים שביקש לבחון אף הוא את המודל החדש, הסביר ש"אצלנו מתחתנים בגיל 18. צבא זה אולי דבר בעייתי, אבל אם אותו אברך ישב בבית מגיל 18 עד גיל 26 ולא יוכל לצאת ולפרנס את המשפחה בגלל חרב הגיוס שמרחפת מעל צווארו – זה חורבן גדול יותר".
בשל כך, הדרישה העיקרית של אותן החסידויות, לצד הדרישות ההלכתיות וההשקפתיות כמובן, היא שההכשרות המקצועיות שיקבלו המתגייסים יהיו כאלה שישמשו אותם גם לאחר השחרור. נכון לעכשיו בצה"ל עדיין לא הסכימו על הסעיף הזה, וזהו סלע המחלוקת העיקרי. "אם עניין ההכשרות יסודר בסוף – הכל יסתדר", אומר ל'חדשות משפחה' גורם המעורה בפרטים. "הקושי הגדול היה להביא את הסכמת האדמו"רים לדבר כזה, ופה, במקרה הזה, הם שיזמו את המהלך. עכשיו זה רק בידיים של צה"ל", הוסיף.
כישלון על כישלון
ביום חמישי האחרון התקיים בקריה בתל אביב דיון מצומצם בראשות רח"ט תומכ"א (ראש חטיבת תכנון ומחקר כוח אדם) תא"ל שי טייב. בדיון הוצגה למשתתפים תמונת המצב המלאה של גיוס החרדים, לצד תוכנית עבודה שאמורה להיות מוגשת לרמטכ"ל כבר בימים הקרובים.
תחילה לנתונים שנחשפים כעת לראשונה: למרות המלחמה והעלייה הטבעית הצפויה במספר המתגייסים החרדים, מחזור הגיוס הקרוב של 'נצח יהודה' שאמור היה להתקיים ב-12 בדצמבר נדחה בשבועיים בשל מחסור במתגייסים, או בשפה הצבאית הרשמית: 'מיוצבים' – דהיינו, צעירים שהשלימו את הליכי הגיוס, וממתינים ליום הגיוס בפועל. יעד הגיוס המקורי לנצח יהודה היה 140 והוא ירד ל-120 בהוראת רח"ט תומכ"א. נכון לזמן הצגת הנתונים יוצבו לגיוס בנצח יהודה רק 31 מלש"בים – כרבע מיעד הגיוס המעודכן.
ומפה השבר רק הולך ומחמיר. לפלוגת 'תומר', הפלוגה החרדית בגדוד רותם בחטיבת גבעתי, יוצבו לגיוס רק 14 צעירים מתוך יעד של 50 מתגייסים; לפלוגת 'חץ', הפלוגה החרדית בגדוד 202 של חטיבת הצנחנים, יוצבו לגיוס רק 21 מתוך יעד של 60 מתגייסים; ב'פלגת הנגב', הפלוגה החרדית בחיל האוויר, יוצבו לגיוס רק 2 מלש"בים.
הכישלון האמיתי הוא בגיוס לחטיבה החרדית חטיבת 'חשמונאים', שם יוצבו לגיוס רק 12 צעירים – ויום הגיוס המתוכנן הוא בעוד כשבועיים וחצי בסך הכל. מפקד מנהלת החרדים הצבאית סא"ל זוזוט שנכח בדיון אמר שהוא יכול להביא "עוד חמישה מתגייסים". בצה"ל כבר יש מי שצוחק ואומר שקראו לזה 'חטיבת החשמונאים' כי הצליחו לגייס רק שמונה חיילים, וכל אחד ואחד מהם זהו נס בפני עצמו.
"לא רק שלא נגיע ליעד של 4,800 חרדים שהתחייבנו, גם ליעד של 1,800 לא נצליח להגיע, ובקצב הגיוס הנוכחי סביר להניח שנסיים את השנה עם פחות מתגייסים חרדים משנים קודמות", אומר גורם באכ"א שנכח בדיון.
אז מה עושים? בצה"ל שקדו בחודשים האחרונים על מספר פתרונות שעשויים להבנתם להביא לכדי עמידה ביעדי הגיוס. בין היתר, כפי שהציג רח"ט תומכ"א, תיפתח ישיבה באחד מבסיסי הבקעה, תלמידי הישיבה יחוילו ויעברו אימונים בסיסיים "כדי שידעו להחזיק נשק" כהגדרתו, ולאחר מכן ישבו וילמדו במקום וישמשו ככוח עזר נוסף בעת הצורך. "האידיאל הוא שיהיו שם עוד כמה מאות בחורים שמצד אחד ישבו וילמדו וימשיכו בסדר יומם הישיבתי כרגיל, ומהצד האחר, אם חלילה יהיה אירוע באזור, יהיו לך עוד 300 מחזיקי נשק להקפיץ", הסבירו מי שעומדים מאחורי הפרויקט.
במקביל, טייב הציג את 'תוכנית האלף לקודקוד' שבמסגרתה הם מקווים לגייס מדי שנה אלף צעירים חרדים לשירות במסלול קודקוד, מסלול גיוס שבמסגרתו הם רוכשים מקצוע ומשרתים כשנתיים במסגרת אזרחית, ללא טירונות וחובת לבישת מדים.
תוכנית נוספת שהוצגה בדיון היא 'תלמיד לתמיד', שבה מוצע לבחורי ישיבה לחתום על התחייבות לגיוס עתידי, ולאחר החתימה ייתנו להם שנתיים לשבת וללמוד בישיבה עד הגיוס. "אם נעשה את זה נכון נביא ככה הרבה ישיבות", אמר טייב. למותר לציין, כי דבריו הנחרצים של מרן הגר"ד לנדו השבוע, מטרפדים נסיונות אלו.
"אמרו שצריך לגייס את החרדים כי חסרים חיילים ולכן נותנים לנו יעדים, ובסופו של דבר היעדים, שהיו אמורים לסייע לצה"ל להביא עוד חיילים, רק משמרים את החאפריות והקומבינות", תוקף קצין שעוסק בתחום. "במקום שצה"ל יחשוב באילו מקומות יש צורך בחיילים וישבץ אותם בהתאם, הוא עסוק בלחשוב מה עוד אפשר להמציא כדי שהחרדים יבואו. עסוקים שם רק במספרים ולא במהות. הם לא מגייסים חרדים כי צריך חיילים, הם מגייסים חרדים כי יש יעדים. כל התוכניות האלה באות לתת מענה לסוגיית המספרים ותו לא, וזו גם הסיבה שהכישלון מהדהד כל כך".
נכון לעכשיו, מספר המתגייסים החרדים רחוק מאוד מהיעד שעליו התחייבו בצה"ל, ואף נמוך משמעותית בהשוואה לתקופה המקבילה בשנים קודמות. בצה"ל צפויים להחריף את הצעדים נגד אלו שלא התייצבו וצפויים לבקש משר הביטחון כ"ץ לאשר שליחת אלפי צווים נוספים, כי הכל כשר בדרך אל היעד.
